ועדות הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדות הכנסת פועלות במסגרת הכנסת ומהוות מוסדות משנה שלה המופקדים על עניינים ספציפיים.

הוועדות הן זרוע ביצוע חשובה בעבודת הכנסת ומורכבות בדמות יחסי הכוחות המפלגתיים של הרכב הכנסת. מטרת הקמתן היא הפחתת מעמסת הדיונים במליאה ומתן אפשרות לפיקוח ומעקב הדוקים יותר אחר שטחי פעולה ממוקדים.

הרכב הוועדות נקבע על ידי ועדה מסדרת המוקמת לצורך זה לאחר היוודע תוצאות הבחירות. החל בכנסת הרביעית הושווה גודלן של הוועדות ובכל אחת מהן כיהנו 19 חברים, כאשר בכנסות הקודמות ניתן יתרון מספרי לוועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנת 1994 נחקק חוק הכנסת, שקבע כי מספר חברי הוועדות לא יעלה על 15, למעט ועדות הכנסת, החוקה, הכספים והחוץ והביטחון, בהן מספרם מוגבל ל-17. ב-2004 נחקק חוק מיוחד, כהוראת שעה לכנסת השש עשרה, שקבע כי בוועדת הכספים ניתן יהיה למנות 19 חברים. הוראת שעה דומה נחקקה גם בכנסת השבע עשרה.

סמכויותיהן של הוועדות משתנות בהתאם לתחומים שעליהן הן מופקדות ומסקנותיהן מובאות בפני המליאה. נוסח החוקים שמעובדים בוועדות בדרך כלל הוא הנוסח המכריע, לאחר שהושגה הסכמה בין חברי הוועדה המייצגים את עמדת סיעתם. המחלוקת העיקרית בנוגע לסמכויותיהן נוגעת לסתירה הקיימת בין תקנון הכנסת לבין מגילת הסמכויות של הוועדות שנקבעה בראשית הכנסת הראשונה. על פי מגילת הסמכויות, נתונה בידי ועדה היכולת לדון על דעת עצמה "בכל עניין אחר אשר בתחום ענייניה", בעוד שתקנון הכנסת הגדיר מאוחר יותר מפורשות את תפקידי הוועדות. כך מצאו דרכם אל דיוני הוועדה נושאים שהוסרו מסדר היום בהצבעה במליאת הכנסת, על פי החלטת הוועדה עצמה.

יושבי ראש הוועדות נבחרים בידי הוועדות עצמן, לפי המלצת ועדת הכנסת. עם זאת, בפועל, שיקול הדעת של ועדת הכנסת ושל חברי הוועדות הוא רק למראית עין, שכן ראשות הוועדות מחולקת בין הסיעות כחלק מההסכמים הקואליציוניים, והסיעות הן שקובעות מי מטעמן יכהן כיו"ר הוועדה. גם חברי כנסת מסיעות האופוזיציה מכהנים כראשי ועדות. לפי הנוהג, בראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת הכלכלה מכהנים יושבי ראש מהאופוזיציה.

בכנסת מתקיימים מספר סוגי ועדות:

רשימת ועדות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדה יושב ראש
ועדת הכנסת ניר אורבך ימינה
ועדת הכספים אלכס קושניר ישראל ביתנו
ועדת הכלכלה טרם נקבע יו"ר
ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק יש עתיד
ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה טרם נקבע יו"ר לוועדה
ועדת משנה לכוח אדם בצה"ל
ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה
ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים
ועדת המשנה למוכנות וביטחון שותף
ועדת הפנים והגנת הסביבה
ועדת החוקה, חוק ומשפט
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
ועדת החינוך, התרבות והספורט טרם נקבע יו"ר לוועדה
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב טרם נקבע יו"ר
ועדה לענייני ביקורת המדינה טרם נקבע יו"ר לוועדה
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
ועדת המדע והטכנולוגיה
ועדת האתיקה
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה במגזר הערבי
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

ועדות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הוועדה הכנסות בהן פעלה תאריך הקמה תאריך סיום
ועדת השירותים הציבוריים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8 14 בפברואר 1949 13 ביוני 1977
ועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו 11, 12, 13, 16, 17, 18 13 באוגוסט 1984
17 בפברואר 2003
17 ביוני 1996
5 בפברואר 2013
ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים 14, 15, 16, 17, 18, 19 24 בנובמבר 1997 31 במרץ 2015
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור 20 14 ביולי 2015 30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויוני 20 27 ביולי 2016 30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן 20 7 בפברואר 2017 30 באפריל 2019

ועדות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקטיביות הפיקוח של וועדות הכנסת על הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת, כפרלמנט בדמוקרטיה פרלמנטרית, יש תפקיד מרכזי של פיקוח על הממשלה. וועדות הכנסת הם המקום האפקטיבי ביותר לקיום פיקוח מקצועי של חברי הכנסת על פעילות הממשלה.

בשביל קיומו של פיקוח אפקטיבי של חברי וועדות הכנסת, נדרשים מספר תנאים מצטברים:

  1. "מן ההכרח שלמפקחים... תהיה מידה של הבנה ומומחיות בתחומי הפעילות שעליהם הם אמורים לפקח".
  2. "חיוני כי בין המבקרים למבוקרים תהיה מידה מספקת של חוסר תלות או התלכדות אינטרסים, כדי שלא ייווצר תמריץ שלילי לפיקוח".
  3. נדרש ש"המפקחים יֵדעו לעשות שימוש ראוי ומושכל בכלי הפיקוח העומדים לרשותם"[1].

בין ההמלצות לשיפור יכולת הפיקוח האפקטיבית של וועדות הכנסת על הממשלה; יצירת ועדות שתחומי פעילותן יחפפו לפעילות משרד ממשלתי ספציפי, והחברים בהם יתמקצעו באותן תחום (בניגוד לחוסר המומחיות כיום של חברי וועדות הכנסת)[1][2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ועדות הכנסת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שרון חסון, ‏תנו לכנסת לפקח, השילוח 18, פברואר 2020
  2. ^ ד"ר חן פרידברג, שינוי מבנה ועדות הכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה