ועדת התקציב של בית הנבחרים של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת התקציב של בית הנבחרים של ארצות הבריתאנגלית: United States House Committee on the Budget) הידועה גם בקיצור ועדת התקציב, היא ועדה קבועה של בית הנבחרים של ארצות הברית. האחריות שלה כוללת פיקוח חקיקתי על תהליך התקצוב הפדרלי, סקירת כל הצעות החוק וההחלטות על התקציב, ופיקוח על סוכנויות ותוכניות הממומנות מחוץ לתהליך התקציבי. הוועדה פעלה לזמן קצר כוועדה נבחרת בשנים 19191921, במהלך הקונגרסים של ארצות הברית ה-66 וה-67, לפני שהועברה לוועדה קבועה בשנת 1974.[1]

תפקיד הוועדה לתקצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחריות העיקרית של ועדת התקציב היא ניסוח והכנה של "החלטת התקציב". החלטה זו קובעת את רמות ההכנסות וההוצאות המצטברות שצפויות להתרחש בשנת כספים נתונה. החלטת תקציב על פי חוק חייבת להתקבל בקונגרס עד 15 באפריל.

באופן כללי, חקיקה מנוקה מבעיות כאלה לפני בחינה באמצעות דיונים בין הפרלמנטר של הבית, הנהגת הבית וועדת תקציב הבית.

הוועדה מקיימת דיונים בנושא חקיקת תקציב פדרלית והחלטות קונגרס הקשורות לתהליך התקציב הפדרלי. הוועדה מקיימת דיונים בבקשת התקציב השנתית של הנשיא לקונגרס. הוועדה בודקת גם בקשות תקציב משלימות שהגיש הנשיא, המכסות סעיפים אשר מסיבה זו או אחרת לא נכללו בבקשת התקציב המקורית, בדרך כלל להוצאות חירום. פעמים האחרונות שבהן נעשה שימוש בתוספי תקציב חירום היה למלחמות בעיראק ובאפגניסטן וכן לאחר ההוריקנים קטרינה וריטה.

כללי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה אמורה להיפגש ביום רביעי השני של כל חודש. כמעט תמיד מפגש זה אינו מתקיים והוועדה נפגשת קק כשעולה נושא בעל חשיבות מספקת – בעיקר בתחילת השנה.

אסור לנהל עסקים אלא אם כן קיים קוורום. לדיונים ישנה חובת נוכחות של לפחות, נעים מחברי הוועדה. לפגישות הנוגעות לחקיקה – ישנה חובת נוכחות של לפחות רוב חברי הוועדה. הוועדה רשאית לקדם תהליכים שהונחו בפניה רק על ידי יושב ראש הוועד או על ידי רוב חבריה. כל אחד מחברי הוועדה רשאי לחקור עדים במהלך הדיונים, לפי סדר הוותק הדיון נקרא לסדר.

בראש הוועדה עומד הרפובליקני ג'ודי ארינגטון מטקסס. הנציג הבכיר של המפלגה הדמוקרטית הוא ברנדן בויל מפנסילבניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Walter Stubbs (1985), Congressional Committees, 1789-1982: A Checklist, Greenwood Press, pp. 16–17