וספרם
| |||
![]() | |||
מבט אווירי | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
מחוז | וספרם | ||
נפה | נפת וספרם | ||
ראש העיר | ג'וּלה פּוֹרגה | ||
שטח | 127±1 קילומטר רבוע | ||
גובה | 266 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 58,153 (נכון ל־1 בינואר 2021) | ||
קואורדינטות | 47°05′35″N 17°54′50″E / 47.09296°N 17.91377°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.veszprem.hu | |||
וֶספּרֵם (בהונגרית: Veszprém) היא עיר בחלקה המערבי של הונגריה, ובירת מחוז וספרם.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
וספרם יושבת על גדותיו של ערוץ הנחל שֵד (Séd), כ-110 ק"מ מבודפשט וכ-15 ק"מ צפונית לאגם בלטון. נתיבי התחבורה העיקריים שעוברים דרכה או בסמוך לה הם הכביש המהיר M7 והכבישים הראשיים 8 ו-82, וכן קווי מסילת ברזל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מסורת מקומית העיר הוקמה על שבע גבעות: גבעת המצודה (Várhegy), גבעת בנדיקטוס הקדוש (Benedek-hegy), גבעת ירושלים (Jeruzsálem-hegy), גבעת בית הקברות (Temetőhegy), גבעת העדר (Gulyadomb), גבעת הגולגולתא (Kálvária-domb) וצ'רהאט (Cserhát). על פי מקורות היסטוריים[1], המצודה של וספרם הייתה קיימת עוד לפני הכיבוש המדיארי. המצודות של וספרם, אסטרגום, וסקשפהרוואר היו כנראה מצודות האבן ההונגריות הקדומות ביותר. הן נבנו בתקופת שלטונו של גזה הראשון, שבה הייתה עדיין נפוצה יותר בניית מצודות על תלוליות עפר מלאכותיות.
לעיר וספרם היה חלק חשוב בהשלטת הנצרות כדת הרשמית של הונגריה. המלך אישטוואן הראשון הביס את צבאו של יריבו העיקרי קופאן (Koppány) ליד וספרם. העיר הפכה למקום מושבה של הדיוקסיה הראשונה בהונגריה בשנת 1009, ולמושבה של ארכידיוקסיה ב-1993. מחוז וספרם הוא אחד מהמחוזות ההיסטוריים הראשונים בהונגריה.
וספרם הייתה מקום משכנה המועדף של המלכה גיזלה, אשתו של אישטוואן הראשון. במשך מאות שנים מלכוֹת הונגריה הוכתרו על ידי הבישוף של וספרם, ולכן היא נקראת גם "עיר המְלָכוֹת" (a Királynék városa) עד ימינו.
בתקופת פלישת המונגולים להונגריה המצודה הגנה על העיר והתוקפים לא הצליחו לכבשה.
בתקופת הכיבוש הטורקי העיר סבלה רבות ובין השנים 1552 ו-1684 היא עברה בין העות'מאנים לבין ההבסבורגים כ-10 פעמים.
המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 הייתה תקופת פריחה וצמיחה לעיר. היא הפכה למרכז המסחרי של האזור בזכות שוק התבואה שהתפתח בה. אוכלוסייתה גדלה מ-2,500 ל-14,000 נפש. בתקופה זו נבנו רוב בניני המצודה הקיימים עד היום. התפתחות העיר נעצרה בגלל התנגדות אנשי הכנסייה למעבר קו מסילת הברזל הראשית שנסללה ב-1872 דרך העיר.
ב-1930 החלה צמיחה מחודשת עם הקמתם של מפעלי תעשייה ביטחונית בעיר. תנופת ההתפתחות שנעצרה בתקופת מלחמת העולם השנייה, חודשה בשנות ה-50 של המאה ה-20 עם בנייתם של מפעלים נוספים והקמת אוניברסיטה ומוסדות מחקר נלווים. אוכלוסיית העיר גדלה פי 3.5 במשך 40 שנה.
נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצות אתניות (מפקד אוכלוסין 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]
דתות (מפקד אוכלוסין 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קתולים – 57.5%
- קלוויניסטים – 9.7%
- לותרנים – 3.1%
- אחרים – 0.7%
- אתאיסטים – 19%
- לא השיבו – 10%
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה יהודית[4][עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 1723 ל-1725 שלוש משפחות יהודיות התיישבו בוספרם וב-1736 היו בה 16 יהודים. עד 1830 הקהילה גדלה לכ-100 נפשות. בית הכנסת[5] נבנה בשנת 1865. בית הספר היהודי שנוסד ב-1805 היה פעיל עד לפרוץ השואה ב-1944. בעקבות הקרע ביהדות הונגריה ב-1869, הקהילה של וספרם הצטרפה לזרם הנאולוגי. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. אוכלוסיית היהודים הגיעה לשיא ב-1880 כאשר מנתה 1800 נפשות, אך הצטמצמה ל-887 בשנת 1941. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב-19 במרץ 1944, כ-880 מיהודי העיר נלקחו לאושוויץ ורק בודדים שבו. ב-1947 היו בעיר 84 יהודים.
בעיר עדיין קיים בית קברות יהודי ישן[6]
שנה | מספר היהודים בעיר[7] | כלל האוכלוסייה |
---|---|---|
1840 | 754 | |
1880 | 1,685 | 12,575 |
1910 | 1,275 | |
1920 | 1,121 | |
1930 | 850 | |
1941 | 887 | 21,557 |
נולדו כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדולף קֶלֶמֶן (בהונגרית: Kelemen Adolf; וספרם, 21 ביוני 1861 – דוטובליה (סלובניה), 19 בפברואר 1917) היה רב ותאולוג הונגרי.
- יוז'ף שווייצר (בהונגרית: Schweitzer József, וספרם, 13 באוקטובר 1922 - בודפשט, 5 בפברואר 2015) היה הרב הראשי של היהדות הנאולוגית בהונגריה, מדען, זוכה פרס סצ'ני, היסטוריון דת, פרופסור באוניברסיטה.
- אישטוואן סומאהאזי (בהונגרית: Szomaházy István; וספרם, 28 בפברואר 1864 – בודפשט, 10 בנובמבר 1927) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי.
- לאופולד אַאוּאֶר (Leopold Auer; בהונגרית: Auer Lipót; 7 ביוני 1845 - 15 ביולי 1930) היה כנר, מורה, מנצח ומלחין יהודי-הונגרי.
- ז'יגמונד שימוני, (במקור שטיינר[8] בהונגרית: Simonyi Zsigmond; וספרם, 1 בינואר 1853 – בודפשט, 22 בנובמבר 1919)[9] היה אספרנטיסט, בלשן יהודי-הונגרי פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים. הוא אחיו הגדול של המומחה הגאוגרפי וכותב ספרי עיון ינה שימוני.
- ינה שימוני, (מקודם שטיינר[10] בהונגרית: Simonyi Jenő; וספרם, 12 במאי 1860[11] – בודפשט, 21 בנובמבר 1944)[12] היה דוקטור במדע המדינה יהודי-הונגרי, פרופסור באקדמיה למסחר, סופר ספרי עיון בגאוגרפיה. אחיו הצעיר של ז'יגמונד שימוני, בלשן ופרופסור באוניברסיטה.
- אנה אנדייל, (במקור אנגל; בהונגרית: Angyal Anna; וספרם, סתיו 1848 – 1874) הייתה סופרת יהודייה-הונגרייה שנפטרה בגיל צעיר מאוד.
- אימרה דצ'י, (במקור דויטש עד 1899 (בהונגרית: Décsi Imre; וספרם, 25 במרץ 1881 – 15 במאי 1944?) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, נוירולוג, עורך, כותב ספרות מקצועית, חלוץ הכתיבה המקצועית הפופולרית על חיי מין וארוטיקה בהונגריה, שניספה בשואת יהודי הונגריה.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבזיליקה של וספרם
חורבות מנזר
פסל השילוש הקדוש
הקאפלה של גיזלה
בית באקוני - מוזיאון אתנוגרפי פתוח
פסל המלך אישטוון הראשון והמלכה גיזלה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וספרם (בהונגרית)
- אתר הבית של וספרם (בהונגרית) (באנגלית)
- אתר אוניברסיטת פנוניה - אוניברסיטת וספרם לשעבר (באנגלית)
- וספרם (Veszprém), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- וספרם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "וספרם", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת וספרם, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gesta Hungarorum text
- ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH
- ^ A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
- ^ The Jewish Virtual Library
- ^ [m_catalogue&view=detail&id=365&Itemid=20 בית הכנסת בוספרם]
- ^ בית הקברות היהודי בוספרם
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/ évszáma: 42365/1874. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1874. év 4. oldal 4. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári halotti akv. 177/1919. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-22.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 42365/1874. Névváltoztatási kimutatások 1874. év 4. oldal 5. sor.
- ^ "Születési bejegyzése a veszprémi izraelita hitközség születési akv. 25/1860. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-22.
- ^ Halálesete bejegyezve a Budapest VII. kerületi állami halotti akv. 2241/1944. folyószáma alatt.
יישובים בנפת וספרם | ||
---|---|---|
יישובים | וספרם • באנד • ברנג • אפלן • היימאשקר • הארשקוט • הרנד • הידגקוט • מארקו • מנצ'היי • נג'וואז'ון • נמשוואמוש • פולה • שוי • סנטגאל • סנטקיראיסבדיה • טוטוואז'ון • וספרמפאיס • ורשטו |