ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל, ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה הוא גוף ממשלתי-ציבורי המשמש כגוף תכנוני, ביקורתי ושיפוטי בתחומי התכנון והבנייה בשבעת המחוזות של מדינת ישראל, ופועל תחת סמכות משרד הפנים.

מבנה הוועדות המחוזיות והתפרסותם בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד הפנים, האחראי על יישום חוק התכנון והבנייה, מחלק את מדינת ישראל לשבעה מחוזות מבחינה מנהלתית: מחוז הצפון, מחוז חיפה, מחוז המרכז, מחוז תל אביב, מחוז יהודה והשומרון, מחוז ירושלים ומחוז הדרום. בכל אחד מהמחוזות פועלת ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה, שחברים בה 11 נציגי משרדי ממשלה שיש להם זיקה לתכנון, 5 נציגים של הרשויות המקומיות שבמחוז, נציג מינהל מקרקעי ישראל, נציג הארגונים הסביבתיים ונציג המהנדסים והאדריכלים.

בדומה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כך גם הוועדה המחוזית פועלת כגוף תכנוני ושיפוטי.

ביהודה ושומרון מתפקדות ועדות מקבילות מתוקף צווים צבאיים: מועצת תכנון עליונה (מת"ע) מקבילה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה; ועדות משנה למת"ע משמשות כוועדות מחוזיות והמועצות המקומיות יושבות תחת הכובע של הוועדות המקומיות.[1]

תפקידי הוועדה המחוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להעיר את הערותיה על תוכניות מתאר ארציות, ולהכין ולהגיש למועצה הארצית תוכנית מתאר מחוזית (תמ"מ). תוכנית זו היא חוליית ביניים בין התכנון הארצי כפי שמתבטא בתוכניות הארציות (תמ"א) השונות, לבין התכנון המקומי, ובה נקבעים העקרונות לתכנון המחוז כולו. הוועדה גם מגישה הצעות למועצה הארצית לאישור שינויים שהיא עורכת בתוכנית המחוזית.
  • לדון בתוכניות מתאר מקומיות ותוכניות מפורטות המוגשות לה על ידי ועדות המועצות המקומיות ולהחליט בדבר הפקדה (עם או ללא תנאים) או דחייה שלהן. לאחר תום תקופת ההפקדה להתנגדויות, דנה הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכניות שהופקדו, ומחליטה על קבלה או דחייה שלהן.
  • לבקר ולפקח על הוועדות המקומיות כדי שאלה תמלאנה את התפקידים המוטלים עליהן בחוק ותקפדנה על ביצוע הוראותיו. אישור הוועדות המחוזיות דרוש לכל סטייה מהוראות תוכנית מתאר מקומית מאושרת, למעט תוכניות שבסמכות ועדה מקומית - שאינן מוסיפות זכויות בנייה.
  • תפקידן של הוועדות המחוזיות זה גם ליישם את הוראותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בתחום המחוז וגם להנחות את הפעולות של הרשויות המקומיות. הוועדה המחוזית רשאית למנות לעצמה ועדות של חמישה חברים ועדות ספציפיות או ועדות קבועות, כאשר על ההחלטות של המועצה המחוזית ניתן להגיש ערר למועצה הארצית. לוועדה המחוזית יש תוכנית מתאר מחוזית והמועצה הארצית היא זאת שמאשרת אותה.תפקידם של הוועדות המחוזיות זה גם ליישם את הוראותיה של המועצה הארצית בתחום המחוז וגם להנחות את הפעולות של הרשויות המקומיות.

ועדות נוספות במידרג המחוזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ועדה מיוחדת לתכנון ולבנייה היא ועדה למרחב תכנון מיוחד. המאפיינים של מרחב זה הוא אזור שעדיין לא מיושב (שעומד לקום בו ישוב) או שטח שלפחות 75% מכלל יחידות הדיור בו הוקמו על ידי המדינה או מטעמה. מינוי של ועדה זאת הוא לחמש שנים וחברים בה שני נציגים של משרד הפנים ושני נציגים של משרד השיכון, חמישה נציגי ממשלה ועוד ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבה נמצא השטח. בסמכויותיה להקים לעצמה ועדות למתחמי פינוי בינוי.
  • ועדה משותפת לתכנון ולבנייה היא ועדה שמשותפת ליותר ממחוז אחד או ליותר מועדת תכנון אחת, שר הפנים מקים את הוועדה הזאת בצו וקובע את ההרכב שלה (בדרך כלל מדובר ביישובים קטנים ומפוזרים), סמכויותיה הם כסמכויות או של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית (תלוי בגודל השטח או בכמות הרשויות).
  • ועדת ערר לכל מחוז מוקמת ועדת ערר שהיא מורכבת מחמישה חברים - יו"ר הוועדה [עורך דין], נציג של מתכנן המחוז, אדריכל ושני נציגי ציבור. תפקידה של הוועדה הוא לדון ולהחליט על עררים והחלטות של הוועדות המקומיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]