ועדות הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ועדות הכנסת פועלות במסגרת הכנסת ומהוות מוסדות משנה שלה המופקדים על עניינים ספציפיים.

הוועדות הן זרוע ביצוע חשובה בעבודת הכנסת ומורכבות בדמות יחסי הכוחות המפלגתיים של הרכב הכנסת. מטרת הקמתן היא הפחתת מעמסת הדיונים במליאה ומתן אפשרות לפיקוח ומעקב הדוקים יותר אחר שטחי פעולה ממוקדים.

הרכב הוועדות נקבע על ידי ועדה מסדרת המוקמת לצורך זה לאחר היוודע תוצאות הבחירות. החל בכנסת הרביעית הושווה גודלן של הוועדות ובכל אחת מהן כיהנו 19 חברים, כאשר בכנסות הקודמות ניתן יתרון מספרי לוועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנת 1994 נחקק חוק הכנסת, שקבע כי מספר חברי הוועדות לא יעלה על 15, למעט ועדות הכנסת, החוקה, הכספים והחוץ והביטחון, בהן מספרם מוגבל ל-17. ב-2004 נחקק חוק מיוחד, כהוראת שעה לכנסת השש עשרה, שקבע כי בוועדת הכספים ניתן יהיה למנות 19 חברים. הוראת שעה דומה נחקקה גם בכנסת השבע עשרה.

סמכויותיהן של הוועדות משתנות בהתאם לתחומים שעליהן הן מופקדות ומסקנותיהן מובאות בפני המליאה. נוסח החוקים שמעובדים בוועדות בדרך כלל הוא הנוסח המכריע, לאחר שהושגה הסכמה בין חברי הוועדה המייצגים את עמדת סיעתם. המחלוקת העיקרית בנוגע לסמכויותיהן נוגעת לסתירה הקיימת בין תקנון הכנסת לבין מגילת הסמכויות של הוועדות שנקבעה בראשית הכנסת הראשונה. על פי מגילת הסמכויות, נתונה בידי ועדה היכולת לדון על דעת עצמה "בכל עניין אחר אשר בתחום ענייניה", בעוד שתקנון הכנסת הגדיר מאוחר יותר מפורשות את תפקידי הוועדות. כך מצאו דרכם אל דיוני הוועדה נושאים שהוסרו מסדר היום בהצבעה במליאת הכנסת, על פי החלטת הוועדה עצמה.

יושבי ראש הוועדות נבחרים בידי הוועדות עצמן, לפי המלצת ועדת הכנסת. עם זאת, בפועל, שיקול הדעת של ועדת הכנסת ושל חברי הוועדות הוא רק למראית עין, שכן ראשות הוועדות מחולקת בין הסיעות כחלק מההסכמים הקואליציוניים, והסיעות הן שקובעות מי מטעמן יכהן כיו"ר הוועדה. גם חברי כנסת מסיעות האופוזיציה מכהנים כראשי ועדות. לפי הנוהג, בראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת הכלכלה מכהנים יושבי ראש מהאופוזיציה.

בכנסת מתקיימים מספר סוגי ועדות:

רשימת ועדות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדה יושב ראש
ועדת הכנסת איתן גינזבורג כחול לבן
ועדת הכספים משה גפני יהדות התורה
ועדת הכלכלה יעקב מרגי ש"ס
ועדת החוץ והביטחון צבי האוזר דרך ארץ
ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה שרן השכל הליכוד
ועדת משנה לכוח אדם בצה"ל אורנה ברביבאי יש עתיד – תל"ם
ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה צבי האוזר דרך ארץ
ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים צבי האוזר דרך ארץ
ועדת המשנה למוכנות וביטחון שותף משה יעלון יש עתיד – תל"ם
ועדת הפנים והגנת הסביבה מיקי חיימוביץ' כחול לבן
ועדת החוקה, חוק ומשפט יעקב אשר יהדות התורה
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דוד ביטן הליכוד
ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית טלי פלוסקוב הליכוד
ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור אלכס קושניר ישראל ביתנו
ועדת החינוך, התרבות והספורט רם שפע כחול לבן
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ הליכוד
ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב אופיר סופר ימינה
ועדה לענייני ביקורת המדינה עפר שלח יש עתיד – תל"ם
ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים עפר שלח יש עתיד – תל"ם
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עודד פורר ישראל ביתנו
ועדת המדע והטכנולוגיה עינב קאבלה כחול לבן
ועדת האתיקה טלי פלוסקוב הליכוד
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט אבי דיכטר הליכוד
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יוסף ג'בארין הרשימה המשותפת
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יעקב טסלר יהדות התורה
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה יפעת שאשא-ביטון הליכוד
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה במגזר הערבי מנסור עבאס הרשימה המשותפת
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול מיכל קוטלר-וונש כחול לבן

ועדות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הוועדה הכנסות בהן פעלה תאריך הקמה תאריך סיום
ועדת השירותים הציבוריים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8 14 בפברואר 1949 13 ביוני 1977
ועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו 11, 12, 13, 16, 17, 18 13 באוגוסט 1984
17 בפברואר 2003
17 ביוני 1996
5 בפברואר 2013
ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים 14, 15, 16, 17, 18, 19 24 בנובמבר 1997 31 במרץ 2015
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור 20 14 ביולי 2015 30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויוני 20 27 ביולי 2016 30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן 20 7 בפברואר 2017 30 באפריל 2019

ועדות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקטיביות הפיקוח של וועדות הכנסת על הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת, כפרלמנט בדמוקרטיה פרלמנטרית, יש תפקיד מרכזי של פיקוח על הממשלה. וועדות הכנסת הם המקום האפקטיבי ביותר לקיום פיקוח מקצועי של חברי הכנסת על פעילות הממשלה.

בשביל קיומו של פיקוח אפקטיבי של חברי וועדות הכנסת, נדרשים מספר תנאים מצטברים:

  1. "מן ההכרח שלמפקחים... תהיה מידה של הבנה ומומחיות בתחומי הפעילות שעליהם הם אמורים לפקח".
  2. "חיוני כי בין המבקרים למבוקרים תהיה מידה מספקת של חוסר תלות או התלכדות אינטרסים, כדי שלא ייווצר תמריץ שלילי לפיקוח".
  3. נדרש ש"המפקחים יֵדעו לעשות שימוש ראוי ומושכל בכלי הפיקוח העומדים לרשותם"[1].

בין ההמלצות לשיפור יכולת הפיקוח האפקטיבית של וועדות הכנסת על הממשלה; יצירת ועדות שתחומי פעילותן יחפפו לפעילות משרד ממשלתי ספציפי, והחברים בהם יתמקצעו באותן תחום (בניגוד לחוסר המומחיות כיום של חברי וועדות הכנסת)[1][2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ועדות הכנסת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שרון חסון, ‏תנו לכנסת לפקח, השילוח 18, פברואר 2020
  2. ^ ד"ר חן פרידברג, שינוי מבנה ועדות הכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה