וספרם

וספרם
Veszprém
סמל וספרם	דגל וספרם
	מבט אווירי
מדינה	הונגריה
חבל	מרכז טרנסדנוביה
מחוז	וספרם
נפה	נפת וספרם
ראש העיר	ג'וּלה פּוֹרגה
שטח	126.90 קמ"ר
גובה	260 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	59,738 (נכון ל־1 בינואר 2019)
‑ צפיפות	504.52 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	47°05′35″N 17°54′50″E / 47.09296°N 17.91377°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.veszprem.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. וספרם

ערך זה עוסק בעיר. אם התכוונתם למחוז, ראו וספרם (מחוז).

גשר אישטוואן הקדוש (Viadukt) - מסמליה של העיר

וֶספּרֵם (בהונגרית: Veszprém) היא עיר בחלקה המערבי של הונגריה, ובירת מחוז וספרם.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

וספרם יושבת על גדותיו של ערוץ הנחל שֵד (Séd), כ-110 ק"מ מבודפשט וכ-15 ק"מ צפונית לאגם בלטון. נתיבי התחבורה העיקריים שעוברים דרכה או בסמוך לה הם הכביש המהיר M7 והכבישים הראשיים 8 ו-82, וכן קווי מסילת ברזל.

המצודה של וספרם

שער המצודה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מסורת מקומית העיר הוקמה על שבע גבעות: גבעת המצודה (Várhegy), גבעת בנדיקטוס הקדוש (Benedek-hegy), גבעת ירושלים (Jeruzsálem-hegy), גבעת בית הקברות (Temetőhegy), גבעת העדר (Gulyadomb), גבעת הגולגולתא (Kálvária-domb) וצ'רהאט (Cserhát). על פי מקורות היסטוריים^[1], המצודה של וספרם הייתה קיימת עוד לפני הכיבוש המדיארי. המצודות של וספרם, אסטרגום, וסקשפהרוואר היו כנראה מצודות האבן ההונגריות הקדומות ביותר. הן נבנו בתקופת שלטונו של גזה הראשון, שבה הייתה עדיין נפוצה יותר בניית מצודות על תלוליות עפר מלאכותיות.

לעיר וספרם היה חלק חשוב בהשלטת הנצרות כדת הרשמית של הונגריה. המלך אישטוואן הראשון הביס את צבאו של יריבו העיקרי קופאן (Koppány) ליד וספרם. העיר הפכה למקום מושבה של הדיוקסיה הראשונה בהונגריה בשנת 1009, ולמושבה של ארכידיוקסיה ב-1993. מחוז וספרם הוא אחד מהמחוזות ההיסטוריים הראשונים בהונגריה.

וספרם הייתה מקום משכנה המועדף של המלכה גיזלה, אשתו של אישטוואן הראשון. במשך מאות שנים מלכוֹת הונגריה הוכתרו על ידי הבישוף של וספרם, ולכן היא נקראת גם "עיר המְלָכוֹת" (a Királynék városa) עד ימינו.

בתקופת פלישת המונגולים להונגריה המצודה הגנה על העיר והתוקפים לא הצליחו לכבשה.

בתקופת הכיבוש הטורקי העיר סבלה רבות ובין השנים 1552 ו-1684 היא עברה בין העות'מאנים לבין ההבסבורגים כ-10 פעמים.

המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 הייתה תקופת פריחה וצמיחה לעיר. היא הפכה למרכז המסחרי של האזור בזכות שוק התבואה שהתפתח בה. אוכלוסייתה גדלה מ-2,500 ל-14,000 נפש. בתקופה זו נבנו רוב בניני המצודה הקיימים עד היום. התפתחות העיר נעצרה בגלל התנגדות אנשי הכנסייה למעבר קו מסילת הברזל הראשית שנסללה ב-1872 דרך העיר.

ב-1930 החלה צמיחה מחודשת עם הקמתם של מפעלי תעשייה ביטחונית בעיר. תנופת ההתפתחות שנעצרה בתקופת מלחמת העולם השנייה, חודשה בשנות ה-50 של המאה ה-20 עם בנייתם של מפעלים נוספים והקמת אוניברסיטה ומוסדות מחקר נלווים. אוכלוסיית העיר גדלה פי 3.5 במשך 40 שנה.

נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות אתניות (מפקד אוכלוסין 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונגרים – 94.7%
גרמנים – 1.7%
צוענים – 0.3%
אוקראינים – 0.1%
לא השיבו – 5.1%

דתות (מפקד אוכלוסין 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתולים – 57.5%
קלוויניסטים – 9.7%
לותרנים – 3.1%
אחרים – 0.7%
אתאיסטים – 19%
לא השיבו – 10%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

^[2]^[3]

יהודים^[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1723 ל-1725 שלוש משפחות יהודיות התיישבו בווספרם וב-1736 היו בה 16 יהודים. עד 1830 הקהילה גדלה לכ-100 נפשות. בית הכנסת נבנה בשנת 1865. בית הספר היהודי שנוסד ב-1805 היה פעיל עד לפרוץ השואה ב-1944. בעקבות הקרע ביהדות הונגריה ב-1869, הקהילה של וספרם הצטרפה לזרם הנאולוגי. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. אוכלוסיית היהודים הגיעה לשיא ב-1880 כאשר מנתה 1800 נפשות, אך הצטמצמה ל-887 בשנת 1941. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב-19 במרץ 1944, כ-880 מיהודי העיר נלקחו לאושוויץ ורק בודדים שבו. ב-1947 היו בעיר 84 יהודים.