ועדת ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשורר ארז ביטון

ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך הייתה ועדה בראשות המשורר ארז ביטון[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה מונתה בפברואר 2016 על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, כדי שתציע כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי פורמליות, בתכנים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם"[2]. המלצות הוועדה התפרסמו ביולי 2016, בהן הקמת פקולטה ללימודי יהדות המזרח וסיור לימודי בקברי צדיקים[3].

הוועדה המייעצת הראשית מנתה 12 חברים, כל אחד מהם עמד בראש ועדת משנה בת עד 10 חברים. סך כל המשתתפים בוועדות המשנה כ-80 איש. חברי הוועדה המייעצת הם: ארז ביטון, אושרה אלפסי, יגאל בן-שלום, דינה דרורי, שלמה ונטורה, יהודה מימרן, אהרן ממן, משה עמר, חיים סעדון, תמר עילם גינדין, חביבה פדיה, זהבה שמש.

המלצות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המלצות הוועדה:

  • עדכון תוכניות וספרי הלימוד במערכת החינוך בפרקים מתולדות יהדות ספרד ויצירתה
    • לימודי חובה של סופרים ומשוררים מזרחיים
    • לימודי חובה של היסטוריית יהודי המזרח
  • הטלוויזיה החינוכית הישראלית תיצור סדרת טלוויזיה בסגנון "עמוד האש מזרחי" שתעסוק בתרומה התרבותית של יהדות ספרד והמזרח להיסטוריה היהודית ולציונות
  • הרכב המועצה להשכלה גבוהה יהיה מאוזן ויכלול גם נציגים מזרחיים שגילו מחויבות להעצמת יהדות ספרד והמזרח
  • הקמת פקולטה חדשה למדעי הרוח בתחום לימודי יהדות המזרח שנעקרו כמעט לחלוטין
  • הקמת מוזיאונים ייחודיים למורשת הקהילות השונות
  • הקמת מוזיאון מרכזי למורשת יהדות ספרד והמזרח
  • מדי שנה בסוף נובמבר ייוחד שבוע לימודים מרוכז על יהדות המזרח
  • ארגון טיולי בני נוער לארצות הבלקן, לספרד ולמרוקו לשם הכרת המורשת היהודית בארצות אלו
  • יונצחו דמויות משמעותיות מתרבות יהדות המזרח על רחובות ומוסדות שונים
  • מסעות תלמידים לספרד ומרוקו

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות נשמעו על עצם הקמת הקמת הוועדה. על כך שאין להטיל על ילדי ללמוד על מורשת או תרבות מסוימות, אלא שמערכת חינוך ממלכתית צריכה לפתח בסיס משותף לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל מוצא או דת[4][5].

המלצות הוועדה גררו ביקורות חיוביות ושליליות. יש שברכו על ההמלצה להוציא את לימודי ההיסטוריה של מדינת ישראל "מהבלעדיות של הסיפר הציוני קלאסי-אירופוצנטרי" ולהציג "מִגוון דעות כמִגוון הנרטיבים הרווחים על אודות ההיסטוריה של יהודי ספרד והמזרח והאזור בכלל תוך הצגה מאוזנת, הכלה והשוואה עם נרטיבים נוספים"[6][7]. מצד שני הדו"ח הדיר את התרבות והמורשת של קבוצות דוגמת יהודי גיאורגיה, יהודי קווקז ויהודי בוכרה שאינן נחשבת 'מזרחיות' מספיק ונותרו בשוליים[8]. ביקורת נוספת הייתה על כך שהדו"ח התעלם מלציין או לדון בסיבות לייצוג החסר בחברה הישראלית של יהדות המזרח[9].

העיתונאי דניאל בן סימון טען שהדו"ח משכתב את ההיסטוריה ואת המורשת של יהדות מרוקו, שדגלה במתינות ופשרה וינקה מתרבות העולם בכלל וצרפת בפרט[10].

הפרופסור לפילוסופיה מאיר בוזגלו כתב ש"המלצות ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, מהוות ציון דרך במאבק על מעמדה של מורשת יוצאי מדינות האסלאם"[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכי שיעור ופעילויות חינוכיות בעקבות המלצות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]