ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2022)
 | |
| מיקום |
שארם א-שייח'  |
|---|---|
| מדינה |
 מצרים |
| תאריכים |
6 בנובמבר 2022 – 20 בנובמבר 2022 (15 ימים) |
| יושב ראש |
סאמח שוכרי |
| משתתפים | |
|
cop27 | |
 | |
|
→ 2021 | |
  | |
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2022 היא הוועידה ה-27 בנושא. הועידה התקיימה בשארם א-שייח', מצרים. היא נפתחה ב-6 בנובמבר 2022 והסתיימה ב-18 בנובמבר 2022. שר החוץ של מצרים סאמח שוכרי הוא נשיא הועידה בה השתתפו למעלה מ-90 ראשי מדינות וכ-33,500 נציגים מ-190 מדינות.[1]
הוועידה מתקיימת פעם בשנה מאז חתימת ההסכם האקלים בפסגת כדור הארץ ב-1992. בוועידה נציגי ממשלות נפגשים על מנת להגיע להסכמים לעצירת התחממות כדור הארץ והשפעות שינוי האקלים על המדינות.
בוועידה נחתם הסכם אובדן ונזק (אנ') לפיצוי מדינות עניות שנפגעו מאסונות הקשורים למשבר האקלים.[2]
מטרות הוועידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוועידה היו מספר מטרות:
- המטרה המרכזית של המדינות המתפתחות הייתה להבטיח כספים להתמודדות עם אסונות טבע שמקורם בשינויי אקלים - הסכם אובדן נזק.[1]
- בוועידת האקלים ב-2021 בגלזקו התבקשו המדינות לבחון מחדש את היעדיים הלאומים להפחתת פליטות במטרה להתקדם ליעדים של הסכם פריז - להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות. בוועידה הנוכחית המדינות התבקשו לדווח על התקדמותן בנושא.
- להעריך את ההתקדמות הקולקטיבית של העולם לקראת השגת מטרות הסכם פריז.[3]
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(52488901578).jpg)
כ-90 ראשי מדינות ונציגים מיותר מ-190 מדינות השתתפו בוועידה. בין המשתתפים הבולטים נמצאים נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן והשליח הנשיאותי המיוחד לענייני אקלים ג'ון קרי, נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני.[4] מיה מוטלי, ראש ממשלת בברדוס שהייתה לדוברת מובילה של המדינות המתפתחות.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן השתתף בוועידה, לאחר שלא השתתף בועידה הקודמת. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק הודיע בתחילה כי לא ישתתף בוועידה, אך בהמשך שינה את עמדתו והכריז על השתתפותו.[5] גם ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון והשרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג'ון לקחו חלק באירוע.
שי ג'ינפינג נשיא הרפובליקה העממית של סין, ולדימיר פוטין נשיא רוסיה ואנתוני אלבניזי ראש ממשלת אוסטרליה לא השתתפו בוועידה.[6]
פעילת איכות הסביבה, גרטה טונברי הודיעה שלא תשתתף בוועידה משום שטענה שוועידות האו"ם לשינוי אקלים הן גרינווש ומנהיגי המדינות אינם מחויבים מספיק לנושא. טונברי ביקרה גם את המקום הדל של החברה האזרחית בכינוס.[7]
תוצאות הוועידה[8][עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכם אובדן ונזק[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינות המתפתחות הצליחו להוביל להסכם אובדן ונזק המבטיח להן פיצויים בשל שינויי האקלים. ההסכם אושר פה אחד.[9] במשך שנים ארוכות, דרשו המדינות המתפתחות מהמדינות העשירות להכיר באחריותן לשינויי האקלים שמובילים לעליית הטמפרטורות ואסונות טבע. האחרונות התעלמו מדרישה זו עד הוועדיה האחרונה.[10] בוועידה הוסכם על הקמת הקרן. ההצעה המלאה תוצג בשנה הבאה בוועידת האקלים.[8] נראה שמהשיטפונות שפקדו את פקיסטן העלו למודעות את הפגיעה האנושה שאסונות אקלים מביאים על מדינות מתפתחות. השיטפונות וגרמו למעל 1500 מתים, פצועים ועשרות אלפים מחוסרי קורת גג. ההערכה היא שההפסדים מהשטפונות עומדים על כ-30 מיליארד דולר.[10]
יוזמת בריג'טאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוטלי הציגה תוכנית כלכלית שקיבלה את השם יוזמת בריג'טאון. היוזמה הציעה פתרון לאתגר של המדינות המתפתחות שנדרשות לממן תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה והסתגלות לשינוי אקליים. עד כה, המדינות העשירות חילקו כ-100 מיליארד דולר בשנה במענקים והלוואות. אך צורך השנתי של המדינות המתפתחות עומד על טריליוני דולרים. השפעתן של מדינות מתפתחות על שינויי האקלים קטן בצורה משמעותית מזו של עשירות - אבל באופן לא פרופורציונלי נושאות את נטל ההשפעות של שינויי האקלים.[11]
יוזמת בריג'טאון הציעה שחלק מהמימון על סך 650 בליון דולר יגיע מקרן המטבע הבין-לאומית בצורת זכויות משיכה מיוחדות למשך 20 שנה למימון המתמודדות עם משברים אקלמיים במדינות מתפתחות. מוטלי התבססה על תקדים בה הקרן נתנה, מענק אחד פעמי באותו הסכום, במטרה לתמוך בשיקום מדינות העולם ממשבר הקורונה. לצד המענק בנקים אזוריים לפיתוח יעניקו טריליון דולר בהלוואות בריבית נמוכה להוצאות אקלים במדינות מתפתחות. הצעה נוספת להגדל המימון כללה מיסוי מיוחד על רווחים לחברות נפט. נשיא צרפת, מקרון, היה ראשון שתמך בפומבי ביוזמה ואליו הצטרפו ראשי וראשות מדינות.[11]
הגבלת ההתחממות הגלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסכם פריז החליטו מדינות העולם להגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית, כשהשאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 לעלייה בעוד 1.5 מעלות צלזיוס בלבד. אולם, מאז מדענים הוכיחו כי התחממות בעוד שתי מעלות צלזיוס היא מסוכנת ולכן בוועידת האקלים בגלאזגו, הוחלט להתמקד בהגבלה של 1.5 מעלות צלזיוס. אולם, ההתחייבויות של המדינות לצמצום פליטת גזי חממה היו חלשות מכדי להישאר בגבולות 1.5C, הם גם הסכימו לחזור מדי שנה כדי לחזק אותן, תהליך המכונה ראצ'ט (ratchet). בכינוס, חלק מהמדינות מסוימות ניסו להתנער מהיעד של 1.5C ולבטל את הראצ'ט. הם נכשלו, אבל החלטה לגרום לפליטות להגיע לשיא עד 2025 בוטלה, למורת רוחם של רבים.[12]
שימוש בגז ודלקים מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוועידה בשנה שעברה, בגלאזגו, הוסכם על התחייבות להפסיק את השימוש בפחם. הודו הציע לכלול התחייבות, בסיכום הוועידה, להפסקת שימוש בדלקים מאובנים.[12] אולם המלחמה בין אוקרינה לרוסיה, גרמה למשבר אנרגיה באירופה שהוביל לרכישה של גז ודלקים ממדינות מתפתחות. מצב זה השפיע על המשא ומתן בוועידה והיה קושי להגיע לניסוח הקורא להפסיק את השימוש בדלקים המאובנים. נוסח הסופי הציע פיתוח מואץ של מערכות אנרגיה 'נמוכות פליטה', שרבים חוששים שישמשו להצדקת פיתוח נוסף של גז טבעי.[13]
מזון וחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועידה התייחסה השנה גם לנושא מזון וחקלאות. הצהרה המדגישה כי "שמירה על ביטחון תזונתי וסיום הרעב" הם בראש סדר העדיפויות. אולם, ההצהרה לא לוותה בתחייבות כספית. לעומת זאת, קרן ביל ומלידה גייטס התחייבה לתמוך ב-1.4 מיליארד דולר לאורך ארבע שנים, במטרה לעזור לחקלאים קטנים להתמודד עם ההשפעות המיידיות וארוכות הטווח של שינויי האקלים.[13]
חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת קוקה-קולה העניקה חסות לאירוע. ארגוני איכות הסביבה מחו נגד המהלך וכינו זאת גרינווש.[14][15] כ-241,000 איש חתמו על העצומה שקראה להסיר את החסות של קוקה-קולה מהוועידה.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (באנגלית)
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, ברשת החברתית פייסבוק
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, ברשת החברתית אינסטגרם
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, ברשת החברתית LinkedIn
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Friedman, Lisa (2022-11-11). "What Is COP27? And Other Questions About the Big U.N. Climate Summit". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-12-09.
- ^ ועידת האקלים: תוקם קרן לפיצוי מדינות עניות שנפגעות ממשבר האקלים, באתר ynet, 20 בנובמבר 2022
- ^ Nathan Cogswell, David Waskow, Rebecca Carter, Jamal Srouji, Nate Warszawski, Preety Bhandari, Nisha Krishnan, Maria Lemos Gonzalez, 6 Key Tasks at COP27, 2022-10-04
- ^ Which European leaders are attending COP27? The influential politicians heading to Egypt, EuroNews, 2 November 20211
- ^ Rishi Sunak is now going to COP27 climate summit, BBC, 3 November 2022
- ^ Joe Sommerlad, Who is and is not attending Cop27? From Biden and Sunak to Putin and King Charles, .independent.co.uk, 09 November 2022
- ^ Greta Thunberg to skip ‘greenwashing’ Cop27 climate summit in Egypt, The Guardian, 31 October 2022
- ^ 1 2 Abnett, Kate; Nasralla, Shadia; Nasralla, Shadia (2022-11-19). "COP27 climate summit considers new proposal for 'loss and damage' fund". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-12-17.
- ^ הסכם היסטורי: ה-COP27 הגיע לסיומו, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2022
- ^ 1 2 שני אשכנזי, ועידת האקלים הסתיימה בהישג למדינות המתפתחות, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2022
- ^ 1 2 Catherine Osborn, The Barbadian Proposal Turning Heads at COP27, Foreign Policy, November 11, 2022 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Fiona Harvey, What are the key outcomes of Cop27 climate summit?, the Guardian, 2022-11-20 (באנגלית)
- ^ 1 2 Ehsan Masood, Jeff Tollefson, Aisling Irwin, COP27 climate talks: what succeeded, what failed and what’s next, Nature 612, 2022-11-21, עמ' 16–17 doi: 10.1038/d41586-022-03807-0
- ^ מערכת mako green, "גרינווש טהור": קוקה קולה נותנת חסות לוועידת האקלים וארגוני הסביבה זועמים, באתר מאקו, 6 באוקטובר 2022
- ^ בחסות קוקה קולה: הגרינווש הגדול בהיסטוריה, אתר גרינפיס, 3 באוקטובר 2022
- ^ Cora Engelbrecht, Coke Is a Sponsor of the Climate Summit in Egypt. Some Activists Aren’t Happy., NYT, Nov. 7, 2022
| בקרת זהויות |
|
|---|