ונרה 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונרה 2
Венера-2
Zond 2.jpg
מידע כללי
סוכנות חלל ברית המועצות
מפעיל תאגיד הטילים והחלל אנרגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן תאגיד הטילים והחלל אנרגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 12 בנובמבר 1965
משגר מולניה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור אתר 31 עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה חקר כוכב הלכת נגה
מסלול הליוצנטרי
זמן הקפה 89.71 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה הכולל 12 בנובמבר 1965 – הווה (105 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה כשלה לפני תחילת המשימה
מידע טכני
משקל 963 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 01730
מאגר המידע הלאומי 1965-091A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ונרה 2 הייתה הגשושית השנייה בתוכנית החלל הסובייטית ונרה שעסקה במחקר כוכב-הלכת נוגה. כמו קודמתה היא הוגדרה ברוסית כתחנה אוטומטית בין-כוכבית. קודמתה, ונרה 1 הגיעה להישגים חסרי תקדים בחקר החלל ובחקר כוכבי לכת בפרט.

החללית תוכננה במשרד תכנון בראשות סרגיי קורוליוב. היא שוגרה ב-12 בנובמבר 1965 תוך שימוש במשגר לוויינים וחלליות מדגם מולניה. מסתה הייתה 963 ק"ג. היא נשאה מערכת טלוויזיה במעגל סגור ומכשירי מדידה מדעיים שונים.

ב-27 בפברואר 1966 הגשושית חלפה במרחק של 24,000 ק"מ מנוגה ונכנסה למסלול הקפה הליוצנטרי. מכשירי המדידה היו אמורים להתחיל לפעול ולאגור נתונים שהיו מתוכננים לעבור למרכז התקשרות לאחר חידוש הקשר עם החללית. הקשר לא חודש ככל הנראה בעקבות חימום יתר של הגשושית.

בדרכה לנוגה נוצר 26 פעמים קשר עם הגשושית. במהלך שידורים אלו נקלטו נתוני מדידות שונות. לפני שאפילו אחד מיעדי המשימה שקשורות עם חקר נוגה הושג או נאסף מידע כלשהו על סביבתה כשלו המערכות של הגשושית אחרי שבמהלך תעופתה נותק הקשר עם מערכות השליטה שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ונרה 1
תוכנית ונרה הבא:
ונרה 3