וסילי דוקוצ'ייב
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1846 (יוליאני) Milyukova, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1903 (יוליאני) (בגיל 57) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| ענף מדעי |
גאולוגיה, תורת הקרקע, פדולוגיה, גאוגרפיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלוטרני סמולנסקי |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Platon Puzyrevsky, Alexander Alexandrovich Inostrantsev |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Nikolay Adamov, לב ברג, Valerian Agafonov |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חתימה |
 |
  | |
ואסילי דוקוצ'ייב (ברוסית: Васи́лий Васи́льевич Докуча́ев; 1 במרץ 1846 – 3 בנובמבר 1903) היה גאוגרף רוסי שנחשב למייסד מדע הפדולוגיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואסילי דוקוצ'ייב נולד בכפר מיליוקובו שבגוברניית סמולנסק, למשפחת כומר. הוא למד בבית הספר לכמרים, ולאור הצלחתו בלימודים בשנת 1867 נשלח לאקדמיה לכמורה בסנקט פטרבורג. לאחר לימודים של כשלושה שבועות בלבד, עזב את המוסד והתחיל ללמוד באוניברסיטת סנקט פטרבורג. את לימודי האוניברסיטה סיים דוקוצ'ייב בשנת 1871, אך המשיך להיות באוניברסיטה כאוצר של אוסף מינרלים. בשנת 1883 קודם לתואר פרופסור.
עד שנת 1878 חקר בעיקר תקופת הרבעון. בשנים 1871-1877 דוקוצ'ייב נסע לאזורים של צפון רוסיה ודרום פינלנד. על בסיס החומר שאסף בנסיעות אלו הוא כתב את עבודת תואר שני.
בשנת 1874 דוקוצ'ייב החל ללמוד את הקרקעות של גוברניית סמולנסק. בשנת 1877 הוא עשה דיווח נרחב על חקר קרקעות השחורות במרכז רוסיה. הוא עסק בתחום זה עד לשנת 1883 ועל בסיס מחקרים אלו קיבל את הדוקטורט.
בשנת 1882 דוקוצ'ייב קיבל הזמנת הממשל של גוברניית ניז'ני נובגורוד לביצוע מחקר בתחומם. עבודה זו נמשכה מעל 6 שנים ופרסומה הסתכם ב-14 כרכים.
בשנת 1883 דוקוצ'ייב פרסם את ספרו "האדמה השחורה ברוסיה" (Русский чернозём). שנה זו נחשבת לשנת ייסוד של פדולוגיה.
בשנים 1888-1894 הוא עסק בעבודת חקר קרקעות בגוברניית פולטבה.
בעקבות תקופת היובש שהייתה בדרום רוסיה בשנת 1891, דוקוצ'ייב ועמיתיו הוציאו תוכנית מפורטת למאבק נגד תקופת היובש התקופתית בדרום המדינה.
בשנים 1892-1896 הוא היה בראש "החקר המיוחד" ללימוד ניהול משק היערות והמים במרכז רוסיה. באותן השנים הוא היה גם מנהל מכון לחקלאות ויערנות בקרבת וורשה.
בשנת 1895 דוקוצ'ייב חלה וחזר לעבודה סדירה רק בסתיו 1897. החל משנת 1897 דוקוצ'ייב מארגן משלחות מדעיות לקווקז, אסיה המרכזית ובסרביה. על בסיס ממצאים שנאספו במשך כ-4 שנים הוא פרסם מחקר בהקשר לטיפוסי קרקעות באזורי כדור הארץ השונים.
בשנת 1900 הוא חלה פעם נוספת. באביב 1901 דוקוצ'ייב כתב מכתב אחרון לולדימיר ורנדסקי שהיה אחד מתלמידיו ומאז הפסיק להתקשר עם העולם. דוקוצ'ייב נפטר בסוף 1903.
פרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dokuchaev, V.V. 1879. Short Historical Description and Critical Analysis of the More Important Soil Classifications. Trav. Soc. Nat. St. Petersburg 10: 64-67. (In Russian)
- Dokuchaev, V.V. 1879. Tchernozeme (terre noire) de la Russie d‘Europe (Chernozem of European Russia). Société Impériale Libre Economique. Imprimeric, Trenke & Fusnot, St. Petersburg (in French).
- Dokuchaev, V.V. 1883. Russian Chernozem. In Selected Works of V.V. Dokuchaev, Vol. 1, p. 14–419. Moscow, 1948. Israel Program for Scientific Translations Ltd. (for USDA-NSF), S. Monson, Jerusalem, 1967. (Translated from Russian into English by N. Kaner).
- Dokuchaev, V.V. 1893. The Russian Steppes: Study of the Soil in Russia, Its Past and Present. St. Petersburg, Russia: Department of Agriculture Ministry of Crown Domains for the World's Columbian Exposition at Chicago.
- Dokuchaev, V.V., N.M. Sibirtsev. 1893. Short Scientific Review of Professor Dokuchaev's and His Pupil's Collection of Soils Exposed in Chicago in the Year 1893. St. Petersburg, Russia: Department of Agriculture Ministry of Crown Domains for the World's Columbian Exposition at Chicago.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וסילי דוקוצ'ייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וסילי דוקוצ'ייב, ברשת החברתית פייסבוק- וסילי דוקוצ'ייב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
