וסילי אושצ'פקוב
 | |
| לידה |
7 בינואר 1893 האימפריה הרוסית, סחלין |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 1938 (בגיל 45) ברית המועצות, כלא בוטירקה, מוסקבה |
| מידע כללי | |
| מדינה |
רוסיה ברית המועצות |
| השכלה |
Kodokan  |
| ספורט | |
| ענף ספורט | ג'ודו |
| מאמן | ג'יגורו קאנו |
| הישגים | |
| דרגה |
סמבו: מייסד |
  | |
וסילי סרגייביץ' אושצ'פקוב (ברוסית: Васи́лий Серге́евич Още́пков; 7 בינואר 1893 – 10 באוקטובר 1938) היה חוקר סוגים שונים של היאבקות לאומית ואמנויות לחימה. הוא היה אמן ספורט מוערך בברית המועצות,[1] ממייסדי סמבו, אמנות לחימה שפותחה בברית המועצות.[2][3][4] במהלך הטיהורים הפוליטיים של 1937, אושצ'פקוב הואשם בהיותו מרגל יפני והוצא להורג בכלא עקב כך.[5][6][7]
ראשית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט מאוד ידוע על וסילי אושצ'פקוב בחייו המוקדמים לפני הבגרות.[8][9] למעט העובדה שהוא התייתם מהוריו בגיל 8.[10]
חינוך בקודוקאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההעברה ב-1905 של דרום סחלין ליפן במסגרת הסכם פורטסמות' מ-1904, וסילי נשלח ללמוד בספטמבר 1907 בסמינר התאולוגי בטוקיו[11] במיסיון האורתודוקסי, שאורגן על ידי הנזיר איוואן קסאטקין (ניקולס הקדוש מיפן). בסמינר למד ג'ודו ובהמלצת המאמן כג'ודוקא הטוב ביותר בסמינר וסילי התקבל למבחני הכניסה והתקבל למכון לג'ודו קודוקאן בטוקיו, שהוקם על ידי ג'יגורו קאנו, ב-29 באוקטובר 1911.[12] ב-15 ביוני 1913 קיבל אושצ'פקוב את החגורה השחורה בתואר הראשון – שודן (דן ראשון); באוקטובר 1917, במהלך טיול ליפן, הוא עבר את הבחינות כדי לקבל את החגורה השחורה של התואר השני[13] והפך לרוסי הראשון והאירופאי השלישי שקיבל נידאן בג'ודו. הדרגות בג'ודו לא הגיעו לתואר עשירי, כמו עכשיו, אלא רק לתואר חמישי.
עבודה במודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסיים את הסמינר בשנת 1913, הוא חזר לרוסיה ועבד כמתורגמן בגופי המודיעין של הצאר, תחילה במשמר הגבול של זמורסקובו בחרבין, ולאחר מכן במחלקה לסיכול ריגול במבצר ולדיווסטוק, המחוז הצבאי אמור, בוולדיווסטוק. ב־1914 הוא ייסד את בית הספר הראשון לג'ודו ברוסיה ואת תחרות הג'ודו הבינלאומית הראשונה בעולם שהתקיימה ב-1915. הוא נסע שוב ושוב לנסיעות עסקים ליפן ובשנת 1918 לימד ג'ודו את שוטרי משטרת ולדיווסטוק.
ב-1919 עבד עבור הצבא הסיבירי ובמשרד היפני לתקשורת שדה צבאית כמתורגמן.[14] במהלך תקופה זו, באמצעות עמית, בן ארצו ותלמיד עמית בסמינר טוקיו, טרופים יורקביץ',[15] יצר קשר עם המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. במקביל, אושצ'פקוב פותח בית ספר להוראת השפה היפנית, משתתף בפעולות סחר עם יפן, ואפילו קונה מקרן סרטים.
לאחר נסיגת החיילים היפנים מפרימוריה אושצ'פקוב, קיבל הצעה לשתף פעולה עם המודיעין הסובייטי, וב־1 בספטמבר 1923 מסר דו"ח בכתב לחטיבת המודיעין האנושי של הארמייה החמישית של הצבא האדום, ולאחר מכן נשלח לצפון סחלין, שעד 1925 נותרה עדיין תחת כיבוש יפני.
בשנת 1924 חזר אושצ'פקוב ליפן במסווה של בעלים שירש את בתי אביו באלכסנדרובסק ובבוקר: על פי חוק הקולנוע יפני המפיץ היה מחויב לארגן פגישות מועדפות לאנשי צבא. לדיווחים שלו בברית המועצות הייתה משמעות מעשית חשובה, למשל, הם איפשרו להסיג חיילים יפנים מצפון סחלין, אך בשל חילוקי דעות עם הממונים עליו ב-1926 נאלץ לחזור לברית המועצות, שם הואשם בבגידה במולדת. כדי לפצות על 3140 יין שהוצא על סוכנים, אך לא גובה בקבלות, הוא נאלץ למכור כמעט את כל הרכוש הפרטי שלו, כולל המקרן.
עבודה במחוז הצבאי הסיבירי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקדה של המחוז הצבאי הסיבירי, הוא לא התכוון לאבד את תחום העניין שלו ביפן ואושצ'פקוב עזב את ולדיווסטוק כמתורגמן. ב-27 בינואר 1927 מועצת המהפכה הצבאית של ברית המועצות גייסה את אושצ'פקוב לשרת בצבא האדום. הוא מונה למתורגמן של ענף מפקדת מחוז 7 בנובוסיבירסק.
כמעט כל האמצעים שקיבל אושצ'פקובה הופנו לטובת טיפול עבור אשתו החולה. הוא החל לנסות להיכנס למוסקבה או ללנינגרד, שם יכלו לספק טיפול רפואי יעיל יותר ולקבל משכורת גבוהה יותר. כתוצאה מכך, בספטמבר 1929, הוא זומן למוסקבה. אשתו בשלב זה כבר מתה.
הג'ודו בברית המועצות ויצירת סמבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1914, מיד לאחר חסרתו לרוסיה, ארגן אושצ'פקוב חוג ג'ודו בוולדיווסטוק. בשנת 1917 בוולדיווסטוק, נערך המשחק הבינלאומי המפורסם בג'ודו: תלמידי אושצ'פקוב התחרו עם תלמידי בית הספר היפני הגבוה למסחר אוטארו.
בשנת 1927, בפגישה בתא נובוסיבירסק אוסואביהימה במפקדת המחוז הצבאי הסיבירי, כתב אושצ'פקוב סיפור על ג'ודו, ואז מיד הוחלט לארגן לצוות המטה טכניקות להגנה עצמית בקבוצת לימוד. שירותי מומחים מיהרו לנצל לצורך כך את אגודת הספורט "דינמו".
מיד לאחר המעבר למוסקבה פתח אושצ'פקוב בבית המרכזי של הצבא האדום (צדק"א) קורס בן חודשיים של ג'ודו. לאחר התצוגות הראשונות, צסק"א מוסקבה יצרה מיד שתי קבוצות של אנשי צבא ובית הצבא, כמו גם קבוצת הנשים הראשונה במדינה.
בשנת 1929 הוא היה למורה באוניברסיטה הממלכתית של רוסיה לחינוך גופני, ספורט, נוער ותיירות.[16] העבודה במכון לחינוך גופני העניקה לאושצ'פקוב תובנה ייחודית למאבקם של עמי ברית המועצות. הוא ניתח אמנויות לחימה בינלאומיות, אמנויות לחימה סיניות ומספר סוגים לאומיים של מאבק במונחים של יישומים שלהם במפגש קרב. על בסיס ניתוח זה, התווה יצירת אמנות לחימה עצמאית, אשר נודעה מאוחר יותר בשם סמבו.[17]
בשנת 1930, אושצ'פקוב סייע בפרסום "הנחיות להכנה הפיזית של הצבא האדום", ובשנת 1931 יצא לאור ספר הלימוד "תרגיל הצבא האדום", שבו נקבעה לראשונה תוכנית אימונים מקיפה. במקביל לפרסום חומרי ההוראה אושצ'פקוב ערך קורסים מיוחדים לקציני חיל המצב של מוסקבה, ולאחר מכן פנה לתפקיד מדריך המשרד המתודולוגי של ועדת חיל המצב של מוסקבה, נשא ישירות בעצמו את הוראת אמנויות הלחימה במספר יחידות צבאיות, וגם השתתפות בתחרויות מפקדי חיל המצב של מוסקבה.
בשנת 1931 פיתחה ברית המועצות מתחם ספורט מוכן לעבודה ולהגנה של ברית המועצות. בשנת 1932, פותח סט של טכניקות עבור מטעם הוועדה המיוחדת, בראשות סרגיי קמנייב.
בשנת 1930, על בסיס צסק"א מוסקבה, אך באמצעות ועדת הספורט, ערך הכשרה מיוחדת של מאמנים, שהוכשרו כמורים לחינוך גופני מאזורים שונים במדינה. ביניהם היה אלכסנדר רובנצ'יק מרוסטוב על הדון, ששירת במיליציה (המשטרה הסובייטית), שביוזמתו ערך אושצ'פקוב תצוגה של אמנות הלחימה. אושצ'פקוב הוזמן מיד ללמד במטה המשטרה. בנוסף למהלך הנדרש של אימון אמנות לחימה ללא נשק, אושצ'פקוב החל להוביל את עבודת מועדוני הלחימה. תוכנית ההכשרה של אושצ'פקוב ופעילות המועדון בוטלו בשנת 1934.
מעצר ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה שבין 1 ל-2 באוקטובר 1937, אושצ'פקוב נעצר. הוא מת בכלא בוטירקה, רשמית מהתקף לב.[18] במציאות הוא הואשם בהיותו מרגל יפני ועשרה ימים לאחר מעצרו הוא נורה בראשו בגלל התיידדות עם "אימפריאליסטים יפנים".[19] בשנת 1957 וסילי אושצ'פקוב קיבל חנינה לאחר מותו והוכרז חף מפשע.[20]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אושצ'פקוב היה נשוי שלוש פעמים. הוא התגרש מאשתו הראשונה קתרינה ז'ורבלווה ב-1924. הוא התאהב באישה כפרית בת 17 מריה, שהתגוררה באותה תקופה באותה עיר. בגיל 22, מריה מתה משחפת. מאוחר יותר, אושצ'פקוב התחתן עם אנה איוואנובנה.
בשנותיו האחרונות, אושצ'פקוב החל להיאבק בבעיות בריאות. תלמידיו של אושצ'פקובה ציינו שהוא מעולם לא הראה את עצמו עירום. חלקם הגיעו למסקנה שהוא מסתיר מחלת עור כלשהי. חניך בשם חרלמפייב ובודזינסקאיה סיפרו שהיו בביתו של המורה בתחילת 1937 בסמטת מדבדב. לדבריהם, "וסילי סרגייביץ' שכב על המיטה והיה חולה, הוא סבל ממחלת לב, והוא מעולם לא נפרד מניטרוגליצרין.[21]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעשור הראשון של המאה ה-21 באזורים שונים של רוסיה אורגנו מועדונים וטורנירי במבט לזכר אושצ'פקוב,[22][23] כולל טורניר נוער לאומי בסמבו קרבי לזכרו של ואסילי אושצ'פקוב.[24] במהלך ישיבת מועצת המנהלים של APEC בוולדיווסטוק בספטמבר 2012, נחנכה אנדרטה לזכרו.[25] על מנת לקדם סמבו ברוסיה ובעולם, כמו גם יצירת התודעה הציבורית של גיבורי המולדת מדוגמת חייו ושליחותו של אושצ'פקוב אורגנו ביוזמת תלמידיו מספר ארגוני ספורט ברוסיה והושק פרויקט בשם פרויקט וסילי אושצ'פקוב.[26]
ב-9 בספטמבר 2012, נחגג 120 שנה ליום הולדתו של אושצ'פקוב במרכז הספורט של ולדיווסטוק, בהשתתפות ג'ודוקאים מיפן ורוסיה.[27]
באוקטובר 2014, נערכה לראשונה ביפן אליפות העולם בסמבו, בה למד אושצ'פקוב ג'ודו.[28]
בספטמבר 2016, בפורום הכלכלי המזרחי בוולדיווסטוק, ראש הממשלה היפני אבה, תוך שימת דגש על הידידות הרוסית-יפנית, הזכיר בנאומו: "אני מקווה לבקר בסוללת קורבלנאיה 21 שבה, כפי שמר פוטין ידע היטב, וסילי אושצ'פקוב פתח את בית הספר הראשון לג'ודו ברוסיה".[29]
ב-24 בספטמבר 2016, פסלו של פיטר צ'גאדייב של ווסילי אושצ'פקוב המקבל חגורה שחורה מג'יגורו קאנו, שכותרתו "נלחמים בגורי נמרים", נחשף במקום בו פתח אושצ'פקוב את בית הספר הראשון לג'ודו ברוסיה.[30]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "MMA Origins: Russian Revolution". Bloodyelbow.com. 2013-03-08. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "What is SAMBO?". Insidethegames.biz. 5 בינואר 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sonnon, Scott (באוקטובר 2008). Mastering Sambo for Mixed Martial Arts. Books.google.co.uk. ISBN 9781610048347. נבדק ב-18 בדצמבר 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Defending the Motherland". FIGHT! Magazine. אורכב מ-המקור ב-18 בדצמבר 2014. נבדק ב-18 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Andavolu, Krishna (2013-02-04). "Sambo's Gulag Past and MMA Future | FIGHTLAND". Fightland.vice.com. נבדק ב-18 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What is Sambo? The Russian Combat Martial Art Explained". Punchermedia.com. 26 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Adams, Andy (2 בפברואר 1967). "Russia Prepares To Export Sambo". Black Belt Magazine. Active Interest Media. p. 19.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vasily Oshchepkov: Myths and Reality | International SAMBO Federation (FIAS)". Sambo.sport.
- ^ "A commemorative evening for the founder of SAMBO Vasily Oshchepkov was held in Moscow | International SAMBO Federation (FIAS)". Sambo.sport.
- ^ "A History of Sambo: Oshchepkov, Spiridonov and the Soviet Struggle". Sherdog.com.
- ^ Православие отличается отсутствием дискриминации незаконнорожденных, каким был сын каторжанки Василий, при поступлении в духовные учебные заведения и посвящении в сан.
- ^ При этом он попал в среду официально отправленных российскими военными учиться в эту семинарию русских подданных — обычно детей казаков
- ^ "Special exhibition of the material concerning Mr. Vasili Oshchepkov | Kodokan Judo Institute". Kodokanjudoinstitute.org.
- ^ Kulanov, Alexander (30 במאי 2015). "Vasily Oshchepkov: The founder of sambo". Rbth.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Александр Куланов. Агент «Р». Родина, № 8, 2012
- ^ "MMA Origins: Russian Revolution". Bloodyelbow.com. 2013-03-08. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ Alexander Kulanov (2015-05-30). "Vasily Oshchepkov: The founder of sambo | Russia Beyond The Headlines". Rbth.com. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ Борис, Храмов. "Контрразведчик, придумавший самбо". אורכב מ-המקור ב-2012-02-25. נבדק ב-2015-02-15.
- ^ Sonnon, Scott (1 באוקטובר 2013). "The True History of Combat Sambo". Usadojo.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Concert held in honour of sambo founder Vasili Oshchepkov". Insidethegames.biz. 30 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Александр, Куланов (2006-11-12). "Ощепкова сгубила смена вех". Japon.ru. נבדק ב-2007-12-12.
- ^ "Во Владивостоке почтили память основоположника дзюдо в России". Regnum.ru. 2007-09-14. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "WORLD JUDO CLUB ASSOCIATION:бяелхпмюъ юяянжхюжхъ йксанб дгчдн:JUDO:дгчдн:оПЕЯЯ-ПЕКХГ мЮЖХНМЮКЭМНЦН ЯНЧГЮ БЕРЕПЮМНБ ДГЧДН еяд йСАНЙ еБПНОШ ЯПЕДХ ЙЮДЕРНБ Б рБЕПХ ОПНЬ╦К Б БШУНДМШЕ йНЛЮМДЮ лбд пНЯЯХИЯЙНИ тЕДЕПЮЖХХ ОН ДГЧДН, ЯРЮКЮ вЕЛОХНМНЛ! хМТНПЛЮЖХЪ НР лНЯЙНБЯЙНЦН яНЧГЮ бЕРЕПЮМНБ дГЧДН хРНЦНБШЕ ОПНРНЙНКШ вЕЛОХНМЮР лНЯЙБШ ЛЮЯРЕПНБ-БЕРЕПЮМНБ 2014 вЕЛОХНМЮР лНЯЙБШ ЯПЕДХ ЛЮЯРЕПНБ-БЕРЕПЮМНБ 2014 бН бКЮДХЛХПЕ ЯНЯРНЪКЯЪ ЛЕФПЕЦХНМЮКЭМШИ РСПМХП ОН ДГЧДН оКЮМЕРЮ дГЧДН ОПЕДЯРЮБКЪЕР вЕЛОХНМЮР лНЯЙБШ ЯПЕДХ БЕРЕПЮМНБ лЕФПЕЦХНМЮКЭМШИ РСПМХП ОН ДГЧДН ЯНЯРНХРЯЪ БН бКЮДХЛХПЕ рСП ДЕ дГЧДН, ОПНДНКФЕМХЕ, рЮЦЮМПНЦ, ЙКСА "дГЧДН рЮИЛ"". Judoclub.ru. 2014-04-06. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "Положение о проведении 2-го Всероссийского юношеского турнира по боевому самбо памяти В.С.Ощепкова". Bsambo.ru. 2010-10-28. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "Бюст Василия Ощепкова появится во Владивостоке — Новости Владивостока на VL.ru". אורכב מ-המקור ב-2013-01-20. נבדק ב-2013-01-13.
- ^ "Проект "Ощепков"". אורכב מ-המקור ב-2013-01-05. נבדק ב-2013-01-01.
- ^ "オシェプコフ生誕120周年記念式典に参加して | 柔道教育ソリダリティー". Npo-jks.jp. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "SAMBO / ワシリー・オシェプコフ サンボの日本回帰 / видео про Ощепкова". YouTube. 2014-10-29. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "東方経済フォーラム2016における安倍総理大臣スピーチ ｜ 外務省". Mofa.go.jp. נבדק ב-2016-09-29.
- ^ "Monument to mixed martial artist Oshchepkov unveiled in Vladivostok Pictures". Getty Images. 2016-09-24. נבדק ב-2016-09-29.