וסת האונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וסת האונס (גם וסת הקפיצות) הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של ווסת זו הוא מהתלמוד במסכת נידה[1], התלמוד דן בארוכה בדברי רב הונא שאמר "קפצה וראתה קפצה וראתה קפצה וראתה - קבעה לה וסת". למסקנת התלמוד נחלקו בראשונים בדעת רב הונא האם אישה קובעת וסת אף בקפיצות לבד לאחר שלוש פעמים, וכך דעת רש"י[2]. אך לדעת שאר הראשונים אין קביעות וסת לקפיצות לבד, אלא אם הקפיצות היו באותה הפלגה או באותו תאריך בחודש. פרטי הדינים יבוארו להלן.

מדיני הוסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפיצות לבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בראשונים נחלקו האם יש לחשוש אף לקפיצות לבד, או לא. זאת אומרת אישה שקפצה וראתה דם, ולאחר זמן קפצה שנית וראתה דם שנית, וכן בפעם השלישית, כאשר הקפיצות נעשו בתאריכים שונים, לדעת חלק מהראשונים בפעם הבאה שתקפוץ צריכה לפרוש מבעלה כדין שאר הוסתות, מחשש שתראה דם ויש שכתבו שכל זמן שהקפיצות לא נעשות באותו תאריך אין חיוב פרישה לקפיצות לבד.

להלכה פסק בטור כדעת רש"י: "במעשה כיצד כגון שקפצה ג' פעמים וראתה הוששת לכל פעם שתקפוץ" (טור יורה דעה קפט).

אמנם בבית יוסף תמה על פסק זה שהוא נגד רוב הראשונים, בעקבות זה בספרו השולחן ערוך פסק שאין לחוש לוסת הקפיצות כל זמן שאינם בימים קבועים:

כל וסת שנקבע מחמת אונס, (כגון שקפצה וראתה), אפילו ראתה בו כמה פעמים, (אם לא קבעה אותן לימים), אינו וסת, שמפני האונס ראתה

אמנם ברמ"א הגיה על דברי השולחן ערוך וכתב בשם הגהות מיימוניות: "ומכל מקום חוששת לו כמו לוסת שאינו קבוע". באחרונים ישנו דיון האם אף השולחן ערוך מסכים לדבר, ואף לדעתו יש לחוש לוסת זו או לא[3].

וסת המורכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

'וסת המורכב' הוא כינוי ל'וסת האונס' כאשר היא נקבעת יחד עם וסת החודש או וסת ההפלגה. כגון אשה שקפצה בראש חודש וראתה שלוש פעמים, קבעה לה וסת לקפיצות בראשי חדשים, ובראש חודש שלאחר מכן (הרביעי) תאסר רק אם תקפוץ, אך כל שאר הימים אם תקפוץ אינה צריכה לחוש, וכן בראש חודש עצמו כל זמן שלא קפצה אינה צריכה לחשוש.

בתלמוד ישנם שתי אופציות במהלך הסוגיא, שנחלקו ביניהם מה יהיה הדין במקרה שבראש חודש השלישי קפצה יום אחד קודם לראש חודש, ולמחרת בראש חודש ראתה בלי לקפוץ שוב, האם יש לומר השהקפיצה של אתמול גרמה שתראה למחרת, ביום ראש חודש, או שלא. אמנם ישנם גרסאות אחרות בגמרא שם, שעל פיהם יש שכתבו שאין כלל מחלוקת בין שתי האופציות.

יש שכתבו שאם בראש חודש הרביעי תראה בלא שתקפוץ, נתברר למפרע שקבעה וסת לראש חודש בלבד, ולא לוסת המורכב. ואסורה מעתה כל ראש חודש אף בלא קפיצה[4].


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף י"א, עמוד א'.
  2. ^ על פי הבנת הראשונים.
  3. ^ חוות דעת, ועוד
  4. ^ ספר חוות דעת סימן קפט.