ועדות הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדות הכנסת פועלות במסגרת הכנסת ומהוות מוסדות משנה שלה המופקדים על עניינים ספציפיים.

הוועדות הן זרוע ביצוע חשובה בעבודת הכנסת ומורכבות בדמות יחסי הכוחות המפלגתיים של הרכב הכנסת. מטרת הקמתן היא הפחתת מעמסת הדיונים במליאה ומתן אפשרות לפיקוח ומעקב הדוקים יותר אחר שטחי פעולה ממוקדים.

עבודת הוועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת מתקיימים מספר סוגי ועדות:

הרכב הוועדות נקבע על ידי ועדה מסדרת המוקמת לצורך זה לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת. החל בכנסת הרביעית הושווה גודלן של הוועדות ובכל אחת מהן כיהנו 19 חברים, כאשר בכנסות הקודמות ניתן יתרון מספרי לוועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנת 1994 נחקק חוק הכנסת, שקבע כי מספר חברי הוועדות לא יעלה על 15, למעט ועדות הכנסת, החוקה, הכספים והחוץ והביטחון, בהן מספר החברים מוגבל ל-17. ב-2004 נחקק חוק מיוחד, כהוראת שעה לכנסת השש עשרה, שקבע כי בוועדת הכספים ניתן יהיה למנות 19 חברים. הוראת שעה דומה נחקקה גם בכנסת השבע עשרה.

סמכויותיהן של הוועדות משתנות בהתאם לתחומים שעליהן הן מופקדות ומסקנותיהן מובאות בפני המליאה. נוסח החוקים שמעובדים בוועדות בדרך כלל הוא הנוסח המכריע, לאחר שהושגה הסכמה בין חברי הוועדה המייצגים את עמדת סיעתם. המחלוקת העיקרית בנוגע לסמכויותיהן נוגעת לסתירה הקיימת בין תקנון הכנסת לבין מגילת הסמכויות של הוועדות שנקבעה בראשית הכנסת הראשונה. על פי מגילת הסמכויות, נתונה בידי ועדה היכולת לדון על דעת עצמה "בכל עניין אחר אשר בתחום ענייניה", בעוד שתקנון הכנסת הגדיר מאוחר יותר מפורשות את תפקידי הוועדות. כך מצאו דרכם אל דיוני הוועדה נושאים שהוסרו מסדר היום בהצבעה במליאת הכנסת, על פי החלטת הוועדה עצמה.

משימות מרכזיות אחדות של ועדות הכנסת הן בתחום החקיקה:

  • כאשר מליאת הכנסת אישרה הצעת חוק פרטית בקריאה טרומית, החוק מועבר לאחת מוועדות הכנסת לדיון מקדמי. בדיוני הוועדה משתתפים מומחים שמציעים שיפורים בהצעת החוק. קבלת שינויים בהצעת החוק מותנית בהסכמתו של מגיש הצעת החוק (בניגוד לדיון בוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית). בסיום דיוני הוועדה החוק מוכן להצבעה בקריאה ראשונה.
  • לאחר שהצעת חוק אושרה בקריאה ראשונה, היא מועברת לוועדה הרלוונטית לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. הוועדה רשאית גם למזג שתי הצעות חוק (באישור ועדת הכנסת) או לפצל את הצעת החוק לחלקים (באישור הכנסת). לאחר סיום הדיונים וההצבעות בוועדה, מוחזרת ההצעה עם התיקונים ורשימת ההסתייגויות למליאה לקריאות הבאות. הוועדה גם רשאית להציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום. על חשיבותו של הדיון בוועדה מלמד בג"ץ מס ריבוי דירות, שבו נפסל פרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016,[1] שבו הוטל מס ריבוי דירות, משום שלא התאפשר לחברי הוועדה לדון בהצעת החוק שהוגשה לטיפולם.
  • פעמים רבות ניתנת לשר האחראי על חוק מסוים סמכות להתקין תקנות מכוח חוק זה. בדרך כלל על השר להגיש את התקנות לאישור הוועדה הרלוונטית, ולעיתים הוועדה מכניסה שינויים בנוסח התקנות.

יושבי ראש הוועדות נבחרים בידי הוועדות עצמן, לפי המלצת ועדת הכנסת. עם זאת, בפועל, שיקול הדעת של ועדת הכנסת ושל חברי הוועדות הוא רק למראית עין, שכן ראשות הוועדות מחולקת בין הסיעות כחלק מההסכמים הקואליציוניים, והסיעות הן שקובעות מי מטעמן יכהן כיו"ר הוועדה. גם חברי כנסת מסיעות האופוזיציה מכהנים כראשי ועדות. לפי הנוהג, בראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת הכלכלה מכהנים יושבי ראש מהאופוזיציה.

רשימת ועדות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדה יושב ראש
ועדה מסדרת (הכנסת) עידית סילמן ימינה
ועדת הכנסת ניר אורבך ימינה
ועדת הכספים אלכס קושניר ישראל ביתנו
ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק יש עתיד
ועדת הכלכלה מיכאל ביטון כחול לבן
ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה
ועדת משנה לכוח אדם בצה"ל
ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה
ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים
ועדת המשנה למוכנות וביטחון שותף
ועדת הפנים והגנת הסביבה סעיד אלחרומי רע"מ
ועדת החוקה, חוק ומשפט גלעד קריב מפלגת העבודה
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
ועדת החינוך, התרבות והספורט שרן השכל תקווה חדשה
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אפרת רייטן מפלגת העבודה
ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב
ועדה לענייני ביקורת המדינה
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה
ועדת האתיקה
הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל מוסי רז מרצ
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד מיכל שיר תקווה חדשה
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יעל רון בן משה כחול לבן
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית מנסור עבאס רע"מ
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול רם שפע מפלגת העבודה
הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים אבתיסאם מראענה מפלגת העבודה

ועדות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הוועדה הכנסות בהן פעלה תאריך הקמה תאריך סיום
ועדת השירותים הציבוריים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8 14 בפברואר 1949 13 ביוני 1977
ועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו 11, 12, 13, 16, 17, 18 13 באוגוסט 1984
17 בפברואר 2003
17 ביוני 1996
5 בפברואר 2013
ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים 14, 15, 16, 17, 18, 19 24 בנובמבר 1997 31 במרץ 2015
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור 20 14 ביולי 2015 30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשיווין חברתי 20 27 ביולי 2016 30 באפריל 2019
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן 20 7 בפברואר 2017 30 באפריל 2019

ועדות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקטיביות הפיקוח של ועדות הכנסת על הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת, כפרלמנט בדמוקרטיה פרלמנטרית, יש תפקיד מרכזי של פיקוח על הממשלה. ועדות הכנסת הם המקום האפקטיבי ביותר לקיום פיקוח מקצועי של חברי הכנסת על פעילות הממשלה.

בשביל קיומו של פיקוח אפקטיבי של חברי ועדות הכנסת, נדרשים מספר תנאים מצטברים:

  1. "מן ההכרח שלמפקחים... תהיה מידה של הבנה ומומחיות בתחומי הפעילות שעליהם הם אמורים לפקח".
  2. "חיוני כי בין המבקרים למבוקרים תהיה מידה מספקת של חוסר תלות או התלכדות אינטרסים, כדי שלא ייווצר תמריץ שלילי לפיקוח".
  3. נדרש ש"המפקחים יֵדעו לעשות שימוש ראוי ומושכל בכלי הפיקוח העומדים לרשותם"[2].

בין ההמלצות לשיפור יכולת הפיקוח האפקטיבית של ועדות הכנסת על הממשלה; יצירת ועדות שתחומי פעילותן יחפפו לפעילות משרד ממשלתי ספציפי, והחברים בהם יתמקצעו באותו תחום[2][3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ועדות הכנסת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, ס"ח 2592 מ-29 בדצמבר 2016
  2. ^ 1 2 שרון חסון, ‏תנו לכנסת לפקח, השילוח 18, פברואר 2020
  3. ^ ד"ר חן פרידברג, שינוי מבנה ועדות הכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה