ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף וק:הכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא תוכן שלא מצאת לו תשובה בערכי ויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה (לדוגמה-היסטוריה, מדע, ידע כללי או תרבות), יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטיים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים. אם התשובה כוללת מידע שראוי להוסיפו למרחב הערכים, כדאי לטפל בכך. אם זיהית מידע כזה אך אין ביכולתך להוסיפו בעצמך למרחב הערכים, תוכל להוסיף תבנית {{למרחב הערכים}} בסוף התשובה, בתקווה שמישהו אחר יטפל בכך. למארכבים: בטרם הארכוב, אנא בדקו כי אכן התוכן הועבר למקומו. באם לא, תוכלו לתייג מי שיכול לסייע בכך.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

תוכן עניינים

יהדות ונצרות[עריכת קוד מקור]

דיברתי עם חבר נוצרי באירופה שמתעניין טיפה ביהדות וסיכמתי לו קצת על ההבדלים המהותיים בהשקפת עולם המיסטית. אני רוצה לוודא שלא חירטטי משהו, אלא שאמרתי נכון:

1) בנצרות ישנן שתי דמויות חזקות בעלות השפעה ישירה על העולם הגשמי: אלוהים שהוא טוב והשטן שהוא רע. שני אלים אלו נמצאים במאבק הן בעולם הגשמי והן בנשפו של האדם. ביהדות ישנו רק אל אחד ויחיד והוא אחראי הן על הטוב והן על הרע.

2) נשמתו של נוצרי מגיעה לגן עדן או גיהנום באופן בינארי בהתאם למעשיו בעולם הזה. נשמתו של יהודי מגיעה לעולם הבא שבו הוא מקבל גמול על כל מעשיו- גם על הטובים וגם על הרעים. גן העדן ביהדות הוא מקום בו נוצרה האנשות, אבל לא המקום אליו תגיע הנשמה לאחר מותה. ביאתו של המשיח תרים את גופתם ותחזיר את נשמותיהם של כל בית ישראל - ולא רק של הצדיקים.

3) ביהדות ישנו רק כוח אחד בעל יכולת על טבעית וזה האל. בנצרות קיימים "קדושים" עם יכולות על טבעיות שכביכול מהווים מצב מעבר בין אדם לבין אלוהים.

האם אני צודק כאן? אולי יש עוד משהו מהותי? אני ספציפית התמקדתי רק במיסטיקה, ראית היקום ועל טבעי בראי הדת ולא בכל ההבדלים. 89.138.153.104 19:03, 15 באפריל 2017 (IDT)

יש פה המון פרטים, ואתה צריך גם להבין שהן ביהדות והן בנצרות יש הרבה מאוד גישות. אעיר רק על כמה טעויות בדבריך וגם כאן לא אוכל להיכנס לפרטים. ההבדל המרכזי הוא שהיהדות מאמינה באל אחד, והנצרות (רוב הזרמים) בשילוש. ישו נחשב אצלם כאל, והיהדות רואה בזה עבודה זרה. גם ביהדות יש גן עדן וגיהנום, חוץ מהעולם הבא. אלה שתי מערכות נפרדות. גם ביהדות יש כוח לצדיקים לחולל נסים. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 00:12, 16 באפריל 2017 (IDT)
תראה לו את הסרטון הבא, נראה לי זה יענה על השאלה: Why is Jesus not the Messiah for Jews?אסף (Sokuya)שיחה 04:35, 16 באפריל 2017 (IDT)
משיחיות של ישו זה אכן דבר חשוב בנצרות. אבל אנחנו יותר דיברנו על דברים כמו גמול, עולם הבא, ראיית היקום, מיסטיקה וכדומה ולא על כל הדת. הנצרות אומנם מאמינה בשילוש, אך מבחינתם אלו הם אספקטים שונים של אותו האל ולא שלושה אלים. אבל השטן בנצרות הוא אל נפרד, רע ובעל השפעה חזקה על ההעולם. השטן ביהדות הוא קונספט משמעותית פחות חשוב ומוזנח לרוב. האל היהודי הוא אל מלא זעם, קנאה ואימה וזאת בניגוד לישו הצנוע, מלא חמלה וטוב, רחום ומוחל לשונאיו.
הזכרתם גן עדן וגהנום ביהדות. האם יהודים מאמינים בכך שנשמות המתים מופרדות וממוינות לשני "עולמות באים"? איך זה מסתדר עם תחיית המתים עם בוא המשיח? 93.173.9.59 17:27, 16 באפריל 2017 (IDT)
בנוסף, ביהדות מוכר הביטוי "אין לו מקום בעולם הבא". האם הכוונה שקיימות נשמות אשר לא עוברות מיון אלא נעלמות כליל? 93.173.9.59 17:28, 16 באפריל 2017 (IDT)
כאמור, גם בנצרות יש גישות רבות. ברוב הזרמים כפירה באלוהותו של ישו היא כפירה גמורה. אכן מקומו של השטן בנצרות בולט יותר. גם ביהדות, ואפילו המקראית, מוצג האל כחנון ורחום ורב חסד. ההבנה הפשוטה ביהדות היא שהמוות הוא זמני, ורובם של המתים עתידים לקום לתחייה. לא כולם, יש כאלה שאין להם חלק לעולם הבא. אין כאן דוגמה ברורה, אכן יש שיאמרו שהם עתידים להיעלם, עם או בלי שהות בגיהנום קודם לכן. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 15:13, 18 באפריל 2017 (IDT)
דבריך לגבי תחיית המתים אינם מדוייקים. תפיסה זו הינה מאוחרת יחסית ביהדות. בין הבית הראשון לבין הבית השני. היגדים מוחלטים מחייבים ביסוס. בנצי - שיחה 15:45, 18 באפריל 2017 (IDT)
סייגתי מראש שיש שיטות רבות, וגם כתבתי כאן שזו ההבנה הפשוטה. אם תדקדק בכל שאלה בנושאי יהדות בהבדלים שבין בית ראשון לשני, לפי ההבנה המחקרית - לא נתקדם הרבה, שלא לדבר על כך שהשואלים יטבעו בים של ויכוחים. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 15:48, 18 באפריל 2017 (IDT)
נרו יאיר, אתה טוען שביהדות האל מוצג כחנון ורחום. זה מתנגש עם הידע שלי במקרא. כידוע לי קיימים מאות מקרים שבהם חטא קיבל עונש חמור לפחות כמו החטא והאל מוצג לרוב כזועם ומעניש קשות. אבל פרט למילים "אל מלא רחמים" לא נצפו רחמים, כלומר מצב שבו העבירה נסלחה. איפה האל מוצג כרחמן? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:26, 18 באפריל 2017 (IDT)
מניין לדעתך לקחתי את המילים "אל חנון ורחום ורב חסד"? מהתלמוד? מהזוהר? ויש לזה גם המשך. אזכיר עוד שהנצרות הרי מקבלת את המקרא ככתבו וכלשונו, כלומר לא תוכל לשייך את חסד האל שבמקרא לנצרות ואת קנאותו ליהדות, או משהו מעין זה. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:36, 18 באפריל 2017 (IDT)
הפסוק סותר לחלוטין את כל העלילה של המקרא. וגם את ההמשך של הפרק. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. כלומר לא רק שהוא "נוצר חסד" (נוצר, כמו ניצרה של נשק? כלומר מונע), הוא גם לא מוכן לנקות פשע אלא מעביר אותו לאנשים שלא ביצעו פשע (בנים) וגם לבני בנים עד לדור רביעי. יתכן שמשמעות המילים "חנון ורחום" שונה מהמקובל היום. כשאני חושב על "חנינה", אני חושב על ביטול עונש שכן מגיע. כשאני חושב על "רחמים", אני חושב על הקלה בגורל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:56, 18 באפריל 2017 (IDT)
לדעתי הפירוש שלך לפסוק חריג ומפתיע. נוצר = שומר (וזה גם המובן של נצרה). מה גם שההקשר שם הוא המחילה על חטא העגל, אחד החמורים ביותר במקרא. גם לא הסברת איך ביחס לנצרות זה כן הופך לחסד, ובכל מקרה נראה לי שאנחנו מתרחקים ממטרת הדף הזה. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:59, 18 באפריל 2017 (IDT)
נרו יאיר לא כל הנוצרים מאמינים בשילוש (ראה אריאנים), הדוגמה לגבי השילוש אומרת שהם חלקים באלוהות אחת, זה לא שונה מהאופן בו היהדות מפרקת את אלהים לשמות ברמות קדושה או ל"כבוד יהוה", אצבע אלהים... ושאר תיאורים. במיסטיקה היהודית, הקבלה בכלל מדברים על דרגות של אלוהות, כלומר אלהים הוא אחד אך מורכב כמו המרחק בין אפס לאחד מאינסוף. הבדל בין יהדות לנצרות בא לידי ביטוי בכך שהנצרות מדברת על ברית חדשה (לא עוד אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה), נראה שגם לזה כיוון corvus, פוקד עוון אבות על בנים הוא המקור לריאקציה של ירמיהו ל"א העומד כיסוד בנצרות. בנוגע למהו אלהים, רחמן, אל נקמות, ובכן הוא הכל ולא כלום, ראו שלילת התארים. הנצרות שונה מהיהדות כמו שהליטאים שונים מהחסידים, אלה הבדלים שקשה לאמוד כמרחק רעיוני, כמו שפשוט לאמוד מרחק אתני, תרבותי, גיאוגרפי. אני חשב שהבדל מעניין הוא שהיהדות פונה לאומות בשבע מצוות נח ולא בעול מלכות שמים, והנצרות פונה בעול מלכות שמים, אך למעשה הנצרות בעיקר היא שבע מצוות נח, כך שזה די מגלה סגירות.31.154.81.64 03:55, 28 באפריל 2017 (IDT)
הדגשתי בעצמי שלא כל הנוצרים מאמינים בשילוש. התפיסה המקובלת ביהדות היא שהאל עצמו אינו ניתן לחלוקה (ולמעשה אי אפשר לומר עליו מצד עצמו כלום, וזוהי שלילת התארים), וכל מה שאתה מדבר עליו הוא בחינות בהתגלות. ודאי וודאי שאי אפשר לומר על אדם שהוא חלק מהאלוהות. ככל שאני מבין הברית הנוצרית החדשה היא הרבה מעבר לעניין אבות אכלו בוסר. הבדל מרכזי הוא כמובן ישראל שבגוף או "ישראל שברוח" הנוצרי (כלומר כל נוצרי הופך לעם ישראל אמיתי), וזה מתבטא גם בנושא האמונה מול מצוות, אבל הוא שאל על הבדלים מיסטיים. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 10:19, 28 באפריל 2017 (IDT)
מבחינה מטאפיזית אין הבדל בין תיאור האלוהות בסכולסטיקה לבין תיאורים קבליים מקובלים. שלילת התארים תקפה גם לנצרות. ישוע אינו אל מכוח אנושיותו. לנוצרים יש מצוות, הן בין אדם לחברו, זו הברית החדשה. אפשר גם להתגייר אך בנצרות נכנס הממד של הגיהנום, ההכרח בהטבלה (אברהם למשל אינו יכול להיות בגן עדן לתפיסת הקתולים והוא בלימבו לפחות עד ביאת ישוע)...Dovole - שיחה 15:47, 28 באפריל 2017 (IDT)
אני לא מבין איך "הוא האב, הוא הבן, הוא רוח הקודש" עולה בקנה אחד עם שלילת התארים במובן המקובל ביהדות. לא אמרתי שהם רואים בו אל מכוח אנושיותו, אבל הוא בשר ודם ילוד אישה, והוא אל. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 16:24, 28 באפריל 2017 (IDT)
גם במקרא קוראים לו אלהים, יהוה, הבורא, אל נקמות, אל שדי, ... אחורי, אצבע אלהים... לא חסרים תיאורים לאל, שאינם עולים בקנה מידה עם יחידותו, אך לא סותרים בהכרח אחדותו, כלומר אל אחד אינו בהכרח אל יחיד, וגם להגיד אל אחד לא עולה בקנה אחד עם שלילת התארים. גם אינסוף לא עולה בקנה אחד איתה, אך אולי בעזרתו אפשר להסביר משהו בנוגע לאחד או יחיד. אינסוף אינו מספר טבעי, אינו מספר שאפשר לבצע עליו פעולות, הוא גם אינו מספר (עצם זה שאינך יכול להציב אותו או למקם אותו על ציר המספרים מלמד שהוא אינו מספר). עכשיו בנוגע לבשר ודם ילוד אישה, האם אדם הראשון הוא אדם או אל? כי לא היה ילוד אישה... הנוצרים מאמינים ברוח נצחית (זה מקובל למדי ביהדות), רוח שהופחה באדם על ידי אלהים, חלק אלהי באדם, התגלות אלהית באדם, אותה התגלות הייתה במשיח שלהם שוב, כמו באדם.Dovole - שיחה 00:26, 30 באפריל 2017 (IDT)
כבר הוזכרה כאן שלילת התארים, המאפיינת את היהדות והאיסלאם ועוד, לא את הנצרות. ביהדות "השם אחד" הוא יסוד מרכזי ביותר, י"ג עיקרים של הרמב"ם כוללים כמובן שהאל הוא אחד ואינו גוף. בנצרות (רוב הזרמים) עיקר מרכזי הוא השילוש, ושהוא כן גוף - ישו. התיאורים המקראיים והאחרים שהזכרת הם שמות או בחינות של התגלות, לא תיאור של עצם המהות. כמובן האדם הראשון הוא בשר ודם נברא, לא ילוד אישה, לא טענתי אחרת. ואני מקצר, כי נראה לי שחרגנו הרבה מתפקידו של הדף. נרו יאירשיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 11:55, 30 באפריל 2017 (IDT)
נרו יאיר אתה עושה כאן הפשטה מכוונת של תפישת העולם הנוצרית, בעוד הנוצרים טרחו מאוד על התיאולוגיה שלהם (לא פחות מהמוסלמים והיהודים). התפיסה שלאל יש גוף היא מגוחכת, וכבר כתבתי לך, העובדה שקוראים לאל אלהים כבר לא עומדת בקנה אחד עם שלילת התארים אם אנו טוענים שבמילה הזו יש כדי לתאר אותו, באותו מובן אין בישוע כדי לתאר את אלהים, אלא כמה שהוא הבן- יחד עם האב ורוח הקודש הם אלהים האחוד שלך. מעבר לזה הסבירו לך שישוע אינו בשר ודם גם אם התגלה בשר ודם(והרי אתה מדבר על גילויי האל בעצמך בשמות האל- אז באותיות כן אבל בגוף לא, אז באותיות כן אבל ברוח נצחית לא?!). אני כמובן איני תאולוג, איני נוצרי, לא הוטבלתי, לא מתכוון להטביל עצמי, אבל המחשבה הזו שלא היו תיאוסופים כדי להסדיר את הנצרות...מבקשת להגחיך הנצרות ומגוחכת בעצמה.Dovole - שיחה 16:15, 30 באפריל 2017 (IDT)
באותה מידה אני יכול לטעון שאתה מנסה להתאים את הנצרות לתפיסות נפוצות כיום, בעוד שהיא עצמה מדגישה מאוד את השילוש, בזמן שהיהדות והאיסלאם ועוד מדגישים את הייחוד. זה לא עניין של הסדרה, זה עניין של אמונות ודוגמות. זה מה שהם מאמינים בו. שם הוא כמובן אינו המהות, זה מובן מאליו. שוב, זה אינו פורום ויכוח בין דתי, יצאנו ידי חובת תשובה לשואל. נרו יאירשיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 19:19, 30 באפריל 2017 (IDT)
יצאת ידי חובה במתן תשובה שהיא נגועה בתפיסת העולם שלך. השילוש אינו סותר מונותאיזם כפי שאתה מבקש לתאר, הדוגמה מאז ומעולם התבססה על המונותאיזם. היהדות מדגישה את האיחוד ולא הייחוד. אני שם לב מדי יום ביומו, כמה עורכים שונים מרשים לעצמם לקבוע את גבולות הדיון, תודה נרו יאיר אבל אני מסתדר עם המקלדת שלי, ותניח מלהידחף להקליד בה את דבריך.Dovole - שיחה 20:06, 30 באפריל 2017 (IDT)
היהדות מדגישה גם וגם, "אל אחד יחיד ומיוחד". לא זכור לי שאמרתי משהו בשמך. נרו יאירשיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 20:08, 30 באפריל 2017 (IDT)
איזו יהדות בדיוק? הקבלה מדברת על ספירות, על צמצום ואילו הרמב"ם מדגיש שם המילים "אחד יחיד ומיוחד" הן בגדר כלי עזר על גבול הבדיחה, ושעל אלהים לא מדברים, די בשתיקה כדי להלל את המציאות המטאפיזית, בחסידות יקראו לזה "כוונה" או "כוונת הלב" (כמו הסידור הספרדי:). הנצרות אינה שונה במובנים אלה, יש לה תחומים המטפלים בפולחן ותחומים המטפלים בתיאוסופיה, כמו כל דת בלי עקיבות וחסכנות לוגית אלא בעזרת פניה חוזרת למקומות שונים בכתבי ה"הקודש".Dovole - שיחה 20:24, 30 באפריל 2017 (IDT)

מילות שאלה[עריכת קוד מקור]

אני זקוק למישהו שקרא את הספר "קמט בזמן", עבור עבודתי על הערך אודות העיבוד הקולנועי שיגיע לאקרנים בשנה הבאה. בעודי כותב את הערך, נתקלתי בבעיה - שלוש דמויות ראשיות נקראות כמילות שאלה (Which, ‏Whatsit ו-Who), ועליי לדעת אם לתעתק את מילות השאלה (וויץ', וואסיט והו) או לתרגמן (איזה/ו, מה זה ומי). עזרה? מו סיזלאקהטברנה • 00:36, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך הן כתובות במקור ? אני מניח שאתה מדבר על ספר פסאודופיזיקלי ? בנצי - שיחה 01:10, 16 באפריל 2017 (IDT)
לדעתי לא מתרגמים. מזכיר לי את זה:
There was an important job to be done and Everybody was sure Somebody would do it. Anybody could have done it, but Nobody did it. Somebody got angry, because it was Everybody's job. Everybody thought Anybody could do it, but Nobody realized Everybody wouldn't do it. So Everybody blamed Somebody when Nobody did what Anybody could have done.
חזרתישיחה 02:15, 16 באפריל 2017 (IDT)
בנצי, כמו שרשמתי: Which, ‏Whatsit ו-Who. לא קראתי את הספר ("קמט בזמן"), אך למיטב הבנתי הוא עוסק במסע בזמן וכו'. מו סיזלאקהטברנה • 02:54, 16 באפריל 2017 (IDT)
הצצתי בערך באנגלית על הספר. לדעתי, לתעתק ובמופע הראשון לציין בסוגריים ליד כל אחד מהשמות את השם באנגלית ואת פירושו. אם כי, עדיף כמובן להיצמד לשמותיהם בתרגום העברי של הספר (בערך על הספר) ועל התרגום לעברית של הסרט העתידי (בערך על הסרט). Liad Malone - שיחה 13:35, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך מכינים מצה בחוה״מ פסח?[עריכת קוד מקור]

איך מכינים מצות בחוה״מ פסח אם הרבנות אוסרת למכור קמח? Gil mo - שיחה 01:13, 16 באפריל 2017 (IDT)

מה פתאום אוסרת? אסור אולי למכור חמץ, שזה דגן (מחמשת מיני הדגן) שבא במגע עם מים, והחמיץ לאחר 18 דקות. קמח לכשעצמו אינו חמץ! חזרתישיחה 02:07, 16 באפריל 2017 (IDT)
איך, לדעתך, יש ליהודי מרוקו קמח מייד בצאת החג, לטובת הכנת מופלטה ? בנצי - שיחה 10:52, 16 באפריל 2017 (IDT)
המרוקאים מצויידים מבעוד מועד, כמובן. והנה לידיעתכם, ששופרסל למשל (וגם אחרים) מסתיר את כל הקמחים שלו בניילון. בניסוי שעשיתי לפני חמש דקות בסופר, שלחתי יד ולקחתי קמח מבעד ליריעה - הקמח אינו עובר בקופה! הקופאית חשפה שני טורי שיניים לעגניים לאמור: קמח, בפסח?Gil mo - שיחה 11:19, 16 באפריל 2017 (IDT)
ברור, כך גם היה בחו"ל. העניין הוא לא ההצטיידות, שהיא שאלה לוגיסטית, אלא הלגיטימיות הבסיסית של קמח. התגובה של הקופאית מלמדת, כנראה, על בורות. לא מבדילים בין קמח לבין חמץ, וחמץ נתפס בתור כל מה שקשור לדגן. בנצי - שיחה 11:29, 16 באפריל 2017 (IDT)
בנצי, הקופאית לא קובעת אם קמח יעבור או לא יעבור. זו מדיניות של רשת שלמה. Gil mo - שיחה 11:49, 16 באפריל 2017 (IDT)
נכון. דבריי כוונו אך ורק לארבעת המילים האחרונות בתשובתך לעיל, המסתיימות ב"קמח, בפסח ?", כמי שלא מבדילה בין קמח, כשלעצמו, לבין חמץ או חשש חמץ, ולא לעצם ההקפדה על התקנות ואי מתן אפשרות לרכישה. זה לחוד וזה לחוד. בנצי - שיחה 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
ועוד: אתם מוזמנים לבדוק בטבלה שבאתר אחינו.Gil mo - שיחה 11:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
ממתי קופאית נהייתה פוסקת (כ)הלכה? קמח שלא נשמר באופן מיוחד כך שלא יחמיץ - אינו כשל"פ, ויש בו חשש חמץ. אם קמח יועד לאפיות מצות לפסח ונשמר כמו ששומרות עליו המאפיות, משלב הקציר (ויש כל מיני סוגיות בכך) - הוא כשל"פ. זה שבעל הסופר או מנהלו סימנו את המוצר כך שלא יעבור בקופה - לא קובע כלום. חזרתישיחה 11:34, 16 באפריל 2017 (IDT)
ראה את תשובתי לגיל, לעיל. בנצי - שיחה 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
יש להניח שהמדיניות נקבעת לפי דרישות הרבנות. למיטב הבנתי רוב סוגי הקמח כיום מעובדים בשלב כלשהו במים ולכן יש בהם חשש חמץ. גם קמח שמור משעת טחינה כשר לפסח, אבל פחות מהודר. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 12:12, 16 באפריל 2017 (IDT)
לפי מידת הזהירות שאתה מתאר, כיצד, אם כן, אמורות לנהוג קהילות הזקוקות לקמח מייד לאחר צאת החג לצורך מימוש מנהגיהן, מלבד לשמור בצד קמח בבית ? (בחו"ל נהגו גם לקחת מהשכנים המרוקאים). בנצי - שיחה 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
לא מסובך. בהנחה שהם שומרים על ההלכה, משתמשים בקמח שנמכר לנכרי או קמח כשר לפסח. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 12:25, 16 באפריל 2017 (IDT)
אני מדבר על מנהג עתיק, ועל האופן בו מומש. לכן ברור שמדובר במשפחות שומרות הלכה. לכן זה דווקא לא פשוט כל כך, שהרי קיומם של אריזות 'כשרות לפסח' לא היו קיימות אז. כלומר, היה צריך לדאוג לשמירה נאותה באופן עקרוני. דרך אגב, מעולם לא הייתי בעד 'שירותים למיניהם של גויים', משום שזהו פתרון בדיעבד ולא מלכתחילה, כלומר שלא מתמודד עם השאלה העקרונית המקורית. בנצי - שיחה 12:42, 16 באפריל 2017 (IDT)
מסורתיים אינם שומרים על ההלכה באופן אחיד, ולכן הרבנים עצמם מחו ומוחים על כך שיש מי שעוברים על ההלכה לצורך המימונה. עם זאת, בעבר היה קל עוד יותר להשיג קמח במוצאי החג, פשוט קנו מהשכנים המוסלמים. לא רק אתה, רוב מוחלט של הפוסקים אינם מתלהבים מהפתרון של מכירת חמץ ורואים אותו כדיעבד. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 14:02, 16 באפריל 2017 (IDT)
אין "רוב מוחלט של הפוסקים שאינם מתלהבים מהפתרון של מכירת חמץ", זה לא נכון בכלל, כמעט כל הפוסקים שבזמנינו התירו לכתחילה למכור חמץ לנכרי מערב הפסח (למעט הרב דוד שלוש שאסר בספרו חמדה גנוזה ח"ב), וכלשון מרן החת"ס (בשו"ת או"ח סי' קיג) "נהגו בכל תפוצות ישראל למכור החמץ לנכרי... וכל המפקפק ראוי לגערה". מה שכן יש מהפוסקים שכתבו לכתחילה לא למכור חמץ בעין, אבל זה לא מעיקר ההלכה אלא כ"חומרא דחמץ". העורך היהודישיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים
לא כתבתי שלא התירו. כתבתי שלא התלהבו ורואים אותו בדיעבד, במובן זה שימליצו במקרה של הפסד לא גדול לא למכור חמץ ממש, מעין סוף דבריך. יש גם כאלה שמקפידים כן למכור, גם כשאין כל כך מה. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:02, 18 באפריל 2017 (IDT)
שתי ההערות האחרונות, שלך ושל קודמך, מסיטות את הדיון מהמהותי לטכני. גישה הלכתית-עיונית של ממש לא נעזרת במנגנוני בדיעבד למיניהם, אלא רק לשם פתרון פרקטי למצבים בהם ניתן לממש פתרון כזה. ומה עם עמדה עיונית-עקרונית שאינה תלויה בזמינות טכנית ? גישת כזו מחוייבת בעולם החשיבה של כל פוסק הלכה. בנצי - שיחה 20:10, 18 באפריל 2017 (IDT)
במחילה, איני בטוח שאני מסכים עם הקביעה שלך, אבל בכל מקרה השאלה הפותחת הייתה מלכתחילה טכנית לגמרי. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:22, 18 באפריל 2017 (IDT)
עם איזו קביעה בדיוק "אינך מסכים" ? כך או כך, השאלה המקורית מחייבת התייחסות הלכתית עקרונית המאפשרת לממש את המנהג כהלכה (תרתי משמע), אותה ניסיתי להדגיש במהלך הדיון הקודם, ואותו ליווית בעצמך. שנים, עוד מילדות, אני זוכר התייחסות למנהג הזה כאל 'בלתי אפשרי', ו'למרוקאים פתרונים' וכיוב', כאשר השאלה התמקדה באפשרות 'לכתחילה'. שאלת ה'לכתחילה' צריכה ללוות כל סוגיה הלכתית, ולהיות בבסיס פתרון הבעיה, גם אם ב'שורה האחרונה' משתמשים בכל מיני מנגנוני בדיעבד. בנצי - שיחה 00:49, 21 באפריל 2017 (IDT)
אני לא מבין למה את מתכוון בביטוי 'התייחסות הלכתית עקרונית'. ההלכה העקרונית היא שאסור שיהיה חמץ בפסח בבית, ובכלל זה קמח שהוא חמץ. מותר שיהיה קמח שאינו חמץ בבית.
גם מנהג כזה או אחר לא מתיר לעבור על ההלכה, גם אם שמירת ההלכה תוביל לביטולו.
השאלה כיצד לקיים את המנהג בהתאם להלכה היא שאלה טכנית, שיש לה פתרונות שכבר הוזכרו. קנייה מהשכנים הערבים במרוקו הוא פתרון כזה, וגם הכנת קמח כשר לצורך העניין היא פתרון כזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעייה במדפסת[עריכת קוד מקור]

מה עושים אם המדפסת מדפיסה חלק מהדף (בצד שמאל) בצורה בהירה ולא ניכר שיש חסרון בטונר (הטונר חדש יחסית), כאשר מדפיסים דף עם כיתוב רק בחלק השמאלי הוא גם יוצא בהיר, ולא רק כאשר כל הדף כתוב.

אולי משתמש:Kotz יודע, חבל שישאר בלי תשובה? העורך היהודישיחה • כ"א בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים
פעם הבא קונים Canon. טונר זה מונח של מדפסת לייזר. אולי יש לכלוך על התוף? ‏«kotz» «שיחה» 00:10, 20 באפריל 2017 (IDT)

איך נהוג להגות את השם "ישו" בכנסיות המזרח התיכון[עריכת קוד מקור]

הבהרה (כדי למנוע גלישה לויכוחים מיותרים בהמשך): אני אישית נוטה לחשוב שהשם המקורי של זה המכונה "ישו הנוצרי" הוא ישוע בן יוסף ושכך הוא כונה בימי חייו אך קיימת מחלוקת במחקר האם כונה ישוע או ישו ויש תימוכין למדוע "ישו" היא צורה מקורית אפשרית בערך ישו (תחת הפרק "השם ישו"). בעקבות קריאת הפרק אני שואל את השאלה:

האם בכנסיות המזה"ת משתמשים גם בכינוים דומים כגון יושו, יאשו, יאשי, ישוא, אשו? אני יודע למשל שבסורית אומרים ישו'א\ישו'ע כאשר יש שווא נח מעל האלף\עין כך שמצמצמים אותה למינימום וזה נשמע כמו YESHUa' אך אולי אני טועה ואני גם לא יודע אם זה אחיד בכל הכנסיות הסוריות אבל בכל מקרה אני שואל על וריאציות של השם בכנסיות המזה"ת. אני שואל זאת גם בעקבות דיונים שונים שהתעוררו לאחרונה (ומתעוררים שוב ושוב) בנושאים קרובים סביב הערכים ישו, יהדות משיחית ועוד. Ben-Yeudith 10:45, 16 באפריל 2017 (IDT)

שמו המקורי אינו ישו אלא ישוע. ישו התפתח יותר מאוחר, כשיבוש, כמו בהרבה מקרים בהם שמות ומונחים מהתנ"ך שובשו בהגיעם לעמי אירופה (שם ישו הפך ל-Jesus - שים לב לדמיון בין השניים). ראה תלמוד בבלי, סנהדרין, פרק י"א (במהדורות שנדפסו מאוחר יותר, הסירו את ישוע, ובמקומו, במכוון, בהוראה רבנית, הכניסו יש"ו, בר"ת, שמשמעו 'ימח שמו וזכרו'), וכן כאן. איבה גלויה שנבעה, להערכתי, בתקופת הרדיפות הנוצריות הקשות, החל מ-300 שנה, בערך, אחרי סה"נ. בנצי - שיחה 11:20, 16 באפריל 2017 (IDT)
גם אני נוטה לחשוב שכונה ישוע ובד"כ לא כונה ישו. אבל אני שואל על הכנסיות השונות במזה"ת. Ben-Yeudith 12:52, 16 באפריל 2017 (IDT)
אני לא מדבר על נטיה, אלא על עובדות. ישוע או ישועה היה שם מקובל באוכלוסיה היהודית. ישו - לא, אין דבר כזה, כי זהו שם חסר משמעות עברית. השם נוצר, מהסיבות שתיארנו קודם.
אינני חושב שהדבר תלוי בכנסיה, כי השם קדם להתבדלויות לכנסיות שונות, אלא בשפה המדוברת בארץ נתונה. למשל, בערבית שמו עיסא - שים לב לדמיון הפונטי לישו, ולשיבוש גם יחד, שיבוש שמקורו בכללי ההגיה המיוחדים לשפה זו. בנצי - שיחה 13:57, 16 באפריל 2017 (IDT)
העובדות של מי? הנושא הזה למיטב ידיעתי הוא במחלוקת ושוב, אני שואל על היגוי השם בכנסיות האזור. Ben-Yeudith 14:21, 16 באפריל 2017 (IDT)
א. עובדות לא שייכות לאיש. רק פרשנות ניתן לשייך. השמות שנהגו באותה עת מקורם היה או ישראלי-עברי-כנעני, או פרסי, או ארמי או יווני. ישו לא נכלל בהם. לזה התכוונתי כשאמרתי "אין שם כזה", כי הוא נוצר מחיתוך של שם קיים. אם יש לך ראיות למשהו אחר, בבקשה.
ב. מה בדיוק שנוי במחלוקת ?
ג. עניתי לך. בנצי - שיחה 14:47, 16 באפריל 2017 (IDT)
עובדות שייכות למי שהן שייכות - ראיות הטוענים אחרת נמצאות בפרק בערך הנ"ל. לא ענית לגבי כנסייה ספציפית... Ben-Yeudith 16:51, 16 באפריל 2017 (IDT)
לא היבנתי את תשובתך. דיברתי על עובדות ולא על הערכות, ודיברתי על עובדות בהקשר למקורם של שמות, ולא על קיומו או אי קיומו של איש כזה או אחר. השימוש שאתה עושה במונח 'עובדות' מערפל את משמעותו, ומאפשר את שיוכן. כבר הישבתי שאיני חושב שהדבר תלוי בכנסיה, מלבד ההתייחסות לכנסיות ערביות. בנצי - שיחה 17:22, 16 באפריל 2017 (IDT)
אני מטיל ספק בכל מה שכתבת מלבד עניין הכנסיות - אני שואל על דוגמאות בהקשר של זמן ומקום ממי שבקיאים בכך. Ben-Yeudith 18:05, 16 באפריל 2017 (IDT)
א. אם אתה כזה מקצועי ומטיל ספקות לכל עבר - למה תשאל ?
ב. גם על המטיל ספק מוטלת החובה לנמק את דבריו או את סיבותיו; בנוסף, גם להשיב על שאלות במהלך הדיון, ביחוד כאשר נאמר לך במפורש שדבריך או טיעוניך אינם ברורים. אף אחד לא חייב לשאול, ואף אחד לא חייב להשיב. אבל כולם חייבים לנהוג עפ"י כללי נימוס מקובלים.
ג. בהמשך לסעיף הקודם: אם התשובות שאתה מקבל לא נראות לך, זכותך, ובלבד שתהיה הוגן מספיק לבסס את טיעוניך כהלכה, ולא 'לחלק ציונים' על בקיאותם של דוברים המנסים להשיב לך עפ"י דרכם. אחרת, מי שמך ? בנצי - שיחה 18:58, 16 באפריל 2017 (IDT)
עד עכשיו לא הגבת לעניין. אלא לפרי דמיונך. עוד לא איבדתי תקווה. Ben-Yeudith 19:27, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך יוצרים בוידאו קליפ מסך מחולק להרבה?[עריכת קוד מקור]

מה שם האפקט, ומה הכלים לעריכתו ב-Windows, של מסך מחולק להרבה סרטונים בלתי תלויים - כדוגמת זה של ג'ייקוב קולייר? Gil mo - שיחה 13:50, 16 באפריל 2017 (IDT)

google:video editor split screen יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:15, 16 באפריל 2017 (IDT)
נראה יגאל שלא נכנסת לקישור שציינתי, או שלא חיפשת לפי ההצעה שנתת. תודה בכל אופן על הניסיון. ביררתי בדף המקביל באנגלית, ושם ענו כי לאפקט קוראים brady bunch effect. Gil mo - שיחה 01:28, 18 באפריל 2017 (IDT)
בהחלט לא נכנסתי, כי התיאור שלך היה מספיק מובן. וכן נכנסתי וקראתי כמה קישורים במה שנתתי לך כדי להיות בטוח שזה תואם לתיאור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:44, 18 באפריל 2017 (IDT)

פרטים ביוגרפים על יתרו[עריכת קוד מקור]

ראו שיחה: יתרו#מה המוצא של יתרו?אסף (Sokuya)שיחה 18:12, 16 באפריל 2017 (IDT)

אסף, זה מתאים בעיקר ללוח המודעות (מציע להעביר לשם). Ben-Yeudith 19:29, 16 באפריל 2017 (IDT)
אבל אני צריך את עזרת המומחים, זה לא הכרעה בדיון. זאת שאילתה. – אסף (Sokuya)שיחה 17:48, 17 באפריל 2017 (IDT)

כמה זיכרון ויקיפדיה תופסת[עריכת קוד מקור]

שאלה כמה זיכרון ויקיפדיה תופסת:

תודה וחג שמח. ‏ MathKnight (שיחה) 19:43, 16 באפריל 2017 (IDT)

שאלות מעניינות, אולי יש סיכוי לקבל תשובה ברפרנס דסק האנגלי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:17, 18 באפריל 2017 (IDT)
dumps.wikimedia.org יכול לתת לך מושג כללי. מתניה שיחה 00:02, 21 באפריל 2017 (IDT)

שאלה בתיאוריה של המוזיקה[עריכת קוד מקור]

קיים רצף של תדרים קוליים. כלומר ניתן לבנות כלי מוזיקלי היכול להפיק כל צליל שהנפש חפצה בו.

אבל עם זאת אנו בוחרים חלוקה דיסקרטית של אורכי גל מוגדרים, המחולקים ל-7 "תווים" ומגדירים כפלות שלמות של אורכי גל אלא כ"אותו הצליל באוקטבה אחרת", כאשר ישנו קטע סגור של אורכי גל שנקרא "אוקטבה הראשונה". למה עושים את זה? הרי ניתן היה לחלק ל10 אורכי גל כל מקטע של אורכי גל וממנו להשליך לאורכי גל אחרים על ידי כפל וחלוקה. 93.172.92.120 23:53, 16 באפריל 2017 (IDT)

מסתבר שמרווח מוזיקלי עם חוקיות מתמטית נשמע אסתטי יותר לאוזן המערבית הקלאסית. במרווח של אוקטבה התדירות היא פי שתיים, קווינטה זכה היא יחס של 3:2 בין התדרים וכך הלאה. לתרבויות שאינן משתייכות ל״אירופה הקלאסית״ יש סולמות במרווחים אחרים וכן במוזיקה מודרנית ומוזיקה מיקרוטונאלית חלוקת האוקטבה יכולה להיות לכל מספר מרווחים שווים או לא שווים. בסופו של דבר הכל עניין של אומנות ואסטתיקה. Gil mo - שיחה 00:31, 17 באפריל 2017 (IDT)
כבר פיתרורס הבחין שמיתרים אשר אורכיהם מתייחסים זה לזה ביחס "יפה", עם מספרים קטנים, כגון 1:2, 2:3, 4:5 וכו' נשמעים הרמוניים; בעוד שכאלו שלא יוצרים יחסים יפים שכאלו - נשמעים צורמים. תווים ביחס 1:2 נשמעים ממש "אותו דבר", במובן מאוד מהותי (כל מוזיקאי, וגם מרבית אלו שאינם מוזיקאים, ישימו לב לדמיון בין דו הרביעי לחמישי, שלא קיים בינו לבין, למשל, מי באוקטבה הרביעית. אני נוטה להאמין שחלק ניכר מכך נובע מה"אוברטונים" - אותם צלילים שהתדר שלהם גבוה מהתדר של התו עצמו פי מספר שלם, ולכן הם נשמעים יחד עם התו כשמנגנים אותם. האופי שלהם נובע מהעובדה מקור הצליל הוא מיתר רוטט (או משהו מקביל אליו) ולכן תדר כפול ומשולש אפשריים, בעוד שתדר הגדול פי 2.5 אינו אפשרי. אם מתבוננים למשל בדו הרביעי והחמישי, הדו החמישי הוא אוברטון של הרביעי אולם גם כל האוברטונים של הדו החמישי הם אוברטונים של הרביעי. היותה של אוקטבה כפל פי 2 (ולא פי 3, או פי 4.579) נובעת, לדעתי, בדיוק מהסיבה הזו. החלוקה ל12 מקטעים (חצאי טונים) נובעת, למיטב ידיעתי, מכך שחזקות של 2^{\frac{1}{12}} יוצאות מאוד קרובות ליחסים שלמים. ולראיה, הקווינטה הזכה שהזכיר גיל וכבר פיתגורס הבחיין בה היא יחס 3:2, והיא מרווח כמו זה שבין דו לסול - מרווח של חמישה חצאי טונים, שהם 2^\frac{7}{12}=1.4983\approx1.5. פעמים רבות מכוונים את הפסנתר בסטיה קלה מהחלוקה השווה, במה שמכונה כוונון מושווה, במטרה לקבל יחס של בדיוק 3:2. עוד דוגמאות - הקוורטה הזכה, משלימתה של הקווניטה, היא המרווח בין דו לפה או בין סול לדו, והיא מגודל 2^\frac{5}{12}=1.3348\approx\frac{4}{3}. הטרצה, בין דו למי, היא 2^\frac{4}{12}=1.25992\approx 5:4 ומשלימתה הסקסטה היא בקירוב טוב 1.587\approx8:5. לעומתן, הסקונדה (הגדולה) הצורמת לאוזן היא 2^\frac{2}{12}=1.1224 שלא דומה לאף יחס נוח לאוזן - 9:8=1.125 הוא יחס לא מאוד יפה (ביחס ל3:2, או 4:5) והוא גם לא מאוד קרוב לסקסטה. (רק עכשיו שמתי לב שלא חתמתי - Eyalweyalw - שיחה 22:08, 19 באפריל 2017 (IDT))
התשובה שלך יפה ומעניינת. אבל אתה טועה בכך שאוזן בלתי מיומנת מסוגלת להבחין בדמיון בין "דו" באוקטבות שונות ובשונות בין דו למי. תווים ביחס 1:2 לא נשמעים ממש אותו דבר. אולי אנשים חסרי השכלה מוזיקלית מסוגלים אינטואיטיבית להימשך להתאמות שלמות ולהירתע מהתאמות לא הולמות, אבל בטוח לא לשים לב לדמיון בין צלילים שהם כפלות שלמות של אותו התדר. מהתשובה שלך ניתן להבין שאתה כן חש בזה ולכן חושב שגם האחרים שומעים. יתכן שזה עניין של מיומנות, אבל זה יותר מרגיש לי כמו לנסות להסביר את הדימיון בין כתום לאדום לעיוור צבעים. לך זה ברור כי אתה רואה, לאדם שלא מבחין בזה - לא יעזור שום הסבר מילולי. 46.116.218.78 13:58, 19 באפריל 2017 (IDT)
בוודאי שבני אדם מזהים באופן אינטואיטיבי תווים זהים באוקטבות שונות. כבר ילדים בגן מסוגלים לשיר את השירים האהובים עליהם מבלי לזייף, למרות שגופם מפיק צלילים באוקטבות גבוהות מהביצוע המקורי. חצי חציל 15:05, 19 באפריל 2017 (IDT)
חחחחח. ילדים מזייפים פשוט נורא. אותם הילדים השרים שמראים בטלוויזיה לרוב עברו הכשרה מקצועית. בשביל לשיר טוב צריך פיתוח קול בנוסף לכישרון טבעי. במדינות שבהם יש תרבות שירה, עושים מבחנים לילדים בגילאים 4-5 שמראים אם יש שמיעה או לא. מרבית הילדים לא עוברים את המבחן. 46.116.218.78 15:38, 19 באפריל 2017 (IDT)
אין לך הרבה נסיון עם ילדים, נכון? עבדתי בגני ילדים קרוב לעשור ואני יכול לומר לך בוודאות של מאה אחוז שהם מזהים תווים זהים באוקטבות שונות. חצי חציל 16:12, 19 באפריל 2017 (IDT)
אלמוני, ראשית, יהיה נוח בהרבה אם תירשם. בכל הודעה אני מביט מעלה כדי לראות אם אני עדיין מדבר עם אותו אלמוני :). לענייננו, ילדים (ועל אחת כמה וכמה מבוגרים; אני מניח שהדיון שלנו עוסק בילדים במטרה לנטרל השפעות תרבותיות) בהחלט יזהו אם תיקח שיר ותנגן אותו באוקטבה גבוהה יותר. לעומת זאת, אם תנגן אותו בסולם שונה, ילדים להערכתי יוכלו לשים להבדל. כמו כן, אם אתה נמצא בקרבת ילדים קטנים ויש לך פסנתר/גיטרה בבית (או כלי אחר שמסוגל להשמיע צלילים לבחירתך באוקטבות שונות), אתה מוזמן לקחת אותם (ברשות הוריהם, כמובן), להשמיע להם טרצות, סקונדות, קוורטות, סקסטות ואוקטבות, במקביל וזה אחר זה (דו ומי ביחד, או דו ומיד אחריו מי) ולשאול מתי שני התווים נשמעים דומים, מתי נעימים, ומתי לא נעימים. אתה תגלה שגם ילדים קטנים מזהים את ההבדל. הקשר בין אדום לכתום הוא שיש להם תדרים דומים ואפשר להסביר את זה לעיוור צבעים (אם הוא למד פיזיקה). את ההסבר הפיזיקלי לדעתי לכן שאנחנו שומעים מרווחים מסויימים כ"כמעט זהים" (אוברטונים חופפים בהרבה), "נעימים" (יחס "יפה", אוברטונים נחתכים) ו"לא נעימים" (יחס "לא יפה", אוברטונים לא נחתכים) נתתי; אבל אני לא פיזיקאי טוב במיוחד, ומוזיקאי חובבן מאוד, אז אולי עדיף לחכות שמישהו שמבין יותר לפחות באחד הנושאים יגיע כדי לתרום את חלקו. Eyalweyalw - שיחה 22:08, 19 באפריל 2017 (IDT)
בשאלת האם באופן טבעי מזהיים לה 440 הרץ ולה 880 הרץ כ"לה" אז זה מעט יותר מורכב. מרבית המאזינים מזהים יחסיות, כלומר לתו באוקטבות שונות תהיה משמעות דומה במלודיה, המאזין יבחין שמדובר בצליל גבוה יותר או נמוך יותר אך גם יבחין שבמנגינה יתפקד בצורה דומה. באשר ללמה מלכתחילה שבע, אז לא, במוזיקה שאינה מערבית אין החוקים הטונאליים תקפים, כלומר המוזיקה המערבית נשענת על איכות אוביקטיבית אך לא רק עליה. העובדה שכוונון מושווה נראה כמו עבודה מתמטית חפה מסוביקטיביות היא אשליה, עולה השאלה מדוע האטום המוזיקלי שלך הוא חצי טון ולא סנט? דבר שהוא כן אוביקטיבי הוא שמאזינים למוזיקה א-טונלית, כלומר כזו למשל שהולחנה ברצף תדירויות שומעים מוזיקה טונאלית, כלומר המוזיקה מוגבלת בטווח השמיעה היחסית.31.154.81.64 03:41, 28 באפריל 2017 (IDT)

מערכת הפעלה שאיננה Nix או Windows?[עריכת קוד מקור]

האם קיימת מערכת הפעלה הנמצאת בשימוש נרחב בתעשיית המחשוב שאיננה Nix (כמו מאק או אנדרואיד) ושגם איננה Windows?‏ Ben-Yeudith 11:09, 17 באפריל 2017 (IDT)

כן, למחשבי מאק יש מערכת משלהם. ראה mac os לדורותיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:44, 17 באפריל 2017 (IDT)
לפי מה שאני יודע היא מבוססת יוניקס ולכן אתה יכול להריץ בתוכה לינוקס בלי מכונה וירטואלית וללא בעיה (מה שרק מתחיל להתפתח ב Windows). בגלל שתיקנתי מ Linux-oriented ל Nix אין בעיה שתמחק את התשובה יחד עם התגובה הזו ועימך הסליחה שלא כתבתי Nix בהתחלה. Ben-Yeudith 12:24, 17 באפריל 2017 (IDT)
אני מניח שהתכוונת לUNIX ולא לNixOS (שהיא הפצה קטנה ודי מעניינת של לינוקס שנקראת על שם מנהל החבילות החדשני שלה, nix. או ליתר דיוק (למיטב הבנתי), של עם הכינוי של מפתחה הראשי). לא תשובה לשאלתך, אבל תיקון המינוח: UNIX הוא שם של מערכת הפעלה שפותחה במקור במעבדות בל של מונופול הטלפוניה AT&T ולאחר מכן בעלותה עברה מספר גלגולים (הבעלות המדוייקת הייתה שנויה במחלוקת משפטית. ע"ע SCO). בשנות השמונים ואילך היא הייתה מותג מוצלח מאוד. מספר חברות קיבלו רישיון ליצור מערכות הפעלה שמבוססות על הקוד שלה. מה ששרד עד היום ועדיין בשימוש הוא סולאריס של סאן (היום: אורקל (חברה), AIX ו־HP-UX של HP (היום: HPE). השם UNIX הפך למותג ולכן מי שאין לו רישיון לא יכול לטעון שהוא יוניקס (לעניין מהו היוניקס המקורי: ר' שוב הקישור על SCO).
למפתחי יוניקס היה קשר טוב מאוד לאקדמיה. באמצע שנות השבעים מערכת יוניקס נפוצה בהדרגה (בעיקר דרך אוניברסיטאות). היא סופקה עם קוד מקור וכלי בניה. רישיון בה הוחמר בהדרגה. גרסה 5 הייתה מותרת לשימוש חופשי במוסדות חיינוך. בגרסה 6 כבר התירו רק לימוד של קוד המקור, אבל מכרו רישיונות שימוש (20,000$ למחשב). בגרסה 7 גם הלימוד הז כבר לא הותר. אבל לאחר פרסום גרסה 6 נכתב ספר שכלל את קוד המקור שלה עם הערות. בהמשך הספר כבר לא היה חוקי להפצה, ולכן הפיצו אותו באמצעים פחות חוקיים (שימו לב לכריכת הספר. זוהי הכריכה של המהדורה שהופק לאחר 20 שנים). לכן לא מעט אנשים באקדמיה מימשו מחדש את יוניקס: ככה למדו מערכות הפעלה. וזו הייתה מערכת הפעלה פשוטה.
BSD החלה מגרסה של יוניקס ממעבדות בל עם שיפורים מקומיים מברקלי. בהמשך התברר להם שיש בעיות חוקיות עם המשך שימוש במערכת שמבוססת על קוד שהגיע מ־AT&T. וכן שכמות השינויים אצלהם כה גדולה שזה די מעשי לנסות לכתוב מחדש את כל השאר. הגרסה הראשונה שלא כללה קוד מ־AT&T הייתה מבוססת של הענף שנוצר לפיתוח קוד השימוש ברשת (TCP/IP וכו' שפותחו במקור ברקלי על מערכת BSD) ונקראה BSD/NET. הפיתוח בברקלי נפסק באמצע שנות ה־90 אולם המשיך במקומות אחרים. בין השאר מספר הפצות מסחריות (שלא החזיקו מעמד זמן רב) וכמה הפצות חופשיות ששמן מסתיים ב־BSD.
לינוקס היא עוד אחת מאותן מערכות שנכתבו במקור באקדמיה בהשראת יוניקס.
בשנות ה־90 התברר שמערכת ההפעלה של מחשבי אפל לא מספיק טובה. החברה ניסתה לשכתב אותה אבל נכשלה. שתי מערכות הפשלה חדשניות נכתבו על ידי שני יוצאי אפל. האחת: BeOS (בעברית: ביאוס?) עם יכולות מולטימדיה מתקדמות וממשקת משתמש חדשני. השניה: NeXTSTEP שנבחרה בסופו של דבר. מערכת זו מתבססת בחלקה על קוד BSD.
איפה עוד יש שימוש במערכות הפעלה אחרות? נדמה לי שמערכת QNX עדיין בשימוש נרחב. כמוכן יש התקנים רבים שעבורם אפילו לינוקס כבדה מדי אבל המשימה שהם נדרשים לבצע דורשת מערכת הפעלה בסיסית (לרוב: עם ריבוי משימות#שיתופי). ויש גם עדיין כל מיני מחשבים שמריצים DOS‏.
וכמובן: במחשבם גדולים: אין לי מושג אם יש עדיים מערכות OpenVMS פעילות. לדעתי יש עדיין. כמוכן z/VM קיימת גם קיימת. גם אם עיקר מה שהיא מריצה הם יוניקס ולינוקס. Tzafrir - שיחה 15:00, 17 באפריל 2017 (IDT)
מה עם AS400? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:11, 18 באפריל 2017 (IDT)

העדפה מתקנת[עריכת קוד מקור]

האם קיימים מקרים שבהם העדפה מתקנת ניתנה לתקופה קצובה, הובילה לתיקון ואז בוטלה מכיוון שלא היה בה עוד צורך (כלומר השיגה שוויון)? 77.126.11.70 11:53, 17 באפריל 2017 (IDT)

סוג של. בארצות הברית איזורי הבחירה המדינתיים היו מוטים באופן שנתן ללבנים רוב. באמצע שנות הששים, כחלק ממהפכת זכויות האדם שם, הועבר חוק פדראלי שהגביל את יכולתן של המדינות לקבוע את הגבולות, כדי שהן לא תוכלנה לעשות מניפולציות כדי להקטין את כוח הבחירה השחור, וליתר דיוק, החוק הבטיח העדפה מתקנת לשחורים. לפני שנים אחדות החוק הזה בוטל. בבית המשפט העליון הביטול אושר, מהטעם שאין בו צורך יותר, כי השוויון הושג. טיעון בעייתי מבחינה עובדתית, אבל זה מה שיש.YR on wiki - שיחה 15:46, 10 במאי 2017 (IDT)

שינוי שם לקבצים מרובים[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לשנות שם להרבה קבצים במחשב, יש לי בערך 100 קבצים שלכל אחד מהם יש פתיח בשם נניח "דיסק 1 - מנגינה ראשונה" "דיסק 1 - מנגינה שנייה", אני רוצה להוריד לכולם את הפתיח "דיסק 1", מתייג את אילן שמעוני. העורך היהודישיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

לכתוב סקריפט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:08, 18 באפריל 2017 (IDT)
טוטאל קומנדר. הקשת Ctrl-M פותחת חלון multi rename עם אופציות רבות ומועילות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:19, 18 באפריל 2017 (IDT)
אילן שמעוני תודה, אבל איזו פעולה בתוכנה עושה את מה שאני צריך, לא מצאתי שם. העורך היהודישיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים
אתה עובר לספרייה עם הקבצים, מסמן אותם - אפשר אחד אחד עם Ins אבל מקש + נותן לך לסמן קבוצות. אחרי הסימון אתה לוחץ Ctrl M ומקבל מסך בו נמצאים הקבצים שבחרת ואפשרות להגדיר כללים לפיהם יהיה שינוי שם - למשל מהאות החמישית עד הסוף וכך הלאה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:41, 18 באפריל 2017 (IDT)
תודה רבה, הצלחתי. העורך היהודישיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

שאלה על המבטא של ערביי ישראל[עריכת קוד מקור]

למה כשהם מדברים עברית הם מדברים בח' וע' גרוניות דהיינו ح וع אבל בט' וק' לא גרוניות דהיינו ت וك ולא וق וכן למה הם הוגים את הר' כر ולא כغ? או שידברו במבטא צברי או ערבי אבל למה חצי חצי?

המידע בשאלה אינו מדויק. ראה ערבית פלסטינית שערביי ישראל עצמם מתחלקים ביניהם לכמה מבטאים. חלק כן משתמשים בק' גרונית וחלק לא וכדומה. מבטאים הם עניין דינמי מאוד, זה לא שמישהו מחליט שכל האותיות יהיו גרוניות או לא גרוניות, הדברים משתנים עם השנים. זה כמו שתשאל למה הספרדית במקסיקו שונה מעט גם מזו שבספרד וגם מזו שבארגנטינה. זהו טבען של שפות. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:14, 18 באפריל 2017 (IDT)
אני רואה שלא התבוננת בגוף השאלה הנקודה היא על איך שהם מדברים עברית ולא ערבית ובכל אופן את כל האותיות הגרוניות חוץ מق הם מבטאים בדיבור יום יומי ומרביתם גם מכירים את הق הגרונית מהשפה הספרותית ומהקוראן כמו כן שאלתי על הריש למה הם לא הוגים אותה כغ
אכן הבנתי רק עכשיו את השאלה. גם כאן ההנחה המוקדמת אינה נכונה. לא כולם מדברים בח' וע' גרוניות. ברור למה לא ט' וק' גרוניות - כי גם בקרב היהודים תתקשה מאוד למצוא מי שמדבר כך ביום יום, יש מעטים שמקפידים עליהן בתפילה ובקריאת התורה. ח' וע' גרוניות - אמנם רוב היהודים לא מדברים בהן, אבל יש בהחלט שכן. לגבי ערבים - אני מניח שזה תלוי במידה רבה במורים. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:46, 18 באפריל 2017 (IDT)
אתה צודק שלא כולם מדברים בח וע גרוניות אבל רובם כן לגבי הט והק ההבדל ברור כי היהודים ברובם כלל לא יודעים איך להגותן והערבים כן ולגבי ח וע אמנם יש יהודים המדברים כך אך הם יחסית די מועטים ואפשר לומר שרובא דרובא של היהודים לא הוגים אותן כגרוניות כמו"כ השאלה היא גם על הריש79.183.29.150 20:57, 18 באפריל 2017 (IDT)
אין היגיון לבטא את הר' העברית כגרונית דווקא (בניגוד לשאר הדוגמאות שהבאת יש בעברית רק ר' אחת, לא שתי אותיות שאפשר לבטא אחת כגרונית ואחת כלא גרונית). על כל פנים, כפי שכתבתי, יש להניח שהכול מתחיל מהמורים. מי שמדברים בח' וע' גרוניות כנראה שמעו כך ממוריהם. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 21:39, 18 באפריל 2017 (IDT)

ההגיה המקורית של ג רפויה היא ע' דהיינו غ

לא יודע אם זה מורים או מתעתקים (אלו שמכתיבים למורים איך ללמד. הם לא חייבים להיות מתעתקים בפועל, אלא די בזה שהם מנווטים את הבלשנות), אבל ההקבלה לצורת התעתוק יכולה לעזור בהבנת התופעה. החי"ת והעי"ן העבריות, מבחינה פונולוגית אמורות להיות לועיות, ולכן מבדילים אותן גם בתעתוק הערבי (ح יהיה ח, ו-خ (שכמותו, דה פקטו, נהגית החי"ת אצל רוב הישראלים) יהיה ח'). ל-ط ול-ق אין מקבילות בעברית, ולכן יתעתקו אותן ت ו-ك (לדוגמה, تلفون ולא طلفون. יש אמנם תעתוקים הנותנים طلفون (או גם, מדוקדק יותר, طلڤون), אך מראש מעדכנים את הקורא הערבי שיהגה את הט"א כמו ת"א = تلفون). כך גם להגייה המפוצלת של הרי"ש אין שתי אותיות עבריות, אלא יש שקוראים אותה ر, ויש שקוראים אותה כעיצור ענבלי, ויש גם שקוראים אותה غ. הרי"ש המקורית היא ر, ולכן כך מורים את הערבים להגות אותה. בקיצור או במילים אחרות: אופן ההגייה של הערבים או באופן ההגייה העברית דה יורה. מה שהישראלים משנים דה פקטו לא מחלחל אל הוראת הקריאה הערבית. הערבים היותר משופשפים, שחיים הרבה עם ישראלים, יוכלו כן להסתגל להגייה הישראלית המודרנית.
אפרופו, ط היא לא טי"ת גרונית, אלא טי"ת נחצית. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:39, 19 באפריל 2017 (IDT)
אם הרי"ש המקורית היא ر מדוע אף אחד לא מנסה להורות גם ליהודים להגותה כך?(אולי למעט קריינים בקול ישראל ובאירועים רשמיים)79.183.29.150 18:49, 19 באפריל 2017 (IDT)
ההגדרה הנכונה היא ט לועית וזה לא סותר את נחציותה והנה הציטוט מויקפדיה בערך ط:
טא מייצגת עיצור מכתשי, סותם, אטום, מלועלע (/tˤ/ ‏:IPA - כמו טי"ת בהגייתה המקורית שנשמרה בפי עדות המזרח, או מעין טי"ת משולבת עם עי"ן מזרחית). טא היא אחד מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם צאד, צ'אד, ט'א וקאף), והיא הגרסה הנחצית של ت.79.183.29.150 18:49, 19 באפריל 2017 (IDT)
ראשית, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
שנית, בעניין הרי"ש המקורית, לך תנסה לשנות את העולם... לפחות את תתחיל אצל הישראלים ;-)
בקשר לטי"ת, לא באתי לשלול את לועיותה של הטי"ת, אלא את גרוניותה. במקום לכתוב את כל הטקסט הארוך שהעתקת, נהוג לכנותה בנחציותה. אם כבר עסקנו בה, במקור העברי היא אכן הייתה נחצית, אבל עד שהערבים באו לתעתק אותה, היא כבר "חתמה חוזה" עם תי"ו. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 20:22, 19 באפריל 2017 (IDT)
לא נראה לי קשור לתעתיק, המורים לערבית מלמדים כמו שלימדו אותם באופן פרונטלי. למה לימדו אותם כך? באמת שאלה מעניינת. אולי זה זכר לתקופה שבה גם קרייני רדיו הקפידו על ח' וע'. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:28, 19 באפריל 2017 (IDT)
ראה את הסוגריים שכתבתי אחר המילה "מתעתקים". התעתיק משקף את המצב. אני חושב שחלק גדול מהערבים לא למדו את הגיית העברית בבית ספר, וגם אם למדו, לא נכנסו אתם לרזולוציה כל כך חדה (ו"גשם" יוכיח...). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 20:40, 19 באפריל 2017 (IDT)
לא שמתי לב שזה אתה. אני מכיר את המילה מתעתק כמשהו אחר. כאן מדובר במורים של המורים או מפתחי ומנחילי תכניות הלימודים וכדומה. נראה לך שמלמדים עברית במשך שנים בבית הספר בלי להגות אותה?! נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:46, 19 באפריל 2017 (IDT)
לא נורא ;-) אני חושב שהם למדו להגות אותה לפני שלימדו אותם איך להגות אותה, וגם כשכבר כן למדו, נתנו להם לעגל פינות. כמו ה-r אצל דוברי עברית שלומדים אנגלית. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:01, 19 באפריל 2017 (IDT)
איך אפשר להגות מילה לפני שלומדים איך להגות אותה?! כדי להגות צריך לשמוע מישהו שאומר את המילה. מאחר שגם בערבית יש כ' רפה וא' - אין סיבה שיהגו ח' וע' גרוניות, אלא אם שמעו קודם מישהו אומר באופן גרוני. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 21:47, 19 באפריל 2017 (IDT)
אחמד לקח את בנו ג'וחא אתו לעבודה, וגו'חא שמע שאבא שלו עושה "שיבוסים". מחר, כשילמד בבית ספר שאצל היהודים עושים "שיפוצים", זה פחות יהיה חשוב לו איך אומרים את זה. העיקר שייקחו עבודה גם אצלו. הח' והע' זה בגלל ההקבלה שקיימת גם בתעתוק. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:56, 19 באפריל 2017 (IDT)
אתה חושב שהמקור העיקרי של הידע של ילדים ערבים בעברית הוא מהעבודה של האבא?! גם לו היית צודק בזה - התוצאה הייתה צריכה להיות הפוכה, הם היו צריכים לבטא ח' וע' לא גרוניות, כמו שהיהודים בעבודה של האבא יודעים לומר "שיפוצים". מי שמדבר בח' וע' גרוניות - לא למד את זה בעבודה של האבא. אין טעם שתדגיש את המילה תעתוק, במקום זה תסביר איך זה עובד, איך בעולם הטבעי התעתוק הזה גורם לילד לדבר בח' וע' גרוניות. נרו יאירשיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 00:37, 20 באפריל 2017 (IDT)

אימוץ שועל[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר למצוא שועל לאימוץ?--79.178.44.49 12:28, 19 באפריל 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי שועל הוא חייה מוגנת ולא חוקי לגדל אותם כחיית מחמד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:18, 19 באפריל 2017 (IDT)

שאלה על המבטא של דוברי עברית בישראל[עריכת קוד מקור]

מה הבסיס למבטא שלנו, הישראלים? למה אנחנו הוגים את הר' כך ולא אחרת? האם המבטא הישראלי מתבסס על שפות שהיו נפוצות בקרב המהגרים? • צִבְיָהשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז 12:41, 19 באפריל 2017 (IDT)

https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5494366
ערך בנושא: עברית ישראלית. Tzafrir - שיחה 15:33, 19 באפריל 2017 (IDT)

טיפול תרופתי בטרנסקסואליות[עריכת קוד מקור]

מדוע הטיפול התרופתי לטרנסקסואליות נזנח? ראיתי מחקר מלפני שני עשורים שמצא שהטיפול הוא יעיל (ראו: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 ) אם כך, מדוע אינו זכה להצלחה מסחרית/רפואית? 77.125.170.161 16:14, 19 באפריל 2017 (IDT)

"טיפולי המרה" לשינוי נטייה מינית הם נושא שנוי מאוד מאוד במחלוקת. החברה הכללית כיום לא רואה בהם הליך לגיטימי, למעט גופים דתיים ושמרניים, שהטיפולים תואמים לתפיסת עולמם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בעיקרון לא הייתה אמורה להיות בעיה עם טיפולי המרה. יש אנשים רבים שאושרם האישי ואיכות חייהם נפגעים בגלל נטיה הומוסקסואלית (הדוגמה המובהקת היא אנשים דתיים). אם הייתה דרך יעילה לבטל את הנטיה הזו בעזרת טיפול תרופתי או ייעוץ, למה לא? הבעיה הבסיסית עם טיפולי המרה שהם לא עובדים. לכן מי שמטופל בהם סתם נפגע עוד יותר. השאלה שנשאלת כאן היא שאלה אחרת: הנה מאמר שמראה יעילות בשינוי נטיה לטרנס סקסואליות בעזרת טיפול תרופתי, אבל זה מאמר בודד מלפני 20 שנים. מהן התוצאות העדכניות של המחקר בתחום? Tzafrir - שיחה 19:54, 19 באפריל 2017 (IDT)
ולמי שתמה: הן הערך העברי והן הערך האנגלי על טיפולי המרה לא עוסקים כלל בנושא האמור. אתם מוזמנים לענות ישירות לשאלה. Tzafrir - שיחה 20:00, 19 באפריל 2017 (IDT)

רק לשים לב שבמחקר שהאלומני הביא השתתף פציינט אחד בלבד... ‏«kotz» «שיחה» 00:06, 20 באפריל 2017 (IDT)

אופס. זה לא מחקר. זה חקר מקרה. הייתי צריך לשים לב. תודה. Tzafrir - שיחה 18:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

עזרה בזיהוי[עריכת קוד מקור]

Alcea striata.jpg

פרח יפה שצילמתי בטיול בכביש 10. תודה למזהים ולמשבצים בערך המתאים--כ.אלון - שיחה 18:31, 19 באפריל 2017 (IDT)

בתור בן אדם שלא מבין בזה כלום, כל חיי קראתי לזה קמומיל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:04, 19 באפריל 2017 (IDT)
זה בבירור חוטמית, ככל הנראה חוטמית מסורטטת, ראה בצמח השדה. ‏ MathKnight (שיחה) 19:08, 19 באפריל 2017 (IDT)
צודק האביר. אמנם בית הגידול של החוטמית המסורטטת הוא מדברי, והיא אנדמית בישראל בנגב, בערבה ובהרי אילת. אך חברת דרך ארץ זורעת אותה מידי שנה לצידי כביש 6, ביחד עם אחותה המוכרת יותר החוטמית הזיפנית, כדי לשוות נוף ישראלי לצדי הדרך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 00:07, 20 באפריל 2017 (IDT)
א. תמונה יפה - היכן צולמה ? ב. מייד רואים שזו חוטמית. חוטמית זו נדירה בהרבה מאחותה בעלת גוון הלילך המוכר. בנצי - שיחה 00:55, 21 באפריל 2017 (IDT)
תודה לעונים. צולמה במהלך נסיעה לאורך כביש 10--כ.אלון - שיחה 21:43, 21 באפריל 2017 (IDT)
ראיתי עוד קודם "לאורך כביש 10", אבל שאלתי היכן לאורכו, פחות או יותר. כביש חוצה מסדרונות של בתי-גידול, ולכן השאלה אינה סתם סקרנות. שבת שלום, בנצי - שיחה 22:45, 21 באפריל 2017 (IDT)
וואוו, לא זוכר, זו היתה חתיכת נסיעה ארוכה. בגדול זה היה בחלק הגבוה של הדרך אחרי הר שגיא, בצד הכביש. בינתיים אתה מוזמן לקרוא את הערך שהעליתי בעקבות התמונה.--כ.אלון - שיחה 22:52, 21 באפריל 2017 (IDT)
א. לא שמתי לב שכבר העלית ערך - תבורך. הספקתי, בינתיים, רק להציץ בו. חסרים פרטים טקסונומיים של הצמח, אבל אנסה להשלים זאת יותר מאוחר. ב. מעניין איך הבחנת בו, אא"כ עצרת בצד לצורך אחר, ובמקרה ראית אותו, או לאורך מסלול בו טיילת. בנצי - שיחה 14:06, 22 באפריל 2017 (IDT)

מי הם אבותיהם האבולוציוניים של העטלפים[עריכת קוד מקור]

מאלו בעלי חיים התפתחו העטלפים ולמה אין עוד יונקים מעופפים?79.183.29.150 20:29, 19 באפריל 2017 (IDT)

אין לי תשובה טובה לחלק השני של השאלה. הערך עטלפים עונה על החלק הראשון בצורה חלקית למדי. ר' הרחבה בערך האנגלי. בכל מקרה, בתחילת השלישון, כאשר רוב הזוחלים הגדולים פינו את הבמה, מי ששרדו היו, בין השאר גם דינוזאורים מעופפים שידועים היום כעופות. לכן הנישה הזו כבר לא הייתה פנויה וזה לא היה יתרון כה גדול. נראה שאצל העטלפים כולם התפתחו די בתחילת דרכם לא רק יכולת התעופה אלא גם הניווט בעזרת סונאר (נכון? זה לא היה לגמרי ברור מקריאת הערך), שנתן להם יתרון על פני רוב הציפורים בלילה. Tzafrir - שיחה 12:57, 20 באפריל 2017 (IDT)
אז למי הם הכי קרובים מבחינה אבולוציונית?192.114.7.2 18:55, 20 באפריל 2017 (IDT)
אאז"נ קראתי שהם יותר קרובים לפרימטים מאשר למכרסמים אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:04, 20 באפריל 2017 (IDT)
However, recent research results place them in the superordinate order of Laurasiatheria

קבוצת יונקי שליה מפותחים של היונקים והיא קרובה לקבוצת האאורצונטיים (Euarchontoglires) - קבוצת יונקים כמו הקופים (והאדם), הגלשנאים והמכרסמים.

in the closer relationship of the Cetartiodactyla

מכפילי פרסה

(Cloven Hoofed Mammals and Whales), Unpaarhufs (Perissodactyla) and Carnivora (Carnivora). 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:00, 21 באפריל 2017 (IDT)
לא ברור מה רצית לכתוב כאן אז אציין רק שלפי הערך האנגלי הם לא מהקבוצה של הפרימטים והמכרסמים אלא מענף אחר של היונקים. Tzafrir - שיחה 22:24, 21 באפריל 2017 (IDT)
מאיזה ענף של היונקים? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:08, 22 באפריל 2017 (IDT)

תשובה מסודרת: עד השנים האחרונות ממשיכים ויכוחים לגבי מעמדם האבולוציוני המדוייק של העטלפים. זאת מכיוון שמספר ענפים של יונקי השלייה התפצלו זה מזה ברווחי זמן קטנים מאוד מבחינה גאולוגית, כך שאפילו בעזרת רצפים גנטיים קשה לפעמים להבדיל מי התפצל קודם. אין ספק שהעטלפים שייכים לענף הלאורסיאתריה, שכמשתמע משמו התפתח ביבשת לאוראסיה, והוא כיום הענף הגדול ביותר של יונקי שלייה. את סדר ההתפצלות העדכני ביותר שידוע כיום ניתן למצוא בערך האנגלי, והוא (בלי להיכנס ליותר מדי פרטים):

  • בוראואאותריה
  • אאוליפוטיפלה (כיום בעיקר קיפודים, חדפים וחפרפרות)
  • סקרוטיפרה
  • כירופטרה (עטלפים)
  • פראה
  • פולידוטה (כיום פנגולינאים)
  • קרניבורה (טורפי יבשה וטורפים ימיים)
  • אאואנגולטה

הסדר הזה יכול עדיין לעבור שינויים קלים ככל שמפענחים את רצפי הגנום המלאים של עוד מיני יונקים. כדאי לזכור שבעת ההתפצלויות הנ"ל כל הקבוצות האלו היו כנראה יצורים קטנים דמויי-חדפים. ההתפתחות של צורות מתמחות כמו סוסים, לוויתנים ועטלפים בני-ימינו התמשכה עשרות מיליוני שנים נוספות. H. sapiens - שיחה 19:32, 23 באפריל 2017 (IDT)

יש הרבה מאוד יונקים מעופפים. יש בסביבות 900 מיני חיות, שהם יונקים מעופפים. האדם החליט לקרוא לכולם בשם "עטלפים", בשל דלות לשונו של האדם. 77.125.74.115 19:45, 23 באפריל 2017 (IDT)
זה לא בשל דלות לשון. ההגדרה של עטלפים היא אבולוציונית - כל היונקים שהתפתחו מן האב הקדמון של הכירופטרה נקראים עטלפים. במקרה כולם אכן מעופפים אבל אפילו אם כמה מהם היו מאבדים את יכולת התעופה הם עדיין היו נחשבים עטלפים (כפי שהיען עדיין נחשב לעוף). בתשובה לשאלה המקורית, יש לא מעט יונקים דואים מכמה קבוצות שונות, ויתכן שהם לא פיתחו תעופה פעילה מכיוון שהנישה הזו כבר תפוסה ע"י העטלפים. H. sapiens - שיחה 21:17, 23 באפריל 2017 (IDT)
זו בדיוק ההבחנה בין קבוצות המעופפים' - בין אלה שרכשו יכולת תעופה פעילה, לבין אלה שלא, דוגמת דואים וגולשים למיניהם. בנצי - שיחה 21:32, 23 באפריל 2017 (IDT)
Chiroptera (/kaɪˈrɒptərə/; from the Ancient Greek: χείρ - cheir, "hand" and Ancient Greek: πτερόν - pteron, "wing תודה על התשובה המעולה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:45, 24 באפריל 2017 (IDT)

מהו המקור של השם הגרוזיני שלווה?[עריכת קוד מקור]

מהו מקורו של השם הגרוזיני שלווה?79.183.29.150 21:01, 19 באפריל 2017 (IDT)

אין תשובות, ולכן: שלווה? שווילי? Tzafrir - שיחה 12:59, 20 באפריל 2017 (IDT)
מדובר בשם פרטי, לא משפחה. Liad Malone - שיחה 15:31, 20 באפריל 2017 (IDT)
כתוב באתר השמות ברוסית שהמשמעות בגאורגית היא "שלום", והמילה באה ישר מעברית, כשהשתנתה בה אות אחרונה תוך כדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:43, 20 באפריל 2017 (IDT)
זה מזכיר את שאלותיו של המשתמש הגאורגי (או ארמני?) לאחרונה, לגבי שמות של מקומות שנטען שמקורם במילים בעברית. Liad Malone - שיחה 15:59, 20 באפריל 2017 (IDT)

האם משתמשים עוד בטלכרט בבתי כלא?[עריכת קוד מקור]

מהערך כרטיס חיוג נראה שלא אבל מה האמת?192.114.7.2 19:44, 20 באפריל 2017 (IDT)

זכור לי (ממעורבות לא ישירה בהתקנת מערכת טלפוניה באחד מבתי הכלא, או אולי רק משיחה עם מישהו שהיה מעורב בכך, ולכן נא להתייחס למה שאני כותב כאן כשמועה) שיש בבתי כלא שונים מערכות שבהן עוקבים אחרי השיחות ומחייבים אסירים על השימוש בטלפון (וכמובן שמקליטים אותן). אם זה נכון אז לא מדובר על כרטיסי טלכרט הישנים. אין לי פרים נוספים. Tzafrir - שיחה 13:59, 21 באפריל 2017 (IDT)
שאלה טובה. אני יודע שב-2007 עוד השתמשו בטלכרט בכלא 4. אין לי פרטים מעבר לזה. חצי חציל 17:27, 21 באפריל 2017 (IDT)

מחשב חדש - אין עברית[עריכת קוד מקור]

שלום חברים,
אני מנסה להתאושש מקריסת מחשב. היום הביאו את המחשב לאחר התיקון, עם דיסק חדש, וחלונות 7 באנגלית (כפי שביקשתי). ניסיתי עכשיו לכתוב עברית בג'ימייל, וזה מאפשר רק אנגלית. נזכרתי שגם בעבר הייתה לי אותה בעיה, כשקיבלתי את המחשב - אני מבין שזה נובע מכך שביקשתי חלונות 7 במימשק אנגלי, לא עברי. אני לא זוכר איך מאפשרים את העברית במחשב (כך ש-Alt+Shift או Ctrl+Shift יעביר אותי ממצב לטינית למצב עברית וחזרה). תוכלו לסייע? (אני כרגע בשלב של מאמץ להתקין מחדש/לשחזר את רוב התוכנות שעבדו ואבדו). אלדדשיחה 22:22, 20 באפריל 2017 (IDT)

אתה צריך להתקין את השפה העברית. לך ל-Control Panel, ומשם ל-Clock, Language and Region. עוזי ו. - שיחה 23:14, 20 באפריל 2017 (IDT)
אלדד, ראה כאן מדריך. ‏Guycn2 · ☎‏‏ 23:31, 20 באפריל 2017 (IDT)
תודה רבה, גיא, אין כמוך. כדאי לי לחפש גם סרטון כזה שמסביר איך לטעון מקלדת עברית, או שלדעתך זה מספיק? אלדדשיחה 23:45, 20 באפריל 2017 (IDT)
אין בעד מה :) אבל לא הבנתי מה כוונתך ב"לטעון מקלדת עברית" - האם זה לא מה שמוסבר בסרטון? ‏Guycn2 · ☎‏‏ 23:47, 20 באפריל 2017 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה תודה רבה, עוזי. ראיתי רק עכשיו גם את תשובתך (אני עובד כרגע ממחשב גיבוי, אטי למדי, וקצת בעייתי, אבל לפחות הוא מאפשר לי לבצע פעולות בסיסיות עד שאשמיש את המחשב החדש למלוא יכולותיו).
גיא, זה בדיוק מה שמוסבר בסרטון, אבל חשבתי שסרטון על התקנת העברית יהיה ספציפי יותר (סליחה על אטיות התגובה שלי, המחשב הזה ממש מקרטע, ונתקע כל הזמן.... בניגוד למחשב החדש, שהוא מהיר מאוד... :)). אלדדשיחה 23:51, 20 באפריל 2017 (IDT)
אלדד, כדי להוסיף את השפה העברית, בצע את השלבים הבאים:
  1. פתח את תפריט "Start" (באמצעות לחיצה על הסמל של Windows בצד שמאל למטה).
  2. בתפריט ה־Start יש תיבת חיפוש קטנה למטה. הקלד בה את המילה "language".
  3. לחץ על האפשרות "Change keyboards or other input methods".
  4. בחלונית שנפתחה, לחץ על הכפתור "Change keyboards".
  5. אמורה להיפתח עוד חלונית. לחץ בה על הכפתור "Add".
  6. זוהי רשימת השפות שבאפשרותך להתקין. חפש "Hebrew (Israel)" ולחץ על סימן הפלוס הקטן שמשמאל לשם השפה.
  7. לחץ על סימן הפלוס שמשמאל למילה "Keyboard".
  8. סמן את תיבת הסימון שליד "Hebrew".
  9. לחץ על OK ואז שוב על OK.
בהצלחה. מקווה שאת ההודעה הבאה תוכל לכתוב מהמחשב החדש :) ‏Guycn2 · ☎‏‏ 00:02, 21 באפריל 2017 (IDT)
המון תודה, גיא. אחרי הסבר כל כך ברור, ניגשתי - והתקנתי. Q.E.F. נכתב מהמחשב החדש... :) אלדדשיחה 00:45, 21 באפריל 2017 (IDT)
מעולה! תתחדש על המחשב החדש :) ‏Guycn2 · ☎‏‏ 07:56, 21 באפריל 2017 (IDT)
חן חן, גיא :) אלדדשיחה 08:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

השוואה בין שני קבצי DIC[עריכת קוד מקור]

יש לי שני קובצי מילון של וורד, שיצרתי לצורך עריכה (שמות בשפות שונות, מילים לועזיות וכו'). מדובר בקבצים מסוג dic. - תוכנת וורד משתמשת בהם כדי לבדוק את הקבצים, ומילה שגויה לכאורה (שם מיוחד או צירוף לא אנגלי) שלא נמצאת בקובץ הזה בדרך כלל מסומנת על ידי התוכנה בקו אדום מתחתיה. שני הקבצים כמעט זהים, אבל בכל אחד השתמשתי במחשב אחר, ובזמנים שונים, כך שיש כמה הבדלים קטנים ביניהם, עם מילים שנוספו או נגרעו.
באיזה יישום הייתם מציעים לי להשתמש כדי להשוות בין שני הקבצים ולראות מה שונה בין קובץ לקובץ? אלדדשיחה 01:26, 21 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מכיר את זה, אבל לפי [1] קבצי DIC הם קבצי טקסט. יש לך עורך קבצי טקסט מועדף? אם לא: אתה יכול למשל להעתיק את קבצי הDIC לקבצים עם סיומת TXT ולפתוח אותם בWORD. לWORD יש יוכלת השוואת מסמכים (תחת סקירה - השוואת מסמכים או משהו כזה) ולפעמים היא טובה ולפעמים מאכזבת. http://winmerge.org הוא כלי פתוח ודי וותיק להשוואה בין קבצי טקסט. ‏«kotz» «שיחה» 07:44, 21 באפריל 2017 (IDT)
תודה רבה, kotz, אנסה את שתי הדרכים. אלדדשיחה 08:26, 21 באפריל 2017 (IDT)
בעבודה אני משתמש ב־Beyond Compare (אנ'). חזרתישיחה 11:53, 21 באפריל 2017 (IDT)
תודה רבה, חזרתי. אני מניח שמדובר בתוכנה לא-חינמית, נכון? (ראיתי בעמוד הראשון של האתר שאפשר להשתמש בגרסת ניסיון, אבל טרם צללתי לנבכי התוכנה ממש). אלדדשיחה 00:25, 23 באפריל 2017 (IDT)
אלדד, בעבודה יש לנו (כנראה) גרסה ישנה יותר, עובדת ללא הגבלה. לא ניסיתי בבית (לא צריך) לראות מה קורה אחרי 30 ימים. יש תוכנות שאחרי 30 ימים רק מזכירות לך שלא קנית אותן, אך ממשיכות לתפקד באופן מלא. חזרתישיחה 00:29, 23 באפריל 2017 (IDT)
אלדד, בעבודה יש לנו גרסה 2.4.3, עם רישיון לא מוגבל בכמות המשתמשים (Site). חזרתישיחה 19:17, 23 באפריל 2017 (IDT)
תודה רבה, חזרתי, עוד לא הגעתי לבחינת התוכנה. מקווה שהיום בלילה או מחר אוכל לטעון אותה ולבדוק איך היא עובדת. אלדדשיחה 19:41, 23 באפריל 2017 (IDT)

האם מותר לעשן קנאביס בשגרירויות של מדינות כמו הולנד ועוד[עריכת קוד מקור]

האם מותר לעשן קנאביס בשגרירויות של מדינות בהן הקנאביס חוקי?79.179.19.49 12:59, 21 באפריל 2017 (IDT)

שגרירות אינה שטח אקס-טריטוריאלי, החוק של המדינה תקף גם בשגרירויות הזרות. השאלה אם המדינה תנסה לאכוף את החוק היא שאלה נפרדת והיא תלויה בחומרת העבירה - מדינה לא תפרוץ לשגרירות זרה, כדי למנוע עישון מריחואנה, אך במקרה של מעשי אונס ורצח, זה ייתכן. בברכה. ליש - שיחה 13:42, 21 באפריל 2017 (IDT)
אתה משוכנע במה שאתה אומר? איך אף אחד לא פורץ לשגרירות אקוודור בלונדון אם כך כבר שנים? חצי חציל 16:30, 21 באפריל 2017 (IDT)
מושבו של השגריר ושל כל צוות עוזריו נמצא בבניין השגרירות הנמצא לרוב בבירת המדינה הזרה. השגרירות נחשבת לתחום אקס-טריטוריאלי ואין חוקי המדינה המארחת חלים עליה. כך בויקי. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:32, 21 באפריל 2017 (IDT)
רצוי לא לכתוב דברים חסרי כיסוי - שטח השגרירות כפוף לחוקי המדינה המארחת. תקראו את הערך שגרירות. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 21 באפריל 2017 (IDT)
דומני שהמקרה של פולארד מוכיח את מה שאתה אומר. מדינת ישראל היתה חייבת להסגירו למרות שחמק אל בניין השגרירות. בנצי - שיחה 20:35, 21 באפריל 2017 (IDT)
פולרד היה יכול בעיקרון למצוא מקלט בשגרירות. אבל היחסים בין ישראל לארצות הברית אינם דומים ליחסים בין בריטניה לאקוודור. לכן השגריר (שגריר? קונסול?) לא רצה להסתבך. ההפעלה של פולרד הייתה לא שגרתית (לא דרך המוסד אלא באמצעות הלשכה לקשרי מדע, שכרגיל לא הפעילה סוכנים). Tzafrir - שיחה 22:21, 21 באפריל 2017 (IDT)
ליש, האנונימי ציטט מהערך שגריר, (עדכון: תיקנתי אותו בינתיים) כך שאחד מכותבי הערך הזה או מכותבי הערך שגרירות הוא שכתב דברים חסרי כיסוי (וסותרים). כמו כן, מה לגבי מה ששאלתי אני? חצי חציל 21:08, 21 באפריל 2017 (IDT)
אוקיי, התשובה נמצאת בערך האנגלי - בניגוד לאמונה הרווחת, שגרירות אכן אינה שטח אקס-טריטוריאלי, ובזה ליש צדק. למרות זאת היא מוגנת מפני חוקים מקומיים, ולמדינה המארחת אסור להיכנס לתחומה ללא רשות המדינה השולחת, לפי הערך האנגלי "אפילו במקרה שריפה". כלומר בזה ליש טעה, וזו התשובה לשאלתי שלי וגם לשאלה שפתחה את הדיון. עוד פרטים יש גם בערך אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים. חצי חציל 21:20, 21 באפריל 2017 (IDT)
חצי חציל, האם תוכל לצטט את הדברים ה"שגויים" כביכול? השאלה שפתחה את הדיון עוסקת ב"מותר" וב"אסור" ובנושא זה אין ספק, המותר והאסור נקבעים בחוקי המדינה המארחת. הימנעות מכניסה לשטח השגרירות לא משנה את תקפות החוקים ויש דרכים עקיפות לאכיפת החוק, למשל כיתור השגרירות והמתנה עד ליציאת החשוד ולאחר יציאתו מעצר והעמדה לדין (אם אין לו חסינות דיפלומטית). יש גם מקרים בהם השגרירות מזמינה את נציגי המשטרה המקומית להיכנס לשטחה, כדי לאכוף את החוק, למשל במקרים בהם מפגינים מתפרצים לתוך השגרירות. בכל מקרה, החוק הקובע הוא חוק המדינה המארחת ופעילות לאכיפת החוק תתנהל לפי חוקי המדינה המארחת - לחוקי המדינה המיצגת בשגרירות אין שום משמעות. בברכה. ליש - שיחה 21:42, 21 באפריל 2017 (IDT)
רק כדי להגדיל את הבלבול: הדינים הרלוונטיים הם לא רק דיני המדינה המארחת, אלא גם המשפט הבינלאומי. והדינים האלו לא תמיד עולים בקנה אחד זה עם זה, ובכך מספקים למשפטנים בינלאומיים הרבה שמחה ופרנסה. "גם במקרה שריפה" נכון במקומות מסוימים ולא באחרים (ולכן הערך באנגלית אינו מדויק אם הוא מתיימר להיות אוניברסלי בעוד שהמצב אינו אחיד). YR on wiki - שיחה 15:43, 10 במאי 2017 (IDT)
בשמחה: "השאלה אם המדינה תנסה לאכוף את החוק היא שאלה נפרדת והיא תלויה בחומרת העבירה - מדינה לא תפרוץ לשגרירות זרה, כדי למנוע עישון מריחואנה, אך במקרה של מעשי אונס ורצח, זה ייתכן". לגבי הדברים שכתבת עכשיו הם לא מעלים ולא מורידים, בוודאי שהשגרירות יכולה להזמין משטרה לשטחה, אך הם לא יכולים להיכנס ללא הזמנתה. לסיכום: האם מותר? כנראה שלא. האם אפשרי? בפועל כן. חצי חציל 21:48, 21 באפריל 2017 (IDT)
האם אני כתבתי ש"אי אפשר" לעשן קנביס בשגרירות? לא, לא כתבתי זאת, אני כתבתי שאסור על פי חוקי המדינה המארחת ואין שום חשיבות לחוקי המדינה של השגרירות. יתר על כן, אפשר לעשן קנביס גם מחוץ לשגרירות, על פסגת החרמון ועל חוף הכינרת, ליד הכותל המערבי ובשירותים של כנסת ישראל. בכל המקומות האלה אסור לעשן קנביס, אבל זה אפשרי והסיכוי שתתפסו בשעת מעשה אפסי. בברכה. ליש - שיחה 21:54, 21 באפריל 2017 (IDT)
האם אני כתבתי שכתבת זאת? בנאדם, ביקשת ציטוט, נתתי לך. אבל אם זה מאד חשוב לך אני מוכן להצהיר שאתה לא טועה אף פעם. חצי חציל 21:57, 21 באפריל 2017 (IDT)

מנסה לאתר מי כתב את הערך "אתר הגבורה" אין דף שיחה. תודה Offerd - שיחה 16:16, 21 באפריל 2017 (IDT)[עריכת קוד מקור]

מנסה לאתר מי כתב את הערך "אתר הגבורה" אין דף שיחה. תודה Offerd - שיחה 16:16, 21 באפריל 2017 (IDT)

משתמש:MathKnight-at-TAU
Offerd, אתה צריך ללכת ללשונית "גרסאות קודמות", ולראות את הגירסה הראשונה, אז נוצר הערך. במקרה זה מדובר במשתמש:MathKnight-at-TAU. ניתאי גלילי - שיחה 16:35, 21 באפריל 2017 (IDT)

בקשה לעזרה בתרגום ממומחים בצילום מקצועי[עריכת קוד מקור]

שלום לכם. אשמח אם תוכלו לעזור לי בתרגום לעברית של אפליקצייה מסוימת. סיימתי כמעט הכל חוץ משלוש הודעות מערכת, שכוללות מושגי צילום מקצועיים רבים שאינני מבין בהם. ההודעות הן:

  1. ISO, Focal length, Exposure bias (EV), F-number, Exposure
  2. Metering mode, Exposure mode, White balance, White balance mode, Flash
  3. Color space, Scene type

תודה רבה מראש, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:27, 22 באפריל 2017 (IDT)

א. יגאל, קודם כל, שאלה זו שייכת ל'מדעים מדוייקים' ולשם יש להעבירה.
ב. אשתדל להתייחס עתה למרבית המונחים שציינת. לכולם יש ערכים ב'ויקיפדיה', ולמרביתם גם בעברית. כך, תוכל אח"כ לעיין בהם, ולו במידה הדרושה לענייניך ולהקשריהם.
  1. ISO - תקן בינלאומי בתחומים שונים (ע"ש International Organization of Standardization - הארגון הבינ"ל לתקינה), כולל רגישות של התקן זיכרון, שהוא הרלוונטי במקרה שלך.
  2. focal length - מרחק מוקד.
  3. F-number או #F - מספר F, המוגדר ע"י היחס בין מרחק המוקד של העדשה או המערכת האופטית לבין קוטרה בדר"כ (פרמטר המבטא את כושר איסוף האור של עדשה נתונה).
  4. exposure - חשיפה, פרמטר המבטא את כמות האור המגיעה לרכיב הזיכרון הרגיש לקרינה.
  5. exposure mode - אופן חשיפה.
  6. white balance - איזון לבן.
  7. white balance mode - אופן איזון לבן.
  8. flash - הבזק.
  9. color space - מרחב צבע.
  10. scene type - סוג הסצנה (או התמונה).
בהצלחה, בנצי - שיחה 19:10, 22 באפריל 2017 (IDT)
ISO = רגישות חיישן (בהקשר של צילום דיגיטלי), metering mode = אופן מדידת אור, exposure bias = פיצוי חשיפה. ‏ MathKnight (שיחה) 19:40, 22 באפריל 2017 (IDT)
א. על ISO כבר כתבתי קודם. רלוונטי לא רק לצילום. בהקשר של צילום, התקינה לא החלה בצילום ספרתי, אלא בסרטי צילום. רגישות היא רגישות, והיא משותפת לכל האמצעים המשמשים לגילוי אור וכיוב'.
ב. bias - האומנם פיצוי ? בנצי - שיחה 19:55, 22 באפריל 2017 (IDT)

כן, bias במובן הזה זה שמכניסים הטיה למצלמה כדי לפצות על חוסר היכולת שלה לבחור נכון. פיצוי חשיפה זה תרגום בשימוש. ‏«kotz» «שיחה» 21:58, 22 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה לכולם, עזרתם לי מאוד. בעניין ההעברה - לא הבנתי איך צילום קשור למדעים מדוייקים, אבל תעבירו לאן שצריך, ברור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:10, 22 באפריל 2017 (IDT)
זה בהחלט לא מדעים מדוייקים. אולי זה מתאים לוק:יל. ‏«kotz» «שיחה» 23:19, 22 באפריל 2017 (IDT)
למה בפסקנות כזו, שלא מותירה מקום לשיקול דעת שונה ? שום סימן-שאלה ? אפילו קטן ? לא נעים. לגופו של ענין, רוב המושגים כאן הם מושגים פיזיקליים או המבוססים עליהם. היישום שלהם בתחום הצילום לא משנה את העובדה, אם כי יתכנו דעות שונות בעניין זה, אני מניח, לא בלי ביסוס. בנצי - שיחה 00:35, 23 באפריל 2017 (IDT)

בצל וגמבה מטוגנים[עריכת קוד מקור]

למה בצל לאחר תהליך של בישול ובעיקר טיגון הופך למתוק, ומאידך גמבה מטוגנת הופכת (תלוי בסוג) לחריפה? העורך היהודישיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

בבצל אליצין וחומרים המכילים גופרית מתפרקים בחום ולכן יש פחות "חריפות" וארומה שתסווה המתיקות, מלכתחילה הבצל מכיל סוכרים בחום אלה הופכים לסוכרים פשוטים יותר, משמע נגישים יותר ובמקרה הזה גם מתוקים יותר. לא מכיר גמבה שהופכת חריפה, אולי היא חמה, אולי מוסיפים לה צ'ילי (קפסיציאן), פפרין או מנטה... אבל קשה לי לסבור שאיזו מהתרכובות ה"חריפות" נוצרת בחימום גמבה, בעיקר כי התרכובות הללו הן בדרך כלל נדיפות, כלומר מתמתנות עם החימום (צ'ילי טרי חריף יותר ממבושל).31.154.81.64 03:24, 28 באפריל 2017 (IDT)

הגדרת ספר כפנטזיה[עריכת קוד מקור]

מה מגדיר ספר בסוגת פנטזיה? האם כל ספר שהעלילה שלו מתרחשת בתקופת זמן לא ידועה כך שרוב העלילה, הדמויות והמקומות מומצאים מוגדר כפנטזיה, או שצריך דווקא עולם אם כללים שונים מהעולם שלנו (דברים על טבעיים וכדומה)? Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 14:11, 23 באפריל 2017 (IDT)

להיפך - כל ספר שהעלילה שלו כוללת דברים על-טבעיים במובהק (להבדיל מריאליזם קסום) הינו ספר פנטזיה, גם עם העלילה שלו מתרחשת בזמנים ובמקומות ידועים; למשל הארי פוטר. ספר שעלילתו מתרחשת בזמנים ובמקומות שאינם קיימים במציאות יכול להיחשב כפנטזיה או כמדע בדיוני, תלוי בפרטים השונים המתוארים בספר. בתודה, דג ירוקשיחה • 15:55, יום ראשון בשבת, כ"ז בניסן ה'תשע"ז (IDT).
הוספתי לאחר התנגשות עריכה שאלה מעניינת. אין הגדרות חד משמעיות בספרות ואמנות (זה לא נוסחה של "כן/לא" שיכולה להבדיל בין מספר חיובי לשלילי). אני חושב שאם הסיפור מתרחש במקום שאף פעם לא היה קיים על כדור הארץ, אבל לא כולל שום אלמנט על-טבעי - זאת לא פנטזיה. זה סיפור בדוי שהכותב שלו לא רוצה להיקשר למגבלות היסטוריות. כלומר אם הוא ימקם את הדמויות והסיפור במקום וזמן מסוים, הוא יהיה מחויב לציית להיסטוריה של אותה התקופה. והוא לא מעוניין לכתוב רומן היסטורי, אלא סיפור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:00, 23 באפריל 2017 (IDT)
כאמור אין הגדרות חד-משמעיות, אבל צריך לזכור שמרכיבים על-טבעיים מאוד נפוצים בסוגות האגדות והפולקלור - "fairy tales" באירופה, סיפורי אלף לילה ולילה במזרח התיכון, ספרות סינית קלאסית כגון המסע למערב, וכמובן המיתולוגיות של כמעט כל תרבות ודת. אלא אם רוצים לכלול את כל הנ"ל תחת סוגת הפנטזיה, יש להגביל אותה לדעתי לספרות מערבית של המאה ה-20 במסורת של טולקין. לגבי הארי פוטר, סוד הצלחתו לדעתי טמון במיזוג של הרבה סוגות כולל סיפורי פנימיה בריטים, אגדות ילדים, ספרות בלשית, ואפילו סאטירה פנטסטית בסגנון מסעי גוליבר, לא פחות מאשר פנטזיה. H. sapiens - שיחה 20:12, 23 באפריל 2017 (IDT)
אני חושב שההבדלה בין מיתולוגיה לפנטזיה היא שהיו (ועדיין קיימים) אנשים שהאמינו שהתרחשויות אלו אכן היו במציאות. ספרות פנטזיה היא בראש ובראשונה בדיון - כלומר איש לא מאמין שהכתיבה אמתית. אני לא הייתי מתחיל דווקא בטולקין. גוליבר, אגדות של א.ת.א. הופמן ואפילו גרגנטואה ופנטגרואל- הם ספרות פנטזיה. הרי פוטר שהוזכר כאן שייך לתת סוגה בשם Low fantasy: עולם פנטסטי שדומה על פניו לעולם שלנו, אבל יש בו מאגיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:30, 23 באפריל 2017 (IDT)
הבעייה בהגדרה שלך שהיא הרבה יותר רחבה מכל סוגה ספרותית שאי-פעם הוגדרה. היא כוללת כנראה אפילו ספרות פסאודו-מיתולוגית עתיקה כמו חמור הזהב. זו גם הגדרה שתלויה באדם במקום ביצירה - אם סבתא מספרת לנכד מעשיית ילדים מסיפורי האחים גרים, שהילד מאמין בה אבל הסבתא לא, זו פנטסיה לפי הגדרתך? בכלל, באיזה נקודת זמן בהסטוריה הסבתות הפסיקו להאמין במעשיות הילדים, והאם מעשיות הילדים החליפו סוגה כתוצאה מכך? H. sapiens - שיחה 21:02, 23 באפריל 2017 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה אני מסכים לחלוטין עם ההבחנה הנכונה שקורבוס עושה, ואני מתכוון למיתולוגיה מחד, ולכל היתר מאידך, בניגוד לדברי סאפינס, בתגובתו הקודמת. מיתולוגיה, בגירסאותיה השונות, היא הבסיס לכל עם, תרבות ודת, כולל עם ישראל ויהדות. חלק המיתוסים מבוססים על עובדות שקדמו להיווצרותם או לכתיבתם, ברמות שונות של דמיון או דיוק. דוגמה לכך היא סיפור המבול ועלילות גילגמש, שהפך למיתוס רב-תרבותי ורב-לאומי. מיתוסים אחרים הם בדויים לחלוטין, דוגמת מיתוסי האלים הקדומים, שהיו הכרחיים בעולם ההוא, הקדום, נטול המדע והידע המובנה, וחיוניים לאדם אז, להבנת עולמו וקיומו. אין לאלה ולבדיה ולא כלום. בנצי - שיחה 21:16, 23 באפריל 2017 (IDT)

מה קורה אם לא מעבירים את הטלפון למצב טיסה ומדברים בו במקום זה?[עריכת קוד מקור]

תמיד בהמראה דורשים להעביר את הניידים למצב טיסה או לכבות כי יכולה להיות התאבכות (interfer) עם המטוס. אני לא רוצה לנסות בעצמי כי אני מפחד שהמטוס יפול, אז אני שואל כאן: מה קורה אם לא מכבים את המכשיר הנייד והוא ממשיך לשדר כרגיל? אם הוא יכול לשבש את התקשורת עם מגדל הפיקוח, למה טלפון אחד לא משבש תקשורת עם טלפון אחר? ולמה לא פיתחו טכנולוגיה (תחום תדרים אחר אולי??) שתגן על המטוס מפני סכנת הטאבלטים הפועלים? 213.55.184.175 15:51, 23 באפריל 2017 (IDT)

לא קורה כלום. הרי לא ייתכן שבכל המטוסים, כל האנשים, כל הזמן, מכבים את כל המכשירים. ניתן לשער שבכל מטוס של 200 אנשים יש לפחות כמה מכשירים שאינם במצב טיסה\מכובים, אם בגלל שכחה, חוסר תשומת לב או מוגבלות טכנולוגית. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:28, 23 באפריל 2017 (IDT)
הדיילות עוברות ובודקות (תלוי בחברת התעופה). אם מוצאים אותך אפשר לפי חוק לתת לך קנס / להעמיד למשפט (יש הודעות המיידעות שצריך להעביר למצב טיסה או תענש בהתאם). לגבי המשמעות הטכנית, זה תלוי כמובן בסוג המטוס והמכשירים שעליו. בברכה אמא של גולן - שיחה 16:58, 23 באפריל 2017 (IDT)
באל על דורשים לכבות בהמראה (מצב טיסה לא מספיק), ומותר להפעיל וויפיי לאחר שהשלט המורה על הצורך בהידוק חגורות הבטיחות – כבה. חזרתישיחה 19:39, 23 באפריל 2017 (IDT)
אנשי הצוות יכולים לשים לב אם אני משתמש בפועל במכשיר. הם לא ישימו לב אם המכשיר לא בשיחה כרגע. זה לא מונע ממנו להיות בתקשורת פעילה. אני מניח שאם זה היה המצב, היינו רואים כבר כמה וכמה תאונות. לחילופין, מטוסים היו מחזיקים גלאי קרינה (אני מניח שזה לא יותר מדי מסובך ליצור משהו כזה. גוף המטוס הוא בסך הכל די קרוב לכלוב פאראדיי ולכן טלפונים צריכים להעלות את עוצמת השידור שלהם? אם זה באמת היה חיוני היו עושים את זה) ואם היה מכשיר כזה היינו רואים לפני תחילת טיסה דייל או דיילת שמתקרבים לנוסעים באחד המושבים ושואלים אותם האם הטלפון שלהם עדיין דלוק. Tzafrir - שיחה 07:44, 24 באפריל 2017 (IDT)
הן עוברות, לפעמים, בקרב נוסעים שהמכשיר שלהם נראה לעין (ואינו שעון, או נגן מוזיקה, או אוזנייה אלחוטית), מכיוון שמרבית המכשירים משדרים גם כשאינם בידי המשתמש, אין לזה שום משמעות. המצב "חמור" במיוחד בטיסות שיש בהן wifi במטוס, ואז ההסתברות שכולם גם יהיו ערים וגם יזכרו להחזיר את הטלפון למצב טיסה, בעת הנחיתה, היא די קרובה ל-0. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:59, 24 באפריל 2017 (IDT)
יש כל כך הרבה מכשירים לאדם מודרני, כך שהסיכוי ש- 150 נוסעים, כולם כיבו את כל מכשיריהם בהמראה הוא אפס. אולי הרבה מכישרים פועלים מוסיפים עוד רעש לתקשורת ואם מכבים את הרוב, אז הרעש יורד? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 24 באפריל 2017 (IDT)
תעלומה. הרי אם היה סיכוי קל שבקלים לכך שמכשיר סלולרי פועל יכול לפגוע בפעילות התקינה של המטוס, היו מחרימים מכל הנוסעים את המכשירים באותה אדיקות שבה מחרימים אקדחים, מספרי ציפורניים ובקבוקי מים מינרליים. עוזי ו. - שיחה 19:47, 24 באפריל 2017 (IDT)
ראו כאן. ככל הנראה לא מדובר בסכנה ברורה וממשית, אלא במרווח ביטחון רחב. ייתכן שאם יתירו לכולם לדבר באופן חופשי התוצאות יהיו שונות, אם כי, עד כמה שהבנתי, יש חברות שכן מתירות (אולי גם הן מסתמכות על כך שהנוסעים התרגלו לא לעשות את זה בהמראה ונחיתה). נרו יאירשיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:12, 24 באפריל 2017 (IDT)
תופס תדרים, אתה לא יכול להיות בטוח איזה מכשיר יהיה "עקשן" יותר בשידור ובקליטה, לכן עדיף לך סטטיסטית שיהיו פחות מקורות, יחד עם ההצפנה ההכרחית בין כה וכה בשידור ובקליטה אתה מאיין סיכונים. מטוס אינו כלוב פאראדי כיוון שיש לו אנטנות ומה שגוף המטוס חוסם הן יעבירו דרכן.31.154.81.64 03:17, 28 באפריל 2017 (IDT)

גוגל כל הזמן מעלה את התמונות שאני מצלם[עריכת קוד מקור]

ממש מטריד. אני מצלם לי בטלפון שלי כמו במצלמה. ואז אני רואה הפתעה! התמונות שצילמתי הועלו מעצמן לגוגל- פוטו. מה לעזאזל?! מי ביקש זאת? אני רואה שגם מסמכים שצילמתי בשביל לשלוח הועלו ויש בהם דברים די רגישים. איך מונעים את הדבר הזה? אני ממש לא רוצה שגוגל יעלו את התמונות שלי. מישהו יודע? 213.55.184.175 11:04, 24 באפריל 2017 (IDT)

אם יש לך מכשיר אנדרואיד זה תלוי בהגדרות שלך במכשיר, ובהגדרות האפליקציה של google photos. כנראה סימנת להעלות לשם לצורכי גיבוי את התמונות שלך. (זה כביכול האיזור האישי שלך ולא ניתן לשליפה על ידי אנשים אחרים ללא אישור) בברכה אמא של גולן - שיחה 12:14, 24 באפריל 2017 (IDT)

עזרה בזיהוי חייל[עריכת קוד מקור]

ישנן חיילות (משום מה ראיתי רק בנות כאלה) שתג היחידה שלהם הוא ספר, מצנח וחרב עם עלה זית על רקע של מין קשת. מה שמפתיע הוא שחיילות אלו נושאות נשק קל, וכומתות של יחידות חי"ר שונות עם רקע אדום. מה תפקידן של בנות אלו? 130.60.94.208 18:40, 24 באפריל 2017 (IDT)

ביסלמ"ח. כנראה מדריכות שם. נרו יאירשיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:00, 24 באפריל 2017 (IDT)

פייסבוק ובעיות מגדר[עריכת קוד מקור]

למה יש כל כך הרבה שגיאות מגדר בתכנות פייסבוק? אין להם כסף לשלם למתכנתים טובים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:53, 24 באפריל 2017 (IDT)

למה הכוונה? לגבי השכר, פייסבוק היא אחת החברות שמשלמות את השכר הגבוה ביותר בארה"ב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אז כנראה לא מספיק. עובדה שבחצי מהמכתבים שאני מקבל כתוב "הציגי בפייסבוק" ובחצי השני "הצג בפייסבוק". בחצי כתוב אם תרצי לבטל את קבלת המכתבים, ובחצי אם תרצה. וכך הלאה. וזה ממש לא חופף, יש כל מיני צירופים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:54, 25 באפריל 2017 (IDT)
אולי במקום לתכנת הבדלה מגדרית הם מעדיפים להניח את המגדר שלך באופן אקראי... נשמע לי שזאת בעיה תכנותית קלה מאוד. יש להם פרמטר בינרי של מין ולבנות ממשק אם תנאי זה עניין של מה בכך (שעה-שעתיים של עבודה למומחה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:35, 25 באפריל 2017 (IDT)
משתמשי פייסבוק מבצעים את התרגום של הממשק. יש לכל תווית או הסבר תרגום כללי, לזכר ולנקבה. כנראה הבעיות נובעות מתרגום לקוי של המשתמשים, שאינם מבינים לעומק את ההפרדה הזאת. אבל זה כן מעלה את השאלה - למה שלא עובדי החברה יתרגמו את הממשק. ספציפית לישראל, קיימים משרדים שלהם בארץ, כך שיכלו להעסיק מתרגם מקצועי. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:56, 2 במאי 2017 (IDT)

הוצאה להורג בזריקת רעל[עריכת קוד מקור]

לאחרונה מתברר שיש כל מיני בעיות בשימוש בהוצאה להורג בזריקת רעל. אני לא הולך להיכנס לשאלה המוסרית של עונש המוות (כי ברור שיש מי שתומכים בעונש מוות, ואם כבר מותר למישהו להמית, הרי זה למדינה, בהליך משפטי מסודר). מה שלא ברור לי זה למה זה כל כך מסובך. לעניות דעתי התהליך הזה הוא תהליך בתחום שעליו הצטבר ידע רפואי רב: הרדמה כללית בניתוח נדרשת לשלוט על מערכות די דומות (להשיג בסוף תוצאה שונה לחלוטין, אבל בהתחלה התוצאה דומה). ואם כבר יודעים ״להרדים״ (לאלחש) אדם, הרי שהרעלה קטלנית ומהירה אמורה להיות פשוטה, לא? כל כך מסובך להשיג את החומרים שנדרשים לשם כך?

אני מדגיש שוב: אני לא רוצה להיכנס כאן לשאלה המוסרית. אם ברצונכם לדון בה, אנא עשו זאת בפסקה נפרדת. Tzafrir - שיחה 12:27, 25 באפריל 2017 (IDT)

העניין הוא שיצרני הרעלים אינם מוכנים למכור את הרעל (ו/או את חומרי ההרדמה) למי שישתמש בו להוצאות להורג. אני חושב (לא בטוח) שהממשלות באירופה ואולי אפילו האיחוד האירופאי בעצמו יטיל עליהם עיצומים אם יעשו כן. להבנתי כבר אין בארה"ב יצרניות שיודעות לייצר את הרעלים הללו. בנוסף מערכת המשפט בארה"ב לא מרשה להוציא להורג עם כל רעל וכל חומר הרדמה, אלא היא רוצה להיות בטוחה שהמוות נעשה ללא יסורים מיותרים. כך שהמגוון שממנו ניתן לבחור מצומצם. ‏«kotz» «שיחה» 16:06, 25 באפריל 2017 (IDT)
בוא נבדיל בין שני סוגי החומרים: חומר מאלחש ורעל. לשני סוגי החומרים הללו יש שימושים אחרים. נראה לי מאוד מוזר שדווקא על כך הדברים תקועים. זה נשמע לי הרבה יותר כמו תירוץ. Tzafrir - שיחה 16:10, 25 באפריל 2017 (IDT)
מבלי להכיר מקרוב או באופן מקצועי, זה לא נשמע לי תירוץ. אני יודע מהתחום שלי (פיסיקה גרעינית) שחברות שמייצרות ציוד מחקרי מוכרות אותו תחת הסכם משתמש קצה שמגביל את השימוש לצרכים ספציפיים משיקולים של אמנות בינלאומיות כאלו ואחרות. חברות שמייצרות סמי הרדמה הם חברות שאמורות לשווק תרופות לטובת ריפוי אנשים ולא הריגתם בניגוד לרצונם. מאוד ייתכן שיהיו ממשלות שיטילו עיצומים על חברות תרופות שיספקו סמי הרדמה לטובת הליך הריגת אדם בניגוד לרצונו, ומאוד ייתכן שחברות תרופות ימנעו מצד עצמם לספק אותם כדי לא "להסתבך". אם זוהי מדינות החברות, ההבדלה בין חומר מאלחש לרעל לא רלוונטית - כי החברות לא ימכרו את שניהם לממשלות המעוניינות בכל בגין מטרת השימוש. כל זה נאמר מתוך ניחוש ולא מתוך הכרת המציאות בפועל. משה פרידמן - שיחה 16:24, 25 באפריל 2017 (IDT)
מה מונע מחברה אחרת לייצר את אותו החומר? לדוגמה: מעבדה קטנה מארקנסו יכולה אפילו לייצר את החומרים הללו במחירי הפסד רק בשביל הפרסום. Tzafrir - שיחה 18:12, 26 באפריל 2017 (IDT)

נראה לי שאתה מניח שמנת יתר של חומר הרדמה יגרום למוות ללא כאבים מיותרים. זה לא בהכרח כך; ובוודאי שלא הוכח שזה המצב בצורה משביעת רצון. אפילו כשמבצעים בסוסים וכלבים "המתת חסד" עושים זאת עם קוקטייל תרופות (מאלחש + ממית). אין כאן שום קונספירציה, כל הדברים הללו מתועדים היטב. אם האנגלית שלך טובה ויש לך קיבה סבירה אתה יכול לצפות בג'ון אוליבר מ-2015. המצב מאז לא השתפר (בשום מובן) ככל שאני יודע. ‏«kotz» «שיחה» 17:12, 25 באפריל 2017 (IDT)

סודיום פנטוברביטל הוא גם מרדים וגם ממית ללא כאבים ובו משתמשים להמתות חסד בארגון דיגניטס וכן במדינת אורגון שבארה"ב וגם בישראל החומר קיים בזריקות בשם פנטל ומשמש להמתת חסד של בעלי חיים ובאמת היה מענין לדעת למה לא משתמשים בזה גם בהוצאות להורג62.219.140.149 15:55, 26 באפריל 2017 (IDT)

אדריכלות הרומנסק והאדריכלות הגותית[עריכת קוד מקור]

שלום, אשמח לדעת מדוע אדריכלות הרומנסק מתייחדת בכל כך הרבה מינימליסטיות בעיצוב הפנים שלה? ידוע לי כי בכנסיות רבות בסגנון זה היו גגות מעץ שהסתירו את התקרה המקומרת (אומנם לא כמו הגותית אבל עדיין מקומרת). ידוע לי גם כי בכנסיות מוקדמות מימי הביניים כמו למשל בקפלה הפלטינית של ארמונו של קרל הגדול בבאכן עיצוב הפנים אכן היה עשיר בעיטורים. כך גם היה עיצוב הפנים באדריכלות הגותית שבאה אחריה כך ששאלתי הבאה תהיה מה גרם למעבר כל כך חד בעיצוב פנים אדריכלי זה? תודה רבה לעונים!Shaun The Sheep - שיחה 14:54, 25 באפריל 2017 (IDT)

בין השאר התקופה והנסיבות ההיסטוריות. עד המאה ה-12 אירופה הייתה ענייה יחסית וכן מקום אלים ולא בטוח. הכנסיות נבנו לעתים קרובות מעץ (חומר גלם), כי אז הבנייה באבן הייתה פחות נפוצה, ורבות מכנסיות אלה פשוט נשרפוף, אם ממכות ברק ואם מפשיטת כנופיות, ועל חורבתיהן בנו כנסיות אבן. כנסיות האבן שנבנו היו פשוטות ודמויות מבצר, מטעמי חיסכון כלכליים והגדלת שרידות הכנסייה בתקופה של חוסר סדר ופורעי חוק אלימים. עם חלוף השנים, ובעיקר בעקבות מסעות הצלב וגילוי מחדש של המזרח, המסחר באירופה החל לפרוח והצלבנים שחזו במבני האבן המפוארים של המזרח ובמבצרי האבן הכבירים הביאו לאירופה את הבנייה באבן, ויותר ויותר מבנים נבנו מאבן במקום מעץ, בעיקר מבצרים, טירות וכנסיות גדולות. בהתחלה הכנסיות נבנו עם קירות עבים וחלונות קטנים כדי שישרדו ולא יקרסו, אך בחלוף השנים, ככל שהבנאים האירופאים צברו ניסיון בבנייה באבן וכן כסף רב, הכנסיות נהיו יותר הדורות ומפוארות. באמצע המאה ה-12 אירופה כבר הייתה עשירה עם מסחר פורח, עם מבני אבן מפוארים ועם ניסיון בבנייה, סיתות וגילוף אבנים. תנאי רווח זה היוו את הסיבה החומרית והרקע ההיסטורי לאדריכלות הגותית. המקור הרעיוני לאדריכלות הגותית מפורט בערך המומלץ אדריכלות גותית. אגב, לקח זמן עד שהסגנון התפשט ברחבי אירופה והיו תקופות שבהן הוא חפף לאדריכלות רומנסקית. ‏ MathKnight (שיחה) 15:57, 25 באפריל 2017 (IDT)
אני לא בטוח שתשובה זו מדויקת במאה אחוז. לא כל האזורים באירופה היו מסוכנים בתקופה הנדונה. היו יחסי מסחר גם לפני מסעי הצלב. למעשה, הייתה נוכחות ביזנטית בדרום אירופה במשך מאות שנים (אזור איטליה) והיה מגע עם הביזנטים. היה גם מגע עם הערבים. גילגמש שיחה 17:27, 25 באפריל 2017 (IDT)
ההערכה של סטיבן פינקר היא ששיעור הרצח עמד על עשרות מקרים ל 100,000 איש לשנה. זה די אלים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:29, 25 באפריל 2017 (IDT)
השאלה מתייחסת למרכז, צפון ומערב אירופה (בעיקר צרפת והמרחב הדובר גרמנית, ואולי גם אנגליה, ספרד ומדינות צפון אירופה) - שם אדריכלות הרומנסק והאדריכלות הגותית היו דומיננטיות ונפוצות. באיטליה הייתה השפעה ביזנטית חזקה ולכן הגותיקה לא ממש תפסה שם. ‏ MathKnight (שיחה) 22:51, 25 באפריל 2017 (IDT)

שטח גלילי ו-Unincorporated area[עריכת קוד מקור]

שאלה למשפטנים ונדל"ניסטים: האם הערך שטח גלילי מדבר על בדיוק אותו נושא עליו מדבר הערך באנגלית en:Unincorporated area ובעוד 23 שפות? כרגע הם מופרדים. ‏DGtal‏ - שיחה 16:40, 25 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מומחה, לא משפטן ולא נדל"ניסט. אבל מקריאת הערכים וחלק מהמקורות עולה:
  1. הערך האנגלי מתאר את התופעה הרחבה, ששטח גלילי הוא מקרה פרטי שלה. לכן לא נכון לקשר אותם ע"י interwikiþ
  2. המשפט In Israel all land, except military areas, is subdivided into 393 municipalities which are further classified, normally by population, as City, Local Council, or Regional Council. All three types of municipality provide services including zoning and planning. בערך האנגלי לא נכון. ‏«kotz» «שיחה» 18:32, 25 באפריל 2017 (IDT)

פלסטין כשם נרדף לערבים המתגוררים באיו"ש[עריכת קוד מקור]

בבקשה אם כמה שפחות דעות פוליטיות. אני יודע שהנושא רגיש.

אני שם לב לכך שבעבר השם "פלסטין" היה נייטרלי מבחינת יהודים/ערבים. לדגומה בהרבה מסמכים תרום הקמת המדינה גם בשפה העברית המקום מכונה "פלשתינה" (עם אופציות איות נרחבות). האם לאחר מלחמת העצמאות? האם שטח כיבוש ירדני נקרא "פלסטין" בסוף שנות ה-40? שואל השאלות - שיחה 17:25, 25 באפריל 2017 (IDT)

ממש לא. בתקופת השלטון הירדני (1967-1948) הממלכה הירדנית הייתה מורכבת משתי הגדות של הירדן, והכינוי הממשלתי הנהוג לשטחים היה ״הגדה המערבית״. המונח פלסטין לא שימש משום בחינה רשמית, שכן עבדאללה שאף לסיפוח מלא של האזור, למרות מס השפתיים שלו בנוגע לדאגה לפלסטינים. ‏Lionster‏ • שיחה 17:29, 25 באפריל 2017 (IDT)
א. אם תעיין בארץ ישראל תראה שהמונח 'פלשתינה' הוטבע ע"י הנציב הרומי ששלט בארץ (או מה שנותר ממנה) לאחר דיכוי המרידות כולן. שם זה נותר בתיעוד לאורך ההיסטוריה כולה מאז, ואומץ לבסוף ע"י הישות הפלשתינית. מטבע הדברים, בטרם (שים לב, טרום צ"ל בט', כמו טרם) היות כאן מדינה יהודית עם שמה הנוכחי שניתן לה עם הקמתה, השתמשו במונח שהיה מקובל עד אז, על בסיס השלטון הרומי שטבע את השם. אגב, השטח שהיה כלול תחת השליטה הרומית בזמנו אינו חופף את שטח מדינת ישראל או אף של ארץ ישראל, בשלביה השונים.
ב. אינני בטוח שהמונח 'גדה מערבית' הוא שם רשמי. דומני שמשמעותו פוליטית בלבד. גיאוגרפית, מדובר ביהודה ושומרון. לאמיתו של דבר, מבחינה היסטורית, חבל ארץ זה לא היה שייך לאיש מעולם, מאחר והוא לא נכלל במה שהבריטים העניקו לעבדאללה, מקים הממלכה ההאשמית. אחרי כמה מגעים עם מנהיגי מדינת ישראל המתהווה (בעיקר עם גולדה מאיר), לגבי השתתפותו במלחמה שהולכת להיות, פלש לחבל ארץ זה וכבשו, שנותר תחת כיבוש ירדני עד 1967. סקירה היסטורית קצרה ועובדתית בלבד. בנצי - שיחה
השם Palestine מופיע בהצהרת בלפור ומשמש כשם לאורך כל ימי המנדט. עד מלחמת העצמאות הממלכה ההאשמית נקראה ממלכת עבר הירדן. לאחר המלחמה היא שינתה את שמה לממלכת ירדן בעקבות סיפוח הגדה המערבית של הירדן: השם הזה הוא שם מנקודת מבט ירדנית. אין כיום חבל ארץ שלא היה שייך לאיש מעולם (אפילו על אנטארקטיקה יש סכסוכי בעלות). דוגמה אחת מני רבות: אחמד אבן טולון. ר' גם כיכר השוק ריקה. Tzafrir - שיחה 11:12, 26 באפריל 2017 (IDT)
דבריך אינם מדוייקים. א. מה זה "אין כיום...שלא שייך" ? יש תהליכים מלחמתיים ו/או מדיניים הקובעים זאת. באזור שלנו היו חילופי ידיים בין האימפריה העותומנית לבין האימפריה הבריטית. בהדרגה, זו פרשה משליטתה, עם הסכמים כאלה ואחרים, ועם מובלעות כאלה ואחרות, שרצו להמתין איתן מסיבות שונות. בנקודת הזמן של ההתהוות המדינית של ירדן יהודה ושומרון לא היו שייכים לאיש, כי לא היתה ישות מדינית אשר החליפה את המנדט על חבל ארץ זה. כך גם עם רצועת עזה. ב. אין 'אנטרקטיקה', אלא אנטארקטיקה, המורכבת משתי מילים: האנטי של ארקטיקה, כלומר, הקוטב הנגדי לקוטב הצפוני. אין סכסוכים על יבשת זו, ולהצהרות כאלה ואחרות אין משמעות מדינית. קיים הסכם בינלאומי לפי אף מדינה לא יכולה לטעון לבעלות כלשהי. רק משלחות מדעיות פועלות שם, בצורה מתואמת. כ"כ ההשוואה לא מתאימה משום בחינה שהיא. בנצי - שיחה 20:21, 27 באפריל 2017 (IDT)

באיזה שלב השם "פלסטין" הפך להיות שמם של תושבי איו"ש הערבים? אני מנחש שזה אחרי ששת הימים. שואל השאלות - שיחה 18:01, 26 באפריל 2017 (IDT)

הפלסטינים היהודים הפסיקו להשתמש בשם ואילו הפלסטינים הערבים המשיכו להשתמש בו גם לאחר מלחמת העצמאות. ר' ממשלת כל פלסטין. ארגון פת"ח נוסד בשנת 1959 ואילו הארגון לשחרור פלסטין: בשנת 1964. תהליך נוסף היה כשלונה של האידאולוגיה הפאן ערבית: בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, נראה לי שהיה נכון הרבה יותר לדבר על ערבים מאשר על פלסטינאים. והם אכן קיבלו עזרה רבה מערבים אחרים. יכול להיות שגם בתגובה למלחמת העצמאות (שבה המדינות הערביות השונות לא הציגו חזית מאוחדת. וגם לאחריה לא נשאר שריד למנדט הבריטי מהצד הערבי) וביתר שאת לאחר כשלון הפאן ערביות של נאצר, ערביי פלסטין החליטו להיות מזוהים יותר עם פלסטין מאשר עם הערביות. Tzafrir - שיחה 18:31, 26 באפריל 2017 (IDT)
יש להדגיש ש"הגדה המערבית" הוא שם ירדני לגמרי, במדינת ישראל אפשר לומר "הגדה המזרחית" נת קייק - שיחה 17:05, 27 באפריל 2017 (IDT)
"הגדה המערבית" מציינת את השטח ממערב לירדן, ללא קשר לשטח הריבונות של המדינה השולטת בו. משה פרידמן - שיחה
המנדט הבריטי לפלשתינה היה תחילה על כל שטח ירדן וישראל של היום. – אסף (Sokuya)שיחה 20:44, 27 באפריל 2017 (IDT)
'הגדה המערבית' אינו מושג גיאוגרפי תמים, והוא נוצר בנסיבות פוליטיות ולצרכים פוליטיים. לפני הסכסוך הישראלי-ירדני הוא כלל לא היה קיים, כי לא היה צורך בו. העולם אינו רק מה שרואים בהצצה רגעית, ותמונת התהליך יש בה כדי ללמד גם על התמונה הרגעית. בנצי - שיחה 01:18, 28 באפריל 2017 (IDT)
נכון, זהו בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת. רבים לא יודעים זאת. בנצי - שיחה 01:18, 28 באפריל 2017 (IDT)

מה היתה הדת של משפחת קים הצפון קוריאנית?[עריכת קוד מקור]

כמובן שהטענה היום היא שכל הצפון קוריאנים הם אתאיסטים אך השאלה היא מה הייתה הדת של מייסד המדינה קים איל סונג או לפחות של אבותיו62.219.140.149 15:56, 26 באפריל 2017 (IDT)

לפי הערך עליו משפחתו הייתה נוצרית. ‏DGtal‏ - שיחה 21:00, 26 באפריל 2017 (IDT)

האם אפשר היום למצוא באינטרנט את כל הידע הדרוש ליצירת פצצת אטום?[עריכת קוד מקור]

השאלה מתייחסת כמובן לתחום הידע ועדיין צריך גם להשיג את החומרים כגון אורניום פלוטוניום ועוד וכן את המעבדות בשביל לייצר את הפצצה62.219.140.149 15:59, 26 באפריל 2017 (IDT)

זכור לי (לא זוכר מאיפה. אני מקווה שזה נכון) שמתישהו (בשנות השבעים של המאה העשרים?) האמריקאים רצו לבדוק עד כמה הידע הנדרש לייצור פצצה זמין. הם לקחו סטודנט (לתואר ראשון לקראת סיום התואר? לתואר שני) ודרשו ממנו לתכנן פצצת אטום בהינתן כמות מספקת של אורניום בקיע, תקציב צנוע, חומרים זמינים ומידע זמין. תוך חודש הוא הצליח לתכנן פצצה בסיסית. אם זה נכון, אני מניח שכיום אפשר למצוא את כל המידע הרלוונטי באינטרנט. Tzafrir - שיחה 18:05, 26 באפריל 2017 (IDT)
אני די בטוח שלמוצא את עיקרון הפעולה של הפצצה זאת לא בעיה. הבעיות הן הנדסיות- - איך למנוע ממנה להפעיל את עצמה באופן ספונטני מצד אחד ולגרום לה להיות מופעלת באופן יזום מצד שני. אני בטוח שעם הידע של מהנדסי גרעין (מסלול לימוד בבן-גוריון) שרובו ככל הנראה זמין ברשת, ניתן לבנות פצצת אטום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:12, 26 באפריל 2017 (IDT)
מצטרף לדעתו של העורב. נראה לי אפשרי בשתי הסתיגויות: (1) חוסר בנסיון מקצועי ובידע אנושי עשוי בסבירות גבוהה לגרום לכך שהפצצה לא תעבוד, או, גרוע מכך, תתפוצץ באופן לא יזום. מהותית זה לא שונה מההבדל בין ללמוד איך לבנות מסוק באינטרנט לבין לבנות אחד בעצמך ללא כל נסיון ולקוות שהוא לא יתרסק. (2) כמעט בטוח שסוכניות הביון יאתרו את הנסיון הזה בשלב מאוד מוקדם, וידאגו לכך שהתכנית לא תצא אל הפועל. מסקנה: אל תנסו את זה בבית. משה פרידמן - שיחה 19:52, 26 באפריל 2017 (IDT)
ראו גם en:John Aristotle Phillips.
פצצת אטום במודל "תותח" היא מנגנון הרבה יותר פשוט ממסוק. יותר בכיוון של לגו הנדסי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:58, 27 באפריל 2017 (IDT)
המנגנון יותר פשוט, היישום לא. מתקשה להאמין שאדם חסר נסיון בתחום יצליח לבצע את זה לבדו. אני מזכיר שניסוי וטעיה זו לא ממש אופציה כאן. משה פרידמן - שיחה 20:26, 27 באפריל 2017 (IDT)
אנשים מצליחים לאלתר מטעני צינור. למעט הדרישה לחומרי גלם לא זולים וכמובן לאורניום מועשר מאד, אין פה מורכבות מעבר לזה אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:01, 27 באפריל 2017 (IDT)


ואחרי כל התשובות האלה, מישהו יכול להסביר למה התפיסה המקובלת היא שלאיראנים אין עדיין נשק גרעיני? למה שהם לא יצליחו, ב20-30 שנות מאמץ, במה שארה"ב עשתה ב-5 שנים, ישראל של שנות ה-60 עשתה בפחות מעשור, ומאז הצליחו (בן השאר) גם הודו (שנות ה-70), פקיסטן (שנות ה-80) וצפון קוריאה, כולן לא בדיוק מהמדינות המפותחות בעולם. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:37, 27 באפריל 2017 (IDT)

ההנחה המקובלת שהתבטאה בעיתונות היא שהמכשלה הייתה ייצור כמות מספקת של אורניום מועשר לרמת פצצה (העשרה של כ 90%, לעומת העשרה של כעשרה אחוזים שמספיקה לכור גרעיני). מההשקעה הגדולה בטורבינות גז הסיקו שזו הדרך בה איראן בחרה (ולא שימוש בכור דגירה שמייצר פלוטוניום, כפי שככל הנראה עשתה ישראל). אחרי החומר הבקיע קל יחסית לעקוב בזכות הקרינה שהוא פולט שאינה ניתנת למיסוך (קרינת נויטרונים).
למיטב הבנתי את המתקנים הגרעינים עצמם, לא חמושים באורניום/פלוטוניום, כבר ייצרה איראן במתקן פורדו, ואילו את העשרת האורניום, שיכלה זה מכבר להגיע למאסה הקריטית, הם הפסיקו ביוזמתם, אולי בעקבות איום של ארה"ב. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:51, 27 באפריל 2017 (IDT)
כמו שנכתב, פצצת פלוטוניום מהסוג שאולי יש לישראל היא הרבה יותר מהירה לייצור. כמו כן, לישראל הייתה תמיכה בין לאומית, בין השאר צרפתית (זכור לי סיפור שראיתי לפיו פרס נועד עם נשיא צרפת, אך הם לא חתמו על ההסכם עד סוף יום בו הוחלף הנשיא, והשניים חתמו על מסמך שנשא את התאריך של היום הקודם על מנת שיוכלו לחתום את ההסכם כאילו הוא עדיין היה הנשיא). ולסיום, ארצות הברית, כדי לבנות פצצה בחמש שנים, כינסה את כל המוחות הגדולים שהיו בשטחה (ואני נוטה להאמין שהיו בה יותר מאשר שיש באיראן, בעיקר עם כל הגירוש של מלומדים יהודים מאירופה). קוריוז מספר שהם ניצלו כל כך הרבה נחושת בשביל להקים המון צנטריפוגות במעט זמן, שכאשר היו צריכים להכין כבלי חשמל - הכינו אותם מכסף, שכן אזלה הנחושת. Eyalweyalw - שיחה 19:19, 27 באפריל 2017 (IDT)
קרינת נויטרונים לא ניתנת למיסוך? אתמהא! משה פרידמן - שיחה 20:26, 27 באפריל 2017 (IDT)
האם הגבת אליי? אם כן, לא הבנתי את ההערה. Eyalweyalw - שיחה 21:33, 27 באפריל 2017 (IDT)
כנ"ל. לא ניתן לעצור נייטרינו (וקשה מאוד לעצור נייטרונים). אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:57, 27 באפריל 2017 (IDT)
לי דווקא זכור ההפיך. שכבת בידוד דקה יחסית של פולימרים בולמת את רוב הניטרונים (שמגיבים חזק עם החומר). נייטרינו זה סיפור אחר לחלוטין כי אין להם אינטראקציה חזקה. עסקתי הזה מאוד מזמן, אולי אני חלוד טיפה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:06, 28 באפריל 2017 (IDT)
קורבוס, איזו אינטראקציה בדיוק מקיימים מולקולות הפולימרים הללו, עם הניוטרונים ? ובפרט, אתה מדבר על "אינטראקציה חזקה". מה מיוחד בפולימרים אלה, שלא קורה בחומר אחר ? בנצי - שיחה 01:23, 28 באפריל 2017 (IDT)
אינטראקציה בשם "לכידת נייטרון" (Neutron capture), שאם אני לא טועה מערבת פאיון אפס. הפולימרים מיוחדים בכך שיש להם שרשרת ארוכה של CHים ולכן חתך פעולה גדול לאינטראקציה חזקה. זכור לי במעומם שצריך ריכוז גבוהה של אטומי H לצורך זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 28 באפריל 2017 (IDT)
מתי אתה נוסע לאכול עוגה צהובה בקונגו Smiley lol.gif, ניוטרונים חופשיים לא נשארים כאלה לזמן רב, ניוטרון לכשעצמו אינו יציב, הימצאות חלקיקים להתנגשות אלסטית ולבליעה אכן מסייעת, ואינה מטיבה עם הבריות לכן נעזרים במים כבדים ש"בולעים" ביעילות ניוטרונים. מבחינת דלק גרעיני, אני חושש שהיום ישנה בעיה בעיקר עם פסולת מאתרים גרעיניים (תחנות כח, בתי חולים...). אם למישהו יש ממון ותושייה, זה בהחלט תחום בעייתי, גופי ביון מנטרים מכרות מוכרים, מנטרים ידע (מדענים ומדעניות) אך התחום אינו הרמטי בעיקר בגלל היעדר שיתוף פעולה בין מדינות. אין ספק שבמידה והאיראנים ירצו בכך תהיה להם יכולת גרעינית, הסיפור האיראני אינו על גרעין אלא על ריבונות. יודעים שאין להם יכולת גרעינית כי לא מעט מודיעין מסתובב (ונכרה) בנושא. נייטריני לא מסוכנים, להבדיל מניוטרונים, ולישראל למיטב ידיעתי אין אמצעים לניטור של נייטריני, נדרשים לכך מתקנים מיוחדים, במעבה חומר, במעבה מים מזוקקים, יש כאלה (המפורסמים) באיטליה, יפן, ארה"ב... 31.154.81.64 03:09, 28 באפריל 2017 (IDT)
עונה במרוכז לדברים שעלו: 1. אין שום בעיה למסך נויטרונים. מנסיון אישי. 2. בלתי אפשרי למסך נויטרינו, אבל גם כמעט בלתי אפשרי להשתמש בהם כדי לנטר מאגר של חומר בקיע. 3. נויטרונים שכן משתחררים מאורניום יציבים מספיק כדי להגיע לכל מקום בכדור הארץ לפני שהם מת פרקים, מבחינת זמן החיים שלהם. 4. לבנצי: כדי לעצור נויטרונים צריך הרבה אטומי מימן. כל השאר זה בעיקר קישוט. אין משמעות לתרכובות כימיות. 5. אין לי נסיון עם בנית פצצות כלשהן, אבל יש לי נסיון בפיסיקה גרעינית נסיונית, בקרינת נויטרונים, בעבודה עם חומרים רדיואקטבים, ובחישובים של ריאקציות גרעיניות. על בנית נשק גרעיני אני יודע כמו כולכם מהרשת. אני משוכנע שמדובר על משימה שידע תיאורטי לא מספיק בשבילה. יש יותר מדי טעויות שאפשר לעשות שיגרמו לנפל, או במקרה היותר סביר לפיצוץ לא מבוקר. אבל הנקודה הזו היא כנראה עניין של הערכה אישית, אז חבל להתווכח. משה פרידמן - שיחה 03:40, 28 באפריל 2017 (IDT)
האם קרינת הנויטרונים של פצצה המורכבת על טיל בסילו תעצר בדלתות הסילו? אני בספק. למיטב ידיעתי על מנת לעצור נויטרון (וגם חלקיקי אלפא) חייבת להיות פגיעה בגרעין אטום, וזה דורש מעבר דרך די הרבה חומר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 06:42, 28 באפריל 2017 (IDT)
אילו הנפץ היה פועל כל העת, הפצצה הייתה מתפוצצת! מה זה הרבה חומר...באזור בו מתרחש ביקוע מבוקר הכל שקוע במים כבדים, לא צריך הרבה, צריך שלא יהיה מוצא מבלי התנגשות, זה לא "הרבה" (זה ניתן לכימות). אני נוטה לסבור שהבעיה היא לא בהנדסת המתקן אלא ביישום בשל הניטור המודיעיני. ניוטרון אולי בריק יחצה מרחק של עשרות אלפי ק"מ, לא בכדור הארץ.31.154.81.64 07:25, 28 באפריל 2017 (IDT)
מבנה פצצת אטום כולל חומר בקיע שמשחרר קרינת נייטרונים כל הזמן. בנוסף, אנחנו מדברים פה על פצצות ועניין ההטבלה במים של ביקוע מבוקר פשוט לא שייך לנושא. השאלה שלי נשארת - מה עולה בגורלה של קרינת הנייטרונים מפצצה שמוכנה לשיגור? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 11:10, 28 באפריל 2017 (IDT)
אינני יודע איך בונים סילו, והאם יש הכרח לאחסן פצצות דווקא שם. על כל פנים, אם מדובר במתקן גלילי ארוך עשוי בטון עם קוטר דומה לזו של הפצצה, ללא כל הגנה מלמעלה, רק גלאי שיוצב בדיוק מעל לפתח היציאה יוכל אולי לגלות משהו. ממש בדיוק. בהנחה שפתח היציאה חסום בבטון גם זה אי אפשר לגלות. את עובי הבטן הדרוש אני יכול לחשב אם זה נחוץ. כאמור, צריך בשביל זה לטוס עם גלאי ולקבוע אותו סטטית בדיוק מעל לפתח היציאה. משה פרידמן - שיחה 13:11, 28 באפריל 2017 (IDT)
בדיוק בשביל זה יש לוויני ריגול ומטוסי ריגול. אגב דוגמה (שגויה) של איתור פצצת גרעינית באמצעות גלאים בא ממלחמת יום הכיפורים, אאז"נ. האמריקאים זיהו זיהוי שגוי (הגלאי היה פגום) של נוכחות כמות גדולה של חומר בקיע על ספינה סובייטית בדרכה למצריים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:21, 28 באפריל 2017 (IDT)
כלומר, במקרה הטוב ניתן יהיה לאתר ראש נפץ שמורכב על טיל מוכן לשיגור, כשאתה יודע בדיוק איפה הוא נמצא (כי אין שום סיכוי שלווין "במקרה" יעבור בדיוק מעל פתח הסילו). וגם אז אני בספק רב מאוד אם ניתן יהיה לגלות זאת בעזרת לווין. נשמע לי על גבול הדמיון. האם ידוע לך על יכולת מבצעית שכזו? ואולי לא מדובר על קרינת נויטרונים, אלא על משהו אחר שלא חשבתי עליו? משה פרידמן - שיחה 18:46, 28 באפריל 2017 (IDT)
להלן ציטוט מדף של חברה מסחרית בתחום. אם אני מבין נכון את כוונתם, הם מדברים על נייטרינו:

A series of satellites planned to begin deployment in 1989 (temporarily delayed by the Shuttle explosion) are now aloft (2nd phase of the MILSTAR Program) They carry special sensor devices (Developed by SAIC) that can detect high-velocity spin-off particles from enriched uranium (necessary for nuclear devices). Due to the small size and velocity of these particles, no amount of shielding can block them: not lead, not earth (sub-terrainian). Radiation hazards from these particles are minimal due to limited quantity. Our satellites are fool-proof in detecting and pin-pointing the locations of enriched uranium throughout the world.

אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:51, 28 באפריל 2017 (IDT)

קשה מאוד להתייחס לציטוט, כי הוא מנוסח בצורה מאוד לא מקצועית, ואני לא יודע מהם החלקיקים המדוברים. אלו וודאי לא נויטרונים, ואני מתקשה להבין מה ההגיון, בהנחה שזה אפשרי בכלל, בהצבת גלאי נייטרינו על גבי לווין. אולי מדובר על חלקיק אחר שלא חשבתי עליו? קשה להתייחס על בסיס המידע הזה. משה פרידמן - שיחה 08:52, 30 באפריל 2017 (IDT)
לשאלה המקורית הנה קישור לניסוי שכלל שני סטודנטים, לא רק אחד, בשנות השבעים. והנה הרצאת TED של ילד בן 14 שבנה כור גרעיני אצלו בבית, הכל מחומרים שקל להשיג

כך, שכן, אפשר למצוא את הידע באינטרנט. אמא של גולן - שיחה 14:28, 28 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מומחה בתחום, אבל אני מבין שכור זה עוד לא פצצה, ודאי לא פצצה אפקטיבית שאמורה לאיים על אויב מרוחק ולא על השכנים. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 15:02, 28 באפריל 2017 (IDT)
בעבר זה היה פשוט יותר להשיג חומרים רדיואקטיביים כיום זה מורכב יותר... בעבר היה רדיום במשחות שינים ועל מחוגי שעונים, ותאורת רחוב נעזרה בנורות תוריום... כיום החומרים האלה אינם בהישג יד... ניתן לבלום-למסך ניוטרונים רק באמצעות מימן (אולי גם הליום), בהתקני פצצות או שהניוטרונים מכוונים ואין לחדור לשטף שלהם או שההתקן אינו כפי שאתה חושב, יש כל מיני דרכים לחולל ניוטרונים... כור אינו פצצה, אך במובנים מסוימים פשוט יותר לבנות פצצה מאשר כור (מתפקד וכלכלי...גוש חומר בקיע הוא טכנית כור גרעיני, אבל לא מהותית).Dovole - שיחה 15:37, 28 באפריל 2017 (IDT)
מן הסתם הכור של אותו ילד בן 14 לא היה מתפקד וכלכלי. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 16:19, 28 באפריל 2017 (IDT)
אין לי פרטים בנוגע לאותו "הישג" של הנער, אני יכול להגיד שהסיכוי שהוא הרכיב איזשהו מתקן הממיר אנרגיה גרעינית לחשמלית הוא מאוד נמוך, סביר שהוא הצליח ליצור חומר בקיע, ייתכן מאוד פלוטוניום, אפילו היום בגלאי עשן יש אמריציום 241 שנוח למדי דווקא ביצור פלוטוניום. בכל מקרה מבחינה הנדסית הרכבת פצצה פשוטה ביותר מהרכבת כור. אילן_שמעוני נייטרינו אינם ניתנים לגילוי במתקנים זעירים, המהירות שלהם קרובה למהירות האור, הם בעלי מסה מזערית, קיימים בכמויות אדירות והם בעיקר חידה. בכל מקרה הסיפור עם הלווין המגלה אורניום נשמע כמו "מלחמת דוברים", איום סרק, אני יכול לחשוב על כמה מקרים שהם מאוד בעייתים, יש אורניום מועשר מצ'כיה ועד אפריקה דרך דרום אמריקה וסין, המחשבה שאתה יכול למדוד תוצרי פריקה ממרחק היא בעייתית כשאנו מדברים על מספרים קטנים (אורניום מועשר הוא עניין של קילוגרמים בתחילת תכנית גרעינית ולא מעבר למאות), זה לא מסתדר לי כל כך עם המספרים. אני נוטה לסבור שאת המודיעין משיגים באמצעים אחרים.Dovole - שיחה 00:18, 30 באפריל 2017 (IDT)

מה היה אורח חייו של הסופר שלום עליכם?[עריכת קוד מקור]

בערך בויקיפדיה כתוב שבילדותו הוא למד בתלמוד תורה, אך כשגדל האם הוא נשאר דתי או שהפך לחילוני? 192.114.7.2 19:29, 27 באפריל 2017 (IDT)

לפי הערך נערכה לו הלוויה רפורמית, מן הסתם השתייך לקהילה כזאת. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 10:26, 28 באפריל 2017 (IDT)
באופן טיפוסי לדורו, חילוני לחלוטין. מפורצי הדרך לחילוניות היהודית (לא בכך שעיגן אותה פילוסופית אלא בכך שיצר תרבות חילונית). לפי הביוגרפיה של ג'רמי דאובר, המשפחה בחרה ברב הרפורמי יהודה לייב מאגנס לארגן את הלוויה כי היה היחיד שהיה מקובל על כל יהדות ניו יורק. יהודים מזרח-אירופאים כמעט לא היו חברים אז בקהילות רפורמיות. AddMore-III - שיחה 12:25, 28 באפריל 2017 (IDT)

שאלה בקיטלוג - תקני MARC[עריכת קוד מקור]

הפצה, הפקה, הדפסה יקבל שדה 264. שדה ה- 600 אלו הנושאים, 651 - נושא גאוגרפי וכדומה. היה וברצוני לדעת מהו שדה 245 ב- MARC לדוגמה, האם קיימת רשימה מסודרת ובה כל החלוקה של השדות, כל שדה ומה משמעותו? חיפשתי ולא הצלחתי למצוא. 77.138.185.97 15:19, 28 באפריל 2017 (IDT)

245 זה שדה של כותר ומשפט אחריות. קבל קישור לרשימה המלאה. ‏DGtal‏ - שיחה 08:32, 1 במאי 2017 (IDT)

למי 'זכויות יוצרים' של תמונות מתקופת מלחמת העולם ה-2[עריכת קוד מקור]

א. בפייסבוק התפרסמה כתבה שמקורה ב'וואלה-ניוז' אודות משפחה יהודית מתוניס, שביתה הוחרם (ברובו) ע"י קציני הצבא הגרמני במלה"ע ה-2 במהלך הכיבוש. האיש ניהל יומן בו הוא מפרט את קורות משפחתו במהלך הכיבוש (מזכיר את יומנה של אנה פרנק). הכתבה כוללת גם תמונות מקוריות מאותה תקופה, כולל של האיש ומשפחתו. אינני יודע כיצד להתייחס לתמונות אלה, קרוב ל-75 שנה מאז צולמו, שכן בדעתי לכתוב ערך אודותיו שיכלול תמונות אלו, כולן או בחלקן, או שמא עלי לבקש רשות מ'וואלה' ? ב. ובעצם, מנין לה בעלות ? אשמח לדעתכם, שבת שלום, בנצי - שיחה 19:34, 28 באפריל 2017 (IDT)

עד כמה שידוע לי זכויות היוצרים ליצירה שייכות לאדם עד 70 שנה לאחר מותו. בהקשר לשואה, יומנה של אנה פרנק פורסם ע"י אביה (הייתה על זה תוכנית ביס דוקו ביום השואה האחרון). מיין קמפף, לדוגמא, הזכויות עליו נגמרו ב 2015, וכשזה קרה בגרמניה פרסמו מהדורה שלו, שמכילה הערות לצד התוכן המקורי במטרה לסתור את תורת הגזע. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:56, 5 במאי 2017 (IDT)
תודה על תשובתך. את מה שאתה כותב אני יודע. אדגיש את מה שנתון בשאלה במקרה הזה: אינני יודע מי בעליהן המקוריים של התמונות עצמן. יתכן והן של קלמנט חורי עצמו (באחת מהן נראה הזוג יחד עם ביתם הקטנה, ובאחרות, חיילים נאצים צועדים ברחוב בתוניס, וטנקים גרמניים ש'נדפקו' בשדה קרב לא מזוהה, בהתאמה). אני גם לא יודע מאין השיגם כותב הכתבה בוואלה. כנראה, שהדבר הנכון לעשותו כעת הוא לברר את השאלה האחרונה. האם לדעתך, עצם פירסומם ע"י וואלה מקנה להם או לכותב הכתבה בעלות כלשהי, יהיו אשר יהיו הבעלים המקוריים ? אציג זאת אחרת: נניח שראיינתי אותך לצורך כתבה בעיתון, ובמהלך הראיון אישרת לי לצלם תמונות השייכות לך, שזמנן מעל 70 שנה. האם עצם קבלת הרשות לפרסם את הכתבה על תמונותיה, יש בה כדי להקנות 'זכויות' כלשהן לעיתון או לעיתונאי, השוללות ממני בדרך כלשהי, לעשות שימוש באותן תמונות ? ואם כבר, העניין מזמין שאלה כללית יותר: מה דינן של תמונות המתפרסמות בעיתונות הכתובה, המצולמת או האינטרנטית (בהנחה שמדובר בתמונות שזמנן המקורי מעל 70 שנה) ? בנצי - שיחה 14:47, 6 במאי 2017 (IDT)

המרת דיסק גיבוי חיצוני מפורמט FAT32 לפורמט NTFS[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין להמיר את מבנה מערכת הקבצים של דיסק חיצוני (1 טרה) מן הפורמט הנוכחי, FAT32, לפורמט NTFS. כבר יש לא מעט דאטה על הדיסק - תיקיות שונות שגיביתי ממחשבים שונים. האם הרצת הפקודה הבאה:

convert F: /fs:ntfs

לא תפגע בנתונים שכבר גיביתי על הדיסק? אלדדשיחה 20:06, 28 באפריל 2017 (IDT)

בינתיים יש לי שאלה נוספת:
בהנחה שהחלטתי שאני מעוניין בכל זאת להריץ את הפקודה, הנה המשך הסיפור:
הפקודה שנתתי הייתה:
convert f: /fs:ntfs
בתגובה, אני מקבל את ההודעה הבאה:
The type of the file system is FAT32
Enter current volume label for drive F
וכאן אני מסתבך. כונן F, שמשמש עבורי לגיבוי, הוא ללא שם מסוים, ואין לי מושג מה להקליד שם. לא משנה מה אני מקליד (Enter, או :F, או סתם כותרת כלשהי), אני מקבל את הודעת השגיאה הבאה:

An incorrect volume label was entered for this drive

והמערכת יוצאת מפקודת convert בחזרה ל-prompt.
איך אפשר בכל זאת להמשיך לביצוע פקודת convert ? אלדדשיחה 23:34, 28 באפריל 2017 (IDT)
נסה להריץ dir f: ולראות אם זה עוזר. ולאחר מכן label f: שאולי יעבוד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:47, 28 באפריל 2017 (IDT)
תודה, יגאל. בינתיים קיבלתי טיפ להריץ :Vol F, וזה עבד. התווית של הכונן הייתה SAMSUNG, אז הזנתי אותה, והפקודה המשיכה. היא גם הסתיימה, והופתעתי לקבל את ההודעה, בסיום ההרצה וההשלמה של Convert, שנמצאו errors בכונן, וחלונות לא תתקן כי לא הוספתי את המתג F/ - כעת מופיעה השאלה האם to convert lost chains to files. ואני לא בטוח איך אני אמור להמשיך מכאן. אלדדשיחה 00:08, 29 באפריל 2017 (IDT)
טוב, בגלל השגיאות שנמצאו, הפקודה נכשלה. קיבלתי הודעה שהדיסק לא הועבר לפורמט NTFS. אלדדשיחה 00:12, 29 באפריל 2017 (IDT)
מציע שתעתיק את כל החומר לדיסק אחר (פנימי, או חיצוני או חיצוני זמני) ואז לפרמט את הדיסק החיצוני שלך ל-NTFS. אם אין אפשרות כזו - אז לפני ההמרה תריץ בדוס (CMD) את הפקודה chkdsk f: /f. חזרתישיחה 02:41, 29 באפריל 2017 (IDT)

האם בוז לתרבות הישראלית הוא חלק מהתרבות הישראלית?[עריכת קוד מקור]

אני שם לב כבר כמה שנים שבארץ מזלזלים, לועגים ובזים לכל יצירה ישראלית. אנשים מלגלגים על דיבוב לעברית, על תרגום לעברית של ספרות. וגם על סדרות וסרטים ישראלים מקוריים. קומיקס ישראלי לא יתפס כמשהו רציני, אלא רק הומוריסטי קליל. תתארו לכם סרט מדע בדיוני ישראלי: ישר תהיה לכם תחושת זלזול. אנשים לא סומכים על אתרי חדשות ישראלים. אם מישהו יזכר במשחק מחשב ישראלי - רוב הסיכויים שהוא יזכר בזה בהומור. למה ישראלים רואים בתרבות שלהם נחותה? 213.55.176.145

אני לא חולק עליך לחלוטין, אבל אתה קצת מגזים. יצירות רבות זוכות לכבוד; וגם כשיש לעג הוא פעמים רבות בולט בחלקים מסוימים של החברה הישראלית והרבה פחות באחרים. המגזריות משחקת כאן תפקיד מרכזי. נרו יאירשיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 12:59, 30 באפריל 2017 (IDT)
דווקא בתחום הקומיקס ישנם יוצרות ויוצרים בולטים בעולם (רותו מודן). בכל תחום תרבותי ישנה ביקורת התרבות, יש להבין שההישג איננו ישראלי אלא הישג אישי. אנחנו יכולים להלל את הכדורגל הישראלי רק כי הוא ישראלי, אך אנו לא יכולים להתווכח עם מדליה אולימפית של גל פרידמן כהוכחה להישג יוצא דופן. הקולנוע בישראל מוערך למדי. הדיבוב לעברית הוא סוגיה תרבותית אחרת של מי שרוצים בעיקר להפגין ידע, אך גם מוטמעת בהם התפיסה שבעולם הגדול יש אוכויות שאין בעברית...זה מקרה מקובל בעמים ובלשונות, הגרמנים מעריצים את האיטלקית (דובר איטלקים נתפס כאינטיליגנט), בארה"ב המבטא הבריטי מעיד על מעמד, סגנון, השכלה, ידע. באנגליה מתבלים במילה צרפתית כדי לשוות נופך אינטלקטואלי או מילה בלטינית. בעברית עושים זאת מגזרים שונים באופנים שונים, עורכי דין הרבה פעמים בבורות מתבלים במונחים ארמיים (מורשת התלמוד) מותב השופטים ולא מושב השופטים... ואחרים מתבלים שפתם באנגלית בעבור אותו נופך בדיוק "אני טוב" או "אני טוב יותר" :-).Dovole - שיחה 20:16, 30 באפריל 2017 (IDT)
קומיקס ישראלי לא יתפס כמשהו רציני? כנראה לא שמעת על זבנג! בשנות ה-00'. – אסף (Sokuya)שיחה 23:04, 30 באפריל 2017 (IDT)
בדיוק על קומיקסים כאלה אני מדבר: רואים שזאת בדיחה והיחס בהתאם. בו נשווה לקומיקס כמו "V for Vendeta", watchmen, או דוקטור סטריינג'. אני חושב שהתוצאה ברורה. 213.55.176.145 00:41, 1 במאי 2017 (IDT)
ובכן בעבור מה הזכרתי את רותו מודן?! אני חושב שאתה חושב קצת כמו הנאצים על תרבות נחותה, מנוונת ולעומתה תרבות גבוהה, ארית. מה נחות בשגרה? מה נחות בשושקה? השאיפה המרכזית בונדטה היא לחירות הפרט, לאינדיבידואליזם, לא לדברים מטאפייזים, אלא לדברים מההוויה הפיזיקלית היומיומית, במובן זה, הדוגמא שלך ל"יצירה רצינית" מלמדת שאין כזה דבר "רציני" או "שאינו רציני" לבד מהערך שאנו טוענים בדברים-התכלית שאנו מעניקים לעצם לעשותו סמל.Dovole - שיחה 01:13, 1 במאי 2017 (IDT)
שוב הנאצים? נראה שאתה סבור שככל שהאנלוגיה מוקצנת ומזעזעת יותר כך היא גם משכנעת יותר. אתה יודע, גבלס היה יכול ללמד אותך שיעור או שניים ברטוריקה אפקטיבית. ראובן מ. - שיחה 01:34, 1 במאי 2017 (IDT)
למדתי מגדולים ממני... אך אם להיות רציני, אנחנו באווירה הזו, יום השואה, סרטים על מלחמת העולם השנייה, ההבחנה לגבי תרבות עליונה וכזו מנוונת מיד העלתה לי את הנאצים והמדע הארי שלהם, צודק יכולתי להתייחס גם ליפנים, השאלה אם זה היה מדבר בשפתו של הקורא?... אגב אני לא האשמתי אותו, הנאצים היו אנשים, הלכי רוח שהיו קיימים בתפישת עולמם עוד שרירים בתפישות שבימינו...אני לא חושב שיש בושה בלשגות, או בלסבור שיש "תרבות גבוהה ונמוכה", אך אני כן חושב שזה שגוי...באותו אופן שזה היה שגוי בתפישת הנאצים.Dovole - שיחה 02:35, 1 במאי 2017 (IDT)
ראובן מ. מה שעשית נקרא ספי"ן, הסטת את כל תשומת הלב מהעיקר לטפל. אלמוני כתב שאין הערכה ליוצרים כי הם מקומיים, ואני השבתי לעניין. אתה נטפלת לדוגמא עניינית שלי באיזו רגשנות ואני בספק אם קראת והבנת תגובותי, ועתה איבדנו תגובה מצד האלמוני ומצד אסף...Dovole - שיחה 17:44, 3 במאי 2017 (IDT)

בעיות בפתיחת קבצי 'וורד' ו-PDF[עריכת קוד מקור]

מדי פעם, ככה, מערכת ההפעלה ('חלונות 10') 'מחליטה' לא לפתוח קבצי 'וורד', 'ממוזערים', או אף באמצעות 'פתח' מתפריט 'קובץ'. מה שפתוח פתוח, ומה שלא - בעיה. הקובץ/צים מופיע/ים ברשימות שונות, אבל לא נפתח/ים. ניסיון לפתוח קובץ PDF מניב חלון שחור, ללא כל שינוי. מה הבעיה או הבעיות הגורמות לתסמינים אלה, ואיך פותרים אותן (מלבד, כמובן, איתחול, ה'פותר' את הבעיה רק בדיעבד) ? תודה, בנצי - שיחה 13:45, 30 באפריל 2017 (IDT)

מה קורה אם אתה סוגר את וורד לגמרי ואז מנסה שוב? מה קורה עם יישומי אופיס אחרים, דוגמת אקסל? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:53, 30 באפריל 2017 (IDT)
סליחה על האיחור, אחרי שנעדרתי כמה ימים. בינתיים אירעה הפסקת חשמל, מה שיצר הזדמנות לבדוק את מה שאתה אומר. אז ככה: א. PDF עולה ללא בעיה עתה (מניסיונות קודמים, בעיה זו עוד תשוב). ב. 'וורד': רוב הקבצים עולים. אחד מהם, עלה בניסיון הראשון אחרי הדלקת המחשב, אבל לאחר שסגרתי אותו, לא שב לעלות (בשום דרך), בניגוד לכל האחרים (אלה שניסיתי נפתחים גם אחרי סגירתם). מוזר. אינני מבין מה קורה. הוא מופיע בתפריט התחתון, ממוזער, אבל הצבעה על אייקון 'וורד' שם מניבה הבהוב קצר שנעלם, ואפילו לא מספיקים לראות בבירור את הקבצים הממוזערים. נראה לי שזו בעיה בפני עצמה, כי היא קורית גם עם הצבעה על דפי רשת. אולי הקובץ האמור ניזוק עקב הפסקת החשמל, ומסיבה כלשהי דווקא הוא ? לא נראה לי, כי מערכת הפעלה זו משחזרת גירסה אחרונה של כל קובץ. בנצי - שיחה 21:24, 5 במאי 2017 (IDT)
הדרך היחידה להעלות את הקובץ, גם היא באופן זמני, היתה לנסות לפתוח אותו מיישום 'וורד' עצמו >> 'שמירה בשם' (מוזר שהוא מבקש זאת בניסיון לפתוח קובץ קיים, המופיע גם על שולחן העבודה, ובכל רישום אחר) >> שמרתי ואז הקובץ עלה. לא מבין את זה. לאחר סגירה מכוונת, הקובץ שוב לא עולה. מוזר. משונה. תמוה. לא מוסבר. לא מובן. בנצי - שיחה 21:49, 5 במאי 2017 (IDT)

שימוש במנטרל ריחות ביתי באמצעות אוזון[עריכת קוד מקור]

קניתי מחולל אוזון באליאקספרס שמיועד לנטרל ריחות רעים באמצעות חימצון על ידי גז אוזון. רציתי לדעת האם השימוש בו בטוח? והאם חימצון אינו גורם מסרטן? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חפש ברשת מידע על החברה ועל המוצר עצמו, חפש תווי תקן על המכשיר ובעלוני המידע המצורפים. בנימה כללית יותר, אוזון הוא חומר רעיל ופעיל (תרכובות חמצן פעיל מסרטנות כאשר מסתובבות בתוך הגוף באופן חופשי רדיקלים חופשיים). במכשיר המדובר כנראה לא מדובר בחשיפה המתקרבת בכלל לסף הרעילות (LD50), ובגלל הפעילות המוגברת של החומר אינו נוכח בסביבה לאורך זמן. את חישוב הרעילות עושים על ידי מכפלת הספק בזמן לקבלת העבודה, כלומר מספר חלקיקי אוזון כפול שעה (דומה לחישוב צריכת חשמל=וואט שעה=אנרגיה). באופן כללי על ידי תכנון נכון של אוורור ניתן להימנע מהצורך בהתערבויות מסוג כזה (אין ערובה שהשימוש אינו נושא עימו נזק בדיוק כמו שאין ערובה לגבי קרינת מכשירי אלחוט). פתרון נוסף הוא היעזרות במסננים כמו בחדרים נקיים, בשימוש ביתי מקובל להשתמש ביוניזטור, אך הוא מעלה סוגיה דומה לגבי יונים. בתגובתי אין כדי להוות יעוץ מקצועי, איני מכיר המכשיר ואיני מכיר תו התקן בהם עומד או אותם מפר.Dovole - שיחה 22:38, 30 באפריל 2017 (IDT)

איך הוציאו את אייכמן להורג?[עריכת קוד מקור]

באיזו שיטה הוציאו את אייכמן להורג? תלייה? כיסא חשמלי? או דרך אחרת?

אני מתאר לעצמי שזה מוסבר בערך "לכידת אדולף אייכמן", אבל הערך הזה כל כך עמוס ומפורט שלא הצלחתי למצוא בו בבירור את השיטה שבא הוא הוצא להורג... 37.26.149.151 22:31, 30 באפריל 2017 (IDT)

בתלייה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:34, 30 באפריל 2017 (IDT)
את גופתו שרפו ואפרו פוזר בים.Dovole - שיחה 22:38, 30 באפריל 2017 (IDT)
וואלה? אז מסתבר שהמורה שלי טעתה! היא אמרה שהוצאנו אותו להורג בכיסא חשמלי ולא בתלייה, כי אנחנו לא ברבריים ולא רוצים שהוא יסבול פיזית במשך זמן רב לפני מותו... אני לא יודע מאיפה היא הביאה את השטות הזאת, אני זכרתי שפעם שמעתי שהוא הוצא להורג בתלייה אבל מכיוון שזה סתר את דברי המורה שלי החלטתי לשאול כאן. תודה על התשובות! 37.26.149.151 22:42, 30 באפריל 2017 (IDT)
אנחנו לא ברבריים...אנחנו לא ראויים להגדרה במילה אחת, אך מעשה ההוצאה להורג אינו מעשה ראוי, במיוחד לא במקרה של אייכמן שמותו לא הועיל, לא היה בו ממד של מניעה או הרתעה (הגרמנים לא היזדקקו להוצאה להורג של אייכמן כדי להכות על חטא) היו בו רק נקם וחוסר אונים.Dovole - שיחה 22:47, 30 באפריל 2017 (IDT)
יש כאלו שהם שלולי חיים מצד עצמם, אלו ששחיתותם הגיעה עד תוככי נפשם. אין בהריגתם אקט של נקם, כי "ארור האומר נקום". הריגתו של אייכמן לא הייתה אלא שלילת חייו מצד הבריאה. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 23:13, 30 באפריל 2017 (IDT)
גם מאסר היה "בלתי מועיל" בה במידה, ולכן ראוי היה לשחרר אותו, אולי בלחיצת יד. עוזי ו. - שיחה 23:43, 30 באפריל 2017 (IDT)
העלבונות אינם כלפי מי שאינם חוטאים במעשה אלא כלפי מי שעושים, חוטאים ובטוחים בצדקת דרכם. ענישה מצד בני אדם נועדה לא כדי להשתלח בפרט, באותו האופן שבו אייכמן היה בריון בחסות בריונות המשטר הנאצי, כן מדינת ישראל הייתה בריון כלפיו. היישוב הציוני בארץ ישראל ראה בשנות ה-1930 את הנאצים עולים לשלטון הוא יזם העלאת כמה אלפי נערים ונערות יהודיים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, אך לא הועיל מעבר לכך, לימים כאשר לדבר כבר לא הייתה שום תועלת במציאות הפיזיקלית ולו זו המטאפיזיקלית הקיימת בתפישה הסוביקטיבית של "תוככי נפשם" ו"מצד הבריאה". ראוי היה להעמידו למשפט, ואחרי כן ראוי היה לשחרר אותו כשהוא אינו מהווה עוד סכנה נושא אות הקין של הרג חפים מפשע.Dovole - שיחה
כן אחלה רעיון. אם אדם רצח את אחותו היחידה על רקע כבוד המשפחה, ניתן לשחררו לשלום. הרי אין לו עוד אחות שהוא יכול להרוג ולכן הוא לא מסוכן לציבור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:44, 1 במאי 2017 (IDT)
זה מעניין, שוב הגענו לנצרות. נרו יאירשיחה • ה' באייר ה'תשע"ז • 00:58, 1 במאי 2017 (IDT)
Corvus בתור פיזיקאי נראה לי שבחינת המציאות שלך אינה מצטיינת. לאייכמן הייתה תוכנית מגרה "השמדת היהודים 2"?! אייכמן לא היווה סכנה יותר, לפחות לא באישום עליו נשפט ונדון למות. אני איני איש דתי, אך העלילה המקראית מלמדת אותנו כי על אף השופך דם האדם באדם דמו ישפך, קין אינו מוצא להורג, הוא נושא אות קין, הוא מעמיד שושלת, הוא נושא בחטא. אני נוטה להסכים עם הגישה הנוצרית שהכל נולד בחטא, גם המעשה הטוב ביותר, כמו רופא המרחיק עד מיאנמר כדי לרפא בחינם עיוורים מקטרקט, יכול לעשות זאת רק בגלל החטא של חלוקת המשאבים הבלתי הוגנת. הענישה נועדה לנו כחברה אך ורק ממניע תועלתני, אך ורק כדי להסדיר, כדי לאפשר החירויות המרביות למרב הפרטים. מערכת המשפט אינה מערכת מוסר, אינה מערכת של "נימוסים והליכות" בחברה, היא מערכת של הגנת החירויות, ככזו היא יכולה להעניש רק כדי למנוע, להשיב דברים לקדמותם (ככל שתוכל) ולהרתיע (על מנת למנוע). אייכמן לא היה במרחב ההרתעה, כיוון שמשפטי נירנברג כבר התרחשו, מעבר לכך מחיר מלחמה כבד נגבה מהצד הגרמני והיפני די כדי ליצור עולם פוליטי חדש שהחזיק ב-80 השנים האחרונות (דומה לימי השופטים והמלכים, ~40 שנות שקט). ההוצאה להורג של אייכמן הייתה ביטוי של חוסר אונים יותר מאשר של און רב. לא, לא הייתה לו עוד אחות לרצוח, ומחרחרי הריב והמדון לא התרגשו מהמתתו.Dovole - שיחה 01:08, 1 במאי 2017 (IDT)
אחרי התנגשות עריכה: נרו יאיר אני נוטה להסכים איתך, וראה שבדברי, הבלתי תלויים בתגובתך, התייחסתי לכך :-) Dovole - שיחה 01:08, 1 במאי 2017 (IDT)
שמח שכיוונתי לדעת גדולים. ועוד דבר: שוב הגענו לדיונים בלתי רלוונטיים למטרת הדף. זהו אינו פורום דת ומוסר. נרו יאירשיחה • ה' באייר ה'תשע"ז • 01:10, 1 במאי 2017 (IDT)
אני מבקש לציין שהענישה מבוססת על סל מניעים מגוון מאוד ואחד מהם הוא הנקמה. הנקמה הציבורית שבענישה חיונית, כדי למנוע/לייתר/להחליף נקמה פרטית. בברכה. ליש - שיחה 02:48, 1 במאי 2017 (IDT)
זה אני מודה שעוד לא שמעתי (אני בכל זאת צעיר למדי), נוציא אותו להורג פן מישהו ירצח אותו!Dovole - שיחה 03:12, 1 במאי 2017 (IDT)
נשמע כמו מעשיית חלם.Dovole - שיחה 03:12, 1 במאי 2017 (IDT)
לא כדאי להיחפז בהסקת מסקנות, דווקה במקרה של אייכמן אפשר לראות בבירור את ההיגיון בענישה, אפילו ענישה חמורה מאוד, כדי למנוע נקמה. אומנם הנקמה לא נחסכה מהמת, אך הנקמה לעתים מופנית כלפי חפים מפשע או פושעים זוטרים, אנשי אס אס גרמנים, שומרים במחנות, משפחות של הפושעים הגדולים או סתם גרמנים. אנשים שיצר הנקם בער בתוכם (ראה הנוקמים), נרגעים במידה מסוימת ונמנעים מלהוציא לפועל תוכניות נקם, כשרואים שהמדינה/החוק עושים זאת.
אם אני זוכר נכון את שיעור הקרימינולוגיה בנושא, מנינו אז 12 מניעים שונים לענישה ולא בכל מקרה באים לידי ביטוי כל המניעים, למשל במקרה של אייכמן לא בא לידי ביטוי המניע של שיקום העבריין... בברכה. ליש - שיחה 06:27, 1 במאי 2017 (IDT)
תלייה נחשבת לשיטת הוצאה להורג מהירה שאינה גורמת סבל רב לקורבן (יחסית). היא נחשבה לשיטה משפילה שמיועדת לפושעים, בניגוד לירי. בכיסאות חשמליים המצב שונה מאוד ועלול להסתבך, וממילא אין בישראל כיסאות כאלה. מדינת ישראל הוציאה להורג בהליך משפטי רגיל רק אדם אחד ב-69 שנה, וגם הוא היה ארכי-פושע מלחמה שאחראי לרצח מיליונים בייסורים, כך שמערכת המשפט שלנו אינה ברברית. מי שחושב שפושעי מלחמה נאצים לא ראויים לעונש מוות, אלא למאסר בחדר עם טלוויזיה ושלוש ארוחות ביום, כנראה לא ראה מספיק עדויות על פשעיהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני לא חושב שאני מסכים עם הטענה "רק אדם אחד". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:56, 1 במאי 2017 (IDT)
אייכמן היה אדם, אנשים מסוגלים לדברים נוראיים, אין צורך בכמות כדי לזעזע, רצח של הורה את ילדיו מזעזע לא פחות, ומדובר באנשים בכל אותם המקרים. אני לא טענתי שראוי היה לאסור אותו, ראוי היה לשפוט אותו-במובן זה לסמן אותו, ולשחרר אותו נושא עוונו. היו הוצאות להורג נוספות אך לא בחסות בית המשפט, אלא בחסות המשפט הצבאי (שהתנער בדיעבד).Dovole - שיחה 21:09, 1 במאי 2017 (IDT)
כן, אבל רק פעם אחת. מאיר טוביאנסקי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:18, 1 במאי 2017 (IDT)
מאיר נידון למוות (בטעות) ע"י בי"ד שדה בזמן מלחמת קיום, לא מדובר על הליך משפטי רגיל. לא היו עוד הוצאות להורג שבוצעו באישור בימ"ש. אפשר להתווכח על חיסולים ממוקדים של מחבלים, שלא נערך להם הליך משפטי רגיל. פעילות כזאת אינה ייחודית לישראל, ובוצעה ע"י ממשלות בכל העולם. הטענה שפשעיו של אייכמן, שהיה שותף מרכזי בתיכנון ובביצוע רצח אכזרי של מיליוני אנשים בייסורים, דומים לפשע של רוצח אקראי - לא נכונה בעליל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הטענה לא הייתה שהם דומים, אף רחוק מכך, הטענה הייתה שלהבדיל ממקרים אחרים בהם ענישה מוצדקת. במקרה של משפט אייכמן היא רק האירה חוסר האונים, הביטוי היחידי שענשיתו נתנה היה נקמה, ובית משפט אינו נוקם, אולי ראוי יותר היה לחסלו פשוט, אך להוציאו להורג בדין...מדוע לא נוציא להורג את הרוצח של טובה קררו, מדוע לא נוציא להורך את רוני רון ושאר רוצחי חסרי הישע וההגנה? אם כבר הועילו לגלות "רוח גבוהה" להעמידו למשפט, שהוא שקול, רציונלי... באותו האופן ראוי היה לגזור דינו, על הפשע שביצע אין לנו מה להשיב לבד מלסמנו (בעצם עריכת המשפט) ולהותיר אותו לשאת אות הקין.Dovole - שיחה 02:17, 2 במאי 2017 (IDT)

קרימינולוגיה[עריכת קוד מקור]

היי. מהו היישוב הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות התושבים, שלא היה בו רצח מרגע קום המדינה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:04, 1 במאי 2017 (IDT)

באיזה מובן...הרשעה ברצח(פסיקה- גישה די פשוטה למידע) או חשד לרצח- תיק לא מפוענח (משטרה- בעייתי יותר)?Dovole - שיחה 02:16, 1 במאי 2017 (IDT)
במובן של גופה בגבולות המוניציפליים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:22, 1 במאי 2017 (IDT)
לא חושב שזה משהו שפתוח לציבור (מעורבת בזה צנעת הפרט), המכון לרפואה משפטית הוא הגוף המכריע במקרה של מוות לא טבעי, לכן יש לפנות אליו. בגישה אחרת, אפשר גם לנסות לפי סטטיסטיקה, לחפש את מספר הנרצחים בשנה, את מספר התושבים בישוב (בוודאות ניתן למצוא באתר הלמ"ס), תחום הישובים בעלי האוכלוסיה הגדולה ויחס קטן מ-1 (רציחות/אוכלוסיית המדינה). כמובן שזה רק כלי שיכול לעזור לחפש, למשל לא הייתי בודק ישוב שיש בו 100 אלף אבל כן ישוב שיש בו 5000. כמובן שזה עדין בעייתי, כיוון שדווקא באזורים מרוחקים, בהם אחזקת נשק גבוהה יותר ופחות שירותים ציבוריים (עין משגיחה גם) ישנם מקרי רצח, שלא לדבר על המגזר הערבי...Dovole - שיחה 02:30, 1 במאי 2017 (IDT)
אין קשר כלשהו בין גבולות מוניציפליים ובין טיפול משטרתי, כולל תיקי רצח. האזורים המשטרתיים אינם חופפים לגבולות המוניציפליים, לכן לא תהיה סטטיסטיקה עברינית לפי גבולות מוניציפליים. בברכה. ליש - שיחה 02:40, 1 במאי 2017 (IDT)
אריה ענבר המכון לרפואה משפטית הוא המסווג מוות שאינו טבעי, בנתוני המכון מצוין מקום מציאת הגופה. העניין הוא שנתונים שכאלה אינם חשופים לציבור.Dovole - שיחה 02:44, 1 במאי 2017 (IDT)
יש בדבריך ה' ידיעה מיותרת - המכון הוא מסווג מוות שאינו טבעי ולא "ה"מסווג. לא בכל מקרה רצח מגיעה גופה למכון. ועוד משהו, מקום מציאת הגופה אינו בהכרח חופף למקום ביצוע הרצח. בברכה. ליש - שיחה 02:57, 1 במאי 2017 (IDT)
ליש המשטרה אינה מוסמכת לקבוע סיבת מוות, סיבת מוות קובע עקרונית המכון המשפטי, וזאת במידה ועורבו גורמי אכיפת החוק (מוות בבית אבות אינו נחקר במשטרה, אך אם ישנו חשד לרצח, הריגה או גרימת מוות, מודעים לגורמי האכיפה והמקרה חייב לעבור בדיקת פתולוג).Dovole - שיחה 03:10, 1 במאי 2017 (IDT)
המשטרה אינה קובעת את סיבת המוות, היא חוקרת מקרים בהם יש חשד לעבירה. את סיבת המוות קובע רופא וכל רופא מוסמך לעשות זאת ולמלא את הטופס המסוים ולחתום עליו. כשיש מחלוקת, הקובע הוא בית המשפט. בברכה. ליש - שיחה 03:14, 1 במאי 2017 (IDT)
לאן מגיע הדוח של "הפתלוג לעת מצוא" אם לא למכון לרפואה משפטית?Dovole - שיחה 03:22, 1 במאי 2017 (IDT)
מה פתאום למכון? כל יום רופאים קובעים סיבות מוות ברחבי ישראל - במרבית המקרים אין חשד לפלילים וכאשר יש חשד, מעבירים זאת לחקירת המשטרה. דרך אגב, רופאים קובעים סיבת מוות רפואית ולא קובעים, אם היה מעשה פלילי - כך למשל הרופא יכול לקביע דום לב, אך זה יכול להיות כתוצאה ממחלה או מטראומה או מחומר שהמת נשם או אכל או שתה או הוחדר לגופו בדרך אחרת. לא פעם החשד מתעורר מאוחר, אפילו מאוחר מאוד ואז מוציאים לעתים מהקבר גופה מתפוררת, כדי לנסות למצוא ראיות למעשה פלילי ולא תמיד מוציאים. בברכה. ליש - שיחה 03:30, 1 במאי 2017 (IDT)
ליש נראה לי שאתה לא עוקב אחרי מה שאני כותב ומכוון. אם מדובר במוות טבעי (קביעה של רופא) אז אין דיווח למכון לרפואה משפטית. אם מדובר בחשד למוות לא טבעי רופא שהוא פתולוג לעת מצוא מעביר דיווח בחסות המכון לרפואה משפטית הנשמר במכון לרפואה משפטית עד לעדות במשפט (אם נערך) ובגינזכם. השאלה הייתה לגבי רציחות כלומר מוות לא טבעי, אזי כל האירועים שהם בגדר מוות לא טבעי תועדו על ידי המכון לרפואה משפטית, גם אם נעזר ברופאים חיצוניים.Dovole - שיחה 03:53, 1 במאי 2017 (IDT)
אינני יודע על מה אתה מבסס את דעתך שלמכון יש מעמד על בנושא, לי לא ידוע על כך. בכל בית חולים יש מחלקה פתולוגית עם רופאים מומחים. אם מוות לא טבעי, למשל מסכין תקוע בלב, הוא רצח או התאבדות או תאונה, זה לא קובע הרופא, זה קובע בית המשפט בהתאם לממצאים שאוספת המשטרה. בברכה. ליש - שיחה 06:33, 1 במאי 2017 (IDT)
אך את חוות הדעת כותב רופא והדוח נחתם על ידי פתולוג. לא צריך לגשת להרשעות אלא לגשת לתיעוד הפתולוגי.Dovole - שיחה 07:17, 1 במאי 2017 (IDT)

האם חיילים מתים יותר מאזרחים?[עריכת קוד מקור]

בישראל: האם מבחינה סטטיסטית הסיכוי של אדום למות מסיבה זו אחרת במהלך שירותו הצבאי גבוהה מהסיכוי למות לפניו או אחריו (במשך תקופה דומה)?

למה אני שואל: על פניו החיילים מסתכנים יותר בגלל פעילות מבצעית. אבל מצד שני חיילים נוהגים פחות וחוצים פחות כבישים מאזרחים ככה שאולי הסיכוי יוצא פחות או יותר אותו דבר. בנוסף אחוז המשתתפים בפעילות מבצעית מסוכנת לא גובהה במיוחד. שואל השאלות - שיחה 18:31, 1 במאי 2017 (IDT)

תלוי מתי, ואיפה הוא משרת. באופן כללי, רוב החיילים לא קרביים, ורוב החיילים שנופלים לא מתים בקרב (כולל פיגועים) אלא מסיבות אחרות - תאונות, מחלות, התאבדות וכו'. אם מדובר בתקופה של מלחמה, והוא משרת בקרבי, כמובן שהסיכון עולה. במלחמת העצמאות למשל, אחוז שלם מהתושבים (כ-6,000 איש) מתו במלחמה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מלחמת העצמאות היא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. אחוז הלוחמים בצבא נע בין 5 אחוזים לכ-10 אחוזים. אם תיקח את מספר ההרוגים בפעילות מבצעית ואף בפיגועים (כחצי מסך החללים) תחלק במספר שנות קיום המדינה תקבל מושג מאוד כללי לכך שרוב האנשים מתים בנסיבות שאינן קשורות למציאות הביטחונית בישראל, גם אם ננסה לנפות שנים בהן עצימות הסכסוך ירדה ונמנה רק שנות מלחמה (3 שנים-מלחמת 47'-49', 1 שנים-קדש, ששת הימים, התשה וכיפורים-7 שנים, לבנון א'- 18 שנים, אינתיפאדת אלאקצא- 5 שנים, לבנון ב'-1 שנים, מערכות עזה- 2 שנים (כל תקופת ירי הקסאמים, שני מבצעים רציניים ומבצע שהוא פחות משמעותי לישראל מבחינת נפגעים). אנחנו מדברים על 37 שנים, 11500 הרוגים, יחס של 310 הרוגים בשנה, כיום בישראל מתאבדים כ-500 אנשים בשנה, מספר דומה נהרג בתאונות דרכים ורחוק ממספר המתים מסרטן, מחלות לב, נזקי עישון... כמובן שישרות כלוחם/כלוחמת טומן בחובו סיכון גדול יותר, ולא כדי להיתלות בסטטיסטיקה כלשהי (גם אם יותר אנשים נהרגים מסרטן מאשר לוחמים בקרב), כיוון שזה ניהול סיכונים שגוי, ותפיסת מציאות בעייתית שיכול להביא לכך שחייל יבין שהוא בסכנה רק ברגע האמת ולא יוכל לעמוד בפני עצמו ובפני חבריו.Dovole - שיחה 21:27, 1 במאי 2017 (IDT)
כל זה טוב ויפה, אבל אתה צריך לחשב את זה ביחס לקבוצת הגיל הרלוונטית, לא לאוכלוסיה הכללית. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ז 23:16, 1 במאי 2017 (IDT)
צביה אני חיפשתי כלי כדי להעריך, לא בהכרח כדי לעמוד במדויק, והסברתי הסכנה שבהערכה הזו. ישנן עבודות בתחום של היסטוריה כללית שמנתחות רמת אלימות בתקופות השונות, ישנן עבודות במדעי החברה שמלמדות על הקשר בין אחזקת נשק לפשעי אלימות. אנו יכולים לבחון זאת בגישה סטטיסטית אחרת, והיא תוחלת החיים הכללית, אם בישראל היו הרוגים רבים במיוחד במלחמות הרי שהדבר היה משפיע על תוחלת החיים, לפי הצעתך ההרוגים צעירים יחסית. בכל מקרה זה לא נכון שיש להעריך על פי קבוצת גיל, מאחר ואדם שנהרג בתאונת דרכים, מה זה משנה הגיל שלו? אין סיבה להניח שיותר אנשים זקנים נהרגים בתאונות דרכים (הממצאים הם שהחלק של נהגים צעירים גדול משמעותית). אם אנחנו מפלחים לפי גיל אז אנחנו מראש מדברים רק על שירות חובה ולא שירות קבע ומילואים, אך אני מודה שקשה לי להבין את ההבחנה הזו, כאשר יש לנו קבוצה גדולה יותר אנו מקבלים דיוק רב יותר (כלומר אם אין הבדל מהותי בטווח הגילאים 24-55 במספר ההרוגים בתאונות דרכים, לדוגמא, אז הקבוצה הגדולה יותר תתן ניתוח קרוב יותר למציאות עבור פרט).Dovole - שיחה 02:08, 2 במאי 2017 (IDT)
תוחלת החיים ממוצעת בישראל ביחס לשאר מדינות העולם לא תתן לך כלום, כי נניח שלכל הישראלים יש גן מיוחד שגורם להם לחיות 10 שנים מעל הממוצע העולמי (-דוגמה לכך שיכולים להיות משתנים שונים בישראל הקשורים לכך שתוחלת החיים בה גבוהה), ירידה של 3 שנים בממוצע בגלל מלחמות עדיין תתן 7 שנים מעל הממוצע העולמי.
ולגבי השוואה לאותה קבוצת גיל - בכל קבוצת גיל יש גורמי מוות אחרים. צעירים ימותו יותר מאלימות ותאונות דרכים, מבוגרים ימותו ממחלות לב וסרטן. אתה לא יכול להשוות מקרי מוות בקרב חיילים (אוכלוסיה צעירה, שכמעט אין בה תמותה "טבעית") לבין כל מקרי המוות של האוכלוסייה הכללית (שכוללת הרבה מקרי תמותה טבעית). אתה צריך לקחת מספר מוגדר של חיילים בטווח גיל מסוים, מול מספר זהה של אזרחים באותו טווח גיל עם אותם מאפיינים (לא חכם להשוות אותם לבחורי ישיבה שלא מתגייסים, נניח, כי יש סיבה טובה להניח שאורח חייהם השונה במובהק מאורח חייו של החילוני הממוצע יגרום להטיה בתוצאות המחקר), ואז תוכל להשוות. • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 02:39, 2 במאי 2017 (IDT)
יש לישראלים גן מיוחד...אנחנו בודקים זאת מול כל המדינות ולכן זה לא סביר (לא בהכרח ממוצע עולמי). זה ברור שכל התמותה של לוחמים-לוחמות נופלת בגילאים 18-40, אז ברור שכסיבת מוות זה לא רלוונטי לקשישים, אך יתר סיבות המוות, הן לא כאלה, תחלואה בסרטן אינה בהכרח עולה עם הגיל, ומעבר לכך תמותה בסרטן לא בהכרח עולה עם הגיל (במובן הזה טענתי שהמספרים הגדולים דווקא מאפשרים לנו דיוק רב יותר ולא להיפך). בכל מקרה אם ניקח בחשבון שנתח האוכלוסייה בגילאים 18-40 גדול משמעותית מנח האוכלוסייה 58-80, הרי לנו בכלל לקבל שהחלק בתמותה קטן (כי אנו מחלקים באוכלוסייה גדולה יותר). שוב עלינו לזכור נתונים נוספים 90-95 אחוז מהמשרתים אינם לוחמים-לוחמות. אנחנו מדברים על כ-11.5 אלף הרוגים כאשר בתאונות דרכים מדובר על פי שלשה, לפי פיזור אקראי של הרוגי תאונות דרכים אנו מקבלים שלפחות 11.5 אלף נהרגו בגילאי השירות (18-40), וזה רק בתאונות דרכים. כמובן שכאשר אנו מדברים על לוחמים, אז לא כדאי ללוחם (לפני שהוא לוחם בהחלט כן) בכלל לעסוק בניהול סיכונים שכזה, זה ברור שהיחידים שמתים בקרב הם לוחמים.Dovole - שיחה 04:51, 2 במאי 2017 (IDT)
אפשר להתווכח על הרבה פרטים בדיוני המשנה, אבל אשתדל שוב להחזיר את הדיון לשאלה המקורית. לאחרונה פרסם מכון טאוב תאוריה שתוחלת החיים הגבוהה במיוחד בקרב גברים יהודים בישראל נובעת מהכושר בשירות הצבאי. זה הופך את התמונה. נרו יאירשיחה • ו' באייר ה'תשע"ז • 10:50, 2 במאי 2017 (IDT)
Dovole, קרא הסטטיסטיקה הזו של משרד הבריאות המחלקת גורמי מוות לפי גילאים. ספציפית לגבי סרטן, השיעור שלו בקרב כל קבוצת גיל עולה עם השנים (חוץ מגילאי 15-24 שם יש ירידה קטנה).
נרו, הממצאים של טאוב לא מסבירים מדוע בבני ברק יש תוחלת חיים בין הגבוהות בישראל. אם לשפוט לפי הכתבות, זו סתם השערה שלא מבוססת על ניתוח שום ממצא אחר. • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 13:04, 2 במאי 2017 (IDT)
אני לא נותן ציונים למכון טאוב, אבל אלה לא חובבנים. בבני ברק יש כמובן גורם נוסף, עצם האמונה מאריכה את תוחלת החיים. נרו יאירשיחה • ו' באייר ה'תשע"ז • 14:05, 2 במאי 2017 (IDT)
צִבְיָה שכיחות סרטן תלויה בסו הסרטן, ישנם סוגי סרטן שהשכיחות עולה עם הגיל (סרטן העור, מעי גס) ויש שלא (לוקמיה, לימפופה). למרות התפיסה הכללית שעצימות הסכסוך גבוהה, ביחס לעימותים אחרים היא לא, לא בצד הישראלי כמובן. החברה הישראלית כמו חברות מערביות אחרות רואה בחיים ערך ולכן כל אירוע בו ישנם מתים נצרב תרבותית. יאיר הטיעונים שלך קצת הסתרבלו, מיעוט של גברים יהודיים אכן משרת שירות בעל דרישה פיזית, מעבר לזה, לא רוצה להוציא דיבתם, אבל חלק ניכר מהלוחמים אינו בכושר כזה גבוה...אם בכלל :-) Dovole - שיחה 17:44, 2 במאי 2017 (IDT)
אומנם עבר זמן לא מועט מהפעם האחרונה בה שירתתי במילואים, אך אני זוכר את תקופות המילואים (אימונים וקווים) כתקופות בהן אזרחים חלודים החזירו לעצמם רמת כושר טובה יותר. צריך להזכיר גם את הקורסים הצבאיים, שכוללים תמיד גם פעילות גופנית.
לגבי אריכות חיים אצל דתיים, אני ספקן בקשר להשפעת האמונה, אך יש לא מעט רופאים הממליצים על ימי צום למען הבריאות והרוטינה הדתית כוללת לא מעט ימי צום. גם חיי צנע של חברת הלומדים יכולים להוסיף לבריאות. בברכה. ליש - שיחה 18:00, 2 במאי 2017 (IDT)
ההכללה שלך לגבי לוקמיה ולימפומה פשוט לא נכונים, משום שכל אחד מהם הוא שם כולל למספר סוגים עם איזשהו מכנה משותף פיזיולוגי. למשל, שני הסוגים ה'קלאסיים' בלוקמיה הם AML (לוקמיה מיאלואידית חריפה), המאפיינת צעירים (ואף ילדים), ו-CLL (לוקמיה לימפוציטית חריפה), המאפיינת מבוגרים דווקא, בדר"כ. בנצי - שיחה 18:13, 6 במאי 2017 (IDT)
לא הבנתי איך שכיחות סוגי סרטן מסויימים רלוונטית לדיון. ניסית לטעון שאין הבדל בשכיחות התמותה מסרטן בגילאים שונים, הוכחתי שהתמותה עולה עם השנים. אחת היא מאיזה סוג הם נפטרים. • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 18:41, 2 במאי 2017 (IDT)
בודאי שיש תלות בגיל, משום שהסיכוי לשגשוגם של תאים ממאירים תלוי בקצב ההתחלקות של תאי רקמה נתונה. לכן סרטן פורץ ברקמות המאופיינות בקצב התחלקות גבוה (כמו תאי דפנות מעי). מכאן התלות בגיל, שכן ככל שמתבגרים, באופן כללי פוחת קצב התחלקותם של תאים. והערה רלוונטית: בדיוק מסיבה זו נזקי העישון אצל צעירים והסיכוי להם, לפחות ככל שמדובר בהתמרה סרטנית בתאי הריאה, גבוהים בהרבה בהשוואה לקשיש חביב שהחליט להתחיל 'להתפרע'. בנצי - שיחה 19:12, 2 במאי 2017 (IDT)
מחקרים בכל העולם מצאו שאמונה דתית תורמת לבריאות ומאריכת חיים, וכנ"ל חיי צנע והימנעות מאכילה מופרזת. בכל מקרה, הרכיב הנפשי מהווה 30 אחוז מהחלמה בכל מחלה. ימי צום לא תורמים לבריאות בכלל, אלא בדיוק להיפך. גוף האדם לא יודע מה זה "צום דתי חשוב", מבחינתו הוא במצב חירום של רעב, שעלול לגרום לנזק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למיטב ידיעתי השכיחות והתמותה מסוגי סרטן מסוימים אינה גבוהה יותר בגיל מבוגר, בוודאי שזה משנה, כי מספר המתים ממחלות בגילאי השירות, 18-40 שנה, עולה על 310 בשנה.Dovole - שיחה 19:19, 2 במאי 2017 (IDT)
אני חוששת שאיבדתי אותך. • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 19:41, 2 במאי 2017 (IDT)
"מהו מיטב ידיעתך" ? האם אתה יודע כיצד פועל מנגנון ההתמרה הסרטנית ? אתה שולל, מבלי לנמק את שלילתך מחד גיסא, ומבלי לבסס את טיעונך, מאידך גיסא. בפרט, אינך מתייחס לדבריי קודם, לגבי הקשר לקצב ההתחלקות. איזה מין דיון מדעי הוא זה ???בנצי - שיחה 19:59, 2 במאי 2017 (IDT)
בנצי לא התיחסתי לדבריך, ובכן מנגנון החלוקה הוא מנגנון אקראי ביסודו, שיים לב שציינתי שישנם סוגי סרטן שהזמן ונזקי הסביבה משמעותיים בהם למשל סרטן העור. מי שיש לו מוטציה גנטית המעורבת בנטייה לגידול סרטני אין לדעת מתי אם בכלל יחלה.Dovole - שיחה 22:35, 2 במאי 2017 (IDT)
בדיון זה יש עיוות סטטיסטי בסיסי, כי יש לנו נתונים על מותם של חולי סרטן ועל תאריך "גילוי" המחלה, אבל לא על ראשית היווצרותה. הוזכר כבר סרטן העור ואצרף אליו גם את סרטן בלוטת הערמונית, כסוגי סרטן ה"מתגלים" בגיל מתקדם, אך איננו יודעים מתי התחיל התהליך הסרטני. בברכה. ליש - שיחה 01:10, 3 במאי 2017 (IDT)
מה רלוונטי מתי התגלתה המחלה? משנה מה סיבת המוות הישירה. רוב הגברים מעל גיל 90 יסבלו מסרטן הערמונית, רק מעטים מהם ימותו ממחלה זו. אנחנו לא עוסקים בתחלואה אלא בתמותה. • צִבְיָהשיחה • ז' באייר ה'תשע"ז 01:18, 3 במאי 2017 (IDT)
אין לך ויכוח איתי, אני לא מייחס חשיבות למועד ה"גילוי", להפך. אני מדגיש את העובדה שאין לנו נתונים על מועד היווצרות המחלה. בנצי ציין בצדק את חלוקת התאים השונה בגיליים שונים, מה שמרמז על תחלואה מועטה יותר בגיל המבוגר, וכשמדובר בסרטן יש קשר חזק בין תחלואה ובין תמותה, כי מתים רק מי שהיו חולים. בברכה. ליש - שיחה 01:35, 3 במאי 2017 (IDT)
לי זה נשמע שערוריתי הרדוקציוניזם הזה של "רק מי שחולה בסרטן מת מסרטן" :-) אבל בכל מקרה אפשר לראות מקבילה לכך גם ב"אגף" השירות בסוגיה שלנו, הלא ישנם רובם של האנשים המשרתים כלוחמים ומשתחררים, ולא, הם לא נהרגו בשירות. זו אחת הסיבות שאני מתנגד לגישת ההתבוננות/חלוקה לפי קבוצת גיל, יש להסתכל על כל גוף הלוחמים (גם אלה הפורשים), ולהיווכח שרובם "שורדים" את השירות, המלחמות והמבצעים.Dovole - שיחה 02:46, 3 במאי 2017 (IDT)

כל הדיון הזה לא ענה לשאלה. נשאלה כאן שאלה שלה אפשר לתת תשובה עובדתית פשוטה. צִבְיָה הייתה היחידה שהביאה לדיון נתונים. הם לא מסודרים בצורה לגמרי נוחה לדיון, אבל זה לא כל כך משנה. קראו את הטבלה בעמוד 10 בדו״ח שאליו קישרה צביה. המספרים בטבלה הזו הם שיעורי תמותה ל־100,000 נפש (בשלוש השנים 2010–2012). מכאן שיש לנו כאן תשובה די ישירה (בהנחה שהמספרים הללו לא משתנים יותר מדי במהלך השנים. הם משתנים, אבל לא בהרבה) לשאלה: מה הסיכוי שאדם מקבוצת גיל כלשהי ימות בשנה הבאה? אצל אנשים בני 14–25 שיעור התמותה הוא הנמוך ביותר. זוהי קבוצת הגיל היחידה שבה תאונות הןסיבת המוות הנפוצה ביותר (ועדיין, בקבוצת הגיל הבאה, 25–45, מתים יותר מתאונות). כבר בקבוצת הגיל 25–45 מתים יותר אנשים רק מסרטן (שאריות גרורתיות) מאשר כל שיעור התמותה של בני 14–25 גם יחד ובקבוצת הגיל הבאה (45–64) שיעורי התמותה כבר עולים בצורה חדה. בקיצור: התשובה לשאלה שלילית וההשפעה של הצבא על זה די זניחה. חיילים פשוט יותר צעירים ובריאים (בממוצע).

דרך אגב (בדקתי את זה בעבר, אבל אני לא זוכר כרגע איפה אפשר למצוא את הנתונים): השנה האחרונה שבה מתו בישראל יותר אנשים במלחמה מאשר בתאונות דרכים הייתה 1973 (מלחמת יום כיפור). נדמה לי שלא ב־1967 (מלחמת ששת הימים) ובטח שלא ב־1982 (מלחמת לבנון הראשונה). יכול להיות שבמרץ 2002 נהרגו יותר ישראלים בפעולות טרור מאשר בתאונות, אבל נדמה לי שגם זה לא. Tzafrir - שיחה 14:18, 4 במאי 2017 (IDT)

מה ההבדל בין process ל file descriptor בלינוקס?[עריכת קוד מקור]

איך תגדירו את תמצית ההבדל בין process לבין file descrptor בלינוקס? ממה שאני מבים לכל process יש 1 או יותר file descriptors ולמעשה אלו מתארים את הקבצים שהורצו בתהליך לפי סדר הגיוני.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין ביניהם שום קשר שמאפשר השוואה. זה כמו לשאול מה ההבדל בין כלב למכונת כביסה. וההבנה לא נכונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 1 במאי 2017 (IDT)
התגובה הזו לגמרי קיצונית וסרקסטית באופן מיותר ולא עוזרת. אפשר להבין מהערך האנגלי File Descriptor שכן יש קשר כלשהוא כבר מסעיף overview. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בין יש קשר לבין מה ההבדל המרחק הוא ענק. יש קשר בין לינוקס למקלדת, אבל לא שואלים מה ההבדל ביניהם. אם מעניין אותך מה זה כל אחד מהם בנפרד, שאל/י, אענה לך בשמחה. אבל אי אפשר לענות על שאלת מה ההבדל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:37, 2 במאי 2017 (IDT)
אז יש קשר... לדעתי הקשר בין לינוקס למקלדת אינו בר השוואה לקשר בין process לבין file .descriptor -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דווקא כן. אפשר אפילו לתאר אותו כאותו סוג של קשר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:39, 2 במאי 2017 (IDT)
אינני רואה סיבה לכך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין בעיה. אם דעתך תשתנה, אני כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 2 במאי 2017 (IDT)

מילים עבריות עם מקור אנגלי[עריכת קוד מקור]

האם קיימים בעברית מודרנית מילים באנגלית מתקופת המנדט? כמו שיש לנו "שפכטל" ו"נירוסטה" גרמניים שהפכו לעבריים ממש, האם יש מילים אנגליות (או אנגליות משובשות) שהם "ממש עברית"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:59, 2 במאי 2017 (IDT)

אמברקס? שופל הוא מגרמנית או מאנגלית? Tzafrir - שיחה 15:45, 2 במאי 2017 (IDT)
אני בטוח שלא היה אפילו בריטי אחד שאמר "אמברקס". אולי "האנד-ברֵיקס". חזרתישיחה 16:22, 2 במאי 2017 (IDT)
בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי "אנגליות משובשות". כמו שאין גרמני שיגיד "נירוסטה". Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:54, 2 במאי 2017
יש הרבה, הרבה מאוד. מילון שלם. דומני שתוכל למצוא אוסף מסודר במילון הסלנג העברי (יש דבר כזה, ככל שאני זוכר), אם תסנן נכון. על מילים רבות מסוג זה אפילו לא חושבים. למשל, 'בטריה', שהתגלגלה לערבית מ-battery (מצבר או סוללה, וכן גם מספר תותחים הפועלים במשותף. משמעות כפולה זו, לפחות, משותפת לאנגלית ולעברית), וממנה, ככל הנראה, לתפארת הסלנג העברי (בטרם הוכנס השימוש ב'סוללה', שימש המונח 'בטריה' בלבד). חג שמח, בנצי - שיחה 17:15, 2 במאי 2017 (IDT)
Corvus ובכן ברור שיש! עולה לי מילה (שיבוש- מילה יפה בעצמה) אחת יפה במיוחד "טנדר" (as in pickup truck or lorry) המשמעות הייתה Ten There כיוון שניתן היה לקחת מספר פועלים, כעשרה, בחלק האחורי של הרכב, ובשל נוחויות הגייה הפכה המילה לטנדר.Dovole - שיחה 17:37, 2 במאי 2017 (IDT)
איזה יופי - איך ששיחה מתגלגלת לה: התשובה האחרונה שלך הזכירה לי, כמעט מייד, את סנפלינג, שמקורו באנגלית באופן מאוד ישראלי-יצירתי, למרות שאין פועל כזה בשפה זו. מדובר בגלישת צוקים (abseiling בבריטית, ו-rappelling באמריקנית). סנפלינג נוצר מהלחם ישראלי של snap ו-link, שהם חלקים במערכת קשירת הרתמה לחבל הגלישה. הוסף לזה את שלב השיבוש הפונטי, והרי לך 'פועל' חדש. בנצי - שיחה 18:56, 2 במאי 2017 (IDT)
וברוח התשובה של חזרתי, המילה המקובלת לתקר-פנצ'ר שהיא שבוש של Puncture‏. Dovole - שיחה 19:15, 2 במאי 2017 (IDT)
מונית שרות – shared route: שיחה:מוניות שירות בישראל? חזרתישיחה 19:42, 2 במאי 2017 (IDT)
וגם נזכיר שם של מקום - הצ'ק פוסט בלב המפרץ (check post) בברכה אמא של גולן - שיחה 11:15, 3 במאי 2017 (IDT)
Dovole, טנדר היה במקור קרון המטען של הקטר. ר' הערך לראות איך המילה התגלגלה לעברית בעקבות שם של דגם של טנדר מימי המנדט. Tzafrir - שיחה 13:44, 4 במאי 2017 (IDT)
אך לא בשיבוש ההגייה העברי והחביב...Dovole - שיחה 15:42, 4 במאי 2017 (IDT)
ומה לגבי ההיפך? מילים אנגליות עם מקור עברי? אני יכול לחשוב על earth שאולי מגיע מ"ארץ", או על source שאולי מגיע מ"שורש", אבל אין לי את הכלים לבדוק את ההשערות הללו. משה פרידמן - שיחה 19:16, 3 במאי 2017 (IDT)
אמן. המילה Earth ככל הנראה באה מהמילה Erde, והמקור שלה גרמני פאגאני ולא עברי כנ"ל המילה למקור ושורש בעברית אינן קשורות למעט הדמיון הפונטי. מילים בהקשרים דתיים כמו משיח, הושיענא, עמנואל, שמות פרטיים עבריים...Dovole - שיחה
בכלל לא בטוח שהמקור הוא גרמני פגאני. 'ארץ' בערבית הוא 'עארד', וככל שאני יודע יש חילופי 'צ' ו'ד' בין עברית וערבית, כלומר מדובר במקור משותף. אבדוק איך זה באכדית, ממנה המונח עבר, כנראה, לעברית וערבית. ראוי לבדוק מאין מקור המונח בגרמנית, על דמיונו הרב. בנצי - שיחה 21:10, 5 במאי 2017 (IDT)
רק עכשיו שמתי לב לתגובה שלך, כפי שכתבתי הממשק העיקרי בין עברית ללשונות אירופיות הוא דתי-מקראי וארץ אינו מתאים לתופעה זו (בתרגום לותר למשל לא מתורגם בהכרח ארץ לerde אלא לmunde ולwelt- בהתאם לשוני במשמעות שציינתי בתגובות קודמות). כמובן שהיו ממשקי מעבר נוספים של מילים שמיות ללשונות אירופה, ציינתי הממשק דרך לימוד המדע הערבי והממשק של צור וצידון ויוון. בכל מקרה ראה (אנ')‏.Dovole - שיחה 18:35, 8 במאי 2017 (IDT)
המילה bedlam (בלבול) מקורה מבית לחם. ראה בהערה שהוספתי בערך בית החולים בת'לם. גם המילה cider מקורה בשיכר ויש עוד הרבה. גם המילה chutzpah נכנסה למילונים של ימינו בעקבות היידיש שכמובן לקחה את החוצפה מהעברית. --ריהטא - שיחה 20:08, 3 במאי 2017 (IDT)
ועכשיו אני מגלה שחוצפה היא בכלל מילה ארמית. מה שבעצם כל לומד תלמוד מכיר ("לא חציפי איניש כולי האי"). --ריהטא - שיחה 20:11, 3 במאי 2017 (IDT)
יתכן ש"רקטה" התגלגלה מ"רחת". אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:53, 3 במאי 2017 (IDT)
אני בטוח שהדימיון בין ארץ לErde הוא לא צירוף מקרים. כשמילים בעלי משמעות זהה נשמעים דומה: יש להם מקור משותף. דוגמה למילה לועזית עם מקור עברי היא ארמגדון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:54, 4 במאי 2017 (IDT)
ומניין לך הביטחון ?-: שיים לב להגייה E-R-E-TZ או בסמיכות וריבוי A-R-E/A-TZ ו-E-RD-E (חלוקה לפי תנועות לא הברות) זה פחות קרוב ממה שזה נראה בתחילה, גם המילה הגרמנית (והאנגלית) משמשת יותר במובן אדמה מאשר ארץ(אפילו שאלה מילים נרדפות יש דקות הבחנה). נראה שרוב המילים העבריות הן ירושה מקראית ודתית... דברים שקשה לתרגם כי אין להם אחיזה במציאות :-) אפילו אם הם הר מגידו.Dovole - שיחה 01:39, 4 במאי 2017 (IDT)
עוד משהו (מקרי?): אלטרנטיבה = אלתר נתיב. חזרתישיחה 06:18, 4 במאי 2017 (IDT)

"אלתר נתיב" הוא ביטוי שהמציא יעקב פרוינד בעת שהיה מדווח על התנועה בגוש דן מהמטוס הקל של קול ישראל. שנילי - שיחה 07:19, 4 במאי 2017 (IDT)

הדמיון בין המילה ארץ בשפות שמיות ובשפות הודו אירופיות אכן גרם להעלאת ההשערה שהן קשורות אטימולוגית, אבל ממקורות אינטרנטיים נראה שאין קונצנזוס אם זה צירוף מקרים או מעיד על מקור משותף. דוגמאות נוספות למילים דומות בין שפות שמיות לשפות הודו-אירופיות הן המילים למספרים "שש" ו"שבע" - ראו כאן ובוויקיפדיה en:Indo-Semitic languages. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בפרסי שש זה...שש! אבל שבע זה הפט(רחוק מהצורה השמית) כמו הפּטה ביוונית...לעומת הזיבּן הגרמני והספּטם הלטיני(דמיון לשמית).Dovole - שיחה 08:28, 4 במאי 2017 (IDT)
להבדיל מהמילים "אמן", "משיח", "הושיענא", "עמנואל", ארמגדון (שציין קורבוס העורב), המילים אלטרנטיבה, ארץ, רקטה (רוקט-רוצ'טו) הן כנראה לא ממקור שמי. מקובל שלשם של ספרד בספרדית "אספניה" מקור משותף עם השם הארמי "אספמיא" (חלומות באספמיא) שורש ספמ שמקביל לשורש שפנ העברי, אך גם זה שנוי במחלוקת, לעומת זאת ישנן מילים ערביות שנטמעו בלשונות אירופה ללא ספק כמו אלגברה (מקביל לשורש העברי גבר-מתגבר). ואיך שכחנו את אלפאבית (גוגל!) שהיא ללא ספק ירושת היוונים אלפא, ביתא, גמא, דלתא... מהפיניקים.Dovole - שיחה 08:39, 4 במאי 2017 (IDT)
יש סיפור מוכר, גם אם ככל הנראה שגוי, לפיו מקור הביטוי "בוס" הוא משיבוש של "בעל הבית" (התי"ו בוטאה לא דגושה, כס', כהגיית האשכנזים). Eyalweyalw - שיחה 18:48, 4 במאי 2017 (IDT)
מופרך. דוברי אנגלית לא שמעו על זה. בנצי - שיחה 21:33, 5 במאי 2017 (IDT)
אני נוטה להסכים שאין קשר אך המקור למילה בוס באמת מעניין, בגרמנית אומרים שף/שפין ובצרפתית גם כן שף או פטרון, כך שזו מילה מאוד אנגלית, כשמונחים דומים פונטית בגרמנית והולנדית אינם בעלי משמעות קרובה למקובל היום...Dovole - שיחה 09:31, 6 במאי 2017 (IDT)
הנה עוד שלושה, ואולי ארבעה: 1. דומני שגם סטופר (stopwatch באנגלית) הוא המצאה ישראלית. 2. קילקול בולט של השנים האחרונות: ההחדרה הגסה של פוקוס, לפקס, מפוקס וכיו"ב, על-חשבון מוקד, למקד וכיו"ב, מילה שנקלטה והתבססה יפה, אבל בכל זאת יש כאלה ה'חייבים' את הצליל האנגלי כדי שדיבורם 'ייחשב'. מעניין מיהו, או מהו המחדיר הזה, שכן, לא אחת, השפעתו דומיננטית. 3. מקרה דומה לאחרון הוא המקרה של chip במקום שבב. כשהייתי סטודנט בלימודי פיזיקה, המונח chip, בקורסי פיזיקה של מצב מוצק ואלקטרוניקה למשל, שימש בשיחה באנגלית בלבד. אגב, רבים לא מקשרים בין chip לבין צ'יפס הקולינרי, כנראה בשל הצליל השונה של השניים כאשר חושבים בעברית בלבד. 4. בתעופה משתמשים עדיין, ככל שאני יודע, ברגל ולא במטר, אבל זה כבר עניין בינ"ל ולא ישראלי דווקא, כנראה, בשל חוקי התעופה הבינלאומיים בהם ארה"ב דומיננטית. בנצי - שיחה 18:40, 6 במאי 2017 (IDT)
בנצי לפקס-למקד מקביל לשאילה מגרמנית להשפריץ-להתיז Face-smile.svg ובשיט, מה שקוראים בעברית צחה "סקיפר" (הנה עוד אחת), משתמשים בקשר(עברית ולא נו"ט) ולא בקמ"ש(מטר אינו עברית).Dovole - שיחה 04:29, 7 במאי 2017 (IDT)

ל"ג בעומר השנה[עריכת קוד מקור]

לפי חוק הרעש, באיזה לילה ירעישו עד הבוקר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש להניח שירעישו בשניהם. לא נראה לי שהחוק נתן את דעתו למקרה כזה, ועל כן פורמלית מותר להרעיש רק במוצאי שבת, אבל מן הסתם המשטרה לא תכביד את ידה גם ביחס ליום ראשון. נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 13:07, 4 במאי 2017 (IDT)
בלילה שבין שבת לראשון המשטרה לא תגיב לתלונות על רעש? לא מקדימים את ל"ג בעומר השנה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני לא יכול להתחייב מה תעשה המשטרה, אבל למיטב הבנתי החוק יהיה לצדם של המרעישים באותו לילה. לא שמעתי על החלטה רשמית להקדים, משרד החינוך החליט לאחר, גם זה כנראה לא יתקיים באופן מלא. נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 13:33, 4 במאי 2017 (IDT)
הבנתי. לא הקדימו/דחו בפעם הקודמת של"ג בעומר חל בראשון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1842330. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, כדאי לקיים את הדלקת המדורות ביום ראשון בערב כדי להימנע מחילול שבת באיסוף העצים והדלקת המדורות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:21, 4 במאי 2017 (IDT)
אתה מתכוון בערב שני :-) ערבו של יום, כלומר מוצאי שבת=ערב ראשון.Dovole - שיחה 15:43, 4 במאי 2017 (IDT)
שים לב להזחה שלך - היא צריכה להיות תואמת לשאלה או לתגובה אליה אתה מתייחס. הדבר בא כדי לקיים סדר דיון תקין, ולמנוע מצבים בהם לא ברור למי ולמה בדיוק הישבת. בנצי - שיחה 18:04, 6 במאי 2017 (IDT)
בנצי ההערה הופנתה אלי?Dovole - שיחה 19:50, 7 במאי 2017 (IDT)
כן, לא רק. לא ברור מי עונה למי. בנצי - שיחה 20:22, 7 במאי 2017 (IDT)
אני השבתי פשוט לתגובה שהייתה מעל התגובה שלי (הסדר הזה עדין קיים)...אולי אתה צריך לשיים יותר לב...Dovole - שיחה 15:32, 8 במאי 2017 (IDT)
תודה למשיבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה על פמיניזם[עריכת קוד מקור]

למה נשים פמיניסטיות משתמשות בשם המשפחה של אביהן ולא של אימן? לדוגמא מירב מיכאלי לא קוראת לעצמה קסטנר או מיכאלי קסטנר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נשים פמניסטיות תופשו עצמן לא כנשים אלא כבנות אדם שוות, כבנות חוה אם תרצה. הן לא יצור חד ממדי ושטחי שמתעב בני אדם זכרים וגברים, אלא נשים עצמאיות שהן גם בנות, אחיות, בנות זוג ואימהות, ככאלה החיים שלהן יביאו אותן להכרעות שונות בעניינים שונים, אך את כל ההכרעות יקבלו בדעה צלולה, מתוך השכלה ולא מתוך כפיה, אדישות או היעדר דעה- לכל הפחות לכך שואפים מי שבאמת תומכים בשיוויון בני האדם ששנים רבות נעדר ממנו מה שעתה הברור מאליו, חירות הנשים.Dovole - שיחה 15:35, 4 במאי 2017 (IDT)
לא הבנתי מה התשובה לשאלה. משה פרידמן - שיחה 15:52, 4 במאי 2017 (IDT)
רק להבהיר שלא אני השואל. להבא מומלץ לחתום. משה פרידמן - שיחה 15:53, 4 במאי 2017 (IDT)
כי זה השם שהן גדלו איתו, ושם המשפחה של האם הוא בסך הכל השם שהאם קיבלה מאביה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דובולה, מטרת הדף הזה היא לענות על השאלה מתוך נקודת המבט של השואל, כפי שענה יפה המגיב האחרון. השאלה לא הייתה אם הן חד ממדיות ושטחיות, וגם אין סיבה ליצור רושם שהשואל סבר כך. כדי להפיץ או לבטא עמדות באופן כללי ישנו כיכר העיר. נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 17:40, 4 במאי 2017 (IDT)
השם הוא דב. יכולות להיות לבחירת שם המשפחה אלף סיבות, אולי מירב מיכאלי מעדיפה שם עברי על שם לועזי כמו קסטנר... מניין לך? אינך יודע, יתכנו סיבות שונות ולמנות אותן יארך אפילו מהתשובה שלי. עדיף להבין שלעתים תשובה עקרונית לא מטביעה הדג בבטן לשובע אך נותנת חכה. שיים לב ששאלתו הייתה כללית והוא רק הדגים, לשאלה הכללית הזו אין תשובה כמו שלפולינום ממעלה שנייה השורשים אינם בהכרח 1 או 2 אך הם בהכרח מהצורה x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}. Dovole - שיחה 18:23, 4 במאי 2017 (IDT)
יכול להיות שאתה משועמם? נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 20:26, 4 במאי 2017 (IDT)
Face-smile.svgDovole - שיחה 20:52, 4 במאי 2017 (IDT)
ראשית, ההנחה שיש תשובה אחת לגבי "נשים פמיניסטיות" מניחה שלכולן יש רצון יחיד. המצב רחוק מלהיות כזה. שנית, כמו שאמר/ה האנונימי/ת, "שם המשפחה של אביהן" הוא בעצם "שם המשפחה מימי הנעורים", השם שגדלו איתו. כפמיניסטית, לו הורי היו נותנים לי את שם המשפחה של אמי, או שם כפול (שני דברים די פופולריים כיום), הייתי שומרת על השם הזה. העובדה שקיבלתי את שם המשפחה של אבי ולא של אמי, זו בחירה לא שלי אלא של הורי, ובעיקר כיוון שהחוק קבע שזו ברירת המחדל. אגב, באיסלנד שם המשפחה של בנים הוא שם פרטי של האב+סון, ושם המשפחה של בנות הוא שם פרטי של האם+דוטיר. במובן מסוים, אימוץ הרעיון של השואל/ת. אני לא מניחה שהאיסלנדים הם עם יותר פמיניסטי מעמים אחרים. זו פשוט קונבנציה. וכפי שאמר Dovole, אם הבנתי נכון, אנחנו (הפמיניסטיות) לא (בהכרח, כי כזכור עמדותנו מגוונות) מתנגדות לגברים. אנחנו (וזה כן משותף להגדרתנו כפמיניסטיות) רק מתנגדות למחיקה שלנו בגלל שיש גברים בסביבה. YR on wiki - שיחה 15:34, 10 במאי 2017 (IDT)

התאבדות בקרב בעלי חיים[עריכת קוד מקור]

שלום. רציתי לשאול האם קיימת תופעה של התאבדות בעלי חיים ככל הידוע למדע? ואם כן מה הסיבות? תודה!--לאפו - שיחה 15:08, 4 במאי 2017 (IDT)

שמעתי פעם את פרופסור יובל הררי מתייחס לשאלה ואומר שהתאבדות לשם התאבדות אין אבל עשו פעם ניסוי עם קוף שכל פעם שהוא היה אוכל הקוף החבר שלו היה קבל זרם חשמלי וסובל כאבים, מה שקרה זה שהקוף הראשון הפסיק לאכול עד שגווע למוות.
יש את החפת לווייתנים שלפי כמה השערות נובעת מהתאבדות מרצון. כמובן שיש גם השערות אחרות. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:31, 4 במאי 2017 (IDT)
יש גם מקרים אחרים. התאבדות הלמינגים, או תופעת גשר הכלבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:34, 4 במאי 2017 (IDT)
ישנן התנהגויות המביאות על בעל החיים את המוות (שאלמלא היה נוהג בהן, היה מת בנסיבות אחרות), כמובן שזו לא התאבדות, בפרוקי רגלים "מנוח שחור" (זכר האלמנה השחורה) וגמל שלמה (כמובן-זכר "נאקת שלמה") מביאים על עצמם מוות בתשוקה.Dovole - שיחה 15:40, 4 במאי 2017 (IDT)
כדאי לקרוא גם התאבדות#טענות על התאבדות בקרב בעלי חיים, ועוד תוצאות אצל הד"ר, כמובן. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:55, 4 במאי 2017 (IDT)

שאלה בערבית[עריכת קוד מקור]

למה בקריאת האדאן (מה שמכנים בעברית בטעות מואזין) אין הקפדה מלאה על הניקוד הסופי דהיינו אמנם אומרים אַללַהֻ אך אַכְּבַּר ולא אַכְּבַּרֻ וכן מחמדן רַסוּלֻ לַה ולא לַהֻ. --79.182.102.154 20:37, 6 במאי 2017 (IDT)

אז מה השאלה? 84.229.87.198 18:28, 6 במאי 2017 (IDT)
השאלה היא למה לפעמים יש ניקוד סופי ולפעמים לא--79.182.102.154 20:37, 6 במאי 2017 (IDT)
לא הבנתי למה אמור להיות מה שאתה מכנה ניקוד סופי. נרו יאירשיחה • י"א באייר ה'תשע"ז • 15:16,7 במאי 2017 (IDT)
כי בערבית הספרותית וכמובן בקוראן יש לכל מילה שהיא שם עצם ניקוד סופי/תחבירי המורה על תפקידה במשפט199.203.37.197 10:36, 8 במאי 2017 (IDT)
אתה מתכוון יחסות? לא, לא לכל מילה. בערבית יש רק 3 יחסות, לנושא, מושא ישיר ומושא עקיף. אכבר ו(רסול) אללה הם מושאים. מתייג את משתמש:אלדד לוודא שאני צודק. נרו יאירשיחה • י"ב באייר ה'תשע"ז • 14:21, 8 במאי 2017 (IDT)
יש אכן שלוש יחסות, יחסת הנושא (רפע), יחסת הקניין (ג'ר) ויחסת המושא (נצב). בערבית מקובל שלא תמיד הוגים את הניקוד הסופי של מילים (דרך אגב, בניסוח השאלה המקורית נפלה טעות: וכן מחמדן רַסוּלֻ לַה ולא לַהֻ - צריך להיות: לָהִ, בכסרה, כי מדובר בסמיכות - סומך מיודע מנוקד בכסרה, לא בד'מה). אם השאלה היא מתי הוגים את הניקוד הסופי ומתי לא, אני לא מודע לכלל מסוים בנושא זה. אפשר אולי לנסות לשאול את סיון, אולי במקרה היא תוכל לעזור. אלדדשיחה 16:35, 8 במאי 2017 (IDT)
לענ"ד יש כאן תג'ויד. זה מקובל בהקראות קראן וגם בשירה ערבית קדומה. ואם כבר בענייני אד'אן עסקינן, אשמח אם תחוו דעתכם בענין הטורקית (שאלתי בדף השיחה). סיון ל - שיחה 17:13, 8 במאי 2017 (IDT)
אני רואה שכתבתי למעלה שאכבר וכו' הם מושאים, התכוונתי לכתוב נשואים, כלומר לא צריכים לקבל יחסה. תקנו אותי אם אני טועה. מלבד זה, משתמש:אלדד אני לא רואה יחסת קניין (גרונדיוו?) בערך ערבית. נרו יאירשיחה • י"ב באייר ה'תשע"ז • 20:27, 8 במאי 2017 (IDT)
ב"יחסת קניין" התכוונתי לשם עצם שבא בצורת הסמיכות (הסומך) או לשם עצם שבא לאחר מילת יחס. שניהם יקבלו את היחסה השנייה, הנקראת בערבית ג'ר (יחסת הקניין). לא בדקתי בערך בערבית, אלא כתבתי מידיעה אישית. ייתכן שיש לזה גם שם נוסף בעברית (כרגע אני עוסק בדברים אחרים מחוץ לוויקיפדיה, אז לא אכנס לעובי הקורה בערך בערבית). אלדדשיחה 22:54, 8 במאי 2017 (IDT)
בקשר לתשובה של סיון, האם תג'ויד מוריד את הניקוד של היחסה? מהערך בויקיפדיה משמע שזה יותר שינוי בהגיית עיצורים בסוף מילה62.219.140.149 14:22, 9 במאי 2017 (IDT)
אכבר אינו נושא ואינו נשוא שמני, ולכן למיטב הבנתי לא צריך מלכתחילה לקבל שום יחסה. אני לא בטוח לגבי רסול אללה. נרו יאירשיחה • י"ג באייר ה'תשע"ז • 14:26, 9 במאי 2017 (IDT)
תג'ויד כולל "השמטות" עיצורים וגם שינויי ניקוד וטעם; זה לא אומר שמורידים את כל הניקוד. בשירה כמו בשירה יש חירות רבה יותר (לפעמים). סיון ל - שיחה 15:19, 9 במאי 2017 (IDT)
נ"י, מבחינת כללי הערבית לא יהיה ניקוד סופי במקרה של צורת ציווי או אם קריאה או ה/תא מרבוטה בסוף. אך כמו שביום אמרה התג'ויד משנה קצת את הכללים ולכן הקראת נקראו והאד'אן לא כפופים כל-כך לאותם כללים. לאנונימי, מֻאאדִּ'ן היא בינוני פועל לפועל אדּ'נ, ובשיבוש קל של הצלילים הגענו למואזין. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באייר ה'תשע"ז • 14:54, 17 במאי 2017 (IDT)
אני שאלתי למה בכלל אמור היה להיות ניקוד סופי, איזו יחסה יש כאן. נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז • 14:57, 17 במאי 2017 (IDT)

איך נקרא הצמח שפרחיו[עריכת קוד מקור]

מאופיינים בעלי גביע חרוטי ארוך במקצת, בצבע ירוק, ועלי הכותרת שלו ארוזים בצפיפות, ממש שכבות צפופות. בשנים עברו (כשהייתי ילד) צבע עלי הכותרת היה אדום-שני בדר"כ, ככל שאני זוכר, אבל כעבור שנים כבר הופיעו (פיתוח ?) בלבן, בורוד ואף בורוד + לבן, מעשה טלאים. לא מצליח להיזכר בשום אופן בשמו, למרות שידעתיו קודם. בנצי - שיחה 18:20, 6 במאי 2017 (IDT)

ארוזים בצפיפות כמו כריזנטמה(חרצית הגננים}?Dovole - שיחה 04:32, 7 במאי 2017 (IDT)
א. לא, כריזנתמה (בת' ולא בט') היא חרצית בעברית. ב. שים לב: עלי הכותרת בחרצית נמצאים במישור אופקי, פחות אות יותר. הפרח עליו אני מדבר, עליו מאונכים, ונראים כממשיכים את עלי הגביע. עלים אלה ארוזים בצפיפות, עם חפיפה גדולה בין המחזורים. בנצי - שיחה 14:01, 7 במאי 2017 (IDT)

הגדרות כיוון בווינדוס 10[עריכת קוד מקור]

קניתי מחשב חדש אשר מגיע עם מערכת הפעלה. בהגדרות הראשוניות הגדרתי בתמימותי את שפת הממשק כעברית ועכשיו הכל מסודר מימין לשמאל מעצבן ולא כמו שאני רגיל. אני לא מוצא דרך לשנות את זה עכשיו (זה לא בהגדרות שפה). עזרה? חצי חציל 20:25, 6 במאי 2017 (IDT)

חצי חציל, אהא"נ ואאל"ט: לוח הבקרה/כל פריטי לוח הבקרה (או: שעון, שפה ואזור)/שפה/English/אפשרויות/שפת התצוגה של Windows/הפוך זאת לשפה הראשית. דווח האם הצלחת... חזרתישיחה 22:00, 6 במאי 2017 (IDT)
חזרתי לא הבנתי, מה אני אמור לעשות פה? האמת שאין ממש אופציות... אבל אולי פספסתי משהו. חצי חציל 23:38, 6 במאי 2017 (IDT)
חצי חציל, תלחץ על English. מה אתה מקבל? חזרתישיחה 23:45, 6 במאי 2017 (IDT)
לא הרבה... אפשרויות שפה - הורד ערכת שפה, הורד כתב יד. לוחות מקשים - הוסף לוח מקשים. חצי חציל 23:51, 6 במאי 2017 (IDT)
חצי חציל, תלחץ על "הורד ערכת שפה". זה בהנחה שהבנתי אותך נכון – אתה רוצה ממשק באנגלית. בכל מקרה אחרי הורדת ערכת השפה עדיין לא שינית כלום. תופיע לך אפשרות "הגדר כברירת מחדל". חזרתישיחה 23:57, 6 במאי 2017 (IDT)
יס! מעולה תודה רבה. חצי חציל 00:18, 7 במאי 2017 (IDT)

האם יש לדרום אפריקה שליטה על לסותו?[עריכת קוד מקור]

האם זה שהיא מקיפה אותה מכל עבריה מקנה לה שליטה עליה?--79.182.102.154 20:41, 6 במאי 2017 (IDT)

איך אתה מגדיר "שליטה"? נרו יאירשיחה • י' באייר ה'תשע"ז • 22:18, 6 במאי 2017 (IDT)
ישראל מפקחת בפועל על הגישה הימית והאווירית לרצועת עזה. האם מדובר בשליטה? הכל תלוי בנקודת המבט של המתבונן. ‏Lionster‏ • שיחה 22:20, 6 במאי 2017 (IDT)
אז דרום אפריקה יכולה לעשות את זה ללסותו?--82.80.157.34 00:20, 7 במאי 2017 (IDT)
ההשוואה שעושה קודמך שטחית להחריד, לא נכונה ומקוממת. לסותו אינה מאיימת על דרום-אפריקה, ולא מחזיקה באידיאולוגיה דתית החותרת להשמדתה, ומשמיעה זאת בכל הזדמנות. ישראל מסננת את הגישות לרצועה טרור ואמצעי טרור למיניהם, בכל הרמות, כולל אמצעים מפרי איזון, כולל טילים נגד מטוסים שלא היו מאפשרים תנועה אוירית מעל שמי המדינה, בשל גודלה ה'עצום'. 'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום' ושל 'שגרה שפויה' ובטוחה. כל כך מתרגלים לאלה, עד כי שוכחים על מה אלה מבוססים. בנצי - שיחה 13:55, 7 במאי 2017 (IDT)
ר' גם סאן מרינו והוותיקאן. השאלה לא מוגדרת היטב. Tzafrir - שיחה 13:25, 7 במאי 2017 (IDT)
לגופו של עניין, לסוטו היא מדינה עצמאית. היותה מוקפת בדרום אפריקה לא גורעת מכך. גם סואזילנד היא מדינה עצמאית מוקפת בדרום אפריקה. אם לדרום אפריקה יש השפעה גדולה מאוד על לסוטו מבחינה כלכלית, פוליטית ואחרת, זו כבר שאלה שונה, שאפשר לשאול על היחסים בין הרבה מדינות ללא קשר למיקומן הגיאוגרפי. ובכל זאת לגבי עזה: רצועת עזה אינה מוקפת בישראל (יש לה גבול עם מצרים). תהא הפרשנות ל"שליטה" אשר תהא, ותהא הפרשנות ליחסים בין ישראל לבין רצועת עזה אשר תהא, זהו מקרה שונה מלסוטו מבחינת מיקום גיאוגרפי. כיוון שהשאלה היא על לסוטו, אז התשובה הפשוטה היא: "לדרום אפריקה אין שליטה על לסוטו מעצם העובדה שהיא מקיפה אותה". YR on wiki - שיחה 15:13, 10 במאי 2017 (IDT)
גם שווייץ מוקפת על ידי האיחוד האירופי. דרור - שיחה 09:58, 19 במאי 2017 (IDT)
ניטפוק דבילי: לא בדיוק: יש לה גבול גם עם ליכטנשטיין. שווייץ וליכטנשטיין יחד מוקפות על ידי האיחוד האירופי. וכמובן: האיחוד האירופי הוא עדיין לא בדיוק מדינה ריבונית אחת. Tzafrir - שיחה 14:25, 20 במאי 2017 (IDT)

הנץ ממלטה[עריכת קוד מקור]

ציטוט:
"We begin well, sir. I distrust a man who says "when". If he's got to be careful not to drink too much, it's because he's not to be trusted when he does".
מה הכוונה who says when ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כנראה "שאומר מתי (להפסיק למזוג שתייה)", ביטוי נפוץ באנגלית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה!

מידע מבולבל בעניין אחנתון והמונותאיזם[עריכת קוד מקור]

בערכים עליהם מופיע מידע סותר, וגם המידע הקיים אינו נהיר כל צרכו. הנה קישור לדף השיחה שם פירטתי את הבעיה על ידי הצגת הציטוטים הרלוונטיים. אודה למי שיוכל להתייחס. דוד - שיחה 13:18, 7 במאי 2017 (IDT)

hashoter Azulai[עריכת קוד מקור]

I just saw this Hebrew classic and I'm impressed. I have a couple of questions

1. they use the term "hablan" in the for terrorist, while I know hablan is sapper and mehabel is bomber. why?

2. In the scene there is a group of Haredi jews attacking cars and police. The response of the police is to be calm and not arresting the criminals. why it so?

3. It seems like police is hunting for prositutes in the movie, Was the prostitution illegal in that time?

And I must say, the closing scene makes the movie to be masterpiece. 213.55.184.135 13:53, 7 במאי 2017 (IDT)

1. You're right. Historically, during the first years in Israel, 'hablan' was a synonym for terrorist. Only later, the term 'mehabel' (new term in modern hebrew, based on the same root) replaced 'hablan', which changed meaning to bombremover.
2. Since these groups are radical Jews, and their so called religious claims are known, the policy is first trying to lower the height of the 'flames'. Only in later stages, following deterioration, when severe measures are taken. In the movie you can see how Azulai is extinguishing the 'fire' completely, by criticizing them for acting against what's written in the Torah, and impressing them by his traditional knowledge. The producers of the movie, knowing well the structure of the Israeli society, put this figure, of Moroccan origin, in contrast with the Ashkenzi radicals.
3. No. It isn't the prostitution itself illegal, but, rather, seducing passing-by people, by their appearance and public provocative presence. This distinguishment isn't unique to Israel.
4. Good to hear your comments. Keep on enjoying 1st class Israeli movies. בנצי - שיחה 14:38, 7 במאי 2017 (IDT)
בנצי, אני קראתי פעם שבזמנו המונח "חבלן" שימש גם לתיאור חבלני משטרה וגם טרוריסטים, וכדי למנוע את כפל המשמעות (ומורת רוחם של חבלני המשטרה) נוצרה המילה "מחבל". אגב, לדעתי לא היה חסר כלום אם היית כותב "religious claims" ולא "so called religious claims".
--176.126.237.217 23:23, 13 במאי 2017 (IDT)
א. איפה קראת זאת ? מעניין. אם לא אשכח, אברר זאת באקדמיה ללשון עברית. ב. בכוונה כתבתי כך, כי אין הסכמה, גם בקרב דתיים, בנוגע לתוקף הדתי של מעשיהם, ואף להיפך. בנצי - שיחה 12:00, 14 במאי 2017 (IDT)
אינני זוכר איפה, זה היה מזמן. --176.126.237.217 00:03, 15 במאי 2017 (IDT)

שאלות על דרגות צה"ל והמשטרה[עריכת קוד מקור]

1. האם בשביל להיות קצין חייבים להיות לפני כן רב נגד? 2. האם יכול להיות מקרה שבו יקדמו חייל/שוטר בבת אחת בכמה דרגות? 3. האם יש הבדל בין צבא למשטרה? 4. האם היו עוד מקרים כמו מקרה רוני אלשיך שנתנו לאזרח דרגת קצין? --62.219.140.149 14:40, 7 במאי 2017 (IDT)

1. לא. לפחות בצבא על המועמד לקצונה למלא אחרי דרישות מסוימות, כמו ותק, ניסיון מסוים כולל קורסי הכשרה, בפרט ניסיון פיקודי, כולל קורס קודם, כמו קורס מ"כים, וכן נתוני סף אישיים, כולל השכלה. אני מניח שגם במשטרה ההתקדמות לפי מפתח דומה.
2. השאלה כללית מדי, כיון שמגוון המקרים הוא גדול. אציין כמה. א. היו מקרים בהם חייל שהצטיין במיוחד הוסמך לקצין. לדוגמה, סרן מאיר הר-ציון, תא"ל אביגדור קהלני ואלוף טל רוסו. ב. יש מקרים, בשל מינוי לתפקיד בדרגת תקן גבוהה יותר, מקבלים דרגת ייצוג, ההופכת לדרגה קבועה לאחר שמתמלאים תנאים מסוימים. ישנם 3 תחומים בהם בולט הדבר: אנשי משפטים (למשל, שופט צבאי מקבל דרגה זמנית בהתאם לדרגתו של נאשם, כיון שלפי חוקי הצבא שופט לא יכול להיות נמוך בדרגה מנאשם), דובר צה"ל (כמו נחמן שי), ורב צבאי ראשי (ביחוד, ראה הרבנים הצבאיים האחרונים).
3. מאיזו בחינה ? פרט יותר. מקובל שקצין צבא הפורש משירות צבאי ועובר לשירות במשטרה, מקבל דרגה המקבילה לזו שהיתה לו בצבא (למשל, סגן-אלוף מקבל סגן-ניצב).
4. אלשיך הוא לא בדיוק אזרח, למרות שפורמלית כן. הוא נושא עימו רקע רלוונטי מקביל עשיר ביותר, כולל שירות בתפקידים המקבילים לדרגות גבוהות מאוד אצל לובשי מדים. אזרחים לא, אבל קציני צבא בכירים כן. כמה דוגמאות: אלוף הרצל שפיר ותא"ל יעקב טרנר, שהתמנו לתפקיד המפכ"ל היישר מבחוץ. כמו-כן, לפני אלשיך, עמד ארדן למנות את תא"ל גל הירש לתפקיד זה. בנצי - שיחה 15:02, 7 במאי 2017 (IDT)
1. לא. כמו שבנצי אמר יש קריטריונים של המערכת. יש מקרים (קורסי קצונה ייעודית, עתודה אקדמית) שדרגת קצונה מוענקת לאדם כמעט מיד בתחילת שירות החובה שלו.
4. כן. והם אפילו לא מאד נדירים. ברמות הבכירות יש מקרים של גיוס לתפקידים מקצועיים מבחוץ בעיקר בתחומי התקשורת (למשל נחמן שי, אבי בניהו, מירב לפידות, ואפילו עדנה פאר). מדי פעם יש מינויים גם לתפקידי ליבה של אנשים מבחוץ. הרבה פעמים, כמו בדוגמאות שהביא בנצי מדובר במינויים במשטרה של קצינים לשעבר בצה"ל ולפעמים של אנשים שלא באים מהמערכים האלה כלל (למשל ניצב יעקב קדמי. ברמות זוטרות יותר יש מינויים לתפקידי קצינים מקצועיים של מתגייסים לקבע שאינם קצינים. הם מקבלים דרגות קצונה ונדרשים לעמוד בתנאים נוספים תוך זמן מה מגיוסם. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:21, 8 במאי 2017 (IDT)
בקשר למה שנכתב על זה ששופט צבאי מקבל דרגה זמנית בהתאם לדרגת הנאשם, האם זה תקף גם אם רמטכ"ל עומד לדין?62.219.140.149 14:25, 9 במאי 2017 (IDT)
כן. משה יעלון הועמד לדין בגין תאונת דרכים שנגרמה באשמתו ושנגרם בה נזק לרכב הצבאי שלו. עודד מודריק קיבל דרגת ייצוג של רב אלוף לצורך המשפט. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:29, 9 במאי 2017 (IDT)
ראוי להוסיף את פריט המידע המעניין הזה לערך של עודד מודריק. משה פרידמן - שיחה 23:43, 9 במאי 2017 (IDT)
האם יש תמונה של מודריק עם דרגת רא"ל?--199.203.37.197 14:53, 10 במאי 2017 (IDT)
זהו קוריוז, לא מוכרחים לענוד דרגות כדי להיות בעלי דרגה, הרמטכ"ל לא מתקלח עם הכותפות של רב האלוף, חלילה הוא יאבד דרגתו. מעבר לזה מדובר בימים שלפני רשתות חברתיות אהודות כל כך אז תהיה בטוח שעוד נראה רמטכ"לים נשפטים מחייכים למצלמה עם השופט האחוק כשמעניקים לו הדרגה הזמנית...לפעמים נראה שאנו בדיוק בדרך לשם...Dovole - שיחה 01:53, 12 במאי 2017 (IDT)
בעת המשפט לכאורה הוא היה חייב לענוד את הדרגות199.203.37.197 16:02, 14 במאי 2017 (IDT)
לא מכיר שיש חובה שכזו, ובין כה וכה מדובר בדאחקה שלא מריצים על חשבון רמטכ"ל...מי יצלם?!Dovole - שיחה 16:09, 14 במאי 2017 (IDT)

קישוט על אותיות עבריות[עריכת קוד מקור]

יש מין קישוט (לדעתי זה רק קישוט ולא סימן כלשהו) שנראה כמו מין עיגולים קטנים מחבורים על הראש של אות עברית. מישהו מזהה על מה אני מדבר? יש לזה שם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:24, 10 במאי 2017 (IDT)

אותיות סת"ם ?? קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:53, 10 במאי 2017 (IDT)
כן! לא ידעתי איך קוראים לזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 10 במאי 2017 (IDT)
קוראים לזה תגים. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תשע"ז • 16:56, 10 במאי 2017 (IDT)
ראה עוד שם בפסקה התגים. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 17:03, 10 במאי 2017 (IDT)
ואולי כמה ביטויים קשורים: קוצו של יו"ד, קושר כתרים...Dovole - שיחה 18:05, 10 במאי 2017 (IDT)
אוהה, זה ממש לא רק קישוט. יש לאלה תפקיד משמעותי, דומה לפיסוק. אלו מנחים את הקורא היכן יש להטעים, היכן מלעיל ומלרע וכיוב', עד לרמה של דקויות. הללו משמרים את המבנה הנקרא, ובעקבותיו את משמעות המשפט (או חלק הפסוק המתאים). כל מי שאמון על קריאה בתורה בשבת ובהכנה לקראתה, יודע זאת. בנצי - שיחה 15:50, 12 במאי 2017 (IDT)
בנצי, הוא לא דיבר על טעמי המקרא, אלא על התגים של חלק מהאותיות. התגים לא קשורים להטעמה, אלא לאותיות. יש אותיות שיש להן תג אחד (האותיות: "בדק חיה"), יש הנושאות שלושה ("שעטנז גץ"), ויש הנטולות כל תג ("מלאכת סופר"). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:10, 12 במאי 2017 (IDT)
ראיתי את הערתך. אכן. תודה. מעניין לבדוק בהקשר זה שני דברים: א. מתי החלו לנהוג לשלבם בטקסט ע"ג המגילות, ומי היה/יו שהנהיגו זאת, ובהשראת מי ?; ב. האם ישנה משמעות הלכתית להימצאם או לחסרונם. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:59, 12 במאי 2017 (IDT)

pH תלוי רק ביוני Hydronium?[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך הויקיפדי וראיתי ש-pH תלוי ביוני Hydronium. השאלה שלי היא האם pH עשוי להיקבע לפי יוני מימן אחרים גם כן (לדוגמה יוני מימן חופשיים, קטיונים או אניונים) או לפי הידרוניום בלבד? (ואז המשמעות היא או שכל דבר בעולם מכיל הידרוניום או שיש דברים שלא מכילים הידרוניום ולכן לא שייך בהם חמצת בססת או נייטרליות) 93.126.88.30 03:44, 11 במאי 2017 (IDT)

PH הוא הגדרה תקנית, כלומר לא תצליח להתחכם איתה ;-) לא כל החומרים בעולם מתאימים להגדרה זו (הם ניטרליים), הם כן מתאימים להגדרות אחרות המסווגות את רמת ואופן הפעילות הכימית שלהם בתנאים מסוימים. בעיקרון מימן מיונן=פרוטון, לא מתקיים בסביבה מימית אלא מגיב מיד ליצירת הידרוניום, אך עקרונית ההגדרה היא לפעילות יוני מימן, אז עקרונית תקף גם ליוני מימן, אבל צריך לקחת בחשבון שרמת הפעילות שלהם גבוהה יותר משל הידרוניום.Dovole - שיחה 04:47, 11 במאי 2017 (IDT)
תודה, אך מימן מיונן עשוי להיות יותר מפרוטון, מכיון שמימן מיונן עשוי להיות קטיון או אניון (hydride). ראיתי הגדרות גם במקומות אחרים, אבל לפי שעה וחיפושים רדודים מאוד התלייה של pH ביוני הידרוניום נמצאת בויקיפדיה העברית ולא בויקיפדיה האנגלית או אחרות. בויקיפדיה האנגלית כתוב בצורה פשוטה "יוני מימן" וכן במקומות נוספים. (In chemistry, pH is a numeric scale used to specify the acidity or basicity of an aqueous solution. It is approximately the negative of the base 10 logarithm of the molar concentration, measured in units of moles per liter, of hydrogen ions.). בכל אופן אם זה נכון מה שכתבת, הרי שהערך העברי עשוי להטעות שרמת pH תלוי בהידרוניום בלבד. אפשר לכתוב בפשטות שמדובר ביוני מימן כמו בויקיפדיה האגנלית תוך כדי ציון הערות ליתר דיוק.:) 93.126.88.30 05:22, 11 במאי 2017 (IDT)
בערך העברי מוצגת הגדרה מקובלת. יוני מימן שונים יתפקדו באופן דומה אך ברמות פעילות שונות, כלומר יש לכייל שיטת הכימות (סרגל אחיד).Dovole - שיחה 05:37, 11 במאי 2017 (IDT)

קשר בין פעילות גופנית לבריאות[עריכת קוד מקור]

אני יודע שקיימת מין נוסחא ידועה של "תעשה כושר בשביל להיות בריא". אבל אני מערר בנכונותה. במידה ומוציאים החוצה מהמשווה אנשים הסובלים מהשמנת יתר: האם נמצא קשר בין פעילות גופנית לבריאות? במילים אחרות, האם אדם אינו שמן, האם זה הגיוני לעשות כושר במטרה לשמר את הבריאות?

נא לא להפנות אותי לייעוץ רפואי כי זה לא קשור. שואל השאלות - שיחה 17:51, 11 במאי 2017 (IDT)

לשאילתה connection between fitness and health יש 400 מליון תוצאות. הסתכלת? למשל המאמר הזה . אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:17, 11 במאי 2017 (IDT)
זה מסתיים ב"overweight adolescents" - כלומר בדיוק מה שאמרתי שאני רוצה להוציא מהתמונה. שואל השאלות - שיחה 22:37, 11 במאי 2017 (IDT)
קח את זה. אני חושבת שהנושא הכי מדובר הוא הקשר בין פעילות גופנית למניעת מחלות לב. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ז 22:50, 11 במאי 2017 (IDT)
זה יותר ספציפי. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ז 22:52, 11 במאי 2017 (IDT)
הליכה (לא רק) יום־יומית במשך שעה ביום יכולה לשפר את פרופיל השומנים בדם: הורדת LDL, הורדת Non-HDL Cholesterol, הורדת כולסטרול, הורדת טריגליצרידים והעלאת HDL. וגם להפחית את כמות הסוכר בדם. חזרתישיחה 23:03, 11 במאי 2017 (IDT)
דווקא זה נושא שנוי במחלוקת, המחקר נוטה דווקא לעמוד על כך שפעילות גופנית מאומצת היא ערובה לחיים קצרים לרוב(ספורטאים ובעלי מקצועות שוחקים גופנית). יש לכך מספר הסברים, בהם שחיקה ודחק. כמובן שצריך להבין שהמניע לפעילות גופנית הוא לא רק בריאות אלא גם הנאה, ולכן לא צריך לעשות לפעילות גופנית רדוקציה ל"תרופה". כמובן שפעילות גופנית מתונה (ויש לכך הגדרות שונות במחקרים השונים) נעדרת ההשפעה המזיקה בהכרח של פעילות מאומצת לטווח ארוך. מנסיוני מיעוט פעילות וסף תת-תזונה הם מתכון לחיים ארוכים, אך כמובן שהנושא מורכב מדי, ישנם מאפיינים אישיים של חילוף חומרים וקצב התחלפות/התחדשות/התיישנות תאים... אפשר לשער שיש אנשים שהיעדר פעילות לא ישפיע כלל על בריאותם.Dovole - שיחה 02:02, 12 במאי 2017 (IDT)
לא הבנתי מה בדיוק שנוי במחלוקת. כמו דברים רבים, גם דבר טוב כמו פעילות גופנית צריך להיעשות במידה (ובהדרגה). באופן עקרוני, אני מציעה שבנושאים כאלה תתן מידע מבוסס מקורות ולא מידע מבוסס ניסיונך, משום שהוא חסר ערך ועשוי להטעות. • צִבְיָהשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ז 02:24, 12 במאי 2017 (IDT)
התחום הזה ענף במחקר, אך רוב רובו נגוע בעניינים מסחריים ובמימון מסחרי. פעילות גופנית איננה דבר טוב-כלומר איננה דבר שלא משנה מה וכמה נעשה יטיב עמנו. מתנצל שאיני ניגש לחפש מקורות, אילו היה לי צורך בחזרה אל המקורות לא הייתי משיב, אלא הייתי שואל. בכל מקרה צִבְיָה סימכי עלי שאם ארצה אמצא בPUBMED מחקר שמראה גם שעישון מטיב לבריאות, זהו אחד התחומים שלמחקר לבדו אין כבר שום משמעות, אך ורק למטא-אנליזות ולגישה מושכלת המערבת גם ידע במנגנונים ביולוגיים-ספרי לימוד בביולוגיה וברפואה ולא מחקרים.Dovole - שיחה 03:01, 12 במאי 2017 (IDT)
אתה יכול לטעון על כל תחום ברפואה כמעט שהוא נגוע ב"עניינים מסחריים ובמימון מסחרי". ועדיין, מחקרים אקדמאים מוסמכים הם הכלי הטוב ביותר שיש לנו כיום כדי לברר מידע כזה או אחר. לא ביקשתי מקורות על מה שכתבת (אם כי זה מומלץ, משום שהדברים שכתבת די מעורפלים ומסתייגים), אלא העברתי ביקורת על המשפט שהתחיל ב"...מניסיוני מיעוט פעילות" וכולי.
למחקר שפורסם בבמה אקדמאית מוסמכת יש משמעות תמיד, אולם צריכים לדעת לקרוא אותו נכונה. יש הבדל בין מחקר שמלמד על קשר מובהק (כמו הקשר בין עישון לסרטן הריאה) לבין מחקרים שמלמדים על קשר אפשרי (כמו הקשר בין עישון לסרטן האשכים). כמובן שאם אתה מביא תשובה בנושא רפואי אתה מתבקש לברור את מקורותיך בתשומת לב ולא לתת כתשובה מחקר רנדומלי שבמקרה הנחת עליו את ידך. כמובן שמטא-אנליזות הם כלי יעיל יותר.
איך שלא יהיה, אין שום קשר בין כל מה שכתבת לתשובה שענית. העובדה שיש השלכות שליליות לפעילות גופנית מאומצת לא הופכת את יתרונות הפעילות הגופנית ל"שנויות במחלוקת" יותר מאשר שקיומה של אנורקסיה נרבוזה הופכת שמירה על תפריט מאוזן ל"שנוי במחלוקת". סורי על גישתי החריפה, אך זו לא פעם ראשונה שאני רואה שאתה נותן תשובות מעורפלות ולא מובנות בנושאים הללו שלא ברור על איזה לוגיקה ומקורות הן מבוססות. אני חושבת שבנושאים אלו יש לנקוט ביתר זהירות. • צִבְיָהשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ז 03:16, 12 במאי 2017 (IDT)
אין לי בעיה עם חריפות :). אנחנו חלוקים בעמדות, אני לא מוכן לכתוב למישהו שפעילות גופנית מתונה היא טובה, כי ייתכן והיא תזיק לו, לדוגמא, לא הייתי ממליץ לתושב אזור חדרה או אזור מפרץ חיפה לצאת להליכה כי הפעילות הגופנית רק תגביר נזקי הזיהום. לא הייתי ממליץ למישהו לעשות פעילות גופנית מתונה בחוץ בחורף, כי הגוף חשוף ליותר מחוללי מחלות ואין לי מושג לגבי המערכת החיסונית של אותו אדם (אנשים נבדלים מאוד במערכת החיסונית שלהם, בין נטייה לתחלואה לבין נטייה לאלרגיות ומחלות אוטואימיוניות). אנשים הם מורכבים מדי מכדי להתייחס אליהם באופן שבו מדינות וגופי ביטוח מתייחסים אליהם. איני יכול אלא להגיע למסקנה שהיא ניסיוני, ניסיוני במקרה זה מכיל היכרות עם המחקר, עם המלצות הגופים הביטוחיים- (שטובת המבוטח תמיד אינה בראש סדר העדיפויות שלהם אלא גריפת רווח) ועם היכרות מה עם מנגנונים ביולוגיים.Dovole - שיחה 03:40, 12 במאי 2017 (IDT)
כלומר, אתה מעדיף את נסיונך האישי על פני מחקר מסודר שעבר בקרת עמיתים? זו גישה שמזמינה טעויות כבירות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 10:00, 12 במאי 2017 (IDT)
אני שוב מזכיר שזה לא פורום אלא מקום לענות על שאלות מנקודת המבט של השואל. תחושותינו בנושאים מדעיים חסרות חשיבות. מי שיש לו קישורים אמינים בנושא כדאי שיביא. נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ז • 10:10, 12 במאי 2017 (IDT)
Dovole, לא דיברתי על פעילות מאומצת. התחלתי ללכת כשעה עד שעה וחצי ביום (לעתים ברצף, לעתים חלק בבוקר וחלק בצהרים), במהירות של כ־5.5 קמ"ש. הטריגליצרידים צנחו מ־233 ל־73 תוך פחות מחודשיים. חזרתישיחה 11:56, 12 במאי 2017 (IDT)
לפי ההגדרה שלך, שום דבר בעולם אינו "טוב" מוחלט. גם מאכלים שיש עליהם הסכמה נרחבת כבריאים לא יהיו בריאים לאדם שיאביס את עצמו בהם. אני מציעה שבמקום להתמקד בדקדקנות פילוסופית באשר להגדרתם של מושגים, תתמקד בשאלה: האם יש קשר בין פעילות גופנית לבריאות? אכן כן, משום שאלף בית גימל. בשלב הזה אתה יכול לתת אזהרה על השלכותיה של פעילות גופנית מאומצת ולא הדרגתית.
מההתרשמות שלי, התגובות שלך מכילות המלצות מעורפלות שלא ברור על מה הן מסתמכות, עם רמזים כאילו יש לך ידע רב בנושא ("היכרות מה עם מנגנונים ביולוגיים", "המלצות גופים ביטוחיים"). לא חייבים להגיב על כל שאלה כאן, לא חייבים לדעת הכל על הכל. קח אחריות על תשובותיך מתוך ידיעה שייתכן שיהיה מי שיסתמך על תשובותיך. • צִבְיָהשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ז 12:03, 12 במאי 2017 (IDT)
צִבְיָה התמקדתי בדברים ניסיוניים, יש קשר בין מצב גופני לפעילות גופנית, לא בהכרח חיובי, אני לא נסמך אלא על מוסכמות מדעיות. באשר לניסיון, הנה בא משתמש מספר על פרופיל שומנים בדם שהשתפר פלאים, זו דוגמא לניסיון אישי שהוא בעייתי ומתכון לטעויות, הניסיון שאני כיוונתי אליו הוא ניסיון מקצועי, אני שב וכותב, היכרות מה עם מנגנוננים ביולוגיים ומהמחקר הנרחב והשנו במחלוקת בתחום.21:05, 12 במאי 2017 (IDT)

שנה שביעית[עריכת קוד מקור]

האם בממלכת יהודה כל שבע שנים היה רעב המוני בגלל שמיטה? אם לא, איך פיטרו את בעיית המזון? 213.55.211.87 00:49, 12 במאי 2017 (IDT)

Face-smile.svg ברגע שמפטרים מישהו אז מקבלים פיצויי פיטורים. אבל בלי להיטפל לשגיאה תמימה, אז פתרו זאת על ידי היעדר קיום המצוה( באותם ימים לא באמת ידעו כולם תורה), ומי שכן קיימה עשה זאת באמצעות ממגורות ויבוא. קשרי המסחר עם צור וצידון היו ענפים, לפחות כך עולה מספר מלכים המזכיר את המלך חירום, ואף לראשונה מוזכרים שמות לחודשים (ולא מספרים כפי שנהוג היה בעברית), שמות אלה הם השמות הצידוניים-פינקיים, החודש השני-זיו (אייר מאכדית), החודש השביעי-אֵתנים (מאכדית תשרי) והחודש השמיני-בול (מאכדית מרחשון)(כמו בוּל פגיעה ודואר). כמובן שהקשרים עם מצרים היו קיימים, בתור מי ששלטו בכנען קודם לממלכת ישראל- המסד לקשרי מסחר היה קיים. כמובן שצריך לקחת בחשבון שעצי פרי מותרים במאכל, אך לא במסחר, ומבחינה זו מדובר בשנת מס עבור החקלאים שניתן להחזיר להם בשנה שלאחר מכן.Dovole - שיחה 01:44, 12 במאי 2017 (IDT)
בתורה (ויקרא, כ"ה, כ"א-כ"ב) מובא כי אלוהים הבטיח לישראל ברכה משולשת בתבואה של השנה השישית בתמורה לשמירה על השמיטה; אין לנו מידע האם זה אכן התרחש או לא... בתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:16, יום שישי בשבת, ט"ז באייר ה'תשע"ז (IDT).

איך עובדת התוכנה שמאפשרת לי לראות אם קראת את הדוא"ל ששלחתי ומתי?[עריכת קוד מקור]

התוכנה הזו מאפשרת לטענתה לדעת האם קראתם את הדוא"ל ששלחתי לכם, כמה פעמים חזרתם לעיין בו, ומתי בדיוק אירעה כל כניסה להודעה. זה נשמע למישהו סביר? איך שרתי הדוא"ל (במקרה הזה Gmail) לא חוסמים או מאפשרים למשתמש לחסום את המידע הזה? ביקורת - שיחה 01:03, 12 במאי 2017 (IDT)

פטנט ישן היה לצרף קישור לתמונה משרת, כך שבעת הורדת התמונה ניתן להסיק שהמייל נפתח (וכנראה נקרא), ואם לכל נמען מצורף קישור תמונה ייחודי (עם תוספת פרמטר אקראי וייחודי כל-שהוא), ניתן לדעת בדיוק אלו נמענים הפעילו את הקישור (וכנראה קראו), ואלו לא. השיטה הזו בעייתית כיום כיוון שלקוחות דואר רבים חוסמים כברירת מחדל טעינת תמונות משרת מרוחק (כלומר יתכן שדואר יקרא אך התמונה לא תורד), אבל נראה שהתוכנה הזו עובדת על עקרון דומה תוך ניצול פרצה אפורה כל-שהיא. עריכה: בוודאות התוכנה הזו פועלת באמצעות פטנט-התמונות, כך נאמר במפורש באחד ה־FAQ שלה, כך שלא ברור אם היא פועלת כהלכה אצל נמענים עם לקוחות דואר שחוסמים טעינת תמונות כברירת מחדל, ובוודאי שאינה עובדת במצב Plain Text. נת- ה- - שיחה 02:31, 12 במאי 2017 (IDT)

תוכלס/תכלס[עריכת קוד מקור]

אני יודע שבעברית אומרים "תכלס". אבל המקור הוא יידיש (כן, אני יודע שעברית. לא צריך לציין זאת). מה שאני שואל זה: האם ההגייה ביידיש היא עם O או עם A אחרי הת'? אני מניח שזה תלוי בדיאלקט של יידיש. שואל השאלות - שיחה 17:42, 12 במאי 2017 (IDT)

תַּכְלֶס. עם A. על משקל "תכלית". קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 17:44, 12 במאי 2017 (IDT)
אתה בטוח שפתח ולא קמץ? שואל השאלות - שיחה 17:48, 12 במאי 2017 (IDT)
כן. המקור הוא "תַּכְלִית" ואין כאן עניין לדיאלקט. R.G. - שיחה 17:52, 12 במאי 2017 (IDT)
אבל ביידיש אומרים Kosher ולא Kasher למרות שהמקור הוא כַּשְׁרוּת. אני שואל כי חבר מאחד משווייץ אומר שיש להם מילת סלנג "תוכלס" (עם O) עם משמעות זהה לעברית מודרנית. שואל השאלות - שיחה 18:15, 12 במאי 2017 (IDT)
לא חוכמה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:26, 12 במאי 2017 (IDT)
Kosher מגיע מהמילה כָּשֵׁר, שבה יש קמ"ץ בכ"ף. הסיומת מקבל את תנועת e כמו הרבה מילות עצם מעברית שנהגו במזרח עם סיומת של e. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 18:38, 12 במאי 2017 (IDT)
הרבה מילים בכלל, לא רק שמות עצם (לזה כנראה התכוונת). נרו יאירשיחה • י"ח באייר ה'תשע"ז • 12:02, 14 במאי 2017 (IDT)
נכון. התכוונתי למילים שמות עצם, והן אלו בעיקר הזוכות לסיומת עם התנועה e. מעניין. לא יודע למה זה ככה. תאוריות יש לי. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:56, 14 במאי 2017 (IDT)

קיים מדד המשווה שיעור פריון לפי מדינה?[עריכת קוד מקור]

קיים מדד המשווה שיעור פריון לפי מדינה? בר - שיחה 00:00, 13 במאי 2017 (IDT)

ראה לדוגמא, מדובר במנה(או יחס) תוצרת ושעות עבודה, ניתן לבנות מדד כזה מנתוני תמ"ג ושעות עבודה ממוצעות במשק, בערך באנגלית(אנ') ישנו פירוט על מדדי פריון שונים.Dovole - שיחה 17:31, 13 במאי 2017 (IDT)

האם הטלפון שלי מצותת לי?[עריכת קוד מקור]

כמה וכמה פעמים שמתי לב לפרסומות שמופיעות בפייס בדיוק אחרי שדיברתי על אותו הדבר. מופעיה פרסומת של טיסות לחו"ל כשאני מזכיר שמות של חברות תעופה בשחיה עם אימא. מופעה פרסומת של חברה לניטור ספאם(??!) כשאני מתלונן על עודף פרסום. מופעיה לי פרסומת של שוק מניות כשדיברתי עם חבר על זה שקארל מרקס שיחק בבורסה. יש יותר מדי צירופי מקרים. אני מרגיש שלכל מקום שאני הולך אני לוקח איתי מכשיר מעקב סמוי- הטלפון הנייד שלי. האם החשש שלי מוצדק? 213.55.176.245 11:54, 14 במאי 2017 (IDT)

התכוונת מצותת. לא סביר שזה בגלל שיחות טלפון. זה כמובן אפשרי טכנית, אבל מיותר מבחינת המפרסמים. מסתבר הרבה יותר שזה נובע מכך שבחלק מהמקרים חיפשת קודם מידע בתחום קרוב ברשת, פרסומות של גוגל מושפעות מזה. באפליקציות רבות אתה מאפשר בפירוש "לעקוב" אחריך. בדרך כלל המעקב הזה מסחרי נטו, מנסים למכור לך דברים. נרו יאירשיחה • י"ח באייר ה'תשע"ז • 12:00, 14 במאי 2017 (IDT)
חלקנו הגדול הרשנו לטלפון, במודע או שלא במודע לצותת לנו (ולראייה, אם תאמר לטלפון שלי OK google, הוא מייד יעבור לדום), האם הוא מנתח או מעביר הלאה שיחות אקראיות זאת כבר שאלה אחרת. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:16, 14 במאי 2017 (IDT)
הוא לא מצותת לך. הוא מקשיב בנימוס, וכשהוא מוצא לנכון להעיר או להאיר דבר מה מועיל הוא מתערב ברוב טקט. ממש כמוני. ראובן מ. - שיחה 12:06, 14 במאי 2017 (IDT)

תודה על תיקון. אם הייתי מחפש בגוגל לפני כן - הייתי מבין. לא זאת הכוונה! אחד הסיפורים הוא שדיברתי עם חבר על זה שקארל מארקס הימר בבורסה ואפילו לא ידעתי איך אומרים בורסה באנגלית, אלא הבנתי את זה מתוך ההקשר. ואז אני רואה את המילה הזאת מופיעה לי בפייסבוק ב"חב"דניק אמריקאי פיצח את הסוד של הבורסה" (או משהו בסגנון). הפרסומות מתחילות להופיע לפני(!) שאני מחפש. זה נשמע כאילו שמישהו ממש מקשיב לי ואז מוסר מידע בעל פוטנציאל כלכלי לגורמים הרלוונטיים. 213.55.176.245 12:51, 14 במאי 2017 (IDT)

נראה לי מקרי. נרו יאירשיחה • י"ח באייר ה'תשע"ז • 14:05, 14 במאי 2017 (IDT)
לפני כשנה היה רעש גדול סביב זה. Shannen - שיחה 16:27, 14 במאי 2017 (IDT)
קורא לי לא מעט שיש "צירוף מקרים" שבו הפרסומות דומות בדיוק לשיחה ולא היה שום חיפוש גוגל לפני כן. מישהו יודע איך מונעים מאפליקציות שכבר מותקנות באנדרואיד גישה למיקרופון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:17, 14 במאי 2017 (IDT)
מכת מקבת בsmarterphone וכל הבעיות נפתרו...עכשיו נשאר רק לזרוק המחשב מהחלון.Dovole - שיחה 21:46, 14 במאי 2017 (IDT)
ברגע שמנתקים את זה, Corvus, גוגל פליי, גוגל דרייב וג'י מייל מסרבים לעבוד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:01, 14 במאי 2017 (IDT)

"מציצה" בעברית ירושלמית[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון גם היום שהמילה "מציצה" בדיאלקט ירושלמי היא סוכריה? או שזה שונה בעקבות ההקשר למין אורלי? 213.55.176.245 16:24, 14 במאי 2017 (IDT)

המילה "מציצה" בדיאלקט ירושלמי היא סוכריה על מקל199.203.37.197 14:41, 16 במאי 2017 (IDT)

דביבוני רחוב[עריכת קוד מקור]

האם נכון הדבר שבערים רבות באמריקה יש דביבוני רחוב, ואין חתולי רחוב? שמעתי על ילד אמריקאי שביקר בארץ והתלהב לראות חתול... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמריקה היא גדולה... תלוי באיזו עיר ותלוי באיזה אזור בעיר. פרברי הערים בארה"ב אפילו בחוף המזרחי לפעמים נמצאים למעשה בתוך יערות. מנסיון מגורים בפרבר של בולטימור חיות הרחוב הנפוצות ביותר בפחי האשפה שם הן סנאים, אך בהחלט גם דביבונים, ארנבונים, שועלים ואיילים (יש לי תמונות שצילמתי מהמרפסת להוכיח זאת), ובקיצור הפאונה המוכרת לכולנו מבמבי ושאר סרטי דיסני (גם אני כישראלי חשבתי שזו פיקציה ספרותית אבל זה די ריאליסטי). בערים מסויימות יש גם קויוטים (נכחדו כמעט לחלוטין אבל חוזרים בגדול בשנים האחרונות) ולעתים רחוקות אפילו דובים ופומות (תוכל למצוא דוגמאות כאלו ביוטיוב). חתולי רחוב אכן נדירים בפרברים האמריקנים (הקויוטים למשל טורפים אותם) אבל בהחלט נמצאים במרכזי ערים רבות. H. sapiens - שיחה 20:04, 15 במאי 2017 (IDT)
גרתי תקופה ארוכה בפרבר של פורט ג'רוויס (אפסטייט ניו יורק); "חיות הרחוב" הנפוצות ביותר אצלנו היו בואשים, אופוסומים צ'יקארים, תרנגולי הודו, ובמיוחד איילי פרדי (אפילו מצאנו פעם אחת בשיטוט ביער ליד הבית ‏ עופר בן שבוע); בשונרים, מרמיטות ובונים נתקלנו לעתים רחוקות, וקויוטים שמענו רק בלילות. בעיר ניו יורק עצמה, החיה הנפוצה ביותר היא הסנאי האפור, אבל יצא לי להיתקל מספר פעמים גם בדביבונים מחטטים בפחים (בעיקר בפארקים בעיר). חתולים אצלנו זה היה פנטזיה. מנחם.אל - שיחה 20:46, 15 במאי 2017 (IDT)
בקוי הרוחב של ניו-יורק וצפונה חתולי רחוב כנראה לא שורדים את החורף המושלג, שלא לדבר על התחרות עם חיות בר יותר קשוחות. אבל למרבה הצער יש אספקה חדשה של גורים פליטי תרבות באביב ובקיץ, ומרכזי האימוץ בערים בד"כ מלאים. אגב, תופעת החזרה של חיות בר כחיות רחוב מתחילה גם אצלנו בארץ ככל שקטנים שטחי החקלאות וגדלים שטחי הגנים העירוניים, כפי שיודעים התל-אביבים ששומעים את יללות התנים בפארק הירקון. H. sapiens - שיחה 21:50, 15 במאי 2017 (IDT)
לא נראה לי שהבעיה היא מחסור בשטחי חקלאות או בר במדינת ישראל. הרוב הגדול עדיין לא בנוי. נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז • 00:41, 17 במאי 2017 (IDT)

אלטרנטיבה לשילוב של בזק בין לאומי ובזק[עריכת קוד מקור]

למה לשלם לשתי חברות? האם יש בישראל חברה שנותנת את שני סוגי השירות: מרכזייה אזורית (בזק בנ״ל) והגדרה וחיווט מקומיים (בזק)?

ככה יותר קל להתנהל במקרי שדרוגים וכו' מבחינה בירוקרטית לפחות. ----

אאז"נ תקנות משרד התקשורת מחייבות הפרדה בין חברות תשתית לחברות אינטרנט. הדבר נקבע על מנת לפרק את מונופול בזק. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:08, 15 במאי 2017 (IDT)

האם נודניק היא מילה סלאבית?[עריכת קוד מקור]

ניק' בסוף היא סיומת סלאבית ברורה. השורק "נוד" זהה לרוסית (нудить, зануда). האם אפשר להגיד שזאת מילה סלאבית? שואל השאלות - שיחה 17:13, 15 במאי 2017 (IDT)

אכן.--37.142.174.229 00:14, 16 במאי 2017 (IDT)
מקורה של המילה ביידיש. nuda היא מילה בפולנית שמשמעותה שעמום, וסיומת -ניק מתארת אדם בעל תכונה.

גם ברוסית ישנה המקבילה нудный (נוּדְנִי) במשמעות "משעמם" או "מתיש", מויקימילון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:37, 16 במאי 2017 (IDT)

אבולוציה של צבע עור[עריכת קוד מקור]

כידוע, ההבדלים הגנטיים מדור לדור שגורמים למגוון המינים, כמו גם למגוון בתוך כל מין, נגרמים ע"י מוטציות אקראיות. האם משתמע מכך שלזוג הורים שחורים יכול להיוולד ילד לבן? אחרת, איך נוצרו הגזעים השונים?--37.142.174.229 00:13, 16 במאי 2017 (IDT)

קודם כל, זה לא קשור. לשני הורים לבנים יש סיכוי שיוולד ילד שחור לגמרי, ואין לזה קשר לאבולוציה או למוטציות. זה רק אומר, שלכל אחד היו סבא רבא או סבתא רבתא שחורים, ואז הסיכוי לילד שחור הוא אחד לארבע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:17, 16 במאי 2017 (IDT)
התשובה היא כן. או יותר נכון, ילד מעט פחות שחור מהוריו. אם המוטציה הזו (שהיא נדירה אבל קורית) תועיל לשרידות אז יש סיכוי גבוה יותר שהנושא אותה יתרבה, יפיץ אותה וכך הלאה. Reuveny - שיחה 09:09, 16 במאי 2017 (IDT)
בדרך כלל הגן של העור הכהה מתגבר על הגן של העור הבהיר ואגב גם בצבע העיניים שה כך ולמרות זאת יש יוצאים מן הכלל-199.203.37.197 14:43, 16 במאי 2017 (IDT)
בנוסף למה שנאמר מעלי, בקביעת צבע העור משתתפים מספר גנים (לא כולם עדיין מוכרים למדע) ולכן מוטציה באחד מהם (אפילו שולטנית) לא תגרום ללידת ילד לבן להורים שחורים, אלא רק לילד פחות כהה. ישנן תכונות שכן יכולות להקבע ע"י גן אחד, למשל צבע השיער, ואכן מוטציות שגורמות לשער בלונדי מופיעות באוכלוסיות כהות שער (ראה דוגמה בערך). יש לציין שהאלל לשער בלונדי הוא נסגני (רצסיבי) ולכן הופעת המוטציה לא תגרום להופעת ילד בלונדיני בדור הראשון, אך היא יכולה להמשיך להתפשט בסחף גנטי עד שיום אחד נולד ילד שקיבל את האלל משני הוריו.H. sapiens - שיחה 21:23, 16 במאי 2017 (IDT)
עיין ערך יהודי אשכנז. • צִבְיָהשיחה • כ' באייר ה'תשע"ז 21:25, 16 במאי 2017 (IDT)

מחפש פיתרון בקאפ ענן חינמי לגבות כמה קבצים ב Windows10 הביתי שלי[עריכת קוד מקור]

היי, אני מדי פעם צריך לעשות בקאפ של בערך ג׳יגה ועד כה מבחינת ענן השתמשתי בגוגל דרייב. עם זאת ה upload שלי נמוך (3 מגה) והחברה בזק בין לאומי לא נותנת יותר וגם הוט נותנים עם איני טועה רק 5 מגה ולהעלות כך לגוגל דרייב זה מאד לאט וצריך להשאיר הדפדפן פתוח שזה לא תמיד יעיל ו/או נוח.

אני מחפש פיתרון (חינמי) שיעשה שני דברים: האחד ייצור זיפ של מספר קבצים נתונים בתוך ווינדואוז ושנית ישלח אותו בתיזמון מסוים שאני עצמי אגדיר, **ברקע** (כלומר בלי להשאיר שום דפדפן פתוח, אל גוגל דרייב/שירות אחר כלשהוא, נניח מכונה וירטואלי שיש לי ב DigitalOcean).

למעשה אני מניח שהכי עדיף לי שזה יישלח אליי מתוך הווינדואוז לדיג׳יטל אושן כי שם אני יכול להגדיר כרון ג׳וב שימחק רטרואקטיבית גיבויים ישנים שנוצרו טרם זמן מסוים (נניח טרם שהוע שעבר) באופן נוח, דבר שאין לי מושג איך לעשות בגוגל דרייב ואף איני יודע אם זה בכלל אפשרי שם.

אז אני תוהה אם יש תוכנה שתוכל לסייע לי בכך ב Windows10 home.

אציין שאינני עובד עם CMD או AutoHotkey ביום יום ואינני מכיר אותם טוב כמו את Bash, אך אוכל לנסות פיתרון שמוצע בהם אם זו הברירה היחידה. 109.253.129.84 12:11, 16 במאי 2017 (IDT)

[2] זה עוזר? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:07, 18 במאי 2017 (IDT)
בוינדוס 10 יש באש. תחפש windows subsystem for linux. לחילופין, תמיד אפשר להתקין putty או cygwin. ואז יש לך scp, גם winscp זו חלופה טובה. בכל מקרה, לשים cron עם scp או rsync זה כנראה הפתרון הכי קל. מתניה שיחה 23:10, 18 במאי 2017 (IDT)

גל זה אולי עוזר, במבט מהיר נראה מעניין. אצטרך למצוא זמן ולנסות. מתניה, אני מכיר את WSL ואף תורם בגיטהאב שלו אבל אני לא בטוח עד כמה הוא בשל לכך כעת. כבר ניסית? מה יצא? אשמח אם תפרט איך rsync יעזור לי כי אני מאד חדש בקטע שלו והבנתי שהוא עושה מירורינג אבל איני יודע כמה זה שונה מ-scp ואודה לך אם תתן כמה מילים למה זה הכי קל. 109.253.129.84 19:39, 19 במאי 2017 (IDT)

למען האמת, אני לא משתמש בחלונות בכלל, אז אני לא יודע. התשובה נתנה על בסיס ניסיון מלפני כ10 שנים + סיוע למישהו להתקין WSL. מתניה שיחה 22:12, 20 במאי 2017 (IDT)

מהו שורש המילה מלאכותי?[עריכת קוד מקור]

-199.203.37.197 14:51, 16 במאי 2017 (IDT)

https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99
ל-א-ך. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14
55, 16 במאי 2017 (IDT)

האם ל-א-ך זה שורש שמי?--199.203.37.197 14:56, 16 במאי 2017 (IDT)

לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך כך בתורה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:02, 16 במאי 2017 (IDT)
לדעתי אם אין מילים אחרות מאותו שורש - לא בטוח שאפשר לדבר על שורש. נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ז • 00:40, 17 במאי 2017 (IDT)
השורש הוא אכן ל.א.ך. וגם יש עוד מילים משורש זה - מלאך...
מקורות: רבי יונה אבן ג'נאח, ספר השורשים, הלמד האלף והכף, מהדורת ברלין תרנ"ג, עמ' 237; הרד"ק, ספר השורשים, אות הלמד - לאך, מהדורת ברלין תר"ז, עמ' שמט-שנ; יצחק בן קלונימוס נתן, ‏מאיר נתיב הנקרא קונקורדאנשייש -, באתר HebrewBooks.
בעיקרון, גם למילים שאין עליהם עוד אחרות מאותו שורש טרחו בעלי הדקדוק למצוא להן שורש, אם כי המחלוקות במילים אלו גדולות יותר באופן יחסי. על מילה זו, חיפשתי קלות אך לא מצאתי בינתיים שיטות אחרות. אשאיר זאת לגדולים ממני. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 10:59, 17 במאי 2017 (IDT)
אני ממליץ לעיין גם ב-HALOT בשאלות אטימולוגיות. R.G. - שיחה 22:00, 20 במאי 2017 (IDT)

איך זה שיש מוניות שירות בשבת?[עריכת קוד מקור]

ביום שבת ישנן מוניות שירות (לפחות בתל אביב). השאלה היא איך זה - הרי הם נחשבים לתחבורה ציבורית ויש להם אישורים של משרד התחבורה. שואל השאלות - שיחה 19:40, 16 במאי 2017 (IDT)

כמו שיש מוניות רגילות בשבת? בר - שיחה 19:50, 16 במאי 2017 (IDT)
מוניות ספיישל: ניתן לראות הרבה בשטחי ישראל כולה בשבת. השאלה היא איך זה - הרי הם נחשבים לתחבורה ציבורית ויש להם אישורים של משרד התחבורה. שואל השאלות - שיחה 19:52, 16 במאי 2017 (IDT)
אני מניח שאין איסור רשמי אלא פשוט סיכום לא כתוב, הרי יש מקומות בארץ שקיימת בהם תחבורה ציבורית בשבת. כתוב בהסטטוס קוו בישראל בנושא השבת#תחבורה ציבורית בישראל לא מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, פרט למקרים חריגים הכוללים את קווי אילת הפנימיים והחיצוניים, קווי העיר חיפה, נצרת ונצרת עילית הפנימיים וחלק מהחיצוניים ומספר מצומצם של קווים נוספים ברחבי ישראל המתחילים את פעילותם לפני צאת השבת. כמו כן, מוניות ומוניות שירות מורשות לנסוע בשבת. בר - שיחה 20:26, 16 במאי 2017 (IDT)

כתובת IP מוזרה[עריכת קוד מקור]

מה זאת הכתובת שמופיעה שתי שאלות למעלה? --213.151.55.19 00:33, 17 במאי 2017 (IDT)

אני מניח שבעוד כמה שנים כולם ייראו ככה, כי אין מספיק כתובות "רגילות". IPv6 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:43, 17 במאי 2017 (IDT)

מהי השיטה להשמטת מעברי אפסילון מאוטומט לא דטרמיניסטי?[עריכת קוד מקור]

קיימת שיטה מוגדרת היטב (אלגוריתם) לבצע את זה או שדרוש גם שיקול דעת? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:23, 18 במאי 2017 (IDT)

יש אלגוריתם מוגדר, ראה כאן או בכל ספר לימוד לאוטומטים\חישוביות.
ניסיתי להבין את השיטה מהספר של האו"פ [3] עמוד 163 שאלה 5 (פתרון ב 198), ולא ממש הבנתי. למשל עבור q0, קלט b. עשו סגור-אפסילון על המעבר של q0 עם b שהוא קבוצה ריקה, אלא אם מתייחסים אליו כאל epsilon*b. אז מה הדרך? באותה מידה, נתקלתי בסרטונים ב-youtube בשיטה אחרת, על כל מצב - לעשות סגור-אפסילון, על כל המצבים המתקבלים לבדוק מה המצב המתקבל עבור כל אחד מהאותיות, ועל התשובה הזאת לעשות שוב סגור-אפסילון. בסוף לעשות איחוד לכל התשובות שהתקבלו וזה המעבר החדש. מדובר בדרך ארוכה, ואני כרגע עובד על תרגיל בעבודת הגשה בקורס אוטומטים ושפות פורמליות והאוטומט שמתקבל מאוד מסורבל ומבולגן, ונדרש אח"כ גם להעבירו לאוטומט סופי דטרמיניסטי, כך שלא ברור לי אם מה שאני עושה נכון. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:23, 19 במאי 2017 (IDT)
והמצבים המקבלים הם מי שבסגור-אפסילון שלהם יש מצב מקבל. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:31, 19 במאי 2017 (IDT)

בדיקה ביטחונית לפני הדיוטי-פריי[עריכת קוד מקור]

למה בודקים דברים כמו גוזזי ציפורניים או משופים ודאודורנטים לפני הכניסה לדיוטי? הרי אפשר לקנות דברים כאלה לרוב בשדה התעופה. ואז מישהו עם כוונה זדונית יכול פשוט לקנות דברים מסוכנים אחרי שורת הבדיקה ולעלות עם זה למטוס. לא? שואל השאלות - שיחה 19:20, 18 במאי 2017 (IDT)

שירים ביוטיוב לא נפתחים בטלפון[עריכת קוד מקור]

נתקלתי היום לצערי בלא מעט שירים שלא נפתחים לי בטלפון ובחלון הוידאו כתוב "הסרטון לא זמין", למרות שהוא זמין לחלוטין כשאני פותח אותו במחשב. מה הסיבה לכך? Liad Malone - שיחה 23:05, 18 במאי 2017 (IDT)

אולי אין לטלפון מספיק מהירות לשאוב את זה. ניסית ss? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:57, 18 במאי 2017 (IDT)
לא חושב. השירים שכתוב שלא זמינים, אפילו לא מוצגים בטלפון כאופציות בתוצאת החיפוש. ניסיתי מה? מה זה ss?‏ Liad Malone - שיחה 00:16, 19 במאי 2017 (IDT)
מצא כתובת שלא זמינה בטלפון. נגיד בגוגל או שלך לעצמך מייל במחשב. זאת תהיה כתובת במבנה של youtube.<something> או m.youtube.<something>. תוריד את ה-"m." אם יש, כדי שזה יהיה בצורה הראשונה, ואז תוסיף בהתחלה ss, כלומר, ssyoutube.<something>. תראה אם זה נפתח לך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:22, 19 במאי 2017 (IDT)
זה לא מצליח. ואני אפילו לא מבין איך משנים כתובת כשאני בתוך האפליקציה של יוטיוב. רציתי לשתף חברים עם שניים מהשירים האהובים עלי ביותר של סאונדגארדן. תגיד לי אם הם נפתחים לך בטלפון: Boot Camp, Like Suicide. ‏Liad Malone - שיחה 00:57, 19 במאי 2017 (IDT)
לא. אבל זה עובד עם ss בלי שום בעיות. נסה Boot Camp, Like Suicide. לי זה נותן כפתורי download בלי שום בעיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:45, 19 במאי 2017 (IDT)

כדורגל[עריכת קוד מקור]

מדוע יש עכשיו משחק של מכבי תל אביב, האם לא הסתיימה העונה? ‏Gridge ۩ שיחה 21:00, 20 במאי 2017 (IDT).

לא, זה היה המחזור האחרון של העונה. Infidel - שיחה 22:13, 20 במאי 2017 (IDT)
אז יש אלופה, אבל ממשיכים לשחק? למה ועד מתי? ‏Gridge ۩ שיחה 22:32, 20 במאי 2017 (IDT).
ממשיכים לשחק את כל משחקי הליגה שנקבעו מראש - גם אם כל הזוכות והיורדות כבר נקבעו מעשית ואין על מה להיאבק. בפועל, הרבה קבוצות כבר הלכו לשחק מטקות בים, ובלא משחקים תראה קבוצות שעולות עם הנוער + חיזוקים, ובפועל מתחילים את ההכנות לעונה הבאה. מה שנקרא גארבאג' טיים. ‏ MathKnight (שיחה) 22:34, 20 במאי 2017 (IDT)

איך מקלידים את הגרש ’ במקלדת?[עריכת קוד מקור]

שלום. מישהו/י יודע/ת איך מקלידים את הגרש הזה ( ) במקלדת (כשכותבים באנגלית), ובפרט בתוכנת וורד? ‏Guycn2 · ☎‏ 20:26, 21 במאי 2017 (IDT)

כשכותבים בעברית (אפשר לעבור עם alt+shift), זה נמצא ב-alt+ctrl (או alt ימני) עם ת. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 20:32, 21 במאי 2017 (IDT)
תודה אליעד. אני ב־Windows 10, ומשום מה זה לא עובד אצלי... אני מקליד Alt+Ctrl+ת ולא רואה כלום... ניסיתי גם עם ה־Ctrl ו־Alt הימניים וגם עם השמאליים... ‏Guycn2 · ☎‏ 20:41, 21 במאי 2017 (IDT)
תגיד לי, איך הניקוד עובד אצלך - ב-capslock עם מספרים, או הם ה-alt+ctrl (או alt ימני) והאותיות? קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:01, 21 במאי 2017 (IDT)
אליעד, כדי לנקד אני משתמש ב־Shift + מספרים, כש־CapsLock דלוק. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:24, 21 במאי 2017 (IDT)
אצלי במקלדת זה באמצעות המקש שעליו יש את הגרשיים (") אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:00, 22 במאי 2017 (IDT)
גיא, יש לך את המערכת הישנה, ואני לא מכיר אותה כך כך (גם את מה שהכרתי - שכחתי, ולנסות אני לא יכול טכנית :( אני לא יודע אם ואיך אפשר לבטל זאת זמנית ולעבור לישנה). אבל תנסה alt שמאלי ואחר כך 0146. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 13:12, 22 במאי 2017 (IDT)
אין לכם את המקש הזה במקלדת?? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:04, 22 במאי 2017 (IDT)
אליעד וואו, ממש תודה! Alt+0146 עושה את העבודה גם בעברית וגם באנגלית. האם אתה יודע איך עושים את הגרשיים האלה ( ) והאלה ( ) ?
אילן, מה שכתבת זה הגרשיים הרגילים ( " ). אותם יש לי במקלדת. את המיוחדים אין במקלדת. ‏Guycn2 · ☎‏ 22:20, 22 במאי 2017 (IDT)
גיא, הייתי אומר לנסות כמו בחלם: את המספרים הבאים שאחרי זה (0147, 0148), לפי הסדר שאתה ביקשת. וואלה, זה באמת עובד. לא סתם אמרו שחכמי חלם חכמים. קריצה אם יש לך עוד משהו שאתה מחפש תעבור למספר העוקב הבא. Im-yahoo.svg קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 23:59, 22 במאי 2017 (IDT)
בדיקה: , . תודה רבה! Nuvola apps kmoon.png לילה טוב!Guycn2 · ☎‏ 00:01, 23 במאי 2017 (IDT)

גזענות האומנם[עריכת קוד מקור]

אומנם בגילי המבוגר (23) קצת מוזר לשאול שאלה על נושא כה בסיסי. וזו השאלה: בגדול, אני לא מבין מה הבעיה בגזענות.

אם מדובר ברעיון שישנו קשר בין גנטיקה לתכונות אופי ויכולות גופניות ושכליות - זה נכון. מה הבעיה? למה זה אסור בחוק? הרי יש יתרון לאפריקאי על פני אסייאתי בריצות ארוכות, ויש יתרון לנורדי על פני אבורג'יני במבחני אייקיו (שניהם גדלו בבית יתומים נייטרלי וקיבלו חינוך זהה ואין לאף אחד יתרון תרבותי וכו')?, ויש יתרון לבדואי על פני מערב אירופאי בהליכה ארוכה בטמפרטורה שעולה על 25 מעלות וכו' וכו'.


אם מדובר בכך שאנשים מתנהגים באופן פוגע לאנשים על בסיס גנטי - זה באמת לא יפה ויטופל ברמה החוקית או הערכית, אבל מה זה שונה מכל אדם שמתנהג באופן פוגע לאדם אחר על בסיס דברים שאינם בשליטתו? אם אני מקניט את משה כי הוא מכוער או מקניט אותו כי הוא ניגרי או מקניט אותו כי האף שלו עקום או מקניט אותו כי הוריו לבקנים, או הצאצא שהוא הביא לעולם הוא אנדרוגינוס מאי בינייהו? בכל הדברים הללו מדובר בתכונות מולדות שמשה לא בחר ואני פוגע בו בגללן. סו וואט? ('שאינם בשליטתו' הכוונה להבדיל מהפגיעה באדם בעקבות בחירתו: לצבוע את שיערו לירוק זוהר, ללמוד פיזיקה גרעינית, או ללכת להופעה בצוותא). המצפה לישועה 77.126.46.200 13:28, 22 במאי 2017 (IDT)

קיים מבחן התוצאה, שבו גזענות מתבלטת כאחד הגורמים הרצחניים ביותר בתולדות האנושות. מעבר לכך למיטב ידיעתי (שהיא די רחבה, אחרי מספר ספרים בנושא) אין תמיכה מחקרית מבוססת להצהרות כמו "יש יתרון לנורדי על פני אבורג'יני במבחני אייקיו"- להיפך, המין האנשוי במובהק מאופיין בשונות גנטית נמוכה מאד, פרי התפשטותה של כל האוכלוסיה מקבוצת מוצא בת פרטים בודדים לפני פחות ממאתיים אלף שנה. אחרון חביב - הכללות מסוג זה מהוות עוול לפרטים, שבינהם השונות כה גדולה עד שהיא מבטלת השפעה של תכונות כלליות. (אופס) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:24, 22 במאי 2017 (IDT)
עישון רצחני אפילו יותר, ובכל זאת לא מתנפלים על מישהו שמחזיק סיגריה ברחוב. האלמוני הראשון הדגים שלפחות ברמה הפיזית המין האנושי לא מאופיין בשונות גנטית נמוכה מאוד, כפי שמתבטא בענפי ספורט רבים. נרו יאירשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 14:44, 22 במאי 2017 (IDT)
עישון אינו אלימות, לפחות בדרך כלל. ואגב, אני בכלל לא בטוח שעישון אחראי ליותר מקרי מוות מגזענות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:24, 22 במאי 2017 (IDT)
לא דיברתי על אלימות ושאר ירקות. דיברתי על רצחנות, שזה מה ששאל השואל. לדעתי עישון כן אחראי ליותר מקרי מוות, ובכל מקרה מי שנלחמים בגזענות לא בדקו קודם את הסטטיסטיקה, כי המוטיבציה שלהם לא מתחילה מהשאלה הזאת. נרו יאירשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 17:43, 22 במאי 2017 (IDT)
רצחנות מתייחסת להרג מתוך כוונה. לא ניתן לייחס רצחנות לעישון. לגזענות כן, לתרבויות כן. שרבוב העישון לדיון תמוה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:20, 22 במאי 2017 (IDT)
לא, רצחנות מתייחסת למה שגורם רצח. כשמישהו מת - לא ממש משנה מנחם את למשפחתו שהגורם לא התכוון. בהנחה שהערך הוא שמירת חיי אדם - צריך לדאוג יותר מעישון. כמובן אפשר להחזיק בערכים אחרים - אבל אז כדאי להיות מודעים לזה שהם העומדים כרגע במרכז, ולא חיי אדם. נרו יאירשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 20:31, 22 במאי 2017 (IDT)
החלטת להמציא את השפה העברית מחדש? רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, כך גם במילון, כך גם בחוק. זו ההגדרה ואין בלתה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:07, 22 במאי 2017 (IDT)
אני יכול להתווכח איתך גם ברמה הסמנטית, אבל נדמה לי שהתחום הערכי הוא העיקר כאן. נרו יאירשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 21:17, 22 במאי 2017 (IDT)
אתה לא מתווכח איתי. אתה מתווכח עם הגדרת הקונצנזוס של "רצח". לפעמים מוטב פשוט להודות בטעות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:35, 22 במאי 2017 (IDT)
אתה מתחמק מהטענה העיקרית... נרו יאירשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 23:48, 22 במאי 2017 (IDT)
שהיא? לתשומת ליבך, ברגע שאתה מחליט על דעת עצמך להגדיר את השפה כרצונך, אתה שומט כל אפשרות לכך שטיעוניך יהיו מובנים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:59, 23 במאי 2017 (IDT)
כאמור, התחום הערכי. השאלה אם העיקר הוא חיי אדם או כוונה מודעת בעת המעשה. נרו יאירשיחה • כ"ז באייר ה'תשע"ז • 22:00, 23 במאי 2017 (IDT)
עניין הכוונה מחריף את השיפוט מאד. כך ביהדות, כך בחוק, כך בשיפוט האנושי האינטואיטיבי. תחושת המוסר הטבעית היא שבאין כוונה החטא , יהיה מה שיהיה, נקי לאין שיעור. בשיפוט ערכי החטא של אדם או חברה שרוצחים מתוך גזענות נשפט כחמור הרבה יותר משל הרג נטול כוונת הרג. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:38, 23 במאי 2017 (IDT)
אני מדבר על העיקר ועל הערך, חיים ומוות, ואתה עוסק בשיפוטו של העבריין וענישתו, שהם במהותם, ודאי בחוק ובשיפוט האינטואיטיבי, אמצעי ולא ערך. נרו יאירשיחה • כ"ז באייר ה'תשע"ז • 23:48, 23 במאי 2017 (IDT)
שוב? אתה מחליט שחיים הם הערך העליון וכולם צריכים להתיישר לשיטתך, כמו שהחלטת להעניק למלים פרוש כרצונך. אני חושד שאם תיישם את הגישה הזו לכל תמצא את עצמך בבעייה, אבל זה לא ענייני. לטעמי חיים הם ערך חשוב אבל לא מוחלט, ועל כן כל שכתבת פסול מעיקרו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:57, 24 במאי 2017 (IDT)
גם לא מקובל להתנפל על מישהו שמתבטא באופן גזעני ברחוב, ויחד עם זאת ישנם חוקים גם נגד עישון וגם נגד גזענות במצבים ציבוריים מסויימים. אני לא מכיר ראייה מדעית כלשהי ליתרון גנטי של קבוצה אתנית כלשהי בענף ספורט כלשהו. בתחילת המאה ה-20 שלטו האצנים מפינלנד באופן כמעט מוחלט בריצות למרחקים ארוכים והיה מקובל להניח (שוב, בהעדר ראיות מדעיות כלשהן) שיש להם יתרון גנטי בתחום, אך כיום לאחר שניים שלושה דורות בלבד ה"יתרון הגנטי" הזה נעלם, מה שמאוד לא סביר גנטית. מעבר לכך, זה יהיה לא הוגן וגם מאוד טפשי מצד מאמן לריצות ארוכות לפסול אוטומטית מועמד לקבוצה שלו רק משום שאיננו אפריקאי (או פיני), בלי שום ידע על יכולות הריצה שלו. H. sapiens - שיחה 15:36, 22 במאי 2017 (IDT)
עובדתית, קיים זרם מחקר שמנסה לבסס בדיוק את מה שטענת שאין - יתרון גנטי למזרח-אפריקנים בריצות לטווח בינוני וארוך. ראה שני מחקרים (עם מסקנה הפוכה): [4] ו [5]. מה שמעניין, לדעתי, זה שגם אם הזרם שטוען שמדובר ביתרון גנטי צודק, לא מדובר על הבדל של שמיים וארץ. אמנם ההבדל חזק דיו על מנת לבוא לידי ביטוי בסביבה תחרותית מאד, אבל מדובר על הבדלי ביצועים של אחוזים ספורים. לדעתי זה מעיד על כך שאפעילו במקומות בהם קיים הבדל ביצועים על רקע גנטי, בשום פנים לא מדובר במשהו שממש שם קבוצה אחת מעל קבוצה שנייה - הבדלים בתוך הקבוצה גורמים לכך שעבור רוב האוכלוסיה מדובר בשוני מקרי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:11, 22 במאי 2017 (IDT)
מבין שני המאמרים שציטטת, למרות שהמאמר מ-2014 (שהוא מאמר סקירה ולא מחקר) אכן תומך באפשרות ובחקירה נוספת של הפוטנציאל הגנטי של האצנים המזרח-אפריקנים, הוא גם מסכם באופן מאוד ברור שעד עתה כל ההשערות הספציפיות שנבדקו לגבי היתרון הזה הופרכו, ובזמן כתיבת המאמר אין שום ראייה שהוא קיים.
מחקר מדעי שכן ידוע לי הוא שאצל הטיבטים נמצאה שכיחות גדולה יותר של וריאציות גנטיות התורמות לחיים בגובה ובריכוזי חמצן נמוכים יותר, ויש ראיות לכך שההבדל הזה הוא תוצאה של ברירה טבעית באלפי השנים האחרונות. יתכן (לא בטוח) שאם נגדיר טיפוס על הרים בגובה גדול מעל פני הים כענף ספורט יסתבר שלטיבטים יהיה בו יתרון גנטי סטטיסטי מסויים. למיטב ידיעתי מדובר ביתרון סטטיסטי בלבד, כלומר אין אללים שייחודיים לטיבטים אלא רק שכיחות גבוהה יותר של אללים שקיימים אצל מרבית הקבוצות האתניות בעולם. H. sapiens - שיחה 11:55, 23 במאי 2017 (IDT)
לא חולק עליך. ציינתי שזה נחקר, לא שזה אושר מחקרית, והחשוב מכל - שגם אם זה נכון מדובר בהפרש ביצועים של אחוזים בודדים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:20, 23 במאי 2017 (IDT)
מבחני IQ נועדו למדוד תבונה, אבל הם מודדים גם ידע כללי. בעיקרון המבחן ה״אידאלי״ שהצעת על שניים שגדלו בבית יתומים אמור לנטרל את כל הגורמים הסביבתיים, אבל בפועל הוא לא ניתן למימוש. ידועים מקרים רבים של מחקרים שהשוו בין אוכלוסיות שונות והתעלמו מהבדלים כמו רמות הכנסה שונות או אפילו עולם דימויים שונה. המחקרים הגרועים הללו הוציאו לתחום הזה שם רע. אתה מוזמן להראות מחקר (עשוי היטב) שיראה על כך.
מעבר לכך, מהו בדיוק אפריקני? האתלטים המובילים בריצות למרחקים ארוכים אינם סתם אפריקנים, אלא מגיעים כולם מאיזור אתיופיה וקניה. אני מתעצל כרגע לחפש את שמות הקבוצות. אבל יש גם השפעה פסיכולוגית: משקיעים המון משאבים באימון של קנייתים ואתיופים דווקא בריצה למרחקים ארוכים (וחוץ מזה, לא מקפידים במיוחד בקניה על אי שימוש בסמים, וגם זה תרם את שלו לביצועים. אבל נשים את זה בצד). כלומר: יותר בריצה, ופחות בכדורסל ובכדורגל. למי שמגיע משם יש סיכוי טוב בהרבה להצליח לקבל מלגות. Tzafrir - שיחה 15:47, 22 במאי 2017 (IDT)
אני לא אתייחס לשאלה של IQ. ואני אסכים שקיימות תכונות כאלה ואחרות שאולי משתנות בין גזע וגזע. אני רק אציין שעקרון הצדק מחייב יחס שווה לכל האנשים. ולגזענות לרוב שאופת למתן זכויות וחובות בהתאם למוצא אתני, תוך כדי הזנחת עקרון הצדק. ולכן אי אפשר להיות צודק וגזען בו זמנית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:57, 22 במאי 2017 (IDT)
כלומר, למיטב ידיעתכם המדע אינו מכיר בהבדלים פיזיולוגיים (שמתבטאים ביכולות כאלו ואחרות) בשום אופן? גם כשמבחינה אבולוציונית אמור להתפתח הבדל כזה (אפילו ברמה הפשוטה של סתגלתנות למזג אוויר או עמידות למחלות מסוימות)?
Corvus - אם אני מעסיק, ואני רוצה לשכור מאבטח או פיזיקאי. ידוע לי שרוב הפיזיקאים הטובים הם לבנים ורוב המאבטחים הטובים הם שחורים, לצורך העניין. אין לי משאבים לראיין את כל המועמדים. ההגיוני ביותר היה לסנן את כל הלבנים מתפקיד המאבטח ואת כל השחורים מתפקיד הפיזיקאי. אך החוק אוסר עלי לעשות כן ויחייב אותי לראיין מועמדים גם אם סטטיסטית כנראה שאני מפספס מועמדים טובים יותר. למה?
המצפה לישועות
בדיוק להפיך. בכך שאתה מסנן מראש על סמך שיקול גזעני אתה פוגע ביכולת שלך למצוא מועמד מתאים. אם אתה בוחר מאבטח לפי צבע העור (מבחן עם הסתברות לתשובה נכונה נניח 80% במקרה הטוב) ולא לפי מבחן כושר (מבחן עם הסתברות לתשובה נכונה 100%): ההפסד הפוטנציאלי שלך עולה על ההשקעה במבחן. לגבי פיזיקאי הדוגמה כה מופרכת שקצת קשה להתייחס אליה. קיימים קריטריונים מאוד ברורים למציאת מדען (תארים, ניסיון, פרסומים, עבודה עם קולגות), כך שאין שום טעם לפנות לסטטיסטיקה ולשאול "מה אחוז בעלי עניים ירוקות מבין ביו-כימאים". הסטטיסטיקה משחקת נגדך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:51, 22 במאי 2017 (IDT)
לפי מה שנראה כרגע, אם בכלל יש הבדל בין אוכלוסיות אז מדובר בשבריר של אחוז. תאמר לי - אם מדובר על זה שבין אוכלוסיית האבורג'ינים לנורדים יש הבדל של 0.1 IQ , האם זה שיקול סביר להעדיף נורדי על פני אבורג'יני בקבלה ללימודי הפיזיקה? הרי רוב הסיכויים שכאשר מדובר בפרטים ההבדל הזעיר לא יבוא לידי ביטוי, שכן השונות בתוך האוכלוסייה גדולה לאין שיעור מהשונות בין האוכלוסיות. אם להשתמש בניסוח של העורב, לא מדובר על 80% מול 100%, אלא על 50.01% (כמעט הטלת מטבע) ל 100%. התשובה ההגיונית היא שמיון על פי האוכלוסייה, מעבר לשאלת ההוגנות והמוסר, גם אינו יעיל. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:22, 22 במאי 2017 (IDT)
נ.ב אילן שמעוני - אי הכללה גם היא עושה עוול לפרטים כפי שהדגמתי. צפריר וסאפיינס- אני יודע שקשה עד בלתי אפשרי ליצור מחקר מהימנים בנושא ולכן המצאתי אותם. הרעיון הוא להמחיש את העובדה שיש הבדל (מובהק מבחינה סטטיסטית).79.178.134.222 16:02, 22 במאי 2017 (IDT)
שמתי לב. טענת הנגד שלי היא שמדובר על שוני כה קטן בין אוכלוסיות שלא ניתן להצדיק לפיו את האבחנה. בכל מקרה מעשי תזדקק לבחון את היכולות של הפרטים ולא להסתמך על הבדל מולד בין אוכלוסיות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:14, 22 במאי 2017 (IDT)
לגבי הבדלים פיזיולוגים בין בני-אדם כמובן שהם קיימים, ולכן מהווים בסיס מוצדק ל"אפלייה" בקבלה לקבוצות ספורט, למשל. שאלה נפרדת היא באיזה מידה ההבדלים הפיזיולוגים האלו הם תוצאה של תורשה או סביבה. מבחינה מדעית ניתן להראות כמעט תמיד שהם תוצאת אינטראקציה מסובכת בין תורשה וסביבה, ומבחינה מעשית ואתית היכולת בהווה ולא הפוטנציאל התורשתי הם אלו שקובעים (יהיה מאוד טפשי וגם לא אתי לקבל שחקן לקבוצת הכדורסל בלי לבדוק בכלל את יכולות המשחק שלו רק משום שהוא הבן של מייקל ג'ורדן). שאלה נפרדת נוספת היא איזה חלק מן השונות בפוטנציאל התורשתי מאורגנת מרחבית בקבוצות אתניות או ב"גזעים". התשובה המדעית-סטטיסטית לשאלה זו היא "פחות מ-15 אחוזים", ולכן יהיה אפילו יותר טפשי ולא אתי לקבל שחקן לקבוצת הכדורסל בלי לבדוק בכלל את היכולות שלו רק משום שמוצאו מאפריקה שמדרום לסהרה. H. sapiens - שיחה 17:36, 22 במאי 2017 (IDT)
Fun fact: אם ההפרש בין שתי אוכלוסיות של מליארד אנשים (כ"א) הוא 0.5 סטיית תקן, אז הסיכוי שהשחקן הטוב בעולם (=איחוד שתי האוכלוסיות האלה) הוא מן הקבוצה החזקה הוא בערך 88%. עוזי ו. - שיחה 19:48, 22 במאי 2017 (IDT)
יהודי שואל בעברית למה גזענות אינה לגיטימית? כי היא עלולה להוביל לרצח עם, זה למה. 6 מיליון יהודים נרצחו באכזריות בגלל גזענות, ויש עוד הרבה דוגמאות מההיסטוריה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אולי כדי לסכם אצטט (תרגום מהמטאפיזיקה) מהערך שפינוזה "אין אנו רוצים את הטוב כי הוא טוב, הוא טוב כי אנו רוצים אותו", אם עשית לך הגזענות למידה טובה...אז היא בהכרח טובה, עכשיו "כשהכל פתוח" וכמו הדוד בן "לכח גדול נלוות אחריות כבדה" האם תעשה גזענות למידה טובה???Dovole - שיחה 13:52, 24 במאי 2017 (IDT)

האם אפשר לחבר אזניות bluetooth למחשב נייח?[עריכת קוד מקור]

האם קיים פטנט המאפשר לחבר מחשב נייח לאונזניית bluetooth? או אולי טכנולוגיה אלחוטית אחרת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:35, 22 במאי 2017 (IDT)

אין לי מושג, אבל חיפוש בגוגל נותן למשל את זה: ebay יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:45, 22 במאי 2017 (IDT)
מתאמי בלוטוס זולים מאד. אין טעם להסתבך. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:52, 22 במאי 2017 (IDT)
חשוב לבדוק קודם לכן אם זמין דרייבר למתאם, שמתאים למחשב שלך ולמערכת ההפעלה שלך. משום מה זה לא אוניברסלי. ביקורת - שיחה 21:49, 22 במאי 2017 (IDT)

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור]

יש לי שתי שאלות בנושא מלחמת ההתשה: 1. בערך מלחמת ההתשה כתוב בפירוש שמתמקדים רק בגזרה המצרית, ואפשר לקרוא על הגזרה הירדנית בערך ארץ המרדפים. האם היו קרבות משמעותיים גם בגזרות הצפוניות? 2. עוד בערך כתוב שמצרים שחזרה מיד אחרי מלחמת ששת הימים 80% מתוך הכוחות שאיבדה ברכישה מברית המועצות. מאין היה למצרים כל כך הרבה כסף, ומט"ח בפרט, לקנות כל כך הרבה מטוסים (450 הושמדו, 80% יוצאים כ350) וציוד צבאי? תודה, Eyalweyalw - שיחה 21:55, 22 במאי 2017 (IDT)

מתייג את גילגמש אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:03, 22 במאי 2017 (IDT)

1. יש הסבר בערך הראשי על המלחמה, וגם ראה מלחמת ההתשה בבקעת הירדן. סוריה מתקשה מאוד להציק לישראל בלי רמת הגולן (בניגוד למצב שלפני 67), וממילא היא הייתה עסוקה במאבקי שליטה פנימיים אחרי ההפסד ב-67, והתוצאה היא עלייתה לשלטון של משפחת אסד.
2. הלחימה המצרית באה לידי ביטוי בעיקר בארטילריה ובקומנדו, לכן חיל האוויר שלה היה פחות רלוונטי. ככל שהמלחמה החריפה, כך הסיוע הסובייטי גדל. למצרים לא היה כסף גם אז וגם ב-73, אבל מנהיגים (למשל ערבים) לא תמיד מקבלים החלטות לפי קריטריונים שנראים לנו הגיוניים, מבחינת כסף, חשיבות לשטח, חשיבות לחיי אדם ועוד. הרמה הנמוכה של חה"א המצרי הייתה אחת הסיבות העיקריות לאמונה הישראלית (השגויה) שמצרים לא תתקוף את ישראל ב-73. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1. ראה גם מלחמת שלושת הימים ומבצע קיתון 10. 2. לברית המועצות היה עניין בסיוע למצרים כאמצעי לחיזוק השפעתה באיזור, כך שמצרים קיבלה תנאים נוחים ביותר. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:38, 23 במאי 2017 (IDT)
נדמה לי (המקור: הספר עד בלימה שלא מונח כרגע מולי) שלאחר מלחמת ההתשה הגבול הסורי נשאר חם (עם תקריות מדי פעם) בעוד שהמצרי היה שקט עד יום כיפור. Tzafrir - שיחה 16:15, 23 במאי 2017 (IDT)
לגבי החלק הראשון אני לא יודע (ועליו אני שואל), השני נשמע לי לא נכון... קו בר-לב הותקף באופן קבוע, והיו גם פעולות תגמול ישראליות דוגמת מבצעי בוסתן ובולמוס והפשיטה על האי גרין, וכל אלו רק לאורך שנת 69'. אולי אני לא מבין למה אתה מכוון, אבל אשמח אם תיגש לספר בזמנך הפנוי ותבדוק את נכונות הדברים. Eyalweyalw - שיחה 23:42, 23 במאי 2017 (IDT)
הוא כתב **לאחר** מלחמת ההתשה, עד 73. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חוסר סימטריה בלבוש[עריכת קוד מקור]

באופן היסטורי ישנו הבדל בין לבושם של נשים וגברים הנובעות מההבדלים בין התפקוד השונה בבית ומחוצה לו. עם זאת, עברו שנים רבות ועדיין לבושם של גברים 'נייטרלי' מבחינה מינית בעוד לבושן של הנשים (גם לבוש כביכול מכובד/אלגנטי/מעמד גבוה) עניינו הבלטה של אזורים מושכים מבחינה מינית (ומחילה מראש על הגרפיות): מחשוף בחזה, חצאית או שמלה שעניינה כיסוי טפח וגילוי טפחיים, פריטי לבוש צמודים או שקופים שעניינם הבלטת חזה, חזיה או תחתונים.

כאחד שלא גדל עם נשים ולא נמצא באינטרקציה איתן (חינוך חרדי) אינני מבין את הרציונל. ניחא בנשים ממעמד חברתי או כלכלי נמוך שדרושה להן תשומת הלב או המשיכה הזו מסיבות מעשיות (נניח שכן), ניחא בנות בגיל צעיר שהן חסרות ביטחון עצמי ואין בהן את הדעת והבגרות להימנע מלבוש כזה, ניחא אישה שבשל מקצועה צריכה למשוך את תשומת לבם של גברים. אך גם נשים 'חזקות', 'עשירות', ממעמד גבוה, בוחרות בלבוש כזה! לפעמים גם בימי חולין (ח"כיות עם גופיות בכנסת! WTF?) ובייחוד באירועים חגיגיים, כפי שאני רואה באתרי החדשות השונים.

אני מבין את הרעיון שאדם רוצה להראות בריא, מטופח, שמח. אך יש הבדל בין שיער מטופח או גוף חטוב (שישנה כמובן גם אצל גברים) לבין הבלטה של מיניות גרידא.

מדוע זה כך?

חרדי סקרן 77.126.46.200 14:36, 23 במאי 2017 (IDT)

תשובה חלקית הנסמכת על דרך המחשבה של פסיכולוגיה אבולוציונית: בעוד שהאטרקטיביות הגברית נשענת פחות על הופעה ויותר על סטטוס וממון, האטרקטיביות הנשית נשענת על מאפיינים פיזיים הרומזים ליכולת הולדה גבוהה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:04, 23 במאי 2017 (IDT)
אני חושב שאני מסכים עם ההסבר של אילן שמדובר בהבדל פיזיולוגי בעל משמעות אבולוציונית. זכר נמשך באופן אינטואיטיבי לנקבה בעלת הסיכוי האופטימלי להוליד צאצא בריא, כלומר צעירה ובריאה. נקבת האדם שיש לה סיכון גבוהה יותר במקרה של טעות צריכה קריטריונים יותר רציניים ממראה חיצוני בריא (כי הסיכון של זכר "בטבע" במקרה שהוא בחר נקבה "לא נכונה" הוא זניח ביחס סיכון של נקבה שנכנסה להריון מזכר "לא נכון").
לכן נשים בתת מודע מעדיפות להשקיע יותר במראה המשקף חוסן גופני וגיל צעיר( שים לב שנערות באופן אינטואיטיבי מחפשות מראה בוגר). גברים ש"יודעים" שגם ככה הקריטריון של מראה חיצוני הוא לא המרכזי יכולים "להרשות לעצמם" להשקיע יותר בדברים אחרים.
נ.ב. אין שום בעיה בגופיה בכנסת. כולו כתף, מה הקטע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:17, 23 במאי 2017 (IDT)
לואי ה-14 שצייר ריגו בשנת 1701
ראשית כל מדובר בחריג של מאות השנים האחרונות בחברה המערבית. לפני הופעת הנצרות לבוש הגברים במרבית התרבויות היה חשוף כמו זה של הנשים או יותר (כולל ספורט בעירום אצל היוונים והרומאים). בימי הביניים ובתחילת העת החדשה, אולי כתוצאה מהשתלטות תרבויות הנצרות והאיסלם ואולי פשוט כתוצאה מהוזלת הטכנולוגיות של ייצור בד, הפך הלבוש הטיפוסי יותר "צנוע" גם לגברים וגם לנשים, אך בדרך-כלל יותר צבעוני ומצועצע אצל הגברים. בספר קיצור תולדות האנושות תוכל למצוא דיון בלבושו של המלך לואי ה-14 כפי שנראה בציור המפורסם המצורף, כולל הפאה, הגרביונים הצמודים ונעלי העקב. התמונה הזו לא מראה אופנת גברים נוספת שהייתה נפוצה באותו זמן: הבלטת איבר המין באמצעות בית איבר צבעוני והדוק במכנסיים. רק במאה ה-16 לערך מתחילים להופיע מחשופים ומחוכים לנשים, ורק במאה ה-19 החליפה כמדי עבודה ושרד לגברים. אופנות אלו גרמו לכך שהלבוש הרשמי לנשים כיום בתרבות המערבית (אך לא בתרבויות אחרות) אכן יותר צבעוני וחושפני מזה של הגברים, או אולי מדויק יותר לומר שהלבוש הרשמי לגברים נעשה מאוד אחיד ונייטרלי. כמו במרבית התהליכים ההסטורים ובייחוד באופנה, לא פשוט לפענח את הסיבות. בנוגע ללבוש לא-רשמי אני בכלל לא בטוח שתצליח לבסס טענה עובדתית לפיה לבוש הנשים כיום יותר מיני או חושפני משל הגברים, אלא אם מדובר בסטנדרט חרדי שלפיו מרפק או ברך הם מיניים אצל האשה אבל עוברים אצל הגבר. H. sapiens - שיחה 17:19, 23 במאי 2017 (IDT)
הסתייגות: בעוד שהחברות שמקיימות לבוש צנוע הן פטרארכליות חזקות, החברות שמקיימות לבוש שמבליט את מיניות האשה הן חברות שעברו את מהפכת זכויות האשה. אני סבור שניתן להסיק מכך שכאשר נשים מגדירות את עצמן הן בוחרות בלבוש חושף מיניות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:49, 23 במאי 2017 (IDT)
איך אפשר לטעון ש"אני בכלל לא בטוח שתצליח לבסס טענה עובדתית לפיה לבוש הנשים כיום יותר מיני או חושפני משל הגברים", לך לכל חתונה\מסיבה, אצל גברים תראה, אולי, את הזרועות, אצל הנשים, תראה גם איברים אחרים, זה יותר חושפני. לך לים, רוב הגברים במכנסיים קצרים, רוב הנשים בביקיני. לך למקום העבודה, שוב, אצל הגברים תראה רק זרועות, אצל נשים? כתפיים, רגלים, ומחשופים הן לא לבוש שיפתיע אותך, אפילו ברמה הכי בסיסית, גברים הולכים בנעליים פתוחות רק בשעות הפנאי, נשים, כל הזמן. חילונים לא שמים לב לזה, כי קצת רגליים או כתפיים של נשים לא ממש מדהימים אותנו, אבל אין ספק שהלבוש הנשי הסטנדרטי יותר חשוף מהלבוש הגברי הסטנדרטי. מיני? זה כבר בעיניי המתבונן. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:29, 24 במאי 2017 (IDT)
דוגמא מוחצת (ומוחצנת) ביותר היא בקהילה הגאה, גברים הומוסקסואלים חברי הקהילה המזוהיים תרבותית כגייז הם חלק מתרבות הערצת גוף ופולחן מיניות (אלו אינם גילויים שליליים כמו שהם אינם חיוביים, ויש להם היבטים כאלה ואחרים...) עולים למידת מה שמכונה "החפצת נשים" ואף מקצינים הלאה מכך, לעומת זאת נשים לסביות חברות הקהילה הגאה דווקא הרבה פחות מדגישות את הגופני. כאן אני רוצה להעיר שמיניות היא דבר מאוד גופני כמו שהיא גם דבר שהוא מורכב יותר (כמובן שהכל פיזי, אך קול, שפה, מבטא, תוכן הדיבור, אינטונציה כל אלה ועוד הם דברים פיזיים שאינם גופניים ממש- זו גופניות מדרגת סיבוכיות גבוהה יותר). ולסיום הייתי ממליץ לחפש את Blackadder של רואן אטקינסון כדי ללמוד עד כמה הודגשה המיניות הגברית במערב בעבר, וכמה שכיחים פסטיבלי הזרגים ביפן וביוון...Dovole - שיחה 07:21, 24 במאי 2017 (IDT)
מרתק, גבר שואל שאלה על מלבושיהן של נשים. ונענה רק בידי גברים. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:29, 24 במאי 2017 (IDT)
מה מרתק בזה...ויקי' היא בעיקר מרחב גברי (והדיון על זה מלפני כמה חודשים כבר מעייף) והכה את המומחה הוא דף עוד יותר גברי, להוציא ציביה אני לא כל כך זוכר תגובות מנשים, מאידך, אני מרגיש שאני יכול להזדהות עם אנשים ולא עם גברים. אני חולק עליך, אני רואה ביום יום גברים ללא חולצות, בגופיות, בתחתונים וגם בלי...אני לא עושה שום דבר מיוחד כדי לראות את זה, המרחב מאוד מיני, אני אגיד פורה וחופשי...Dovole - שיחה 21:57, 24 במאי 2017 (IDT)

העברת מט"ח גבוהה[עריכת קוד מקור]

על פי החוק, בהעברת מט"ח מעל מליון שקלים באמצעות חשבון בנק (מחו"ל לישראל למשל), יש חובה לבנק לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. האם הבנק צריך לאפשר את ההעברה ורק לדווח על כך, או שהוא חייב/רשאי לעכב אצלו את הכסף עד שהמוטב ימציא את האסמכתאות (חשבונית למשל)? 141.226.173.122 16:04, 23 במאי 2017 (IDT)

לפי האמור במקור הזה: א. חובת הדיווח היא מעל 50,000 ש"ח, ולא מליון. ב. מדובר על דיווח ולא על ביצוע - כלומר הבנק יבצע את הפעולה אך ידווח עליה לרשויות המס. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:54, 23 במאי 2017 (IDT)
50,000 מתייחס להפקדה או משיכה, אבל חובת דיווח על העברת מט"ח מחו"ל לישראל או להפך היא מעל למליון. בכל מקרה תודה. 141.226.173.122 18:24, 23 במאי 2017 (IDT)

יש חוק ויש כללי זהירות שנוקטים הבנקים. ידוע לי מקרה שלהעברת סכום של 8000€ דרש הבנק האירופי הצהרות למיניהם ואישור הבנק הישראלי בהקשר לבעלי החשבון וזאת לפני שחרור הכסף. שנילי - שיחה 08:48, 24 במאי 2017 (IDT)

באירופה לא מקובלות כל כך עסקאות מזומן למעלה מ-2000 יורו, ובמקומות שכן מקובל ניתן ללמוד על טיב העסקים (למשל מוצרים כמו פרוה ויהלומים), הבנק בישראל מעביר דיווח בשטף נכבד של דיווחים ופעולות שנעשות מול בנק ישראל. עדין זה לא אתגר גדול להלבין כספים, רק שיהיו כאלה...Dovole - שיחה 13:47, 24 במאי 2017 (IDT)

למי שמכיר את העבודה עם פאואר פוינט[עריכת קוד מקור]

איך מנפישים תמונה שהועתקה למצגת, בהתאם למקור ממנו באה, בדומה לתמונה המונפשת של סיבוב כדור הארץ, שם ? בנצי - שיחה 21:08, 23 במאי 2017 (IDT)

כפי שמוסיפים כל תמונה, על פי אתר התמיכה אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:43, 23 במאי 2017 (IDT)
תודה על הקישור לדף ההדרכה. אני יודע שזה כמו תמונה רגילה, אבל הבעיה היתה עם הנפשתה, ואת זאת מפעילים עם 'slide show' (למטה משמאל). בנצי - שיחה 23:36, 23 במאי 2017 (IDT)