וספרם

וספרם
Veszprém
סמל וספרם סמל וספרם	דגל וספרם דגל וספרם
	מבט אווירי
מדינה	הונגריה
חבל	מרכז טרנסדנוביה
מחוז	וספרם
נפה	נפת וספרם
ראש העיר	ג'וּלה פּוֹרגה
שפה רשמית	הונגרית
שטח	127 קמ"ר
גובה	266 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	58,153 (1 בינואר 2021)
קואורדינטות	47°05′35″N 17°54′50″E / 47.09296°N 17.91377°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.veszprem.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. וספרם

ערך זה עוסק בעיר בחלקה המערבי של הונגריה ובירת מחוז וספרם. אם התכוונתם למחוז, ראו וספרם (מחוז).

וֶספּרֵם (בהונגרית: Veszprém) היא עיר בחלקה המערבי של הונגריה, ובירת מחוז וספרם.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

וספרם יושבת על גדותיו של ערוץ הנחל שֵד (Séd), כ-110 ק"מ מבודפשט וכ-15 ק"מ צפונית לאגם בלטון. נתיבי התחבורה העיקריים שעוברים דרכה או בסמוך לה הם הכביש המהיר M7 והכבישים הראשיים 8 ו-82, וכן קווי מסילת ברזל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מסורת מקומית העיר הוקמה על שבע גבעות: גבעת המצודה (Várhegy), גבעת בנדיקטוס הקדוש (Benedek-hegy), גבעת ירושלים (Jeruzsálem-hegy), גבעת בית הקברות (Temetőhegy), גבעת העדר (Gulyadomb), גבעת הגולגולתא (Kálvária-domb) וצ'רהאט (Cserhát). על פי מקורות היסטוריים^[1], המצודה של וספרם הייתה קיימת עוד לפני הכיבוש המדיארי. המצודות של וספרם, אסטרגום, וסקשפהרוואר היו כנראה מצודות האבן ההונגריות הקדומות ביותר. הן נבנו בתקופת שלטונו של גזה הראשון, שבה הייתה עדיין נפוצה יותר בניית מצודות על תלוליות עפר מלאכותיות.

לעיר וספרם היה חלק חשוב בהשלטת הנצרות כדת הרשמית של הונגריה. המלך אישטוואן הראשון הביס את צבאו של יריבו העיקרי קופאן (Koppány) ליד וספרם. העיר הפכה למקום מושבה של הדיוקסיה הראשונה בהונגריה בשנת 1009, ולמושבה של ארכידיוקסיה ב-1993. מחוז וספרם הוא אחד מהמחוזות ההיסטוריים הראשונים בהונגריה.

וספרם הייתה מקום משכנה המועדף של המלכה גיזלה, אשתו של אישטוואן הראשון. במשך מאות שנים מלכוֹת הונגריה הוכתרו על ידי הבישוף של וספרם, ולכן היא נקראת גם "עיר המְלָכוֹת" (a Királynék városa) עד ימינו.

בתקופת פלישת המונגולים להונגריה המצודה הגנה על העיר והתוקפים לא הצליחו לכבשה.

בתקופת הכיבוש הטורקי העיר סבלה רבות ובין השנים 1552 ו-1684 היא עברה בין העות'מאנים לבין ההבסבורגים כ-10 פעמים.

המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 הייתה תקופת פריחה וצמיחה לעיר. היא הפכה למרכז המסחרי של האזור בזכות שוק התבואה שהתפתח בה. אוכלוסייתה גדלה מ-2,500 ל-14,000 נפש. בתקופה זו נבנו רוב בניני המצודה הקיימים עד היום. התפתחות העיר נעצרה בגלל התנגדות אנשי הכנסייה למעבר קו מסילת הברזל הראשית שנסללה ב-1872 דרך העיר.

ב-1930 החלה צמיחה מחודשת עם הקמתם של מפעלי תעשייה ביטחונית בעיר. תנופת ההתפתחות שנעצרה בתקופת מלחמת העולם השנייה, חודשה בשנות ה-50 של המאה ה-20 עם בנייתם של מפעלים נוספים והקמת אוניברסיטה ומוסדות מחקר נלווים. אוכלוסיית העיר גדלה פי 3.5 במשך 40 שנה.

נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות אתניות (מפקד אוכלוסין 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונגרים – 94.7%
גרמנים – 1.7%
צוענים – 0.3%
אוקראינים – 0.1%
לא השיבו – 5.1%

דתות (מפקד אוכלוסין 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתולים – 57.5%
קלוויניסטים – 9.7%
לותרנים – 3.1%
אחרים – 0.7%
אתאיסטים – 19%
לא השיבו – 10%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

^[2]^[3]

קהילה יהודית^[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1723 ל-1725 שלוש משפחות יהודיות התיישבו בוספרם וב-1736 היו בה 16 יהודים. עד 1830 הקהילה גדלה לכ-100 נפשות. בית הכנסת^[5] נבנה בשנת 1865. בית הספר היהודי שנוסד ב-1805 היה פעיל עד לפרוץ השואה ב-1944. בעקבות הקרע ביהדות הונגריה ב-1869, הקהילה של וספרם הצטרפה לזרם הנאולוגי. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. אוכלוסיית היהודים הגיעה לשיא ב-1880 כאשר מנתה 1800 נפשות, אך הצטמצמה ל-887 בשנת 1941. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב-19 במרץ 1944, כ-880 מיהודי העיר נלקחו לאושוויץ ורק בודדים שבו. ב-1947 היו בעיר 84 יהודים.

בעיר עדיין קיים בית קברות יהודי ישן^[6]

שנה	מספר היהודים בעיר^[7]	כלל האוכלוסייה
1840	754
1880	1,685	12,575
1910	1,275
1920	1,121
1930	850
1941	887	21,557

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדולף קֶלֶמֶן (1861 – 1917) היה רב ותאולוג הונגרי.
יוז'ף שווייצר ( 1922 – 2015) היה הרב הראשי של היהדות הנאולוגית בהונגריה, מדען, זוכה פרס סצ'ני, היסטוריון דת, פרופסור באוניברסיטה.
אישטוואן סומאהאזי (1864 – 1927) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי.
לאופולד אַאוּאֶר (1845 – 1930) היה כנר, מורה, מנצח ומלחין יהודי-הונגרי.
ז'יגמונד שימוני (במקור שטיינר, 1853 – 1919) היה אספרנטיסט, בלשן יהודי-הונגרי פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
ינה שימוני (במקור שטיינר 1860 – 1944) היה דוקטור במדע המדינה יהודי-הונגרי, פרופסור באקדמיה למסחר, סופר ספרי עיון בגאוגרפיה.
אנה אנדייל (במקור אנגל, 1848 – 1874) הייתה סופרת יהודייה-הונגרייה שנפטרה בגיל צעיר מאוד.
אימרה דצ'י (במקור דויטש 1881 – 1944?) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, נוירולוג, עורך, כותב ספרות מקצועית שניספה בשואת יהודי הונגריה.
דוד רידלי-כוהנה, במקור דוד כהן (1812 – 1892) היה כנר, מורה ומלחין יהודי-הונגרי.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטוניה טרטו, אסטוניה
גרמניה בוטרופ, גרמניה
דנמרק Gladsaxe, דנמרק
גרמניה Passau, גרמניה
פולין טרנוב, פולין

רומניה Sfântu Gheorghe, רומניה
צרפת Ottignies-Louvain-la-Neuve, צרפת
סלובקיה ניטרה, סלובקיה
ישראל טירת כרמל, ישראל (מ־1997)
פינלנד רובניימי, פינלנד

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבזיליקה של וספרם
כיכר בעיר העתיקה
מדרגות בית הבירה
ארמון Nagypréposti
חורבות מנזר
פסל השילוש הקדוש
הקאפלה של גיזלה
מגדל מכבי האש
כיכר השילוש הקדוש
בנין מועצת המחוז
בית באקוני - מוזיאון אתנוגרפי פתוח
הספרייה המחוזית
עצמות המלכה גיזלה (שמורות בכנסייה)
פסל המלך אישטוון הראשון והמלכה גיזלה
משכנו של מושל המחוז (בעבר)
כנסייה ובית-ספר של "הגבירות האנגליות"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדולף ל. ברהם, וספרם, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 385–386), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא וספרם בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של וספרם (בהונגרית)
אתר הבית של וספרם (בהונגרית) (באנגלית)
אתר אוניברסיטת פנוניה - אוניברסיטת וספרם לשעבר (באנגלית)
וספרם (Veszprém), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
וספרם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
"וספרם", באתר JewishGen (באנגלית)
קהילת וספרם, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
וספרם (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Gesta Hungarorum text
^ אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH
^ A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
^ The Jewish Virtual Library
^ [m_catalogue&view=detail&id=365&Itemid=20 בית הכנסת בוספרם]
^ בית הקברות היהודי בוספרם
^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993

הערים הגדולות של הונגריה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2019^{[אוכלוסין 1]}
^ HUNGARY: Major Cities & Towns
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בודפשט דברצן
	1	בודפשט	בודפשט	1,752,286	11	סולנוק	יאס-נאג'קון-סולנוק	71,285	סגד מישקולץ
	2	דברצן	היידו-ביהר	201,432	12	ארד	פשט	68,211
	3	סגד	צ'ונגראד-צ'נאד	160,766	13	טטבאניה	קומארום-אסטרגום	65,845
	4	מישקולץ	בורשוד-אבאוי-זמפלן	154,521	14	שופרון	גיור-מושון-שופרון	62,671
	5	פץ'	באראניה	142,873	15	קאפושוואר	שומוג'	61,441
	6	גיור	גיור-מושון-שופרון	132,038	16	וספרם	וספרם	59,738
	7	נירג'האזה	סבולץ'-סטמאר-ברג	116,799	17	בקשצ'בה	בקש	58,996
	8	קצ'קמט	באץ'-קישקון	110,687	18	זאלאגרסג	זאלה	57,403
	9	סקשפהרוואר	פייר	96,940	19	אגר	הווש	52,898
	10	סומבטהיי	ואש	78,407	20	נג'קניז'ה	זאלה	46,649

[1] Gesta Hungarorum text

[2] אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH

[3] A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012

[4] The Jewish Virtual Library

[5] [m_catalogue&view=detail&id=365&Itemid=20 בית הכנסת בוספרם]

[6] בית הקברות היהודי בוספרם

[7] מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993

[8] HUNGARY: Major Cities & Towns

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[אוכלוסין 1]

יישובים במחוז וספרם
ערי המחוז	וספרם
ערים	אייקה • בדצ'ונטומאי • בלטונאלמאדי • בלטונפירד • בלטונפיזפה • בלטונקנשה • ברהידה • דווצ'ר • הרנד • פאפא • שימג • טפולצה • וארפלוטה • זירץ
כפרים	סנטגאל • נמשסאלוק • יאשד • אשקי • אשי • פטפירדה • טש • וילוניה • צ'הבאניה • פרקשגייפי • הלימבה • קישלד • מגיארפולאן • ניראד • אץ' • סץ • אורקוט • וארושלד • אדוריאנהאזה • אגראליה • אפאצטורנה • בורסרצ'ק • צ'גלה • דברון • דובה • איסקאז • קמונד • קרקוסרצ'ק • קרטה • קישברז'ן • קישצ'ס • קישפיריט • קישסלש • קולונטאר • נגיאלאשון • נג'פיריט • נוסלופ • אורוסי • פוסטמישקה • שומלוינה • שומלוסלש • שומלובאשארהיי • שומלובצ'ה • ויד • טישקוואר • אברהאמהג' • בדצ'ונטרדמיץ • בלטונאדריץ' • בלטונהניה • בלטונרנדש • גיולקסי • הגיישד • הג'מגש • קפולץ' • קאפטלנטוטי • קקוט • קישפאטי • קוואגוארש • קוושקאל • לשנצפלו • לשנצאישטוואנד • לשנצטומאי • מונושטורפאטי • נמשוויטה • רפושקה • רוופילפ • שלפלד • שאשקה • סנטבקאלה • סיגליגט • טליאנדרגד • אוז'ה • ויגאנטפטנד • זלהלאפ • בלטונאקרטיה • בלטונקנשה • בלטונפיזפה • צא'יאג • פלשארש • קיראיסנטאישטוואן • טיהאן • קינגש • ליטר • פפקסי • אלשוארש • אסופה • בלטונאקלי • בלטונצ'יצ'ו • בלטונספזד • בלטונסלש • בלטונאודווארי • צ'ופק • לובאש • מונוסלו • אובודוואר • ארוונייש • פלוזנק • פצ'יי • סנטאנטלפה • סנטיאקבפה • טגיון • ואסוי • זאנקה • באנד • אפלן • היימאשקר • הארשקוט • הרנד • הידגקוט • מארקו • מנצ'היי • נג'וואז'ון • נמשוואמוש • פולה • שוי • סנטקיראיסבדיה • טוטוואז'ון • וספרמפאיס • ורשטו • אדאסטוול • בקוניאקו • בקונקופאן • בקונפלשקה • בקונשאג • בקונסנטאיוואן • בקונסיץ' • בקונטמאשי • בב • בקאש • צ'וט • דאקה • דברנטה • אג'האזשקסה • גנה • גצ'ה • גיץ • הומוקבדגה • קמנשהגייס • קמנשסנטפטר • קופ • קילשווט • לובאספטונה • מגיארגנץ' • מלומשוק • מרצלגרגיי • מרצלטה • מזלק • מיהאיהאזה • נג'אצ'אד • נג'דם • נג'גיימוט • נג'טבל • נמשגרז'ן • נמטבאניה • נוראפ • ניאראד • פאפדרשקה • פאפקובאצ'י • פאפשלמון • פאפטסר • טקאצ'י • אוגוד • ואניולה • וארקסה • וסר • וינאר • בז'י • בודורפה • צ'אברנדק • דברונץ • גוגאנפה • גייפיקאיאן • הטייפה • הוסטוט • קאפטלנפה • מגייר • נמשהן • ריגאץ' • שימגפראגה • סנטאימרפלווה • אוק • וספרמגלשה • זלארדד • זלגיימרה • זלמגייש • זלסגוואר • בקונבל • בקונאנה • בקוניאוסלופ • בקונסנטקיראי • בורזוואר • צ'סנק • צ'טן • דודר • לוקוט • נגייסטרגאר • אולספלו • פנזשגיור • פורווה • סאפאר