לדלג לתוכן

ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסי נספי השואה הוקמה על ידי הכנסת בשנת 2000, בעקבות תחקירים ומחקרים שפורסמו בשלהי שנות ה-90, אשר חשפו לראשונה באופן ציבורי את דבר קיומם של נכסים פיננסיים ונדל"ניים בישראל אשר היו שייכים לקורבנות השואה.[1]

הוועדה הוקמה על פי סעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת, והוענקו לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. מטרתה המרכזית הייתה לאתר ולהשיב נכסים אלה לזכאים, ולקדם חקיקה ושינויי מדיניות שיבטיחו את השבת הרכוש ואת עשיית הצדק ההיסטורי עם הקורבנות ויורשיהם.[1]

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאותם מחקרים, ובהם עבודתו של פרופ' יוסי כץ, עלה כי יהודים מאירופה השקיעו כספים ורכשו נכסים בארץ ישראל עוד בתקופת המנדט הבריטי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחריה, חלק מהנכסים נתפסו על ידי הממונה הבריטי על רכוש האויב, אחרים נותרו בידי בנקים, חברות נדל"ן וגופים ציבוריים כמו קרן קיימת לישראל.[1]

בשנת 1968 הועברו יתרות הרכוש שהיו בידי הממונה על רכוש האויב לניהול האפוטרופוס הכללי. למרות זאת, רכוש רב נותר בבנקים ובידי גופים אחרים ללא תיעוד מסודר או ניסיון ממשלתי פעיל לאתר את היורשים[1]

מהלך עבודת הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה שבין אוגוסט 2000 למרץ 2002 קיימה הוועדה למעלה מ-20 ישיבות, בהן העידו נציגי משרדי ממשלה, הבנקים, קק"ל, הסוכנות היהודית, גופים פיננסיים נוספים, וכן נציגי ארגוני ניצולי השואה.

בין פעולות הוועדה:[1]

  • עריכת משא ומתן עם הבנקים לקיום בדיקה חיצונית בלתי תלויה לחשבונות רדומים.
  • ניסוח וחתימה על "מסמך עקרונות" בין הכנסת לבין חמישה בנקים גדולים.
  • גיבוש קריטריונים לשערוך נכסים פיננסיים של נספי שואה.
  • הכנת הצעת חוק לתיקון סמכויות האפוטרופוס הכללי.
  • קידום הקמת יחידה לאיתור יורשים במשרד האפוטרופוס הכללי.
  • ניסוח הסכם בין קק"ל לבין האפוטרופוס הכללי להעברת קרקעות של נעדרים.
  • פרסום הודעות לציבור בנוגע להעברת מידע על רכוש שלא נדרש.

מסקנות והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לראשונה בישראל נערכה בדיקה חיצונית בבנקים שכללה גישה לארכיונים ולהיסטוריית חשבונות.[1]
  • התברר כי אחוז ניכר מהחשבונות הרדומים שייכים ככל הנראה לנספי שואה.
  • האפוטרופוס הכללי השלים רשימה ייעודית של בעלי נכסים נעדרים על רקע השואה.
  • קק"ל התחייבה להעביר לידי האפוטרופוס קרקעות של נספי שואה שהיו ברשותה.
  • התקבלה הסכמת החשב הכללי לשערוך ריאלי של רכוש פיננסי שהועבר בעבר לאפוטרופוס.
  • הוכנה הצעת חוק שמרחיבה את סמכויות האפוטרופוס לחיפוש יזום אחר יורשים.
  • הוקם צוות במשרד המשפטים לבחינת הקלות בהצגת ראיות משפטיות לזכאות.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]