ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט היא ועדה שהוקמה ב-22 בנובמבר 2020 על ידי שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ.[1] חודש לאחר הקמתה, בטרם החלה בעבודתה, התפטרו חבריה מתפקידם, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה.

בתחילה נבחר השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. לאחר שהתפטר יחד עם שאר חברי הוועדה, הוצע התפקיד למבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא. תחילה הסכים[2], אך בהמשך חזר בו מהסכמתו.[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת הצוללות

במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6". בשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. בעקבות חשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות.[4] הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433.[5] בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, ב-27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית.[6]

בעקבות ממצאי החקירה הודיעה פרקליטות המדינה, ב-5 בדצמבר 2019, על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר.[7] בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש.[8]

הקמת הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני גנץ יו"ר כחול לבן, הבטיח, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, להקים ועדת חקירה לחקירת פרשת הצוללות. מיום הקמת הממשלה ולאחר שהחל לכהן כשר הביטחון וראש הממשלה החלופי, הוא נמנע מהקמת ועדת חקירה בנושא. 30 יום לפני פיזור הכנסת, משהבין שהממשלה הגיעה לסוף דרכה, החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לדבריו: "לאחר התלבטות ממושכת החליט, שלא להסתפק בממצאי החקירה הפלילית, ולהקים ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות"".[1]

עם הקמתה הוסמכה הוועדה לזמן לעדות את כל מי שתחפוץ, אולם בהיותה ועדת בדיקה ממשלתית שהוקמה על ידי שר הביטחון, רק עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל חייבים להופיע בפניה, ואילו מוזמנים אחרים, בהם עובדי משרד הביטחון לשעבר וחיילי צה"ל בדימוס, אינם חייבים להיענות להזמנה.[9]

בכתב המינוי התבקשה הוועדה לחקור, בין היתר, את הנושאים הבאים: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינות סער 6 והצוללות, ממשקי העבודה משרד הביטחון והגורמים שמחוצה לו, תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש ומעמדם של המתווכים בעסקאות הרכש.[1]

חברי הוועדה בהרכבה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון סטרשנוב
אברהם בן-שושן
יו"ר הוועדה בהרכבה הראשון אמנון סטרשנוב (מימין) וחבר הוועדה בהרכבה הראשון אברהם בן-שושן.

לראש הוועדה מונה שופט בית המשפט המחוזי בדימוס אמנון סטרשנוב. לצידו מונו לחברים בוועדה אלוף (מיל') אברהם בן-שושן, לשעבר מפקד חיל הים ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה. לוועדה הוקצבו ארבעה חודשים להגשת דו"ח סופי.[10] לאחר שנטען שבמינוי של גריל יש ניגוד עניינים, עקב תפקידה במינהל הרכש במשרד הביטחון בשנים 2012–2014, השנים שבמהלכן התנהלו הדיונים על רכישת כלי השיט, היא התפטרה מהוועדה. במקומה מונתה ישראלה פרידמן, אף היא עובדת לשעבר במינהל הרכש במשרד הביטחון.[11]

התפטרות חברי הוועדה

כיוון שהוועדה הוקמה במקביל להליכים הפליליים המתנהלים נגד מעורבים אחדים בהליכי הרכש. סמוך להקמתה הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי."[12]

ב-22 בדצמבר 2020 התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, בהן: הוועדה לא תעסוק בכלי השיט אלא רק בצוללות, וצמצום משמעותי של שמיעת העדים.[13]

ניסיון להקמה מחודשת של הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2021 הוצע למבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא לעמוד בראש ועדת הבדיקה. תחילה הסכים[2], אך כעבור שבוע חזר בו מהסכמתו.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
  2. ^ 1 2 טובה צימוקי, יו"ר חדש לוועדת הצוללות: מבקר המדינה לשעבר שפירא, באתר ynet, 10 בינואר 2021
  3. ^ 1 2 מרדכי גילת, יוסף שפירא: לא אעמוד בראש ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בינואר 2021
  4. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  5. ^ הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, נטעאל בנדל, 08 בנובמבר 2018
  6. ^ נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  7. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
  8. ^ עמיר קורץ, תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  9. ^ טובה צימוקי, בלי סמכויות, בלי לחייב פוליטיקאים להעיד: זו ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  10. ^ יואב זיתון, גנץ: החלטתי להקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, ‏22 בנובמבר 2020
  11. ^ אמיר בוחבוט‏, חברת ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות פרשה מחשש לניגוד עניינים, באתר וואלה!‏, 27 בנובמבר 2020
  12. ^ לילך שובל, ‏גנץ הודיע: "החלטתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת רכש הצוללות", באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2020
  13. ^ חברי ועדת הבדיקה לעניין הצוללות הודיעו על התפטרותם - בגלל המגבלות שהטיל היועמ"ש על עבודתם, כאן-תאגיד השידור הישראלי