ועידת השואה הבין-לאומית באיראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה עיתונאית ולא אנציקלופדית, שפה לא נטרלית ריבוי מוגזם של ציטוטי בכלל תגובות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה עיתונאית ולא אנציקלופדית, שפה לא נטרלית ריבוי מוגזם של ציטוטי בכלל תגובות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ועידת השואה הבין-לאומית באיראן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מיקום טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראןאיראן איראן
תאריכים 11 בדצמבר 2006 – 12 בדצמבר 2006 (יומיים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועידת השואה הבין-לאומית באיראןפרסית: همایش بین‌المللی بررسی هولوکاست) הייתה כינוס שאורגן על ידי המכון לחקר הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים (IPIS) של משרד החוץ האיראני ב-11 וב-12 בדצמבר 2006. אתר המשרד מציין שהוועידה "תיצור הזדמנות לחקר מדעי הולם, כך שהיבטים חבוים וגלויים של אחד הנושאים הפוליטיים החשובים ביותר במאה ה-20 יהיו שקופים יותר". המכון קרא לחוקרים ולמרצים להשתתף בוועידה. הכנס, שכותרתו "לימוד השואה:מבט גלובלי", תוזמן כך, שיחפוף את מועד יום זכויות האדם הבינלאומי ב-10 בדצמבר. בתגובה להאשמות של הכחשת השואה, טען המשרד ש"הוועידה מכבדת באופן מלא את הדת היהודית ומתרחקת מפוליטיזציה ומתעמולה".

יד ושם גינה את הוועידה בטהראן בטענה, כי היא משקפת ניסיון "להקנות ארשת פנים מלומדת לאג'נדה קיצונית". "הוועידה האקדמית לכאורה בראשות הממשלה האיראנית הוא ניסיון שגרתי של הכחשת שואה ויש לדחות אותו בצורה ברורה וחד משמעית".[1]

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי משרד החוץ האיראני 67 חוקרים מ-30 מדינות הוזמנו ליטול חלק בוועידה.[2]

  • הסופר האמריקני הגזעני דייוויד דיוק, נציג לשעבר בבית הנבחרים של מדינת לואיזיאנה ומנהיג לשעבר של הקו קלאקס קלאן.
  • רובר פוריסון פרופסור לספרות ומכחיש שואה צרפתי.
  • הפוליטיקאי הצרפתי ז'ורז' תיל (אנ'), שהורשע בהכחשת השואה בצרפת.
  • האוסטרלי ג'רלד פרדריק טובן שנאסר בגרמניה במשך 3 חודשים בשנת 1999 באשמת הכחשת השואה.[3][4]
  • שישה חברי "יהודים מאוחדים נגד הציונות" (אנשי הרב משה בער בק).
  • מספר רבנים יהודיים הופיעו, ביניהם הרב היהודי אהרון כהן, חבר בנטורי קרתא אשר אמר שהוא הגיע לוועידה כדי להסביר את "נקודת ההשקפה היהודית אורתודוקסית". כהן טען, שאם גם אין עוררין על התרחשות השואה, "היא אינה יכולה לשמש כצידוק לביצוע מעשים לא הוגנים כלפי הפלסטינים". הוא גם הצהיר: "אני ורבים אחרים איבדנו חברים וקרובים רבים, אשר נכחדו בשל רצח עם בעל ממדים תעשייתיים. להמעיט באשמה של אלו שביצעו את הפשע יהיה בגדר חטא לזכרם של אלו שנרצחו".[5]

עורך דין ישראלי ערבי, חאלד כסאב מחאמיד, מייסד מכון השואה הערבי בנצרת, לא הורשה להגיע לוועידה באיראן לאחר שהסתבר שהוא בעל אזרחות ישראלית. לפני כן הוא הוזמן פעמים רבות על ידי ממשלת איראן להשתתף בוועידה,[6] כל זאת על רקע העובדה, שאיראן וישראל לא מאפשרות לאזרחי המדינה היריבה להשיג אשרות כניסה. לפי עיתון הארץ מחמיד ביקש לומר לוועידה ש"השואה אכן התרחשה ושעמדת הכחשת השואה של הנשיא אחמדינז'אד שגויה. כל מה שקרה חייב להיות מופנם ואסור להכחיש את העובדות... זוהי מחויבות של כל הערבים והמוסלמים להבין את מהות השואה. אם מטרתם להבין את יריבם עליהם להבין את השואה..." לפי מחמיד "אסון הנכבה אותו חוו הפלסטינים ב-1948 הוא זעיר ממדים לעומת השואה. אולם, ההשלכות הפוליטיות של השואה הפכו אותה לנטל על הפלסטינים בלבד."[7]

אירועים בוועידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד דיוק נשא נאום שבו אמר: "באירופה ניתן להטיל ספק בישו וללעוג לו. אותו הדבר נכון לגבי הנביא מוחמד, ודבר לא יקרה לך בשל כך. אולם נסה להטיל ספק בקיום השואה ואתה תיאסר."

שר החוץ האיראני מאנוצ'הר מוטאקי הכריז בנאומו: "אם הגרסה הרשמית של השואה תימצא בעלת דופי, אזי הזהות והאופי של ישראל תהיה מוטלת בספק. ואם, במהלך הוועידה, יוכח שהשואה היא אמת היסטורית, אזי מדוע חייבים המוסלמים והפלסטינים באזור לשלם את מחיר פשעי הנאצים?"

פרדריק טובן אמר בפני הוועידה: "השכל הישר מכובה בשל הדוֹגמה של השואה כפי שהיא מוצגת כאמיתה היסטורית. איננו מסוגלים להטיל בקיומה ספק. זהו אונס השכל הישר."

כהן טען בפני הוועידה: "אין ספק, שבמהלך מלחמת העולם השנייה הייתה מדיניות איומה של רצח עם בגרמניה הנאצית, שכוונה נגד העם היהודי. הדבר אושר על ידי מספר עצום של ניצולי שואה ותועד במלואו פעם אחר פעם. ממני נחסכו השפעות המלחמה משום שגרתי באנגליה אשר לא נכבשה. ברם, אני ורבים אחרים איבדנו חברים ומכרים רבים אשר קיפחו חייהם תחת המשטר הנאצי בשל רצח עם מכוון. שלושה מיליון יהודים בפולין, יותר מחצי מיליון בהונגריה, ועשרות או מאות אלפים ברוסיה, סלובקיה, צרפת, בלגיה, הולנד ועוד. הנתון של שישה מיליון ננקב תדיר. ייתכן שניתן לחלוק על המספר המציאותי, אולם הפשע היה גרוע בין אם המיליונים היו שישה מיליונים, חמישה מיליונים, או ארבעה מיליונים. שיטת הרצח אינה רלוונטית, בין אם נעשתה בתאי הגזים (ויש עדים לכך), כיתות יורים או באופן אחר. הרֵשע הוא רֵשע. יהיה זה פשע נוראי כלפי אלו שקיפחו חייהם להמעיט באשמה שבביצוע הפשע".

תוצאות הוועידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אירנ"א, סוכנות הידיעות של איראן, משתתפי הוועידה סיכמו להקים מוסד לחקר השואה. המזכיר הכללי של המוסד יהיה מוחמד אלי רמין, והמשרד הראשי של המוסד ימוקם ראשית בטהראן ולאחר מכן יועבר לברלין "לאחר הכשרת השטח".[8] המטרה המוצהרת של המוסד תהיה "להבין את האמת אודות השואה". סוכם כי משימה דחופה יותר היא הכנה לקראת ועידת השואה הבאה.

תגובת הציבור באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם יותר מ-25,000 יהודים החיים באיראן כיום, רובם כועסים על כך שממשלתם יזמה ועידה שכזו[דרוש מקור].

חבר הפרלמנט היהודי היחיד באיראן, מוריס מותמד אמר: "קיום הוועידה אחרי קיום תחרות של קריקטורות אודות השואה הוא דבר כואב ליהודים בעולם כולו ועלול להותיר במדינות ובממשלות רושם שלילי מאוד כלפי איראן."[9] למרות שהפגנות הרפורמים נעשו נדירות מנקודת הזמן בה אחמדינז'אד החל בתפקידו, עשרות סטודנטים שרפו את תמונתו וזעקו "מוות לדיקטטור" בעודו נואם באוניברסיטת אמירקביר לטכנולוגיה (אנ') בטהראן ב-12 בדצמבר 2006. הם זעקו "פאשיסט, הפוליטכני אינו מקום עבורך"[10] אחמדינז'אד הגיב באומרו: "על כולם לדעת שאחמדינז'אד מוכן להישרף בנתיב אל החופש המוחלט, העצמאות והצדק".[11] אחד הסטודנטים אמר שההפגנה הייתה נגד הוועידה ה"מבישה" והוסיף "הנשיא הביא לארצנו נאצים וגזענים מכל העולם."

תגובות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל גינתה בחריפות את הוועידה. ממשלת ישראל הודיעה כי היא מגנה בחריפות את "יוזמתה הבוטה של ממשלת איראן לארגן כנס בינלאומי להכחשת השואה" ואילו משרד החוץ פרסם הודעת גינוי חריפה, בה טען כי "ממשלת איראן לועגת לזכר השואה, בין היתר על ידי קיום תחרות קריקטורות, וההשוואה שביצע נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, בין מדינת ישראל למחנה הריכוז אושוויץ, תוך כדי סילוף ההיסטוריה וקריאה עקבית להשמדת ישראל. ההצהרות והמעשים של נשיא איראן נוגדים את העובדות ועומדים בסתירה חמורה לעמדת הקהיליה הבינלאומית." עוד נכתב כי ההצהרות החוזרות ונשנות של אחמדינז'אד בדבר השמדת ישראל, הן "איום לשואה נוספת" וש"עמדות כאלה הן בניגוד לאמנת האו"ם בנושא מניעה וענישת פשעים על רצח עם, אשר אומצה על ידי העצרת הכללית ב-9 בדצמבר 1948". [12]

ח"כים ערביי ישראל אמרו שלא ניתן להכחיש את השואה, אך הוסיפו ש"ניצולי השואה אחראים לנכבה הפלסטינית". [13]

תגובות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל דה גוכט, שר החוץ הבלגי אמר שהוא "מגנה את הביטויים השליליים והרויזיוניסטיים המגיעים מכיוונה של איראן וכן את עצם הטלת הספק בזכות הקיום של מדינת ישראל".[14]

טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה, הגדיר את הוועידה כ"מזעזעת מעבר לכל דמיון". בלייר הוסיף ש"הוועידה היא סמל לבדלנות ושינאה כלפי אנשים השייכים לדת אחרת. כלומר, ללכת ולהזמין את המנהיג לשעבר של הקו קלאקס קלאן לוועידה בטהראן אשר מטילה ספק במיליונים שמתו בשואה... איזה עוד הוכחה צריך העולם שהמשטר הזה הוא קיצוני?[14]

שר החוץ של צרפת פיליפה דוסטה בלאזי, התריע שהוועידה תגונה בחריפות אם היא תתמוך בטענות המכחישות את השואה.

רוסיה "מגנה את עיוות ההיסטוריה והניסיון להסתיר את האמת בנוגע לפשעי הנאצים, כולל השואה" אמר דובר משרד החוץ הרוסי.[15]

משרד החוץ של שווייץ הצהיר שהמשרד מגנה כל ניסיון לבדוק את זכותה של ישראל להתקיים ואת השואה, כפי שקרה שוב בטהראן. "השואה היא עובדה היסטורית. אין זה מתקבל על הדעת לחלוק על כך".[16]

משרד החוץ של פולין הצהיר באתר האינטרנט שבבעלותו שפולין "מביעה זעזוע עמוק מהוועידה, אשר סותרת את הרעיון של יום בינלאומי לזכר קורבנות השואה אשר נוסד על ידי האום, ומצוין ב-27 בינואר. כל ניסיון לאתגר את האמת הזו מעלה חשש אמיתי בפולין, מקום שבו 6 מיליון אנשים היו קורבנות הנאצים". המשרד גם מסר מידע ממוזיאון אושוויץ למשכילים איראניים, במטרה "להעמיק את הידע שלהם" בנוגע לשואה.[17]

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר החוץ הקנדי פטר מקיי אמר: "הוועידה היא שערורייה. היא עלבון לנפגעי השואה. היא עלבון לצאצאיהם. הממשלה הקנדית החדשה ורבים אחרים בבית הנבחרים ומסביב לעולם מגנים את הוועידה, כשם שבעבר גינינו את התבטאויותיו מלאות השנאה של הנשיא האיראני בנוגע לשואה."[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ורטר, יוסי; ברקת, עמירם (2006-12-11). "שר החוץ האיראני בוועידת השואה: נעמיד בספק את טבעה של ישראל". הארץ. נבדק ב-2022-04-11.
  2. ^ Fathi, Nazila (2006-12-11).Holocaust Deniers and Skeptics Gather in Iran New York Times
  3. ^ Israel slams Iran Holocaust conference by Etgar Lefkovits, 2006-12-11
  4. ^ opens conference that questions Holocaust, 2006-12-11
  5. ^ אנגוס מקדוול, "Revisionist fringe gathers for Iran's Holocaust denial jamboree", באתר independent.co.uk, ‏12 בדצמבר 2006
  6. ^ Lefkovits, Etgar (2006-12-10). "Iran bars Israeli Arab from Shoah forum". Jerusalem Post. נבדק ב-2006-12-12.
  7. ^ Founder of Holocaust museum in Nazareth invited to Tehran, Yoav Stern, Haaretz, 2006-11-17
  8. ^ World foundation for holocaust studies set up in Tehran, סוכנות הידיעות של איראן
  9. ^ Iran defends Holocaust conference, BBC News, 2006-12-11
  10. ^ http://news.yahoo.com/s/ap/20061211/ap_on_re_mi_ea/iran_president_protest&printer=1
  11. ^ Theodoulou, Michael (2006-12-13). Leader gets lesson on free speech at Iran uni. The Australian
  12. ^ "אחמדיניג'אד מכחיש שואה כדי להשמיד אותנו"-11/12/2006 nrg
  13. ^ "ניצולי השואה אחראים לנכבה הפלסטינית" nrg
  14. ^ 1 2 Perscommunication Federal Government of Belgium, Federal Government of Belgium, 2006-12-12
  15. ^ Russia slams mullah buddies over Iran conference, Iran News, 2006-12-13
  16. ^ Foreign ministry condemns Iran conference Swissinfo, 2006-12-12
  17. ^ Statement of the Ministry of Foreign Affairs concerning the International Conference on the Holocaust
  18. ^ Official Report: Number 096, Canadian House of Commons, 2006-12-12