לדלג לתוכן

וסקו פרטוליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וסקו פרטוליני
Vasco Pratolini
וסקו פרטוליני (מימין) עם הסופר לואיג'י סילורי, 1959.
וסקו פרטוליני (מימין) עם הסופר לואיג'י סילורי, 1959.
לידה 19 באוקטובר 1913
פירנצה, איטליה
פטירה 12 בינואר 1991 (בגיל 77)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של פורטה סנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים
יצירות בולטות Cronaca familiare, Cronache di poveri amanti, Metello
שפות היצירה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר
פרסים והוקרה
  • פרס ויארג'יו (1955)
  • פרס פלטרינלי
  • פרס שארל ויון בשפה האיטלקית (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וסקו פרטוליניאנגלית: Vasco Pratolini,‏ 19 באוקטובר 191312 בינואר 1991) היה סופר איטלקי שהיה מועמד שלוש פעמים לפרס נובל לספרות.

פרטוליני נולד בפירנצה ועבד בעבודות מזדמנות לפני שפנה לעסוק בתחום הספרותי, הודות להיכרותו עם הסופר אליו ויטוריני (אנ'). בשנת 1938, הוא ייסד יחד עם אלפונסו גאטו (אנ') את המגזין "קאמפו די מארטה". עבודתו מבוססת על עקרונות פוליטיים נוקשים, ורובה מושרשת בחיים הרגילים של מעמד הפועלים בפירנצה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, לחם יחד עם הפרטיזנים נגד הכיבוש הנאצי. לאחר המלחמה, עבד בתעשיית הסרטים במיוחד כתסריטאי בסרטים "רוקו ואחיו" של לוקינו ויסקונטי, "פאיזה" של רוברטו רוסליני ו"ארבעת הימים של נאפולי" של הבמאי נאני לוי (אנ'). בשנים 1954 ו-1961, הבמאי ולריו זורליני עיבד לקולנוע שניים מספריו - "הנערות מסן פרדיאנו" ו"סיפור משפחתי".

המלחין הרוסי קיריל מולחנוב הפיק בשנת 1960 אופרה בשפה הרוסית בשם "Via del Corno", המבוססת על סיפור אנטי-פשיסטי של פרטוליני.

יצירותיו החשובות ביותר של פרטוליני הן "Cronaca familiare" ("קורות המשפחה", 1947), "Cronache di poveri amanti" ("קורותיהם של אוהבים עניים", 1947) ו-"Metello" ("מטלו", 1955).

  • Il tappeto verde, "השטיח הירוק", 1941
  • Via de' magazzini, "ויה דה מאגאזיני", 1941
  • Le amiche, "החברוּת", 1943
  • Il quartiere, "השכונה", 1943. תורגם בארצות הברית כ"הרחובות הערומים" ו"קורות סנטה קרוצ'ה" בממלכה המאוחדת.
  • Cronaca familiare, ‏1947. תורגם כ"קורות המשפחה" או "שני אחים".
  • Cronache di poveri amanti,‏ 1947. תורגם כ"קורותיהם של אוהבים עניים".
  • Diario sentimentale, "יומן סנטימנטלי", 1947
  • Mestiere da vagabondo, "המקצוע של הנווד", 1947. אוסף סיפורים
  • Un eroe del nostro tempo, "גיבור בן זמננו", 1947
  • Le ragazze di San Frediano, "הנערות מסן פרדיאנו", 1949
  • La domenica della povera gente, "יום ראשון של פשוטי העם", 1952
  • Lungo viaggio di Natale, "מסע חג מולד ארוך", 1954
  • Metello, "מטלו", 1955
  • Lo scialo, "הבזבוז", 1960
  • La costanza della ragione, "התבונה", 1963
  • Allegoria e derisione, "אלגוריה ולעג", 1966
  • La mia città ha trent'anni, "העיר שלי בת שלושים", 1967
  • Il mannello di Natascia, "האלומה של נטשה", 1985

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסקו פרטוליני בוויקישיתוף