ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנון סטרשנוב
אברהם בן-שושן
יו"ר הועדה אמנון סטרשנוב (מימין) וחבר הועדה אברהם בן-שושן.

ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט היא ועדה ששר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ הודיע על הקמתה ב-22 בנובמבר 2020.[1]

בראש הוועדה יעמוד שופט בית המשפט המחוזי בדימוס אמנון סטרשנוב. לצידו מונו לחברים בוועדה אלוף (במיל') אברהם בן-שושן, לשעבר מפקד חיל הים ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה. לוועדה הוקצבו ארבעה חודשים להגשת דו"ח סופי.[2] לאחר שנטען שבמינוי של גריל יש ניגוד עניינים, עקב תפקידה במינהל הרכש במשרד הביטחון בשנים 2012-2014, השנים שבמהלכן התנהלו הדיונים על רכישת כלי השיט, היא הודיעה על פרישתה מהוועדה. במקומה מונתה ישראלה פרידמן, אף היא עובדת לשעבר במינהל הרכש במשרד הביטחון.[3]

רקע

במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6". בשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. בעקבות חשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות.[4] הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433.[5] בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, בתאריך 27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה.[6]

בעקבות ממצאי החקירה הודיעה פרקליטות המדינה, ב-5 בדצמבר 2019, על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר.[7] בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש.[8]

לאחר התלבטות ממושכת החליט השר גנץ שלא להסתפק בממצאי החקירה הפלילית, ולהקים ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות".[1]

פעולת הוועדה

הוועדה מוסמכת לזמן לעדות כל אדם, אולם בהיותה ועדת בדיקה ממשלתית שהוקמה על ידי שר הביטחון, רק עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל חייבים להופיע בפניה, ואילו מוזמנים אחרים, כולל כאלה שפרשו ממשרד הביטחון ומצה"ל, אינם חייבים להיענות להזמנה.[9]

בכתב המינוי התבקשה הוועדה לחקור, בין היתר, את הנושאים הבאים: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינות סער 6 והצוללות, ממשקי העבודה משרד הביטחון והגורמים שמחוצה לו, תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש ומעמדם של המתווכים בעסקאות הרכש.[1]

כיוון שעבודת הוועדה מתנהלת במקביל להליכים פליליים נגד מעורבים אחדים בהליכי הרכש, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי."[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
  2. ^ יואב זיתון, גנץ: החלטתי להקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, ‏22 בנובמבר 2020
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, חברת ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות פרשה מחשש לניגוד עניינים, באתר וואלה! NEWS‏, 27 בנובמבר 2020
  4. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  5. ^ הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, נטעאל בנדל, 08 בנובמבר 2018
  6. ^ נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  7. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
  8. ^ עמיר קורץ, תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  9. ^ טובה צימוקי, בלי סמכויות, בלי לחייב פוליטיקאים להעיד: זו ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  10. ^ לילך שובל, ‏גנץ הודיע: "החלטתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת רכש הצוללות", באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2020