לדלג לתוכן

ועדת החמישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת החמישה היא ועדת שרים שהוקמה ביולי 1948 מתוך הממשלה הזמנית, בעקבות טענות של ראש הממשלה דוד בן-גוריון על מרד פוליטי בשורות הצבא. בפועל הוועדה תפקדה גם כגוף מגשר על פערי תפיסות בין בן-גוריון, בתפקידו כשר הביטחון, לבין ראש המפקדה הארצית ישראל גלילי, המטכ"ל, יוצאי הצבא הבריטי, ההגנה והפלמ"ח. בראש הוועדה עמד יצחק גרינבוים, וחבריה היה אהרן ציזלינג, משה שרתוק, פנחס רוזן, ומשה שפירא. מסקנות הוועדה גיבו באופן כמעט מוחלט את טענות אלופי הצבא ומתחו ביקורת על ניהול הצבא בידי בן-גוריון. הוועדה המליצה על יצירת הפרדה בין הדרג המדיני והצבאי באמצעות "מנהל כללי לענייני הצבא" (תפקיד אשר "נתפר" עבור ישראל גלילי). בן-גוריון סירב לקבל את מסקנות הוועדה ואיים בהתפטרות מתפקידיו כראש ממשלה ושר ביטחון. איום זה של בן-גוריון גנז, למעשה, את מסקנות ועדת החמישה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]