ועדת מור יוסף
ועדת מור יוסף הייתה ועדה ציבורית שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות ב-7 ביוני 2010, על מנת לבחון את ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל.
הוועדה התבקשה להגיש את המלצותיה עד לחודש יוני 2011, אך בשל היקף ומורכבות הנושאים שנידונו ובהתאם לבקשת הוועדה, הוארך המועד להגשת ההמלצות ואלו הוגשו לבסוף במהלך חודש מאי 2012. הרקע המיידי להקמת הוועדה היה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק של בני זוג שביקשו הכרה כ"הורים מיועדים" במסגרת הליך פונדקאות.
נוכח המורכבות של סוגיית הפונדקאות בכללותה, הודיעה המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק כי בכוונתה להקים מיוזמתה ועדה לבחינת מכלול נושא הפריון וההולדה בישראל, ובמסגרת זאת תיבחן גם סוגיית הפונדקאות על כל היבטיה.[1]
הרכב הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש הוועדה עמד הפרופסור שלמה מור יוסף ולצידו הרכב של 14 מומחים מדיסציפלינות שונות:
- פרופ' ריאד אגבאריה, מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- פרופ' מרתה דירנפלד, מנהלת היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים כרמל ויו"ר האיגוד הישראלי לחקר הפריון
- אורנה הירשפלד, עובדת סוציאלית ראשית לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים ממשרד הרווחה
- עו"ד מירה היבנר־הראל, היועצת משפטית של משרד הבריאות
- ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על אתיקה רפואית במשרד הבריאות
- ד"ר שלומית כהן, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית
- עו"ד מוריה כהן־בקשי, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים
- פרופ' אסא כשר מאוניברסיטת תל אביב
- פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק
- פרופ' יוסי לסינג, מנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים ליס לנשים וליולדות
- עו"ד יהושע שופמן, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
- פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק
- עו"ד אביטל וינר-אומן
בשל מורכבות הנושאים שבהם עסקה הוועדה, הייתה חשיבות כי הרכבה של הוועדה יביא לידי ביטוי את מגוון התחומים הרלוונטיים לדיון בנושאים אלו.
תהליך עבודת הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הוועדה נמשכה כשנה וחצי ובמהלכה התכנסה מליאת הוועדה 22 פעמים. בשל היותה של הוועדה ועדה ציבורית, האמורה להגיש המלצותיה בנושאים אשר חלקם שנויים במחלוקת, הוועדה הסכימה בישיבתה הראשונה כי יש לפנות אל הציבור הרחב ולהזמינו להשמיע בפני הוועדה את עמדותיו והצעותיו בנושאים שעמדו על הפרק. במסגרת הפניה לציבור, הגיעו אל הוועדה כ-80 פניות, מתוכן 16 פונים הוזמנו להופיע בפני הוועדה.
עקרונות מנחים לעבודת הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה ציינה כי המלצותיה ניתנו על יסוד מספר עקרונות כלליים שונים אותם פירטה בדוח, כאשר כל החלטה של הוועדה להמליץ על הסדר מסוים התבססה על נימוקים בדבר העדיפות שיש לתת להסדר המומלץ על פני הסדרים חלופיים.
הוועדה ציינה כי שני עקרונות שימשו כעקרונות מובילים בנושאים השונים. הראשון שבהם הוא הזכות להורות למול שיקולי טובת הילד. השיקול המנחה השני הוא הבטחת קיומו של קשר גנטי לפחות עם אחד מההורים שיגלו את הילד, או לחלופין קשר הנוצר על ידי נשיאת ההיריון על ידי האם וזאת על מנת למנוע מצב בו הליכי פיריון ישמשו להולדת ילד שלא יהיה בינו לבין הוריו המגדלים כל זיקה ביולוגית אליו- בין גנטית או מכוח נשיאת ההיריון.
המלצות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה ציינה כי המלצותיה הן המלצות רפואיות, משפטיות, אתיות וחברתיות, והדגישה שאין היא שמה עצמה כקובעת אמות מידה מוסריות או כאחראית על שמירה של אמות מידה שכאלה לפי השקפת עולם מסוימת. כמו כן, ולאור העובדה כי דיני הנישואים והגירושים בישראל נשלטים על ידי הדין הדתי, ציינה הוועדה כי אין לראות בהמלצותיה היתר או בסיס לפגיעה או לשינוי בדיני הנישואין והגירושין בישראל.
המלצות הוועדה עסקו בעיקר בנושאים הבאים:
- פונדקאות בישראל ומחוצה לה
- תרומות זרע
- תרומות ביציות מופרות
- שימוש בתאי רבייה של נפטר לאחר המוות
- טובת הילד
- סוגי האוכלוסיות אליהם יהיו טיפולי הפוריות נגישים
- מגבלות גיל במסגרת טיפולי פוריות
מעבר להמלצותיה בנושאים הללו, המליצה הוועדה על בניית בסיס נתונים שיוכל לשמש לחקר ההשפעות הרפואיות והחברתיות של הליכי הפריון בישראל. בנוסף, המליצה הוועדה כי ראוי שיוגדר גורם מייעץ קבוע לשאלות חדשות שיתעוררו בעתיד בתחום זה, וזאת על ידי הקמת ועדת-על לנושא פוריות שתוכל לשמש כמייעצת למשרד הבריאות בתחום זה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יום עיון בנושא הפוליטיקה של הפריון: דיון בהמלצות ועדת מור- יוסף. 19 בפברואר 2013, המכללה האקדמית תל אביב יפו