ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף וק:הכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא תוכן שלא מצאת לו תשובה בערכי ויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה (לדוגמה-היסטוריה, מדע, ידע כללי או תרבות), יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטיים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים. אם התשובה כוללת מידע שראוי להוסיפו למרחב הערכים, כדאי לטפל בכך. אם זיהית מידע כזה אך אין ביכולתך להוסיפו בעצמך למרחב הערכים, תוכל להוסיף תבנית {{למרחב הערכים}} בסוף התשובה, בתקווה שמישהו אחר יטפל בכך. למארכבים: בטרם הארכוב, אנא בדקו כי אכן התוכן הועבר למקומו. באם לא, תוכלו לתייג מי שיכול לסייע בכך.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים


תוכן עניינים

מציאת ערכים שקיימים בהכי הרבה שפות אבל לא בעברית[עריכת קוד מקור]

שלום. האם יש אפשרות כלשהי לקבל רשימה של ערכים בויקיפדיה, שקיימים בלפחות 40 עד 50 שפות שונות, אבל אין להם מקבילה בויקיפדיה העברית? אני רוצה למצוא ערכים שעוררו עניין או שהספיקו להיכתב בהרבה מהדורות של ויקיפדיה, אבל איכשהו התפספסו או הוחמצו פה בויקיפדיה העברית. פגז - שיחה 07:41, 20 בפברואר 2017 (IST)

ויקיפדיה:ערכים לא קיימים/הופעה בוויקיפדיות רבות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:57, 20 בפברואר 2017 (IST)
תודה רבה. הרשימה בקישור שהבאת מעודכת ל-1 במאי 2015, יש רשימה מעודכנת יותר? איך אני מסיר מהרשימה ערכים שהם ערכים בנושא ערים או בנושאי גיאוגרפיה למשל? פגז - שיחה 15:49, 20 בפברואר 2017 (IST).
אני כבר המון זמן צריך לעדכן אותה ואין לי זמן. בעניין שאלת הניפוי - אתה דובר SQL? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:24, 20 בפברואר 2017 (IST)
כן, אני יודע קצת SQL... פגז - שיחה 07:05, 21 בפברואר 2017 (IST).
אתה יכול להפוך את זה להרבה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:28, 21 בפברואר 2017 (IST)
תלוי כמה השאילתא מסובכת (: פגז - שיחה 15:03, 21 בפברואר 2017 (IST).
בסדר גודל של quarry:IKhitron. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:04, 22 בפברואר 2017 (IST)

זו נראה לי שאילתה שקל לעשות ישירות על ויקינתונים, לא? למשל https://query.wikidata.org יש שם בדוגמאות "Items with the most birth dates" שיכול להיות שאפשר להתחיל משם. ‏«kotz» «שיחה» 08:57, 23 בפברואר 2017 (IST)

יש שם גם דוגמה Women with most sitelinks and no image born ‏«kotz» «שיחה» 08:58, 23 בפברואר 2017 (IST)

בעקבות השאלה כאן, כתבתי היום ערך חדש שמופיע בעוד 177 ויקיפדיות: לובז. אני מעוניין למצוא ערכים נוספים אבל ארוכים יותר, ושקיימים בלפחות 50 ויקיפדיות שונות. מי יכול לעזור? פגז - שיחה 20:27, 4 במרץ 2017 (IST).

הנה לך אחד: Impeachment - יש לי הרגשה שזה יהיה רלבנטי בעתיד הלא רחוק. 184.68.182.234 04:44, 11 במרץ 2017 (IST)

זהה את החרק[עריכת קוד מקור]

שלום, נתקלנו בגברת במהלך טיול. נמלה ענקית? חיפושית? חרק אחר? אנא עזרתכם

מי הגברת?

בברכה אמא של גולן - שיחה 17:37, 20 בפברואר 2017 (IST)

מציע לך לשאול בקבוצת הפייסבוק המתאימה. לפי הכללים שם יש לכלול תאריך ומקום הצילום בגוף השאלה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:41, 20 בפברואר 2017 (IST)
אמא של גולן, ראוי להעביר לויקיפדיה:מסדר זיהוי ולתייג בעלי ידע מתאים. באיזה אזור צולמה התמונה? האם יש עוד תמונות? (קצת קשה לראות מספר רגליים) ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 05:13, 22 בפברואר 2017 (IST)

רפואנית Assafn שיחה 01:40, 13 במרץ 2017 (IST)

שאלה רב תחומית-אירוע בסוריה[עריכת קוד מקור]

בסרטון הבא נתקלתי בכל מיני חצאי אמיתויות והטיות למיניהן. הגבתי למישהו ששיתף את הסרטון על כל מיני נקודות מהסרטון אבל יש נקודה אחת שסיקרנה אותי (6:34 בסרטון), לשם כך אשמח לעזרה בדברים הבאים

  • עזרה בתרגום כיתוב ערבי המופיע על השלטים
  • אימות זיהוי של המצולמת
  • הסבר על אירועים היסטוריים מהתקופה (יש לנו איזה חור מסוים בכיסוי הנושא)

יש מספר גרסאות לתמונה המופיעה בקישורים הבאים:

  1. פוסט בטוויטר טוען שמדובר בגברת בשם Thuraya Al-Hafez שנאמה בפני קהל ב1948 (לא נראה לי סביר, נראית הרבה יותר מבוגרת ממה שאמורה להיראות, אם זו אכן היא)
  2. מקור מהימן יותר לדעתי טוען שזו הפגנת תמיכה בכוחות הסוריים, אפריל 1929, בעקבות התנגשויות באזור הגליל, ואלו מתנדבים פלסטינים שמעוניינים להצטרף לצבא הסורי.

אז אשמח אם מישהו יוכל לתרגם את הכיתובים בשני השלטים הבולטים. אם מישהו יכול לזהות את המצולמת זה נחמד אבל פחות משנה.

הכי מעניין אותי לשמוע אילו עימותים היו באזור ולמה הגיעו לדמשק פליטים פלסטיניים עד אותו זמן. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 11:31, 22 בפברואר 2017 (IST)

פליטים פלסטינים עזבו את ארץ ישראל במלחמת העצמאות (1947-1949), והגיעו בעיקר למדינות שכנות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך פותחים ויקי?[עריכת קוד מקור]

הי לכולם,

ראיתי כי ניתן לפתוח ויקי חינם. רציתי לדעת איפה ואיך? והאם ניתן לא דרך אתר עם פרסומות?

תודה רבה, --141.226.157.180 12:28, 23 בפברואר 2017 (IST)

אולי כאן באתר ויקיה.‏ Uziel302שיחה 13:15, 23 בפברואר 2017 (IST)

מהי הדרגה הגבוהה ביותר שיכול לקבל שוטר צבאי?[עריכת קוד מקור]

מהי הדרגה הגבוהה ביותר שיכול לקבל שוטר צבאי?

הקמצ"ר תא"ל. עוזי ו. - שיחה 14:57, 23 בפברואר 2017 (IST)
אלא אם הוא מקבל תפקיד מנהלי/שלישותי מחוץ לחיל כקידום על הצטיינות אישית (כמו שקרה עם מוטי אלמוז, במקור קצין בחיל ההנדסה הקרבית). ‏ MathKnight (שיחה) 15:35, 23 בפברואר 2017 (IST)
אבל אז הוא מפסיק להיות שוטר צבאי. עוזי ו. - שיחה 15:48, 23 בפברואר 2017 (IST)
א. אלוף מוטי אלמוז אינו דוגמה טובה, משום שעפ"י רקעו, יכול, עקרונית, להגיע לפיסגה. שימש, בין היתר, רמ"ט פיקוד מרכז. ב. קמצ"ר לא מפסיק להיות שוטר צבאי, אלא לאחר שהוא מקודם הלאה. דומני שהיה אחד כזה. אגב, זה מזכיר את עברי ואת חלוץ, שהפסיקו אז לטוס, אם כי מסיבות אחרות. בנצי - שיחה 23:59, 25 בפברואר 2017 (IST)
א. תאורטית כל חייל יכול להיות יום אחד רמטכ"ל. מעשית - לא סביר שקמצ"ר כלשהו או דובר צה"ל כלשהו יהיה יום אחד רמטכ"ל. ב. איש לא טען כמובן שקמצ"ר מפסיק להיות שוטר צבאי. להפך. נרו יאירשיחה • ל' בשבט ה'תשע"ז • 00:25, 26 בפברואר 2017 (IST)

האם אני רואה כאן אללופתיה?[עריכת קוד מקור]

חניון הפסגה.jpg

האם זו אללופתיה? ממתי עצי אלון גורמים לאללופתיה? זה בחניון הפסגה בהר מירון, מקום מוצל, לח וגבוה מעל פני הים, אז למה שאולי תהיה שם אללופתיה? בתודה, 77.179.84.26 10:13, 24 בפברואר 2017 (IST)

זה חניון אז יכול להיות שהסיבה לא ביולוגית טבעית - ריבוי משתמשים שדורכים על הרצפה ורומסים שיחים, ניקיון השטח מטעם האחראים וכו'. ‏DGtal‏ - שיחה 08:20, 27 בפברואר 2017 (IST)

האם גיא רולניק צריך ללכת כל פעם לבית משפט?[עריכת קוד מקור]

בתכנית מגש הכסף הציג רולניק עשרות מסמכי תביעות לשון הרע שקיבלו בדה-מרקר. אני מניח שדה-מרקר (שהיא חברה בע"מ) כוללת מחלקה משפטית עם עורכי דין שמגיעים ל-כלל הדיונים. עם זאת, האם גיא רולניק כעורך העיתון צריך להגיע בעצמו לכל דיון או לפחות לרוב הדיונים שנוגעים לאותן תביעות? זה לא איזה 60 יום בשנה לפחות במצטבר ונתח ניכר מזמן עבודתו בשנה? 77.179.84.26 16:49, 24 בפברואר 2017 (IST)

אתה בטוח שמדובר במסמכי תביעה ולא באיומים? לדעתי הוא לא חייב להגיע לתביעה אזרחית אם יש מי שייצג אותו, אבל איני בטוח. נרו יאירשיחה • ל' בשבט ה'תשע"ז • 00:22, 26 בפברואר 2017 (IST)
כשאתה מציג את ההבדל אני חושב שבחלק מהמקרים זה היה רק איומים. מכאן אני שואל את עצמי ואולי מישהו ישיב האם על פי חוק חייבים לאיים בבקשה להסיר את הדברים? למה שלא יישר יתבעו מישהו שכביכול פרסם לשון הרע? 77.179.195.235 16:52, 26 בפברואר 2017 (IST)

חצייה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:תמרורים בישראל#חצייה 11:25, 25 במרץ 2017 (IDT)

למה יש כל כך הרבה אללופתיה-לכאורה בישראל?[עריכת קוד מקור]

היערות בישראל ובפרט יערות האורן, הברוש, האקליפטוס ועוד בכל רחבי הארץ, נוטים להיות מאד אללופתיים... מדוע אללופתיה כאן היא כל כך נפוצה? האם הבעיה של היעדר צמחייה נמוכה מסביב לעצים היא כלל-מזרחתיכונית ונובעת מן המחסור במשקעים שנובע ממידבור מאסיבי שהתרחש באזור זה ב-2000 השנים האחרונות או שמא היא נובעת בעיקר מהעובדה שהיערות הנ"ל בישראל אינם מגוונים מבחינה מינית ואינם סבוכים והמינים שיש בהם אללופתיים? 77.179.148.252 21:14, 24 בפברואר 2017 (IST)

"כיום משתמשים בחומרים כימיים כדי להדביר עשבים", אומר הד"ר עצמון/מרכז וולקני "לשמנים האתריים של האקליפטוסים יש תכונה הנקראת אללופתיה, ומשמעותה יכולת למנוע ממיני צמחים אחרים להתפתח. אנחנו רואים כיום שבסביבה הקרובה של עץ האקליפטוס לא גדל כמעט כלום ואנחנו מעוניינים לנצל את התכונה הזו כדי לסייע לחקלאות אורגנית להתקיים ללא חומי הדברה". 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:02, 25 בפברואר 2017 (IST)
מה הקשר בין התשובה לשאלה? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:13, 25 בפברואר 2017 (IST)
התשובה של אנונימי שציטט מומחה אחר עונה על השאלה הראשונה מהשתיים אם מוסיפים שבישראל אין "יערות" אלא חורשות שניטעו ע"י קק"ל וכו', ולכן אפשר להסיק מדבריו שבחירה בצמחייה בעלת תכונות כאלה בחורשות שניטעו גרמה לתופעה... אנבה - שיחה 17:41, 27 בפברואר 2017 (IST)
אבל אולי זו לא אללופתיה ביערות אלה (מלבד ביערות האקליפטוס) ? 85.180.163.162 20:30, 27 בפברואר 2017 (IST)

מערכת כלכלית בלי ריביות[עריכת קוד מקור]

האם קיימת מערכת כלכלית בלי ריבית או באופן מדויק יותר בלי הלוואת בריבית? האין זו החברה הישראלית הקדומה שלפני מרד בר כוכבא או לחלופין מה שמקובל אצל השומרונים שלא עקרו את האיסור התורני על הלוואה בריבית ? 77.179.148.252 00:05, 25 בפברואר 2017 (IST)

סטירת Iphone-Linux כואבת במיוחד למומחה ![עריכת קוד מקור]

חייב את עצתו הדחופה של המומחה. יש לי בערך 180 תמונות באייפון 5s אשר אינני יכול לטעון לאובונטו 16.04 בגלל באג. עד כה הייתי שולח לעצמי את התמונות ב Gmail מתוך הטלפון הנייד ואז מחלץ אותן במחשב אבל זה לא פיתרון סביר בנפח של 180 תמונות. במקום לרוץ לעשות Downgrade ל Ubuntu, פיתרון שאני ממש לא מעוניין בו, האם יש עוד משהו שאפשר לנסות? אולי איזו אפליקציה בנייד שדרכה אשתמש שיכולה להתממשק עם הדפדפן או עם אובונטו? צריך פיתרון חינמי. בתודה, 78.55.51.185 18:46, 25 בפברואר 2017 (IST)

הפיתרון הסביר ביותר נראה לי אפליקציית Google photos אם כי ייתכן ו Dropbox גם סביר. אני פשוט חסמתי את Icloud מסיבות שונות. 78.55.51.185 19:12, 25 בפברואר 2017 (IST)
מה רע בדיסק און קי הישן והטוב? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:20, 25 בפברואר 2017 (IST)
אפשר לחבר DOK לאייפון? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:03, 26 בפברואר 2017 (IST)
מה, לא? אני אף פעם לא משתמש בצעצועים הנוצצים של אפל, כי הם לא יודעים כלום. גם את זה, מסתבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:45, 26 בפברואר 2017 (IST)
באיזו גרסה קודמת של אובונטו השתמשת בעבר? באיזו תוכנה השתמשת שם להעברת הקבצים? Tzafrir - שיחה 18:21, 27 בפברואר 2017 (IST)
כעת אני משתמש ב 16.04 אך הבנתי ש Downgrade יוכל לפתור זאת. מכל מקום. התממשקות עם Google photos עזרה לי. 85.180.163.162 01:30, 28 בפברואר 2017 (IST)
לפי מה בדיוק הבנת? לפי איזה מקור? Tzafrir - שיחה 15:30, 28 בפברואר 2017 (IST)
מישהו הציע זאת בעבר בתגובה ב AskUbuntu או אתר StackExchange אחר. 77.180.230.17 21:22, 1 במרץ 2017 (IST)

הגדרת ספרי עיון[עריכת קוד מקור]

מהי ההגדרה של ספר עיון? ומהו ההבדל והמשותף בינו לבין ספר יעץ, ספר עזר וספר מקצועי. אתייג את קובץ על יד, טוויג, BDaniel, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, שני אבנשטיין, Shaun The Sheepבעלי הידע בספרות. תודה. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:17, 26 בפברואר 2017 (IST)

ספר עיון הוא בגדול כל ספר שהוא לא יצירה בדיונית. ספרי יעץ, עזר וספרות מקצועית הם תתי-סוגים של ספרי עיון. ‏DGtal‏ - שיחה 10:23, 27 בפברואר 2017 (IST)

למה אם אני שותה סודות מסוימות לפני השינה אני קם עם פה וכלי נשימה יבשים?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שכאשר אני שותה סודה או לפחות סודות מסוימות אני קם עם פה ומערכת דרכי נשימה יבשים וצריך לשתות מים ולשטוף פנים (בפרט עם מים מעט חמים) בשביל לחזור למיטב. 77.179.195.235 16:53, 26 בפברואר 2017 (IST)

למה לא הגיעו לאמריקה בימי הבינים דרך ברינג?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:מצר ברינג#למה לא הגיעו לאמריקה בימי הבינים דרך ברינג? 11:27, 25 במרץ 2017 (IDT)

תמונה[עריכת קוד מקור]

תמיד אהבתי את התמונה הזאת. איזבלה מדיצ'י, עם המון צמות, והרבה פנינים בשיער. הצייר, אניולו ברונזינו, בטוח היה מאוהב בה. סוף ציטוט. על איזו תמונה מדובר? כל חיפוש שאני עושה בגוגל מביא לי המון בחורות עם שיער ישר ובלי פנינים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:18, 27 בפברואר 2017 (IST)

זה הציור. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 10:00, 27 בפברואר 2017 (IST)
או זה Eleonora von Toledo und ihr Sohn Giovanniכי כאן יש פנינים בשערותיה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:48, 27 בפברואר 2017 (IST)
לא קישרת לציור, אבל לכאורה אלאונורה אינה איזבלה. או שלא הבנתי משהו. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:27, 27 בפברואר 2017 (IST)
[1]
ראיתי את זה כבר. בשני הציורים אין צמות, או פנינים מפוזרות בשיער. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:18, 27 בפברואר 2017 (IST)
Das in der Mitte gescheitelte dunkle Haar wird von einem mit --Perlen-- besetzten Netz zusammengehalten.
The dark hair, which is parted in the middle, is held together by a beaded net. זה תרגום גוגל של המשפט מהויקי הגרמנית. מאיפה המשפט שכתבת בשאלתך? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:37, 28 בפברואר 2017 (IST)
אשתו של הנוסע בזמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:32, 28 בפברואר 2017 (IST)
משתמש:IKhitron, בתמונה שהבאתי יש בהחלט פנינים וצמות, קצת קשה לראות בגלל האיכות הנמוכה. עם זאת, הנה ציור נוסף, מתאים אף יותר. נרו יאירשיחה • ג' באדר ה'תשע"ז • 00:38, 1 במרץ 2017 (IST)
גם כאן אין צמות מתבדרות ברוח ולא פנינים מפוזרות. כנראה מדובר בציור נדיר יותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 07:23, 1 במרץ 2017 (IST)http://press.cmoa.org/2014/02/05/renaissance-prints-conservation/medici-face-after/
לדעתי זה.Geagea - שיחה 08:51, 1 במרץ 2017 (IST)
אני לא מבין גדול בתורת הספרות, אז אין לי מושג אם כזה דבר נוצר מתוך צמות, אבל זה בהחלט נראה מתאים. תודה, Geagea. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 09:19, 1 במרץ 2017 (IST)

http://press.cmoa.org/2014/02/05/renaissance-prints-conservation/medici-face-after/

https://vimeo.com/97487268 129.143.71.38 16:01, 2 במרץ 2017 (IST)
אשתו של הנוסע בזמן (באנגלית: The Time Traveler's Wife) הוא רומן הביכורים של הסופרת האמריקאית אודרי ניפנגר אשר יצא לאור בשנת 2003. 129.143.71.38 16:07, 2 במרץ 2017 (IST)

פתרונות למחשב איטי[עריכת קוד מקור]

בזמן האחרון המחשב שלי הופך לאיטי יותר ויותר. הוא הפך לאיטי עוד יותר, דוקא אחר ששדרגתי ל-100 מגה. לא זוכר מתי קניתי אותו, אבל אני מעריך שלא יותר מ-4 שנים. נראה לי שהוא איטי גם בלי קשר לאינטרנט. אני משתמש באנטיוירוס חינמי של Avira. אני בווינדוז 10. האחיינית שלי טוענת שאני צריך לפרמט. אבל מה שאני לא מבין הוא מה קורה אחרי הפרמוט: קניתי וינדוז 8 ושדרגתי ל-10 באינטרנט, דרך ההצעה של וינדוז. איך אני חוזר ל-10 אם לא קניתי אותו? אקבל שוב הצעה לשדרוג בחינם מוינדוז?

שאלה נוספת: כשאני מריץ את ה-cc Cleaner, מה כדאי לא לסמן בניקוי, כדי שלא אצטרך להכנס לחשבון שלי בגוגל ובויקיפדיה כל פעם מחדש? עוגיות? זיכרון מטמון? היסטוריה? Liad Malone - שיחה 03:21, 27 בפברואר 2017 (IST)

לגבי השאלה השנייה, עוגיות. למיטב הבנתי גם אם תמחק אותן תצטרך פעם אחת להכניס את הסיסמה, אחר כך העוגיה חוזרת. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 09:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
חלונות 10 מאפשרת התקנה ישירה אחרי ביצוע השדרוג- אין צורך להתקין שוב 8 ולשדרג ל 10. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:22, 27 בפברואר 2017 (IST)
במבט שני התשובה שלי חלקית. ניתן (באופן חוקי למהדרין) להוריד חלונות 10 מאתר מייקרוסופט. את הקובץ המתקבל יש לצרוב בצריבת אימג' על מדיית DVD. אם מה שאני כותב נשמע לך סינית תן לאדם שמתמצא בכך לבצע את ההליך. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
ואיך מקבלים קוד אקטיבציה חוקי? חזרתישיחה 18:34, 27 בפברואר 2017 (IST)
מסתבר שזה שמור אצלהם. בסיום ההתקנה קיבלתי הודעה שבוצעה אקטיבציה, וזהו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:51, 28 בפברואר 2017 (IST)
הנה ההוראות להליך. צריך לזכור את כתובת האימייל שנתת בהתקנה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:07, 1 במרץ 2017 (IST)

האם ראוי לראות ביהודי דתי שעובד בבנק אדם דתי ולהתייחס אליו ככזה?[עריכת קוד מקור]

ביהדות אסור להלוות בריבית בין יהודים (אני לא מדבר על היתר עסקה אלא על הלוואה בריבית ממש באופן הנפוץ של המונח) והרי הבנקים שנותנים אשראי עם ריבית כמובן --- מלווים בריבית, דרך העובדים שלהם כמובן. עם זאת, ראיתי בעבר מספר מצומצם של אנשים דתיים לכאורה שעובדים בבנקים. האם אלו הם באמת דתיים או קונסרבטיבים או רפורמיים או משהו מסוג זה? אני שואל את השאלה כי אני יודע שביהדות האיסור על הלוואה בריבית כה חמור עד שמלווה בריבית נחשב כ"מי שלא יקום בתחיית המתים" ואא"ט יש עליו איסור כרת ואולי אפשר להקביל את זה למקרה בו רואים אדם דתי עובד בשבת בכוונה ולא לצורך פיקוח נפש. 85.180.163.162 04:42, 27 בפברואר 2017 (IST)

בכל הבנקים בישראל יש היתר עסקא שנחתם על ידי הנהלת הבנק ומהווה בסיס לכל ההלואות הנתנות על ידו. אמנם, לא כל הפוסקים מאושרים מהיתר עסקא גורף שכזה, אבל ההיתר הזה פשט בציבור ומקובל על כל הפלגים השונים ביהדות האורתודוקסית. יתרה מכך, כאשר מדובר על בנק המלווה, כלל לא בטוח שאעבור ריבית תקף בכלל. משה פרידמן - שיחה 05:44, 27 בפברואר 2017 (IST)
אני לא מדבר על מקרה של היתר עסקה, אלא על מקרה שבו ישנה ריבית ההולכת וגודלת על מינוס באשראי; זו הלוואה בריבית פר אקסלנס. 85.180.163.162 14:28, 27 בפברואר 2017 (IST)
זה מה שהוא ניסה לענות לך: גם זה, וכלל הריביות הבנקאיות, מכוסות בהיתר עסקה. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:50, 27 בפברואר 2017 (IST)
נשמע כמו ניסיון לעקוף את האיסור התורני. ניסיון שאני מאמין בכל ליבי שאלוהי היהדות האורתודוקסית הלא פראייר היה מעניש עליו. 85.180.163.162 14:56, 27 בפברואר 2017 (IST)
כנראה שהפוסקים המתירים (והם רבים ומפורסמים) בטוחים אחרת. בכל מקרה לא סביר שהפקידים בבנק ייענשו, שהרי הם סומכים על המתירים. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 15:05, 27 בפברואר 2017 (IST)
אני לא בטוח שמבסגרת פרדיגמה יהודית אורתודוקסית ניתן להיות בטוחים בכך שכן אני יודע שיש מחלוקת על האם לסמוך על המתיר וודאי פוטר מעונש: אני לא בקיא מתי בדיוק זה פוטר מעונש אבל לא אחת שמעתי שאם רב אומר למישהו למשל "אל תניח תפילין" או "אל תשמור שבת" גם אם מדובר ברב גדול אז אסור לשמוע לו, אז אני באמת לא רואה הבדל בין זה לבין איסור ריבית שמכונה אחרת... 85.180.163.162 15:37, 27 בפברואר 2017 (IST)
יש רעיון יפה האומר מה ההבדל בין היתר מכירה שהרבה פוסקים התנגדו לו, לבין מכירת חמץ הנהוגה, שרווחה בציבור ללא עוררין כמעט. הרי שניהם הם סוג של הערמה. התשובה לכך: במכירת חמץ הרי המוכר נצמד לרצונה של התורה: שלא יימצא חמץ ברשותו. מלבד מה שניקה וביער כל חמץ שברשותו, הוא עומד ומוכר מה שיש לו כדי להתרחק מהאיסור עוד. מה שאין כן בהיתר מכירה, שהתורה דורשת שביתה בשביעית, וזה המוכר הריהו מחפש פתרונות איך כן לעבוד...
דבר זה שייך אף באיסור ריבית. במקרים שמדובר על הלוואה פשוטה וכיו"ב, שהריבית היא רק מנגנון לאלץ את הלווה להשיב את ההלוואה בזמן, הסכימו הפוסקים בשופי להתיר זאת. מה שאין כן כאשר מדובר על הלוואה לשם צבירת רווחי ריבית, זה סעיף יותר מסובך בהלכה. לענייננו, הבנקאים, כיוון שאין עיסוקם רק בהלוואות לשם רווח, אין דופי בעיסוקם. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:42, 27 בפברואר 2017 (IST)
לא הבנתי. מה "ניקה וביער כל חמץ שברשותו"?! מפעלים ועסקים מחזיקים טונות של חמץ טהור בעזרת המכירה. התורה אמרה שלא יימצא, והחמץ אצלו בחנות ובמפעל ובמטבח. וזה איסור דאורייתא, בזמן ששמיטה בזמן הזה דרבנן. ההבדל הוא כמובן "השקפתי". כמובן גם הבנק כל מטרתו היא מאה אחוז להרוויח. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 15:47, 27 בפברואר 2017 (IST)
כפי שכתבת, ההבדל הוא ודאי רק השקפתי. לכך התכוונתי. ההשוואה הייתה על היהודי הפשוט שאינו מוכר חמץ בעין לשם שיווקו אחר הפסח. הבנק אמנם מטרתו להרוויח כמה שיותר, אך השאלה דרך מה: עמלות או ריבית. ואם ריבית: ריבית על הלוואה פשוטה, או על חריגה מהאוברדרפט. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:54, 27 בפברואר 2017 (IST)
עונה לשואל. ראשית, זו הפסיקה המקובלת ולכן אין כל התנגשות בין דתיותם של הפקידים למתן ההלוואות. אם ברצונך להתווכח על הפסיקה זה יותר מלגיטימי, ואכן יש דיונים נרחבים בנושא, אבל זו המציאות. שנית, במקרה של מחלוקת הלכתית, לא ניתן לבוא בטענה אל מי שסובר כאחת הדעות, מלבד במקרים חריגים. שלישית, במציאות של ימינו זה לא מופרך להסתכל על כל הלוואה, כולל ריבית על המינוס, כ"עסקא" במבנה ההלכתי, שפירושו מתן כסף לצורך השגת כסף והשתתפות ברווחים והפסדים - גם אם מדובר בעסקא לא חכמה. לרובם המוחלט של בעלי האוברדרפט יש כסף שמושקע באפיקים מניבים, כגון דירה או עסק או תכנית פנסיה או קרן השתלמות. בהנחה שלכסף אין צבע, הרי שבכך שהבנק מאפשר ללקוח להיות באוברדרפט ולא דורש מימוש מיידי של כל ההשקעות המניבות, הרי שמדובר במימון עקיף של ההשקעות הנ"ל.משה פרידמן - שיחה 17:40, 27 בפברואר 2017 (IST)
קובץ, עיקר ההיתר היה מלכתחילה לסוחרים, בגלל הפסד מרובה; לא לעקרת הבית שנשארה לה חצי חבילת פסטה. מטרת הבנק היא להרוויח, ולא משנה באיזה סעיף. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 20:05, 27 בפברואר 2017 (IST)

ליהודים אסור להלוות בריבית?[עריכת קוד מקור]

השרשור הזה סיקרן אותי. יהודים מצטיירים באירופה כעסקנים שהתעשרו מהלוואה בריבית. איך זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:33, 27 בפברואר 2017 (IST)

התורה אומרת בפירוש: "לנכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך". מותר להלוות בריבית לגויים. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:50, 27 בפברואר 2017 (IST)
משתמש:Corvus, יותר מזה, בגלל האיסור להלוות בריבית בתורה שחוזר גם בברית החדשה, הכנסייה אסרה על כך והתירה רק ללא-נוצרים לעסוק בהלוואות. מכאן מה שתיארת. AddMore-III - שיחה 15:03, 27 בפברואר 2017 (IST)
יש גם דעות בחז"ל ובראשונים שיש מצווה להלוות לגויים בריבית (מחמת הפסוק הנ"ל). נו, גם מצווה וגם מתן שכר בעולם הזה, ומלבד זאת, רכישת קרקעות ומסחר נאסרו על היהודים, למה שלא יעסקו בהלוואה בריבית!? זה הדבר הכמעט יחידי שנתנו להם הנוצרים באירופה. הם היו ה"גוי של שבת" עבורם. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:31, 27 בפברואר 2017 (IST)
לפני שנים קראתי ניתוח פוליטי ציני של הוראת הכנסייה הנ"ל: ההוראה אפשרה לנוצרים לנהל חיי מסחר תקינים ובה בעת לצייר את היהודים כערפדים מוצצי דמים, במחיר של כמה יהודונים עשירים שניתן היה לפטר אותם או לכלוא אותם ולשחרר אותם 'חיים תמורת ממון' (כמו את בת-שב'י פון טרוינברג למשל. גם עושרה הגדול של חיה'לה קאולה לא החזיק מעמד, זמן לא רב אחרי פטירתה גורשו כל יהודי הכינגן לכל הרוחות). ביקורת - שיחה 15:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
האיסור הזה קדום בהרבה לאירופה של ימי הביניים. אבל מה שמצחיק הוא ביהדות, בנצרות ובאיסלאם יש איסור על הלוואה בריבית. אבל התברר שהלוואה בריבית היא צורך חיוני לקיום מסחר (ובמאה השנים האחרונות עם האינפלציה: להחזיק כסף באופן כללי), ולכן בשלושת הדתות הללו התפתחו מנגנונים לעקוף את האיסור הזה. Tzafrir - שיחה 18:18, 27 בפברואר 2017 (IST)
הייתי נזהר עם הקביעה שמדובר בצורך חיוני למסחר: זה עניין שהוא בעיקר תרבותי --- במדינות כמו גרמניה מקובל מבחינה תרבותית לסחור במזומן ואנשים נמנעים משימוש באשראי הרבה מאשר נמנעים מכך בישראל או ארה"ב... אני אישית לקוח בנק הדואר ומעדיף כמה שיותר להתנהל במזומן או דביט. כמובן שבמצב של היום ריבית נדרשת למי שלוקח משכנתא אך זה לא צורך כל כך חיוני להלוות או ללוות בריבית, בטח לא כשהממשלה אחראית על פתרונות דיור לכל אזרח (לא המצב שלנו אבל תיאורטית זה היה יכול להתקיים ואז הצורך בהלוואה בריבית היה יורד דרסטית). 85.180.163.162 20:28, 27 בפברואר 2017 (IST)
אשראי/מזומן אינו קשור לריבית. הלוואה בריבית רלוונטית כשאתה לוקח הלוואה כלשהי מהבנק, או נכנס לאוברדרפט. קשה מאוד לפתוח עסק או מפעל או חברה או להרחיב אותם ללא הלוואה. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 20:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
אשראי קשור אם נכנסים למינוס באשראי ואז יש ריבית... כמובן שאם לא נכנסים אז אין עניין של ריבית. 85.180.163.162 21:00, 27 בפברואר 2017 (IST)
חשבתי שהתכוונת לכרטיס אשראי לעומת מזומן. אם כוונתך לאוברדרפט - אתה צודק. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 21:23, 27 בפברואר 2017 (IST)
לצפריר, הצחוק יפה לבריאות. אני רואה בכך את היופי של היהדות, (מבלי לחוות דעה ביחס לדתות שאינני מכיר), שמצד אחד מסוגלים למצוא את הפתרונות להשתלבות במערכת כלכלית שזהו אחד מאבני היסוד שלה (ואינני משוכנע שזו הדרך היחידה להריץ מערכת כלכלית. העקרון של "עסקא", שלמיטב הבנתי עומד בבסיסן של רבות מחברות ההזנק, הוא אלטרנטיבה אפשרית אחת. אבל אינני מבין גדול בכך), ומצד שני משמרים ערכים של הלוואה ככלי לסיוע הדדי בכבוד, תוך הזהרות מנטילת ריבית וניצול הלווה לשם כך. וכך, בעוד אתה צוחק עליהם בעודך משלם לבנק ריבית, רבים מאוד בחוגי האורתודוקסיה לווים ומלווים ללא ריבית כעניין שבשגרה למימון מגוון שלם של מטרות, החל מצרכי צריכה כשצריך וכלה בהלוואות עיסקיות. עקרון הברזל של ה"הערמה", המאפשר, תרבותית, מציאת פתרונות פרקטיים מבלי לוותר על העקרונות המוסריים שבבסיס המצווה, הוכיח את עצמו במגוון תחומים במשך מאות רבות של שנים, אם לא למעלה מכך. משה פרידמן - שיחה 21:43, 27 בפברואר 2017 (IST)
אמנם עבר הרבה זמן, אבל בכל זאת אני רוצה להוסיף, ולו לשם שלמות - המקור של שמיטת חובות ואיסור הלוואה בריבית הוא סיוע לעניים. בעולם העתיק, עני ללא אדמות - לא הייתה לו אופציה להשתקם. לכן מטרת ההלוואה היא לתת לו בסיס לפתיחת משק לעצמו, שיוכל לצאת ממעגל העוני. כיום, הדוחק הזה קיים - אך קטן יותר. אדם שלוקח משכנתא לבית שני, אין שום סיבה שלא לתת לו הלוואה בריבית. לכן יש היגיון (כזה או אחר) לאפשר לאנשים להלוות בריבית ליהודי. Eyalweyalw - שיחה 18:54, 23 במרץ 2017 (IST)

קרנות נאמנות[עריכת קוד מקור]

אני מבקש להבין את תפקידו של נאמן הקרן. לפי הערך, נאמן הקרן היא "חברה שתפקידה להחזיק בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות ולפקח על יישום ההשקעה של מנהל הקרן בהתאם לתשקיף."

1. כיצד מתבצע בפועל הפיקוח? ובאילו אמצעים יכול נאמן הקרן לנקוט אם מדיניות ההשקעה סוטה מהתשקיף?

2. מה הפירוש המעשי של "להחזיק בנכסי הקרן"? אני מניח שהנאמן מחזיק את הכסף המזומן של הקרן בחשבון בנק נפרד. היכן מוחזקים המניות והאג"ח ששייכים לקרן? (אינני יודע היכן מוחזקים בדרך כלל ניירות ערך, בין שנקנו ע"י אדם פרטי ובין שנקנו ע"י מוסד; אשמח להסבר)

3. האם החוק והרגולציה בישראל בנוגע לתפקידו של נאמן הקרן דומים לאלו שבצפון אמריקה, או שקיימים הבדלים משמעותיים?

תודה לעונים135.23.241.22 05:55, 27 בפברואר 2017 (IST)

[2]
1. יכולים לנקוט בסנקציות שונות, כולל בפיטוריו של מנהל ההשקעות. 2. איפה הבנק מחזיק את הכסף שלך? איך המשכורת מגיעה כל כך מהר לכספומט? מניות ואג"חים, אינם דבר פיזי שמחזיקים במקום מסוים. הכול מבוסס על מוסכמות, לא על החזקה פיזית של חפצים. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 09:57, 27 בפברואר 2017 (IST)
2. אבל ראה נייר ערך למוכ"ז. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:40, 27 בפברואר 2017 (IST)
תודה. מה שאינני מבין הוא - לפי התיקון לחוק החברות החל מ2016 לא קיימים בישראל ניירות ערך למוכ"ז. אם כך, היכן מתועדת הבעלות על ניירות ערך? מסתמא, העניין פשוט יותר בנוגע לכסף מזומן - קרן נאמנות יכולה להפקיד כסף מזומן בחשבון, והנאמן יחזיק את הכסף ויתעד את ההפקדה. אם הקרן רכשה מניות היכן קיים תיעוד הבעלות? ואם התיעוד נעשה ע"י גוף שלישי, כיצד בדיוק הנאמן "מחזיק" בנכסים? כמו כן האם השיטה עובדת בצורה דומה בצפון אמריקה?135.23.241.22 13:57, 27 בפברואר 2017 (IST)
לא נראה לי שקרנות עובדות עם כסף מזומן שאפשר להחזיק ביד. הכול עובד עם העברות בנקאיות. מי שיש לו סכום בקרן נאמנות לא צריך להראות נייר ערך, הבנק או הקרן יודעים את זה מרישומיהם, ובדרך כלל אין ויכוח. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:25, 27 בפברואר 2017 (IST)
נרו יאיר, קרנות נאמנות בהחלט מחזיקות יתרות מזומן שנע באמצעות העברות בנקאיות. השאלה המקורית עומדת בעינה. שים לב בבקשה שהשאלה מתייחסת לנכסים המוחזקים ע"י הקרן עצמה, ולא ליחידות ההשתתפות המוחזקות ע"י המשקיעים בקרן.209.171.88.186 15:37, 27 בפברואר 2017 (IST)
מה כוונתך, מחזיקים שטרות? יתרות מזומן אינו חפץ פיזי שמחזיקים במקום מסוים. מהם הנכסים שאתה מדבר עליהם אם לא זכויות כלכליות? נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 15:42, 27 בפברואר 2017 (IST)

מי מלך על בריטניה אחרי ויליאם השלישי, מלך אנגליה?[עריכת קוד מקור]

שרשור המלוכה אחריו הולך לבית אורנז'. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:04, 27 בפברואר 2017 (IST)

לא קראת את הערך? גיסתו אן, מלכת בריטניה. וליתר דיוק: הוא מלך במשותף עם אשתו, מרי, אחותה של אן. Tzafrir - שיחה 21:35, 27 בפברואר 2017 (IST)
מיהרתי ושגיתי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:27, 27 בפברואר 2017 (IST)

פרסי המוזיקה של MTV ישראל שרד יותר משנתיים?[עריכת קוד מקור]

פרסי המוזיקה של MTV ישראל התקיים ב-2014 ו-2015 אבל כנראה שזהו. מישהו יכול לאשר שהטקס כבר לא איתנו? ‏DGtal‏ - שיחה 13:17, 28 בפברואר 2017 (IST)

מחפש תמונה של הרמטכ"ל במדים לא שגרתיים[עריכת קוד מקור]

רמטכ"ל צה"ל ורמטכ"ל ארה"ב במדי ב' בת"א, 2016
רמטכ"ל צה"ל ורמטכ"ל ארה"ב במדי שרד בת"א, 2015

מחפש תמונה של הרמטכ"ל במדי ב ובמדי גאלה

מדי ב' לא חסר. מדי גאלה יהיה ממש קשה למצוא. ‏DGtal‏ - שיחה 23:17, 28 בפברואר 2017 (IST)
לובש מדי ב' בעת ביקורים בשטח. בעבר לבשו מדי שרד רק בחו"ל, ביוזמת הרמטכ"ל הנוכחי נציגי צה"ל לובשים מדי שרד גם באירועים מיוחדים בישראל. מדי גאלה מיועדים לנספחים צבאיים בחו"ל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הדברים העיקריים להם משמשות הלוואות בריבית בעולם המודרני[עריכת קוד מקור]

כאדם ללא נכסים וללא כסף גדול (וללא ידע גדול בכלכלה) אני רוצה לשאול אתכם, מהם הדברים העיקריים שאנשים לוקחים עבורם הלוואות בריבית מלבד רכישת דירה או הלוואה להקמה\הרחבה של עסק? האם יש עוד משהו נוסף?

אני כמובן לא מדבר על הלוואות ריבית קטנות של מינוס בבנק אלא על הדברים הגדולים ביותר שברוב מדינות העולם לא ניתן לרכוש כיום בלי הלוואות בריבית. תודה למשיבות,

החזרת הלוואות אחרות Face-sad.svgUziel302שיחה 07:47, 2 במרץ 2017 (IST)
לימודים גבוהים; חתונות; יש מדינות בעולם בהן נדרשת הלוואה גם לטקסי לוויה. שנילי - שיחה 08:02, 2 במרץ 2017 (IST)
מימון טיפולים רפואיים חריגים לא עלינו. יואב ר. - שיחה 09:09, 2 במרץ 2017 (IST)
  1. השקעות למיניהן. אדם יכול לקחת הלוואה בריבית X, ולהשקיע באפיק שלדעתו יניב תשואה Y (במיוחד אם Y גדול או שווה לX, אבל גם אם Y קטן מX, ייתכן שזה כדאי).
  2. בישראל נפוץ מאוד, בפרט בשנים האחרונות, לקחת הלוואה לצורך רכישת מכונית (אף כי לעיתים ההלוואה מוסווית כ"תשלומים"). בברכה, --איש המרק - שיחה 10:05, 2 במרץ 2017 (IST)
איש המרק, הערותיך נכונות, עם זאת אשמח להבין באלו נסיבות כדאי לקחת הלוואה בה הריבית גבוהה מהתשואה האלטרנטיבית. שנילי - שיחה 10:24, 2 במרץ 2017 (IST)
נניח יש לי סכום כסף מסויים עליו אני יכול לקבל ריבית של אחוז אחד בבנק, או תשואה של 5% אם אשקיע בנדל"ן. אבל, בשביל להשקיע בנדל"ן אני צריך לקחת הלוואה (כי אין לי מספיק כסף בשביל לקנות דירה) שאמנם תעלה לי 6%, אבל היא רק על 30 אחוז מהסכום הכולל אותו אשקיע (המספרים לחלוטין מומצאים כמובן). בברכה, --איש המרק - שיחה 11:22, 2 במרץ 2017 (IST)
צר לי שאני נאלץ לא להסכים איתך. העלות הכוללת של הכסף לצורך ההשקעה היא רק 2.5%, בהנחה שעלות ה- 70% הנוספים לרכישת הנכס היא העלות האלטרנטיבית של השקעה בבנק (1%) כלומר 70%x0.01+30%x0.06=2.5%. שהוא שיעור נמוך מהתשואה הצפויה מההשקעה. שנילי - שיחה 14:38, 2 במרץ 2017 (IST)
לא הבנתי את החישוב. אם יש לי 700 אלף שקל, ואשקיע אותם בבנק (בריבית של אחוז), אקבל 7000 שקל בשנה. כעת הלוויתי 300 אלף מהבנק, יש לי כעת מליון איתם קניתי דירה, שהתשואה עליה היא 5% אז אכניס 50,000 שקל בשנה. אם אני מחזיר את ההלוואה במשך 10 שנים, אז אחזיר מדי שנה כ-40 אלף שקל לבנק. כלומר, רווח של 10 אלף שקל. 3000 שקל יותר מהאופציה השנייה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 2 במרץ 2017 (IST)
אני חושב שהבנתי, טענתך היא שיכולתי פשוט לקחת את ה-700 אלף ולקנות דירה... אבל אולי אין דירות ב700, או שהתשואה עליהן נמוכה יותר, או משהו אחר. ובכל מקרה זאת רק דוגמה, אפשר להחליף את דוגמת הדירה במפעל שלהקמתו דרושים מליון שקל, ואי אפשר להקימו ב-700 אלף. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:42, 2 במרץ 2017 (IST)
לא טענתי שניתן לקנות דירה ב 700 אלף ש"ח, זה שינוי בנתוני הבעיה. אני עדיין מדבר על ההשקעה של מליון ש"ח שאותם אתה משיג משני מקורות. האחד - הכסף שברשותך (ואני מניח שהוא לא במזרון אלא בבנק ונושא ריבית של 1% כפי שאמרת) ומקור שני הלוואה בריבית של 6% לשנה. כדי לא להכנס לנוסחאות של היוון זרם תשלומים, נניח שההלוואה נפרעת בסוף השנה. אם כך כדי לקנות את הנכס תשלם מליון ש"ח וזה יעלה לך ריבית של 6% מ-300 אלף שהם 18,000 ש"ח + הפסד של 7,000 ש"ח (כי במשך השנה הכסף - 700 אלף ש"ח - לא יושקע בבנק אלא בדירה) ובסך הכל 25,000 ש"ח שהם 2.5% מסכום ההשקעה (1 מליון ש"ח). בסוף השנה הרווח שלך יהיה 5% ממליון שהם 50,000 ש"ח פחות העלות שהיא 25,000 ש"ח ומכאן שהתשואה הכוללת של הפרויקט היא 2.5% (בגלל המספרים שבחרנו יצא שעלות הכסף והתשואה זהים אבל זה מקרה). קצת קשה על רגל אחת לתת קורס במימון וניתוח השקעות, אבל העקרון הוא שעליך להביא בחשבון את העלות של כל המקורות להשקעה וההכנסות מכל ההשקעות, על פני ציר הזמן שכאן ניטרלנו אותו. שנילי - שיחה 17:21, 2 במרץ 2017 (IST)
אני לא מבין על מה אנחנו מתווכחים :-), אתה טוען שאני ארוויח 25,000 שקל, שהם יותר מ-7000 (הרווח אם לא אקח הלוואה). וזה בדיוק מה שאמרתי, שאם אתה לוקח הלוואה בריבית של X%, אז לפעמים למרות שההשקעה שלך נותן תשואה של Y% שקטן מX, זה עדיין כדאי. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:55, 2 במרץ 2017 (IST)
לא ויכוח, דיון מלומד...נכון שהתוצאה הסופית היא שאתה מרוויח אבל מה שניסיתי להראות שאין זה נכון שריבית ההלוואה שאתה לוקח גבוהה מהתשואה כיוון שיש לעשות חישוב כולל של כל מרכיבי ההשקעה ואז הריבית (עלות הכסף) נמוכה מהתשואה. אבל כדאי שנניח לעניין. שנילי - שיחה 18:29, 2 במרץ 2017 (IST)
יש פה פספוס גדול - הריבית על הלוואות לטווח קצר נראית לנו כשולית, אבל למעשה היא עצומה ברמה לא הגיונית. המחשבון של משרד האוצר מניח כברירת מחדל ריבית שנתית של 9% על המינוס. זה נשמע המון, בעולם של ריבית 0.1% לשנה שנקבע על ידי הבנק. זה פשוט נמכר ללקוחות כ0.7% בחודש או משהו דומה. הבנקים לוקחים ריבית כזו, של אחוז בחודש, מציבור עצום. אחוז אחד ממינוס של 10,000 שקלים הוא 100 שקלים. מאה שקלים בכל חודש מכל אדם בארץ! אז פעמים רבות דווקא הריבית הזו, על האשראי, היא מקור הכנסה עצום בשביל הבנקים. Eyalweyalw - שיחה 10:40, 2 במרץ 2017 (IST)

לא הבנתי משהו לגבי בקשות שרת אסינכרונית[עריכת קוד מקור]

אם אני לא טועה אם שלחנו 2 בקשות באופן סינכרוני (בקשה 1 ובקשה 2) קודם תועבד בקשה 1 שתיקח נניח שעה ואז תועבד בקשה 2 שתיקח נניח דקה.

אם שלחנו את שתיהן באופן אסינכרוני אז אם אני מבין נכון שניהן יעובדו וזו שתסיים להיעבד ראשונה תחזיר תגובה בלי קשר לסדר הכרונולוגי בו נשלחו.

---

השאלה שלי היא כזו: האם עיבוד מידע אסינכרוני אפשרי במחשבים עם מעבד אחד עם ליבה אחת? או שמא זה אפשרי רק כשיש 2 ליבות ויותר? אני שואל כי הרי זה בלתי אפשרי לעבד 2 בקשות בליבה אחת באותו הזמן. 77.180.130.37 16:08, 2 במרץ 2017 (IST)

אם יש חוטים אז לא בעייה להריץ בו זמנית שתי בקשות על אותה ליבה. Shannen - שיחה 11:40, 3 במרץ 2017 (IST)
  • אני מניח שכשאתה כותב "בקשת שרת", אתה מתכוון לבקשה משרת מרוחק - למשל בקשת HTTP משרת HTTP. בהקשר זה מספר הליבות לא משפיע בצורה ישירה. בהקשר של בקשות דפדפן, המשמעות של בקשה סינכרונית/אסינכרונית אינה קשורה בצורה ישירה לליבות - בקשה סינכרונית גורמת לטעינה מחדש של הדף ובקשה אסינכרונית שולחת בקשה ללא טעינה מחדש של הדף וכשזו תחזור (ייתכן לא על פי סדר השליחה) הדפדפן יעבד אותה. בהקשר כללי (לא רק דפדפן), בקשת שרת תלויה בשליחת הבקשה ברשת ובקבלת התשובה ברשת.
  • מערכת ההפעלה מחלקת את זמן העיבוד לחוטים או ליישומים שונים ועוברים ביניהם (ייתכן גם לפני שהסתיימה פונקציה שנקראה), כך שגם ללא 2 ליבות מערכת ההפעלה מסמלצת עיבוד א-סינכרוני. זה תלוי מימוש, אבל ייתכן שהחלוקה לא תהיה שווה - למשל תהליך אחד עשוי לקבל עדיפות על פני תהליך אחר ויוקצה לו זמן רב יותר. ערן - שיחה 12:01, 3 במרץ 2017 (IST)

בקשת ביאור[עריכת קוד מקור]

  1. למה בעצם המידע מבקשת מידע אסינכרונית שלא מצריכה Bootstrapping של ה Webpage אולי לא יינתן על פי סדר השליחה? במילים אחרות למה היעדר Bootstrapping מחייב כביכול החזרת מידע שלא על פי הסדר בו הופיעו תת-הבקשות שבתוך הבקשה?
  2. אפשר בבקשה "לשון אחר" לממרה "כך שגם ללא 2 ליבות מערכת ההפעלה מסמלצת עיבוד א-סינכרוני"? אני לא בטוח שהבנתי את זה נכון ולשון אחר אולי תסייע לי. 77.179.98.57 12:27, 4 במרץ 2017 (IST)
מתייג את משתמש:ערן שכתב את התשובה המקורית. 78.48.189.23 05:29, 6 במרץ 2017 (IST)
  • אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, אבל אנסה לענות: שתי הבקשות יצאו על פי סדר, אך לא מחויב שיחזרו על פי סדר. למשל ייתכן שהבקשה הראשונה מטופלת לאט בשרת (היא דורשת גישה לבסיס הנתונים ועיבוד נוסף) והבקשה השנייה מטופלת בצורה מיידית (היא מחזירה מידע קבוע ללא צורך בעיבוד). דוגמת קוד ב-JS להמחשה (אפשר להריץ באמצעות F12):
$.get('https://he.wikipedia.org/w/api.php?action=query&list=users&ususers=Example&usprop=groups%7Ceditcount%7Cgender&format=jsonp').done(x => console.log('a'));
$.get('https://he.wikipedia.org/w/api.php?action=query&meta=siteinfo&siprop=general&format=jsonp').done(x => console.log('b'))
בדוגמה זו הבקשה הראשונה תצא ראשונה, אך עשויה לחזור ראשונה או שנייה - הן מטופלות ללא תלות אחת מהשנייה (וייתכן מאוד שעל ליבות או אף שרתים שונים - אם זה שרת שונה ניתן לראות על פי server בתשובה). הדוגמה באמצעות בקשות JS היא פשוטה, אבל זה נכון באופן כללי לבקשות משרת מרוחק.

בעיה לוגית בלולאות for בתוך שפת PHP שגורמת כפילות? מה אני מפספס?[עריכת קוד מקור]

שואל את השאלה בתור מתחיל: הסתכלתי על לולאות for שנכתבו בשפת PHP במספר מקורות והן נראו לי כולן שונות מלולאות for שנכתבות עם Js במובן הזה שהן מכילות כפילות כגון for toys as toy או for cars as car... למה צריך את הכפילות המילולית הזו שלא ראיתי בשום לולאת for ב Js? ואגב האם הכפילות הזו היא חלק מן הביקורת על PHP או שכלל לא מדובר במושא לביקורת? אני שואל את השאלה כמתחיל ב-Js ואינני עובד עם PHP לפחות כעת 77.180.130.37 17:27, 2 במרץ 2017 (IST)

זה נקרא לולאת for each וקיים בהרבה שפות תכנות. פשוט במקום לעבור על האינדקסים נותנים שמות לאובייקטים שבמערך (car במקרה שלך) וכך אפשר לעבוד עליהם ישירות במקום להשתמש ב-[cars[i כש-i הוא אינדקס הלולאה. 84.229.109.108 18:45, 2 במרץ 2017 (IST)
זה פשוט נועד לחסוך לך כתיבה. בכל שפה אחרת היית יכול לכתוב for i in range(length(x)), ובשורה הראשונה לכתוב y=x[i] (בצורת הכתיבה של python). זה היה משיג את אותו אפקט, ויוצרי PHP החליטו שעדיף לעשות את זה ככה מראש.
אי אפשר לכתוב for each בלי אותה כפילות-כביכול? אין שום דרך לוגית במסגרת מכונת טיורינג לעשות זאת? 77.179.98.57 18:15, 4 במרץ 2017 (IST)

מציאת מספר עותקים של ספר[עריכת קוד מקור]

לפי ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרים צריך לדעת האם הערך נמכר מעל 10,000 עותקים. איך אני בודק זאת? ניב - שיחה 21:36, 2 במרץ 2017 (IST)

מתייג את קובץ על יד, טוויג, BDaniel, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, שני אבנשטיין, Shaun The Sheepבעלי הידע בספרות. ניב - שיחה 21:38, 2 במרץ 2017 (IST)

ערבים ודמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

האם חוץ מישראל, יש ערבים שחיים בדמוקרטיה במובן המערבי? ברור שישראל עצמה היא לא "שיא" הדמוקרטיה, אבל אתם מבינים על מה אני מדבר. שואל השאלות - שיחה 18:01, 3 במרץ 2017 (IST)

מה זה "יש ערבים"? אני בטוח שיש לפחות שלושה ערבים בצרפת, והיא דמוקרטיה. תצטרך לחדד את השאלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:04, 3 במרץ 2017 (IST)
נקודה טובה. אני מתכוון לאוכלוסיה נרחבת (יותר מ2-3 אחוז מהאוכלוסין הכללי) שמדברת עברית כשפת אם. שואל השאלות - שיחה 18:12, 3 במרץ 2017 (IST)
עברית??? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:14, 3 במרץ 2017 (IST)
תקלדת שיכול אותיות, בטח התכוון לערבית. במדינות אירופה יש בשנים האחרונות ריכוזים גדולים של מהגרים ערבים מהמזרח התיכון (רובם מוסלמים). בצרפת הם מונים כמה מיליונים, וגם בגרמניה נקלטו לאחרונה מאות אלפי פליטים סורים, חלקם מחבלי דאע"ש שהסתננו ביחד עם הפליטים. ‏ MathKnight (שיחה) 18:38, 3 במרץ 2017 (IST)

אם מחפשים את מדינות ערב (שתושביהן הילידים הם ערבים, לפי הגדרה), מורידים את ישראל, ומשווים עם מדד הדמוקרטיה באנגלית (בעברית הוא לא מעודכן, לא שזה עד כדי כך משנה) מקבלים:(סומליה נמצאת ברשימת מדינות ערב אבל לא מצאתי אותה בערך באנגלית)

הדירוג של ישראל הוא 7.85, קצת מעל תוניס והרבה מעל כל השאר. לגבי מדינות עם מיעוט מוסלמי, פרט למדינות אירופה (שבהן יש כמויות משתנות של ערבים בתקופה האחרונה) אפשר למצוא מעל ישראל את ניו זילנד, קנדה, אוסטרליה, מאוריציוס, אורוגוואי, יפן, ארצות הברית, כף ורדה, דרום קוריאה, קוסטה ריקה ובוטסואנה. כלומר, מתוך 28 מדינות שמעל ישראל במדד הדמוקרטיה הבינלאומי, יש 17 אירופאיות (צרפת, גרמניה, לוקסמבורג, מדינות סקנדינביה ועוד) ו11 שאינן אירופאיות. במדינות אירופה יש מיעוטים אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שנה או שנתיים. בניו זילנד, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה וקוסטה ריקה, עד כמה שידוע לי, אין מיעוטים ערביים משמעותייים. לגבי שאר המדינות - אינני יודע. כך או כך, אין הרבה מדינות יותר דמוקרטיות מישראל(והמדד בישראל במגמת עליה), ובין אלו שכן, יש כמה מדינות עם מיעוטים מוסלמים - אבל אני מאמין שבאף אחת מהן אין מיעוט ערבי או מוסלמי כמו שיש בארץ ישראל. צריך לשים לב שהממוצע במזרח התיכון וצפון אפריקה הוא 3.56, כך שישראל, כמו שאמר שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, היא בהחלט וילה בג'ונגל, ואם הערבים ילכו מפה - הם יגיעו ככל הנראה למקום יותר גרוע.

תודה על ההשקעה. אעיר רק שגם אתה קצת מיעטת בפער העצום בין ישראל למדינות ערב. גם 1.45 נקודות שבין ישראל לתוניסיה הן פער גדול מאוד. נרו יאירשיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 16:05, 5 במרץ 2017 (IST)
בשמחה :). 1.45 נקודות הן אכן הרבה, אך הן מעט ביחס ל4-6 הנקודות בין ישראל לשאר. אם מישהו יוכל להביא מידע מעודכן(יחסית) על כמות הערבים בכל מדינה, יהיה מעניין לראות איפה כן יש ערבים עם מדד של(נניח) מעל 7. Eyalweyalw - שיחה 16:16, 5 במרץ 2017 (IST)

חופשת לידה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:חופשת לידה#חופשת לידה 11:39, 25 במרץ 2017 (IDT)

למה צריך דירקטוריונים?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:דירקטוריון#למה צריך דירקטוריונים? 11:42, 25 במרץ 2017 (IDT)

התגרות באומות[עריכת קוד מקור]

מה המקור לאיסור ההלכתי של "התגרות באומות"? Mr. Brinks - שיחה 23:31, 4 במרץ 2017 (IST)

שלוש השבועות; שיבוש מילולי של איסור "מרידה באומות" ושילוב שלו עם איסור "עלייה בחומה". בתודה, דג ירוקשיחה • 00:00, יום ראשון בשבת, ז' באדר ה'תשע"ז (IST).

צרפתית בישראל[עריכת קוד מקור]

שלום! מעיון בקטלוג בולי ישראל גיליתי שעד 1967 בערך יש בשובלי הבולים כיתוב בצרפתית. ואחר כך הכיתוב הוא באנגלית. האם מישהו יודע מה הסיבה לכך, או אם זה קרה גם בפרסומים רשמיים אחרים של המדינה? אולי הדבר קשור להדרדרות היחסים בין ישראל וצרפת באותה תקופה? בערך מדיניות לשונית בישראל יש תמונה עם כיתוב "פנקסי חיסונים ישראליים, האחד מ-1983 והשני מ-1991, דרכם ניתן להבחין בהתערערות מעמדה של הצרפתית בישראל לצרכים מנהליים." יותר מזה לא מוזכר.

למרות שהבריטים המציאו את בול הדואר ולמרות שהאנגלית היא השפה הבין לאומית כיום, הייתה תקופה שהצרפתית הייתה שפה מאוד מקובלת בניהול הדואר הבין לאומי. ולגבי פנקס החיסונים, מוזר לי מאוד שבכלל מתי שהוא היה כיתוב צרפתי על פנקס חיסונים ישראלי. הצרפתית מעולם לא הייתה שפה דומיננטית בישראל. לא מאז קום המדינה, לא במנדט הבריטי ולא בתקופה הטורקית. 77.127.36.150 18:37, 5 במרץ 2017 (IST)
אני רואה שמדיניות לשונית בישראל מופיע עכשיו בעמוד ברוכים הבאים בתור ערך מומלץ... אולי מישהו יכול להוסיף עוד כמה פרטים בנושא זה?

האם דלקתיות תכופה שנובעת מרגישות למזון גורמת ליותר תיאבון?[עריכת קוד מקור]

בתודה, 77.180.213.63 05:34, 5 במרץ 2017 (IST)

גש לרופא עם השאלה הזו ובעיקר עם הצורך לטפל בדלקת. 77.127.36.150 18:33, 5 במרץ 2017 (IST)
איזו תגובה דבילית. נשאלה פה שאלה מדעית וכללית לחלוטין, קשה לפספס את זה. 78.48.189.23 04:30, 6 במרץ 2017 (IST)

נמלים בחצר[עריכת קוד מקור]

שלום למומחים, בארבעת התמונות הללו צילמתי נמלים מקן ענק שנמצא בחצר ביתי. בין השאר, הנמלים אוספות פרחים יבשים (כפי שניתן לראות באחת התמונות), אותם הן מביאות ממרחקים של 50 מטר ויותר. באיזה מין מדובר? (שימנשמע?) מה, אין? 15:43, 5 במרץ 2017 (IST)

לעניות דעתי נמלת קציר, והפרחים היבשים הם תוצאה של ליקוט זרעים. לזיהוי ודאי יותר נסה את קבוצת הפייסבוק - שים לב שיש להוסיף לפוסט תאריך ומקום הצילום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:33, 5 במרץ 2017 (IST)
יונה בנדלאק, מנחם.אל, GHA‏, Gidipבעלי הידע בבעלי חיים? קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:00, 5 במרץ 2017 (IST)
מצטרף לאילן שמעוני. בקבוצה המדוברת יידעו לתת לך את כל התשובות ודי מהר. GHA - שיחה 18:27, 6 במרץ 2017 (IST)

מה זה סמי צבאי?[עריכת קוד מקור]

מה זה סמי צבאי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חצי צבאי. למשל גדנ"ע או מיליציה פרטית. נרו יאירשיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 18:49, 5 במרץ 2017 (IST)
סמי- (semi-) היא תחילת אנגלית שפירושה "למחצה". כך למשל semi-automatic פירושו "אוטומטי למחצה", אך בכל הנוגע לכלי נשק התרגום הפחות נכון "חצי-אוטומטי" כבר השתרש מעבר לכל תקנה. סמי-צבאי פירושו צבאי-למחצה, כלומר: ארגון חמוש בעל מאפיינים צבאיים אך לא הוא לא צבא אמיתי. ‏ MathKnight (שיחה) 17:19, 8 במרץ 2017 (IST)
אחדד את תשובת קודמי, אם כי באיחור מה (רק עתה ראיתי את השאלה), ומקווה שתראה אותה. semi או למחצה בעברית, מתייחס לצד האיכותי של תכונה כלשהי, בעוד שחצי (half) - מתייחס לצד הכמותי שלה. בנצי - שיחה 13:28, 28 במרץ 2017 (IDT)

מחפש מידע בעברית על במפינג קי[עריכת קוד מקור]

אמנם יש באינטרנט מידע רב על זה באנגלית אך אינני מבין אנגלית טוב אשמח לקבל מידע מה זה איך זה עובד האם זה חוקי האם זה פורץ כל דלת וכדו'

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4577749,00.html 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:11, 6 במרץ 2017 (IST)

פערי שכר מגדריים[עריכת קוד מקור]

קיימת טענה ידועה "נשים מקבלות 70% משכר ממוצע לגברים בתפקיד דומה". האם זה נכון מבחינה סטטיסטית? החלק הקשה זה "תפקיד דומה", כי ראיתי מספר מחקרים שמגידים "תפקיד דומה" כ"בעלי תואר ראשון/שני" ואז יש הטעיה בעקבות מקצועות לא רווחיים (כי די ברור שתואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני בחינוך מיוחד זה לא אותו דבר). אז האם יש מחקר ישראלי שכן מגדיר נכון "תפקיד דומה" ומציג את המגמה של פערי שכר מגדריים, כשמדברים על אותו הקיף עבודה? 213.55.184.228 18:55, 5 במרץ 2017 (IST)

הנה כתבה עדכנית בנושא, עם אפס מידע רלוונטי. אינך יכול לבדוק פערי שכר בעזרת נתונים סטטיסטיים רוחביים על ענפים ומגזרים שלמים, משום שפערי השכר בתוך כל ענף גדולים מן הפערים בין הענפים. אפשר למדוד שאלות כאלה רק במחקר הלוקח בחשבון נתונים פרטניים. המחקרים שנעשו באופן הזה מגלים שפערי השכר, אם ישנם, הם מסדר הגודל של אחוזים בודדים, ולא תמיד לאותו כיוון. אגב, הערך שכר נשים בישראל - מחפיר. עוזי ו. - שיחה 13:42, 6 במרץ 2017 (IST)
עוזי, חשבתי כמוך אבל לא הכרתי מחקרים (ולא שהשקעתי בזה יותר מדי). אתה יכול להפנות למחקרים ספציפיים בבקשה? משה פרידמן - שיחה 04:34, 7 במרץ 2017 (IST)
לפי מחקר חדש בנושא שפורסם ב"הארץ", מאת הדס פוקס במדור של אורי כץ, רוב הפער בשכר נובע מהיקף המשרה (נשים עובדות פחות שעות) ומסוג המקצוע (נשים עובדות במקצועות עם שכר נמוך יותר). כלומר הפער לא נובע מאפליה ישירה על תפקיד זהה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מדינות דמוקרטיות ללא בעלי זכות מתן חנינה[עריכת קוד מקור]

האם ישנן מדינות דמוקרטיות ללא בעלי זכות מתן חנינה? בריזוק - שיחה 19:49, 5 במרץ 2017 (IST)

פרשת יחימוביץ' - כבל[עריכת קוד מקור]

מדוע העלו הצדדים את ההסכמות על הכתב וחתמו על חוזה? למיטב הבנתי לא ניתן לאכוף אותו אם אחד הצדדים מפר את ההסכמות - הלא מדובר בהסכם סודי שכל הצדדים הכחישו את קיומו. אם כן, מה התועלת ביצירת מסמך כזה שיכול לחשוף אותם כשקרנים? יודה אווזי - שיחה 22:23, 5 במרץ 2017 (IST)

כבל מספק סחורה עכשיו, ואמור לקבל את התמורה אחר כך. לכן הוא צריך משהו שיוכל לאיים בעזרתו עליה במקרה הצורך. נרו יאירשיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 22:30, 5 במרץ 2017 (IST)
הנקודה שלא ברורה לי היא איך הוא תכנן להשתמש בהסכם כדי לאיים עליה אם הוא מכחיש את קיומו של הסכם כזה. מן הסתם גם אם יחימוביץ' לא הייתה עומדת במילתה הוא לא היה יכול לגרור אותה לבוררות וכיו"ב.יודה אווזי - שיחה 22:59, 5 במרץ 2017 (IST)
אנשים מחזיקים מכוחה של המילה הכתובה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:25, 5 במרץ 2017 (IST)
בוררות זה כלום, איום לפגוע בשמו של פוליטיקאי זה חמור יותר. כשחתמו עוד לא הכחיש את קיומו של ההסכם, ובכל מקרה - זה המקסימום שהוא היה יכול להשיג. נרו יאירשיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 23:46, 5 במרץ 2017 (IST)

מפעל מל"מ[עריכת קוד מקור]

מה הראשי תיבות של מפעל מלמ? דרוש סימוכין אמין. אבנר - שיחה 08:59, 6 במרץ 2017 (IST)

[3] חזרתישיחה 17:44, 6 במרץ 2017 (IST)
אני לא בטוח שזה אמין מספיק. אני מחפש משהו רשמי יותר. אבנר - שיחה 18:01, 6 במרץ 2017 (IST)
[4] חזרתישיחה 18:34, 6 במרץ 2017 (IST)
כ.אלון, מה דעתך? אבנר - שיחה 19:09, 6 במרץ 2017 (IST)
מה שכתבתי בערך נובע מידע אישי. אין לי אסמכתא כתובה, זה שם היסטורי. אם חושבים על זה, אז הצירוף שמופיע בדנסגייד הוא בעצם: "מפעל מלמ" = "מפעל מפעל למערכות משולבות", וזה אפילו לא נשמע נכון בעברית--כ.אלון - שיחה 19:38, 6 במרץ 2017 (IST)

משה - השם הנפוץ ליהודים[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:שם פרטי#משה - השם הנפוץ ליהודים 11:44, 25 במרץ 2017 (IDT)

המנגנון הפסיולוגי של הזקפה[עריכת קוד מקור]

יש לי ספוג באמבטיה וכשאני מספיג אותו במים הוא לא מתקשה. איך הפין מתקשה בזקפה כתוצאה מ"זרימה מוגברת של דם אל כלי הדם ברקמה [הספוגית]"? בתודה, אנבה - שיחה 21:28, 6 במרץ 2017 (IST)

אם תזרים מים בלחץ לספוג (כמובן שתצטרך לאטום אותו לפני) הוא יתקשה. גם בפין זרית הדם מתבצעת בלחץ. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:02, 6 במרץ 2017 (IST)
תחשוב על זרנוק שבו מים זורמים בלחץ מאוד נמוך כנגד זרנוק שבו המים זורמים בלחץ מאוד גבוהה. אז ה"ספוג" הוא מלא-מלא זרנוקים זעירים כאלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:17, 7 במרץ 2017 (IST)
תודה רבה. הוספתי לערך זקפה את המשפטים הבאים: "הרקמה הספוגית מתפשטת, ומפעילה לחץ על רקמה צפופה המקיפה אותה (tunica albuginea). הרקמה הצפופה מגבילה את התרחבות המבנים הספוגיים, וכתוצאה מכך מתקשח הפין." אנבה - שיחה 05:46, 8 במרץ 2017 (IST)

מהו פירוש שם המשפחה כצנלבוגן?[עריכת קוד מקור]

תודה לכל המשיבים. 132.66.169.201 10:48, 7 במרץ 2017 (IST)

הבסיס הוא קצנלנבוגן (Katzenelnbogen) שמשמעותו בגרמנית מרפק החתול. יש עיר כזו בגרמניה אז ההנחה שלי היא שבעלי שם משפחה כזה הגיעו במקור משם. ‏DGtal‏ - שיחה 11:56, 7 במרץ 2017 (IST)
ומה המשמעות של 'מרפק החתול'? 132.66.169.201 12:12, 7 במרץ 2017 (IST)
הוא ענה לך. ההנחה המקובלת היא שמקור המשפחה מהעיירה בשם זה. אם אתה שואל למה נקראה כך העיירה - איני יודע. נרו יאירשיחה • ט' באדר ה'תשע"ז • 12:28, 7 במרץ 2017 (IST)
כל התשובות. עוד מידע מכיוון קצת שונה: כאן קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:32, 7 במרץ 2017 (IST)

שאלה על השם פינטו[עריכת קוד מקור]

מקור השם הוא לכאורה מרוקאי אך בערבית אין פ דגושה והשאלה היא מהו מקורו של השם

אני מנחש שבשפות צפון אפריקאיות, כמו ברברית, ישנה פ' דגושה. שם נוסף שעולה על הדעת הוא טריפולי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:34, 7 במרץ 2017 (IST)
המקור ספרדי/פורטוגלי. מתוך אתר מורשת יהדות מרוקו: "השם פינטו מצוי בקרב יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל. יהודים עם שמות משפחה אלה נקראים על שם ערים בשם פינטו, שהיו בספרד ובפורטוגל. " אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:20, 7 במרץ 2017 (IST)

סיווג המדעים בתקופת הרמב"ם (או היוונית)[עריכת קוד מקור]

בהקדמתו לפירוש מסכת "אבות" הרמב"ם מחלק בין לימוד חכמות המביאות ישירות לידיעת השם, לבין אלו המקנות כלי חשיבה המועילים לשם כך, אבל אין להם תרומה ישירה לנושא. מבלי להיכנס להשקפתו הדתית של הרמב"ם (במידה וניתן), שמתי לב שהדוגמאות שהוא מביא לסוג האחרון הינם מתחום המתמטיקה, שזה ברור, אבל גם מתחומים הנראים כשייכים למכניקה. הרמב"ם לא מונה את מדעי הטבע המרכזיים באותה התקופה, אסטרונומיה ואיך שלא תגדירו את תיאור "ארבעת היסדות" של החומר. מכיוון שהרמב"ם מרחיב בנושאים אלו ובחשיבותם במקומות אחרים, נראה שהוא משייך אותם לחכמות המביאות לידיעת השם באופן ישיר. ועכשיו לשאלה: יוצא מהדברים שבתפיסתו של הרמב"ם יש חלוקה מהותית בין מדעי הטבע, המתארים את השמים ואת היסודות הארציים, לבין המכניקה, שאיננה שייכת למסגרת הזאת. אני מבקש לדעת האם מישהו יכול להפנות למקורות בפילוסופית הטבע הערבית או היוונית שניתן להבין מהם האם ההפרדה הזאת הייתה קיימת באופן רחב יותר, או שזו הבחנה פרטית של הרמב"ם. משה פרידמן - שיחה 19:24, 7 במרץ 2017 (IST)

עזרה בזיהוי זחלים[עריכת קוד מקור]

שלום, אשמח לעזרה בזיהוי הזחלים הבאים:

התמונות צולמו אתמול בבית גוברין. תודה, --SuperJewרב-שיח • ט' באדר ה'תשע"ז 20:21, 7 במרץ 2017 (IST)

לזיהוי נסה את קבוצת הפייסבוק - שים לב שיש להוסיף לפוסט תאריך ומקום הצילום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:54, 7 במרץ 2017 (IST)
דובון הקורים Assafn שיחה 01:30, 13 במרץ 2017 (IST)
נסו גם במסדר זיהוי. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:38, 14 במרץ 2017 (IST)

איפוס סיסמא בראוטר[עריכת קוד מקור]

בניסיון להתחבר לראוטר בעבודה, פתאום מופיעה בקשה לסיסמא. מה עושים אם לא זוכרים אותה? כיצד ניתן לאפס אותה? Liad Malone - שיחה 12:09, 8 במרץ 2017 (IST)

בדרך כלל לראוטרים יש כפתור או חריר איפוס. יש להדליק את הראוטר כשהכפתור הזה לחוץ, לחכות לעליית האיפוס (בד"כ יש חיווי של היבהוב נורית באדום) ואז לכבות ולהדליק שוב. לאחר האיפוס הסיסמא תחזור לסיסמת ברירת המחדל - אלו שונות מראוטר לראוטר וכתובות בתיעוד שלו שניתן לרוב להשגה, ויש חשיבות לאותיות גדולות/קטנות. שים לב שכדאי קודם לכן לחפור ולחפש את הסיסמא הקודמת - נסה לחפור בסיסמאות שמורות של דפדפנים. על כל פנים אל תשאיר את הראוטר עם ססמת ברירת המחדל אחרי האיפוס, כי זו פירצה שקוראת לגנב, וגנב שקוראים לו - בא. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:12, 8 במרץ 2017 (IST)
הראוטר אופס בהצלחה. תודה רבה! Liad Malone - שיחה 15:30, 8 במרץ 2017 (IST)

האם המלט הוא אנטי-גיבור?[עריכת קוד מקור]

האם המלט, הדמות המרכזית במחזה היא אנטי-גיבור? שואל השאלות - שיחה 18:16, 8 במרץ 2017 (IST)

Hamlet, is depicted as an antihero. One main factor which gives Hamlet such a label is that he draws sympathy, as well as admiration, from the reader since Hamlet feels the pain of losing his father along with the burden and obstacles in avenging his murder.
המלט, מתואר בתור האנטי-גיבור. גורם עיקרי אשר נותן להמלט תווית כזו הוא שהוא מושך אהדה, כמו גם הערצה, מהקורא כי המלט מרגיש את הכאב של אובדן אביו יחד עם מאמצו לנקום את חיסולו. גוגל מצא ותרגם. 129.143.71.38 13:15, 9 במרץ 2017 (IST)

למה לולאות for ולולאות foreach אינן מאוחדות?[עריכת קוד מקור]

כמתחיל אני שואל: למה אי אפשר לעשות foreach מתוך ה for באופן דיפולטיבי בלי ה"כפילות" שמצריכה הגדרת משתנה נוסף פר כל משתנה (cars as car)? מה הבעיה לרוץ על Object שמכיל XYZ ערכים בדרך (התיאורטית) הזו? זה יחסוך המון כתיבה לדעתי. 77.179.233.95 05:31, 9 במרץ 2017 (IST)

במקרים רבים אפשר להשתמש בלולאת for ובלולאת foreach באופן שווה, אבל יש הבדל מושגי ברעיונות - כאשר בלולאת for רצים בדרך כלל על מספר רץ ובלולאת foreach רצים על אובייקטים - זה מאפשר Lazy evaluation. לדוגמה: נניח שרוצים לרוץ על רשימת הערכים החדשים בוויקיפדיה ולמצוא את הערך החדש ביותר שמכיל את המילה "דג" - גישה אחת יכולה להשיג את רשימת כל ההערכים על פי סדר, ולעשות לולאת for ולחפש בכל ערך על פי סדר. בגישה של foreach נעדיף לבדוק את הערך החדש ביותר, אם לא מצאנו אז נעבור באמצעות קריאה ל-MoveNext להאיבר/הערך הבא (המושג MoveNext הוא תלוי שפה - בפייתון צריך לממש __next__ ובC# צריך לממש IEnumertor - בשני המקרים לא חייבים לקרוא בצורה מפורשת לפונקציות האלו ושימוש בforeach עושה זאת מאחורי הקלעים). מבחינת ביצועים, אם להשגת כל ערך נדרשת שאילתה - אז בגישה הראשונה נדרשו יותר מ-200 אלף שאילתות רק להשגת הערכים, ואילו בגישה השנייה נדרשו מספר שאילתות ששווה רק למספר הערכים עד לערך הראשון שענה לקריטריון. במקרה של לולאה על מערך פשוט, אין בדרך כלל הבדל משמעותי מבחינת ביצועים לכאן או לכאן, אבל לרוב לולאת foreach נחשבת "יפה" יותר. ערן - שיחה 08:00, 9 במרץ 2017 (IST)
בשביל להניח את יסודות ההבנה --- מה זה "מספר רץ"? אתה מתכוון למספר דינאמי? כי אני יודע שבלולאת for הגבול קבוע בקוד (בתור מתחיל לא נתקלתי במקרה בו המשתנה של הגבול עובר שינוי בזמן אמת). 77.179.233.95 17:19, 9 במרץ 2017 (IST)
בדוגמה הקוד הזו
for (int i=0;i<10;i++) { arr[i]=i; }
מבחינתי המספר i הוא מספר רץ מ-0 ועד 10. ערן - שיחה 08:12, 10 במרץ 2017 (IST)

אור אולטרה סגול בשמוש בהצגה[עריכת קוד מקור]

מהו מקורו של האור האולטרה סגול המשרת את הבמאים במופעים, בהצגה. בהם תכונתו היא שהוא גורם להחזרת אור רק מהצבע הלבן בגוון סגלגל?? האם אור זה הוא מסוכן?--212.76.119.253 08:14, 9 במרץ 2017 (IST)

משתמשים בנורה פלואורסצנטית שהציפוי שלה מייצר אור על-סגול במקום אור נראה בתחום של UVA קרוב מאוד לאור סגול רגיל. השימוש בהן נחשב לבטוח ולא אמור להזיק, אבל לא הייתי משתמש בהן כדי להאיר את הבית שלי באופן קבוע. למידע נוסף, קרא את הערך באנגלית. בברכה, Easy n - שיחה 09:18, 9 במרץ 2017 (IST)

שאלה בכלכלה[עריכת קוד מקור]

למה לא בולמים את היחלשות השקל על ידי הדפסת שטרות נוספים וכך האינפלציה תאזן את הדיפלציה?

השאלה בכלל לא מחוברת למציאות:
  1. השקל לא נחלש אלא דווקא מתחזק מול מטבעות אחרים
  2. מי אמר שבכלל צריך לבלום מטבע שנחלש?
  3. הדפסת שטרות נוספים לא תביא בהכרח לעליה בשיעור האינפלציה
  4. בישראל אין בכלל דפלציה אז מה צריך לאזן?
  5. בעיקרון, לא מטפלים בבעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת.--כ.אלון - שיחה 18:50, 9 במרץ 2017 (IST)
כ.אלון, עד כמה שאני מבין השואל טעה במילה והתכוון "התחזקות השקל" וניסה להציע פתרון באמצעות מעין הרחבה מוניטרית (הזרמת כסף לציבור). אלא שנכון שהבעיה של התחזקות השקל היום אינה מצב של דפלציה אלא פגיעה ביצוא וכאן הפתרון לא יכול להיות באמצעי כזה. שנילי - שיחה 10:56, 10 במרץ 2017 (IST)

איפה אפשר לשמוע את השיר ביוונית או ספרדית הפותח את מערכון קרקר נגד קרקר[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר לשמוע את השיר ביוונית או ספרדית הפותח את מערכון קרקר נגד קרקר של הגשש החיוור?

מחפש את הוידאו של אחמד טיבי אומר ערפאת אבי האומה הפלסטינית[עריכת קוד מקור]

מחיפושים ברשת קיבלתי רק את התשובה של אורן חזן

https://www.youtube.com/watch?v=3orIbUhu3xY

האם GET משמשת רק לאחזור מידע ו POST משמשת רק לשליחת מידע?[עריכת קוד מקור]

האם GET ו משמשת רק לאחזור מידע ו POST משמשת רק לשליחת מידע? או שמא שניהן יכולות להחליף תפקידים כך ש GET תשמש לשליחה ו POST לשליפה? בתודה, 77.179.233.95 19:04, 9 במרץ 2017 (IST)

לא, בפוסט אין הגבלה על גודל הpayload.‏ 67.71.186.82 11:23, 10 במרץ 2017 (IST)
איך זה קשור?

האלגוריתם חולה אבל באיזו מחלה?[עריכת קוד מקור]

לאחרונה נזקקתי למאגר מידע תורני כלשהו, העתקתי ממנו את הטקסט וערכתי לו הגהה על פי המקור. נתקלתי במילה מוזרה 'לל' כשבמקור כתוב 'ללמד'. בהמשך גיליתי עוד ועוד שיבושים והמשותף לכולם הוא אותו 'מד'. כלומר, האלגוריתם השמיט באופן שיטתי לכל אורך הטקסט את צירוף האותיות 'מד'. מלבד זה הטקסט היה לגמרי מדויק.

לאנשי המחשבים שבינינו האם נתקלתם אי פעם בתופעה דומה. אשמח לשמוע. (מזה שנים שאני חוקר טקסטים ועל טיב המשוגות האנושיות כבר עמדתי אבל נראה שגם למחשבים יש משוגות) 46.116.6.235 20:27, 9 במרץ 2017 (IST)

כן. ידוע. באיזה כלי ערכת? Word? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 9 במרץ 2017 (IST)
לא אני ערכתי מדובר במאגר מידע שקניתי. איני יודע באיזה כלי נערך. סקרן להבין את דרך היווצרות התקלה. תודה יגאל 46.116.6.235 00:18, 10 במרץ 2017 (IST)
אז איפה היה "האלגוריתם"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:01, 10 במרץ 2017 (IST)
צודק. לא התנסחתי נכון. בכל מקרה התקלה המתוארת קרתה ושאלתי היא כיצד. כלומר, איזה תהליך יכול לגרום לתקלה מעין זו. תודה יגאל. 46.116.6.235 01:39, 10 במרץ 2017 (IST)
עדיין. מצאת את הטקסט בצורה הזאת במאגר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:42, 10 במרץ 2017 (IST)
אכן. מצאתי בקטע אחד שאליו נזקקתי 5 מילים פגומות אלה: לל (ללמד). בריגה (במדריגה). בעום (בעומדם) ות (מדות). כאמור, המשותף לכולם ש'מד' נשמט בצורה מוזרה. פניתי למפתח/מפיץ והוא הודה לי על שהסבתי את תשומת לבו לכך, אך לא ידע להסביר לי מה קרה. 'אולי קיבלתי סריקה לא טובה'. בכל מקרה נראה שזאת שגיאה של מכונה. מוח אנושי לא עשוי לטעות בצורה שכזו. 46.116.6.235 01:47, 10 במרץ 2017 (IST)
הבנתי. שתי אפשרויות, בכל אחת גלומות כמה תת אפשרויות. א' מישהו שעבד על הטקסט השתמש במנגנון חיפוש והחלפה לא נכון. אולי רצה למצוא את צמד האותיות הללו כי זה מה שזכר ממילה שהוא מחפש, ובטעות לחץ הרבה פעמים על "החלף" במקום "חפש", שבדרך כלל מופיעים אחד ליד השני. וזה החליף ב"כלום", כי את השדה במה להחליף לא עודכן - לא התכוונו להחלפה. ואולי הוא כן התכוון למחוק במיקום מסויים את צמד האותיות הללו על ידי החלפה בכלום, ולחץ בטעות על "החלף הכל" במקום "החלף". ב' מנגנון התיקון האוטומטי. משהו שקיים בכמה תוכנות, נגיד ב-word, וכל פעם שרואה רצף אותיות מוגדר מראש, הוא הופך אותו למשהו אחר לפי הכללים ששוב הוגדרו מראש. אני לא יודע מה מוגדר אצלך, אבל אתה יכול לנסות להקליד " ש"ח ", בדרך כלל זה הופך לסימן המאופך של השקל. "->" בדרך כלל הופך לציור של חץ. "wierd" בדרך כלל הופך להיות "weird". יש עשרות כאלו, וניתן להגדיר חדשים חופשי. או שמישהו הגדיר זמנית ושכח, או שמישהו הגדיר לא נכון. או שמישהו אחר חמד לצון. אני עדיין זוכר מקרה שקראתי עליו, בו החליפו את הרצף ". ", נקודה ורווח, כלומר נקודה בסוף משפט ולא בשבר עשרוני, להיות ". Fuck! ". כלומר זה הכניס אוטומטית קללה בין כל שני משפטים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:03, 10 במרץ 2017 (IST)
נפלא! יישר כחך יגאל 46.116.6.235 02:11, 10 במרץ 2017 (IST)

איך נקראת דפלציה שמשקפת התחזקות במשק?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שיש דפלציות חריפות שמשקפת סכנה מיידית למשק ויש דפלציות מתונות שלא בהכרח ניתן לדעת את השפעתן אך ברצוני לשאול איך נקראת דפלציה שעולה במתאים ישיר וחד משמעי עם התחזקות במשק וכמות רבה יותר של עסקאות במשק בעקבות ירידת המחירים? 77.179.233.95 23:45, 9 במרץ 2017 (IST)

אולי משתמש:כ.אלון יעשיר ואתנו בתובנותיו? 85.181.251.106 04:07, 10 במרץ 2017 (IST)
לא מכיר מצב של דפלציה+התחזקות משמעותית בפעילות הכלכלית לאורך זמן. מתוך הערך דפלציה : כל המקרים של דפלציה הובילו לירידה בביקוש להשקעות, לירידה בביקוש המצרפי במשק בעקבות החשש מירידת משכורות ומפיטורין, ולפגיעה במערכת הכלכלית.......רוב הכלכלנים מסכימים על כך שדפלציה ממושכת מביאה יותר נזק מאשר תועלת --כ.אלון - שיחה 10:39, 10 במרץ 2017 (IST)
ומה כאשר הדפלציה מתונה ומתרחשת מירידה במחירי סחורות, מירידה בפערי תיווך מוגזמים בעקבות חרם צרכנים או בעקבות פיצול ריכוזיות ברורה (שאיננה מעודדת ע"י הממשלה)? אני מתרשם שהמקרים האלה צריכים להיות Exception ברור. 85.180.91.231 20:47, 11 במרץ 2017 (IST)

לימוד אסטרונומיה[עריכת קוד מקור]

איזה ספר מומלץ ללמוד על ידו אסטרונומיה, אני רוצה ללמוד על תנועותיהם של כוכבי הלכת עד לרמה כזו שאוכל ע"י התבוננות בשמים לזהות את הכוכבים ולדעת לאן ינועו בימים הקרובים וכד', כמו כן אני מעוניין שהלימוד יהיה עם דגש על הנושאים ההלכתיים כמו קידוש החדש, ברכת החמה, מזלות וכו'. תודה. (הערה: חלק מהעניינים כמו מולדות ותקופות אני מכיר)

לא ספר, אבל ראה כאן. 84.229.131.201 08:45, 10 במרץ 2017 (IST)
לא מצאתי משהו שעוזר לזהות את כוכבי הלכת ע"י תצפית מכדור הארץ. 95.86.90.14 13:12, 10 במרץ 2017 (IST)
לחלק הראשון של שאלתך יש תשובה קלה: סטלריום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 04:22, 11 במרץ 2017 (IST)
יש אפליקציה של גוגל שעוזרת לזהות את כל גורמי השמיים. Assafn שיחה 01:27, 13 במרץ 2017 (IST)
שמה google sky, והיא בעייתית בטלפונים נטולי ג'יירוסקופ. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:20, 13 במרץ 2017 (IST)

בשר ודגים ו-חלב ודגים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר מחקר שהוכיח שיש סכנה בריאותית באכילת דגים עם בשר או באכילת דגים עם חלב, אשמח לקבל קישור למחקר כזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מרבית בני האדם לא מפרידים אין בשר, חלב ודגים בשום צורה. האיסור היהודי לא מוכר כלל בעולם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:44, 10 במרץ 2017 (IST)
אני כמעט בטוח ששמעתי פעם על מחקר שהוכיח שזה מזיק לבריאות. 95.86.90.14 12:15, 10 במרץ 2017 (IST)
מישהו רימה אותך. קיימת קבוצה קטנה מאוד של אנשים בעולם המפרידים בין בשר לבין דג. לא נמצא שהם בריאים משמעותית מיתר העולם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:17, 10 במרץ 2017 (IST)
יכול להיות שאתה זוכר שקראת על כך שאכילת דגים עם חלב פוגעת בבריאות בתווך קצר וזה בלבל אותך? כי תוך 24 שעות ההשפעה תעלם ולא יהיה כל נזק לתווך ארוך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:25, 10 במרץ 2017 (IST)
גם מעניין, אפשר הרחבה קצת, באילו נזקים מדובר, ואולי גם מקור. 95.86.90.14
אין שום מחקר כזה. גילגמש שיחה 13:52, 10 במרץ 2017 (IST)
לא מבינה איך אתם בכזו מהירות מצהירים שלא קיים שום מחקר כזה. יש מחקרים אמינים יותר או פחות על כל מיני דברים מוזרים בעולם. זה לא אומר שהם נכונים, אבל הם עדיין יכולים להיות קיימים. • צִבְיָהשיחה • י"ב באדר ה'תשע"ז 14:20, 10 במרץ 2017 (IST)
לשאלתך, אני לא חושב שיש "מחקר" בנושא, אבל אכילת דגים עם חלב מביאה לשלשול חזק אצל לא מעט אנשים, עם כיבה לא מספיק חזקה בדרך כלל, כפי שכרגע גם מצאתי בעשרות תוצאות בגוגל, ואני ביניהם. במיוחד אם הדג הוא מלוח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:08, 10 במרץ 2017 (IST)
אני מכיר את התחום ואם איני מכיר מחקר כזה, סימן שהוא ככל הנראה לא קיים. הסיכוי שכן קיים מחקר כזה ולא נחשפתי אליו במהלך לימודיי הוא נמוך מאוד. גילגמש שיחה 17:28, 10 במרץ 2017 (IST)
לשואל: אני לא מכיר מחקר בנושא, מה שלא מפתיע כי אני לא מהתחום. האיסור היהודי על אכילה של בשר ודגים מבוסס, ככל הנראה, על חשש לסכנה, ומן הסתם החשש נבע מהידע של אותה התקופה שלא התבסס על מאמרים. מה שלא אומר שהוא לא נכון, כמובן. זה אומר שלא מדובר על תוצאה של מחקר מדעי שיטתי כמקובל היום, ובהיעדר נימוק משמעותי המבוסס על הידע הקיים בימינו, נקודת המוצא של הרבה אנשים, ואני ביניהם, שהוא שגוי. מאידך, בהנחה שאכן צודק גילגמש והנושא לא נחקר, לא ברור לי כיצד אנשים מוכן להצהיר בבטחון מוחלט על היעדר הסכנה. הטענה שאנשים רבים נוהגים כך והם בריאים היא טענה מאוד לא מדעית - ואני נזהר בדברי. משה פרידמן - שיחה 18:07, 10 במרץ 2017 (IST)
לא ניתן לומר באופן אבסולוטי שיש מוצר מזון בריא או לא בריא מבחינה מדעית. גם מים יכולים להרוג את השותה (הרעלת מים). נהוג לדבר על LD50 (lethal dose) כלומר, מה המנה שתגרום ל50% מהנבדקים למות. מוצרים שהLD50 שלהם נמוך (כלומר, נדרשת מנה קטנה יחסית כדי להרוג 50% מהנבדקים) אפשר לסווג כרעילים או כלא בריאים, אבל לא נובע מכך שכל כמות מהמוצר היא לא בריאה או רעילה. כך למשל שומן, שיכול להתפס כלא בריא, נחוץ לאדם ולמעשה אדם שלא יצרוך שומן כלל ימות כי בני אדם חייבים לקבל בתזונה חומצות שומן חיוניות. כדי להראות ששילוב מזונות מסוים אינו בריא צריך להצביע על פרמטרים מדידים כלשהם כמו למשל LD50 או נתונים על ספיגה: האם שילוב של מזונות מסוימים מקטין את ספיגת חומרי התזונה מאחד מהם. כך למשל נמצא ששוקולד מקטין את הספיגה של הסידן מחלב. לכן, שוקו במובן זה אינו שילוב טוב - עדיף לשתות חלב ללא שוקולד (אם רוצים לקבל סידן). כמובן שהשוקולד לא מוריד את הספיגה ל0 לכן השוקו עדיף מבחינה זו על כלום. לא ידוע לי על כך ששילוב של דג עם חלב מעלה LD50 (כלומר, השילוב של שניהם לא רעיל יותר מרעילות של כל אחד מהם בנפרד) ולא ידוע לי על עיכוב ספיגה של חומר כלשהו בגלל השילוב הזה. גילגמש שיחה 06:44, 11 במרץ 2017 (IST)
מבלי להכנס בכלל לוויכוח לגוף הדברים, והאם הם רלונטיים לטענה לעיל, אינני מבין איזו חשיבות יש לאמירה "לא ידוע לי" הנאמרת על מנת לשלול טענה, שאתה עצמך אמרת שלמיטב ידיעתך מעולם לא נבדקה באופן מדעי. משה פרידמן - שיחה 05:12, 12 במרץ 2017 (IST)

גם היהדות אינה טוענת שאכילת בשר ודגים/חלב ודגים יחד אינה בריאה. החשש בבשר ודגים היה שאנשים יבלבלו בין עצמות הדג האכילות לעצמות הבשר ועלול להיחנק, לאחר שהחשש פסק יש שהקלו והתירו להשתמש באותם כלים. לגבי חלב ודגים היו פוסקים שכתבו שמדובר בטעות סופר. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:34, 14 במרץ 2017 (IST)

למיטב זכרוני, כתוב בתלמוד (אינני זוכר היכן, מובא בספר בניהו בן יהוידע לנדרים מא ע"ב) שאכילת בשר ודגים עלולה לגרום לצרעת. זה כמובן לא מבוסס על מחקר מדעי. --Nahum - שיחה 15:15, 29 במרץ 2017 (IDT)
רבים אמרו שזו טעות סופר בבית יוסף. יש מחמירים, בעיקר ספרדים. ראו כאן. נרו יאירשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ז • 15:21, 29 במרץ 2017 (IDT)

האם שמן שקדים הוא אכיל?[עריכת קוד מקור]

הבנתי ששמן שקדים כמו זה שמשתמשים בו למסאז'ים נעשה משקדים מרים (Bitter almonds) ולפיכך אינני יודע אם הוא מומלץ לאכילה; אולי הנושא אף מסובך מכך. המומחה יכול לתת מענה? 85.181.251.106 04:00, 10 במרץ 2017 (IST)

שמנים טובים לתיבול הם שמנים אגוזיים כדוגמת שמן אגוזי מלך, שמן אגוזי לוז, --שמן שקדים,-- שמן נבט חיטה ושמן פשתן. את כולם רצוי להחזיק במקרר כיוון שהם מתחממים בקלות ובעלי טעם דומיננטי.-- כך עתון הארץ. יש לשים לב שמצויין על המיכל שהשמן ראוי למאכל. 129.69.140.142 13:41, 10 במרץ 2017 (IST)

האם מותר לחמם במיקרוגל מוצרי פלסטיק שכוסו (לטענת היצרן) בשכבת פוליפרופילן?[עריכת קוד מקור]

האם מותר לחמם במיקרוגל מוצרי פלסטיק שכוסו (לטענת היצרן) בשכבת פוליפרופילן? 85.181.251.106 05:28, 10 במרץ 2017 (IST) אולי משתמש:עופר קדם יוכל לתת הכוונה? 85.180.91.231 20:39, 11 במרץ 2017 (IST)

באילו מדינות הכי זול לאכול בחוץ?[עריכת קוד מקור]

איך אוכל לדעת באילו מדינות הכי זול לאכול בחוץ? בתודה, 85.180.91.231 09:06, 11 במרץ 2017 (IST)

Big-Mac-Indexבויקי האנגלית. 129.69.140.143 12:25, 11 במרץ 2017 (IST)
או מדד ביג מק בעברית - שהוא פשוט המחיר של המבורגר "ביג מק" במדינות בהן יש סניפים של מקדונלד'ס. אם אתה מחפש תשובה ספציפית יותר (ומדוייקת יותר), אולי תעדיף לתת מיקוד מסויים. אתה מחפש מדינות באירופה? במזרח הרחוק? מרחק מסויים מהארץ?(עלות טיסה) ככל הנראה במזרח הרחוק יהיה זול יותר, אבל מצד שני אם אתה לא אוהב אוכל תאילנדי אל תטוס לתאילנד לא משנה כמה זול שם. חוץ מזה, יש מדינות (כמו תאילנד, עד כמה שידוע לי) שבהן הנוהג הוא לאכול ב"אוכל רחוב", בחוץ, לעומת מדינות "מערביות" יותר, ו"מתורבתות יותר", בהן אוכל רחוב כמעט ולא קיים, ואם תרצה לאכול אתה ככל הנראה תיכנס למסעדה(הייתי בפריז למשך שלושה ימים, אכלתי כל יום בחוץ, ולמיטב זכרוני לא נתקלתי בכלל בדוכנים של אוכל שהיו במדרכה). בארה"ב (אני יודע להעיד על ניו יורק העיר ועל עוד כמה ערים גדולות)יש גם "פאסט פוד" כמו מקדונלדס, גם מסעדות "מכובדות" יותר, וגם אוכל-רחוב של ממש. לסיום, מדינות "זולות" באופן כללי (שוב, המזרח הרחוק) יהיו כנראה זולות, אבל אני לא חושב שיש מקום להשוואה בין האוכל בתאילנד לאוכל בפריז, ברלין, או ניו יורק. לסיכום, נסה למקד את השאלה שלך יותר. Eyalweyalw - שיחה 16:30, 11 במרץ 2017 (IST)
היי אייל, תודה. קלעת בול, אני אכן מתכוון בעיקר לאירופה ומזרח אסיה ולא מדבר כלל על אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ואוקיאנה. אני שואל מה הזולות ביותר לאכול בחוץ באירופה ומזרח אסיה. 85.180.91.231 19:33, 11 במרץ 2017 (IST)
זול זה מושג יחסי, כשאני נכנס למסעדה ברומניה ואוכל ארוחה ב-25 שקלים, כולל טיפ, עבורי זה זול, אבל לא כך עבור המקומי המרוויח חצי או רבע משכר המינימום הישראלי. מדד ביג מק מודד מחירים של מוצר קבוע, לכן נותן אינדיקציה לא רעה, למרות שגם העלויות של המוצר הזה תלויות ברמת שכר העבודה ובעלות המוצרים המרכיבים באותה מדינה. בברכה. ליש - שיחה 11:33, 12 במרץ 2017 (IST)
כמובן, אבל אני מניח שהשואל מכוון למה שיהיה לו זול, ולא למה שזול למקומיים. מדד ביג מק נועד כמובן לתת אינדיקציה כללית ולא מחליף "סקר שוק" רציני יותר. לשאלה המקורית - אני מעריך שמערב אירופה יהיה יקר יותר ממזרח אירופה, ומזרח אירופה יקר יותר ממזרח אסיה. בשביל יותר מידע (או בשביל חוות דעת ספציפית על מדינה מסויימת), עדיף שתחכה למישהו אחר. אגב, עדיין לא ענית לאחת השאלות ששאלתי - אתה מחפש "אוכל רחוב", שקונים בדוכן ואז אוכלים בהליכה/בישיבה זריזה ברחוב, או מסעדות יותר 'מכובדות'? Eyalweyalw - שיחה 11:57, 12 במרץ 2017 (IST)
היי אייל, לא עניתי כי האמת שאין לי דעה בנושא (אוכל רחוב או מסעדה), אבל בגדול שניהם זה בסדר (כל עוד הדוכן או המסעדה לא מזוהמים זה בסדר). 77.180.24.227 21:19, 12 במרץ 2017 (IST)
השאלה היא בעיקר מה ואיפה אתה אוכל בישראל מוכרים במקומות מסויימים פלאפל בפיתה ב-6 שקלים, כלומר אירו וחצי לסנדביץ די גדול ומשביע עם תוספת סלטים חינם... מצד שני, אתה יכול להיכנס למסעדה ולקנות בקבוק מים מינרליים ב-30 שקלים. אז, ישראל יקרה או זולה? --איש המרק - שיחה 16:12, 16 במרץ 2017 (IST)
האתר הזה: [5] מנסה לעשות סדר בדברים. לא יודע עד כמה המדדים שלו מדויקים. גילגמש שיחה 16:48, 16 במרץ 2017 (IST)

מרכז היקום[עריכת קוד מקור]

אני חוזר לכתוב כאן פעם ראשונה אחרי חודשים ארוכים שבהם לא נכנסתי לכאן בעקבות תגובות מגעילות שקיבלתי. מקווה שהפעם אקבל התייחסות עניינית. השאלה שלי היא:

אם היקום מתרחב לכל הכיוונים, זה אומר בעצם שהנקודה שממנה הכל התחיל, הנקודה הסינגולרית, היא מרכז היקום, הלא כן?
האם יש דרך לחשב איפה היא נמצאת ואיפה אנחנו נמצאים ביחס אליה?--79.178.30.146 16:42, 11 במרץ 2017 (IST)

ליקום אין מרכז, כל נקודה ביקום מתרחקת מכל נקודה אחרת באותו אופן. הדימוי המקובל הוא נקודות המצוירות על פני בלון מתנפח, לא ניתן להגיד שיש נקודה מרכזית. שנילי - שיחה 17:49, 11 במרץ 2017 (IST)
לבלון יש מרכז, רק שאינו חלק מן הבלון - הוא נמצא באמצע האוויר שבתוכו. לפי מה שאתה טוען, מבנה היקום הוא מעוגל כמו פני השטח של בלון, ו"נקודת המרכז" נמצאת מחוץ ליקום... בברכת מעגל גורלות מבסוט ובתודה, דג ירוקשיחה • 20:12, מוצאי שבת, י"ג באדר ה'תשע"ז (IST).
זה דימוי דו מימדי. בדימוי זה אין משמעות למרכז הבלון שנמצא במימד שאינו קים בדימוי. שנילי - שיחה 20:22, 11 במרץ 2017 (IST)
כמובן. מרכז היקום הוא פה. ממש-ממש פה. כל נקודה ביקום נמצא במרכזו במובן שיש "כמות זהה של יקום" בכל הכיוונים ממנה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:32, 12 במרץ 2017 (IST)
להרחבה: שגיאה נפוצה היא להבין את "הנקודה הסינגולרית" כתיאור של גודל היקום ברגע המפץ הגדול. התפיסה המקובלת היא שהיקום היה אינסופי בכל רגע, כולל ברגע המפץ. לכן, היקום יכול להתרחב לכל הכיוונים מבלי שאף נקודה תהיה המרכז שלו. צודק העורב שאנו, כמו כל צופה אחר בכל נקודה אחרת ביקום, נמצאים בדיוק במרכזו של חלק היקום אותו אנו רואים. חשוב להדגיש התפיסה הזו היא בעיקר הנחת עבודה מדעית, ולא תוצאה של מחקר או תצפית. אבל לא רק. משה פרידמן - שיחה 05:18, 12 במרץ 2017 (IST)
פרידמן, האם זה לא נכון שברגע המפץ הגדול היקום היה בגודל של פחות מאטום?--79.178.30.146 09:26, 12 במרץ 2017 (IST)
נראה לי שמשה פרידמן בילבל בתשובתו בין מרחב (Void) לבין יקום (Universe). היקום מתפשט במרחב. היקום הוא ההיקף של סך הגלקסיות (שמקורן בנקודה הסינגולרית) ביחד. אני לא אוהב את אנלוגיית הבלון כי אם המרחב הוא אין סופי אז אין טעם לדמות לבלונים וגם לא לדבר על מרכזים כי המרכז הוא בסה"כ נקודת חיתוך דמיונית גם כשאתה מדבר על נקודה סינגולרית וגם כעת. 77.180.24.227 10:42, 12 במרץ 2017 (IST)
משה פרידמן כיצד תפיסת "היקום האינסופי" מתיישבת עם הצהרות נפוצות אודות "מספר הפרוטונים ביקום" וכיו"ב? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:26, 12 במרץ 2017 (IST)
המסה ביקום סופית בהחלט, התיאוריה מדברת על מרחב אין סופי וגם זו אחת מכמה תיאוריות, למשל תיאוריה נוספת היא שהיקום סופי אך מעגלי בארבע ממדים כלומר אם תטוס ישר בסוף תחזור חזרה לאותה נקודה. Assafn שיחה 01:25, 13 במרץ 2017 (IST)
שאלה משתמש:Assafn מה פירוש "מעגלי ב-4 מימדים"? למיטב ידיעתי ואני לא פיזיקאי עיגול הוא בשלושה מימדים שכן יש לו קצוות גובה ורוחב אבל גם עומק ובמסגרת העומק ניתן לטוס בתוכו מנקודה X לנקודה Y. אז אם כך, מה פירוש מעגלי ב-4 מימדים? בתודה, 78.51.214.241 04:10, 13 במרץ 2017 (IST)
לשואלים: היקום נתפס אינסופי בכל נקודה בזמן, הן מבחינת המרחב והן מבחינת המסה. מספר הפרוטונים אינסופי גם הוא. כל תפיסה מוכרת אחרת תוביל להתנגשות עם הנחות יסוד או עם תצפיות שיש בידנו. מי שמונה את מספר הגלקסיות או הפרוטונים ביקום, מתכוון כנראה ליקום הנראה. כנ"ל לגבי גודל היקום בזמן קדום. תיאוריית האינפלציה הקוסמית מאפשרת, עקרונית, הסבר שונה, אבל הוא יהיה שונה רק מחוץ לאופק האירועים. משה פרידמן - שיחה 04:13, 13 במרץ 2017 (IST)
פרידמן היקום אינו בעל מסה אין סופית מאחר ואם כך היה כוח הכבידה היה אין סופי וכולו היינו קורסים לחור שחור. Assafn שיחה 10:35, 13 במרץ 2017 (IST)

אני חוזר על שאלתי. האם בזמן המפץ הגדול היקום היה בגודל של פחות מאטום?--79.178.30.146 10:07, 13 במרץ 2017 (IST)

אני רואה שאני צריך להתערב בדיון. אני לא קוסמולוג, אבל כנראה שהכי קרוב לזה שיש כאן בדיון... אז: קיימים מספר מודלים ואני אציג אחד מהם שאותו למדתי בזמני מנועם סוקר. היקום הוא אינסופי, הומוגני ואיזותרופי והיה כזה החל מהמפץ הגדול. הוא הולך ומתפשט, כלומר מעלה את המרחק בין האובייקטים ובכך מקטין את הצפיפות הממוצעת. כל אובייקט מתרחק מאובייקט אחד, בקצב שהולך וגדל עם המרחק, כלומר אני ואתם כמעט שלא מתרחקים, הגלקסיות הקרובות מתרחקות לעט והגלקסיות הרחוקות מתרחקות במהירות מטורפת. ראו חוק האבל). שאלה מדוע היקום לא קרס לתוך עצמו היא שאלה מעניינת וחכמה מאוד. התשובה היא שמהירות ההתרחבות של היקום עולה על מהירות הנוצרת ממשיכה כבידתית. הגרביטציה פשוט לא "מספיקה" להתגבר על ההתפשטות. לגבי כמות החלקיקים ביקום: מדובר בהערכה בלבד של כמות החלקיקים ביקום הנצפה. לגבי ההבדל בין space ל univerce: הנחת ההומוגניות יוצרת זהות בין המונחים. בסקלות גדולות מספיק (סופר-קלאסטרים ומעלה), כל החלל מלא בחומר באופן אחיד.
אתה מרגיש בטח שהתשובה שלך לא נענתה כי היא למעשה שואלת "איך נראה היקום במצבו הראשוני". והתשובה לא ניתנה עדיין. אנו דנים לרוב בשלבים הראשנים אחרי "שלב ה-0" שהוא סינגולרי ויתכן שלא יכול להיות מסבר בכלים שיש לנו היום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:31, 13 במרץ 2017 (IST)
תודה על התשובה המקיפה. משה פרידמן - שיחה 13:36, 13 במרץ 2017 (IST)
אם הבנתי נכון את משה ואותך, ההנחה על אינסופיות היקום אינה נטועה עמוק בתאוריה, אלא תוצאה של התצפיות על היקום הנראה שהוא הומוגוני ואיזוטרופי בממדים גדולים. אבל כל יקום שממדיו גדולים דיים יראה, ברוב המכריע של היקום הנראה, איזוטרופיות והומוגניות. נשאלת השאלה אם אין פה איזשהו אידאה פיקס שגוי, כמו זה שהיה בעבר שהניח שגיל היקום אינסופי עד שבאו תצפיות סותרות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:50, 13 במרץ 2017 (IST)
מדובר גם על תצפית, אבל בעיקר על הנחה מטאפיזית המגובה בתצפית. נדמה לי ששם ההנחה בעברית הינו "ההנחה הקוסמולוגית", והיא הולכת אחורה הרבה לפני שהיו תצפיות משמעותיות על היקום. בכל זאת, עד לנקודה זו היא מחזיקה מעולה, בהסתייגות ההכרחית שמעולם לא נערכה תצפית על היקום מנקודה אחרת במרחב או בזמן (אחרת מבחינת הסקאלות הקוסמולוגיות. נניח, ממרחק של מליון או מליארד שנות אור משביל החלב). זה מצטרף לתצפיות על הגיאומטריה האוקלידית של היקום בסקאלות קוסמולגיות (שהופכות את ההנחות על סופיות היקום לביזאריות במיוחד). אני בהחלט מסכים שההנחה על גיל היקום האינסופי נבעה מאותה הנחה, ונמצאה שגויה, לפחות באופן חלקי. אני לא מסכים שכל יקום גדול דיו יראה איזוטרופי והומוגני. למעשה, מדובר בתוצאה מפתיעה ביותר. האם ההנחה הזו תחזיק לעולם? זו לא שאלה לפיזיקאים, אלא לעיתונאים. משה פרידמן - שיחה 18:30, 13 במרץ 2017 (IST)
וזה הערך בויקיאנגלית, כולל הביקורת שהבעת בלשונו של פופר. משה פרידמן - שיחה 18:35, 13 במרץ 2017 (IST)
כזכור לי הומוגניות ואיזטרופיות הם הנחות בסיס, בדומה להנחה שחוקי הפיזיקה זהים בכל נקודה ביקום. אנו צופים מכדור הארץ בלבד ורואים שהיקום הוא איזוטרופי. מכיוון שלא נמצאה שום סיבה לחשוב ששביל החלב מיוחד ביחס לגלקסיות אחרות, אנו מניחים שתושבי ואזרחי כל הגלקסיות רואים פחות או יותר את אותה תמונת המצב. לגבי האינסופיות: שמי הלילה הם שחורים עם מעט נקודות לבנות. אם היקום היה אינסופי הן במרחב והן בזמן, אז העין שלנו היתה פוגשת אור מכוכב בכל קו ראיה שהוא. אבל אנו רואים הרבה חושך, כלומר או שהיקום נגמר במקום מסוים או שהוא לא היה קיים תמיד, אלא נוצר ברגע מסוים. ראו הפרדוקס של אולברס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:50, 13 במרץ 2017 (IST)
כל יקום גדול דיו יראה איזוטרופיות לכמעט כל צופה. זה לא מחייב מעמד מיוחד לשביל החלב. אם מה שאני מבין מכם נכון, מדובר בהנחה שאינה ניתנת לבדיקה, שהנחות אחרות מספקות אותן תצפיות כמוה, ושאין לה ביסוס. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:54, 13 במרץ 2017 (IST)
מדובר בהנחה הניתנת להפרכה. אנו צופים היום בקרינת הרקע הקוסמית, שלא הייתה מוכרת כשהונחה ההנחה הזו, ואנו רואים טמפרטורה אחידה בכל כיוון. אינני רואה מדוע ברור לך שזו תצפית הכרחית ביקום גדול דיו. מדוע שלא נראה קרינת רקע המגיעה מכיוון אחד בלבד (מה שהיינו מצפים אילו היקום היה מתחיל בנקודה אחת, כפי הטעות שנכתבה על ידי כותבים אחרים בדיון זה), או בעלת טמפרטורות שונות בכיוונים שונים? מדוע שלא נראה "קצה" ליקום באחד הכיוונים? עם זאת אני מסכים, וכך כתבתי למעלה למיטב זכרוני, שמדובר בעיקר על הנחה מטפיזית, שהוכיחה את עצמה כדי מוצלחת עד כה. בערך שקישרתי באנגלית ישנה פיסקת ביקורת כנגד ההנחה הזו, וגם אני מציג אותה כתפיסה המקובלת, אבל מטיל בה ספק חשדני כאדם פרטי. משה פרידמן - שיחה 19:28, 13 במרץ 2017 (IST)
שתי הערות. האחת, נתקלתי במקור שלצערי איני זוכר מהו שטען שיש היסט דופלר של קרינת הרקע (מה שמגדיר כיוון שאינו מתיישב עם הנחת האיזוטרופיות) שנית - ופה אני מודה שמדובר שפישוט ניכר שכן מעולם לא למדתי יחסות כללית - כשם שכדור גדול דיו ייתר תצפיות התואמות למשטח, אני מניח שיקום גדול דיו, נאמר גוגול פרסק, ייתן תצפיות של משטח. אם הטיעון שלי נכון יש אינסוף פתרונות סופיים שלא ניתנים לאבחנה מיקום אינסופי. על כל פנים מדובר בהשערה בלבד שלי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:23, 13 במרץ 2017 (IST)
לגבי ההערה הראשונה אינני יודע, אבל זו דוגמא לכך שמדובר בהנחה הניתנת לבדיקה, וחזקה על העוסקים בתחום שיזנחו אותה אם תמצא שגויה. לגבי ההערה השניה, פתרון של יקום לא אוקלידי, איזוטרופי והומוגני, שרדיוס העקמימות שלו גדול בהרבה מגודל היקום הנראה הוא אכן הצעה אפשרית. (יש את העניין של צפיפות המסה-אנרגיה, אבל זה לא העיקר כאן). בכל מקרה, בעיני זה כבר חורג מגדר מדעי הטבע. כאמור לעיל, ההנחה הקוסמולוגית נובעת בראש ובראשונה מתפיסת עולם מקובלת במדע. משה פרידמן - שיחה 23:12, 13 במרץ 2017 (IST)

אינפלציה לעומת עליית מחירים נקודתית[עריכת קוד מקור]

אם אינפלציה היא עליית מחירים כללית, איך נקראת עליית מחירים בתחום ספציפי? בתודה, 85.180.91.231 01:24, 12 במרץ 2017 (IST)

נקראת עליית מחירים בתחום מסוים, למשל בעשור האחרון מחירי הדירות בישראל עלו בכ-100 אחוז, עלייה נומינלית - לפני התחשבות באינפלציה הכללית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קיצורי דרך באקסל[עריכת קוד מקור]

שלום למומחים. האם קיימת רשימה של כל קיצורי הדרך הקיימים לאקסל? הכוונה היא לא רק לקיצורי דרך לפעולות כגון ctrl + c וכדומה, אלא לכל מצב בו אפשר להשתמש במקשי המקלדת במקום בעכבר, למשל קפיצה לשורת החיפוש בתפריט הפילטר באמצעות לחיצה על e. וגם שאלה עקרונית - אם באמת כפי שנדמה לי לא קיימת רשימה כזאת, מה הסיבה לכך? אפילו הרשימה באתר התמיכה של מייקרוסופט היא רשימה חלקית. יודה אווזי - שיחה 07:30, 12 במרץ 2017 (IST)

ראה כאן אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:28, 12 במרץ 2017 (IST)
תודה אילן שמעוני, אבל הרשימה בלינק היא חלקית מאוד ואני מחפש רשימה מקיפה יותר. יודה אווזי - שיחה 15:10, 12 במרץ 2017 (IST)
כאן יש רשימה מאד ממצה: [6] (לא הבנתי את הקטע עם ה-e). -- ‏גבי‏ • שיח 16:31, 16 במרץ 2017 (IST)
תודה גבי, אני מכיר את האתר ולצערי גם הוא לא כולל את הכל. הדוגמא שנתתי עם הe היא קיצור דרך נהדר שלא כלול בשום רשימה שנתקלתי בה. אנסה לתאר באנגלית בגלל שאני לא יודע את שמות המונחים המדויקים בעברית - When you apply a filter you can check and unchecked the various items manually or search for a specific value in the search bar. In order to get to the search bar you can click it with your mouse or press the down arrow key a number of times, or you can press the "e" key which would brings you instantly to the search bar יודה אווזי - שיחה 07:45, 19 במרץ 2017 (IST)
וואו, זה מדהים! לא היכרתי את הקיצור הזה, והוא מאד שימושי. אבל לא יכולה להיות רשימה מסודרת של קיצורים מהסוג הזה, מסיבה פשוטה. בחלונית הפילטר יש לך עוד אופציות:
Sort A to Z, Sort Z to A, Sort by Color, Text Filter, Search
כל אחת מהאופציות האלה נגישה דרך קיצור דרך במקלדת, שמסומן בקו תחתון. המילה Search מופיעה בחלונית טקסט בצבע אפור, לכן האות e לא מופיעה שם עם קו תחתון, אבל זאת הייתה הכוונה של המתכנתים. יש עשרות או מאות קיצורים כאלה, בכל תפריט או תת-תפריט של אקסל (או כל תוכנת אופיס), ואתה יכול פשוט לזהות אותם בתפריט על פי הקו התחתון, ולהשתמש בהם. אני מקווה שהסברתי את הנושא בצורה ברורה. -- ‏גבי‏ • שיח 08:47, 19 במרץ 2017 (IST)

איך השם יהושוע הפך לג'יסס באנגלית? מה התהליך?[עריכת קוד מקור]

השם בוטא באותו הזמן (סוף ימי בית שני) כישוע או ישו (שני השמות מופיעים במקורות יהודיים שונים מאותה תקופה). ספרי הברית החדשה נכתבו ככל הנראה במקור בעברית ו/או ארמית אך תורגמו ליוונית ושרדו רק בשפה זו. השם שמופיע שם הוא Ἰησοῦς (יֶסוּס). באנגלית זה נכתב די דומה: Jesus. ר' גם w:Jesus (name)‏. Tzafrir - שיחה 15:05, 12 במרץ 2017 (IST)

אני אנסה לפרט מעט יותר.
  1. ככל הנראה, בעברית של אותה תקופה ביטאו את התנועות חולם וצירה בצורה קצת דומה, ולכן יהושע הפך לישוע (כבר בתנ"ך קיימות דוגמאות לכך מתקופת בית שני).
  2. ישוע ככל הנראה קוצר לישו והעי"ן נבלעה.
  3. ישו נכתב ביוונית עם סיגמה בסופו על פי הדקדוק היווני והפך ל"יסוס".
  4. האות היוונית i עברה דרך הלטינית והפכה באנגלית ל-j. אני לא ממש בקי בתהליך הזה ואני מניח שתוכל לקרוא עליו יותר בפירוט היכן שהוא בוויקיפדיה האנגלית.
וכך הפך יהושע לג'יזוס או ג'יזס. מקווה שעזרתי, Nahum - שיחה 15:24, 29 במרץ 2017 (IDT)

מה ההבדל בין קשר מתכתי לקשר קוולנטי?[עריכת קוד מקור]

אני מנסה לשפר את הבנתי בקשרים כימיים ומקריאת הפתיח של קשר מתכתי נשמע לי שהוא מאד דומה לקשר קוולנטי. אני אומר את זה כי בשניהם הקשר נראה לי כמעין "השתרשרות אלקטרונים זה בזה". אולי ההבדל טמון בכך שבראשון מדובר באל מתכות עם מספר זהה של אלקטרונים מכל צד ובשני מדובר במתכות ולא בהכרח עם מספר זהה של אלקטרונים מכל צד. הדייקתי ? 77.180.24.227 19:52, 12 במרץ 2017 (IST)

א. עדיף לשאול שאלות כאלה בדף המיוחד לשאלות על מדעי הטבע. אבל אם כבר שאלת פה נענה פה.
ב. ההבדל העיקרי הוא שבקשר קוולנטי מדובר בקשר בין שני אטומים. פה מדובר בקשר בין הרב מאוד אטומים. עוד הבדל הוא שבאל מתכות הן "רוצות" את האלקטרונים, ואילו במתכות הן רוצות כמעט "להפטר" מהן. eman שיחה 22:39, 12 במרץ 2017 (IST)
אם לחדד את תשובתו של עמנואל - קשר קוולנטי הוא קשר בין שתי אל-מתכות, כמו למשל או . ההבדל הוא שאם אתה נתקל בכמה גרם מתכת, כל אחד ואחד מהאטומים של המתכת מחובר לכמה אטומים אחרים, ובסופו של דבר הם כולם נמצאים בקשר עקיף (כלומר "דרך" אטומים אחרים). מספר אבוגדרו של אטומים חולקים ביניהם כמות דומה של אלקטרונים שמתזזים ממקום למקום. לעומתו, אם תיתקל בכמה גרם מים, אז כל אטום חמצן חולק אלקטרון אך ורק עם שני אטומי מימן ספציפיים, וכל אטום מימן חולק אלקטרון אך ורק עם חמצן אחד (ובאופן עקיף אולי גם עם מימן אחר). ההבדל העקרוני בין מתכת לבין מים או גז הוא מה שמחזיק אותם ביחד - את המתכת, או הסגסוגת, מחזיקים קשרים מתכתיים, ואם תנסה לחתוך את המתכת אתה תיאלץ "לשבור" קשרים מתכתיים. את המים מחזיקים קשרים בין-מולקולריים, קשרי מימן, ולא קשרים אטומיים. המימן נמשך לחמצן אחר, אבל לא בקשר קוולנטי - הם לא חולקים אטום. צריך לשים לב שלפעמים דווקא כן נוצרים מבנים גדולים, למשל יהלום או גרפן, אבל גם אז, האלקטרון של אטום פחמן מסויים נמצא כל הזמן "לידו", או אצל השכן, בעוד שהאלקטרון של אטום ליתיום יכול לטייל לקצה השני של החומר ואלקטרון אחר יתפוס את מקומו. Eyalweyalw - שיחה 16:05, 14 במרץ 2017 (IST)

אחשוורוש בשפות שונות[עריכת קוד מקור]

כיום השם של אדם נשמע כמעט זהה בשפות שונות. למשל השם אסף יכתב באנגלית assaf או Asaph או ברוסית Асаф. הכתיב מקומי אבל הצליל נאמן למקור. האם מישהו יודע אילו תהליכים הביאו לכך ששמות ישנים בעיקר מהעת העתיקה נשמעים שונים לחלוטין בשפות שונות? למשל אחשוורוש מכונה בפרסית חְשְיָארְשָׁ ובלטינית קסרקסס Xerxes ? ‏ Assafn שיחה 01:19, 13 במרץ 2017 (IST)

זה שילוב של מספר גורמים כמו העובדה שבעבר לא היה אינטרנט והיה קשה יותר לתקנן ולשמר את דרכי ההיגוי על ידי תחביר העובר ביעילות בין אנשים כמו גם העובדה ששפות אז אמנם היו קרובות יותר (ערבית עתיקה ועברית עתיקה למשל, אנגלית עתיקה וגרמנית תחתית למשל או כתב סיני שהיה גם הוא נפוץ יותר בארצות מזרח אסיה למשל) אבל למרות הקרבה היה נדיר יותר למצוא אנשים שידברו את אותן השפות וידוע שלא תמיד דובר שפה א' הוגה או קולט פונמות של שפה ב' באופן מדויק אם אינו מאומן בהם ולכן קל יותר להגיע לשיבושי היגוי (שיכולים להיות מוחמרים ע"י שחזור מידע מעורפל, דבר שעל פי מחקרים פסיכולוגיים בני אדם די נוטים לו) וכאמור בעולם העתיק זה היה קל במיוחד בגלל הנדירות היחסית שבה היה מוחלף, נשמר, ומתוקנן מידע לשוני באופן מדויק. אלו הן הסיבות העיקריות שאני יכול לחשוב עליהן. אין לפסול ששמות מסוימים גם שובשו בכוונה כאשר לשיבוש הייתה משמעות סמלית (באופן דומה המון ארכיאולוגים מסכימים שלוחות המונים מספרים של חיילים בצבאות עתיקים כמו 500 אלף לוחמים היו לעתים מוגזמים) אבל לטעון שהיה שיבוש מכוון יכול להיות השערה חסרת בסיס ממשי ותלוי במקרה לגופו. 78.51.214.241 08:05, 13 במרץ 2017 (IST)
Xerxes לא נהגה קסרקסס, בהתחלה התעתיק של השמות היה יחסית מדויק. לאחר מכן כאשר השם הועבר לשפות אחרות לעתים לקחו את הכתיב הלטיני והגו אותו באופן שונה לפי כללי השפה החדשה. כך למשל קרקס נכתב ונהגה בלטינית קירקוס, אך האות C נהגית לעתים באנגלית "ס" כך שהשם נהגה "סירקיס". אבשלום קור סיפר פעם בפינה שלו על קיקרו/ציצרו ויושב הראש שפרינקק. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:26, 14 במרץ 2017 (IST)
כיצד יכול להיות שהתעתיק של השמות היה מדויק אם העיצורים והתנועות ביוונית לא דמו לאלו שבפרסית? היוונים הגו ותעתקו כפי שיכלו בשפתם, לא כפי שהשמות הזרים להם נהגו בשפות המקור. ניתן לראות זאת בשמות הזרים שתועתקו לעברית בתנ"ך ובתלמוד (אספסיאנוס ואצטדיון למשל: תופעה דומה לתוספת האל"ף בתחילת אחשורוש - רמז לקושי בהגייה בשביל דובר העברית בתקופת בית שני) וגם בכיוון השני: השמות העבריים שתועתקו ליוונית - במיוחד מה שקרה לחי"ת ולשי"ן במעבר הזה. Liad Malone - שיחה 21:42, 14 במרץ 2017 (IST)

האם חומצות גרעין נחשבות לחלבונים ונכללות כחלבונים ב Nutrition facts?[עריכת קוד מקור]

בתודה, 78.51.214.241 03:22, 14 במרץ 2017 (IST)

חומצות גרעין בהחלט אינן חלבונים. לגבי ערכן התזונתי, נצטרך לחכות לתזונאי שישיב. ‏gal m‏ 17:49, 14 במרץ 2017 (IST)
לא התכוון המשורר לחומצות אמינו? שנילי - שיחה 13:54, 15 במרץ 2017 (IST)
חד משמעית לא. 77.179.179.98 18:13, 15 במרץ 2017 (IST)
לא נהוג להתייחס לערך תזונתי של חומצות גרעין כי משקל חומצת הגרעין מתוך סך המשקל של התא די בטל בשישים. הינה למשל כאן: מצוין משקל של חומצות גרעין בתא בודד. לפי חישוב זה אפשר להניח שבקילוגרם מזון ממוצע (שתאיו בגודל דומה לתאים אנושיים) יש גרמים ספורים של חומצת גרעין. דבר כזה הוא בעל חשיבות תזונתית נמוכה מאוד. דבר אחר שכן צריך לשים אליו לב הוא תהליך פירוק הפורינים (פורינים הם קבוצה כימית המתארת שניים מתוך ארבעת בסיסי הDNA; שני האחרים הם פירימידינים). פורינים מתפרקים לחומצה אורית. רמה גבוהה של חומצה אורית בדם יכולה לגרום לגאוט. לא נובע מכך שצריך להמנע ממזונות שמכילים את הבסיסים האלה אלא רק לאנשים שיש להם כבר רמה גבוהה של חומצה אורית בדם או נטיה לפתח את הסיבוך הזה כדאי לעבור למזון אחר. כמובן בליווי ייעוץ תזונתי מתאים. גילגמש שיחה 05:26, 16 במרץ 2017 (IST)

שאלה על גיור איוונקה טראמפ[עריכת קוד מקור]

האם כל סיבת ההתגיירות היא רק בגלל רצונה להנשא לג'ארד קושנר?

מן הסתם. נרו יאירשיחה • י"ח באדר ה'תשע"ז • 00:45, 16 במרץ 2017 (IST)
זו שאלה שתצטרך לשאול אותה כשתפגוש בה. לא נראה לי שמישהו אחר יכול לענות על זה חוץ ממנה.--Nahum - שיחה 15:27, 29 במרץ 2017 (IDT)
אם תרצה לדקדק עוד יותר תוכל להסתפק אם היא תאמר את האמת, או בכלל יודעת את התשובה האמיתית; ובכל זאת נדמה לי שלא רבים יטענו שהיא הייתה מתגיירת אילולא פגשה אותו בפגישה עסקית. נרו יאירשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ז • 15:32, 29 במרץ 2017 (IDT)

שאלה מעט מתמטית - מהם היישומים הנפוצים ביותר של חדו"א ואינפי בתעשייה[עריכת קוד מקור]

אני לא שואל על יישום במחקר המדעי אלא על יישום בתעשייה: מיהם הציבורים המקצועיים שעובדים עם חדו"א ואינפי בתעשייה והאם המומחה יכול להדגים כמה מטרות כאלה. תרגישו חופשית לתת כל דוגמה שתרצו, בתודה, 85.182.59.1 05:49, 15 במרץ 2017 (IST)

זיכרון ישן: למרות שזה טרוויאלי – מציאת שטח פנים מינימלי לאריזה בנפח נתון. חזרתישיחה 07:33, 15 במרץ 2017 (IST)
כיוון שפיזיקה מבוססת על אינפי, הרי כל יישום תעשייתי שמבוסס על פיזיקה נשען, ישירות או בעקיפין, על אינפי. דוד שי - שיחה 07:40, 15 במרץ 2017 (IST)
לדעתי דוד היה צריך להגיד על מה הוא חשב במדויק כשהוא כתב דברים כלליים אלה. 85.182.59.1 08:20, 15 במרץ 2017 (IST)
חישובי גרר, חישובי התנגדות, חישובי מסלולים, חישובי זמן גישה, חישובי כיסוי שטח שחיישן רואה, בתכנון לווינים, טילים, מטוסים, ביצועי מצלמות ומכ'מים, רק לדוגמא קטנה.. בתחומים יותר אזרחיים - חישוב שטח לקניית שטיח שמכסה את כל הרצפה בבית, חישוב כמות צבע לקנייה לצבוע את כל הקירות תקרה + מעקים ומרפסת... בברכה אמא של גולן - שיחה 08:52, 15 במרץ 2017 (וIST)
חישובי אלמנטים סופיים, חוזק ותרמיקה והשפעות חום וקור, חישובי זרימה של נוזלים, גזים, התנהגויות בתוך מנועים... אמא של גולן - שיחה 08:55, 15 במרץ 2017 (IST)
מרגיש חובה לציין את התמרת פורייה: אחד הכלים החשובים והחזקים בעיבוד אותות כל עבודה עם תופעות גליות (אור, חשמל, גלי ים). וגם בימנו כל מטכנולוגיה מובססת על ידע מדעי, ובמדע חדו"א הוא אחד הכלים המרכזיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:55, 15 במרץ 2017 (IST)
באופן מעשי מעט מאד נזקקים למתמטיקה עצמה, למרבית הבעיות שהוזכרו לעיל פותחו מודלים ממוחשבים שמבצעים את החישובים. עדיין אני חושב שמהנדס מתכנן חייב להכיר את המתמטיקה שמאחורי המודל והתוכנה כדי להבין מה הוא עושה, להבין את התוצאה והמשמעות שלה. שנילי - שיחה 12:51, 15 במרץ 2017 (IST)
ככלל, הפיזיקה(המתקדמת) והחדו"א צועדות יד ביד. לא במקרה ניוטון פיתח את האינפיניטיסימל ואת המכניקה יחד. נוסחת ציאולקובסקי וכל השאלות הדומות אליה נפתרות לרוב (לפחות בקורסי המבוא לפיזיקה) בעזרת "יהי אינפיניטיסימל זמן dt, השינוי בתנע בו הוא dp, ולכן מקבלים כך וכך". כל המשחק הזה עם דיפרנציאלים, על מנת להפוך אותו לפורמלי, חייבים להשתמש בחשבון האינפיניטיסימלי. אם פתרון של משוואה דיפרנציאלית נחשב אצלך חדו"א(במחלקה לפיזיקה בבר אילן זה מגיע כחלק מהסדרה "מתמטיקה לפיזיקאים" שכוללת אינפי, חשבון וריאציות וכד') אז משוואת החום ועוד משוואות דיפרנציאליות רבות גם הן חלק מהיישומים. Eyalweyalw - שיחה 13:20, 15 במרץ 2017 (IST)
איך אף אחד לא אמר מוביל-איי? אגב, אני לא מהתחום, אבל משוכנע שגם תחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית, יחד עם אלגוריתמים הקשורים בטיפול במידע רב ברשת, זקוקים לחדו"א ברמה כזו או אחרת. משה פרידמן - שיחה 20:38, 15 במרץ 2017 (IST)

האם בונים בישראל מעט מדי דירות?[עריכת קוד מקור]

כולם מסכימים שיותר דירות בגודל סביר (נניח 2-4 חדרים) באזור נתון, פירושו ירידת מחירי דיור באותו האזור, לא בהכרח ירידה משמועתית כמובן אבל ירידה. האם בישראל בונים מעט מדי דירות וזה פקטור מרכזי לעלויות הדיור הגבוהות? מהן הסיבות העיקריות לבנייה מועטה אם זה אכן המצב ללא עוררין? 85.182.59.1 10:06, 15 במרץ 2017 (IST)

כך היה בעשור החולף, מצב שהתחיל להשתנות בחודשים האחרונים. רוב רובם של הקרקעות שייכות למישהו (גם "קרקעות מדינה" שייכות למעשה לגוף מסויים) כך שיש צורך לרכוש או להפשיר קרקעות או לשנות ייעוד של קרקעות לצורכי בנייה. פעולות אלו דורשות ביורוקרטיה רבה ובשנים האחרונות לא היו מספיק קרקעות לבנייה. כאמור מצב זה השתנה בחודשים/שנים האחרונות ולכן עכשיו כאשר הפרוקטי הבנייה מתחילים להסתיים יש יותר היצע ולכן המחירים יורדים. כך שמה ששאלה נכון חלקית. לזה צריך להוסיף כל מיני תוכניות ממשלתיות להורדה מלאכוית של מחירים שיהיו כאלו שיגידו שזה עוזר וכאלו שיגידו שלא. אבל זו ברוב המקרים כבר שאלה פוליטית אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:25, 15 במרץ 2017 (IST)
"כולנו מסכימים"? מי אמר שכולם מסכימים על כך? אחת הסיבות לעליית המחירים היא ריבית נמוכה שדוחפת משקיעים (כולל "אנשים פשוטים") לקניית דירות. ע"פ הלמ"ס רוב הקונים דווקא מחפשים דירות גדולות יותר ממה שאתה טוען "שכולם מסכימים". כנראה אין סיבה יחידה לעליית המחירים. Shannen - שיחה 17:01, 15 במרץ 2017 (IST)
איפה המחלוקת בטענה שיותר היצע באופן משמעותי יוריד את המחיר בשוק הדיור? רק על זה טענתי שכולם מסכימים. 77.179.179.98 18:12, 15 במרץ 2017 (IST)
אין באמת בעיית היצע דירות בישראל. זה לא אני אומר. זה אומר הלמ"ס. יש שלל בעיות אחרות: ריבית נמוכה, רצון של אנשים לדירות גדולות, חוסר בתחבורה ציבורית יעילה, רצון של אנשים לגור במרכז ועוד ועוד. Shannen - שיחה 19:19, 15 במרץ 2017 (IST)
ראשית, אשמח לראות קישור לנתוני הלמ"ס. הכתבה המקושרת מכילה קישור מוטעה לנתוני הלמ"ס על הכנסות. שנית, אפילו אם נכון הדבר שיש 110 אלף דירות ריקות, אין זה אומר שאין בעית היצע. זה נתון מאוד חסר מכמה סיבות. למשל, כי אין כאן מידע על פיזור הדירות ומצבן. (כמובן, שאם אין לאנשים שום דרישות ביחס לדירה זה משפיע על ההיצע. ממש כפי שנכונותם של אנשים לאכול חציר או לחם יבש תשפיע על ההיצע בתחום המזון). למשל, כי אין כאן מידע מהו משך הזמן בו עומדות הדירות ריקות (להרבה דירות יש תקופות בהן הן עומדות ריקות. למשל, לצורך שיפוצים או בין שוכרים). אם יש במדינת ישראל כ 2.5 מליון דירות, נתון של למעלה מ 95% תפוסה ברגע נתון לא משכנע אותי אוטומטית שמדובר על עודף היצע. בקיצור, חסר כאן נתונים וחסר ידע איך להבין אותם. משה פרידמן - שיחה 19:49, 15 במרץ 2017 (IST)
משה צודק. שאנן, למיטב הבנתי גם כותב המאמר שאליו קישרת לא טוען שחוקי ההיצע והביקוש לא פועלים על דירות. הוא טוען דברים אחרים, למשל שלא יספיק להפשיר קרקעות כדי שהקבלנים יבנו; ועוד דברים שאפשר להתווכח איתם למרות שהוא כתב כך. נרו יאירשיחה • י"ז באדר ה'תשע"ז • 20:54, 15 במרץ 2017 (IST)
הגידול באוכלוסייה במדינת ישראל הוא של כ-2% (אחרי הגירה, לידות ומיתות), פשיטא, שצריך גידול של לפחות 2% בשנה במספר הדירות, כלומר, כ-50 אלף דירות בשנה. זה כמובן לא לגמריי מדוייק ושינויים בגודל המשפחה, הזדקנות האוכלוסייה, וכו' משפיעים על הצרכים, אבל 50 אלף זה סדר הגודל. ובישראל (אאל"ט) נבנות סדר גודל של 45000 דירות בשנה... בברכה, --איש המרק - שיחה 15:59, 16 במרץ 2017 (IST)
שאלה משתמש:איש המרק, מדוע אתה מניח שאחוז הדירות החדשות בשנה ראוי לו להיות זהה או כמעט זהה לאחוז הגידול השנתי באוכלוסיה? הרי הגידול נובע במידה רבה מתינוקות וגם לא כל עולה חדש מחזיק בית, אז חשוב לי לדעת למה אתה מציע זאת, 79.178.144.67 06:22, 17 במרץ 2017 (IST)
מאידך, בוגר העובר לגור בדירה משל עצמו איננו מגדיל את האוכלוסיה, ואדם שנפטר לא בהכרח מפנה את דירתו. זה מאוד קשה לענות על השאלה הישירה "בכמה גדל מספר הדירות הדרוש". ההגיון מאחורי שימוש בגידול השנתי מבוסס על ההנחה שבממוצע מספר הנפשות בדירה לא משתנה משמעותית משנה לשנה. לכן, אחוז הגידול באוכלוסיה אמור לשקף בקירוב את אחוז הגידול בדרישה לדיור. משה פרידמן - שיחה 16:05, 17 במרץ 2017 (IST)
מה שמעניין הוא מספר המשפחות (כאשר משפחה יכולה להיות בן אדם אחד וגם 12 איש מ-3 דורות, בקיצור, כל מי שגר תחת קורת גג אחת), לא מספר האנשים. אבל מספר המשפחות הוא מספר האנשים חלקי הגודל הממוצע של משפחה, וכל עוד אין לנו סיבה להניח שהממוצע הזה השתנה באופן דרסטי, אז הגידול באוכלוסייה הוא בקירוב טוב, הגידול במספר המשפחות. אגב, זה בכלל לא רלוונטי אם מישהו גר בשכירות או קונה דירה, כל עוד הוא גר בדירה, יש צורך לבנות אותה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:30, 19 במרץ 2017 (IST)

הערכה מספרית של מעמד האישה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:זכויות האישה 11:51, 25 במרץ 2017 (IDT)

הומואים בדת[עריכת קוד מקור]

מדוע דווקא ביהדות, נצרות, איסלאם הומוסקסואליות היא חטא ובדתות כמו הדת היוונית העתיקה או הרומית אין שום בעיה עם זה? האם יש דתות היום שגם בהן אין בעיה עם הומואים? 213.55.176.156 01:16, 16 במרץ 2017 (IST)

ההומוסקוסאליות איננה חטא ולא מוזכרת בתנך. משכב זכר הוא כן חטא וכך כתוב בתורה. הדתיים מאמינים שאלה דברי אלוהים ולכן זה אסור. מהתורה הדברים הגיעו לנוצרים (התנך מקובל עליהם כספר קדוש ונקרא אצלם הברית הישנה) ואחר כך גם למוסלמים. לא ידוע לי מה המצב בדתות אחרות. עם זאת, יש דתות רבות. לכן, סביר להניח שלפחות בחלקן אין איסור דתי על משכב זכר. גילגמש שיחה 05:32, 16 במרץ 2017 (IST)
דתות מונותאיסטיות אינן סובלניות לדעות שונות. מאחר ויש רק אל אחד וסט חוקים אחד כל מי שחושב אחרת הוא כופר. דתות פוליתאיסטיות סובלניות למגוון אלים ודיעות לכן היוונים והרומאים בעת העתיקה כמו גם דתות במזרח סובלניים יותר לצורות שונות של מיניות. Assafn שיחה 15:04, 16 במרץ 2017 (IST)
איך עניין הסובלנות הבין דתית רלוונטי לתוכן הדת הספציפית? בדברים שכתבת אין שום מענה לשאלה שנשאלה. משה פרידמן - שיחה 16:03, 16 במרץ 2017 (IST)
מסכים עם משה שתגובתו של אסף אבסורדית: היא סטריאוטיפית ומכלילה "דתות מונותאיסטיות" בלי להגדיר על אילו דתות מונותאיסטיות מדובר. אדם יכול להיות יהודי רפורמי או חניף או בן כת מונותאיסטית ולהאמין שהומוסקסואליות וסקס הומוסקסואלי הם טובים ואינם שנואים ע"י אלוהים. אדם יכול להיות פוליתאיסטי ולהאמין שאלילי דתו הפוליתאיסטית (או לפחות חלקם) שונאים הומוסקסואליות ושיש להימנע ממנה. זה ממש פשוט. 79.178.144.67 02:35, 17 במרץ 2017 (IST)
הקשר בין הדת המודרנית לספרי הקודש מקרי בהחלט. יש מצוות רבות בתורה שמתעלמים מהן, ויש מצוות רבות שרבנים המציאו אחרי נפילת בית 2 ובכלל לא מופיעות בתורה. בגלל שאנשי הדת השמרנים מכירים רק במבנה של משפחה דו מינית (גבר ואישה), הם מתנגדים בתוקף לקידום זכויות של הקהילה הגאה, מה שעלול לייצר לגיטימיות למשפחות חד מיניות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הקשר בין התשובה שלך לשאלה שנשאלה מקרי בהחלט. משה פרידמן - שיחה 03:08, 17 במרץ 2017 (IST)
השאלה התייחסה לזרם המרכזי בדתות מונותאיסטיות ולא לפירוש הטקסט. הטקסט המקראי הוא ברור מאוד ואם יש אנשים דתיים שבחרו לפרש אותו בצורה מסוימת זה עניינם שלהם. לא ניסיתי לפרש את הטקסט אלא רק כתבתי מדוע ההתנגדות להומוסקסואליות קיימת בדתות מונותאיסטיות. לגבי התשובה של אסף - באופן עקרוני, דתות מונותאיסטיות אכן סובלניות פחות לדעות אחרות. נכון שיש הבדל שבא לידי ביטוי בפירוש של הטקסט והמסורת, אבל באופן כללי, מונותאיזם נוטה להיות נוקשה יותר מהפוליתאיזם. זה לא אומר שאין כפייה דתית בפוליתאיזם וזה לא אומר שאין הכלה במונותאיזם. דוגמה לכפייה פוליתאיסטית היא גזירות אנטיוכוס - דוגמה מובהקת לכפייה דתית שבוצעה תחת משטר פוליתאיסטי. עם זאת, מקרים של כפייה דתית בפוליתאיזם הם נדירים יותר ובהיקף מצומצם יותר. לא צריך להגיע רחוק - אפשר לראות מה עושה דאעש למי שמתנגד לפירוש שהוא מעניק לאסלם. פוליתאיסטיים לא נוהגים כך בדרך כלל. אציין גם שדאעש לא חידשו דבר. הלהט הדתי שאפיין את הנוצרים בימי הביניים לא היה מתון בהרבה. אפשר להזכיר את מסעי הצלב ואת הטבח הנורא שערכו הצלבנים ביהודים ובמוסלמים. יש כמובן דוגמאות נוספות. לכן, הקבלה או דחייה של ההומוסקוסאליות היא חלק במכלול גדול יותר שכולל בתוכו קבלה ודחייה של דברים נוספים. יש לראות את הדברים בהקשר זה. כמובן שאין להסיק מכך דבר על הפירוש המודרני. יש מדינות שלמות שהפירוש שלהם לכתבי הדת שונה לחלוטין לפירוש שניתן בעבר. כבר מזמן לא שורפים כופרים באירופה וגם האינקוויזציה בוטלה. גילגמש שיחה 06:46, 17 במרץ 2017 (IST)

פסיכולוגיה יהודית[עריכת קוד מקור]

כידוע יש כמות ערכים אין סופית על פסיכולוגיה המודרנית. אך לא קיים ולא במעט על קיומה של פסיכולוגיה יהודית. ברצוני לבקש מהעורכים לעבוד על הדבר.(כיום אני עובד על מצגת, שבאה שמים מצד אחד דעת התורה על מבנה אישיות האדם ותכונותיה והשפעתה, ומצד שני את הפסיכולוגיה המודרנית והשפעתה על הסביבה. רבים הספרים המתעסקים בעבודת הנפש, כמו התניא מפי רבי שניאור זלמן מליעד. שם-דוגמה, מוסבר שמטרת האדם היא להגשים כביכול את חלום הבורא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" לעשות לאלוקים 'דירה פה בעולם הזה, על ידי קיום התורה והמצוות וההידבקות בדבר מביא אורח חיים תקין.(דעתו דומה בהרבה מובנים בדעתו של ויקטור פראנקל). השמח עם יוצג דף על הדבר, שבאה יהיה מוסבר האם דעת התורה טועמת לדעת הקהילה הפסיכולוגית.

נ"ב השמח שיערכו דף על ספר התניא, זהו ספר מפליא. שטוען שבנפש האדם יש ממש שני כוחות שמנהלים מלחמה תמידית על הדרך באה האדם ילך ביום יום. זהו ספר שנכתב לפני בערך 180 שנה ועורר מחלוקות על הכותב ותורתיו משום שהלומד יכול להגיע לטענה שמעשיו הם בגלל הנפש..... והיה ואין מישהו שמוכן לערוך את הדבר השמח לדעת--95.86.70.138 17:04, 16 במרץ 2017 (IST)

אני לא חושב שיש דבר כזה פסיכולוגיה יהודית, אבל אם אתה חושב אחרת תכתוב ערך בעצמך. משה פרידמן - שיחה 17:45, 16 במרץ 2017 (IST)
כבר יש ערך פסיכולוגיה יהודית. דוד שי - שיחה 02:03, 17 במרץ 2017 (IST)
יש גם כבר ערך על ספר התניא ינון גלעדי - שיחה 02:28, 17 במרץ 2017 (IST)

אומדן מרחק נקודות מפונקציה[עריכת קוד מקור]

נתון אוסף נקודות ואיזושהי פונקציה. לצורך פשטות יחסית ניקח פונצקיה Y=1 עבור Xים שליליים וY=0 עבור Xים חיוביים (מדרגה). איך אני מודד עד כמה התאמה לפונקציה זו של הנקודות היא טובה? אני רוצה לנסות כמה פונקציות שונות. 213.55.184.241 01:11, 17 במרץ 2017 (IST)

ברגרסיה לינארית לוקחים את סכום ריבועי השגיאות. זה המדד הנכון אם מניחים שהשגיאות מתפלגות נורמלית באופן בלתי תלוי, משום שאז המינימום של סכום ריבועי השגיאות מתקבל באומד הנראות המקסימלית. עוזי ו. - שיחה 02:30, 17 במרץ 2017 (IST)
האם אינך מניח כאן בנוסף שלכל הנקודות אותה השגיאה (באופן אבוסלוטי)? משה פרידמן - שיחה 02:56, 17 במרץ 2017 (IST)
זה המודל המקובל. עוזי ו. - שיחה 11:14, 17 במרץ 2017 (IST)

האם מישהו הצליח ליישב את הסתירות הללו בתורה?[עריכת קוד מקור]

  1. המחלוקת על מתי הוליד שם את ארפכשד (שמעתי לפני מספר שנים מאדם רפורמי שיש סתירה בעניין זה).
  2. המחלוקת על מתי יצאו בני ישראל ממצרים ביחס לגיל משה ובני משפחתו (יש על זה פרק בערך על יציאת מצרים אבל בזמנו לא ראיתי שם שמישהו יישב את זה).

79.178.144.67 06:18, 17 במרץ 2017 (IST)

התורה היא לא ספר היסטוריה. היא ספר תיאולוגי. Shannen - שיחה 07:48, 17 במרץ 2017 (IST)
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית מנסה ליישב את רוב הסתירות שיש בנושא: לדוגמה, בעוד בתנ"ך זמן השיעבוד הוא 430 שנה - ואז נוצרת סתירה לגיל משה ומשפחתו - המסורת טוענת שהמספר המקראי מתחיל מברית בין הבתרים וזמן השיעבוד הוא 210 בלבד (עיין מפרשים על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ'). כמו כן, לידתו של שם נידחת בשנתיים מתחילת לידת בני נח. בתודה, דג ירוקשיחה • 10:22, יום שישי בשבת, י"ט באדר ה'תשע"ז (IST).

שניים שניים זכר ונקבה באו לתיבה?[עריכת קוד מקור]

ידוע כיום שיש מינים שונים של בע"ח שהם הרמפרודיטים (אינם זכר ואינם נקבה והם מתרבים ללא הגבלה בזוויג) ואף בעלי חיים שהם פרתנוגנטים (מתרבים ע"י מחזור אנדוקריני מורכב אם כי חלקם יכולים להתרבות גם ברוויה זיווגית). יש לטאה פרתנוגנטית-מוחלטת מפורסמת במקסיקו שמתרבה ע"י מחזור כזה. האם נתקלתם בטענה אורתודקוסית או רפורמית שניסתה ליישב את הסתירה לכאורה הזאת? 79.178.144.67 06:20, 17 במרץ 2017 (IST)

לדעתי האישית, אין זה רלוונטי. ניסיון לאחל ידע מדעי מודרני על סיפור מיתולוגי-תרבותי מלפני אלפי שנה מחייב אותך לזלזל באחד מהם באופן כזה או אחר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:30, 17 במרץ 2017 (IST)
אתה חוזר שוב ושוב על אותה שאלה בשינוי אדרת. התורה היא ספר תיאולוגי ולא מדעי ומשום אתה משווה תפוחים ותמרים. Shannen - שיחה 19:04, 17 במרץ 2017 (IST)
היי, ואוו, למה שוב ושוב? השאלה למעלה נוגעת לחישוב מתמטי ופרשנות גרידא. השאלה הנוכחית נוגעת לעניין מדעי-ביולוגי פר-אקסלנס. מכיוון שאני ראיתי מקרים רבים של פרשנות יצירתית במיוחד לסתירות שונות אני שואל גם על הסוגיה הקשה הזו, שהיא אולי הקשה בה נתקלתי (מבחינה יהודית-דתית). 79.178.144.67 19:27, 17 במרץ 2017 (IST)
ונענית בתשובה שמדובר במיתולוגיה וה"סתירות" האלה אינן רלבנטיות. אתה מחפש סתירות בגם באיליאדה? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:56, 17 במרץ 2017 (IST)
אני יודע מה נענתי. דעתך שהסתירות הללו אינן רלוונטיות איננה רלוונטית לשאלה כמו גם השאלה אם אני מחפש סתירות באיליאדה שאיננה ברת השוואה לתנ"ך בהקשר זה ואינני רואה טעם להתדיין על מדוע. 79.178.144.67 08:10, 18 במרץ 2017 (IST)
השאלה רלוונטית בהנחה שהתנ"ך הוא אכן ספר אותנטי, או אפילו אלוהי; בהנחה שהאיליאדה נכונה ניתן לשאול שאלות כאלו גם עליה.
בנוגע לשאלה, אני לא מכיר טענה קיימת אבל אני יכול לשער: הציווי להכניס "שנים שנים איש ואשתו" מבעלי החיים אשר אינם טהורים נועד כדי לשמור על קיום המין אחרי המבול. בעלי חיים שאין להם זכר או נקבה (ואינם חיים בים - על פי המסורת בעלי חיים ימיים שרדו את המבול במים) כנראה נכנסו באמת אחד אחד. בתקווה שעזרתי (בלי לזלזל) ובתודה, דג ירוקשיחה • 21:05, מוצאי שבת, כ' באדר ה'תשע"ז (IST).
לדעתי דברי הזלזול של חלק מהמשתמשים אינם במקום, ובוודאי אינם מסבירי פנים. גם אם לדעתכם אין טעם ליישב את הסתירה, השואל ביקש לדעת האם מוכרת טענה של מישהו שכן יישב אותה. השאלה ברורה ודברי המשיבים אכן אינם רלוונטיים. לגוף העניין, אכתוב טענה בעצמי: מספר המינים ההרמפרודיטים מוערך ב- 0.7% מכלל המינים. אם כן יש תשובה ברורה לשאלה הברורה, והיא שהתיאור שבתורה בא לספר לנו איך ניצלו בעלי החיים. מכיוון שרוב מוחלט של בעלי החיים, ובפרט בעלי החיים "הנורמליים", כלומר הבולטים והמוכרים עליהם חושב אדם ממוצע, כוללים זכר ונקבה, נכתב "שניים שניים זכר ונקבה". כלומר: התיאור מתייחס לרוב, ואין לתורה עניין בפירוט רשימת מינים חריגים. (אני משער שרבי אברהם אבן עזרא או הרמב"ן היו עונים כך כלאחר יד.)
בנוסף אעיר, שיותר נכון לדעתי לתאר כל בעל חי ששייך להרמפרודיטים בתור "גם זכר וגם נקבה", וגם מינים אלו עפ"י רוב מתרבים "שנים שנים". אותה לטאה מפורסמת במקסיקו נוצרת ע"י הכלאה בין שני מינים קיימים, אשר כל אחד מהם כולל זכר ונקבה. ותמהני על המזלזלים שכנראה שכחו כל זאת. --בן-שלמה - שיחה 22:12, 18 במרץ 2017 (IST)
תוכל להוסיף פרטים או הפניות לגבי הלטאה המפורסמת ממקסיקו? עוזי ו. - שיחה 22:22, 18 במרץ 2017 (IST)
היא נקראת New Mexico whiptail. זהו מין של נקבות בלבד. --בן-שלמה - שיחה 22:54, 18 במרץ 2017 (IST)
משתמש:בן-שלמה, אם אני לא טועה, ההסבר שלך סותר את הפסוק: וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע ואת הפסוק וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. כלומר, על פי התורה לכאורה כולם הושמדו מלבד אלו שבאו לתורה והוחיו ע"י שהיה בתיבת נח. 79.178.144.67 07:31, 19 במרץ 2017 (IST)
יש שאלות הרבה יותר מטרידות למשל איך תיבת נוח הצליחה להכיל את כל בעלי החיים בכדור הארץ (אגב בבראשית כתוב שהכניס שבע זוגות מכל חי לא זוג אחד) או איך הצליחו בעלי החיים להגיע מאמריקה לישראל כדי לעלות על התיבה או איך הם חזרו לאיים שלהם אחרי המבול. Assafn שיחה 10:22, 19 במרץ 2017 (IST)
תלוי את מי. הסוגיות שאתה הצגת כבר זכו לתגובות רבות שדיברו על מעבר דרך מיצרי ברינג או איים ורצועות אדמה שטרם המבול היו Above sea level, לפי הטוענים להתרחשות המבול כמתואר בתורה. יתרה מכך, העניין של הרמפורידטים ופרתנוגנטים לדעתי המון להיות מטריד יותר בעבור מי שמאמין שסיפור המבול התרחש כמתואר בתורה ועד כה לא נתקלתי בהתייחסות לגביו באינטרנט. 79.178.144.67 11:41, 19 במרץ 2017 (IST)
כוונתי הייתה שגם המינים החריגים נצלו בתיבה, והם באו בזוגות כאשר כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה, או אפילו אחד אחד כדברי משתמש:דג ירוק, והתיאור "שניים שניים זכר ונקבה" מתייחס לרובם המוחלט של המינים. הנקודות שהעלה משתמש:Assafn אכן בסיסיות יותר, ומשום כך זכו כבר להתייחסות נרחבת יותר. --בן-שלמה - שיחה 13:38, 19 במרץ 2017 (IST)
חשוב לציין שזו הנחה שאין לה בסיס בכתוב שלא מבחין בין זכר, נקבה, הרמפרודיט ופרתנוגנטי. 79.178.144.67 19:27, 19 במרץ 2017 (IST)
ואני חוזר על טענתי (שאין בה בעיניי שום זלזול), שהתורה היא ספר תיאולוגי ואין לראות בה משהו מדעי או היסטורי.יש המון סתירות בתורה אבל הן לא באמת חשובות כי מטרת הספר היא לאפשר אמונה באל יחד.Shannen - שיחה 16:14, 19 במרץ 2017 (IST)
התורה אמנם לא באה לתת את תמונת ההיסטוריה, אך למפרע, משכתבה פרטים היסטוריים או מדעיים שראתה אל נכון לציינם, כספר אמת - גם על פרטים אלו להיות אמיתיים. מסיבה זו עמלו מפרשי מקרא רבים למצוא יישוב לסתירות מתוך התורה וממול המדע. אידאה זו נותנת מקום להרבה פירושים בתורה ככאלו שאינם על פי פשוטם. ניתן למצוא היום גם מדענים ואינטלקטואליים רבים מאמינים שמפתחים את רעיון זה (ראה גם במשנתו של כריסטופר לנגן). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 17:13, 19 במרץ 2017 (IST)
אם השאלות שלי בסיסיות אז מה הן התשובות הבסיסיות? איך צב יכול להגיע מצפון אמריקה לישראל כדי לעלות על התיבה (גם אם מיצרי ברינג היו יבשים המרחק עצום)? איך לאחר המבול הקיווי למשל הגיע לניו זילנד? (אין שום מעבר יבשתי בין היבשה לאוסטרליה או ניו-זילנד) Assafn שיחה 18:07, 19 במרץ 2017 (IST)
שמעת על חוק הג'ונגל? באסון טבע החיות מפסיקות לאכול אחת את השנייה כי חשוב להן יותר להנצל. הצב נסע על הגב של פיל, כמובן. וקיווי הגיע הביתה על לוויתן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:14, 19 במרץ 2017 (IST)
אם תאמץ לך את דעתו של הר"ן (בראשית, ו, יד-טו יו"ל על ידי מכון שלם, הוצאה חדשה מכת"י, ירושלים תשכ"ח, עמ' פ"ו) כי לא ממש כל המינים באו אל התיבה, אלא רק "אבות מינים" (משהו שמקביל לסדרות), ושינוייהם (בין אלו שקודם המבול, ובין אלו שלאחריו) לתתי מין בתוך משפחות וסוגים, יקל עליך להבין כמה וכמה דברים חשובים ויתורצו שאלות רבות: לא כל המינים ממש באו, אלא רק אחד מכל אב מין; בתיבה נכנסו כל בעלי החיים של העולם, משום שזה כלל רק את אבות המין; לא כל המינים שאנו רואים היום הם בהכרח היו בתיבה, ועוד. הר"ן אפוא ער לתופעת שינוי המין על ידי שינויי אקלים וזמן (התפתחות אבולוציונרית מובהקת). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:48, 19 במרץ 2017 (IST)
הרעיון הזה מיושם כיום בתחום הפסאודומדעי של בראמינולוגיה. בעיה עיקרית שלו היא שלפי התלכדות ראיות מתחומים רבים של ביולוגיה וגאולוגיה נדרשו מיליוני שנים להתפתחות של סוגים שונים ועשרות מיליוני שנה להתפתחות של משפחות וסדרות. לכן התפתחות כל המינים החיים בימינו ממספר קטן יחסית של "בראמינים" (שלא ברור לאיזה רמה טקסונומית הם אמורים להקביל) תוך כמה אלפי השנים שעברו לכאורה מאז המבול תדרוש האצת קצב האבולוציה המוכר בשלושה סדרי גודל לפחות. הסתירה בין אבולוציה כל כך מהירה מצד אחד לבין הכחשת כל אבולוציה ברמות הטקסונומיות היותר גבוהות (התפתחות העופות מדינוזאורים, למשל) מצד שני גם היא קשה ליישוב. כמובן, החלק הכי בעייתי מבחינת המבול הוא שאין לו סימן וזכר בגאולוגיה המודרנית. H. sapiens - שיחה 21:09, 19 במרץ 2017 (IST)
תארוך כדור הארך בראי היהדות הוא כבר סיפור שונה. אם נקבל את הגרסה הקלסית כפשוטה, לפיה העולם הוא בן 5777 שנה, נוכל לקחת את שינויי האקלים הקיצוניים שאירעו בו במהלך השנים (כמו המבול עצמו), ואלו שיבשו את התארוך של גילו. כמו כן נוכל גם לצרף את הדעה שקצב ההתפתחות הוא מהיר יותר בשלביו הראשונים. אם ניקח גרסאות רחבות יותר, שגיל העולם קדמון, או שהשנים הקרובות יותר לבריאה היו אטיות יותר, נקבל טווח רחב להכלת האבולוציה בכלים המודרניים.
את זה שאין אזכור בגאולוגיה למבול, זה לא הבעיה של התורה. מקסימום זה דורש הסבר פילוסופי-יהודי, וזה כבר עמוק יותר. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:00, 20 במרץ 2017 (IST)
sapiens אני דווקא מתפלא מאד על הגישה הזו, חשבתי שהאבולוציה נשללת מכל וכל, והנה תיאוריה אבולוציונית שמקובלת על חכמי הדור? מסכים שיש פער זמנים בין התיאוריות אבל התהום כבר לא גדולה כל כך. האם מישהו יודע עד כמה התיאוריה הזו מקובלת היום? Assafn שיחה 09:29, 20 במרץ 2017 (IST)
האבולוציה בהחלט לא נשללת מכל וכל לכל השיטות ביהדות. הרב קוק אמר שהיא מתאימה לקבלה. מלבד זה רבים כתבו שפרשיות בראשית ונח אינן כפשוטן. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ז • 10:12, 20 במרץ 2017 (IST)
כפי שכתב נרו יאיר, האבולציה כיום מוכרת על ידי זרמים רבים ביהדות. ניתן לומר כי עם עליית התאוריה, היא הורחקה על ידי היהדות בשל חדשנותה ונימי הכפירה שכללה (כך גם הורחקה על ידי זרמים רבים בנצרות). עם הזמן, ובפרט כאשר התברר כי היא איננה כוללת בהכרח כפירה בבורא עולם על פי המסורת היהודית, היא החלה לחלחל גם אל היהדות. בעידן הפוסטמודרני קם לה עידן חדש. על דעתה של היהדות כלפי האבולוציה, ראה אצל פרופ' אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך א', מבוא ד' (תורת הבריאה ותאוריית ההתפתחות), וכן אצל אברהם קורמן, ‏אבולוציה ויהדות, באתר אוצר החכמה. דברי הר"ן דלעיל, שנכתבו כבר בימי הביניים, הם אכן חידוש ביהדות בתפיסה זו. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11:43, 20 במרץ 2017 (IST)
הניסוח "מוכרת על ידי זרמים רבים ביהדות" קצת מטעה, ישנן דעות רבות בנושא, ומן הסתם בזרם מסוים תהיה נטיה לדעות מסוימות (אצל מי שבכלל מתעסק בנושא), אבל זה לא נושא שרשמית "מוכר" ע"י זרמים מסוימים וע"י אחרים לא. בכלל, היהדות, בניגוד לכנסיה הנוצרית, לא כפופה למוסד-על רשמי ולכן לא מעניקה "הכרות" פורמליות בדעות שונות. --213.151.55.19 12:35, 20 במרץ 2017 (IST)
נרו, עניין אותי מה שכתבת ביחס לפרשת נוח. אשמח ברמה האישית אם תוכל להצביע על מקור כתוב לכך (אני מתייחס לנוח, לא לבראשית). משה פרידמן - שיחה 15:51, 20 במרץ 2017 (IST)
קובץ על יד, לא מוכר תהליך מדעי המסוגל לשבש באופן כל כך קיצוני את התיארוך בשיטות פיזיקליות, גאולוגיות וביולוגיות כה רבות ושונות (ועדיין להשאיר אותן מתואמות זו עם זו). לגבי תאוריות שונות של "כדור ארץ עתיק", אני לא מכיר תאוריה דתית (בנצרות או ביהדות, אני לא מתמצא באיסלם) אשר גורסת שהמבול התרחש לפני הרבה יותר מכמה אלפי שנים. המדענים האחרונים שניסו ברצינות לשלב את המבול בגאולוגיה המודרנית היו הקטסטרופיסטים עד המאה ה-19, אך הניסיונות האלו נכשלו.
אסף, בראמינולוגיה איננה תאוריה אבולוציונית שמקובלת על דתיים, אלא תאוריה פסאודומדעית שדוגלת בקצב אבולוציה מהיר בהרבה ממה שניתן להסביר במדע. היא למעשה פלג אחד מרבים בבריאתנות הנוצרית בארה"ב, וקשה להעריך עד כמה היא נפוצה שם, גם משום שבריאתנים לא בהכרח משתייכים לפלג אחד בלבד, אך בוודאי נפוצה יותר מאשר ביהדות. H. sapiens - שיחה 16:26, 20 במרץ 2017 (IST)
H. sapiens, אשמח אם תוכל להסביר לי את דברי הגמרא (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א') על פי דברי רש"י שם (ממדרש תהילים צב, יב) כי במהלך ה-2000 שנה שלפני בריאת העולם של ימינו היו אמורים לחיות 974 דורות. אם תקבל את ההסברים שהשנים אז היו ארוכות יותר (ראה לדוגמה אור צבי, שבת חלק ב, בני ברק תש"ס, עמ' נז), זה יסתדר לך. אגב, ההכרה המדעית בהתקצרות השנים היא על בסיס גדילת קצב הנקיפה הממוצעת. ניתן לראות את קצב הגדילה אחיד, אך אפשר גם לראותו קטן ויורד. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:15, 20 במרץ 2017 (IST)
קובץ על יד, לא מצאתי טענה כמו זו שרשמת בדף הגמרא שציינת. בכל מקרה, למיטב הבנתי המבול אמור היה להתרחש לאחר בריאת העולם "של ימינו". כמו כן, האם התארכות גיל העולם בכשישה סדרי גודל (מיליארדי שנה לפי המדע המודרני בהשוואה לאלפי שנים לפי פשט התורה) מצריכה התארכות כל שנה בשישה סדרי גודל? אורך השנה לא ישפיע על קצב התפרקות רדיואקטיבית למשל. H. sapiens - שיחה 20:02, 20 במרץ 2017 (IST)
קצת מבאס לראות שבערך 90% מהתגובות לא נוגעות לשאלה המקורית. 79.178.144.67 17:06, 20 במרץ 2017 (IST)

אם יורשה לי לחזור על דבריי בסגנון אחר כדי להניח את דעתך: במינים פרתנוגנטים בדרך כלל (או תמיד?) כן קיימים זכר ונקבה, או שהם הכלאה בין שני מינים בהם קיימים זכר ונקבה (ואז מספיק להכניס לתיבה רק שני זוגות של זכר ונקבה משני המינים המקוריים). בהרמפרודיטים הרביה אכן נעשית בזוגות כאשר כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה, וגם הם יכלו לעלות לתיבה בזוגות. קביעה זאת אינה מפורשת בכתוב, משום שהכתוב התייחס לרוב המוחלט של המינים ואין מטרתו להרצות לנו על ביולוגיה וטקסונומיה (זה מזכיר חלק מדברי המשיבים האחרים). אגב, יש מקום להזכיר את המשל המפורסם של חז"ל על השקר שרצה להיכנס לתיבה, נח אמר לו שאי אפשר להיכנס ללא בן זוג, והוא נכנס יחד עם ההפסד - ראה מדרש תהילים (שוחר טוב) מזמור ז, והיחס שם גם לשקר וגם להפסד הוא כאל "זכרים". כלומר חז"ל כבר ראו את העיקרון של "שנים שנים זכר ונקבה" כניתן להכללה עבור מקרים חריגים לעיקרון כללי של "זוגות", גם אם אינם ממש זכר ונקבה. --בן-שלמה - שיחה 12:54, 21 במרץ 2017 (IST)

אינני ביולוג (קל וחומר לא ביולוג מומחה) ואינני יכול לקבוע לגבי כל הפרתנוגנטים. הלטאה המקסיקנית לפי מה שאני מבין איננה זכר אלא נקבה בלבד ולא ניתן לראות בה זכר (אלא אם כן מתייחסים למונח הזה בשונה מהמקובל של בעל איבר רבייה זכרי). הטענה שהגיעו שני הרמפרודיטים גם היא משוללת בסיס בכתוב. אני חושב שאתה משכנע את עצמך ש"הכתוב התייחס לרוב המוחלט של המינים"; זו קביעה סובייקטיבית לחלוטין ואני מתרשם שהצגת אותה כאילו היא אובייקטיבית ו-ודאית. 79.178.144.67 13:55, 21 במרץ 2017 (IST)
אנונימי, נראה ששכחת/לא שמעת על הכלל של "דיבר הכתוב בהווה". כלל זה נאמר אף לדיני התורה, והוא תקף ודאי על תיאורי התורה. אפשר למצוא בתנ"ך מאות ואף אלפים דוגמאות כאלו. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:11, 21 במרץ 2017 (IST)
גם זה סובייקטיבי. לטעות זה אנושי. לדייק עד תום ההליכים זה לא (או בד"כ לא). 79.178.144.67 15:20, 21 במרץ 2017 (IST)
כשאתה לוקח דיאגנוזה ממבט אישי, אתה עלול לסטות מהקו היסודי. אין מן המוכרח לתפוס את כל הקערה, אך איפה שאתה מציב את הפוקוס, אתה צריך לדעת לקרוא אותו. אלא אם כן אתה מלכתחילה לא סומך על כך. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:32, 21 במרץ 2017 (IST)
אני מקווה שאתה יודע לקרוא את הפוקוס ושכל אחד אחר כאן יודע. 79.178.144.67 07:12, 22 במרץ 2017 (IST)
מחוץ למעגל שום דבר כבר לא אותנטי. אם ההזמנה תהיה מהיום למחר, היא לא תתיימר להיות צבעונית. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 13:05, 22 במרץ 2017 (IST)
על מה אתם מדברים שניכם? Face-smile.svg --213.151.55.19 20:42, 22 במרץ 2017 (IST)

למה חדו"א ואינפי נלמדים יחדיו בהמון מקרים (או תמיד?)[עריכת קוד מקור]

למה זה באמת? אם אפשר תמצית קלה למי שתוהה אולי ללמוד חדו"א בעתיד ועכשיו גם יופיע הסבר למחפשים בגוגל, 79.178.144.67 15:19, 17 במרץ 2017 (IST)

כי זה אותו הדבר. ראה חשבון אינפיניטסימלי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:32, 17 במרץ 2017 (IST)
מדוע אם כך יש קורסים נפרדים (כמו חדו"א א-ב ואינפי א-ב בחלק מהמוסדות) ותלמידים שדיברתי איתם אמרו לי שניגשו לאינפי אחרי החדו"א? 79.178.144.67 16:12, 17 במרץ 2017 (IST)
קורסי המשך, קורסים שנפתחו במקביל וקיבלו שמות שונים בשביל לא לבלבל וכדומה. בטכניון החומר של אינפי1+אינפי2+אינפי3 מכסה את אותם הנושאים של חדו"א 1 + חדו"א 2 אבל עם הרבה יותר עומק ודגש תאורטי ולא חישובי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:18, 17 במרץ 2017 (IST)
נדמה לי שגם בעברית היה כך. בעצם, במקום לעשות "הקבצות" השתמשו במונח האקדמי ל"מתקדמים" ובמונח המקובל בבתי הספר התיכוניים ל"בסיסי". משה פרידמן - שיחה 16:44, 17 במרץ 2017 (IST)
למיטב הבנתי, בבר אילן לפחות "אינפי" הוא החשבון המדוקדק והפורמלי, שמלא בהגדרות ודברים דוגמת סכומי רימן או הגדרות לאינטגרל מסילתי, ומוכיחים בו כל דבר, כל טענה וכל משפט, עד לרמת האפסילון-דלתא, ובהתאמה זה הקורס שלוקחים המתמטיקאים בנושא. "חדו"א", לעומת זאת, זה קורס שכולל מעבר כללי יותר, עם הרבה פחות משפטים ובוודאי שהרבה פחות הוכחות, ויותר חישובים ודרכי פעולה בלי "עומק". זה קורס של מהנדסים וכד'. בבר אילן הקורסים המקבילים לחדוו"א ברמות פירוט שונות נקראים "מתמטיקה לפיסיקאים/ביולוגים...". הקורס במתמטיקה לפיסיקאים פעמים רבות כולל ממש עבודה עם דיפרנציאלים, כמו שעשה ניוטון. לגבי התחום עצמו, ומה שהוא כולל - זהה, כמו שאמר corvus. Eyalweyalw - שיחה 18:57, 17 במרץ 2017 (IST)

בניית web service ב Java לצד לקוח ו PHP לצד שרת[עריכת קוד מקור]

אני נדרש לבנות תוכנה, שמשתמשת בצד השרת לשמירה ושליפה של מידע ובצד הלקוח להצגה ועריכה (ממשק המשתמש). הבנתי שצד השרת אמור להיות מסוגל לעבוד עם בקשות מצד הלקוח ולהגיב בהתאם, ולהחזיר תשובה. קראתי על פרוטוקול SOAP שעובד בעזרת מידע ב XML להעברת המידע. חיפשתי דוגמאות כדי שאדע איך להתחיל, כי נדרשת היכרות עם החבילות המובנות שעובדות עם תקשורת, ובקורס הזה נדרשת מאיתנו למידה עצמית. לא הצלחתי למצוא דוגמאות לכך ש PHP בצד השרת ו JAVA בצד הלקוח (אם כבר, יש תוצאות בהן זה הפוך, לא כ"כ הבנתי את הרעיון מאחורי זה). צריך להיות תהליך רקע שמממש את התקשורת (יוצר את החיבור) ודרכו יועבר המידע (אובייקטים) מהתוכנית הראשית אל השרת. ניסיתי לשאול ב stackoverflow והם לא היו ממש יעילים - הם מיד נעלו את האשכול בטענה שלא שואלים שאלות כאלה. תוכלו להראות לי דוגמאות למימוש בסיסי והסבר איך מתחילים? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 16:19, 18 במרץ 2017 (IST)

השאלה לא ברורה. Java כבר מזמן כמעט לא משמשת בצד הלקוח. האם מדובר על ג'אווהסקריפט? PHP בצד הלקוח? או שמדובר על שתי תוכנות שאחת (שרת) מספקת שירות לשנייה (לקוח) אבל מבחינת הדפדפן שתיהן נמצאות בצד השרת? Tzafrir - שיחה 17:04, 21 במרץ 2017 (IST)
הכוונה ל-Java. האם אתה מתכוון ל-applet-ים? הכוונה שלי היא ליישומי desktop. דווקא יישומי אנדרואיד בונים בג'אווה, ויישומים כמו פייסבוק, יוטיוב וכו' מהווים מימוש צד לקוח. זה נועד לפרויקט בקורס, לא משהו מעשי. בכל אופן, הבעיה נפתרה, כי הדרישה הייתה שונה ממה שהבנתי בהתחלה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:22, 28 במרץ 2017 (IDT)

זית[עריכת קוד מקור]

בערך זית אירופי נכתב בין היתר כי "יש המחזיקים בארנקם עלה של זית כסגולה למזל". במקור שנכתב שם לא נמצא דבר... משהו שמע כדבר הזה?? אשמח לשמוע. בן-ימין - שיחה 02:04, 19 במרץ 2017 (IST)

חיפוש קל בגוגל אישר את המשפט. ראה למשל כאן. יש אפילו חמסות עם עלה זית שנמכרות באמזון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:27, 19 במרץ 2017 (IST)
אם אתה מחפש מקור לערך, יש את Encyclopfdia of Superstitions, Folklore, and the Occult Sciences ..., Volume 2, עמ' 824. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:40, 19 במרץ 2017 (IST)
אילן שמעוני החיפוש בגוגל מעלה כמה תוצאות שרובם ככולם לקוחים מויקיפדיה שלנו, חלקם אף ציינו במפורש, וגם מי שלא ראה זה פלא שכולם התנסחו באותה הלשון בדיוק. עכ"פ מספוקני אם אמירה אקראית באתר כלשהו מהווה מקור ראוי, מעודי לא שמעתי על אנשים המחזיקים בארנקם או בכל מקום אחר עלי זית כסגולה!!! בניגוד לעלה ערבה או מצה מהאפיקמון ששמעתי גם שמעתי, וע"ז באה שאלתי, תודה בכ"א.בן-ימין - שיחה 01:16, 20 במרץ 2017 (IST)
זה דיון לדף השיחה של הערך, אבל אין חשיבות לציין כל תופעה שקיימת בעולם. זה צריך להיות רחב ומשמעותי כדי להיכנס לערך, ולא נראה שזה המצב. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ז • 10:07, 20 במרץ 2017 (IST)
כאמור, זה מופיע באנציקלופדיה שהפניתי אליה. זה מקור מוסמך די הצורך. אני לא יודע איזה חיפוש אתה עשית בגוגל - שלי העלה מקורות מגוונים. להבדיל מנרו יאיר, אני חושב שזה ראוי לערך - זה ממוסמך ומבוסס. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:19, 20 במרץ 2017 (IST)
שלום אילן שמעוני בדקתי באנציקלופדיה שציינת, [אנציקלופדיה לאמונות טפלות], אשר מלאה באמונות שונות ומזורות בעניין עלי הזית, [טוב שלא הכניסו לערך את כל מה שכתוב שם], אך את האמונה המדוברת הנ"ל לא מצאתי שם. אין ספק לדעתי, שגם אם יש אדם בעולם שעושה זאת, זה בגדר אמונה טפלה, [עצם זה שהדבר מופיע לשיטתך באנציקלופדיה הנ"ל מאשש זאת] בן-ימין - שיחה 15:42, 20 במרץ 2017 (IST)
כאמור, עמ' 824. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:00, 21 במרץ 2017 (IST)

שאלה על היחס בין Unix לבין מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

מי שעובד עם יוניקס כרון מכיר כמובן את החלוקה m h dom m dow. והרי:

mh = Zero based index

dom m = One based index

dow = Zero based index

השאלה שלי היא למה לא הכל Zero based index וזהו למען הפישוט? אני שואל כאן לאחר ש ב Unix stackexchange הייתה בעבר שאלה בנושא שנמחקה ושאנשים שונים ענו תגובות שונות והגיעו לחוסר הסכמה. 79.178.144.67 07:35, 19 במרץ 2017 (IST)

אולי משתמש:Tzafrir או משתמש:IKhitron יודעים? 79.178.144.67 10:02, 21 במרץ 2017 (IST)

למי שלא מכיר, cron הוא מתזמן משימות במערכות הפעלה דמויות יוניקס. הוא מיועד למשימות שרצות בכל פרק זמן קבוע (ישנו גם atd שמיועד להרצת משימות חד פעמיות בעתיד). בערך עליו אפשר למצוא את הגדרות התזמונים למשימות אצלו. באופן כללי יש חמישה שדות (דקה, שעה, יום בחודש, חודש בשנה, ויום בשבוע). לכל משימה צריך להגדיר מתי לרוץ בכל אחד מהשדות הללו (לדוגמה: משימה שתרוץ בשעה 13:56 כל יום: דקה: 56, שעה: 13, יום בחודש: * (בכולם), חודש בשנה: *, יום בשבוע: *).
הערכים לרוב השדות הללו נקבעים באופן טבעי: דקות ושעות (כאשר משתמשים ב־24 שעות ולא ב־AM ו־PM) מונים החל מ־0 ועד 60 או 23, בהתאמה. לעומת זאת אין יום 0 בחודש וחודש 0 בשנה (נדמה לי שיש לנו קטע הידעת בנושא הזה, אבל אני לא מוצא אותו כרגע). ליום בשבוע אין מספר מוגדר: שבת הוא יום אפס או יום שביעי (יום ראשון הוא יום ראשון לשבת)? רשמית כתוב בכל מקום שמספור היום בשבוע הוא 0 עד 6. אבל כרון יחשיב את יום מספר 7 כזהה ליום מספר 0. מה לגבי השאר? ניסית לבדוק בעצמך? אפשר להיעזר בfaketime (חבילה סטנדרטית בהפצה שלי). Tzafrir - שיחה 12:57, 21 במרץ 2017 (IST)
תודה על הפירוט. לא הבנתי מהם "השאר" שאליהם התכוונת כששאלת אם בדקתי בעצמי. 79.178.144.67 13:58, 21 במרץ 2017 (IST)
מצטער, לא מבין בזה כלום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:00, 21 במרץ 2017 (IST)
בדוק בעצמך מה קורה אם הערכים חורגים מהמותר. Tzafrir - שיחה 16:59, 21 במרץ 2017 (IST)
אז זהו, אני לא מבין איך התכוונת שאני אבדוק את זה, זה מצריך שינוי של ה Shell או אולי אפילו של ה Kernel? אם הבנתי נכון ואתה מתכוון שאשנה את ה Zero based index ל One based index וההפך? 79.178.144.67 07:10, 22 במרץ 2017 (IST)
התכוונתי שתנסה לשים ערכים שונים ב־crontab ולראות מה קורה. אבל אם כבר שאלת, החלטתי לבדוק מה המצב במימושים שונים של crontab במערכת שלי.
  • Busybox. ר' [7] ו־[8]. באופן כללי: מסתכל על המספר מודולו ערך נתון. זה מועיל מכיוון שבהמשך יש חיפוש במערך שהאינדקס שלו הוא הערך הזה (וערכים של מערכים הם עם בסיס 0. צריכים לתקן גם את היום בחודש: להוריד 1).
  • המימוש הקאנוני (החבילה cron, כלומר vixie-cron) מגריר לכל שדה ערכי מינימום ומקסימום ([9] ו־[10]) אפשר למצוא את הגבולות כאן. יש טיפול מפורש במקרה של היום השביעי: מבטיחים שהערך של "יום 0" ו"יום 7" יהיה זהה.
  • systemd-cron - יוצר יחידות Systemd מ־crontab. אני לא בטוח שהבנתי אותו ([11]) אבל אצלו ימי השבוע הם מקרה מיוחד, ורק שם הוא משתמש במודולו.
  • bcron: די דומה ל־vixie-cron ([12]‏.
  • python-crontab - מודול בשפת פייתון לקריאת crontab: משתמש בערכי מינימום ומקסימום. לא שמע על ערך 7 ליום בשבוע ([13]).
  • cron-parser: ספריה בשפת Ruby. לא בדיוק הבנתי את הקוד, אבל נדמה לי שגם הם ([14]) משתמשים בטווחים ולא תומכים בערך 7 ליום בשבוע.
Tzafrir - שיחה 11:58, 26 במרץ 2017 (IDT)

האם פרשת הקשישים בבית האבות בחיפה ראויה לערך?[עריכת קוד מקור]

פרשיה שהסעירה את המדינה, גררה תגובות מהקשת הפוליטית ומעקבים אחר בתי אבות בכל הארץ. האם בהבט על הכללים הפרשיה ראויה לערך? Ruven.b - שיחה 16:04, 19 במרץ 2017 (IST)

זו שאלה לדלפק הייעוץ, לדעתי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:25, 19 במרץ 2017 (IST)
לא ראויה לערך, אבל ראויה לידיעה בעיתון ולמאמרי דעה. למטרה זו אפשר לנסות להחיות את ויקיחדשות. דוד שי - שיחה 18:27, 19 במרץ 2017 (IST)
אפשר לכתוב ערך התעללות בחסרי ישע במוסדות ציבוריים או התעללות במוסדות ציבורים בישראל ולהקדיש פרק למקרה. ואני מסתייג מדברי דוד שי. 79.178.144.67 11:37, 21 במרץ 2017 (IST)
למרבה הצער, יש כבר ערך על התעללות בקשישים, ופרשת ההתעללות בבית האבות בחיפה מוזכרת ברשימת הכתבות בסוף הערך. -- ‏גבי‏ • שיח 18:45, 29 במרץ 2017 (IDT)

שאלה באבטחת מידע בנושא Same-origin policy[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי מה הדבר הזה בהקשר של בקשות ותגובות שרת (בקשות ותגובות HTTP). מה זה בדיוק Same-origin policy? ניסיתי לקרוא את הפתיח בויקי האנגלית אחרי שראיתי סרטון בנושא אבל לא הצלחתי להבין מה זה. מישהו יכול לנסות להסביר במילים פשוטות למתחילים ששומעים על זה לראשונה ולא עוסקים באבטחת מידע לפרנסתם? בבקשה דגש על מילים פשוטות. 79.178.144.67 15:28, 20 במרץ 2017 (IST)

העקרון אומר שאם יש קוד שרץ מאתר X הוא יכול לגשת רק למידע שקשור לאתר הזה, ולא למידע של אתר Y. לדוגמא, אם תיכנס למייל שלך האתר ישמור מידע על המחשב שלך בנוגע להתחברות (עוגייה (אינטרנט)). אם תיכנס לאתר אחר, הוא לא יוכל לגשת למידע על ההתחברות הזאת. אלישיב ליפא - שיחה 12:31, 22 במרץ 2017 (IST)
אלישיב ליפא, לצערי נראה לי שלא הבנתי. כמו כן, בהרבה מקרים פייסבוק משתמש בעוגיות שהדפדפן שלי מעביר לו שהגיעו בכלל מאתרים אחרים (אני מניח)... 79.178.144.67 00:08, 23 במרץ 2017 (IST)

Flammekueche(טארט פלמבה) זה פיצה?[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להבין מה ההבדל בין Flammekueche הגרמני לבין פיצה? זה בצק שמרים דק שעליו שמים למעלה גבינה+תוספות שונות. זה אותו המאכל בשמות שונים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:20, 20 במרץ 2017 (IST)

[15]
לפי הערך באנגלית (אנ') המאפה הזה היה נפוץ במשך שנים רבות כמאכל ביתי בגרמניה, והם לא ידעו מה זה פיצה, כי היא הייתה מוכרת רק באיטליה ובקרב מהגרים איטלקים. רק בתחילת שנות השישים (אנ') הפיצה הפכה למאפה ידוע ונפוץ בעולם, ואז הבינו הגרמנים שגם ה-Flammekueche הוא בעצם סוג של פיצה, עם הבדלים מאד דקים, בעיקר סוג הגבינה. -- ‏גבי‏ • שיח 18:56, 29 במרץ 2017 (IDT)

מהו שם המשפחה של מלך ירדן?[עריכת קוד מקור]

מהו שם המשפחה של שושלת המלוכה ההאשמית בירדן?

האשם שנילי - שיחה 21:23, 20 במרץ 2017 (IST)
عبد الله الثاني بن الحسين, ʿAbd Allāh aṯ-ṯānī bin al-Ḥusain
למלכים אין שם משפחה במובן הרגיל, מעלי נרשם עבדאללה השני בן חוסיין, אבל הוא משתייך למשפחה או לשושלת ההאשמית. כמו אליזבת השניה לבית ווינדזור. שנילי - שיחה 09:40, 21 במרץ 2017 (IST)
aṯ-ṯānī מגדירה משהו כמו שם משפחה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:13, 21 במרץ 2017 (IST)

א-תני זה "השני" בערבית ולא שם משפחה. שנילי - שיחה 23:31, 21 במרץ 2017 (IST)

מדוע אין יותר אוטובוסים לקהיר?[עריכת קוד מקור]

בשנות ה-90 היו אוטובוסים מהתחנה המרכזית של תל אביב לקהיר (ואם אני לא טועה גם לעמאן בירדן, אני טועה?). מדוע הפסיקו את זה בדיוק והאם יש שיחות על להחזיר את השירות הזה? 79.178.144.67 14:10, 21 במרץ 2017 (IST)

מצאתי תשובה בערך קו 100 לקהיר. 79.178.144.67 14:54, 21 במרץ 2017 (IST)

רובים רגישים[עריכת קוד מקור]

למה חלק מסוגי הרובים רגישים מאוד לחול, לכלוך, אבק, וכו' עד כדי כך שאי אפשר לירות עם נכנס מעט לקנה? יהונתן כרמל - שיחה 21:58, 21 במרץ 2017 (IST)

הבעיה היא בעיקר אם נכנס חול לבית המכלול. החול מפריע לפעולות המכניות הנדרשות לירייה כמו גריפת-כדור ונקירה. אבק מועט בקנה לא כל כך מפריע לפעולת הירייה. יתכן שהוא יפגע קצת בכיוון הירי.
קנים של פגזים יותר רגישים לחול בקנה. שיגור פגז נעשה בעזרת פיצוץ מאחורי הפגז. הלחץ מהפיצוץ דוחף את הפגז אל מחוץ לקנה. כאשר יש חול בקנה שמאט את הפגז, הלחץ בקנה גדול מדי והוא עלול לגרום לקנה להתפוצץ. Badidipedia - שיחה 22:24, 22 במרץ 2017 (IST)

שגיאה בהערות שוליים[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להקים אתר ויקי משלי, וייבאתי את התבניות {{הערה}} ו{{הערות שוליים}} מכאן. יש לי את התוספים שמאפשרים את הלוגיקה בתבניות ואת הקוד בלואה. כשאני מנסה להשתמש בתבניות אני מקבל שגיאה: שגיאת ציטוט: תג <references> לא תקין; רק הפרמטר "group" מותר לשימוש. .

אני לא יודע למה אני מקבל את השגיאה הזאת. מישהו יכול לעזור לי?

תודה, אלישיב ליפא - שיחה 12:25, 22 במרץ 2017 (IST)

זה נשמע כאילו פספסת איזה דף משנה או יחידת סמך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:38, 22 במרץ 2017 (IST)
כן, אבל אני לא יודע איזה - סימנתי בייצוא לכלול תבניות, ואחרי הייבוא יש לי את יחידה:פרמטרים. יש דרך לגלות מה חסר? אלישיב ליפא - שיחה 12:50, 22 במרץ 2017 (IST)
תכנס לאיזה דף טיוטה, תקליד
<references responsive=1/>
ותגיד לי מה קורה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:58, 22 במרץ 2017 (IST)
IKhitron -- קיבלתי את אותה השגיאה. אלישיב ליפא - שיחה 13:01, 22 במרץ 2017 (IST)
האם הקוד של התבנית הערות שוליים שלך כולל את המילה responsive? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:04, 22 במרץ 2017 (IST)
כן. הגרסא שיש לי להרחבה היא הזאת שמגיעה עם המערכת. יכול להיות שהגרסא פה יותר עדכנית ומכילה אפשרויות נוספות? אלישיב ליפא - שיחה 13:41, 22 במרץ 2017 (IST)
מחקתי את החלק הזה, ואכן השגיאה נעלמה. תודה! אלישיב ליפא - שיחה 13:59, 22 במרץ 2017 (IST)
אתה לא צריך למחוק את החלק הזה. זה לא יעבוד. צריך לשחזר את התבנית לגרסה שהייתה לפני חודש, נגיד. לפני העדכון האחרון של לפני שבוע שהוסיף את הפרמטר. והגרסה אצלך, ככל הידוע, היא release רשמי, כלומר התמיכה בפרמטר הזה תהיה אצלך בשדרוג בעוד כמה חודשים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:15, 22 במרץ 2017 (IST)

האם חייל ראסטפארי יכול לגדל שיער ארוך בצבא?[עריכת קוד מקור]

קיימת שמועה שאם החייל הוא ראסטפארי ומטעי דת אסור לו לחתוך את שיער ראשו, אז הוא מקבל פטור שיער. האם זה נכון? שואל השאלות - שיחה 18:46, 22 במרץ 2017 (IST)

אני לא חושב שהצבא מתחשב בדתות אחרות חוץ משלוש הדתות העיקריות. Assafn שיחה 23:43, 23 במרץ 2017 (IST)
כמה ראסטפארי אדוקים יש בישראל? נרו יאירשיחה • כ"ו באדר ה'תשע"ז • 11:56, 24 במרץ 2017 (IDT)
מניח שעשרות עד מאות בודדות. שואל השאלות - שיחה
יש לך דוגמה? נרו יאירשיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ז • 12:03, 26 במרץ 2017 (IDT)

SQL Server[עריכת קוד מקור]

יש לי ראיון עבודה מחר בבוקר ואחד המערכות בהן משתמשת המחלקה שאני מקווה לעבוד בה היא SQL Server. ניסיתי לקרוא את הערך כדי להבין מה זה אבל לא ממש הבנתי. האם מישהו יוכל להסביר לי בפשטות מהו SQL Server? יש לי ידע בסיסי בשפת SQL וניסיון בעבודה עם Access; האם הניסיון והידע יכולים לתרום לי בעבודה עם SQL Server או שמדובר בשני עולמות שונים? אני מתייג את גרי רשף ואת דוד שי בגלל שהם ענו על שאלה ששאלתי בנושא לפני שנה בערך ואני ומקווה שיוכלו לעזור שוב. יודה אווזי - שיחה 19:56, 23 במרץ 2017 (IST)

SQL Server הוא שרת SQL מתוצרת מיקרוסופט. ידע בסיסי בשפת SQL הוא מרכיב חשוב בעבודה עם SQL Server. דוד שי - שיחה 20:00, 23 במרץ 2017 (IST)
תודה רבה יודה אווזי - שיחה 20:40, 23 במרץ 2017 (IST)

מציעה להוסיף ערך של Metapedia בעברית.[עריכת קוד מקור]

נתקלתי במקרה, תוך כדי חיפוש, בערך מ-Metapedia. בדיקה שערכתי העלתה כי מדובר בוויקיפדיה-לכאורה שמתארת בעיקר ערכים אריים-נאציים באופן מגמתי אנטישמי ואנטי-ישראלי. הערך Metapedia קיים בשפות רבות, אך לא בעברית. מציעה למי שמעוניין בכך להוסיף את הערך, אין צורך להסביר מדוע לישראלים זה משמעותי, לקח זמן מה עד שהבנתי במה מדובר.

נאוה.

את מוזמנת לתרגם את הערך מאנגלית (אנ') לעברית. עוזי ו. - שיחה 15:10, 24 במרץ 2017 (IDT)

ביופלסטיק[עריכת קוד מקור]

1. האם ידוע כמה אחוזים בערך מכלי הפלסטיק כיום הינם ממקור צמחי וכמה מנפט?

2. האם המגמה המסתמנת היא גידול משמעותי בהיקף הביופלסטיק בעתיד הנראה לעין?

3. האם ניתן כיום וניתן יהיה בעתיד לדעת האם הכלי שלפני הוא פלסטיק רגיל או ביו?

אודה על הפניה למקור.

תודה רבה!

מי אמר לך שקיים בכלל ביופלסטיק? ואם קיים, מי אמר שהוא כבר משמש באופן מסחרי? 77.126.87.132 21:19, 24 במרץ 2017 (IDT)
האם נראה לך שקיומו של ביופלסטיק הוא קונספירציה? והשאלה השניה שלך היא בדיוק שאלתו של כותב השאלה הראשונה. חסר טעם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:44, 25 במרץ 2017 (IDT)

מניות[עריכת קוד מקור]

1) כשמישהו קונה מניה - האם הוא מקבל רווח ממנה או רק הערך שלה עולה והוא מקבל רווח במקרה ומוכר אותה?

2) איפה קונים מניות של גוגל? וכמה עולה אחת? שואל השאלות - שיחה

1) מקבלים רווח ממניה גם בלי למכור אותה. יש תאריך מוסכם מראש, שבו חברה בערבון מוגבל, מחלקת רווחים לבעלי המניות. לחלוקה הזו קוראים "דיווידנד".
2) אני חושב שאתה יכול לקנות מניות של גוגל לפחות בבורסה לניירות ערך, ברחוב החומה, בניו יורק. 77.126.87.132 21:17, 24 במרץ 2017 (IDT)
אם החברה מרוויחה כסף היא יכולה לחלק רווח לבעלי המניות - דיבידנד. חברה לא חייבת להרוויח, ולא חייבת לחלק דיבידנדים. ערך של מניה יכול גם לרדת, ולגרום למשקיע הפסד. גוגל נסחרת בבורסת נאסד"ק בארה"ב, מחיר המניה כ-820 דולר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר לקנות בכל סניף של בנק מסחרי בישראל. חזרתישיחה 21:22, 25 במרץ 2017 (IDT)

מה בדיוק אומר השלט "טבריה עוד 7 קילומטר"?[עריכת קוד מקור]

האם שלט דרכים, שכתוב עליו, שבעוד 7 קילומטר אגיע לעיר טבריה, למעשה אומר, שבעוד 7 קילומטר אגיע לקצה גבול שיפוט העירייה? או שאולי הוא אומר שאגיע בעוד שבעה קילומטר לבית הראשון בעיר, מהכיוון שלי? או לכיכר הראשונה? אולי בעוד 7 קילומטר יהיה הכיכר המרכזי של העיר? או אולי בית העיריה? אולי סניף הדואר המרכזי של העיר? אולי סימן מוסכם אחר - מונומנט היסטורי?

ומה עם ערים אחרות? בינתיים מצאתי את התשובה רק לגבי ערי בירה בעולם. שלט שמורה שעוד 20 קילומטר אגיע לירושלים, מורה שבעוד 20 קילומטר אגיע לכיכר, שלפני הפרצה, שליד שער יפו. זה נקרא קילומטר אפס. אבל מה לגבי ערים, שאינן ערי בירה? 77.126.87.132 21:13, 24 במרץ 2017 (IDT)

בדרך כלל המרחקים מתייחסים לסניף הדואר המרכזי בעיר. עוזי ו. - שיחה 21:30, 25 במרץ 2017 (IDT)
ראה כאן- "מס׳ הקילומטרים המופיע על שלטי הדרכים מתייחס בדרך כלל למרחק עד בניין העירייה/המועצה של אותה עיר, ובהיעדרו – לבניין הדואר המרכזי" - נכתב שם שהמידע הוא מחברת נתיבי ישראל. בן-ימין - שיחה 23:34, 25 במרץ 2017 (IDT)

עזרה במציאת סרט עם טום קרוז[עריכת קוד מקור]

ישנו סרט עם טום קרוז בו באחת הסצנות הוא יושב עם מישהו במסעדה. אותו מישהו מקליק באצבעותיו (הקלקת קצב של שתי אצבעות) ופתאום כל שאר האנשים במסעדה מלבד טום קרוז והמישהו, הופכים קופאים בזמן, ורק הזמן של שניהם ממשיך. מהו שם הסרט? בתודה, 79.178.144.67 18:42, 25 במרץ 2017 (IDT)

זה לא טום קרוז אלא קיאנו ריבס בסרט מטריקס משנת 1999. האפקט נקרא זמן קליע ומאז השתמשו בו גם בסרטים נוספים. -- ‏גבי‏ • שיח 19:01, 29 במרץ 2017 (IDT)

האם ישראלים יכולים להיכנס עם רכביהם לתוך ירדן?[עריכת קוד מקור]

אם אני נוסע עם רכב למעבר נהר הירדן (או אפילו למעבר אלנבי או מעבר רבין, סמוך לאילת), האם אני יכול להיכנס עם הרכב לתוך ירדן? תודה 79.178.144.67 18:44, 25 במרץ 2017 (IDT)

אתה יכול להיכנס עם המכונית, אבל זה דורש בירוקרטיה, מסים, רכישת ביטוח מיוחד, החלפת לוחיות הרישוי ועוד. חבל על המאמץ. ‏Gridge ۩ שיחה 14:02, 27 במרץ 2017 (IDT).
כמה קשה/קלה שכירת רכב בירדן? מקבלים רשיון ישראלי? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:12, 27 במרץ 2017 (IDT)
כן. ההסכמים בין המדינות לא היו מדלגים על זה. גם ראיתי בארץ מכוניות עם לוחית רישוי ירדנית. לא כזה קשה, החלפת לוחית רישוי בעיקר. הסיבה העיקרית שלא נכנסתי ברכבי בעצמי, היא שיקולים בטחוניים, שכן בטיול קבוצתי מעל 4 איש מצטרפים מדריך ושוטר ירדניים (חובה). בנצי - שיחה 20:29, 27 במרץ 2017 (IDT)
גשר אלנבי משמש, לפי ההסכמים בין המדינות, פלשתינאים ותיירים שאינם ישראליים בלבד, בשל אי ההכרה הפורמלית מצד הירדנים בישראליותו של הצד המערבי של חלק זה של הירדן; לעיתים, גם ערבים-ישראליים העולים לרגל. בנצי - שיחה 20:43, 27 במרץ 2017 (IDT)
כשמגיע אזרח ישראלי בודקים את דתו כדי לדעת אם הוא יכול לעבור? נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"ז • 12:32, 28 במרץ 2017 (IDT)
לכל ישראלי מונפק דרכון ירדני זמני המאפשר כניסה לשטח הסעודי... 129.143.71.38 14:42, 28 במרץ 2017 (IDT)
אני חושש שכן. לפחות שם. למשרד החוץ פתרונים לגבי חוסר העקביות בין המעברים. באמת שאלה טובה. אגב, בגשר זה אירע המקרה לפני פחות משנה, אם אני זוכר נכון, בו נורה ירדני ע"י איש בטחון ישראלי. מעבר בעייתי, מדינית ובטחונית. בנצי - שיחה 15:15, 28 במרץ 2017 (IDT)
אם האלמוני מעליך צודק - התשובה פשוטה. אי אפשר לעבור שם עם דרכון ישראלי. מן הסתם ישראלים יכולים לעבור עם דרכונים זרים. נרו יאירשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ז • 14:55, 29 במרץ 2017 (IDT)

באיזה כתב כתב ובאיזה ניב הרמב"ם את ספריו שנכתבו בערבית?[עריכת קוד מקור]

כידוע הרמב"ם כתב כמעט את כל ספריו בערבית והשאלה היא האם הכתב גם היה ערבי או עברי כפי שהיה מקובל לכתוב ערבית יהודית בנוסף השאלה היא גם האם הערבית היתה ספרותית או יהודית

דווקא הספר החשוב ביותר מבחינה פנים-יהודית, משנה תורה, נכתב בעברית הקרובה ללשון המשנה. שאר הספרים, למיטב זיכרוני, נכתבו בערבית יהודית ובאותיות עבריות. נרו יאירשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 15:43, 27 במרץ 2017 (IDT)

אתה צודק שהמשנה תורה נכתב בעברית אך חוץ ממנו כמעט כל שאר אם לא כל הספרים והחיבורים של הרמבם נכתבו בערבית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נכון, אבל זה לא סותר לדברי נרו יאיר. לבד ממשנה תורה, שאר כל הספרים נכתבו אכן בערבית, אך כפי שכתב נרו, בערבית יהודית. הערבית היהודית מכילה הרבה מילים מעברית, והיא נכתבה באותיות עבריות (כמו היידיש והלאדינו). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:26, 27 במרץ 2017 (IDT)
האם ניתן להבין את ספריו בידיעת ערבית בלבד? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:20, 27 במרץ 2017 (IDT)
ערבית של ימי הביניים. בנצי - שיחה 20:24, 27 במרץ 2017 (IDT)
זאת אומרת שמי שמכיר רק את הערבית של ימינו (אפילו זו הספרותית), יתקשה מעט לקרוא את הערבית היהודית, בפרט בנושאים תלמודיים, שבהם מעורבות מילים ארמיות בין השורות. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:43, 27 במרץ 2017 (IDT)
כמו כל תהליך דינמי (שיש בו פועלים ומגיבים, ואילוצים), גם שפות נתונות תחת אבולוציה. למזלנו, העדר הפעילות השוטפת של העבריים בשפתם במשך תקופה ארוכה, הקפיא את התפתחותה, עובדה המאפשרת לגשר עפ"נ תקופות ממושכות, ולהנגיש אותנו, בקלות יחסית, לרבדיה העתיקים ולמקורות שהשתמשו בה. זה מחד. מאידך, היא לא הלכה לאבדון בזכות השמירה על אורח החיים הדתי על רבדי התפתחותו הוא, שהיא שפתו. אני מניח שאביו של הנשיא היה מסתדר עם כתבי רמב"ם - Face-smile.svg. בנצי - שיחה 22:29, 27 במרץ 2017 (IDT)

שתי שאלות, על 'וורד' ועל 'כרום'[עריכת קוד מקור]

  • מה הסיבה לכך שאיני מצליח לפתוח קבצי 'וורד' שמוזערו - הניסיון רק מניב הבהוב והקובץ לא עולה, למרות שקבצים אחרים (פתוחים) פועלים כהלכה ?
  • איפה מגדירים 'מועדפים' בדפדפן 'כרום' ? וגם, האם להיסטוריית גלישה יש גישה רק דרך התפריט הנפתח תחת 3 נקו' אנכיות בשמאלו של התפריט העליון ? והאם 'היסטוריה' זו מגעת רק עד לאיתחול האחרון ? תודה, בנצי - שיחה 16:58, 27 במרץ 2017 (IDT)
  • Ctrl -D מוסיף את הדף הנוכחי למועדפים
  • Ctrl - B פותח חלונית עיון מועדפים
  • Ctrl - H פותח חלונית היסטוריה, שבהגדרות ברירת המחדל נשמרת לנצח
אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:15, 27 במרץ 2017 (IDT)
  • תודה, אילן. טוב לשמוע ממך. אם אפגוש ספר העוסק בפרקטיקה של חיים טכנולוגיים בעילום שם, אדע שאתה מחברו.
  • איפה ניגשים להגדרת ברירות מחדל שלו ?
  • אני מניח שיש בנמצא מדריך מסודר של דפדפן זה הניתן להורדה. אחפש בגוגל. ערב טוב, בנצי - שיחה 20:22, 27 במרץ 2017 (IDT)
הכפתור הכתום עם סימן קריאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:14, 27 במרץ 2017 (IDT)
באיזה תפריט ? תשובתך מתייחסת לברירות המחדל או למדריך ? בנצי - שיחה 21:21, 27 במרץ 2017 (IDT)
לפני שעניתי לך, פתחתי את כרום, לחצתי על הכפתור הכתום עם סימן קריאה, אצלי בפינה השמאלית העליונה, ונפתח לי התפריט הראשי שלו, כולל הגדרות, פתיחת טאבים וכל שאר הדברים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:47, 27 במרץ 2017 (IDT)
ברכות גם לנעדר Face-smile.svg בתפריט 3 הנקודות יש settings. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:49, 27 במרץ 2017 (IDT)
  • תודה לך, פעמיים. כן, ממושכות, מסיבות טובות פחות או יותר. מציץ עתה מדי פעם, אבל עדיין לא שב לפעילות מלאה. אכן, מתגעגע, בעיקר לכתיבה פיזיקלית.
  • אגב, אם כבר '3 נקודות': במה שונה ה'היסטוריה' המופיעה בתפריט שם מזו המפורטת שציינת קודם ? (נראה שהראשון מתייחס כנראה, רק לפעילות האחרונה) + האם מחיקה יזומה מסירה דפים ? + האם פירמוט גורם להסרתם ? בנצי - שיחה 22:20, 27 במרץ 2017 (IDT)
מחיקה יזומה מורידה דפים. אם אין גיבוי של ההיסטוריה (נגיד באופציית sync) המחיקה סופית למדי. יתכן שניתן לשחזר מחיקה באמצעים חיצוניים, אינני יודע. אותו דבר לגבי פורמט. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:20, 27 במרץ 2017 (IDT)

האם יש סימוכין לכך שארכימדס צייר בחול ונזף בחייל רומאי, או שרק ידוע כי נרצח בניגוד לפקודה?[עריכת קוד מקור]

אילן מינקין

באדיבות גוגל תוכל למצוא כמה אזכורים כאלו, כמו בקובץ מתמטיקה, שירה ויופי מרון אהרוני את האגדה כי "משנכבשה העיר לבסוף מצא אותו חייל רומאי משרטט צורות גיאומטריאות על החול. כששאל אותו החייל למעשיו ענה, על פי האגדה, "אל תפריע למעגלים שלי", תשובה שעלתה לו בחייו". אני משער שמקור מוסמך לכך לא תמצא, אחרי הכל, כמו שזה גם נשמע, זו אגדה. וזה לא משנה, גם באגדה יש יופי. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 00:37, 28 במרץ 2017 (IDT)
האגדה כרגע מובאת בערך ארכימדס כעובדה. בגלל זה אני שואל אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 01:43, 28 במרץ 2017 (IDT)
נושא מרתק לערך. המקורות הקדומים ביותר לנושא הזה הם ממאתיים שנה אחרי מותו של ארכימדס. עוזי ו. - שיחה 02:35, 28 במרץ 2017 (IDT)
המקור היחידי שמצאתי בקישור הנ"ל הוא טיטוס ליוויוס, שאכן מאוחר ב-200 שנה מארכימדס, ואף הוא מזכיר זאת בשם "מסורת", ואינו מביא את הדיאלוג המוזר בין החייל לארכימדס. אני חושב שגם ארכימדס כמו ארכימדס יתנער די בקלות ממחשבותיו כשיראה מולו חייל כובש. לא לשכוח שלא מדובר כאן בחייל צה"ל עם ביקורת של התקשורת, השמאל והאו"ם, אלא בחייל כובש מהעת העתיקה. אז האגדה אכן יפה וראויה לאזכור בערך, אך לא יוצאת מגדר האגדה. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 03:14, 28 במרץ 2017 (IDT)

שתי שאלות תפעול של סמרטפון[עריכת קוד מקור]

  • איך ניתן להדפיס מתוך טל' חכם, ואיזה אביזר/ים דרוש/ים לשם כך ?
  • באיזו דרך ניתן להוריד מסרונים למחשב ? תודה. בנצי - שיחה 12:27, 28 במרץ 2017 (IDT)

מין ומגדר לא תואמים: האם זאת תסמונת?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שהיום זה נחשב לא תקין פוליטית לדבר על הנושא והגישה המקובלת זה שקיימים אינסוף מגדרים ומינים. אבל מצד שני כמות האנשים שיש להם מגדר ומין שונים מגבר ואישה שהם זכר ונקבה בהתאמה היא נמוכה למדי ביחס לאוכלוסיה. אז האם ניתן להגיד שטרנס-סקסואליות לסוגיה היא סוג של תסמונת? תנסו להתייחס לשאלה ברצינות ולא להיפגע. שואל השאלות - שיחה 19:23, 28 במרץ 2017 (IDT)

זו אינה תסמונת משום שלא מדובר בפתולוגיה. נשים יולדות תינוקות עם תסמונת דאון, באחוז ההולך וגדל עם הגיל. זוהי התפלגות לפיה אוכלוסיית תינוקות שנולדו לאמהות בגילאים שונים כוללת תמיד אחוז נתון של דאון. תינוק אינו תוצר של אלגוריתם חד-תוצאתי באופן מובהק, אלא נתון בתוך מרחב אפשרויות התפתחותיות של יצור מתפקד, במקרה זה אדם (במקרים שלא - נולד תינוק שאינו מתפקד מסיבות שונות, אם נולד בכלל). במהלך התפתחותו של העובר נכנסים לפעולה שורה מורכבת ובעיתויים מורכבים של חלבונים שונים, כולל הורמונים, המכתיבים את התמיינותם של תאים הבונים רקמה נתונה, וכן את המערכת המינית מבחינה פיזיולוגית. תהליכים אלה, שהינם מורכבים עד מאוד, וגם תלויי זמן, נתונים לשגיאות כאלה ואחרות, המניבות 'שגיאות' ייצור, כולל כפל מערכת מינית. יתר על כן, בין מערכות הפרשה הורמוניות לבין המוח המתפתח יש אינטראקציות מתמידות, וחריג פיזיולוגי מתבטא, בסופו של דבר, גם בתודעה ובזהות המיניות, ומכאן דרגות האפור שבין הקצוות המגדריים המוחלטים, או אף ניגוד בין מערכת מינית גופנית לבין זו שהתפתחה במוח. גם עניין זה מתפלג כאמור, ולכן תמיד יהיה אחוז מסויים כזה מתוך אוכלוסיה נתונה (היגד זה נכון לאוכלוסיות גדולות). דבריי אלה אינם מתייחסים לנורמות חברתיות, תרבותיות, דתיות וכיוב', אלא משקפות את דרכו של הטבע בכל הנוגע להתפתחותו של יצור, כל יצור. בנצי - שיחה 20:05, 28 במרץ 2017 (IDT)
לא הבנתי את תשובתך. זה נראה שאתה מסביר איך דבר כזה קורה, אבל לא הבנתי מדוע יש בכך תשובה לשאלה שנשאלה. משה פרידמן - שיחה 22:39, 28 במרץ 2017 (IDT)
גם לי יש שאלה. למאי נפקא מינה אם מדובר ב"תסמונת" או ב"לא תסמונת"? עוזי ו. - שיחה 23:41, 28 במרץ 2017 (IDT)
רבותיי המלומדים, טרנסקסואליות היא תופעה, לא תסמונת (לא במובן המקובל של המונח לפחות) וזה פשוט כי אין תסמיני חולי לטרנסקסואליות; זו תופעה בה האדם משנה את גופו ממצב A למצב B בעזרת הורמונים לפחות (ראו שינוי מין). השאלה שלדעתי הכי נכון לשאול היא מה מביא אדם לעשות זאת, והתשובה מורכבת מאד, ויש כנראה 2 "שבילים" עיקריים לטרנסקסואליות: האחד והעיקרי הוא נון קונפורמיות מגדרית בילדות (CGN), והשני הוא (לפי הפסיכולוג ריי בלנשרד) פועל יוצא של התנסות של מחיה כאישה שגרמה לפרט תחושה טובה ולגלות שהוא מעדיף לחיות ביום יום את הנפש הנשית שלטענתו קיימת בו. נון קונפורמיות מגדרית בילדות ממשיכה לרוב אל הבגרות בצורות שונות אך גם בילדות וגם בבגרות היא לרוב כרוכה במה שמכונה דיספוריה מגדרית (GD); לא תמיד נון קונפורמיות מגדרית כללית (GN) תלך יחד עם דיספוריה מגדרית אך כשהן באות ביחד סביר להניח שמישם יגיע שינוי מין. אפשר להכליל ולהגיד שנון קונפורמיות מגדרית עם דיספוריה מגדרית מביאה בד"כ לטרנסקסואליות ונון קונפורמיות מגדרית בלי דיספוריה מגדרית בד"כ מביאה לג'נדרקוויריות; אפשר להתדיין עד מחר על מדוע חלק מהנון קונפורמים חווים דיספוריה וחלק לא (ואפילו על מדוע קיימת בכלל התופעה הבסיסית ביותר של נון קונפורמיות מגדרית שמבססת את כל הסוגים של טרנסג'נדריות כולל טרנסקסואליות); זה כנראה מיקס של סיבות ביולוגיות וסביבתיות שמתבטאות ברמות שונות אצל כל אדם, והתמונה הכוללת אצל כל אדם מביאה את המצבים השונים שניתן כביכול לחפוף בינהם ע"י הגדרות מחקריות. Ben-Yeudith 23:51, 28 במרץ 2017 (IDT)
כנ"ל, לא הבנתי במה ההסבר המפורט והמעמיק שלך קידם את ההבנה של התשובה לשאלה המקורית. משפט הפתיחה שלך, אגב, נראה כתשובה, אבל היא נשמעת לי כריקה מתוכן (זו לא תסמונת כי זו לא תסמונת פחות או יותר), ואף אינני בטוח שהשואל עסק בניתוחים לשינוי מין כלל וכלל. דא עקא, חוששני שהשואל שאל שאלה שהיא במהותה שאלה של מוסכמה, ולכן לא ברור לי שניתן בכלל לענות תשובה מהותית לשאלתו. משה פרידמן - שיחה 01:11, 29 במרץ 2017 (IDT)
לא טענתי שזו "לא תסמונות כי זו לא תסמונת", אלא שזו לא תסמונת בהגדרה המקובלת של המונח תסמונת והסיבה לכך היא שההגדרה המקובלת שאני מכיר ושנתקלתי בה שוב ושוב למונח תסמונת היא זו שניתן לתאר כ"מצב בו יש תסמיני חולי שהופעתם הכוללת מגדירים את המחלה". כאן לעומת זאת אין מחלה ואין תסמינים (מלבד אולי דיכאון קליני שמתלווה לדיספוריה מגדרית ונעלם כשהדיספוריה המגדרית נעלמת לכאורה וכשהאדם מקבל תמיכה ממשפחתו וקרוביו); בטרנסקסואליות יש רק תהליך ביוכימי שאדם שטוען שנפשו העיקרית איננה גברית או נשית עובר; האדם יכל לטעון שיש לו נפש כזו גם אם לא היה עובר את התהליך הביוכימי (נטילת הורמונים) שיביא אותו ממצב A למצב B ולכן מדובר רק על תהליך; סך כל התהליכים האלה הם התופעה. אני עונה על סמך המוסכמה שאני מכיר שמקובלת למיטב ידיעתי בעולם בריאות הנפש. Ben-Yeudith 01:22, 29 במרץ 2017 (IDT)
אז בעצם תשובתך, ואולי גם של בנצי, נעוצה בהגדרת המושג תסמונת כמאפיין של מחלה. ולכן לא נגדיר אהבה למתמטיקה כתסמונת, למשל. אני מניח שזה דבר ברור, והשאלה שנשאלה היא מדוע לא נגדיר את התופעה של אנשים שתופסים עצמם כבעלי מגדר המנוגד לזהותם הביולוגית כסוג של מחלה. להבנתי זו הייתה השאלה, והתשובות המעניינות שלך ושל בנצי אינן רלוונטיות מהבחינה הזו. אני תמהה האם בכלל יש משמעות לשאלה, מעבר לשיפוטיות גרידא. משה פרידמן - שיחה 04:55, 29 במרץ 2017 (IDT)
אתה טועה משה - השואל שאל על טרנסקסואליות שזו תופעה בה אדם משנה את גופו כמתואר - אם השואל התכוון לשאול על "אנשים שתופסים עצמם כבעלי מגדר המנוגד לזהותם הביולוגית" כדבריך הוא היה צריך לדבר על דיספוריה מגדרית ולא על טרנסקסואליות. השאלה שנכון לשאול לדעתי היא האם יש לראות בדיספוריה מגדרית תסמונת (לא בתהליך המשני שלה שנקרא "טרנסקסואליות") ואני אישית חושב שלא כי אני אישית לא מקבל את ההנחה שזכר חייב בהכרח להיות "גברי" ושנקבה חייבת בהכרח להיות "נשית", מבחינתי אפשר להיות גם וגם וכולם למעשה הם שילוב מסוים של גם וגם בפועל ללא תלות באיך הם מזדהים. Ben-Yeudith 13:14, 29 במרץ 2017 (IDT)
אני מבין את התגובה מהסוג "מה אכפת לך?", "למה בכלל לשאול?", "מה זה משנה?", כי זה סוג של טאבו חברתי לדבר על זה. עם זאת, בדף שכולו מוקדש לשאלות כלליות זה תקין לדון גם בשאלות שאינן נחשבות ל"תקינות פוליטית". ככה שגם אם התשובה היא "חשוכה" ולא "נאורה" אבל נכונה: זכותה להיות כאן. בדיוק כמו תשובה "נאורה".
אני אחדד את השאלה. אנשים שמרגישים שחסר להם איבר בגוף, למרות שגופם שלם- מאובחנים כסובלים מתסמונת קוטאר. אנשים החשים שאיברי המין שלהם אינם תואמים את זהותם אינם מאובחנים כסובלים מתסמונת כלשהי (כי זה לא מוגדר כ"חולי"). ולכן השאלה הבאה שמתבקשת "איך מוגדר חולי?" במקרה הזה. כי אני חושב שבהגדרות אחרות בהחלט ניתן לראות כאן איזושהי הפרעה פסיכו-סקסואלית שמשפיעה על התנהגותו של אדם וגרומת למספר תופעות כמו: הרגלים המזוהים על המין השני, תחושת תסכול בעקבות "גוף פיזי לא נכון", צורת דיבור ותנועות שמזוהות חברתית עם מין נגדי ועוד. איפה עובר הגבול בין סתם "חריג" ל"חולני"? שואל השאלות - שיחה 11:39, 29 במרץ 2017 (IDT)
יפה שאלה יפה באמת (בשיא הכנות) מה ההבדל בין זכר שמרגיש שהוא אישה וצריך לשנות את גופו לאדם שרוצה לחתוך לעצמו איברים או לאדם שחושב שהוא חתול או דולפין --- מגדר הוא משהו הרבה יותר בסיסי שהאדם יונק מהסביבה באופן אוטומטי, מהסובבים אותו,יש לזה גם הסברים מדעיים וגם הסברים רוחניים; ההסבר המדעי המקובל הוא שזה מתחיל בגילאים מאד מוקדמים (מתחת לגיל שנתיים) ונוגע למיקס מסוים של סיבות ביולוגיות וחברתיות. כל בני האדם הם מיקס מסוים של גבריות ונשיות ומי שנשי מאד או גברי מאד ירצה לחיות ככזה ואולי אף לשנות את גופו שיתאים לכך; אני לא חושב שזה בר השוואה לרצונות פסיכוטיים לכריתת איברים או להרגשה כבעל חיים או חייזר (דבר שקורה לעתים מטריפ פסיכוטי של סמי הזייה או ממחלת נפש הנובעת מגנים שמייצרים חומרים פסיכוטיים אנדוגניים שגורמים למצב דומה לאותו טריפ פסיכוטי של אותם סמי הזייה) ולדעתי שונות מגדרית שונה ממצבים אלה בכל פן - בפן הגנטי, הנוירוביולוגי, התרבותי-חברתי, הפרמקולוגי (אף פטריית הזייה לא תגרום למישהו לחשוב שהוא אישה בגלל הפטרייה עצמה, אני מניח) ואולי גם הרוחני. Ben-Yeudith 13:14, 29 במרץ 2017 (IDT)

make לעומת compiler בלינוקס[עריכת קוד מקור]

מהי תמצית ההבדל? אם אני מבין נכון, ההבדל הוא ש make יוצר קובץ שניתן לקרוא בנוחות עם cat או עורך טקסט בעוד ש compailer יוצר executables בשפת מכונה. תוצריו של הראשון אינם בשפת מכונה ותוצריו של השני כן; אבל האם שניהם Builders? הרי שניהם מבצעים סוג של Software build; לכן אני יכול לקבוע שכל קומפיילר הוא בילדר אבל לא כל בילדר הוא קומפיילר. תוהה אם המומחה גם רואה זאת כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לצערי, זה בכלל לא נכון. בגדול לא כדאי להשוות בין שניהם, כי הם עושים דברים שונים לגמרי. קומפיילר מתרגם קוד משפת תכנות אחת לאחרת, הוא לא יוצר שום executables. לעומת זאת, make היא שפת סקריפטים, כמן bat של ווינדוס או sh (נגיד, csh או tcsh) של לינוקס. כלומר היא יודעת לקבל רשימה של פקודות המיועדות לתוכניות שונות ולבצען לפי הסדר. היא חזקה יותר מאלו שהזכרתי, כי יש לה תכונת dependencies (כלומר, לדעת אוטומטית לא לעשות פקודה Y אם X לא בוצעה, אלא רק לאחריה, אבל אם היא כבר בוצעה, אין טעם לחזור עליה שוב סתם). אני מוכן להסביר הרבה יותר, אם מעניין אותך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:50, 28 במרץ 2017 (IDT)
בשאלה הופיעו כמה קביעות, איזו מהן לא נכונה? לא הבנתי.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שברמה הפרקטית, יהיה מועיל יותר לשואל השאלה להבין ש-make הוא כלי שנועד בעיקר לבניית תכנה ועושה שימוש בכל מיני רכיבים, שה-compiler הוא אחד מהם. R.G. - שיחה 22:00, 28 במרץ 2017 (IDT)
R.G., לדעתי make לא נועד דווקא לבניית תוכנה עם גומפיילרים, זה פשוט השימוש הנפוץ ביותר שלו. השואל, כל הקביעות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
תיקנתי מ"לפתוח" ל"לקרוא בנוחות" ולכן כעת הקביעה נכונה (זה בטח לא ההבדל היחיד). האין שניהם מבצעים Software build? בשניהם אתה בונה תוכנה מקוד מקור שלא מיועד לרוץ בעצמו. מה לא נכון בקביעה שכל קומפיילר הוא בילדר אבל לא כל בילדר הוא קומפיילר? שואל באמת כדי להבין... 79.178.144.67 01:27, 29 במרץ 2017 (IDT)
התיקון לא משנה. לא. לא. לא. שני החלקים לא נכונים. שוב, אני מציע שאסביר בפרטים מה זה כל אחד מהם, במקום לנסות להשוות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:45, 29 במרץ 2017 (IDT)
בבקשה רבה עשה כך. אשמח לקרוא, 79.178.144.67 13:17, 29 במרץ 2017 (IDT)
אם לדייק, לא אמרתי שנועד לבניה עם קומפיילרים, אלא שנועד בעיקר לבניה, כאשר הקומפיילר הוא אחד הרכיבים (והכוונה היתה למעשה לכלי חיצוני שה-Make עושה בו שימוש). אישית עבדתי רק עם ה-Make של GNU, ושם קיים דגש מהותי על קומפילציה, ולא בכדי. מלבד העובדה שקומפילציה מוזכרת בהגדרת הכלי בתיעוד הרשמי שלו בפרק ה-Overview, הוא גם מכיל משתנים מוגדרים מראש שרבים מהם מגדירים קומפיילרים שונים לשימושים שונים, שנקראים בחוקי בניה שגם הם מוגדרים מראש בכלי.
ושוב אוסיף הסבר קצר שעשוי לדעתי לחבר את ההגדרות ה"אקדמיות" בתשובה (המצוינת) של יגאל להלן לשימוש יותר יומיומי ורווח בעולם הפיתוח:
פעמים רבות כשאומרים "קומפיילר" או "קומפילציה" הכוונה היא לתכנה או לתהליך המלא של הפיכת קוד המקור (הטקסט שנכתב ע"י המתכנת) עד לקובץ בר-הרצה (או ספרייה), אע"פ שכאמור המינוח לא מדויק (כי קומפילציה היא רק חלק מהתהליך המתואר). המונח "Build" משמש בדרך כלל לתיאור תהליך כזה בסדר גודל רחב יותר (למשל, פרויקט מרובה תוכניות או ספריות), בדגש על אוטומציה יעילה של התהליך. Make הוא דוגמה לכלי המאפשר פעולה כזו, ומנגנון כזה עומד בדרך כלל מאחורי תהליך הבניה של סביבות פיתוח משולבות. R.G. - שיחה 22:36, 29 במרץ 2017 (IDT)
קומפיילר
הוא תוכנית שכתובה בשפת תכנות X, מקבלת בתור קלט תוכנית בשפת תכנות Y, ומחזירה בתור פלט תוכנית שקולה בשפת תכנות Z, כאשר X, Y, Z לאו דווקא שונים. ייתכן ששניים מתוכם זאת אותה שפה, או אף כל השלושה. כלומר, קומפיילר זה משהו שמתרגם קוד, כמו גוגל טרנסלייט. הוא לא מריץ, וברור שאי אפשר להגדיר האם הפלט שלו הוא טקסט או קובץ בינרי, כי זה תלוי בתחביר של שפת Z. אם זאת C, אז התוצאה היא קובץ קריא. אם זאת JVM (פרטים עוד שנייה), אז התוצאה היא קוד בינארי. כשאומרים "קומפיילר Java ב-Eclipse", זאת טעות גסה. כי זה לא קומפיילר. בלחיצה על הכפתור ה-Eclipse עושה שתי פעולות ברצף. הראשונה היא קריאה לקומפיילר של Java (כלומר, בתור שפת Y). הוא קורה את הקוד, ואם אין בו שגיאות, מתרגם אותו לשפת Z, שהיא JVM, כלומר, Java Vurtual Machine. כתוצאה התרגום נשמר בקובץ .class . הפעולה השנייה היא הרצת אינטרפרטר של JVM - תוכנית שיודעת לקרוא את קובץ class ולבצע אותו. ניתן לראות את ההבדל הזה בין שני הצעדים בקלות בלינוקס משורת הפקודה - שם קיימת תוכנה נפרדת עבור כל אחד מהצעדים. javac היא קומפיילר של השפה, ואז java היא אינטרפרטר של JVM. לסיכום, הקומפיילר מתרגם תוכנה משפה לשפה, לא יוצר executables.
Builder
אינני יודע מאיפה הבאת את המושג, הוא לא נמצא בשימוש בשנים האחרונות. מזמן השתמשו בו כמילה נרדפת למושג linker, ולפי מה שאמרת, אני מבין שזאת כוונתך. אם לא, תקן אותי.
Linker
זאת תוכנית שיודעת לקחת כמה קבצים שנוצרו על ידי קומפיילרים, ולחבר אותם יחדיו כדי ליצור תוצאה "משביעה רצון". בדרך כלל זה קובץ executable, אם כי לפעמים זה יכול להיות משהו אחר, נגיד קובץ DLL. מה שלינקר עושה הוא להתאים את הקוד המקומפל ל"תנאי השטח" של המערכת שתריץ אותו. בדרך כלל זה לקחת כמה קבצים שכולם מתחילים לרוץ מכתובת 0 בזיכרון, כי הם קומפלו כל אחד בנפרד בלי להתחשב בשאר, ולשנות את הכתובות לכתובות יחסיות, ככה שקריאה מקוד בקובץ אחד תגיע למקום הנכון בקובץ אחר. כל זה נעטף יחדיו ליחידה אחת, exe בווינדוז או mode 111 בלינוקס, שיודעת לרוץ עצמעית. בהמשך לדוגמה הקודמת, אין לינקר ב-java, כי היא לא יוצרת קבצי הרצה. אלא קבצי jar, שניתן להריץ אותם באמצעות קריאה ל-JVM. ניתן כמובן ליצור קבצי exe מתוך קבצי java באמצעית כלים שנבנו עבור זה, אבל או שהם למדו לחפש עצמאית JVM בדיסק, או שהם כוללים עותק מוחלש של JVM, ולכן גודלם מפלצתי, או שהם לא מתרגמים ל-JVM, אלא לשפת מכונה.
make
היא תוכנית לביצוע רצף של משימות במחשב, מה שנקרא בשפת סקריפטים. היא טובה יותר לנושא שאליו התכנסנו, יצירת executables, מתוכניות נוספות מסוג זה, כגון cmd של ווינדוז, או shells למיניהם של לינוקס, כמו tcsh, csh או bash, כי היא יודעת גם לטפל בתלויות, dependencies. כלומר, ניתן להגיד לה: אני רוצה לקחת קובץ A ולקמפל אותו בתוכנה B לקובץ D, ואז לקחת קובץ E, לקמפל אותו בתוכנית F לקובץ G. ואז לקחת את קובצי D, ו-G, ולתת ללינקר לחבר אותם לקובץ executable שהוא H. לכן, קבצי D, G בפעולה האחרונה תלויים בקבצי A, E. לפני כל פעולה היא תבדוק האם יש בה טעם. למשל, אם קובץ A נוצר מוקדם יותר מקובץ D, היא תפסח על פעולת קריאה ל-B, כי ברור שמאז ש-D נוצר בפעם האחרונה A לא שונה, אז אין טעם לקמפל אותו שוב, כי D החדש יהיה זהה לקודם. אם תריץ make פעמיים ברצף, בפעם השנייה היא לא תעשה כלום, כי תבדוק את כל התאריכים, ויתברר לה ששום דבר לא השתנה מהפעם הקודמת. כלומר, השימוש של make הוא ביצוע רשימת פעולות שהגדרת לה, שבדרך כלל מובילים ליצירת תוכנית, אבל זה לא חייב להיות ככה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:40, 29 במרץ 2017 (IDT)

מגוון האירוסים בישראל[עריכת קוד מקור]

למה יש כל כך הרבה מיני אירוסים בשטח קטן (ישראל ושכנותיה)? מה גרם להיפרדות המינים (בניגוד לכלניות למשל)? האם אירוס ממקום אחד יכול לצמוח במקום אחר (אירוס הגילבוע בגולן למשל)? יהונתן כרמל - שיחה 20:45, 28 במרץ 2017 (IDT)

שיוך "אתני"[עריכת קוד מקור]

בהרשמה ברשת לועידה של אגודה מדעית (בינלאומית אבל כנראה עם דומיננטיות של אמריקאים) שאלת חובה היא Ethnicity כאשר האופציות הן:

American Indian or Alaska Native

Asian

South Asian

Native Hawaiian or other Pacific Islander

Black or African American

White (non Hispanic)

Hispanic

Middle Eastern

More than one race or Mixed

Not Reproted

מה מטרת הסיווג הנ"ל? מה ההגיון בחלוקה הספציפית? ובמה כדאי לי לבחור (כישראלי יהודי)? H. sapiens - שיחה 13:52, 29 במרץ 2017 (IDT)

אני לא לגמרי בטוח לגבי מטרת הסיווג, אבל בהנחה שאתה ישראלי יהודי טיפוסי (ולא, למשל, ממוצא אתני ערבי או היספאני), הבחירה שלך צריכה להיות White (non Hispanic). ייתכן שהמטרה היא סטטיסטית בלבד (וכך אני רוצה להאמין).--Nahum - שיחה 13:57, 29 במרץ 2017 (IDT)
אז יהודים הם לא "מזרח תיכוניים"? מי בעצם קובע? בחרתי Not Reproted (הייתי צריך לסיים לפני שראיתי את התשובה שלך) אז אולי קילקלתי קצת את הסטטיסטיקה. H. sapiens - שיחה 14:23, 29 במרץ 2017 (IDT)
לגבי המטרה: אני עובד במוסד אקדמי בארצות הברית, וזו פרקטיקה מקובלת שמטרתה דיווח על המגוון האנושי לגורמים המפקחים. האמריקאים מאמינים שמוסד אקדמי טוב צריך לכלול מגוון אנושי רחב ככל האפשר, ולא רק ברמת ההצהרות או היעדר אפליה, אלא בחתירה בפועל לעידוד המעורבות של מינים עמים וקבוצות אוכלוסיה שונות. לפעמים יש לזה גם השלכות תקציביות. לפי מה שהבנתי יהודי ישראלי אמור לכתוב "לבן". בהקשר שהסברתי הסיבה ברורה. משה פרידמן - שיחה 15:20, 29 במרץ 2017 (IDT)
משה, יהודי ישראלי (אולי אפילו יותר מיהודי אמריקאי) מגדיל את המגוון ולכן נראה לי שלמטרה זו לא צריך להחשב כ"לבן", בייחוד אם כבר החרגנו את ההיספנים. קצת מפריע לי שהרשימה מתבססת על סטראוטיפים אמריקאים כאשר האגודה היא בינלאומית והוועידה במדריד (אני מניח שהמקומיים הם "היספנים"). H. sapiens - שיחה 16:18, 29 במרץ 2017 (IDT)
אפשר להתווכח על החלוקה הזאת. רק להבהיר, אני מסווג את עצמי כ"לבן" אחרי שנאמר לי לעשות כך מלמעלה, שהובהר לי שזאת הכוונה. זה לא אומר שזה נכון או מוצדק. מאידך, בהחלט ניתן להבין את הרציונאל גם אם לא מסכימים איתו. משה פרידמן - שיחה 16:30, 29 במרץ 2017 (IDT)
לעניין השם: לא רק שספרדים אינם היספנים, גם הודים אינם indians. לא ברור לי אם בריסטול פיילין היא אלאסקינית ילידית. טורקים אינם אסיאנים ותושבי אנטליה אינם אסיאנים דרומיים. אלון מאסק לא נחשב אפריקאי אמריקאי (שימו לב שאין דרישה שאפריקאי אמריקאי יהיה שחור). אני מניח שהם גם לא מתייחסים לתוניסאים כאפריקאים. ומשום מה הם לא יתייחסו לסאליף קייטה כלבן (לא היספני) – בניגוד למאסק הוא לא אמריקאי. אני מחשיב אותך כהומו סאפיינס. Tzafrir - שיחה 18:15, 29 במרץ 2017 (IDT)
תודה צפריר Face-smile.svg, נראה לי שמצאתי לפחות את הבסיס לרשימה כאן. מסתבר שלאחרונה אכן נוספה הקטגוריה "ישראלי" למפקד האוכלוסין האמריקאי. טורקים ותוניסאים הם "מזרח תיכונים" ולא אסיאנים או אפריקנים, אבל ישראלים הם לא מזרח תיכונים. ספרדים הם כנראה היספנים ("כל מי שמוצאו בספרד, פורטוגל או אמריקה הלטינית"). בריסטול פיילין יכולה לטעון שהיא "מעורבת" (Two or more races) כיוון שלאביה יש דם אלאסקיאני ילידי, אבל אם תירשם לאוניברסיטה כ"אלאסקיאנית ילידית" היא תצטרך להצהיר ולגבות במסמכים את האחוז המדוייק. "אפריקני-אמריקני" הוא מישהו שיש לו לפחות קצת דם "שחור". H. sapiens - שיחה 19:42, 29 במרץ 2017 (IDT)
חברים, אני חושב שמדובר בביקורת לא נכונה. האמריקאים לא מחפשים לעשות זיהויים אנטרופולוגיים ואינם עוסקים בסיווגים גזעניים. הם מסתכלים ימינה ושמאלה, ורואים סביבם באקדמיה פחות או יותר את אותם הפרצופים, ורוצים שזה ישתנה. אני דווקא רואה בזה דבר יפה מאוד. משה פרידמן - שיחה 19:51, 29 במרץ 2017 (IDT)
יש להם סיבה טובה. אבל הם בפירוש עוסקים כאן בסיווגים גזעניים. האם ברק אובמה הוא שחור? Tzafrir - שיחה 20:02, 29 במרץ 2017 (IDT)
לדעתי אתה שוגה בהבנת המושג גזענות. וברק אובמה הוא שחור. אם היו הרבה אנשים שמגיעים מהרקע שלו ומגיעים לאן שהגיע כנראה שלא היה צורך באיסוף סטטיסטיקה מהסוג הזה. משה פרידמן - שיחה 20:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
מעניין בכמה מסתכמת תוספת המימון על מגוון, אם בכלל. אם כל המטרה היא לאסוף סטטיסטיקות אז נראה לי שהיה עדיף להשאיר את זה למחקר אקדמי אנונימי ולא לזהם את הביורוקרטיה. ברק אובמה הוא בן לאם לבנה ולאב קנייתי שלמד באוניברסיטת הוואי ואח"כ בהרווארד, ובכך מייצג את המהגרים הנוכחיים מאפריקה שהם המהגרים המשכילים ביותר בארה"ב (כמעט 50% בוגרי קולג'), בניגוד בולט לאפריקנים-אמריקנים ה"ותיקים". H. sapiens - שיחה 21:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
לא יודע מספרים, אבל זה הרבה מעבר לכך. מדובר על נושא מדובר, ורצון כנה של אנשים לשפר את המצב. הנושא עולה בכנסים ובדיונים, ומאוד חשוב למנהלים ללחוץ כלפי מטה לעודד קליטה של אנשים ממוצא אתני שפחות מיוצג באקדמיה. אגב, זה נכון גם לגבי נשים (בתחום שלי לפחות). מבחינה פרקטית, יכול להיות שיש דרכים טובות יותר לבצע את זה. אבל נראה לי לקחת מהלך שמקורו ברצון טוב ושיש לו השפעה חיובית על אנשים ולעשות מזה גזענות זה לא יפה בעיני. משה פרידמן - שיחה 21:37, 29 במרץ 2017 (IDT)
Jews are not considered a minority because they tend to do well on themselves. עוזי ו. - שיחה 15:33, 29 במרץ 2017 (IDT)
עוזי, הנימוק הנ"ל הועלה לגבי מהגרים מזרח-אסייתים בארה"ב אך לא מנע הכללתם ברשימה. אני תוהה מי הכין את הרשימה ועל סמך מה. H. sapiens - שיחה 15:55, 29 במרץ 2017 (IDT)
וסתם בשביל הבידור, לאילו קטגוריות הייתם משבצים: ברזילאי "לבן", אלג'יראי, איראני, יהודי שנולד באיראן, יהודי שנולד בברזיל. H. sapiens - שיחה 16:57, 29 במרץ 2017 (IDT)
אולי זה נדרש על-ידי ה-NSF, שנותנים מענק שמממן את הכנס? עוזי ו. - שיחה 16:59, 29 במרץ 2017 (IDT)
לא מצאתי הודעה על מימון באתר אך בהחלט ייתכן שה-NSF או NIH מסייעים במימון. אני לא כל-כך תוהה לגבי המוסד הספציפי אלא על סמך-מה הוכנה הרשימה. היא מזכירה לי קצת את השער המפורסם הזה מהניו-יורקר. H. sapiens - שיחה 17:26, 29 במרץ 2017 (IDT)

מדוע שיהודי ישראלי שמוצאו מעדות המזרח לא יכתוב Middle Eastern?

שאלה בנושא קישור סימבולי: דרופבוקס[עריכת קוד מקור]

לפני כחודש ביצעתי סנכרון של תיקיית C:\Users לתוך תיקיית דרופבוקס שלי, בדיסק D. תחביר הפקודה שהשתמשתי בה:

mklink /d D:\Dropbox\Nosync_C c:\Users

מאז מתבצע סנכרון תמידי לתוך תיקיית הדרופבוקס שלי, וכמובן, לענן, של כל C:\Users.

כעת אני רוצה להפסיק את הסנכרון, אבל אין לי מושג איך לבטל את פקודת mklink. למישהו יש רעיון? ואם כן, אודה לכם על הפקודה המלאה לצורך העניין. ניסיתי לפני כמה דקות להשתמש בפקודה:

rmdir d:\Dropbox\Nosync_C c:\Users

אבל התשובה שאני מקבל: Directory not empty. Access is denied.

תודה רבה מראש, אלדדשיחה 14:44, 29 במרץ 2017 (IDT)

כשאני בודק בתוך תיקיית d:\Dropbox\Nosync_C, מה שמופיע שם כרגע זה <SYMLINKD>. אין לי מושג כעת איך לבטל את הסנכרון... אלדדשיחה 14:46, 29 במרץ 2017 (IDT)

חיפוש זריזי בGOOGLE אומר: rmdir d:\Dropbox\Nosync_C

‏«kotz» «שיחה» 18:01, 29 במרץ 2017 (IDT)

תודה רבה, kotz. אולי בכל זאת תוכל להמשיך לעזור לי, אני מקווה :) זאת הפעולה הראשונה שביצעתי, כלומר ממש לפי התחביר הזה, אבל קיבלתי הודעה: Directory not empty. Doesn't have access, או משהו בנוסח זה.
ניסיתי לבדוק את התיקייה, ומסתבר שבתוכה יש <SYMLINKD>. ניסיתי כמובן למחוק את תכולתה, ואז לבצע מחדש את מחיקתה בפקודת RMDIR, אבל ה-<SYMLINKD> נשאר שם (כשמריצים Dir) ואי אפשר להיפטר ממנו. יוצא שהלינק הסימבולי ממשיך להישאר, ואני לא מוצא דרך לנטרל אותו ולהפסיק את הגיבוי המתמיד של C:\Users לתוך תיקיית Dropbox, תחת שם תיקיית המשנה Nosync_C. אודה על כל עצה. אלדדשיחה 22:39, 29 במרץ 2017 (IDT)
  1. אלדד, שים לב שבפקודה שנתתי יש רק פרמטר אחד (ובפקודה שאתה כתבת למטה יש 2 פרמטרים)
  2. נסה לבצע את ה RMDIR מתוך מה שהגויים קוראים elevated command prompt.
  3. לא הצלחת? נסה להעביר את הקישור מספריית DROPBOX לספריה אחרת בעזרת סייר הקבצים (הגרפי) של windows
‏«kotz» «שיחה» 22:43, 29 במרץ 2017 (IDT)
התנגשתי שלוש פעמים... אז אני מנסה להעלות שוב (בתקווה שהפעם לא אתנגש...) אז השאלה הנשאלת היא איך מבטלים לינק סימבולי לתיקייה כלשהי - מתיקייה אחרת. דרך אגב, ניסיתי לנטרל את התיקייה הזאת במחשב הספציפי (כלומר, Selective Sync ב-Preferences של דרופבוקס, וביטול הסימון של התיקייה. התוצאה הייתה שמשהו נוטרל אצלי בדיסק, ולא יכולתי להריץ את תצוגת הקבצים. הבנתי שהסיבה היא שבעצם נטרלתי את הקישור ל- C:\Users, וזה כנראה פגע בתפקוד של המחשב שלי. אז שחזרתי את מה שהיה קודם, והחזרתי את הסנכרון של תיקיית C:\Users. איך אפשר לנטרל את הקישור הזה, עדיין אין לי מושג. אלדדשיחה 22:44, 29 במרץ 2017 (IDT)
דרך אגב, בטעות כתבתי לעיל את שני הפרמטרים. אצלי במחשב ביצעתי רק את הפקודה Rmdir d:\Dropbox|Nosync_C. לא עובד... לצערי. אלדדשיחה 22:46, 29 במרץ 2017 (IDT)
ניסיתי עכשיו מחדש. אז התגובה: Directory is not empty. ניסיתי לבדוק מה יש בתיקייה הזאת, ומסתבר שהיא ריקה, אבל בכל זאת יש בה משהו, שורה אחת שאומרת <SYMLINKD>. כנראה, המשמעות של השורה הזאת היא שהתיקייה הזאת לוקחת את כל הקבצים מ-C:\Users. השאלה היא איך לבטל את הקישור הסימבולי הזה לתיקייה ב-C, כך שאוכל לבטל את התיקייה מתוך דרופבוקס. אלדדשיחה 22:50, 29 במרץ 2017 (IDT)
  1. אלדד, לפני שאתה מוחק אותה, תכבה את ה DROPBOX ע"י קליק ימני על הסמליל במגש הסמלילים -> גלגל שיניים -> EXIT DROPBOX. כמו כן תוודא שאין אף חלון שפתוח על הספריה הזו או על תת ספריה שלה; כולל חלונות של command prompt. בדקתי עכשיו ולא נראה לי שצריך elevated command prompt כדי למחוק. אם עדיין יש ACCESS DENIED תעשה REBOOT, תכבה את DROPBOX כנזכר למעלה, ונסה שוב.
  2. ההסבר שלך נראה קצת שגוי. הספריה שעליה כתוב SYMLINKD היא d:\Dropbox\Nosync_C, כלומר הספריה שאתה רוצה למחוק. בוודאי שהיא לא ריקה, היא מכילה בפנים את כל התוכן של c:\users .
  3. בעצם אולי מה שיש לך זה ספריה/קישור בשם d:\Dropbox\Nosync_C\users . והיא מכילה את כל מה שיש בc:\users . אם כך עליך לרשום rmdir d:\Dropbox\Nosync_C\users
‏«kotz» «שיחה» 23:00, 29 במרץ 2017 (IDT)
ראשית, המון המון תודה, kotz. הסיבה שלא יצאתי מדרופבוקס היא שיש לי בענן קבצים בהיקף של כמעט 50 ג'יגה, ואם אצא, אז כשאכנס שוב, כל הדבר הזה צריך להיטען מחדש למחשב, וזה לוקח שעות... (אלא אם כן אני טועה?). אז מה שאתה מציע זה שאצא מדרופבוקס (כלומר, אבחר ב-Exit), אבצע את המחיקה על ידי Rmdir d:\Dropbox\Nosync_C (לא, באמת שאין שם שום דבר, כנראה התיקייה הזאת מכילה הפניה ל-C:\Users, וההפניה היא כנראה בצורה שתיארתי, <SYMLINKD>. אין לי דרך למחוק את ההפניה הזאת. כשבוחנים את חכולת התיקייה בפקודת DIR, לא רואים שום קבצים, פרט לשורה שאומרת <SYMLINKD>. יכול להיות שלא תהיה לי ברירה, ובאמת אצטרך לצאת מדרופבוקס. אבל מדוע צריך לצאת לפני ביצוע פעולת ה-RMDIR? מה הסיבה שאם אצא, הפעולה תתאפשר לי בכל זאת? אלדדשיחה 23:15, 29 במרץ 2017 (IDT)
אלדד
  1. לא, לצאת מDROPBOX ולהיכנס אח"כ שוב לא יקח הרבה זמן ולא יגבה הכל מחדש.
  2. אני חושב שהDROPBOX "תופס" את הספריה, ע"י כך שהוא מנטר אותה כדי למצוא שינויים, וזה מונע מחלונות למחוק את הספריה.
  3. אני לא מבין מה שאתה כותב על הספריה שהיא ריקה ולא ריקה. כתוב בבקשה dir d:\dropbox\nosync_c /a והעתק לכאן את התוצאה. אתה אמור למצוא שם "all users" ואת שמות המשתמשים שיש לך במחשב.
‏«kotz» «שיחה» 23:21, 29 במרץ 2017 (IDT)
תודה. מה שמופיע שם כשאני מריץ את הפקודה שביקשת הוא:
<DIR>
<DIR>
[c:\users] ‏ Users ‏ <SYMLINKD>
וזהו.
אם הבנתי נכון את הצעתך, אתה מציע שאצא מדרופבוקס, ואז אבצע את הפקודה rmdir d:\dropbox\nosync_c - ואז זה יעבוד, והקישור (הלוגי, או הסימבולי) יתבטל. אלדדשיחה 23:47, 29 במרץ 2017 (IDT)
אפשר להפריע לכם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:50, 29 במרץ 2017 (IDT)
  1. ראשית נסה rmdir d:\dropbox\nosync_c\users
  2. לא עבד? נסה לצאת מDROPBOX ולהריץ אותה הפקודה כלומר rmdir d:\dropbox\nosync_c\users
  3. לא עבד? אולי ליגאל יש רעיון אחר. ‏«kotz» «שיחה» 00:02, 30 במרץ 2017 (IDT)
למען הסר ספק - הקישור הסימבולי הוא d:\dropbox\nosync_c\users ולא d:\dropbox\nosync_c כפי שרמזת קודם. ‏«kotz» «שיחה» 00:03, 30 במרץ 2017 (IDT)
אני לא מכיר עד כדי כך את פקודת rmdir בווינדוז, אבל עקרונית היא לא אמורה למחוק תיקייה אם יש בה משהו, נעול או לא נעול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:11, 30 במרץ 2017 (IDT)
אני רוצה להעיר משהו, שאני חושב שלא הובן מדבריי לעיל. שם התיקייה שהקמתי בתוך דרופבוקס (בכוונה בצורה זו) הוא Nosync_C. אין קשר ל-Users או C users וכו', כפי שרמזת, Kotz. הוספתי את C בסוף שם הספרייה/התיקייה כי היא מתייחסת ל-C בתור דיסק שלם, וזה משהו שרציתי להזכיר לעצמי (גיבוי תמידי של כל תיקיית C:\Users).
יגאל, כן, אני יודע. ולכן הבעיה שלי היא איך לרוקן את התיקייה, כשבעצם היא ריקה, אבל מכילה כנראה קישור לוגי (או סימבולי) לתיקייה גדולה, שלמה, על דיסק אחר - על דיסק C). קוץ מציע שאצא מדרופבוקס, ואז אנסה למחוק את התיקייה הזאת. לא ברור לי אם זה יעבור, בגלל הקישור הסימבולי (או הלוגי, לא ברור לי איך להתייחס לזה) שקיים שם כל הזמן, ואולי מבחינת חלונות מהווה קבצים שנמצאים בתוך הספרייה הזאת כל הזמן. אלדדשיחה 00:15, 30 במרץ 2017 (IDT)
  1. d:\dropbox\Nosync_C היא תיקיה
  2. בתוכה יש קישור סימבולי ספרייתי שנקרא users. הוא מקשר לספריה c:\users אבל זה לא רלוונטי.
  3. אתה רוצה למחוק את הקישור סימבולי ספרייתי
  4. הפקודה לכך תהיה rmdir d:\dropbox\nosync_c\users
  5. אח"כ אם תרצה, תוכל למחוק את d:\dropbox\Nosync_C בעזרת הפקודה rmdir d:\dropbox\Nosync_C ‏«kotz» «שיחה» 00:19, 30 במרץ 2017 (IDT)
תודה רבה, kotz. עכשיו הבנתי את ההנחיות שלך סוף סוף, וביצעתי אותן כלשונן. הסאגה הסתיימה. SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! Face-smile.svg אלדדשיחה 00:29, 30 במרץ 2017 (IDT)
אבל יכול להיות שעכשיו המחשב צריך להוריד מהענן קרוב ל-92,000 קבצים? כי זה המספר שמופיע לי כשאני מניח את סמן העכבר על הסמל של דרופבוקס. גם אם כן, המחיר הזה היה שווה לי, כי רציתי לנתק את הקישור ל-C:\Users, ובעזרתך הצלחתי סוף סוף. אלדדשיחה 00:37, 30 במרץ 2017 (IDT)

אני לא ממש מבין מה אתה מנסה לעשות. יתכן שדרופבוקס רואה שנעלמו כל הרקבצים הללו והוא מנסה לסנכרן אותם מהענן. יתכן שפשט שאפשר להגיד לו לא לעשות זאת.

צביעת Tab indents ב Notepad++?[עריכת קוד מקור]

האם המומחה מכיר דרך\פלאגין\טוויק קוד שיוכל לתת לי לצבוע Tab indents ב Notepad++? בינתיים לא מצאתי משהו. Ben-Yeudith 23:00, 29 במרץ 2017 (IDT)

בתפריט VIEW
SHOW SYMBOL
SHOW INDENT GUIDE
‏«kotz» «שיחה» 22:47, 29 במרץ 2017 (IDT)
היי, את זה כבר הפעלתי, אבל אני צריך לצבוע אותן ממש (נניח לתת להן רקע אפור) כדי להבדיל אותן בבירור מרווחים. Ben-Yeudith 23:00, 29 במרץ 2017 (IDT)
אני לא מכיר דרך לעשות זאת, אבל יכול לתת כמה המלצות. א' נסה לבדוק את השפות השונות שיש בתפריט צביעת השפות, אולי צובעים שם במקרה. תתחיל מפייטון, כי יש בו משמעות מיוחדת לטאבים, אז הסיכוי גבוה יותר. ב' אם זה ממש ממש חשוב לך, לך ל-kate, שהוא מעבד תמלילים הרבה יותר מנוטפאד++, שבדרך כלל משתמשים בו בלינוקס, אבל יש גם גרסת ווינדוז לא רעה. שם אפשר בחמש דקות להמציא שפה חדשה ולכתוב קובץ xml, שצובע מה שצריך איך שצריך. עשיתי לפני כמה שנים קובץ צביעה גדול, אז כנראה באיזה מקום ברשת יש הנחיות איך עושים זאת.אני כבר לא זוכר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:22, 29 במרץ 2017 (IDT)
בתפריט VIEW
SHOW SYMBOL
SHOW WHITE SPACE AND TAB
מצייר אצלי חיצים גדולים ואדומים
‏«kotz» «שיחה» 23:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
זה מאד עונה על הצורך שלי ואכן אשתמש בחצים אלה אם לא אמצא צביעה מוחלטת. תודה רבה לשניכם. Ben-Yeudith 23:33, 29 במרץ 2017 (IDT)

מקור השם סלט[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע/שמע מהו מקור השם 'סלט'? בערך סלט לא נכתב כלום... אמנם בערך 'מלח בישול' נכתב: "כמו כן, המילה "סלט" גם היא מקורה במלח (salted), שכן היה זה מנהג רומאי להמליח את הירקות"? תודה בן-ימיןשיחהתרומות • ג' בניסן ה'תשע"ז • 00:14, 30 במרץ 2017 (IDT)

אולי יש אצלך איזו בעיה בתצוגה? זה כתוב בצורה ברורה בפסקה הראשונה בערך סלט. ראובן מ. - שיחה 00:32, 30 במרץ 2017 (IDT)
הצדק איתך. כנראה הסלט שיש בערך קצת בלבל אותי... עכ"פ מקור לא נכתב שם. בן-ימיןשיחהתרומות • ג' בניסן ה'תשע"ז • 01:10, 30 במרץ 2017 (IDT)