וסיליוס צפיריס

וסיליוס צפֵיריס
Βασίλειος Τζαφέρης
לידה	1 באפריל 1936; סאמוס, יוון
פטירה	1 בינואר 2015 (בגיל 78); סלוניקי, יוון
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	ישראל, יוון
מקום קבורה	Pallini
פרסים והוקרה	פרס מפעל חיים מרשות העתיקות
תרומות עיקריות
	חפירות בכורסי, בית הכנסת העתיק במעוז חיים, כפר נחום, בניאס

וסיליוס צפֵיריס (ביוונית: Βασίλειος Τζαφέρης; הוגים בערך "צְזַפֶריס" ‏1 באפריל 1936, סאמוס – 1 בינואר 2015, סלוניקי) היה ארכאולוג ישראלי ממוצא יווני. בחודש אוקטובר 2010 קיבל פרס מפעל חיים מרשות העתיקות.

קורות חייו

ילדות ביוון

צפיריס נולד כבן למשפחת איכרים ענייה בכפר קטן על האי סאמוס שביוון. כילד חווה את תהפוכות השלטון שעברו על תושבי האי, אשר סבל מן הכיבוש האיטלקי, הכיבוש הגרמני, ומלחמת האזרחים שפרצה ביוון בתום מלחמת העולם השנייה.

הכשרה ופעילות ככומר

בגיל 13 הציע כומר הכפר לאביו כי יקדיש אותו לנזירות בפטריארכיה היוונית בירושלים. כשנה לאחר מכן נשלח צפיריס לירושלים המזרחית (שהייתה באותה עת תחת שלטון ירדן), שם למד בסמינר להכשרת כמרים שבניהול הפטריארכיה. בשנת 1956, לאחר שהוסמך ככומר, עבר לשטח מדינת ישראל והחל לשרת בקהילה היוונית אורתודוקסית שבנצרת.

לימודים באוניברסיטה

כשנתיים לאחר מכן, בעקבות סירובו של הפטריארך היווני לאשר את בקשתו לצאת ללימודים ביוון, התמרד צפיריס ונסע לאתונה על דעת עצמו. אנשי הכנסייה שכנעו אותו לחזור לישראל, ובתמורה הובטח לו כי יוכל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. צפיריס סיפר כי:

"הייתי הנזיר הראשון שלמד באוניברסיטה בישראל. הייתי מסתובב עם הגלימה והכובע ומסביבי תמיד היו סטודנטים ששאלו מה אני עושה פה... אפילו בן גוריון ביקש פעם לראות את הנזיר שלומד ארכאולוגיה"

— ניר חסון, "לחפור, להתפלל, לאהוב: הנזיר היווני שהתאהב והפך לארכאולוג בירושלים", אתר הארץ, 29 באוקטובר 2010

עזיבת הכנסייה

בתקופת לימודיו באוניברסיטה עבד צפיריס כמורה ליוונית בבית הספר של הקהילה היוונית בירושלים המערבית, שם פגש את אפתיכיה, נערה ילידת ירושלים, בת למשפחה יוונית נוצרית, מי שתהפוך לימים לאשתו.

"אז הבנתי שהנזירות לא מתאימה לי. מילא אם הייתי במנזר עם עוד חבר'ה, אבל כשאני בחוץ עם הלימודים, והייתה גם האהבה עם אשתי, החלטתי לעזוב"

— שם, שם

צעדו זה של צפיריס התקבל בזעם על ידי הפטריארך היווני, והוא הוחרם על ידי המנהיגות הדתית היוונית בישראל. הכמרים היווניים סירבו להשיא אותו, ורק בקושי רב הוא הצליח לשכנע את דוד שלו, שהיה כומר בנצרת, שיקדש את נישואיו.

כאזרח יווני שאינו נזיר נקרא צפיריס לחזור לארץ מולדתו ולשרת בצבא היווני. בעקבות סירובו לעשות זאת נשללה ממנו אזרחותו היוונית.

"נשארתי בלי דרכון, בלי אזרחות ובלי אישור להישאר בארץ - והייתי סטודנט נשוי עם ילדה בדרך, אבל הכל הסתדר. אז אנשים היו אחרים, לא היה את כל העניין היהודי והלאומי הזה. הכל היה יותר חופשי, המדינה הייתה אחרת. ירושלים הייתה קטנה וכולנו היינו ביחד"

— שם, שם

לימודים מתקדמים

זמן קצר לאחר סיום לימודי התואר הראשון המשיך ללימודי תואר שני בנושא היסטוריה של ארץ ישראל בעת העתיקה, והתמחה בנושא "כנסיות וריצופי פסיפס ביזנטיים מוקדמים".

ב-1967 החל בלימודים לתואר שלישי באוניברסיטה, בהנחייתם של הפרופסורים מיכאל אבי-יונה ודוד פלוסר, וב-1971 קיבל את התואר על מחקרו בנושא "סמלים נוצריים מהמאה הרביעית ואבות הכנסייה". במקביל ללימודיו אלו שימש כארכאולוג-שדה באגף העתיקות והמוזיאונים של משרד החינוך (הגוף שקדם לרשות העתיקות).

פעילותו כארכאולוג

בשנת 1968 חפר צפיריס בגבעת המבתר וגילה שלד של אדם שהומת בשנות העשרים לחייו בצליבה. השלד התגלה בארון שעליו נכתב שם הצלוב – יהוחנן בן חגקול. מסמר בודד היה נעוץ בשתי עצמות העקב של השלד^[1], ורגליו שוברו. שרידי עץ זית בלתי מעובד שנמצאו על המסמר מרמזים כי כפי הנראה נצלבה הגופה על עץ זית. הגופה מתוארכת לתקופת המרד הגדול^[2]. זוהי אחת התגליות הארכאולוגיות היחידות בעולם של שלד אדם צלוב, אם לא היחידה בהן^[3].

ב-1971 מונה לסגן מנהל האגף לענייני סקרים וחפירות, וכיהן בתפקיד זה עד 1991. בין 1976 ל-1982 שימש כמרצה במחלקה ללימודים ימיים והיסטוריה של האמנות הקלאסית באוניברסיטת חיפה. ב-1 באפריל 1990, במלאת לו 64 בדיוק, הוקמה רשות העתיקות באופן רשמי. בשנת 1991 מונה למנהל "תחום חפירות וסקר" של הרשות, ושימש בתפקידו זה עד 2001.

בחודש מאי 1990 כיהן כפרופסור אורח בקורס "ארכאולוגיה והברית החדשה" באוניברסיטת פפרדין שבקליפורניה. מאז 1994 כיהן כפרופסור מחקר בקולג' סיוור של אוניברסיטה זו.

מלבד תפקידיו באקדמיה כיהן צפיריס גם בחבר היועצים של "האגודה לחקר ישראל" מאז 1967, ומאז 1999 היה חבר במועצה הארכאולוגית העליונה של ישראל. משנת 1984 ועד 2002 שימש כאוצר מוזיאון הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית שבירושלים. ב-1984 מונה כנשיא (יו"ר) של הקהילה היוונית בירושלים.

צפיריס דיבר יוונית (קלאסית ומודרנית), עברית, ערבית, אנגלית, איטלקית וגרמנית.

צפיריס היה נשוי ואב לשניים, וחילק את זמנו בין יוון לישראל, שכן ילדיו מתגוררים באתונה. לאחר פרישתו לגמלאות השתקע במושבה היוונית בירושלים. בתפקידו כנשיא הקהילה היוונית טיפח את מורשת השכונה ואת תרבותה.

חפירות עיקריות

1966: בית קברות בטבריה מתקופת הברונזה הראשונה
1967 – 1977: תל דן
1968: קברים בירושלים בגבעת המבתר מתקופת בית שני
1969: בזיליקה נוצרית קדומה באשקלון ראה כנסיות מהתקופה הביזנטית באשקלון
1969: האזור ההלניסטי בבית שאן
1970 – 1974: כורסי
1971: הבזיליקה הנוצרית המוקדמת בכפר עראבה
1972: 1974: בית הכנסת העתיק במעוז חיים
1973: מבצר החשמונאים בירושלים
1976 – 1979: הבזיליקה הנוצרית הקדומה מצפון למגן^[4]
1978 – 1987: העיר הקדומה של כפר נחום
1985 – 2000: קיסריה פיליפי ליד נחל הבניאס
1990 – 1991: החומה השלישית בירושלים

פרסומיו העיקריים

בין השנים 1968–2008 פרסם צפיריס למעלה מ-90 מאמרים בכתבי עת כגון: קדמוניות, עתיקות, אריאל, Israel Exploration Journal של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ועוד. פרסומיו נעשו בשפות עברית, יוונית, אנגלית וצרפתית. בין פרסומיו נכללים המאמרים הבאים:

בית הכנסת העתיק ליד מעוז חיים
קברים בגליל המערבי, עתיקות 5, עמ' 72–79, 1969
מבצר החשמונאים בירושלים, קדמוניות 3, עמ' 95–97, 1970.
חפירות כורסי, קדמוניות 6, עמ' 62–64, 1973 ביחד עם ד' אורמן

1974. A Tower and Fortress near Jerusalem. Israel Exploration Journal 24:85-94.
1976. Chronique Archeologique, Maoz-Hayyim. Revue Biblique LXXXIII:87-88 (French).
1979. What Became of Ancient Capernaum? Christian News from Israel 27:72-74 (with E. Kessin & C. Melidonis).
1982. The Ancient Synagogue at Maoz-Hayyim.Israel Exploration Journal 32:215-244.
1983. The Excavations at Kursi-Gergessa. Atiqot 16.
1987. The Monastery at the Holy Cross in Jerusalem. Athens.
1989. Excavations at Capernaum (1978-1982). Vol. I. Indiana.
1992. Maoz Chaim. New Encyclopedia of Excavations in Israel. 3:966-967.
2008. Paneas, volume I, The Roman to Early Islamic Periods. Excavations in Areas A.B.E.F.G and H (IAA Reports, No 37)
2008, Paneas vols I-II, IAA Reports Nos. 37-38

גלריית תמונות

צפיריס מצלם את השרידים בבניאס בשנת 1999
תמונה שצולמה ב-1977 בחפירות ארכאולוגיות; מימין צפיריס, במרכז קתלין קניון
צפיריס במשרדו ברשות העתיקות; בשנת 1991 מונה למנהל "תחום חפירות וסקר" של הרשות, ושימש בתפקידו זה עד 2001
צפיריס משמאל, במרכז הארכאולוג אברהם בירן, מימין משה דיין; צילום מתחילת שנות השבעים