וסילי גורדוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסילי ניקולייביץ' גורדוב
василий николаевич гордов
Vasily Gordov.jpg
לידה 12 בדצמבר 1896
פלך אופה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 24 באוגוסט 1950 (בגיל 53)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות דונסקוה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Russian coa 1825.png צבא האימפריה הרוסית
הצבא האדוםהצבא האדום  הצבא האדום
תקופת שירות 19151946
דרגה גנרל-פולקובניק גנרל פולקובניק
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-67
מפקד הארמייה ה-21
מפקד הארמייה התשיעית
מפקד ארמיית המילואים הראשונה
מפקד הארמייה ה-64
מפקד חזית סטלינגרד
מפקד הארמייה ה-33
מפקד ארמיית המשמר השלישית
מפקד המחוז הצבאי וולגה
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
גיבור ברית המועצות
עיטור לנין עיטור לנין עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הכוכב האדום עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וסילי ניקולייביץ' גורדוברוסית: василий николаевич гордов; 12 בדצמבר 1896 - 24 באוגוסט 1950) היה מפקד בכיר בצבא האדום אשר פיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה הוצא להורג כחלק מפרשת הגנרלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדוב נולד למשפחת איכרים ב-12 בדצמבר 1896. ב-1915 התגייס לצבא האימפריה הרוסית, ולחם במסגרתו בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה הועלה לדרגת סמל ראשון. ב-1917 הצטרף למשמר האדום, וב-1918 עבר לצבא האדום. הוא לחם לצד הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה כנגד הצבא הלבן, ובמהלך המלחמה מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-53. הוא לחם במערכה כנגד נסטור מאכנו, ועל חלקו במהלכה הוענק לו עיטור הדגל האדום. בין 19251926 הוצב גורדוב במונגוליה כיועץ לצבא המונגולי. ב-1932 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית פרונזה, ולאחר מכן הוצב בבית הספר למקצועות חי"ר במוסקבה. במאי 1935 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-18, וב-29 בנובמבר של אותה שנה הועלה לדרגת פולקובניק. ביוני 1937 מונה למפקד הדיוויזיה ה-67. ביולי 1939 מונה לראש מטה המחוז הצבאי קלינין. בתחילת מלחמת החורף, הוא לחם כנגד פינלנד כראש מטה הארמייה השביעית, אך הודח מהתפקיד בשל כישלונות הארמייה. ב-4 ביוני 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-11 ביולי של אותה שנה מונה לראש מטה המחוז הצבאי וולגה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

ב-22 ביוני 1941, יום המתקפה הגרמנית, מונה גורדוב לראש מטה הארמייה ה-21 אשר הייתה חלק מהחזית המערבית. במחצית הראשונה של יולי ניהלה הארמייה שורת מתקפות נגד הכוחות הגרמניים המתקדמים, ואף זכתה למספר הצלחות מקומיות. ב-7 באוגוסט מונה גורדוב למפקד הארמייה, ונאלץ לסגת אל הנהר דסנה תחת לחץ גרמני כבד. חלק מכוחות הארמייה כותרו. ב-24 באוגוסט מונה וסילי קוזנצוב למפקד הארמייה, וגורדוב הוחזר לתפקיד ראש המטה. הוא לחם עם הארמייה במהלך קרב קייב, עד שזו פורקה ב-27 בספטמבר. ב-5 ביוני 1942 מונה למפקד הארמייה התשיעית, ב-17 ביוני הועבר לפקד על ארמיית המילואים הראשונה, ב-10 ביוני הועבר לפקד על הארמייה ה-64, ב-22 ביולי הועלה לדרגת גנרל לייטננט, ויום לאחר מכן מונה למפקד חזית סטלינגרד במקום סמיון טימושנקו.

עם כניסתו לתפקיד, נאלצה החזית להגן על אזור ברוחב 520 ק"מ ממערב לעיקול נהר הדון. בגלל הנסיגה ושינויים בפריסת הכוחות גדל רוחב החזית שנדרשה לתפוס חזית סטלינגרד לכדי 800 ק"מ בקירוב, ולכן החליט הפיקוד הסובייטי בראשית אוגוסט לפצל אותה לשניים. הארמיות שהחזיקו בשטח מדרום לנהר דונסקאיה צאריצה הועמדו תחת פיקוד החזית הדרום-מזרחית במטרה לעצור את התקדמות ארמיית הפאנצר הרביעית לסטלינגרד מכיוון דרום. חזית סטלינגרד נדרשה לעצור את התקדמות הארמייה הגרמנית השישית לסטלינגרד מכיוון צפון ומערב. לאחר פריצת הארמייה השישית אל נהר הוולגה מצפון לסטלינגרד בסוף אותו החודש, קיבלה חזית סטלינגרד את האחריות על קו החזית מצפון לעיר, וניהלה שורת התקפות נגד כושלות כנגד האגף השמאלי של אגד הכוחות הגרמני שתקף את סטלינגרד. בסוף ספטמבר, שונה שמה של חזית סטלינגרד לחזית הדון, והחזית הדרום-מזרחית הפכה להיות חזית סטלינגרד החדשה. כמפקד חזית סטלינגרד החדשה מונה אנדריי יריומנקו, וגורדוב מונה כסגנו. ב-18 באוקטובר של אותה שנה הוא מונה למפקד הארמייה ה-33 והשתתף עמה בקרב סמולנסק. ב-9 בספטמבר 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק. ב-2 באפריל 1944 הוא מונה למפקד ארמיית המשמר השלישית אשר הייתה חלק מהחזית האוקראינית הראשונה. ב-6 באפריל 1945 הוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות. הוא לחם עם הארמייה עד סוף המלחמה, ובכלל זה בקרב על ברלין והקרב על פראג.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביולי 1945 מונה גורדוב למפקד המחוז הצבאי וולגה, וב-5 בנובמבר 1946 פרש מתפקידו. ב-12 בינואר 1947 הציג השר לביטחון המדינה ויקטור אבאקומוב, הקלטות המעידות שבמהלך פיקודו על המחוז הצבאי וולגה, ניהל גורדוב שיחה עם סגנו גריגורי קוליק וראש מטהו פיליף ריבלצ'נקו, בה הרשו לעצמם השלושה להתבטא בחופשיות כנגד המשטר. סטלין נתן אישור למעצרם, והפרשה נודעה כפרשת פיקוד הוולגה, אשר נחשבת לחלק מפרשה גדולה יותר הידועה כ"פרשת הגנרלים". שלושתם הואשמו בתכנון פעולות טרור, והוצאו להורג ב-24 באוגוסט 1950 בכלא לפורטובו. ב-11 באפריל 1956 הם זוכו מכל אשמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסילי גורדוב בוויקישיתוף