ונרה 8

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונרה 8
Венера-8
Nave espacial Venera 8.jpg
מידע כללי
מפעיל לאבוצ'קין עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן לאבוצ'קין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 27 במרץ 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר Molniya-M עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור אתר 31 עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
מסלול geocentric orbit עריכת הנתון בוויקינתונים
נטייה 51.7 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.9 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 1,180 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 05912
מאגר המידע הלאומי 1972-021A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ונרה 8 (רוסית: Венера-8) הייתה גשושית בתוכנית ונרה הסובייטית, תוכנית שהוקמה לצורך חקר כוכב הלכת נוגה הידוע בכינויו וונוס (בלטינית Venus). הגשושיות של ונרה פותחו על ידי ברית המועצות בין השנים 1961-1964 במטרה לאסוף מידע חדש שלא התגלה עד כה על כוכב הלכת נוגה. כחלק מהתוכנית שוגרו 16 גשושיות אל כוכב הלכת נוגה, 8 מתוכן נחתו בהצלחה והעבירו מידע על פני השטח של הכוכב, 3 מתוכן העבירו בהצלחה מידע הנוגע לאטמוספירה של הכוכב. גשושיות ונרה היו המכונות הראשונות שהצליחו לחדור לאטמוספירה של כוכב אחר, לנחות על אדמת כוכב אחר, להחזיר תמונות של פני השטח ולבצע מיפוי מכ"ם של הכוכב ועל כן התוכנית נחשבת כהצלחה.

כל הגשושיות תוכננו במשרד תכנון לאבוצ'קין ברשות גאורגי בבקין (עד לשנת 1970).

כוכב הלכת נוגה (החללית נקראת על שם כוכב הלכת נוגה )
ונרה 8 חללית סובייטית(1972).

מידע ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונרה 8 היא אחת מהגשושיות ששוגרו כחלק מתוכנית ונרה לכוכב הלכת נגה בתאריך 27 במרץ בשנת 1972. הגשושית שוגרה ממסלול חנייה ארצי אל כוכב הלכת וזאת במטרה להמשיך במחקרים שעשו הגשושיות לפניה. המטרות העיקריות שלשמן שוגרה הן:

  1. הנחתת הנחתת על פני הקרקע.
  2. שידור נתונים על האטמוספירה, לחץ אטמוספירי, טמפרטורה, ריכוז המימן ותכולת האבק.
  3. מדידת זרימתה של פלסמת השמש לכוכב הלכת.
  4. אנליזות כימיות של האטמוספירה- לוודא אם יש בה גופרית ,ברום, יוד וכספית, (החוקרים הרוסיים הניחו כי על הקרקע ובמספר שכבות באטמוספירה מצויות מתכות כמו אבץ ועופרת בפאזה נוזלית, והם ניסו להוכיח השערה זו).
  5. מדידת הרכבה הכימי של אדמת הנוגה וטיב הסלעים.
  6. מדידת תנאי האור על הקרקע.
  7. מדידת החלל הבין-כוכבי במהלך טיסתה של הגשושית.

מהלך הנחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירידה אל פני הקרקע החלה עם ההתנתקות של הנחתת כאשר המהירות ההתחלתית היא 41,696 קמ"ש. כאשר הנחתת התייצבה, הבלימה האווירודינמית האטה את המהירות ל־900 קמ"ש. בזמן זה על הנחתת לעמוד בעומס של g 350. אחרי שהנחתת עברה את קו הגובה 70 ק"מ, גובה בו מצויים העננים, הופעלה הטלמטריה והוחל בשידור הנתונים לכדור הארץ. במקביל מד הגובה החל גם כן לעבוד והמצנח נפרש. בשלב הסופי המצנח הראשי נותק. הנחיתה הייתה בצד המואר של הנוגה במקום שניתן לראותה מכדור הארץ, מה שאִפשר לתקשר אִתה. הנחיתה מוגדרת בסופו של דבר כנחיתה מוצלחת ללא תקלות או פגמים במהלכה.

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השהות של ונרה 8 בחלל ובחזרתה לארץ התגלו ממצאים רבים. ראשית, התגלה כי ההרכב הכימי של קרקע הכוכב (כוכב נוגה) באתר הנחיתה דומה לזה של כדור הארץ, ונמצאו יסודות רדיואקטיביים שונים באותו היחס שבו הם מצויים בסלעים געשיים רבים בכדור הארץ. שנית, התגלה גם כי בתקופות גאולוגיות קדומות יותר נוגה היה כנראה חם יותר והחומר שבו התרכך וזרם בו, וכי בזמן זה היסודות הכבדים נמשכו כלפי המרכז (הגרעין) בשעה שהקלים עם היסודות הרדיואקטיביים עלו אל פני השטח מקרום הכוכב. צפיפות הקרקע באתר הנחיתה היא 1.5 גרם/סמ"ק. החומר שממנו עשויה הקרקע במקום הנחיתה דומה מאוד לסלעי הגרניט הארציים ומכאן הסיקו כי הקרקע היא כנראה פריכה ומפוררת.

נוסף לאלו התגלה כי האטמוספירה מכילה אחוזים של הגזים חנקן וחמצן כך שהרוב הוא גז החנקן ואחוז קטן מאוד הוא גז החמצן - חנקן: 97% חמצן: פחות מ-1%, וגם כי אדי המים שהתגלו שם נמצאו בריכוז נמוך של פחות מ-1%, ואף התגלה כי בקרבה לעננים מצויה אמוניה בריכוז של % 0.1 – % 0.01. פחות מ־2% מאור השמש חודר דרך מעטה העננים מגיע לכוכב ופוגע בקרקע ומפוזר לכל עבר על ידי אין סוף פרודות של CO2 ומרכך כל צל או ניגוד גוונים.

דברים אלו התגלו כתוצאה מהעובדה שונרה 8 נחתה בצד המואר בניגוד לונרה 7 שנחתה בצד החשוך. לפי נתוניהן של שתי החלליות נקבע כי לא קיים הבדל בולט בין היום ללילה, הקרקע לא מתקררת. בלילה הארוך אפקט החממה של האטמוספירה מונע את בריחת החום, והטמפרטורה שנמדדה במקום הנחיתה הגיעה ל־475 מעלות והלחץ האטמוספירי ל־90 אטמוספירות. בגובה 48 ק"מ מהירות הרוח היא 176 קמ"ש וסמוך לקרקע 6.4 קמ"ש, וערכים אלה אישרו תצפיות מכדור הארץ אשר הניחו כי האטמוספירה נעה בכיוון תנועתה סביב עצמה והתגלה גם כי הרוח נעה מהצד החשוך לצד המואר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונרה 8 בוויקישיתוף