ועדת שביתת הנשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ועש"נ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול
בית ועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית בשנים 1955–1967 ליד גבול רצועת עזה. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר
פגישה של ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן בשער מנדלבאום

במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[1] הוקמו ועדות שביתת הנשק לשם פתרון מחלוקות בין ישראל למדינות ערב החתומות על הסכמים אלה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.

הוקמו ארבע ועדות:

  • ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים
  • ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן
  • ועדת שביתת הנשק ישראל-סוריה
  • ועדת שביתת הנשק ישראל-לבנון.

בכל אחת מהוועדות השתתפו נציגים של שתי המדינות הרלוונטיות, ובראש כל ועדה עמד נציג של האו"ם.

בהסכם בין ישראל למצרים נקבע שהוועדה תהיה "מורכבת משבעה חברים, אשר כל צד להסכם זה, ימנה שלושה מהם ואשר היושב-ראש שלה יהיה ראש המטה של ארגון או"ם לפקוח על ההפוגה, או קצין גבוה מקרב משקיפי או"ם, אשר יתמנה על ידי ראש המטה לאחר התיעצות עם שני הצדדים להסכם זה. הוועדה המעורבת לשביתת הנשק תקיים את מושבה באל-עוג'ה ותכנס את ישיבותיה במקומות ובזמנים שתמצאם לנחוצים לשם ניהול יעיל של עבודתה."[2]

בהסכם בין ישראל לירדן נקבע שהוועדה תהיה "מורכבת מחמישה חברים, אשר כל צד להסכם זה ימנה שניים מהם ואשר היושב-ראש שלה יהיה ראש המטה של ארגון האו"ם לפיקוח על ההפוגה, או קצין גבוה מקרב משקיפי או"ם, אשר יתמנה על ידי ראש המטה לאחר התייעצות עם שני הצדדים להסכם זה. הוועדה המעורבת לשביתת הנשק תקיים את מושבה בירושלים, ותכנס את ישיבותיה במקומות ובזמנים שתמצאם לנחוצים לשם ניהול יעיל של עבודתה."[3] בהסכם בין ישראל לסוריה נקבע לוועדה הרכב דומה, ונקבע שמושבה יהיה בתחנת המכס ליד גשר בנות-יעקב ובמחניים.[4] גם בהסכם בין ישראל ללבנון נקבע לוועדה הרכב דומה, ונקבע שמושבה יהיה בתחנת הגבול מצפון למטולה ובתחנת הגבול הלבנונית בנקורה.[5]

החלטה 89 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-17 בנובמבר 1950, ביקשה מוועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים להקדיש תשומת לב דחופה לתלונה על גירושם של אלפי ערבים פלסטינים מארץ ישראל. המועצה קראה לשני הצדדים להפעיל את כל יכולתה של הוועדה, ולהחזיר את כל הערבים שהוועדה סבורה כי הם זכאים לשוב.[6]

נושא עיקרי שבו עסקו הוועדות היה תלונות על הפרה של הסכם שביתת הנשק, בעיקר בעקבות תקריות הגבול הרבות שבין ישראל לשכנותיה. תלונות אלה הסתיימו לפעמים בגינוי למדינה המפרה, ופעמים אחרות הסתיימו ללא הכרעה.

בתקרית שאירעה ב-26 במאי 1958 בהר הצופים, נהרגו ארבעה חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני בגן הבוטני של מתחם האוניברסיטה העברית, ונהרג גם היושב ראש הקנדי של ועדת שביתת הנשק, לויטננט קולונל ג'ורג' פלינט, שבא לתווך בין הצדדים.[7]

פעולת הוועדות נפסקה במלחמת ששת הימים, שבעקבותיה הודיעה ישראל על ביטול הסכמי שביתת הנשק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]