ועידת קהיר (1921)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה קבוצתית של משתתפי ועידת קהיר, ועמם גורי אריות

ועידת קהיר הייתה ועידה בהשתתפות אנשי ממשל בריטיים ובראשם וינסטון צ'רצ'יל, לורנס איש ערב וגרטרוד בל, שהתקיימה בין ה12 ל-30 במרץ 1921 בקהיר.

צ'רצ'יל, שהיה אז שר המושבות, קיבל דיווחים שליליים על המצב במזרח התיכון:

כל הבעיות שהובאו הראו על חוסר יציבות במזרח התיכון ועל הצורך לגיבוש מדיניות יציבה שתפתור את המצב. לכן, הוקמה ועידת קהיר שהורכבה ממספר מומחים שאסף צ'רצ'יל. מטרותיה היו:

  1. אינטרסים בריטים אימפריאליים - צמצום הוצאות הממשל הבריטי באזור.
  2. יישוב חילוקי הדעות בין הצד הערבי ובין הצד היהודי לגבי עתיד האזור וגיבוש קו אחיד.
  3. נסיון לשלב בין ההתחייבויות שניתנו לערבים בעבר לבין ההתפתחוות החדשות בשטח
  4. כינון ממשל בעיראק.

לגבי עיראק כבר הוחלטו מרבית הנקודות בלונדון לפני הוועידה. צ'רצ'יל דחף לפתרון האשמי בעיראק בראש ובראשונה והתלבט בין פייסל לעבדאללה. פייסל הוכיח נאמנותו לבריטים ולכן בחרו הבריטים בו. את עבדאללה עצרו בעמאן בדרכו לדמשק ונתנו לו את המלוכה על עבר הירדן המזרחי.

בעקבות המשכיותן של הבעיות הנ"ל, פורסם כשנה מאוחר יותר הספר הלבן הראשון שנשען על החלטות אלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ועידת קהיר בוויקישיתוף