ועדות הכנסת

ועדות הכנסת פועלות במסגרת הכנסת ומהוות מוסדות משנה שלה המופקדים על עניינים ספציפיים.

הוועדות הן זרוע ביצוע חשובה בעבודת הכנסת ומורכבות בדמות יחסי הכוחות המפלגתיים של הרכב הכנסת. מטרת הקמתן היא הפחתת מעמסת הדיונים במליאה ומתן אפשרות לפיקוח ומעקב הדוקים יותר אחר שטחי פעולה ממוקדים.

עבודת הוועדות

בכנסת מתקיימים מספר סוגי ועדות:

• ועדות הכנסת הקבועות - ועדות המוקמות מתוקף תקנון הכנסת ולהן תחומי פעילות מוגדרים.
• ועדות מיוחדות - ועדות המוקמות לפרק זמן קצוב בהחלטת מליאת הכנסת.
• ישנן ועדות מיוחדות המוקמות על ידי נשיאות הכנסת, דוגמת ועדת האתיקה וועדת הפירושים, אך הן אינן מוסמכות לעסוק בחקיקה.
• ועדות חקירה פרלמנטריות.

הרכב הוועדות נקבע על ידי ועדה מסדרת המוקמת לצורך זה לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת. החל בכנסת הרביעית הושווה גודלן של הוועדות ובכל אחת מהן כיהנו 19 חברים, כאשר בכנסות הקודמות ניתן יתרון מספרי לוועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנת 1994 נחקק חוק הכנסת, שקבע כי מספר חברי הוועדות לא יעלה על 15, למעט ועדות הכנסת, החוקה, הכספים והחוץ והביטחון, בהן מספר החברים מוגבל ל-17. ב-2004 נחקק חוק מיוחד, כהוראת שעה לכנסת השש עשרה, שקבע כי בוועדת הכספים ניתן יהיה למנות 19 חברים. הוראת שעה דומה נחקקה גם בכנסת השבע עשרה.

סמכויותיהן של הוועדות משתנות בהתאם לתחומים שעליהן הן מופקדות ומסקנותיהן מובאות בפני המליאה. נוסח החוקים שמעובדים בוועדות בדרך כלל הוא הנוסח המכריע . המחלוקת העיקרית בנוגע לסמכויותיהן נוגעת לסתירה הקיימת בין תקנון הכנסת לבין מגילת הסמכויות של הוועדות שנקבעה בראשית הכנסת הראשונה. על פי מגילת הסמכויות, נתונה בידי ועדה היכולת לדון על דעת עצמה "בכל עניין אחר אשר בתחום ענייניה", בעוד שתקנון הכנסת הגדיר מאוחר יותר מפורשות את תפקידי הוועדות. כך מצאו דרכם אל דיוני הוועדה נושאים שהוסרו מסדר היום בהצבעה במליאת הכנסת, על פי החלטת הוועדה עצמה.

ועדות הכנסת אחראיות לקיים דיוני פיקוח על הממשלה בתחומים שעליהן הן מופקדות. בדיון פיקוח, הועדה יכולה לבקש נתונים מנציגי הממשלה ולעקוב אחרי תפקוד תקין של הממשלה בתחומים שונים.

משימות מרכזיות אחדות של ועדות הכנסת הן בתחום החקיקה:

• כאשר מליאת הכנסת אישרה הצעת חוק פרטית בקריאה טרומית, הצעת החוק מועברת לאחת מוועדות הכנסת לדיון מקדמי, במידה ויש מחלוקת לאיזו ועדה להעביר את הצעת החוק, ועדת הכנסת תכריע בעיניין זה (לעיתים משיקולים פוליטיים יתכן שהצעת חוק תועבר לועדה שאינה קשורה לנושא של הצעת החוק) . בדיוני הוועדה משתתפים מומחים שמציעים שיפורים בהצעת החוק. קבלת שינויים בהצעת החוק מותנית בהסכמתו של מגיש הצעת החוק (בניגוד לדיון בוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית). בסיום דיוני הוועדה החוק מוכן להצבעה בקריאה ראשונה.
• בעבר כל ועדה הייתה מוסמכת להציע הצעת חוק מטעם הועדה, הצעת חוק כזו פטורה מקריאה טרומית, ומועברת למליאה להצבעה בקריאה ראשונה. כיום רק ועדת הכנסת, ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאיות להציע חוק מטעם הועדה, ורק בתחומים אשר מוגדרים בסעיף 80 לתקנון הכנסת.
• לאחר שהצעת חוק אושרה בקריאה ראשונה, היא מועברת לוועדה הרלוונטית לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. הוועדה רשאית גם למזג שתי הצעות חוק (באישור ועדת הכנסת) או לפצל את הצעת החוק לחלקים (באישור הכנסת). לאחר סיום הדיונים וההצבעות בוועדה, מוחזרת ההצעה עם התיקונים בנוסח שהתקבל בהצבעה בועדה ורשימת ההסתייגויות שלא התקבלו בהצבעה בועדה למליאת הכנסת לקריאות הבאות. הוועדה גם רשאית להציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום. על חשיבותו של הדיון בוועדה מלמד בג"ץ מס ריבוי דירות, שבו נפסל פרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, שבו הוטל מס ריבוי דירות, משום שלא התאפשר לחברי הוועדה לדון בהצעת החוק שהוגשה לטיפולם.
• פעמים רבות ניתנת לשר האחראי על חוק מסוים סמכות להתקין תקנות מכוח חוק זה. בדרך כלל על השר להגיש את התקנות לאישור הוועדה הרלוונטית, ולעיתים הוועדה מכניסה שינויים בנוסח התקנות.

יושבי ראש הוועדות נבחרים בידי הוועדות עצמן, לפי המלצת ועדת הכנסת. עם זאת, בפועל, שיקול הדעת של ועדת הכנסת ושל חברי הוועדות הוא רק למראית עין, שכן ראשות הוועדות מחולקת בין הסיעות כחלק מההסכמים הקואליציוניים, והסיעות הן שקובעות מי מטעמן יכהן כיו"ר הוועדה. גם חברי כנסת מסיעות האופוזיציה מכהנים כראשי ועדות. בראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חייב לכהן יושב ראש מהאופוזיציה.

החרם על ועדות הכנסת בכנסת העשרים וארבע

עם הקמתן של ועדות הכנסת בכנסת העשרים וארבע, במפלגות "גוש הימין" באופוזיציה (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית) החליטו להחרים את החברות בוועדות הכנסת השונות, בטענה לחלוקה בלתי שוויונית בין חברי הקואליציה לאופוזיציה. הטענה הייתה גם ביחס למספר הוועדות המועט (לדעת מפלגות אלו) שראשותן ניתנה לאופוזיציה וגם ביחס לרוב מיוחד בוועדות מסוימות; כל זאת בזמן שהיחס המספרי של קואליציה ואופוזיציה (61-59 או 58–62) אינו מצדיק את החלוקה לדעת מפלגות אלו. בעקבות משא ומתן עם יושב ראש הכנסת ויושבת ראש הקואליציה, הוקטן הרוב בחלק מהוועדות וניתנה ראשות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לאופוזיציה; גם פשרה זאת לא הביאה לסיום החרם. חלק מחברי הכנסת מהליכוד ומש"ס בחרו לעתור לבג"ץ על מנת שיתערב בנושא. אחרי שינוי נוסף במספר חברי הוועדות לכיוונה של האופוזיציה, בג"ץ החליט לדחות את העתירות. בעקבות הפסיקה החליטו במפלגת הליכוד ובמפלגות החרדיות לשבץ חברים בוועדות שעדיין היו רלוונטיות לדיונים על התקציב לשנים 2021 ו-2022 - ועדת הכספים, ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. לאחר העברת התקציב שיבצה מפלגת יהדות התורה חברים בכל הוועדות הקבועות שבהן קבלה מקום עבור חבריה. לעומתה, מפלגות הליכוד, ש"ס והציונות הדתית בחרו להמשיך בחרם ולא לשבץ חברים לוועדות נוספות.

הסיבות לחרם והשלכתו על עבודת הכנסת

במפלגות האופוזיציה טענו שהחרם על הוועדות נגרם כתוצאה מחלוקה לא שוויונית בהרכבי הוועדות. עיקר המחלוקת נגעה לוועדת הכספים - על כך שיש בה רוב של שני חברי כנסת לקואליציה ועל כך שסיעת הליכוד בעלת 29 המנדטים קבלה בוועדת הכספים את אותו מספר חברים כמו סיעת הרשימה המשותפת בת 6 המנדטים. מנגד, בקואליציה עלו טענות על כך שהסיבה לחרם קשורה בחוסר הכרה בלגיטימיות של הממשלה והקואליציה^{[דרוש מקור]}; טענה נוספת שעלתה היא שמדובר בתירוץ שנועד למנוע סכסוך פנימי במפלגת הליכוד שכרוך בחלוקת המקומות השונים בוועדות בין חברי המפלגה.

החרם מנע באופן ישיר את הקמתן של שתיים מוועדות הכנסת הקבועות בכנסת העשרים וארבע: את הקמת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שלפי תקנון הכנסת חייב לעמוד בראשה חבר כנסת מהאופוזיציה ואת הקמת ועדת האתיקה שקיומה מחייב חברות של שני חברי כנסת מהקואליציה ושני חברי כנסת מהאופוזיציה. בנוסף, בעקבות החרם נוצר לראשונה מצב שבו אין השתתפות של האופוזיציה בפיקוח של ועדת החוץ והביטחון, שכן רק חברי ועדה קבועים יכולים להשתתף בדיונים של ועדות המשנה שלה.

רשימת ועדות הכנסת הקיימות

ועדה	יושב-ראש	סיעה
הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת	אופיר כץ		הליכוד
ועדת הכספים	משה גפני		יהדות התורה
ועדת הכלכלה	דוד ביטן		הליכוד
ועדת החוץ והביטחון	יולי אדלשטיין		הליכוד
הוועדה לביטחון לאומי	צביקה פוגל		עוצמה יהודית
ועדת הפנים והגנת הסביבה	יעקב אשר		יהדות התורה
ועדת החוקה, חוק ומשפט	שמחה רוטמן		הציונות הדתית
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות	עודד פורר		ישראל ביתנו
ועדת החינוך, התרבות והספורט	יוסי טייב		ש"ס
ועדת העבודה והרווחה	ישראל אייכלר		יהדות התורה
ועדת הבריאות	אוריאל בוסו		ש"ס
הוועדה למיזמים ציבוריים	אוהד טל		הציונות הדתית
הוועדה לענייני ביקורת המדינה	מיקי לוי		יש עתיד
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי	פנינה תמנו שטה		המחנה הממלכתי
ועדת המדע והטכנולוגיה	איימן עודה		חד"ש-תע"ל
ועדת האתיקה	ינון אזולאי		ש"ס
הוועדות המיוחדות
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול	בועז ביסמוט		הליכוד
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד	אליהו דלל		הליכוד
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל	לימור סון הר-מלך		עוצמה יהודית
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור	יצחק פינדרוס		יהדות התורה
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה	אברהם בצלאל		ש"ס
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים	אליהו רביבו		הליכוד
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים	נעמה לזימי		העבודה
הועדה המיוחדת לחיזוק ולפיתוח הנגב והגליל	מיכאל ביטון		המחנה הממלכתי
הועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה	מירב כהן		יש עתיד

ועדות היסטוריות

שם הוועדה	הכנסות בהן פעלה	תאריך הקמה	תאריך סיום
ועדת השירותים הציבוריים	1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8	14 בפברואר 1949	13 ביוני 1977
ועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו	11, 12, 13, 16, 17, 18	13 באוגוסט 1984 17 בפברואר 2003	17 ביוני 1996 5 בפברואר 2013
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה	23	23 במרץ 2020	6 באפריל 2021
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור	20	14 ביולי 2015	30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשיווין חברתי	20	27 ביולי 2016	30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן	20	7 בפברואר 2017	30 באפריל 2019
ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים	24	11 באוגוסט 2021	15 בנובמבר 2022
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התוכנית הכלכלית	20	14 ביולי 2015	30 באפריל 2019

ועדות אחרות

• ועדת חקירה פרלמנטרית
• ועדה מסדרת
• ועדת הפירושים

אפקטיביות הפיקוח של ועדות הכנסת על הממשלה

לכנסת, כפרלמנט בדמוקרטיה פרלמנטרית, יש תפקיד מרכזי של פיקוח על הממשלה. ועדות הכנסת הם המקום האפקטיבי ביותר לקיום פיקוח מקצועי של חברי הכנסת על פעילות הממשלה.

בשביל קיומו של פיקוח אפקטיבי של חברי ועדות הכנסת, נדרשים מספר תנאים מצטברים:

1. "מן ההכרח שלמפקחים... תהיה מידה של הבנה ומומחיות בתחומי הפעילות שעליהם הם אמורים לפקח".
2. "חיוני כי בין המבקרים למבוקרים תהיה מידה מספקת של חוסר תלות או התלכדות אינטרסים, כדי שלא ייווצר תמריץ שלילי לפיקוח".
3. נדרש ש"המפקחים יֵדעו לעשות שימוש ראוי ומושכל בכלי הפיקוח העומדים לרשותם".

בין ההמלצות לשיפור יכולת הפיקוח האפקטיבית של ועדות הכנסת על הממשלה; יצירת ועדות שתחומי פעילותן יחפפו לפעילות משרד ממשלתי ספציפי, והחברים בהם יתמקצעו באותו תחום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ועדות הכנסת בוויקישיתוף

• ועדות הכנסת באתר הכנסת
• כל ועדות הכנסת לצפייה, באתר ערוץ הכנסת
• צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם רוב הקואליציות השאירו לאופוזיציה רק שתי ועדות כנסת?, באתר גלובס, 11 במאי 2020
• אוריאנה אלמסי ואהוד בקר, ‏השתייכות יושבי-ראש הוועדות הקבועות של הכנסת לקואליציה ולאופוזיציה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 6 במאי 2020
• על מנת לחזק את הדמוקרטיה יש לחזק את הכנסת, באתר פורום קהלת