ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף וק:הכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא תוכן שלא מצאת לו תשובה בערכי ויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה (לדוגמה-היסטוריה, מדע, ידע כללי או תרבות), יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטיים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים. אם התשובה כוללת מידע שראוי להוסיפו למרחב הערכים, כדאי לטפל בכך. אם זיהית מידע כזה אך אין ביכולתך להוסיפו בעצמך למרחב הערכים, תוכל להוסיף תבנית {{למרחב הערכים}} בסוף התשובה, בתקווה שמישהו אחר יטפל בכך. למארכבים: בטרם הארכוב, אנא בדקו כי אכן התוכן הועבר למקומו. באם לא, תוכלו לתייג מי שיכול לסייע בכך.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

תוכן עניינים

מונחים בנקאיים באנגלית[עריכת קוד מקור]

האם מישהו פה מבין אנגלית בנקאית? אני מנסה להבין את משמעות הביטויים (אני מבין כל מילה בנפרד, אבל לא את המשמעות):

  • higher interest rate
  • time deposit account
  • securing a constant return
  • maturity (מה זה קשור לבנק?)

את תפנו אותי לייעוץ לשוני. זה יותר לכיוון של הבנה של מונחים. שואל השאלות - שיחה 15:07, 15 בינואר 2017 (IST)

האחרון מתורגם כמועד פרעון, אז ברור שזה קשור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:42, 15 בינואר 2017 (IST)
הראשון זה ריבית. אז הפירוש הוא ריבית גבוהה יותר. בשביל השני אני צריך את ההקשר. השלישי הוא סוג של ביטוח, ביטוח של החזר קבוע עבור המוצר הפיננסי המדובר. הרביעי הוא, כפי שכתב IKhitron מועד פרעון. אני מניח שאתה לא מדבר על בנק אלא על מוצר פיננסי שהבנק מספק. אם מדובר על סוג של אופציה או חוזה עתידי, אשמח להפניה לקטע שמתאר אותו ואולי אוכל להסביר במילים פשוט מה הוא נותן. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:51, 15 בינואר 2017 (IST)
תודה! אני עובר על כל מיני מוצרים שהבנק מציע ומנסה להבין את משמעותם. שואל השאלות - שיחה 16:37, 15 בינואר 2017 (IST)

מונחים בנקאיים באנגלית - המשך[עריכת קוד מקור]

מצאתי איזנ מידע לגבי תוכנית חיסכון אפשרית. לא ברור לי בכלל מה התנאים, כתוב Interest rate 0.75% p.a. מה זה 0.75%pa ? וכתוב "

Withholding tax: 35%, if gross interest income exceeds 200, or if the account is closed on multiple occasions during a calendar year

לא מובן באיזה מקרים הם לוקחים 35%. אם אני מעביר לתוכנית חיסכון 1000 שקלים ומחזיק אותם זמן רב כך שזה מגיע ל1200, אז הם לוקחים 35% מתוך ה200 (שזה 70 שקל)? כלומר אין אפשרות צבירה אמתית כי 35 אחוז זה הרבה יותר מ0.75 אחוז. שואל השאלות - שיחה 14:12, 20 בינואר 2017 (IST)

p.a. זה per annum, לשנה, כלומר ריבית שנתית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 20 בינואר 2017 (IST)
מדובר על ניכוי מס במקור של 35% אם הרווח עולה על 200 וכו'. לא ברור באיזו מדינה מדובר. בישראל אפשר לבקש פטור מניכוי במקור כשזה מצדיק. בתום השנה תוכל להגיש דוח על הכנסה באותה מדינה ותוכל אולי לקבל החזר של הסכום. הכל לפי מדיניות המיסוי באותה מדינה. Geagea - שיחה 09:43, 25 בינואר 2017 (IST)

מאכל ישראלי אמתי[עריכת קוד מקור]

האם יש איזשהו מאכל ישראל שהוא לא ערבי, טורכי, אירופאי, צפון אפריקאי או כל מקור "גלותי" אחר? כלומר איזשהו מאכל שהוא מאפיין ישראלי? הדבר היחיד שמצאתי זה סלט ירקות ישראלי, אבל זאת בדיחה: כולו עגבנייה ומלפפון חתוכים. יש סלט כזה בכל במקום בו יש עגבנייה ומלפפון. יש משהו שהוא ישראלי מקורי ונחשב למזון באמת (לא טרופית...). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:08, 16 בינואר 2017 (IST)

ראה המטבח הישראלי. מבקר המדינה - שיחה 17:22, 16 בינואר 2017 (IST)
גם ה"סלט ישראלי" נגנב כנראה מהערבים. אני חושבת שנשארנו בכל אופן עם הטרופית והסוכרייה בצורת מוצץ. • צִבְיָהשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ז 17:46, 16 בינואר 2017 (IST)
פתיתים הם המצאה ישראלית. דוג'רית - שיחה 18:01, 16 בינואר 2017 (IST)
מהי ההגדרה שלך לאוכל מקורי מארץ מסוימת? הפיצה היא אוכל איטלקי אסלי? אם כ, איך היא כוללת עגבניה, שהגיעה מאמריקה כמה מאות שנים לפני המצאת הפיצה? כמוכן: „תורכיה״ (תעתיק ערבי) או „טורקיה״ (תעתיק שמקובל אצלנו משפות אחרות). אבל בבקשה לא „טורכיה״ או „תורקיה״. ור' גם הדוגמה האחרונה ב־[1] ואת הערך האנגלי w:Pizza effect (אם כי השם הזה הוא בעיקר משל). Tzafrir - שיחה 18:06, 16 בינואר 2017 (IST)
נקודה מעניינת. השאלה באה משיחה עם מספר אנשים בעולם ששאלו אותי על איזה מאכל לאומי ישראלי. אמרתי ש"שניצל עם חומוס" שזה מאכל שלא סביר לפגוש בהרבה מקומות בעולם. אני חושב שזה המאפיין המרכזי של המבטח הישראלי המתגבש: לשים דברים ממש לא קשורים גאוגרפית על אותה הצלחת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:29, 16 בינואר 2017 (IST)
מה זה שניצל עם חומוס? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:41, 16 בינואר 2017 (IST)
כשמגישים לך באותו המקום גם שניצל וגם חומוס. ראה לדגומה ארוחת טיסה של אל-על. נאי די בטוח שזו החברה היחידה שמגישה את שני המאכלים יחדיו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:05, 17 בינואר 2017 (IST)
מה זה חומוס? גרגירים מבושלים על שניצל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 17 בינואר 2017 (IST)
מין ממרח, כדאי לך לנסות פעם. ולא לשכוח גם את הבמבה. נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז • 01:38, 18 בינואר 2017 (IST)
Smiley lol.gif אני יודע מה פירוש המילה חומוס. אני שואל באיזה מצב צבירה זה בא עם שניצל - כגרגירים או כממרח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:08, 18 בינואר 2017 (IST)
הכוונה לממרח שניצל חומוס שמוגש יחדיו עם פיתה, אורז ושניצלים מיני. אפשר לפגוש בקלות בצה"ל, באל-על ואני בטוח שגם על שולחן ארוחת הצהרים של חלק מקוראינו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)
יש מאכלים תעשייתים שהם יייחודים במידת מה, כמו במבה, ביסלי, קרמבו, או מעדני שוקולד (יש בכל העולם, אבל בישראל יש מבחר שלא מקובל בעולם). מבחינת מאכלים "רגילים" מלבד הסלט החתוך דק שהוזכר פה, שאי אפשר למצוא במערב לפחות (בארצות ערב לא הייתי), אז יש גם שילובים כמו פיתה עם שניצל וחומוס, או סביח שמקובלים רק בישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:30, 18 בינואר 2017 (IST)
דווקא אכליתי חטיפים דמויי במבה בשווייץ. טעם אחר מישראל: פחות חמאת בוטנים ומלח והמרקם קצת כמו במבה שפתחו לפני יומיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)
ולא לשכוח את הקוטג', שקדי המרק, והפתיתים שהוזכרו כבר. אמא של גולן - שיחה 13:49, 18 בינואר 2017 (IST)
דווקא קוטג' נפוץ מאוד בעולם. ראי כאן, כאן, כאן ועוד מלא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:28, 18 בינואר 2017 (IST)
Corvus טעמת את זה? זה ממש לא קוטג'. אמא של גולן - שיחה 15:51, 18 בינואר 2017 (IST)

Disambigua compass.svg בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. אחרי שיתקבל קונצנזוס על המאכלים הישראליים המרכזיים, כדאי להעביר זאת למטבח הישראלי. אמנם מינורי, אך ראוי לערך. בתיאבון. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:42, 18 בינואר 2017 (IST)

קרמבו. מכל השאלות ששאלתי וביררתי, המאכל שדומה לקרמבו בחול ממולא בסוג של מרשמלו רך ובכלל לא דומה בטעמו לקרמבו הישראלי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:20, 18 בינואר 2017 (IST)
האם פיתה "עם חור" (השמנמנה הנפתחת ולא הדקיקה שמנגבים איתה) זה מאכל ישראלי? אני זוכר שחבר דרוזי בצבא אמר שהם קוראים לה "פיתה יהודית" (כנגד פיתה ערבית ופיתה דרוזית). Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:20, 19 בינואר 2017 (IST)
שאלה טובה. ניסוח חלופי של השאלה: האם מדובר על מאכל מודרני? מתי יש לראשונה תיעוד של פיתה מותפחת? Tzafrir - שיחה 17:27, 21 בינואר 2017 (IST)

שאלה בתכנות למומחה[עריכת קוד מקור]

שלום. אני מחפש הסבר ראשוני ופשוט למונח התכנותי קולבק (callback). אודה למומחה על הסבר קל ודידקטי שמסביר את העיקרון הכללי מאחורי המונח (רצוי בהקשר של שפת Javascript). בתודה, 178.8.220.55 15:25, 19 בינואר 2017 (IST)

אתייג את 1Or, BDaniel, Meni yuzevich, Bharel, Ovedc, י.כצמן, Ijon, טבעת-זרםבעלי הידע בתכנות ו1Or, BDaniel, פשוטבעלי הידע בJS, אולי הם יוכלו לסייע. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:11, 19 בינואר 2017 (IST)
התיוג לא עבד. אז ככה:
בדרך כלל כשקוראים לפונקציה (או פרוצדורה) מסויימת, מעבירים לה פרמטרים. למשל, אפשר לשלוח מספר 5 לפונקציית עצרת, כדי שתחשב עצרת שלו ותחזיר 120. זה קורה בכל השפות פחות או יותר (כן, לא בכולן, אבל זה לא קשור). אבל אפשר ללכת שלושה צעדים קדימה. הצעד הראשון הוא מה שנקרא "פונקציה מסדר גבוה" - כלומר, פונקציה שניתן להעביר אותה כפרמטר. למשל, אתה כותב פונקצייה בשם map. היא מקבלת שני פרמטרים - רשימה ופונקציה. נגיד, היא מקבלת רשימת מספרים ופונקציית עצרת. התוצאה היא רשימת מספרים חדשה באותו אורך, כשכל מספר הוחלף בעצרת שלו. אם במקום עצרת תשלח פונקציית ריבוע, היא תחזיר ריבועים של מספרים ברשימה החדשה. הפרמטר שהוא פונקציה נקרא callback. דרך שונה לשימוש בזה - מה שנקרא CPS - שיטה בה כל פונקציה מקבלת פרמטר נוסף, אחרון, מה לעשות עם התוצאה לכשתחושב, פונקציה שצריך לקרוא לה עם התוצאה כדי להעביר את השליטה הלאה. זה מאפשר (בלי להסביר את כל הפרטים) לחסל את המונח המגונה רקורסיה, ולהשתמש בלולאות בלבד. תוצאה - חסכון ענק, אבל ממש ענק בזיכרון. קריאה רקורסיבית של מיליון צעדים דורשת פי מיליון יותר זיכרון מקריאה בעומק אחד. כאן לא נדרש יותר זיכרון. לדוגמה, את המחשב השולחני הרגיל דחסו פעם בזכרון זמן ריצה של 120KB, באמצעות הדבר הזה. עכשיו בוא נלך עוד שלב קדימה, וזה משהו שיש במעט מאוד שפות, ביניהן javascript, וזאת אפשרות להעביר פונקציה אנונימית כפרמטר. כלומר, לא שם של פונקציה שכתבת באיזה מקום אחר, אלא טקסט של קוד ממש, בזמן אמת, כמו שיש מחלקות אנונימיות ב-java. יש את זה גם ב-Java 8 (->) ועוד כמה שפות. זה מונע צורך ליצור את כל הפונקציות הללו בנפרד. הצעד השלישי הוא אפשרות להעביר כפרמטר פונקציה אנונימית רקורסיבית, כלומר, למרות שאין לה שם, היא יכולה לקרוא לעצמה. ככל הידוע לי יש את זה רק ב-javascript. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:52, 19 בינואר 2017 (IST)
לא רק בג'אווה סקריפט. גם בscheme. --איש המרק - שיחה 11:25, 23 בינואר 2017 (IST)
איש המרק, אני מכיר את scheme יותר מדי טוב ומעולם לא שמעתי על זה. תוכל לפרט? אולי מדובר בספרייה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:33, 23 בינואר 2017 (IST)
נראה לי שזו תשובה טובה על שאלה אחרת. המושג של פונקציה כעצם רגיל (פונקציות מסדר גבוה) מגיע מהתחום של תכנות פונקציונלי, ובפרט מ־LISP ויורשותיה. הזכרת גם את האופטימיזציה הידועה לרקורסיית זנב. שפות מודרניות רבות אמצו חלק מהאפשרויות של התכנות הפונקציונלי וג'אווהסקריפט היא רק דוגמה אחת לשפה כזו (אם כי דוגמה לא רעה). אבל זה לא קשור ישירות למונח callback. המונח הזה מתייחס לקטע קוד שאתה מספק שאמור להיקרא ע״י מערכת התוכנה שאיתה אתה עובד. לדוגמה, דפדפנים מציגים דפי HTML ומריצים קוד ג'אווהסקריפט שכלול בהם. הקוד הזה יכול להיות מורץ ישירות בעת קריאתו. אבל חלקו נועד לפעול מאוחר יותר. לדוגמה, כאשר אתה לוחץ על כפתור Submit לשליחת טופס, יכול להיות שכותב הדף ירצה לבדוק כמה דברים לפני השליחה בפועל. לשם כך הדפדפן מאפשר לו לכתוב קוד שיורץ כאשר הכפתור נלחץ. אין שום דבר מיוחד לג'אווהסקריפט בדרך הקריאה הזו. היא נפוצה מאוד בכתיבת ממשקי משתמש (וראו גם תכנות מונחה-אירועים, שם הם הדבר הרגיל, ולא משהו מיוחד), אבל לא רק שם. אני מניח שבכל מערכת מספיק מסובכת תמצא איפשהו קולבקים מסוג זה או אחר. בשפת C נוהגים לממשם בעזרת מצביעים לפונקציות. ור' גם הערך האנגלי. Tzafrir - שיחה 18:34, 23 בינואר 2017 (IST)
תודה, Tzafrir, אבל לא הצלחתי להבין למה אתה אומר שזה שונה ממה שדיברתי עליו. ואם כבר מדברים, מה קורה עם השאלה שאלדד ואני שאלנו אותך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:48, 24 בינואר 2017 (IST)
בכל מקרה, גם אם יתברר שאתה צודק, גם אם לא, כמו בפעם הקודמת כשניסית לשכנע ואז התברר שאתה מדבר על נושא לא קיים, זאת לא התשובה לשאלה שבה כתוב "הסבר פשוט". זה כמו לענות על שאלה "מה זה ספל" בתיאור צורה של ספל במכניקת הקוונטים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:19, 24 בינואר 2017 (IST)

יגאל, יש לך הסבר על אי פעולת התיוג? קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:57, 19 בינואר 2017 (IST)

לא. ההודעות אם התיוג לא פעל דלוקות אצלך בהעדפות? הפעם זה פעל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:02, 19 בינואר 2017 (IST)
הדלקתי כעת. תודה :) קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 00:27, 20 בינואר 2017 (IST)


דמוקרטיה מזרחית[עריכת קוד מקור]

מדוע מרבית מדינות ברה"מ לשעבר מתקשות לשמור על דמוקרטיה במובן שלנו? כלומר יש להם אמנם בחירות ומפלגות, אבל השלטון לא באמת מתחלף, אלא אם כן בדרך אלימה. שואל השאלות - שיחה 17:34, 22 בינואר 2017 (IST)

דמוקרטיה אינה נולדת תוך לילה, דמוקרטיה מתפתחת במהלך שנים ארוכות. לא צריך להרחיק לכת עד מזרח אירופה, גם בישראל הדמוקרטיה לא משהו, אף שהיו לא מעט שנים להתפתח (ולמרבה הצער, גם להסתאב). דוד שי - שיחה 19:57, 22 בינואר 2017 (IST)
כי אין תרבות דמוקרטית, אנשים שלא למדו בבית ספר שחופש הביטוי, החופש להפגין, פלורליזם, זכויות אדם, והקפדה על שלטון החוק מצד המשטר, הם עקרונות חשובים, לא ייזדעקו כשהללו ייפגעו. יש לי תחושה שמערכת החינוך הסובייטית לא שמה על המונחים האלה דגש, אלא אולי דווקא על ערכים של ציות. לא בטוח שמערכת החינוך החדשה (ובפרט המורים וההורים), אימצה את העקרונות הדמוקרטיים במהירות, ובכלל לוקח זמן עד שמתחלף הדור. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:09, 23 בינואר 2017 (IST)
לדעתי זה הרבה מעבר לבית הספר, זה עניין של תרבות ואידאולוגיה. ויש הבדל גדול ברמת הדמוקרטיה בין ישראל ובין מזרח אירופה, כל עוד שואלים מדדים בינלאומיים ולא פוליטיקאים ישראליים. נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:45, 24 בינואר 2017 (IST)
אבל תזכור שלפני אלפיים שנה באירופה הנאורה היו שבטים פרימיטיביים. זה לא עניין של גזע, עניין של מזל ועיתוי. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז 19:01, 24 בינואר 2017 (IST)
אני חושב שההכנסה של עניין הגזע לכאן היא מיותרת ולא ראויה. נרו יאיר דיבר על תרבות ואידאולוגיה, שהם דברים שאינם קשורים בהכרח לגזע. משה פרידמן - שיחה 16:21, 25 בינואר 2017 (IST)

איך אפשר לסמוך על סקרים אם מרבית האנשים בכלל לא מרימים לטלפונים בשעות הסקירה ויש גם הרבה שלא משיבים לסקרים?[עריכת קוד מקור]

עבדתי במכון לביצוע סקרים וזוהי תמונת המצב והשאלה היא איך אפשר לסמוך על הסקרים

שאלה מצוינת. המסקנה האישית שלי היא שבתכלס אי אפשר ואני סומך על הלך הרוח הממוצע בחברה (רשתות חברתיות, טלוויזיה, רדיו, פרסום טלפוני והרחוב).

זה בכלל לא משנה איזה אחוז מהאנשים עונים לסקרים. הבעיה מתחילה כשיש מתאם בין הנכונות לענות לסקר (ולומר אמת לסוקר) לבין העמדות של אנשים. אפשר להתגבר על חלק מההטיות האלו על-ידי השוואת נתוני הסקר לנתוני סקרים קודמים ונתונים חיצוניים. עוזי ו. - שיחה 20:11, 22 בינואר 2017 (IST)
אני חושב שבכל סקר שהוא יש הטעיה וselection effect, מכיוון שהיא משקפת רק את אוכלוסיית אנשים שעונים לסקרים. מצד שני ידידנו גוגל אפילו לא שואל האם אתה מוכן להשתתף בסקר. הוא סוקר את כולנו ולכן נתוניו מהימנים יותר מכל סקר גלוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:26, 22 בינואר 2017 (IST)
התכוונת הטיה?
יש מסגרות נוספות לסקרים (אינטרנט, אקדמיה) בהן מספר העונים גדול וברוב הנושאים זה גורם לכך שהסיכוי להטיות קטן.‏ Uziel302שיחה 06:18, 23 בינואר 2017 (IST)
אני בכלל לא בטוח שמספר גדול של עונים משפר את האמינות של המדגם. אלא אם כן המספר הזה מתקרב לסדר הגדול של האוכלוסיה כולה (משאל עם, למשל) - וגם אז לא בהכרח. משה פרידמן - שיחה 16:46, 23 בינואר 2017 (IST)
זה לא נכון, מתמטית. סטיית התקן יורדת לפי השורש הריבועי של גודל המדגם, בלי קשר לגודל האוכלוסיה. עוזי ו. - שיחה 16:48, 23 בינואר 2017 (IST)
אבל קורלציה בין מוכנות להשתתף בסקר לבין דעה מסוימת לא כזאת השערה מופרכת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:57, 23 בינואר 2017 (IST)
נכון, אבל זה פחות גרוע מכפי שזה נשמע - הרי קורלציה כזו, במידה שהיא קיימת, אינה משתנה כל-כך מהר, ולכן אפשר לאמוד אותה יחד עם התוצאות שרוצים לאמוד בסקר. עוזי ו. - שיחה 17:58, 23 בינואר 2017 (IST)
כפי שראינו לאחרונה בכמה מדינות - אכן יש בעיה כזאת, אחר כל ההתאמות שמנסים לעשות הסוקרים, והיא בולטת במיוחד כאשר כמה אחוזים לכאן או לכאן הופכים את התוצאה. בדרך כלל הסוקרים אינם טועים בעשרות אחוזים. נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:12, 24 בינואר 2017 (IST)
לעוזי: סטיית התקן זה הפרמטר הכי פחות מטריד בעיני. השאלה שנשאלה כאן, בפרט, איננה שאלה על השגיאה הסטטיסטית של הסקרים אלא על הסיסטמטיקה שלה. לכן, שיפור בגודל המדגם איננו רלוונטי. התיקונים הסיסטמטים, טובים יותר או פחות, משופעים באופן עקיף ביותר מגודל המדגם. יתרה מכך, הבחירות הקלות להגדלת המדגם עשויות בקלות ליפול לכשלים סיסטמטים נוספים על אלו הקיימים במשאל הטלפוני. זו הסיבה לטענה שלי לעיל. משה פרידמן - שיחה 20:24, 24 בינואר 2017 (IST)

כתיבת ערבית מדוברת[עריכת קוד מקור]

איך כותבים והאם מקובל לכתוב ערבית מדוברת באותיות ערביות שכידוע מתאימות בעיקר לערבית הספרותית

חוץ מניבים חריגים (כדלהלן), מקובל לכתוב באותיות ערביות, כי יש סטנדרט כתיבה - באותיות ערביות - לכל ניב ערבי מדובר מוכר. למעשה, אפילו למילות סלנג ערביות יש סטנדרט כתיבה באותיות ערביות (השווה לכתיבת סלנג עברי באותיות עבריות).
חריגים:
א. הניב הערבי המלטזי, נכתב באותיות לטיניות.
ב. הלשון הערבית יהודית, נכתבת באותיות עבריות (השווה לאידיש וללאדינו).
ג. במרוקו אלג'יריה ותוניסיה, דוברי הניב הערבי המקומי עשויים (לעיתים) להתכתב בו גם בכתיב צרפתי - במיוחד בתכתובת-אינטרנט בלתי פורמלית (או כשמקלדת ערבית אינה זמינה). תופעה דומה עשויה להתרחש גם בלוב, אלא שאז כתיבת הניב הערבי המקומי - תותאם אל שיטת הכתיב האיטלקי. 185.27.105.102 10:55, 24 בינואר 2017 (IST)

שאלת הדיוט על מהירות מטוסים[עריכת קוד מקור]

מדוע מטוס מגיע לשיא המהירות שלו בין 6 ל- 16 ק"מ ולא, נניח, בגובה של ק"מ אחד או פחות? האם האוויר בגובה של 16 ק"מ שונה מהאוויר שבאחד ק"מ? 132.66.90.66 17:56, 23 בינואר 2017 (IST)

הערך טרופוספירה דל עד להעציב, אבל אפילו הוא יודע לומר שלחץ האוויר יורד כשמגביהים. ראה כאן למעט פרטים נוספים. עוזי ו. - שיחה 01:00, 24 בינואר 2017 (IST)

האם הישראלים מורשים ע"י מדינת בנגלדש לבקר בה? סתירה בין המקורות[עריכת קוד מקור]

This link, states that Israelis can receive a visa on their arrival at Bangladesh. However, this IATA link (of 24.1.2017), states just the opposite: "Admission and transit [in Bangladesh are] refused to nationals of Israel". Isn't it a contradiction?

185.27.105.102 10:44, 24 בינואר 2017 (IST)

http://www.lonelyplanet.com/bangladesh/visas. מישהו אנונימי.
מה הרוחתי בזה שהיצגת לי מקור, שמחד גיסא מחזק את המקור השני שנתתי, ושמאידך גיסא סותר את המקור הראשון שנתתי? השאלה שלי הייתה, איך לפתור את הסתירה, או לפחות איך להכריע בין המקורות הסותרים. 185.27.105.102 19:23, 24 בינואר 2017 (IST)
מה בעצם ציפית להרוויח? הרי גם אם מישהו יכתוב לך שהוא נכנס לשם - מה תעשה אם תיכנס למדינה ביום שבו הפקידים יחליטו שדווקא מתאים להם המקור הסותר? נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 21:18, 24 בינואר 2017 (IST)
ציפיתי שמישהו יציג לי מידע חדש שיסייע לי להכריע בין המקורות הסותרים על מנת שאדע האם אני יכול להשתמש בדרכון שלי כדי לבקר שם. בנתיים, לא הוצג לי משהו שיכול להכריע בין המקורות הסותרים. 185.27.105.102 22:21, 24 בינואר 2017 (IST)
בכל מקרה אתה לוקח על עצמך סיכון בזה. אף אחד כאן לא יוכל להבטיח לך באופן אחראי שאין שום חשש. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 14:36, 25 בינואר 2017 (IST)
חן חן על עצתך האישית, אבל שאלתי הפומבית - לא הייתה אישית - אלא עקרונית (גם אם המניע הסמוי שלה היה אישי): האם יש דרך אינטליגנטית להכריע בין המקורות הסותרים. על השאלה הפומבית-העקרונית הזו, טרם קיבלתי תשובה. 185.27.105.102 16:20, 25 בינואר 2017 (IST)
אין סתירה בין המקורות - יש טעות באתר "passportindex" וכדאי להעיר להם על כך.
בין מדינת ישראל ובנגלדש לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים, ומי שיגיע לשם עם דרכון ישראלי לא יוכל להיכנס. באתר "passportindex" נכתב: "This tool should not be used for travelling purposes. For specific visa policies, please contact a consulate or embassy near you." -- ‏גבי‏ • שיח 18:29, 25 בינואר 2017 (IST)
העדר יחסים דיפולמטיים לא מחייב שאי אפשר להיכנס עם דרכון ישראלי. לבאלי שבאינדונזיה אפשר להיכנס. במרוקו כידוע אפשר לבקר, אף שהערך שלנו טוען שהיחסים נותקו בשנת 2000, ואזרחי מלזיה מבקרים בישראל אף על פי שאין בין המדינות יחסים דיפלומטיים. ואני בטוח שיש דוגמאות נוספות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:52, 26 בינואר 2017 (IST)
אגב: לא רק באלי ומרוקו, אלא גם תוניסיה וקטאר. סמי20 - שיחה 10:51, 26 בינואר 2017 (IST)
איך אתה יודע שיש טעות באתר ההוא? האמנם רק בגלל שאין יחסים דיפלומטיים? זה בדיוק מה שאני מנסה לברר, ולמען האמת אני עדין נבוך בסוגייה הזו. 185.27.105.102 10:58, 26 בינואר 2017 (IST)
האתר passportindex נראה מאד יפה, אבל מה מקורות המידע שלו? כתוב בו (באנגלית) "התוכן מבוסס על מידע ציבורי בשילוב תוכן שנתרם על ידי משתמשים פרטיים וגופים ממשלתיים ברחבי העולם". זה לא מספיק טוב, לדעתי, והגיוני שיהיו טעויות פה ושם.
לעומת זאת, על האתר "מסע אחר" אני סומך יותר, וכתוב בו [2]: "אזרחים ישראלים אינם מורשים להיכנס לתחומי בנגלדש. בעלי דרכונים זרים יכולים לטוס לבנגלדש מאירופה, מארצות הברית ומאסיה."
בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 16:24, 26 בינואר 2017 (IST)
יש מידע מועט מאוד בעברית על טיולים בבנגלדש, וברובם כתוב שישראלים לא יכולים להיכנס, בהתחשב בפופלריות הגדולה של נפאל והודו, אם היה אפשר להיכנס, זה כבר היה כתוב איפשהוא. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:57, 26 בינואר 2017 (IST)

האם אפשר לפתח אנזימים שיפרקו אוכל לא בריא בצורה שלא תזיק לגוף?[עריכת קוד מקור]

-

איך ג'ו עמאר למד יידיש?[עריכת קוד מקור]

נדהמתי לשמוע את השירים הבאים

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIJDAC&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DP8unKucho0s&usg=AFQjCNEdOBwxNVP6i11hq3XOvwdG3o3t1A&bvm=bv.144686652,d.bGs

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIGDAA&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DWsDKdpeH45A&usg=AFQjCNFnX8YczREFXEx_VlBGzk6LGZag-w&bvm=bv.144686652,d.bGs

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIHjAB&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DU4wHkIGqEcQ&usg=AFQjCNFhXFHCza6jFaEXvXBYeVfaxaZvdw&bvm=bv.144686652,d.bG


https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIKjAD&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DuCzA7_slK6g&usg=AFQjCNF9kVw1lDHPWY_7W82vEiR5Fh4hiA&bvm=bv.144686652,d.bGs

זה שהוא שר ביידיש לא אומר שהוא למד יידיש. אולי חזר על המילים כמו תוכי. ★ברשיחה★ 20:07, 24 בינואר 2017 (IST)
אמת. אבל מצד שני שמעתי שמרוקאים מסוגלים ללמוד יידיש ממש כמו פולנים שמשום מה לא גדלו עליה. נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 21:19, 24 בינואר 2017 (IST)
בהחלט נתקלתי בלא מעט ירושלמים דוברי יידיש ברמת שפת אם שלמדו אותה יחד עם חבריהם האידישאים בילדות... • צִבְיָהשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז 21:25, 24 בינואר 2017 (IST)
ולי ידוע על פועל מהשטחים שעבד באחת הישיבות בבני ברק וכיום הוא דובר יידיש על בוריה. 185.27.105.166 10:05, 25 בינואר 2017 (IST)
זובין מהטה לדוגמה, מעיד שהיידיש שלו טובה בהרבה מהעברית שלו. ★ברשיחה★ 14:16, 25 בינואר 2017 (IST)
למה אף פעם לא שואלים איך אשכנזי כלשהו למד ערבית ועוד נהיה פרופסור בתחום?! נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 14:34, 25 בינואר 2017 (IST)
הסיבה פשוטה: ערבית זו שפה חשובה המדוברת על ידי אחוז ניכר מאוכלוסיית העולם, ולכן זה לא נראה תמוה שאשכנזי ילמד אותה. יידיש, לעומת זאת, היא ניב יהודי של השפה הגרמנית, וככזו היא הפכה לשפה בלתי רלוונטית, מלבד אצל כמה שרידים המנסים לשמר אותה באופן מלאכותי. אני, כאשכנזי מלידה, מאוד אתפלא אם אראה מישהו שלא למד יידיש באופן טבעי בוחר ללמוד אותה באופן יזום - גם אם הוא אשכנזי. לכן, אם אראה ספרדי או גוי דובר יידיש זה בהחלט יפליא אותי. משה פרידמן - שיחה 16:18, 25 בינואר 2017 (IST)

ההבדל בין השפות הוא כמו שנכתב שהערבית היא שפה חשובה אך יש לשים לב לזה שכשאשכנזי לומד ערבית בדרך כלל הוא ילמד ערבית ספרותית או לפחות ניב המדובר באזורנו לעומת זאת אם אשכנזי ילמד ערבית מרוקאית או אלג'יראית זה בהחלט יראה מוזר

האמנם תתפלא שאנשים בוחרים ללמוד יידיש באופן יזום? והרי בכל אוניברסיטה ישראלית המכבדת את עצמה יש חוג ליידיש !
לגבי הערבית: אתה צודק, ואף יותר מכך: ערבית היא אפילו אחת משש השפות הרשמיות של האו"ם (שלא לדבר על כך שהיא גם השפה המדוברת ביותר באיזור הנפיץ ביותר העולם - ודי בכך כדי להעיד על חשיבותה הגלובלית). סמי20 - שיחה 16:26, 25 בינואר 2017 (IST)
באוניברסיטאות לומדים גם שפות אחרות שעבר זמנם. ובכל זאת, רוב האנשים ירימו גבה אילו יפגשו אדם ששולט בלטינית, למשל. שלא לדבר על אוגריתית. חוקרי יידיש, כחוקרי אוגריתית, אינם המקור לפליאה, אפילו אם אין מוצאם באוגרית. משה פרידמן - שיחה 07:17, 26 בינואר 2017 (IST)
ההבדל הכי משמעותי בין חוג ללטינית (או חוג לאוגריתית) לבין חוג ליידיש, הוא בכך, שהחוג ללטינית הוא באמת יותר דומה לחוג לאוגריתית, זאת אומרת אצלו בעיקר עוסקים בדקדוק באטימולוגיה ובניתוח פילולוגי (או סיפרותי) של טקסטים עתיקים וכדומה. אבל בחוג ליידיש יש לפחות שני מסלולי-לימוד - תיאורטי ומעשי - בדומה למצב בחוג לאנגלית, מה שאגב די מזכיר - את החלוקה המקבילה שבין לימודי נהיגה תיאורטית לבין לימודי נהיגה מעשית - ואת החלוקה המקבילה שבין לימודי פיזיקה תיאורטית (שבהם הדגש הוא בעיקר על הפורמולה) לבין לימודי פיזיקה מעשית (שבהם הדגש הוא בעיקר על האקספרימנט): זאת אומרת, שמצד אחד יש מסלול יידיש (או מסלול אנגלית) לבלשנים - שבו בעיקר מתמקדים בהבט התיאורטי - כלומר בדקדוק בפונטיקה ובאטימולוגיה, אבל מצד שני יש גם מסלול יותר מעשי - למשל אנגלית עיסקית או יידיש מדוברת, ושם באמת עוסקים בפרקטיקה היומיומית של השפה - עם ישומים בשטח, למשל כשסטודנטים ל"אנגלית מעשית" מאמנים את עצמם ע"י צפייה בסרטים באנגלית ללא כתוביות (או ע"י ביקור בלונדון או בניו יורק), ולמשל כשסטודנטים ל"יידיש מעשית" מאמנים את עצמם ע"י צפייה בהצגות תיאטרון של היידישפיל (או ע"י ביקור בשכונת מאה שערים הירושלמית או בשכונת סאטמאר הבני ברקית). על כל פנים, לא תמצא חלוקה כזו - בחוג ללימודי לטינית או אוגריתית, פשוט כי בימינו אין דבר כזה "לטינית מעשית" או "אוגריתית מעשית". סמי20 - שיחה 10:16, 26 בינואר 2017 (IST)
אם תיקח את הילדים לגינה בבני ברק יש סיכוי גבוה שתשמע ילדים מדברים יידיש בינם ובין עצמם. בניגוד לאגדות, זו ממש לא שפה מתה. ‏DGtal‏ - שיחה 11:09, 26 בינואר 2017 (IST)
זה נכון לא רק בבני ברק. אני גר בשכונה דתית למדי ברחובות ושומעיםן יידיש ברחוב על בסיס יומיומי. אבל המבטא, רחמנא ליצלן, ישראלי למשעי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:55, 26 בינואר 2017 (IST)
אני גר בארה"ב ויש כאן גם אנשים דוברי יידיש. שרידים אחרונים לשפה שעבר זמנה. אתם יכולים להתפלסף כאן עד מחר ולטעון בלהט שיידיש היא בכלל שפה שעושה קאמבק, ומאות סטודנטים בארץ לומדים יידיש מדוברת כדי לשפר את היכולת שלהם לתקשר עם המוכר במכולת. המציאות הפשוטה איננה שם, לדעתי, וזו הסיבה לכך שאנשים לא מתפלאים על אשכנזים שלומדים ערבית, וכן מתפלאים לראות מרוקאי דובר יידיש. גם אם הוא עושה זאת כדי שיוכל לצפות בהצגות של היידישפיל. זו השאלה שנשאלה וזו לטעמי התשובה הפשוטה ביותר לשאלה הזו. אגב, יש גם ויקיפדיה ביידיש, שהרי צריך לענות על הביקוש... משה פרידמן - שיחה 01:37, 27 בינואר 2017 (IST
כי יידיש היא שפה שמקושרת חזק מאד עם התרבות האשכנזית. היידיש בישראל היא שפה כמו אנגלית/צרפתית/רוסית וכולי. יש בישראל עשרות אלפים ויותר שמדברים בשפת אם. יתירה מזאת: יש לא מעט חרדים-חסידים שמדברים עברית במבטא אידישאי. חלקם מדברים עברית עילגת יחסית. מה שכן, התרבות היידית מתה עם מות יהדות אירופה ב-39. הצגות של היידישפיל הם ניסיון להחיות את התרבות היידית. השפה חיה וקיימת. • צִבְיָהשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ז 01:49, 27 בינואר 2017 (IST)
הערה בצד "רוב האנשים ירימו גבה אילו יפגשו אדם ששולט בלטינית". אז לא. כל רופא דובר רוסית יודע לטינית על בוריה, כי זאת דרישה בסיסית בלימודי רפואה בברית המועצות ורוסיה. בלי זה לא מקבלים את התואר. הרי כל המסמכים הרפואיים שם הם בלטינית בלבד. לכן, הרופאים צריכים לדעת להבין, לכתוב ולקרוא, ואחיות להבין ולקרוא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:25, 26 בינואר 2017 (IST)
הדיון שלכם מעניין, אבל רציתי רק להתייחס למשהו שנכתב כאן "כל רופא דובר רוסית יודע לטינית על בוריה, כי זאת דרישה בסיסית בלימודי רפואה בברית המועצות ורוסיה. בלי זה לא מקבלים את התואר. הרי כל המסמכים הרפואיים שם הם בלטינית בלבד. לכן, הרופאים צריכים לדעת להבין, לכתוב ולקרוא". לא היה ולא נברא. באוניברסיטאות לרפואה בכל 'הגוש המזרחי' של אירופה יש קורס לטינית רפואית, בדגש על רפואית. בו לומדים אוצר מילים לטיני הקשור לאנטומיה, פרמקולוגיה ומחלות בלבד, וחלק נוסף הוא כתיבת מרשם בסיסי ביותר בלטינית עם תבניות קבועות ומילים שחוזרות כמו מנטרה (בארץ קיים קורס דומה, רק בלי החלק הזה של המרשמים שהפך למיותר בעולם המערבי). לרופאים ברוסיה אין ידע בלטינית ברמה של כתיבה וקריאה כתבים לטיניים -גם לא בסיסית. אלא נקודתית לשמות מקצועיים ושמות של מחלות כפי שכל רופא בעולם יודע (ועם בונוס קטן של ידע בכתיבת תבנית מרשם פרמצבטי שזה למעשה עושה את כל 'הרושם' הגדול של 'שפת הסתרים של הרופא'). אתה מוזמן לבדוק (בדגש על לבדוק) זאת עם כל רופא רוסי שאתה מכיר. בהצלחה! 93.126.88.30 18:55, 26 בינואר 2017 (IST)
לא מתווכח עם אף מילה שאמרת. ולא מבין בכלל למה אתה מתווכח. ציינתי במפורש מה בדיוק הם אמורים לדעת. ובמסגרת הזאת, הם יודעים אותה על בוריה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:17, 26 בינואר 2017 (IST)
לטינית הייתה בעבר שפה די חיה. לא שפה עם דוברים ילידיים, אולם שפה שרבים בעולם התרבותי למדו לדבר. חלל מהחינוך הקלאסי. זה די נעלם בדורות האחרונים. ר' לדוגמה אסטריקס. Tzafrir - שיחה 17:28, 26 בינואר 2017 (IST)
אגב, "יידיש" היא שם אומץ רשמית רק על ידי היידישיסטים האידאולוגיים והוחל אחורה על מגוון גדול של ניבים ותת-ניבים יהודיים-גרמניים, כתובים ומדוברים. אני דובר "יידיש" טבעי (יותר כרובד לשוני המוגבל לבית מאשר כשפה מקיפה ואני משתמש בגרמניזמים ללא הגבל); לגרסה התקנית המזרח-אירופאית נחשפתי רק מאוחר מאוד, והיא נראתה לי זרה ומוזרה. יידיש אכן עושה Comeback בקהילות התאחדות הרבנים-סאטמאר, שם היא שפה חיה ודינמית שסופחת השפעות אנגליות. ויקיפדיה היידית, למרות שהייוו"איסטים מנסים לאכוף בה את הדקדוק שלהם, נכתבת על ידי ועבור הקהל הזה. המון רכילות על אדמו"רים, מלחמות זאלים באהרנים, וערכי תרבות פופולרית אמריקנית וכמעט כלום על התרבות היידית הקלאסית של מזרח אירופה, שפשוט לא מוכרת או מעניינת אותם. יש להם ערכים על yi:משה פרידמאן (גבאי) וyi:באפי די וואמפיר יעגערין ואין להם ערך על אלתר קציזנה. AddMore-III - שיחה 11:24, 27 בינואר 2017 (IST)
היכרתי לא מעט יוצאי ארצות דוברות ערבית, למשל עיראקים או מרוקאים, שלמדו לדבר יידיש פשוט לצורך מסחר - בעלי מכולות או חנויות אחרות, שרבים מלקוחותיהם דיברו יידיש בלבד. אין כל פלא בכך. זה לגמרי בנפרד מחוקרי יידיש ומאנשים, שהכירו את השפה מן הבית ורוצים להעמיק בה יותר, למשל לקרוא את שלום עליכם או את בשביס זינגר במקור.שלומית קדם - שיחה 22:47, 30 בינואר 2017 (IST)

זה נכון שהייתה עלייה לא יהודית מכורדיסטאן באזור שנות ה-80 או ה-90?[עריכת קוד מקור]

האם יש בסיס לשמועה שהייתה עלייה לא יהודית מכורדיסטאן באזור שנות ה-80 או ה-90? אם כן, מה הסיפור הזה בדיוק? 93.126.88.30 17:49, 26 בינואר 2017 (IST)

Lead angle[עריכת קוד מקור]

אשמח למינוח עברי והסבר של המושג הנ"ל. הערך באנגלית: "Lead", בהקשר של axial advance of a helix or screw during one complete turn (אנ'). תודה, קלונימוס - שיחה 20:24, 26 בינואר 2017 (IST)

לא תשובה - אני מנחש שזו הזווית בין החרוקת לניצב לציר. אמתין לתשובה מוסמכת. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:51, 26 בינואר 2017 (IST)
http://americanmachinist.com/cutting-tools/thread-milling-takes
המונח הוא "זווית הקידמה". הקידמה-כמה הסליל "מתקדם" לאחר השלמת סיבוב אחד. אם אני מבין נכון, לפי הקישור האחרון המושג "pitch" הוא זהה. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 02:34, 2 בפברואר 2017 (IST)

מחפש פתגם בלטינית[עריכת קוד מקור]

משהו כמו "שלום על פי רומא" או "שלום לפי תנאי רומא" או "שלום לפי האימפריה" או משהו בסגנון הזה. שמעתי אותו מזמן ושכחתי. הכוונה למישהו שרוצה שהסכם מסוים יתקיים אך ורק לפי התנאים שהוא מכתיב. מישהו מזהה? תודה. חצי חציל 09:44, 27 בינואר 2017 (IST)

Pax Romana אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:09, 27 בינואר 2017 (IST)
זה היה הניחוש הראשון שלי, אך בערך ומקבילו האנגלי אין אזכור למשמעות השלילית שהזכרתי, אלא רק להקשר ההיסטורי החיובי. אתה מכיר את המונח גם בהקשר שהזכרתי? חצי חציל 13:24, 27 בינואר 2017 (IST)
חצי חציל, אולי "לחורבן, טבח וגזל הם קוראים אימפריה; להשמת שממה, שלום"? (נאום שטקיטוס שם בפי הברברי קלגקוס). AddMore-III - שיחה 14:35, 27 בינואר 2017 (IST)
תודה! לא הכרתי. אבל לא, הכוונה היתה למשהו קצר וקולע, בסגנון Pax Romana... חצי חציל 21:14, 27 בינואר 2017 (IST)
גם אני רציתי להציע Pax Romana, ואני רואה שזה כבר הוצע. אתה מחפש ביטוי עם Pax, שלום שמוכתב בתנאים קשים, לפי המכתיב? (אני לא מכיר ביטוי אחר, פשוט מנסה להגדיר תנאים ברורים יותר לחיפוש, ואולי זה יעלה לנו איזשהו רעיון). אלדדשיחה 21:41, 27 בינואר 2017 (IST)
אוקיי, מדובר אכן בזה. מוזר שההקשר הזה לא מוזכר בערכים בעברית או באנגלית. תודה לכל מי שעזר! חצי חציל 21:58, 27 בינואר 2017 (IST)
Barry Dillerמגיע לו ערך בעברית. 129.143.71.38 14:03, 2 בפברואר 2017 (IST)

כמה לא יהודים נהרגו בתקופת השואה בסך הכל?[עריכת קוד מקור]

לאור הפולמוס המתחולל בתקשורת בשעות האחרונות על כך שטראמפ הזכיר את יום השואה ללא התייחסות ליהודים אלא באופן כללי, וזאת על פי דוברתו מכיון שנרצחו גם לא יהודים בשואה. זו אכן מציאות שנהרגו גם הרבה צוענים למשל, אבל כמה בסך הכל לא יהודים נהרגו? 93.126.88.30 10:42, 29 בינואר 2017 (IST)

למעשה מספר הלא יהודים שנרצחו בשואה הוא מקביל בערך למספר היהודים - ראה השואה#מספר הנספים בשואה: "משערים שבצירוף הקורבנות הלא-יהודים עומד מניין הנרצחים על 11 מיליון לכל הפחות". יש לזכור כי כל אלו הם רק מי שהושמד לשם השמדה. מעבר לכך יש את הרוגי המלחמה עצמה, כולל אזרחים שנהרגו בהפצצות וכו' (בסביבות 60 מליון). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 10:52, 29 בינואר 2017 (IST)
כשאתה מדבר על "תקופת השואה", האם אתה מתכוון לכל מי שנהרג במלחמת העולם השניה? כי כמות החיילים שמתו בקרבות והאזרחים שנהרגו מהפגזות היא פשוט עצומה (כ65 מיליון). ראה חללים במלחמת העולם השנייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:51, 29 בינואר 2017 (IST)
כמובן שבנוסף לשואת היהודים היתה השמדה המונית של אזרחים רוסים, אוקראינים ובלרוסים. דוגמה בולטת להשמדה המונית של סלאבים היא מצבע טיהור בבלארוס, שנמשך במשך כל תקופת מלחמת העולם השניה. אם אתה קורא רוסית, יש ערך כאן. במצטבר נרצחו כ2.3 מיליון בני אדם, כ5000 ישובים נמחקו כליל. חלקם הגדול יחד עם כל תושביהם.
ההבדל המרכזי בין שואת היהודים לבין שואת הסלאבים במהלך הכיבוש הנאצי הוא שעצם היותך בן לגזע היהודי היה סיבה מספקת לגזר דין מוות. ועצם היותך סלאבי הפכה אותך לאדם שחייו חסרי ערך ממשי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:03, 29 בינואר 2017 (IST)
מפתיע שאין ערך מקביל אפילו באנגלית. על כל פנים הערך הרלוונטי אצלנו לנושא הכללי שבכותרת הוא השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה. מבין הקבוצות המפורטות שם הגדולה ביותר היא שבויי מלחמה רוסים. נרו יאירשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ז • 19:13, 29 בינואר 2017 (IST)
שבויי מלחמה סובייטים 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:32, 30 בינואר 2017 (IST)

שאלה משלימה: כמה מבין אלה שנרצחו כיהודים אינם עונים להגדרת יהודי בחוק השבות (יהודי – "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת")? כמה מאלה שנרצחו כיהודים כן עונים להגדרה זו? דוד שי - שיחה 22:13, 31 בינואר 2017 (IST)

ידוע היה שהנאצים לא הכירו במומרים כגויים אלא כיהודים (בגטו ורשה הייתה כנסייה, מנגד הכלל בגרים היה הפוך). חוק השבות אינו מכיר בזכותם של מומרים לעלייה לישראל, ונראה שלפחות כמה אלפי מומרים נרצחו בשואה. נת- ה- - שיחה 23:50, 2 בפברואר 2017 (IST)

עובש על ריבה: לזרוק לפח או אפשר לתקן?[עריכת קוד מקור]

יש לי צנצנת ריבת משמש שקניתי לפני כחודש-חודשיים. אכלתי משהו כמו רבע ממנה והיום רציתי שוב, אבל ראיתי כתם לבן קטנצ'יק על פני הריבה ועוד כתם ירוק יותר גדול על הדופן. נראים בדיוק כמו עובש (קצוות "שעירות"). אין שום ריח רע. עניין הוא שזה רק על החלק החיצוני של הריבה. לא נראה לי שזה יכול חלחל פנימה ואולי אפשר רק לנקות את החלק העליון ויתר הריבה תהיה שמישה? אני אשים את הצנצנת במקרר להבא. לפני שאתם שואלים: אני מגיע מתרבות שבה לזרוק אוכל שניתן לאכול זה רע מאוד-מאוד. 213.55.184.172 14:37, 29 בינואר 2017 (IST)

ויקיפדיה היא לא מקום לשאלות כאלה. שאל רופא או בקטריולוג. אף אחד לא יקבל אחריות על בעיה שיכולה להווצר לך אחר מתן עצה רפואית שגויה. גילגמש שיחה 17:17, 29 בינואר 2017 (IST)
נו באמת... לקבוע תור לרופא, לשלם מאות שקלים לביקור אצל מומחה בשביל לקבל תשובה על שאלה כזאת? ומי אמר שרופא באמת מבין בזה (בטח היה קורס שנה ג' "התפתחות עובש על פני משטחי ריבה וחדירתו לשכבות הנמוכות")? זה שאלה לאופה, לא לרופא. 213.55.176.132 18:11, 29 בינואר 2017 (IST)
לדעתי ויקיפדיה ובמיוחד הדף "הכה את המומחה" הם בהחלט המקום לשאול כל שאלה שהיא. בנושא הריבה - העובש לא מחלחל פנימה. אפשר לנקות בכפית את החלקים עם העובש, ולאכול את השאר ללא חשש. התשובה שלי מבוססת על שתי כתבות באנגלית שמצאתי באינטרנט: [3] [4]. התשובה בנושא הריבה במאמר השני נמסרה על ידי פיטר ווארינג, שכתב ספר בשם "שמרים ועובש הנפוצים במזון" והוא מומחה לבטיחות מזון בחברה המבצעת מחקרים מדעיים. בברכה, --‏גבי‏ • שיח 18:37, 29 בינואר 2017 (IST)
חד משמעית לזרוק לפח את כל הריבה ולא לאכול מזה כלום. אוכל כזה עלול לגרום לנזק בריאותי משמעותי. במצבים כאלה אסור לקחת סיכון, ועדיף לזרוק את הכל. אם אתה רוצה לקרוא הסברים מקצועיים, אפשר לבצע חיפוש קצר בגוגל. חיסכון של כמה שקלים לא שווה את הבריאות שלך. התרבות שלך רוצה קודם כל שתחיה ושתהיה בריא, ורק אח"כ מעניין אותה כמה אוכל בדיוק זרקת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מלאכי השלום --- מנוגן ב-עוד בלבד, המומחה מכיר יצירה כזו?[עריכת קוד מקור]

תודה, 77.180.8.224 05:44, 30 בינואר 2017 (IST)

ערביי ישראל[עריכת קוד מקור]

באיזה שלב ערבים ישראלים קיבלו אזרחות ישראלית? האם בתקופת הממשל הצבאי על ערביי ישראל הערבים היו אזרחים? שואל השאלות - שיחה 10:42, 30 בינואר 2017 (IST)

(היתה כאן תגובה שלא עונה לעניין, אבל כן יכלה לעורר דיון לא קשור לשאלה.)
הוא בסך הכול שאל מתי, לא זהות ולא מהי אשמת היהודים. נרו יאירשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:38, 30 בינואר 2017 (IST)
אפשר למחוק את המניפסט הפוליטי הזה מפה? הוא לא עונה לשאלה בשום צורה. באותה מידה אפשר היה להעתיק מאמר מערכת כתשובה לשאלה מיהו ממציא המצמד ההידראולי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:54, 30 בינואר 2017 (IST)
כן, בתקופת הממשל הצבאי הערבים היו אזרחי המדינה. לדעתי המאמר הבא מכיל מידע חשוב בנושא זה: כך נולדה ההגדרה ״ערביי ישראל״, באתר הארץ . בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 22:28, 30 בינואר 2017 (IST)

סיומת "לעך" ביידיש[עריכת קוד מקור]

מאיפה באה ומה משמעותה של הסיומת הפופולרית "לעך", כמו במילים "קינדרלעך" ו"קניידלעך" ביידיש? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:28, 30 בינואר 2017 (IST)

צורת רבים. • צִבְיָהשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ז 16:32, 30 בינואר 2017 (IST)
אבל "קינדר" זה כבר צורת רבים... יחיד זה "קינד" (לפחות בגרמנית). אגב, יש עוד דוגמאות שחדרו לשפה העברית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:35, 30 בינואר 2017 (IST)
דומני שזה גם סיומת של חיבה, בנוסף על צורת רבים. • צִבְיָהשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ז 16:43, 30 בינואר 2017 (IST)
בעברית: חברה'לך. זו צורת חיבה. קינדערלך זה ילדימצ'יקים או ילדודס Sima shimony - שיחה 16:46, 30 בינואר 2017 (IST)
קניידלעך זה צורת רבים רגילה. אם אתה מחפש דוגמאות נוספות שחדרו לסלנג העברי (ודאי לא לעברית התקנית) - באופן טבעי קופץ מיידלעך. נרו יאירשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:36, 30 בינואר 2017 (IST)
בהומור אומרים, שבעברית הכל "לי". ביסלי, כיפלי. ובאידיש הכל "לך". בייגלאך, מאנדאלך, רוגלאך, ניסאלאך והרשימה ארוכה. וברצינות, לאך באידיש (ולא לעך, א' משמשת כפתח לעומת ע' שמשמשת כסגול/צירי) היא כינוי לרבים ובמקרים מסויימים גם ככינוי חיבה/הקטנה (ילדים קטנים וכו') • חיים 7שיחה • 20:41, 30 בינואר 2017 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - 'לה זו צורת הקטנה, וברבים לאך. ביקורת - שיחה 20:43, 30 בינואר 2017 (IST)
ההקטנה (דמינוטיב) היא בדרך כלל תוספת ל' (יש גם לע לנקבה). הרבים במילונים נכתבים "לעך". ההגייה, ככל שאני מבין, תלויה בדיאלקט. נרו יאירשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:45, 30 בינואר 2017 (IST)
אכן. 'לה היא הצורה העממית, משמשת בעיקר בהקטנה לצרכי חיבה, כמו בכינויי שם יהודה'לה או מייד'לה (למרות התקינות של מיידל). ביקורת - שיחה 20:55, 30 בינואר 2017 (IST)
זה קצת דומה, אבל לא מדובר פה בשמות חיבה פרטיים. נרו יאירשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:56, 30 בינואר 2017 (IST)
Corvus, זו סיומת ריבוי דימינוטיבית (לשון הקטנה) שהייתה נפוצה מאוד בהרבה ניבים גרמניים עד המאה ה-17 ומשם התגלגלה ליהודית-הגרמנית. הסיומת עוד קיימת בשוואבית כלשון הקטנה, אך ביחיד וללא הריבוי (Mädchen הופכת ל-Mädle וכו'). מקור: Alexander Beider, Origins of Yiddish Dialects, עמ' 159. AddMore-III - שיחה 22:49, 30 בינואר 2017 (IST)
Herkunftℹ

mittelhochdeutsch knobelou(c)h, spätalthochdeutsch cnufloch, dissimiliert aus: chlobi-, chlofalouh, eigentlich = gespaltener Lauch, zu Kloben und Lauch 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:12, 31 בינואר 2017 (IST)

מדחום מינימום מקסימום[עריכת קוד מקור]

איך פועל במדחום מינימום מקסימום הצד שבו רואים כמה קר היה? איך הוא עולה בקור ויורד בחום?

אאז"נ שני הצדדים מחוברים... מדובר בעמוד זכוכית אחד שמתחיל מהקצה העליון של צד המינימום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:52, 30 בינואר 2017 (IST)
זכרתי נכון. הנה ערך (אנגלית) על המדחום ואופן פעולתו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:21, 30 בינואר 2017 (IST)

המקבילה של Paypal רק במטבע האירו ?[עריכת קוד מקור]

מהי? או יותר נכון, על מה תמליצו מבחינת עמלות וכו', בתודה, 77.180.100.172 06:18, 31 בינואר 2017 (IST)

קו הרכבת המהיר[עריכת קוד מקור]

היי. עדכנתי עכשיו את מפת התחבורה של ירושלים בגלל שינוי בקו המהיר המתוכנן - הורדתי את ממילא, שמתי את מרכז העיר ותחנת הכותל, שכנראה הולכים לקום, ומשהו לא מסתדר לי. אם כשהקו החדש ייפתח, הישן יפסיק להיות מסחרי - בין אם ייסגר, יהפוך לקו הובלת אשפה או למרכז תיירות, מה קורה עם התחנות הישנות? מי שירצה להגיע למלחה, לגן חיות או לבית שאן ברכבת, כבר לא יוכל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:53, 31 בינואר 2017 (IST)

נגיד, Ldorfman יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:13, 2 בפברואר 2017 (IST)
Face-smile.svg נחיה ונראה. ההחלטה הזאת לא בידי עורכי ויקיפדיה. בוקר טוב! Ldorfmanשיחה 09:02, 2 בפברואר 2017 (IST)
ו... בית שמש. בית שאן זה בקו אחר. קריצה Ldorfmanשיחה 09:03, 2 בפברואר 2017 (IST)
אופס, התבלבלתי. אתה רוצה להגיד שבשלב כל כך מאוחר של הבנייה ההחלטה עדיין לא התקבלה??! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:08, 2 בפברואר 2017 (IST)
יגאל, אני מודה שאני לא ממש עוקב אחר הנושא. אולי ניר או נתנאל מעודכנים בפרטים. Ldorfmanשיחה 18:13, 2 בפברואר 2017 (IST)
יש להבדיל בין הצהרות פוליטיות של כץ לבין תכנון מפורט בפועל. בינתיים יש תכנון סביר לתחנת ממילא, אין שום תכנון לתחנה בעיר העתיקה, לטעמי יש להתעלם בינתיים מהצהרה זו. לגבי עתידו של הקו הישן, אבל אחד לא באמת יודע מה יוחלט בסוף, תשומת לב לכך שהציוד להפעלתו כקו נוסעים הולך ומתיישן. נת- ה- - שיחה 23:08, 2 בפברואר 2017 (IST)

תירס[עריכת קוד מקור]

מהי הנקודה הקטנה והכתומה שמופיעה על גרעיני התירס אחרי בישולם?

אין לי מושג למה בדיוק כוונת השואל, אבל אולי זה יעזור: זרע התירס מורכב בגדול משני חלקים: עובר ורקמת הזנה (ידוע כאנדוספרם). העובר הוא החלק הלבן למטה, ורקמה ההזנה זה הכתום מסביב. כאשר מעבירים את הזרע תהיליכים של בישול, בגלל ההרכב השונה של החלקים, ייתכן שהם יקבלו גוון אחר...

שאלה למתכנתים[עריכת קוד מקור]

האם ישנה תוכנה חינמית ופשוטה יחסית, בסגנון של Notepad, שמסוגלת לבצע פועלת "חיפוש והחלפה" בבת אחת ל-5 עד 10 מחרוזות טקסט מוגדרות מראש ? WikiJunkie - שיחה 21:58, 31 בינואר 2017 (IST)

1Or, BDaniel, Meni yuzevich, Bharel, Ovedc, י.כצמן, Ijon, טבעת-זרםבעלי הידע בתכנות? קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 22:37, 31 בינואר 2017 (IST)
שאלה טובה. אני לא מכיר תוכנה שעושה את זה. אם מדובר בביצוע אותה הפעולה (נניח מחיקה) על כל מחרוזת ניתן ליצור ביטוי רגולרי מתאים ואז גם תוכנה כמו Notepad++ תעשה את העבודה. אם לא מדובר באותה הפעולה, אני יכול לכתוב לך סקריפט פייתון קצר שיעשה את זה. בר הראלשיחה 23:26, 31 בינואר 2017 (IST)
אם זה בוויקיפדיה, או כל אתר ויקי אחר, אז כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:49, 31 בינואר 2017 (IST)
לא ברור לי מהי ההגדרה של פשוט, אבל זוהי בדיוק העבודה של sed‏. Tzafrir - שיחה 00:08, 1 בפברואר 2017 (IST)
נראה לי ש Notpad‏++ BDaniel - שיחה 10:15, 1 בפברואר 2017 (IST)
ב NotePad++ כפשוטו אין דרך לבצע זאת. אם זה אפשרי על ידי פלגאין אינני יודע. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
נשמע לי כמו עבודה למאקרו, ולחלופין לבוקמרקלט. נת- ה- - שיחה 23:34, 2 בפברואר 2017 (IST)

בעלי חיים ושינה[עריכת קוד מקור]

מי הם בעלי החיים המרבים לישון, ומי הם הממעטים או בכלל לא ישנים? הפרק שינה אצל בעלי חיים לוקה בחסר ודל בידע (יונה בנדלאק, מנחם.אל, GHA‏, Gidipבעלי הידע בבעלי חיים?). תודה. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 11:07, 1 בפברואר 2017 (IST)

בקרב היונקים, העטלפים הם השיאנים שישנים 20-18 שעות ביממה ולאחריהם הארמדילים, כשבתחתית נמצאים הסוס (2 שעות) הפיל (כ-3 שעות) פרה וגירף (4-3 שעות). באופן כללי, בעלי חיים אוכלי עשב ישנים פחות וטורפים ישנים יותר. השינה אצל הדגים לא נחקרה יותר מדי, אבל ייתכן שדגים קטנים החיים בלהקות שנעות תדיר לא ישנים בכלל. מנחם.אל - שיחה 12:32, 1 בפברואר 2017 (IST)
ויש גם כאלו שלא ישנים בכלל, או ישנים תמיד - תלוי איך מסתכלים על זה. בכל רגע נתון חצי מהמוח שלהם ישן וחצי ער. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:04, 1 בפברואר 2017 (IST)
שמעתי וראיתי כמה עובדות או מיתוסים בעבר. אינני יודע מה רמת האמיתות שבהם:
  • חילזון יכול לישון 3 שנים ברציפות, ו-Cicada (אנ') ישנה 13-17 שנים. הכוונה בטח לתרדמה.
  • נמלים אינם ישנות כלל. הם רק נחים 8 דקות פעמיים ביום (מה עם שאר החרקים?).
  • אריות נחים/ישנים 20 שעות ביממה.
  • סיס החומות ישן (כמה זמן?) תוך כדי תעופה.
  • כריש אינו ישן. אם יישן - ימות. הוא חייב לנוע כדי שלבו יפעם /כדי לספק חמצן על ידי העברת מים על גבי הזימים.
  • דולפינים ישנים עד חצי שעה ביממה. בעת השינה, חצי מוח ער, וחצי "מכובה".
  • קואלה ישנה כ-18 שעות ביממה.
אשמח אם יונה בנדלאק, מנחם.אל, GHA‏, Gidipבעלי הידע בבעלי חיים או אחרים יוכלו לעבור ולהוסיף על הדברים. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:49, 1 בפברואר 2017 (IST)
הערך האנגלי יכול לעזור. נרו יאירשיחה • ה' בשבט ה'תשע"ז • 21:02, 1 בפברואר 2017 (IST)
SMirC-thumbsup.svg תודה רבה!, אכן הערך מוסיף הרבה תוכן לעניין. אמנם עדיין לא מספק לגמרי את שאלותיי הנ"ל, אבל בהחלט "סוגר חורים"... חבל שעדיין לא תורגם עבור קוראי ויקיפדיה העברית. תודה, נרו. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 21:36, 1 בפברואר 2017 (IST)

מחלקת ההר - זיהוי הגופות וקבורתן[עריכת קוד מקור]

חלקת הל"ה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל

שלום, ברצוני להפנות אותכם לשאלה שנשאלה בשיחה:מחלקת הל"ה#זיהוי הגופות וקבורתן. בקצרה, ברצוני לדעת כיצד קבורים אנשי המחלקה. מצד אחד, בספרו של ירח פארן וכן בערך הוויקיפדי קברי אחים בהר הרצל נכתב שהם נקברו בקבורת אחים. מצד שני, בערך על מחלקת הל"ה מוזכר העניין של גורל הגר"א, ומובאת תמונה מהר הרצל של קברים בודדים (כוונתי לשורות של קברים שבו כל אחד נקבר לבד). שאלתי מתייחסת ל-12 הגופות שלא זוהו בעת ההעברה - האם נקברו בקבר אחים, או בקברים אישיים כפי שזוהו באמצעות גורל הגר"א? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ועל הדרך, למה לא נעשו מאמצי זיהוי מאוחרים באמצעות DNA למשל? ביקורת - שיחה 19:39, 2 בפברואר 2017 (IST)
אולי אף אחד לא היה מעוניין לחפור את הקברים לצורך כזה; או שחלק היו מעוניינים וחלק לא. זו דילמה מעניינת: האם אפשר לכוף משפחה שלא מעוניינת בכך שקבר בנה ייחפר, כדי שמשפחה אחרת תדע בדיוק היכן בחלקה קבור בנה. נרו יאירשיחה • ו' בשבט ה'תשע"ז • 20:54, 2 בפברואר 2017 (IST)
באתר יזכור יש זיהוי מדויק של קברי השנים עשר, זה לא נראה כקבר אחים. לאור זאת כדי לחזור אחורה ולוודא מה בדיוק נאמר בעניין בספר של ירח פארן. נרו יאירשיחה • ו' בשבט ה'תשע"ז • 21:04, 2 בפברואר 2017 (IST)
על פי הידוע לי, ה־ל"ה נקברו תחילה בבית הקברות בגוש עציון, ולא כל הגופות זוהו. עם פינוי בית הקברות בגוש עציון במסגרת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן (פעולה שנוהלה על ידי הרב גורן), הועברו הקברים להר הרצל, ואז עלתה שאלת הזיהוי. אין מדובר בקבר אחים כי לא מדובר במקרה של לוחמים שהובאו לקבורה כעבור זמן רב מנפילתם, או שגופותיהם התרסקו באופן שאינו מאפשר להבדיל ביניהם, אלא בבעיית זיהוי. לגבי פתיחת קברים לצורך זיהוי באמצעים מתקדמים, לא עושים זאת אלא אם כן יש סיבה טובה. במקרה זה אין סיבה, הזיהוי הוכר על ידי הרשויות והמשפחות כאחד, אף שמדובר בזיהוי מיסטי ולא מדעי. נת- ה- - שיחה 23:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
נת, הרקע ידוע. השאלה שנשאלה מבוססת על דברי ירח פארן, שגם אני תמה עליהם. ייתכן שלא אמר את הדברים כפי שהוצגו. נרו יאירשיחה • ז' בשבט ה'תשע"ז • 10:35, 3 בפברואר 2017 (IST)
יש תמונה של טקס הקבורה בכפר עציון, זה לא היה קבר אחים. נת- ה- - שיחה 10:37, 3 בפברואר 2017 (IST)
הדיון עוסק כמובן בהר הרצל, לא בכפר עציון. בכפר עציון לא היו בכלל ספקות. נרו יאירשיחה • ז' בשבט ה'תשע"ז • 10:42, 3 בפברואר 2017 (IST)
רציתי למחוק את דברי, כי בתמונה של טקס הקבורה מופיע דגל ישראל ושלט, ולכן מדובר בקבורה בהר הרצל ולא בכפר עציון. יחד עם זאת, לפי גילו ירח פארן לא היה פעיל בנושא שיירת הל"ה, ונחשף למידע מאוחר יותר, יש לבדוק בזהירות את דבריו. נת- ה- - שיחה 10:51, 3 בפברואר 2017 (IST)
פארן הוא חוקר שפרסם ספר בתחום, גילו אינו רלוונטי. השאלה היא רק מה בכלל הוא כתב שם. נרו יאירשיחה • ז' בשבט ה'תשע"ז • 12:24, 3 בפברואר 2017 (IST)
פארן כותב כך בספרו (עמוד 151): "חלק מהגופות זוהו, וחלק אחר שלא היה אפשר לזהותן זוהו על ידי הרב בהליך דתי-קבלי שלא היה מקובל על המשפחות. לכן כל הל"ה נטמנו בקבר אחים, על פי החלטת משפחות החללים". לענ"ד, פארן טועה. שאלתי היא האם הוא טועה לגמרי, או ש-12 חללים אכן נקברו בקבר אחים (בהר הרצל).
נרו יאיר, נת- ה-, אשמח להתייחסותכם. יש לתקן באחד הערכים - מחלקת הל"ה או קברי אחים בהר הרצל. בכל מקרה דרושה הבהרה.
אם זה מה שהוא כותב - נראה שהוא אכן טועה. על אילו מקורות הוא מסתמך? ראה את התמונה למעלה. אלה קברים רגילים, לא קבר אחים. באתר יזכור (ובאופן חלקי גם בתמונה) ניתן לראות את המקום המדויק של כל אחד מהקברים, כולל ה-12 שזיהה הרב אריה לוין בגורל הגר"א. נרו יאירשיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 20:37, 6 בפברואר 2017 (IST)

יתושים לא אהבו רק קיץ פעם?[עריכת קוד מקור]

מה נסגר עם היתושים החורף הזה? או שזה רק בשכונה שלי. חצי חציל 21:27, 2 בפברואר 2017 (IST)

יש ביצות בשכונה שלך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:30, 2 בפברואר 2017 (IST)
וואלה אין. חצי חציל 21:35, 2 בפברואר 2017 (IST)
גם אצלנו הגיעו, אולי השתבש להם השעון הביולוגי, והזמן התחיל לרוץ קריצהחיים 7שיחה • 21:45, 2 בפברואר 2017 (IST)
הכול באשמת נציב המים. כל החורף טוחן את המוח שזאת "השנה הכי שחונה מאז...". לא פלא שהיתושים נשארים (אצלנו דווקא לא). מנחם.אל - שיחה 22:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
יש משהו שמה שאתם אומרים, בשנים האחרונות נכנסו לארץ זני יתושים בעלי שרידות טובה יותר ויכולת פעולה גם בחורף, לדוגמא יתוש הטיגריס האסייתי. אגב, בשכונה שלי לא נתקלתי עד כה ביתושים החורף, יתכן ומדובר במשהו מקומי (במדוזות דווקא כן נתקלתי השבת בחוף הים). נת- ה- - שיחה 23:32, 2 בפברואר 2017 (IST)

סרטי אימה[עריכת קוד מקור]

למה אנשים באים כל כך בכייף לסרטים שמעוררים בהם רגש שלילי (פחד)? שואל השאלות - שיחה 15:43, 3 בפברואר 2017 (IST)

כי הם נמצאים מהצד השני של המסך, ולהם זה לא יקרה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:06, 3 בפברואר 2017 (IST)
זה נכון. אבל אנחנו כן מרגישים את האימה והפחד. אנחנו מזדהים עם הדמויות ועם הרגש השלילי. למה זה טוב לנו? שואל השאלות - שיחה 16:18, 3 בפברואר 2017 (IST)
סוג של מזוכיזם? יש על כך כתבה בנענע 10. נת- ה- - שיחה 23:15, 4 בפברואר 2017 (IST)
הכתבה בנענע נותנת מענה קצר וחלקי לשאלה "למה אנשים נהנים לצפות בסרטי אימה". חיפוש באנגלית מוביל למאמרים רציניים ומחקרים שנעשו בנושא הזה, והתשובה היא שילוב של גורמים רבים מאד, שתוכל לקרוא עליהם במאמרים להלן (באנגלית). לדעתי האישית, ההתבטאות הבאה של אחד המרואיינים נותנת תשובה ממצה: "זה יוצר תחושת אדרנלין שאי אפשר לקבל בשום ז'אנר אחר."
בברכה ובאימה, -- ‏גבי‏ • שיח 13:10, 5 בפברואר 2017 (IST)
יפה, תשובה מושקעת. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 13:22, 5 בפברואר 2017 (IST)

מדע בדיוני[עריכת קוד מקור]

האם יש חלקים בסרטי המדע הבדיוני אשר קורים במציאות?

כן. ברוב סרטי המדע הבידיוני יש חלקים המבוססים על המציאות הנוכחית. למשל, הסרט הנוסע השמיני מבוסס על שיגור של מעבורת חלל הנערך באופן דומה לשיגור כזה במציאות. -- ‏גבי‏ • שיח 13:14, 5 בפברואר 2017 (IST)
חלק מעלילות המדע בדיוני מתרחשות בהווה, במציאות הנוכחית ורק מוסיפים בעלי כוחות על או פלישה של חיזרים וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 13:17, 5 בפברואר 2017 (IST)
אפשר לחדד את השאלה? כי כל פנטזיה אנושית מבוססת על המציאות. במדע בדיוני אוהבים לשלב אלמנטים ממדע אמתי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:33, 5 בפברואר 2017 (IST)

למה אסור להשחית כסף?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה לאיסור בחוק על השחתת מטבעות ושטרות כסף? והאם זה מופיע בערך כלשהו? --Mr. Brinks - שיחה 02:57, 5 בפברואר 2017 (IST)

אני מנחש שמקור האיסור הוא מתקופת מטבעות הזהב והכסף, כשהיו מי שגרדו לעצמם מעט מהמתכת היקרה וכך המטבעות איבדו ממשקלן ומערכן. בברכה. ליש - שיחה 13:20, 5 בפברואר 2017 (IST)
אולי כי זה בהיקפים גדולים זה עלול להשפיע על שווי המטבע? נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 13:22, 5 בפברואר 2017 (IST)
הסיבה העיקרית לקיומם של חוקים האוסרים השחתת כסף היא כדי להקשות על זייפנים (מקור). מסיבה זו, חוקים דומים קיימים כמעט בכל מדינה (פירוט מסוים קיים בערך באנגלית על שריפת כסף (Money burning)). -- ‏גבי‏ • שיח 13:54, 5 בפברואר 2017 (IST)
איך זה מקשה עליהם? נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 14:10, 5 בפברואר 2017 (IST)
הם חייבים להשחית כמות מסוימת של כסף אמיתי כדי לייצר שטרות מזוייפים, וזה הופך את ההשחתה למעשה פלילי. -- ‏גבי‏ • שיח 14:14, 5 בפברואר 2017 (IST)
לא הבנתי. א. הם יכולים להטביע מברזל או להדפיס גם בלי קשר לכסף קיים (ולדעתי זה מה שהם עושים בדרך כלל). ב. הרי ממילא אסור לזייף. האיסור להשחית הוא מה שישבור אותם? נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 14:22, 5 בפברואר 2017 (IST)
בדקתי עכשיו בעזרת גוגל כמה כתבות על זיופים של דולרים אמריקאים, ומהכתבות האלה אני מבין שהיו בעבר מקרים רבים של זיופים פשוטים שנעשו באמצעים פרימיטיביים, שכללו השחתת כסף חוקי. החוק נועד להגדיר מקרים כאלה כעבירה. שני המקרים הנפוצים היו: 1) גוזרים פינה של שטר של 20 דולר, למשל, ומדביקים אותה בפינה של שטר של דולר אחד. מציגים למוכר רק את הפינה של השטר (למשל, בתוך חבילה של כמה שטרות). 2) בשטרות של 5 דולר ומעלה יש פס מתכת דק לאורך השטר, ש"מוכיח" שהשטר לא מזויף. היו מקרים שבהם זייפנים הוציאו את פס המתכת מתוך שטר של 5 דולר, והשחילו אותו בתוך שטר מזויף של 100 דולר. היו גם מקרים אחרים, יש לזייפנים דימיון פורה. -- ‏גבי‏ • שיח 14:55, 5 בפברואר 2017 (IST)
שוב, ממילא אסור לזייף ויש על זה עונש. האיסור הנוסף זניח. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:05, 5 בפברואר 2017 (IST)
בוא נחזור רגע צעד אחד אחורה. את החוק כתב מחוקק כלשהו, והוא אושר בבית הנבחרים, נכון? אז הוא לא היה כותב אותו והם לא היו מאשרים אותו, אם לא היו קיימים מקרים שהצדיקו אותו. אני מניח שהיו כמה וכמה מקרים שבהם זייפנים הצליחו להשמיד (או להחדיר למחזור) כסף שהם זייפו, אבל המשטרה תפסה רק כמות כלשהי של כסף חוקי שהם השחיתו. אולי היו מקרים שבהם נחשפה מעבדת זיופים שעדיין לא ייצרה שטרות מזויפים, ולכן לכאורה לא עברה על שום חוק, אבל היו בה שטרות שהושחתו כחלק מתהליך הזיוף המתוכנן. יכול להיות שהחוק נועד לטפל באופן ספציפי במקרים כאלה. -- ‏גבי‏ • שיח 15:27, 5 בפברואר 2017 (IST)
כוונה לביצוע עברה אסורה גם היא בחוק, זו לא הבעיה. ואדרבה, אם הכול הוא בגלל זיוף - היו צריכים לאסור דווקא השחתה לצורף זיוף, לא מקרים אחרים. לדעתי זה מיעוט המקרים של השחתת כסף. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:31, 5 בפברואר 2017 (IST)
מעניין שחוק קלקול שטר מטבע מוזכר כאות מתה כאן בוויקיפדיה, אז כנראה שזה שריד היסטורי לימים שבהם לא היו כרטיסי אשראי. וכמו שכתבת - החוק הישראלי אכן אוסר השחתה בעיקר לצורכי זיוף [5] אבל מצאתי מקרה שבו עבודת אמנות שהוכנה משטרות כסף הוסרה בגלל "פגיעה בכבודו של השטר ובחוק" [6]. לא נותר לי אלא להסכים עם דברי האמן: "מסקנתי מהפרשה שהריבון אינו מצטיין בהומור". -- ‏גבי‏ • שיח 15:40, 5 בפברואר 2017 (IST)
אולי Yuri, Geagea, Ovedc, Mr. W, Nizzan Cohenבעלי הידע בכלכלה ואלי גודיןבעלי הידע במשפטים יוכלו לעזור עוד. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 15:47, 5 בפברואר 2017 (IST)
אני לא יודע את התשובה. נראה לי שזה קשור להשחתת סמלי מדינה.Geagea - שיחה 15:52, 5 בפברואר 2017 (IST)
אני מוצא בחוק העונשין רק את סעיף 480: "המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת". בשני המקרים לא נראה שמדובר בזיוף, מה גם שזייפנים מעדיפים בדרך כלל לזייף שטרות. יש שם סעיפים רבים אחרים העוסקים בזיוף. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:55, 5 בפברואר 2017 (IST)
יש גם סעיף 466: "מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים". בקיצור, משתלם פי ארבע להשחית שטר. לך תבין. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:58, 5 בפברואר 2017 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - זה נראה לי יותר שאלה לעורכי דין המתמחים בתחום אבל אם בכל זאת הייתי צריך לנחש הייתי הולך על התשובה המקורית של נרו יאיר. הבנק המרכזי הוא הגוף היחיד במדינה ששולט על היצע הכסף. הוא מדפיס כסף והוא "משמיד" אותו (מקטין את היצע הכסף בדרכים כאלה ואחרות). בדיוק כפי שכל אדם שמנסה להדפיס כסף משלו (לזייף) הוא פושע (בין היתר כי זה מגדיל את היצע הכסף הזמין ללא מעורבותו של בנק ישראל) כך גם נראה לי הגיוני שהפעולה ההפוכה, השחתה או השמדת כסף (הקטנת היצע הכסף) צריכה להיות לא חוקית. יורי - שיחה 16:01, 5 בפברואר 2017 (IST)
שריפת כסף בוויקי האנגלית (אנ'). Geagea - שיחה 16:07, 5 בפברואר 2017 (IST)
החוק מחייב בתי עסק לקבל שטרות מכל סוג (הם הרי "הילך חוקי", מטבע עובר לסוחר). מה יקרה אם אנשים יתחילו להשתמש בשטרות כסף כפלטפורמה להפצת סיסמאות פוליטיות, איורים גסים או שאר עניינים שבדעה? לא רק שזה אמצעי זול, אלא מקבל השטר חייב לעבוד עבורך ולהפיץ אותו הלאה אם אינו רוצה להפסיד את ערכו הנקוב. מערכת השטרות היא מרכיב חיוני בכלכלה, ומטרת החוק למנוע ניצול לרעה שלה. עוזי ו. - שיחה 18:38, 5 בפברואר 2017 (IST)
לפי לשון החוק שציטטתי לעיל יש איסור דווקא על הטבעה על המטבע. אין איסור לכתוב או להטביע משהו על שטר, למרות שהחשש שאתה מעלה קיים דווקא בשטר. אנשים לא מתאמצים בדרך כלל לראות מה מוטבע על מטבעות. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 22:38, 5 בפברואר 2017 (IST)

השטר של ה200 שיש לך ביד עלה להדפיס אותו מקסימום חצי שקל, אבל כנגדו יש למדינה דבר בעל שווי כספי (זהב וכיו"ב), ולמעשה השטר שייך למדינה ולא לך ולכן אסור לך להשחית אותו כפי שאסור לך להשחית תעודת זהות או דרכון‏ .Meni yuzevich בית חב"ד לכולם י"ב בשבט ה'תשע"ז 20:16, 7 בפברואר 2017 (IST)

א. מן הסתם עלה להפיק אותו יותר מחצי שקל, כולל אמצעי בטיחות מתקדמים, ובפרט שכל שטר נושא מספר מיוחד. ב. גם אם אתה משחית אותו זה לא פוגע בזהב של המדינה. ג. השאלה לא הייתה באיזו זכות חוקק החוק, אלא מה אכפת למדינה. נרו יאירשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ז • 21:22, 7 בפברואר 2017 (IST)

איך מוגדר קול עבה של אשה?[עריכת קוד מקור]

איך מוגדר קול של אשה כמו כרמלה מנשה או נשים אחרות שיש להן קול עבה האם כאלט או יותר נמוך מזה?

הקול הנמוך ביותר אצל נשים מוגדר קונטרה אלט. -- ‏גבי‏ • שיח 14:09, 5 בפברואר 2017 (IST)

אז לכרמלה מנשה יש קונטרה אלט?

כן ולא. במוזיקה קלאסית משתמשים בביטויים "קונטרה אלט", "סופרן" וכו' לתיאור המנעד הקולי של זמרות, בעיקר זמרות אופרה. אין הגדרה מדעית לקול דיבור גברי או נשי במנעד כלשהו, אבל משתמשים בביטויים האלה בהשאלה. למשל, אפשר להגיד על מישהי שיש לה קול נמוך (אבל לא מזמרת) שהקול שלה דומה לקונטרה אלט או נשמע כמו קונטרה אלט. הכי פשוט זה לומר שיש לה קול נמוך. -- ‏גבי‏ • שיח 15:00, 5 בפברואר 2017 (IST)

מחפש הסבר והדגמה בעברית על רבעי ושמיניות טונים[עריכת קוד מקור]

איך כותבים זאת בתווים רוצה לשמוע גם דוגמאות לסולם עם רבעי טונים

כושים במצרים העתיקה[עריכת קוד מקור]

ציור קיר מקבר בני חסן שבה מתוארת שיירת נוודים שמיים יורדת למצרים ונפגשת עם המצרים

האם במצרים העתיקה היו כושים שחורי עור? או שכולם היו "לבנים"? 213.55.176.151 15:41, 5 בפברואר 2017 (IST)

יש הסכמה בין החוקרים שכולם היו שחורי עור. לא ברור אם הם היו שייכים לאוכלוסיות האפרו-אסייתיות של צפון מזרח אפריקה והמזרח התיכון, או לשבט הנובי (אנ'), אבל בשני המקרים מדובר בשחורי עור. יש ערך בנושא הזה באנגלית: Ancient Egyptian race controversy. -- ‏גבי‏ • שיח 16:22, 5 בפברואר 2017 (IST)
לא נכון. גבי, האם קראת את הערך שאתה מצטט? הוא מציג תיאוריות קונספירציה ומבחר של דעות אנקדוטליות לפה ולשם.
התשובה הקצרה לשאלה שהוצגה פה - עד שיוציאו DNA עתיק בשימור מספיק טוב משלדים או מומיות מצריות לא נדע לבטח מה היה צבע העור והעיניים שלהם. אולי זה יקרה מחר, אולי עוד עשור ואולי בכלל לא.
עם זאת, יש הרבה ציורים במצרים העתיקה שמציגים את המצרים כחומים, בגוון ביניים בין אנשי הלבנט הבהירים יותר והנובים השחורים. נכון שהאמנות היא סמלית ולא תמיד נטורליסטית אבל העובדה שהם בחרו להציג כך את עצמם היא מעניינת. האוכלוסייה המצרית העתיקה הייתה בוודאי מאוד מגוונת, אנשים מהדרום, מהסהרה ומהלבנט, אז יכול להיות שהיו מגוון של צבעי עור וצורות. Reuveny - שיחה 22:17, 5 בפברואר 2017 (IST)
בוודאי שקראתי את הערך, הוא די מרתק. אין כמעט היום חוקרים שתומכים בתיאוריות לפיהן המצרים הקדמונים היו לבנים מאירופה או אבותיהם של הקופטים. התמיכה בגישות אלה בתחילת המאה ה-20 נבעה מתורת הגזע, שגם היא לא נחשבת כיום למדע רציני. זה נכון שציורים ופסלים (למשל, פסל אוסיריס בו הוא מוצג ככהה עור) לא בהכרח מייצגים את המציאות, אבל הם חלק מהמחקר המצטבר בנושא הזה שמעיד על כך שהם היו בעלי עור בגוונים כהים. -- ‏גבי‏ • שיח 17:44, 6 בפברואר 2017 (IST)
סביר להניח שהיה להם עור בגוונים כהים, כפי שאמרתי. לא ציינתי לבנים מאירופה. למה לא "לבנים" כמו הצפון אפריקאים כיום? Reuveny - שיחה 20:46, 6 בפברואר 2017 (IST)
http://www.nature.com/news/egyptian-mummies-yield-genetic-secrets-1.12793
לשאלה הספציפית של הקורא ניתן לענות בבטחון שלפחות חלקם (אם גם לא כולם) היו שחורי עור. כפי שנזכר בערך ממלכת כוש שהקורא קישר אליה, השושלת ה-25 של מצרים הייתה שושלת פרעונים כושים (במובנה המקורי של המילה - בני ממלכת כוש). פרעה תהרקה מן השושלת הזו נזכר גם בתנ"ך כ"תרהקה מלך כוש" ובפסלים שלו ניתן לראות תווי פנים "כושים". H. sapiens - שיחה 12:46, 7 בפברואר 2017 (IST)
גבי כמובן לא מדייק. אפשר לראות אפילו בציורים המצריים את ההבדלים בגווני העור שבהם בחרו לייצג את הדמויות השונות. גילגמש שיחה 12:52, 7 בפברואר 2017 (IST)
כמובן. --‏גבי‏ • שיח 07:59, 8 בפברואר 2017 (IST)

שאלת מדעי המחשב --- תכנות (נוגעת למשחקי מחשב בפרט)[עריכת קוד מקור]

אני משחק משחק קווסט שבו אני נותן לדמות לזוז על שטח מסוים בו היא יכולה לנוע בחופשיות (למשל "אי הקופים 3 - קללת אי הקופים").

אני יודע שהשטח בו מופיעה הדמות מיוצג בסופו של דבר בקוד מכונה וכל תנועה שלה על השטח הזה גורמת לקוד מכונה טיפה שונה ברקע. השאלה שלי היא כזאת:

כשאני מריץ את המשחק על מסכים מודרניים השטח והדמות נראים מעט יותר מתוחים בהתאם ל Aspect ratio של המסך... כלומר המשחק הזה יצא בשנת 1997 וכיום המסכים של שנת 2017 בד"כ עובדים ב Aspect ratio שונה. האם שינוי ב Aspect ratio כרוך בשינוי ב Byte code שברקע או שמא יהיה זה באופן כללי בדיוק אותו Byte code אם אחבר מסך משנת 1997 (בהנחה והוא יתאים לכרטיס המסך שלי) ? במילים אחרות, האם שינוי ב Aspect ratio פירושו תמיד שינוי ב Byte code שברקע? בתודה, 77.180.20.27 11:17, 7 בפברואר 2017 (IST)

ועל הדרך אוסיף שאלה דומה: האם הרצת משחקים מתקופה X על מחשב מתקופה Y תגרום להרצת המשחק עם קוד מכונה השונה מזה שהיה מופיע אם היינו מריצים אותו על מחשב מתקופתו עם מעבד עם ארכיטקטורה מהתקופה ההיא? כלומר האם עצם השימוש במחשב מודרני יותר ביחס למשחק תגרום לכך? 77.180.20.27 11:27, 7 בפברואר 2017 (IST)
אתייג את 1Or, BDaniel, Meni yuzevich, Bharel, Ovedc, י.כצמן, Ijon, טבעת-זרםבעלי הידע בתכנות. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 11:43, 7 בפברואר 2017 (IST)
הימור שלי - זה בכלל לא יעבוד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:36, 7 בפברואר 2017 (IST)
במקור משחקים נכתבו עבור אוסף מוגדר של תנאים גרפיים. לדוגמה: כרטיס מסך VGA מחויב לתמוך ברזולוציה של 640x480 פיקסלים (כלומר: יחס 4:3) עם לפחות 16 צבעים. כיום מצד אחד אין לך גישה ישירה לחומרה ומצד שני יש מערכת גרפית הרבה יותר גמישה. לכן משחקים ישנים צריכים לרוץ מעל שכבת אמולציה זו או אחרת. לדוגמה: כאן בדפדפן. אבל יש גם אמולטורים כגון DOSBox. אבל כמובן שכדי לשחזר את חוויית השימוש צריך גם לדמות מסך CRT (אבל הם שחכו לציין שם שצריך להוסיף משקולת של 10 קילו לאחורי המסך, לשחזור אופטימלי של התחושה). Tzafrir - שיחה 19:32, 7 בפברואר 2017 (IST)
לא הבנתי לצערי איך זה קשור לשאלה שנשאלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:37, 7 בפברואר 2017 (IST)
בעיקרון לא אמורים לעבוד (או בצורה ממש לא טובה), יהיו כל מני תוכנות (ובכללם גם משחקים) שחיפוש גוגל (אתרי התוכנה או פורומים שונים) יכול להראות לך איך אפשר לשנות בקוד של התוכנה כמה דברים פשוטים ואז המשחק יעבוד‏ .Meni yuzevich בית חב"ד לכולם י"ב בשבט ה'תשע"ז 20:12, 7 בפברואר 2017 (IST)
השאלה לא רלוונטית מכיוון שאתה לא הולך להריץ משחקים ישנים ישירות על המחשב אלא דרך איזושהי שכבת אמולציה (ברמה זו או אחרת). והשכבה הזו תטפל כבר בבעיה הזו. לדוגמה: על מחשבים חדשים כבר קצת קשה להריץ דוס אלא אם כן אתה יכול לגרום להם לעלות עם ביוס ולא עם uEFI‏. Tzafrir - שיחה 22:49, 7 בפברואר 2017 (IST)
חסרים הרבה פרטים על מנת לתת תשובה דפיניטיבית. איזה משחק זה? האם הוא רץ במקור על DOS, Windows או משהו אחר?
להרבה מהפלטפורמות שהתיישנו יש כיום אמולטורים דוגמת DOSBox שמאפשרים ריצה של תוכנות שעבר זמנן אך לא נס ליחן. ספציפית לקווסטים אתר GOG פיתח פלטפורמה (מבוססת ScummVM) שמאפשרת הרצה.
אשר לבעיית האספקט-רשיו, רוב הסיכויים שהיא תיפתר עם מסך בעל אספקט רשיו ישן (5:4 במקום 16:9)
בהצלחה אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:29, 7 בפברואר 2017 (IST)
או עם חלון בגודל מתאים במסך מודרני. Tzafrir - שיחה 22:49, 7 בפברואר 2017 (IST)
לצערי אף אחד מהתשובות לא נגעה ל-2 השאלות:
1 האם הרצת משחק ב Aspect ratio שונה תגרום לשינוי בקוד המכונה ברקע.
2 האם הרצת משחק כל שהוא על מחשב חדיש יותר מזה שעליו הוא פותח תגרום לקוד מכונה שונה ברקע מזה שהיה מופיע על המחשב הקודם, או שקוד המכונה התקבל מהרצת המשחק יהיה זהה אם הוא רץ באופן זהה במחשב האחר? 77.180.20.27 02:38, 8 בפברואר 2017 (IST)
קוד המכונה של המשחק קבוע משלב הקומפילציה. עם זאת המשחק עשוי להשתמש ברכיבים חיצוניים, כגון דרייברים, שקוד המכונה בהם אינו תלוי בו ומשתנה עם הזמן ועם החומרה. זה תלוי, במלים אחרות, בטכנולוגיה של המשחק. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:25, 8 בפברואר 2017 (IST)
נכון אבל עם כל הכבוד לקומפיילציה, כשאתה מזיז דמות על המסך יש שינוי בזמן אמת של קוד המכונה (או שהשינוי הוא בזיכרון בלבד) ? 77.179.107.84 11:41, 9 בפברואר 2017 (IST)
בעיקרון התזוזה היא בזכרון הכרטיס מסך (במשחקים ישנים - בזכרון המחשב). קוד המכונה נשאר ללא שינוי.
אני חייב לומר שהשאלה שלך נשארה לא מאד ברורה. הבנתי שאתה מעוניין לדעת מה קורה לקוד המכונה, אבל לא הבנתי למה בעצם. התשובה המעשית שנתנו לך פה פעמיים - לעבוד עם מסך עם יחס תצוגה של 4:5 - היא התשובה המעשית והנכונה לבעייה כפי שהצגת אותה במקור. ענייני קוד מכונה פשוט לא מאד קשורים לזה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:57, 9 בפברואר 2017 (IST)
אני חושב שאני מתחיל להבין. תוכל בבקשה לתאר באיזה שורה וחצי, עם דוגמה, מה אתה מבין במושג "קוד מכונה"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:08, 9 בפברואר 2017 (IST)
היי משתמש:IKhitron, אני מתכוון שלמיטב ידיעתי אחרי הקומפיילציה עדיין יש קוד מכונה מסוים שמשקף את מה שהולך במשחק. אם הזזתי את הדמות (או אחת הדמויות) למקום קצת אחר על המסך, או עם מתחתי מעט את ה Aspect ratio שזו כמובן פעולה ששונה לחלוטין מלהזיז דמות על השטח שבמשחק, בשני המצבים גרמתי לקוד מכונה או לפחות לפעילות חשמלית שונה (אם אינני טועה הפעילות החשמלית הזו מיוצגת בקוד מכונה מסוים איפה שהוא, אולי במעבד או בזיכרון המעבד או זיכרון ה Ram). 77.179.107.84 19:12, 9 בפברואר 2017 (IST)
אני מתחיל להתחזק בהבנתי. האם אתה מתכוון במקרה למצב הרגיסטרים? המחסנית? ה-heap? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:40, 9 בפברואר 2017 (IST)
יכול להיות. כעת אין לי מספיק ידע להגיד אם כן או לא לצערי... 77.179.107.84 03:41, 10 בפברואר 2017 (IST)
כי כל הדברים שאמרתי מתאימים לתיאור שלך אבל לא מתאימים למושג "קוד מכונה". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:52, 10 בפברואר 2017 (IST)
יגאל, בבקשה, תוכל להרחיב על כך בכמה מילים? תודה Anyway. 77.179.30.99 08:15, 10 בפברואר 2017 (IST)
קוד מכונה זה לא משהו שנוצר תוך כדי ריצה. מדובר ברשימה לינארית של פקודות ידועות מראש. קח מה שכתוב בנקודת זיכרון 10 והעתק את זה לרגיסטר 30. תוסיף לזה 80. העתק את התוצאה לנקודת זיכרון 100. הקוד הזה נוצר פעם אחת ורץ כל החיים בלי קשר למה שבחרת לעשות תוך כדי משחק, ללכת ימינה במערה או שמאלה, לגרום לה לזחול או לאכול את הכלבים (שניים האחרונים - רק אם ראית את הסדרה). ואם יש כמה אפשרויות במשחק, כל זה כבר מופיע בקוד, באמצעות כל מיני פקודות if - goto. קוד מכונה לא "נוצר". הוא בהחלט שונה מערכת הפעלה אחת לאחרת, ולפי סוג מחשב - למשל שולחני מול נייד, וזה כדי להתאים למה שקורה שם, למשל לשמות הרגיסטרים שיש בנמצא. זה קורה בשלב הקומפילציה - לאחר שגרסת משחק מוכנה, מקמפלים אותה פעם אחת לאנדרואיד ופעם אחת ללינוקס (מה שכמעט לא קורה, כי בדרך כלל מכינים משחק לפלטפורמה אחת מסויימת. בתוכנה שהיא לא משחקים, זה קורה הרבה מאוד), מקבלים שני קבצי הרצה, כל אחד מסוגל לרוץ רק על מערכת הפעלה מסויימת, ומוכרים בהתאם. בזמנו הפערים היו הרבה יותר רחבים. הקוד לווקס היה שונה מאוד מקוד ל-pc. גם התנאים הטכניים עבור המשחקים היו שונים. בתחילת שנות ה-90 עבדתי כמו כולם, על pc עם מסך ממופה זיכרון, משהו שגורם סיוטים היום לכל מי שלא רגיל לזה - חלק מהזיכרון זמן ריצה של המחשב, מכתובת מסויימת עד כתובת מסויימת, בגודל 4000 בית, כמעט 4 קילו, היה מוקדש למסך, שהיה אז טקסט בגודל 25 על 80. לכל נקודה כזאת הוקדשו לפי הסדר שני בית. אז אם היית צריך שבשורה החמישית באמצע תופיע האות a, היית ניגש לתא המתאים לפי הסדר, ורושם את זה לבית הראשון, ולשני מספר שייצג את העיצוב - צבע, קו תחתון, היבהוב וכדומה. המשחקים שנעשו אז בשביל הדבר הזה היו שונים מאוד כי לקחו את כל זה בחשבון. לכן מה שקומפל עבור מחשבי אז לא יעבוד היום בשום פנים ואופן. אם למישהו היה מספיק זמן מיותר, הוא יצר מכונה וירטואלית - משהו מעל המחשב של היום, שמסוגל לקרוא את קוד המכונה של אז ולתרגם את זה לפקודות של היום. מה שנעשה היום לא ירוץ על מחשבים של אז, כי הסיכוי לבנות מכונה וירטואלית עבור מחשב עתיק שתדמה במלואה את מה שקורה היום, נראית לי לא ריאלית, בגלל המרחב העצום של היכולות. תחשוב על כך שמשחק ישן, נגיד טטריס, יכל בקלות לקחת 51 קילובייט סך הכל (זה מה שלקח לי בזמנו), מול הגודל הענק של קבצי הרצת המשחקים היום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:26, 10 בפברואר 2017 (IST)
המשחק האמור הוא אי הקופים 3: קללת אי הקופים. המשחק הזה נכתב בעזרת מנוע משחק שנקרא SCUMM (אנ') ולכן אפשר בעיקרון להריץ אותו על מימושים אחרים של SCUMM, כגון ScummVM‏. Tzafrir - שיחה 15:12, 10 בפברואר 2017 (IST)
תודה רבה יגאל. בהינתן מה שכתבת אני מבין שקוד המכונה המקומפל לא משתנה אם אני זז ימינה או שמאלה... אז במקרה שאני זז ימינה או שמאלה בתוך המערה, מה כן משתנה? הרי משהו בוודאי משתנה, אולי המידע בזיכרון הRAM ו\או המעבד? 78.48.188.34 08:11, 11 בפברואר 2017 (IST)
ניחשת נכון. מה שמשתנה הוא הרגיסטרים של המעבד ותכולת הזכרון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:36, 11 בפברואר 2017 (IST)

שאלה על "הכל יחסי"[עריכת קוד מקור]

האם כשאומרים ה-כ-ל יחסי זה כולל גם את הכלל עצמו?

כל ההכללות אינן נכונות. • צִבְיָהשיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ז 14:35, 8 בפברואר 2017 (IST)
אין כלל ללא יוצא מן הכלל, וכל כלל שאין לו יוצא מן הכלל הוא יוצא מן הכלל של הכלל שאין כלל ללא יוצא מן הכלל (לדקלם במהירות). Tzafrir - שיחה 15:40, 8 בפברואר 2017 (IST)

זמן החלפה במטוס[עריכת קוד מקור]

האם החלפה באיסטנבול (Ataturk) של שעה אחת זה מספיק או שיש סיכוי לפספס את הטיסה הבאה? שואל השאלות - שיחה 17:38, 8 בפברואר 2017 (IST)

זה לחוץ. מדובר בשדה תעופה ענק ומבולגן. Reuveny - שיחה 21:37, 8 בפברואר 2017 (IST)
ומה קורה למי שהמטוס שלו "בורח"? כלומר אם נוחת באופן צמוד מדי והנוסע לא מספיק לעלות למטוס השני? צריך לקנות באופן בהול כרטיס חדש במחיר מופקע? שואל השאלות - שיחה 22:25, 8 בפברואר 2017 (IST)
שואל השאלות, בדרך כלל שעה אמורה להספיק שם (אם כי קצת מועיל לדעת מראש לאיפה אתה אמור ללכת, איך בנוי השדה. אתה עובר ביטחון ועולה לקומת ההמראות, שהיא לא קטנה), הבעיה העיקרית היא אם הטיסה מהארץ תצא באיחור (העיכוב יכול להיווצר כשאתה כבר יושב במטוס). קרה לי פעם אחת וטורקיש נתנו לי טיסת המשך על חשבונם למחרת ומלון. זו הרי "אשמתם". סאבעלוטודו - שיחה 02:03, 9 בפברואר 2017 (IST)
באופן כללי אם אתה קונה את הטיסות המשך ביחד (מאותו סוכן), אז במקרה עיכוב החברות אחראיות לדאוג שתגיע ליעד. אם זה עיכוב קטן לפעמים הם יעכבו את טיסת ההמשך אפילו. ‏«kotz» «שיחה» 02:15, 9 בפברואר 2017 (IST)
דווקא אתאטורק הוא שדה תעופה עם מרחק קטן יחסית בין שערי הכניסה, הבקורת הבטחונית וחזרה לשערי היציאה. מהנסיון שלי עם הטורקים, הם לא מהססים לעכב את טיסת ההמשך עבור נוסעים שהתעכבו במעבר. בכל מקרה, אם העיכוב הוא באשמת חברת התעופה, היא אחראית להביא אותך ליעדך בהקדם האפשרי ובינתיים לספק לך תנאי שהייה הולמים. שים לב שכשזמן ההחלפה נמוך משעה וחצי, יש סיכוי לא קטן שתצליח לעלות לטיסת ההמשך, אבל המזוודה שלך לא תגיע יחד איתך. במקרה כזה באחריות החברה להביא את המזוודות עד למקום השהייה שלך ביעד, אבל כשיש זמן מעבר קצר, כדאי לשים את הדברים החשובים (תרופות, מטען סלולרי, תחתונים להחלפה, מברשת שיניים) בתיק שעולה איתך למטוס. בברכה, Easy n - שיחה 09:04, 9 בפברואר 2017 (IST)
לפי מה שנאמר לי בשדה תעופה באירופה, הם בנויים להעביר מזוודות עם מרווח זמן של 25 דקות בין הטיסות (ושום סוכן לא ימכור לך כזה כרטיס...). אמנם שיבושים עדיין קיימים, אבל מהניסיון שלי (עשרות טיסות בשנים האחרונות), המזוודות מגיעות איתך ליעד. בכל מקרה העצה נכונה - פריטים דחופים מחזיקים במטען היד. סאבעלוטודו - שיחה 13:36, 9 בפברואר 2017 (IST)

הכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

זו לא מערכון של הגששים? --31.168.80.201 13:07, 9 בפברואר 2017 (IST)

כן, אבל השם קדם להם. ר' תשובה בארכיון. Tzafrir - שיחה 13:40, 9 בפברואר 2017 (IST)

שאלה על האותיות בערבית[עריכת קוד מקור]

איך מבדילים בכתב יד בין ڨ ל

ערבי הסביר משהו כל כך מסובך שאני מנסה לסכם. אתڨ כותבים עם קו קעור כשכותבים אות בודדת. את ﭪכמעט לא כותבים. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:07, 10 בפברואר 2017 (IST)
אם כוונתך/ו בעניין הקו הקעור, למה שנועד לקצר את סימון הנקודות, זה לא בגלל האות עצמה, אלא סתם בשביל שיהיה יותר קל לכתוב. כך גם נהוג באות שי"ן (ش). את ﭪ אכן כמעט לא כותבים. בישראל, ובעוד מדינות באזור בכלל מתעתקים גימ"ל על ידי האות , ולא על ידי ﭪ. לסיון ל בטח יהיה מה עוד להוסיף/לתקן. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 15:25, 10 בפברואר 2017 (IST)
הי קובץ על יד, לצערי אופן ניסוח השאלה על ידי השואל מטריד אותי כל כך שאיני יכולה להביא את עצמי להתערב כאן. סיון ל - שיחה 09:04, 11 בפברואר 2017 (IST)
סיון ל ניסוח השאלה בסדר. תשובתי נוסחה לא טוב. סליחה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:24, 11 בפברואר 2017 (IST)

למה רואים את קו ישראל-פלסטינה במפות גוגל הגאוגרפיות?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שכשרואים בגוגל-מפס את ישראל (עושים zoom out) ישנו קו גיאוגרפי נצפה לעין (ולא קו פולטי מצויר) שמגדיר את ישראל: מצד הישראלי האדמה ירוקה, ומצד הפלסטיני כתומה-אפורה. מדוע זה כך? למה הצמחייה מעדיפה להיות בצד הישראלי? שואל השאלות - שיחה 19:52, 10 בפברואר 2017 (IST)

חלק גדול מההבדל הוא רעיית יתר מעבר לקו הירוק, ראה בערך. Reuveny - שיחה 20:00, 10 בפברואר 2017 (IST)
עם כל הכבוד לרועים הערבים, אני מהמר שההבדל טמון בנטיעות הציוניות של קק"ל. Liad Malone - שיחה 21:55, 10 בפברואר 2017 (IST)
את אותה שאלה אפשר לשאול על תוצרת גוש קטיף, שמעת עזיבת המתנחלים הומר בקוצים וברקנים. אם ננסח זאת עדין, ניתן לומר שהצד החזק של הפלסטינים הוא בבנייה ולא בבוטניקה. תנועות הימין ימצאו הבדלים יותר פוליטיים. אגב, רעיית יתר ניכרת גם בגבול בין ישראל למצרים. כנראה יש קשר.. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 19:50, 11 בפברואר 2017 (IST)
גם בגבול לבנון, למיטב זכרוני. (שימנשמע?) מה, אין? 19:52, 11 בפברואר 2017 (IST)
בצפון הנגב, אבל לא במרכזו או דרומו. וגם לא ברצועת עזה. נדמה לי שבצפון הנגב זה בגלל שהשדות בצד הישראלי מושקים. קו הגבול בבקעה לא ברור במיוחד. אבל שאר הגבול עם ירדן ברור (הירדן והירמוך). הגבול עם סוריה נראה די ברור בתמונה אווירית. אין לי מושג אם זה בגלל פני השטח בצד הסורי או בגלל חוסר עיבוד בצד הסורי בגלל המלחמה. Tzafrir - שיחה 20:22, 11 בפברואר 2017 (IST)

האם מקורו של הרעיון של גן עדן וגיהנם הוא במשנה או קודם לכן?[עריכת קוד מקור]

האם מקורו של הרעיון של גן עדן וגיהנם הוא במשנה או כבר קודם לכן? אני מודע ל"גן עדן" הנזכר במקרא בבראשית אך לטעמי לא בהכרח נראה מתקשר לרעיון הזה. 93.126.88.30 20:32, 10 בפברואר 2017 (IST)

ראשית כל, ברור שהרעיון היה קיים כבר בסוף ימי בית שני, מכיוון שהאמונה בעולם הבא הייתה חלק מהמחלוקת בין מי שבהמשך נקראו צדוקים ופרושים. לעומת זאת, אכן בתנך אין כמעט או כלל אזכור לעולם הבא. כמוכן ר' מות ושאול (מיתולוגיה) לתיאור מה שהיה מקובל ככל הנראה בתקופת התנך. Tzafrir - שיחה 20:39, 11 בפברואר 2017 (IST)
הרעיון הוא קדום יותר ולאו דווקא יהודי. אני לא מומחה גדול לדתות, אבל היתי בודק לעומק את הדת הזורואסטרית לעניין זה. גילגמש שיחה 20:43, 11 בפברואר 2017 (IST)
הדת הזורואסטרית, דת פרסית שתחילתה בזרתוסטרא (630-553 לפנה"ס), מלמדת - דומה לדת מצרית עתיקה - על מסע של הנשמות של המנוח לגשר Cinvat. כאן מתקיים שיפוט של טוב ורע. תרגום מויקי הגרמנית. if a person has been wicked, the bridge will appear narrow and the demon Vizaresh will emerge] and drag their soul into the druj-demana (the House of Lies), a place of eternal punishment and suffering similar to the concept of Hell. If a person's good thoughts, words and deeds in life are many, the bridge will be wide enough to cross, and the Daena, a spirit representing revelation, will appear and lead the soul into the House of Song. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:59, 13 בפברואר 2017 (IST)
Disambigua compass.svg בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 15:02, 13 בפברואר 2017 (IST)

עתירות לבג"ץ בנוגע לחוק דירה שלישית[עריכת קוד מקור]

האם ניתן להעריך מה הסיכוי של העתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא להתקבל?

נמוכים. זה לא חוק חסר הגיון, גם אם ההיגיון לוקה לדעת רבים בחסר, אין כאן חוסר סבירות קיצוני או פגיעה מהותית בחופש הקניין שתצדיק ביטול חוק. ‏DGtal‏ - שיחה 14:29, 13 בפברואר 2017 (IST)
העתירות הן משני סוגים:
  • עתירה פרוצדורלית, התוקפת את הליך החקיקה. כיוון שהיועצת המשפטית לוועדת הכספים והיועץ המשפטי לכנסת העירו בזמן אמת על הליך החקיקה הלקוי, אך ועדת הכספים התעלמה מהערותיהם, סביר בעיני שעתירה זו תתקבל. בעקבות קבלת עתירה זו יחודש הליך החקיקה ויעשה כראוי, ואז נגיע לדיון בסוג השני של העתירות.
  • עתירה התוקפת את מהות החוק, בנימוקים של אפליה, פגיעה בזכות הקניין, חוסר מידתיות וכו'. בעניין זה אני מסכים עם DGtal. דוד שי - שיחה 20:53, 14 בפברואר 2017 (IST)
  • כל העניין מוזר. בהנחה שאין יש בעיה לקואליציה להעביר בהליך מסודר (אולי אני טועה?), לא נראה לי שבג"ץ יפסול חוק מסיבות פרוצדורליות כדי שאותו חוק יעבור מיד מחדש. אולי הוא ירמוז למדינה שצריך להעביר שוב. נרו יאירשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 21:19, 14 בפברואר 2017 (IST)
אין לזלזל בפרוצדורה, עובדה ששני יועצים משפטיים העירו על כך. מובן שהקואליציה יכולה להעביר חוק זהה בפרוצדורה תקינה, אבל ההנחה היא שבפרוצדורה תקינה יהיה דיון מעמיק בסעיפי החוק, ואולי ישנו אחדים מהם. מובן שייתכן שהכנסת היא מושב לצים, ודיון מעמיק בסעיפי החוק לא יתקיים בה גם אם ייתנו לח"כים את כל הזמן שבעולם, אבל יש מקום לאופטימיות שיש בכנסת גם ח"כים רציניים אחדים. דוד שי - שיחה 22:48, 18 בפברואר 2017 (IST)

קוד בערכים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום(: אני מקווה שזה המקום המתאים לשאלה, בערכים של ויקיפדיה שמופיע בהם קוד או פסאודו קוד, באיזה שפה (או דמוי איזו שפה) הוא נכתב? כמו כן האם מישהו יודע את התשובה לשאלה זו לגבי ויקפדיה האנגלית?

אין אחידות בנושא זה, לא בעברית ולא באנגלית, אבל לפני כל דוגמת קוד מצוין בצורה מפורשת האם זה פסאודו קוד או קוד, ובמקרה של קוד באיזו שפה זה מופיע. בדרך כלל דוגמאות ניתנות באחת השפות הנפוצות (פייתון, ג'אווה, C++ וכו') או כפסאודו קוד. אם זה לא ברור בערך כזה או אחר אתה יותר ממוזמן לציין בצורה מפורשת את השפה. בהשוואה בין ויקיפדיה בעברית לוויקיפדיה באנגלית, באנגלית יש יותר מקרים שבהם אותה הדוגמה מופיעה במספר שפות שונות - בעיני זה מיותר ודי בהבאת דוגמה בשפה אחת בדרך כלל (כאשר מתארים אלגוריתם או מבנה נתונים). ערן - שיחה 11:11, 13 בפברואר 2017 (IST)
תודה רבה!

חוסר במינרל או ויטמין מסוים יכול להפוך אדם לבעל תיאבון גדול יותר?[עריכת קוד מקור]

הכוונה לתיאבון בהקשר של מזון. האם חוסר במינרל או ויטמין מסוים יכול להפוך אדם לבעל תיאבון גדול יותר כמעין שיטה של הגוף לנסות להשיג עוד מזון שאולי מכיל את אותו מינרל\ויטמין? 77.180.51.125 11:26, 13 בפברואר 2017 (IST)

ביטחון תזונתי כאן נקבע שחוסר גורם לירידה בתאבון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:05, 13 בפברואר 2017 (IST)
בהחלט כן, לפעמים יש לכך דוגמאות קיצוניות, כמו אכילת סיד כדי להשיג סידן, זה קשור גם לתסמונת פיקה. נת- ה- - שיחה 15:11, 13 בפברואר 2017 (IST)

אונס במדינות מוסלמיות[עריכת קוד מקור]

אני לא רוצה לדבר על תופעת דא"עש ואונס במלחמה. אני רוצה לבחון את השאלה "האם לבוש צנוע מונע אונס" מבחינה סטטיסטית. ידוע שבמדינות מוסלמיות נשים לבושות בצורה משמעותית פחות מינית ובאופן מסורתי מסתירות חלקים גדולים מהגוף והפנים. האם אחוזי האונס במידות אלו גבוהים, קטנים או שווים לאחוזי אונס במדינות המפותחות (אירופה, ארה"ב, אוסטרליה וכדומה)? 213.55.176.214 11:24, 13 בפברואר 2017 (IST)

סטטיסטיקות על עבירות בכלל, ועבירות אונס בפרט הן מוטות מאוד, בגלל היחס של הסביבה\משטרה למתלוננות. בנוסף, ההגדרה של אונס שונה, לעיתים מהותית בין מדינות שונות (האם בעל יכול לאנוס את אשתו? האם מין בהסכמה עם קטינה זה אונס? האם מישהו שמשקר לאשה בנוגע לעבודתו הוא אנס (זה החוק בישראל)?, וכו'). חוץ מזה, באופן כללי, סטטיסטיקות מדיקטטורות הן לא כלי אמין במיוחד. ואחרי שאמרנו את כל זה, אם תחפש בגוגל תמצא מגוון השוואות בין מדינות. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:48, 13 בפברואר 2017 (IST)
הערכות הן שהמספרים דומים בכל סוגי האוכלוסייה. אם ניקח בחשבון שרוב רובם של מקרי האונס הם על ידי אדם שמוכר לנאנס/ת (קרובי משפחה, מכרים וכדומה), ושרוב המקרים מדובר בקטינים, יש להניח שהלבוש לא משחק תפקיד משמעותי. באופן עקרוני, ההשוואה לחברות שמרניות היא בעייתית, משום שדווקא בהן יש תת-דיווח מסיבות שונות. וכפי שפירט איש מרק, קיימת גם הטיה תרבותית. • צִבְיָהשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ז 13:40, 13 בפברואר 2017 (IST)
לא נראה סביר לטעון שדווקא אונס מכל הדברים בעולם יהיה דומה בכל סוגי האוכלוסיות. אני לא יכול לחשוב על אף נושא, שסביר לטעון לגביו שתפוצת X במצרים, שוודיה, קונגו, ויפן היא זהה. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:57, 13 בפברואר 2017 (IST)
יש גם את אלמנט הפחד מהעונש. אני לא יודע מה העונש על אונס בערב הסעודית, אבל נראה לי מפחיד יותר למשל לגנוב במדינה שתכרות לך את היד אם תתפס. Liad Malone - שיחה 15:02, 13 בפברואר 2017 (IST)
צביה ברצח השונות בין תרבויות עומדת על שני סדרי גודל. מדוע שבאונס זה יהיה שונה? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:07, 13 בפברואר 2017 (IST)
יתרה מכך. מדובר בהערכה קודרת במיוחד, שמשמעותה, למעשה, ששיעורי האונס הינם סוג של "חוק טבע", שאיננו מושפע מהותית מתרבות, אכיפה, חינוך או כל פרמטר אחר. אם נכון הדבר, חבל על מאמציהם של הארגונים (ושל האנשים) העושים עבודת קודש בנסיון להקטין את היקף התופעה. משה פרידמן - שיחה 19:47, 13 בפברואר 2017 (IST)
לשואל: אם בניתוח סטטיסטי אתה חושק, תצטרך לעבוד קצת יותר קשה מלהשוות מספרים של שכיחויות אונס כפונקציה של "לבוש צנוע". אין שום סיבה להניח א-פריורי שכל שאר הפרמטרים המשפיעים על שכיחויות האונס זהים בכל המדינות, או לחלופין שפרמטר ה"צניעות", במידה ואכן יש לו השפעה, דומיננטי עד כדי כך שהוא מאפיל על כל שאר הפרמטרים. באם תשווה בין מדינות מוסלמיות למערביות, למשל, תצטרך להתחשב בהבדלים רבים נוספים בין המדינות, כגון מבנה משפחתי, חינוך, יחס לנשים באופן כללי, רווחה כלכלית וחלוקתה, פערי מעמדות והכח הנגזר מהן ועוד המון פרמטרים נוספים. משה פרידמן - שיחה 19:43, 13 בפברואר 2017 (IST)
לשאלה שלך "האם לבוש צנוע מונע אונס", התשובה היא לא. יש כאן [7] מאמר (באנגלית) שבו נאמר: "ידוע בקרב אלו העובדים עם קורבנות של אלימות מינית, שלבוש צנוע לא מונע תקיפה מינית. ישנן דוגמאות מכל רחבי העולם, בין השאר ממלזיה, מדינה שבה נשים ונערות (וגם גברים ונערים) נפגעים מתקיפות מיניות ללא קשר למה שהם לובשים." יש שם הסברים נוספים על תרבות האונס. הנה דוגמה נוספת, במאמר הבא [8] (באנגלית), שמדבר על אזורים בארצות הברית בהם גרים נוצרים שמרנים, ונתוני האונס שם אינם יותר נמוכים, ואף ייתכנו מקרים שבהם לבוש צנוע מעודד אונס. וכך כתוב שם: "לדעתי אחד הדברים המטרידים ביותר בתרבות הצניעות (שלפעמים נקראת תרבות הטוהר), הוא הקשר בינה לבין תרבות האונס. אם תרבות האונס מוגדרת כתרבות בגלל שהיא מנרמלת תקיפה מינית ומוצאת דרכים להאשים את הקורבן בתקיפה, תרבות הצניעות היא בהחלט התרבות התאומה לאופן חשיבה זה. אם זאת אחריותה של האישה לוודא שהגבר "מתנהג יפה" באמצעות הלבוש שלה, אז אם הוא חוצה את הקו, זה לא מרמז שהיא אשמה איכשהו? בתרבות שמרנית מלמדים צעירים לשלוט על מחשבות הזימה שלהם, ובמצב כזה של אובססיה ל"צניעות", קל למדי עבור גבר צעיר להאשים את האישה שהיא "מפתה" אותו." -- ‏גבי‏ • שיח 09:05, 14 בפברואר 2017 (IST)
גבי, הוא שאל על סטטיסטיקה. הוא ידע גם קודם שהיו מקרים שבהם אישה צנועה נאנסה, לא בשביל זה הוא פנה לכאן. בדומה לזה, יפה שהבאת מאמר, ואפילו באנגלית, וטרחת לתרגם ציטוט ארוך ממנו, רק שאין לי מושג למה משנה מה דעתה של מחברת נובלות לענייננו. היא ורבים כמותה טוענים כך, רבים אחרים טוענים ממש להפך. אם רצונך באנגלית דווקא תוכל למצוא גם את זה באנגלית ולצטט משם. הוא שאל על סטטיסטיקה. נרו יאירשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 13:47, 14 בפברואר 2017 (IST)
כמו שהסבירו מעלי, יש הרבה סיבות שבגללן קשה לגבש סטטיסטיקה בנושאים כאלה. יחד עם זאת, המאמר הראשון מציין שמקרים של תקיפה מינית נפוצים בכל רחבי העולם, כולל מדינות מוסלמיות, בלי קשר לאופן הלבוש של הנשים - וזאת עדות של אנשי מקצוע בתחום האלימות המינית, ולא סתם "מחברת נובלות" כלשונך. מדובר בניסיון מצטבר של 25 שנה של טיפול בקורבנות של אלימות מינית - וזה יותר טוב מסטטיסטיקה. הבאתי רק שני מאמרים אבל קל למצוא עוד מידע על הנושא הזה באנגלית, חלקו ממקורות מחקריים. מקריאת המאמרים עולה קונצנזוס בין העוסקים בתחום הזה לגבי השאלה "האם לבוש צנוע מונע אונס", והתשובה היא לא. -- ‏גבי‏ • שיח 16:57, 14 בפברואר 2017 (IST)
כמדען, מעולם לא העליתי על דעתי ולא נתקלתי ברעיון שקושי במדידה הוא נימוק מספק לטעון טענה עובדתית בצורה החלטית ללא המדידה. אפשר לומר שזו הנחה מאולצת מחוסר מידע מספק בעניין. לגוף הדברים, המאמר הראשון איננו יותר מאשר נייר עמדה, שטוען ללא כל ביסוס משהו שאיננו יותר מאשר תחושת בטן. מכיוון שברור לחלוטין שתחושת הבטן הזו מבוטאת מפי אלו שזו עמדתם האידאולוגית מראש, אין לה ערך רב מבחינה עובדתית. ההנמקות המובאות במאמר העמדה הזה אינן רציניות ואינן משכנעות, ואף אם היו כאלו הם אינן מעבר להיפותזה. נסיון טיפולי איננו טוב יותר מסטטיסטיקה, בפרט כאשר איננו עובר עיבור מחקרי מסודר. לפעמים הוא עצמו יוצר הטיות סוביקטביות קשות וגם הטיות סטטיסטיות טריויאליות. במידה ואתה מכיר מחקרים מסודרים בנושא, אתה מוזמן לצטט אותם. משה פרידמן - שיחה 17:13, 14 בפברואר 2017 (IST)
גבי, להבהיר, המאמר השני שממנו טרחת לתרגם כמה שורות, הוא אכן טור דעה של מחברת נובלות. אני מניח שאם היו לך מקורות מדעיים יותר לא היית טורח לצטט אותה. נראה שחיפשת מקורות המתאימים לעמדתך המוקדמת והבאת מה שמצאת, בלי לברור. הוא ביקש סטטיסטיקה. אם אין - תגיד שאין. אל תלקט מקורות המתאימים לעמדה הפרטית שלך, אין בזה טעם. נרו יאירשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 20:00, 14 בפברואר 2017 (IST)
הנה קצת סטטיסטיקה לספקנים:
בישראל דווחו 1,055 מקרי אונס בשנת 2014.[9] ביחס למספר התושבים (כ-8 מיליון), מדובר על 0.132 מקרי אונס על כל 1,000 תושבים.
במלזיה דווחו 3,626 מקרי אונס בשנת 2009 .[10] ביחס למספר התושבים (כ-30 מיליון), מדובר על 0.1 מקרי אונס על כל 1,000תושבים.
מלזיה היא ארץ מוסלמית וכולם לבושים בה בצורה שמרנית. שיעור מקרי האונס המדווחים הוא נמוך באופן יחסי מזה שבישראל, אבל לא בהרבה. כמו כן במלזיה יש הרבה מקרים שאינם מדווחים, ויש למשטרה נטייה "לטייח" ולא למנות את כל מקרי אונס המדווחים, אלא לסווג חלק מהם כתקיפה אחרת.[11] לכן שיעורי האונס במלזיה בפועל הם גבוהים יותר מהנתונים הנ"ל, וקרובים יותר לאלה שבישראל או בארצות מערביות אחרות.
אפשר לסווג את הקביעה בנייר העמדה של מרכז הטיפול בקורבנות אונס כ"תחושת בטן", אבל היא מבוססת על ניסיון של שנים רבות, והסטטיסטיקה שהבאתי מוכיחה ש"תחושת הבטן" אכן משקפת את המציאות. המסקנה נותרת ללא שינוי: אין קשר בין אופן הלבוש במקום כלשהו לבין שיעורי האונס בו. -- ‏גבי‏ • שיח 13:07, 15 בפברואר 2017 (IST)
כפי שאמרתי לעיל, הנתונים הללו ודאי שאינם מספקים. ההבדלים בין מלזיה לישראל רבים מאוד, ואינם מסתכמים רק באופי הלבוש. גם המניפולציה שלך על הנתונים היא בגדר השערה בלבד. רק לשם האנקדוטה, בזימבאבואה שיעורי אונס כפולים, בערך, מאלו שבישראל. בזימבואבואה מקובל לבוש חושפני יותר מאשר בישראל. האם נוכל להסיק מכך שלבוש צנוע מונע אונס? בוודאי שלא. הפערים בשיעורי האונס בין איסלנד לפינלנד עצומים, ולא נובעים, מן הסתם, מהבדלים ברמת הדיווח או מסגנון הלבוש. אני מרשה לעצמי להניח שההבדל בין מלזיה לישראל גדול לפחות כמו זה שבין פינלנד לאיסלנד. לגבי התחושות: נסיון של שנים רבות רלוונטי אך במעט לבירור עובדות בנושאים שבסיסם אידאולוגי, וגם בנושאים נייטרלים מומלץ להזהר בו. לשם הדוגמא: תוכל לפגוש אנשים רבים אשר יספרו לך, מתוך נסיון של שנים, על יעילותם של טיפולים רפואיים כאלו ואחרים, שהם יהיו מוכנים להשבע לך שנמצאו כיעילים. לעיתים, בדיקה מסודרת ומדעית תמצא שתחושות הבטן הללו אינן משקפות את המציאות. ישנן הטיות רבות, פסיכולוגיות וסטטיסטיות, שמטפלים רבים אינם מודעים להם באופן טבעי. אגב, מעניין האם מטפלים בעלי נסיון שהינם מוסלמים אדוקים שותפים לתחושת הבטן הזו. משה פרידמן - שיחה 15:32, 15 בפברואר 2017 (IST)
למעלה כתבת שקל למצוא על כך מחקרים. אם תוכל להפנות אליהם נוכל לבחון בצורה רצינית את הטענה שלך. משה פרידמן - שיחה 15:34, 15 בפברואר 2017 (IST)
השאלה המקורית הייתה: "האם אחוזי האונס במדינות מוסלמיות דומים לאחוזי האונס במדינות המפותחות." זה נכון שיש הרבה פרמטרים לפיהם ניתן למדוד אחוזי פשע שונים, ביניהם אונס, ויש גם הבדלים תרבותיים גדולים מאד בין המדינות, אבל בוויקיפדיה באנגלית ריכזו נתונים ממקורות שונים בערך על סטטיסטיקות אונס (Rape statistics). מלזיה לא נמצאת שם אבל השתמשתי באותה נוסחה פשוטה - כמות מקרי האונס שדווחו למשטרה, ביחס לגודל האוכלוסייה. חשוב לציין שלא מדובר ב"הבדלים אידיאולוגיים" כמו שאתה מנסח אותם, אלא בתופעה שמבטאת יחסי כוחות בין גברים לנשים שקיימים בכל מדינה. המאמר לעיל נותן גם הסבר הגיוני לכך שלבוש צנוע אינו מונע אונס:
  • אלימות מינית איננה סקס, אלא ניצול לרעה של כוח מתוך כוונה לשלוט ולהשפיל את הקורבן. אלימות מינית מתרחשת לא בגלל הלבוש או המראה של הקורבן, אבל בגלל שהתוקפים בחרו להתעלל בקורבנותיהם. לכן יש שלוש סיבות שבגללן לבוש צנוע לא מונע אונס:
  • ראשית, הוא מקנה לנשים תחושה מזויפת של ביטחון, כי לעתים קרובות חסר להן מידע בסיסי בנושאי הגנה עצמית, כי הן סומכות על כך שהלבוש הצנוע יגן עליהן.
  • שנית, הוא מעודד את תופעת האשמת הקורבן ומונע מהקורבנות לבקש סיוע ותמיכה, כי הם מפחדים שיאשימו אותם או לא יאמינו להם.
  • שלישית, הוא מסיר את האחריות על התקיפה מהעבריין, שהוא זה שאמור לתת דין וחשבון על מעשיו, ולא הקורבן.
לשאלתך "האם מטפלים בעלי נסיון שהינם מוסלמים אדוקים שותפים לתחושת הבטן הזו", אולי פספסת את החתימות בסוף המאמר, של 8 ארגוני זכויות נשים במלזיה, רובם של מוסלמים אדוקים.
לגבי מחקרים נוספים, חיפשתי בגוגל "Does modest attire prevent rape" וקיבלתי הרבה מאמרים בנושא, ובחלקם מצוטטים מחקרים שונים. לא קראתי את המחקרים עצמם, תוכל לנסות למצוא אותם, אבל בכולם יש את אותה המסקנה, שנובעת גם מההסברים לעיל: אין קשר בין אופן הלבוש במקום כלשהו לבין שיעורי האונס בו. -- ‏גבי‏ • שיח 17:41, 15 בפברואר 2017 (IST)
כפי שכתבתי לשואל המקורי, המספר שהוא מחפש לא יעזור לו, מהסיבות שמניתי. אבל אתה אפילו את המספר הזה לא נתת. הבאת דוגמא של השוואה נקודתית בין שתי מדינות שגם עליה עשית מניפולציה. בנורבגיה, ניו זילנד, בלגיה ואיסלנד יש יותר מקרי אונס מדווחים פר ראש מאשר במרוקו אלג'יריה טורקיה וירדן. אז אפילו לשאלה הלא רלוונטית המקורית לא ענית. ההסבר שאתה מצטט לא רק שאיננו נכון, אלא אף אם היה נכון הוא בלתי רלוונטי, ומדגים היטב שבעלי נסיון אינם בהכרח חוקרים טובים. אפילו אם נקבל שאונס איננו יחסי מין, ושהטענה שלבוש צנוע מונע אונס גורמת להאשמת הקרבן ולהסרת האחריות מהתוקף, אין בכך תשובה לשאלה האם לבוש צנוע אכן מפחית את הסיכוי להאנס. הטענה היחידה הרלוונטית היא שאשה שמאמינה בטענה הזו לומדת פחות להגן על עצמה. במחילה, מדובר בטענה אווילית הדומה לטענה שחגורות בטיחות מגדילות את הקטל בכבישים. שלא לדבר על כך שיש בה משום האשמת הקורבן (במילים אחרות, נשים נאנסות משום שאינן יודעות לשמור על עצמן כראוי. ספר את זה לנפגעות אונס). אגב, הטענות הללו מדגימות היטב מדוע מדובר בטענה שבסיסה אידאולוגי ולא תצפיתי. ולגבי המחקרים, אתה מוזמן לתת לנו שתי דוגמאות ספציפיות. משה פרידמן - שיחה 18:30, 15 בפברואר 2017 (IST)
ברשימה שבהאת יש בעיה רצינית, כי היא מתבססת על מקרי אונס מדווחים, וקשה להעריך כמה מקרים יש שאינם מדווחים. האם באמת במרוקו, אלג'יריה, טורקיה וירדן יש פחות מקרי אונס מאשר בנורבגיה, ניו זילנד, בלגיה ואיסלנד? האם בתרבות המוסלמית השמרנית יש פחות מקרי אונס, או פחות מקרי אונס מדווחים? לדעתי שיקולים של כבוד המשפחה ושל בושה (לא מוצדקת) גורמים לכך שיש במדינות המוסלמיות הרבה פחות מקרים מדווחים מאשר במדינות אחרות. אתה משווה את הטענה על הגנה עצמית לחגורות בטיחות ברכב, אבל זאת לא אנלוגיה טובה, מהסיבה הפשוטה שאלו שטענו את הטענה יודעים על מה הם מדברים, ואני סומך עליהם. אם לחזור לסוגיית הלבוש הצנוע, בשנים האחרונות נחשפו כאן בישראל הרבה מקרים של אונס והטרדה מינית של ילדות ונערות בישובים דתיים וחרדיים, וברור שהקורבנות היו לבושים בצניעות. זאת לא "הוכחה סטטיסטית" לכך שלבוש צנוע לא מונע אונס, ואני לא מאמין שאפשר להוכיח את זה בצורה נחרצת, אבל זאת עוד דוגמה שמחזקת את הטענה. אז מה יש לנו בינתיים? אין שום מקור שטוען שלבוש צנוע מונע אונס, ומצד שני יש המון עדויות, הסברים וסטטיסטיקות (אמנם חלקיות) שמראים שלבוש צנוע לא מונע אונס. -- ‏גבי‏ • שיח 18:58, 15 בפברואר 2017 (IST)
ברשימה שהבאתי אין "בעיה רצינית". הרשימה שהבאתי היא בדיחה, וזו הסיבה שהבאתי אותה. כדי להמחיש את חוסר הרלוונטיות של השוואת שיעורי האונס בין מלזיה לישראל או כל דבר דומה. זה מה שאני טוען בעקביות לאורך כל הדיון. הטענה ש"זו לא אנלוגיה טובה משום שהם יודעים על מה הם מדברים" לא רצינית. הדוגמה שאתה מביא ממקרי אונס בקרב אנשים הלבושים בצניעות מדגימה בפעם הלא יודע כמה בדיון למה לא ניתן להסתמך על תחושות בטן במחקר. זה בערך כמו לטעון שחיסון נגד מחלה מסויימת הוא בלתי יעיל משום שאתה שמעת על הרבה מקרים של אנשים שחוסנו ובכל זאת חלו. אז מה יש לנו בנתיים, אתה שואל? יש לנו שתי תפיסות עולם שכל אחת חושבת שהיא צודקת. סה טו. לא הבאת לכאן ולו בדל של חלקיק של סטטיסטיקה בעלת ערך. ואני עדיין מחכה למאמרים שסיפרת לי עליהם. עשיתי כעצתך, וחיפשתי הן בגוגל והן ובגוגל סקולר ולא מצאתי בקלות, במחרוזת שהצעת ובאחרות, אף מאמר הבוחן שאלה זו מזווית עובדית. רק מאמרי דעה, מחקרים על עמדות של אנשים, ומאמרים אתיים. אשמח אם תסייע לנו ותשתף אותנו במאמרים שבדקו את הדבר מבחינה עובדתית. לא אתפלא אם תתקשה למצוא כאלו מסיבות הקשורות לאתיקה מחקרית. משה פרידמן - שיחה 19:10, 15 בפברואר 2017 (IST)
מה שכן יש שונות באופן המטרידים והמטרידות. לדוגמה, בקהילות חרדיות אישה תהיה חשופה להרבה פחות, אם בכלל, הערות מיניות. משום שזה לא בתרבות (מה שקורה בתוככי חדרים וכולל עבירות מין חמורות הרבה יותר - זה עניין אחר). לעומת זאת, בגלל ההפרדה המגדרית בין גברים לבנות, ילדים-בנים יהיו חשופים יותר להתעללות מינית במסגרת החינוכית מאשר ילדות שנמצאות במסגרת החינוכית שלהן מוקפות בנשים בלבד, וכן הלאה. כיוון שנמנעים מלדווח למשטרה או מעדיפים לטפל בכך במסגרת קהילתית, אנס/פדופיל שנחשף יכול להמשיך לפעול באין מפריע (זה קורה גם בחברה הכללית, אבל באחוזים פתוחים). אני חושבת שבעקבות השונות מבחינת רמת דיווח ומבחינת השונות התרבותית (שיחה עם חברה מוסלמית הובילה אותי לכמה תובנות מתסכלות מאד) - יהיה קשה להוכיח את הטענה הזו רק באמצעות סטטיסטיקות מהסוג הזה. עדיף לשים דגש על סוגי האונס. לפי סטטיסטיקות שקראתי בעבר (אך אין לי כוח לחפש) - אחוז המקרים בהם אישה נאנסת אקראית ברחוב הוא נמוך משמעותית מסך כל סוגי האונס. זה יכול ללמד דבר אחד או שניים על הסיבות בשלהן נשים נאנסות. בגדול, אונס הוא קודם כל מעשה של אלימות, ורק אחר כך מימוש דחף מיני. אולי קיימות סטטיסטיקות שמתבססות על תיאורים שנפגעות מין נתנו לגבי הלבוש שהן לבשו באותו יום. • צִבְיָהשיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ז 21:55, 15 בפברואר 2017 (IST)
כאמור, גם אם נקבל שאונס הוא קודם כל מעשה אלימות ורק אחר כך מימוש דחף מיני (שזו כבר טענה מרוככת בהרבה מזו שהובעה בנייר העמדה שהביא גבי), זה לא אומר כלום לגבי הקורלציה (או היעדר הקורלציה) בין מעשה האלימות הזה למשיכה מינית. למשל, רוב מוחץ של הנאנסות הינן בגיל הפריון. אינני רואה סיבה להניח שזהו נתון מקרי. כלומר, גם אם התוקף מביע אלימות, זהו סוג של אלימות המבוטא באמצעות דחפים מיניים. לכן, אין בטענה הזו כדי לשלול את הסברה שהתוקף יבחר את הקרבן שלו, או יתעורר לביצוע מעשה האלימות, על בסיס אלמנטים הקשורים במשיכה מינית - ולבוש חושפני בוודאי קשור במשיכה מינית. משה פרידמן - שיחה 22:13, 15 בפברואר 2017 (IST)
ראשית, רוב מקרי האונס נעשים מתחת לגיל 18 (58.9% - על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע). אני רואה את זה (ואני כותבת כמישהי שיש לה אפס השכלה בנושאים הללו) דומה קצת לרוצחים סדרתיים. יש רוצחים סדרתיים שמעדיפים את הקורבנות שלהם נשים דווקא (בגיל פיריון...), יש גברים דווקא, ויש כאלה שהכל הולך. ויש אף שמתעללים בהם מינית טרם או לאחר הרציחה. האם אפשר לייחס את זה לפנטזיה מינית גרידא? לא ממש. זה רצון לממש פנטזיות אלימות ברמה הכי גבוהה שיש. בעיניי זה כמו דחף לרצוח או לבצע פיגוע התאבדות. זה לא נולד ברגע אחד חסר שליטה, אלא האדם מסתובב עם הרעיון תקופה עד שבסופו של דבר מממש אותו. אני חוששת שהעובדה שהיא לבושה בשמלת ערב או בפיג'מה תוצרת בית - פחות משנה. יותר משנה רמת הפגיעות שלה (וזו הסיבה שאונס של נכים הוא גם כן ז'אנר פופולרי. או סיפורים הזויים ששומעים על אנס שאנס קשישה בת 80).
העובדה שבאזורים דתיים נשים יהיו חשופות פחות להערות מטרידות - היא תוצאה של תרבות. אבל לא ברור לי איך חינוך ותרבות יכול למנוע מילד בן 14 לאנוס את אחותו למשך תקופה. אפשר אולי להוריד את כמות הנאנסים על ידי חשיפת פדופילים, הכנסתם לכלא והטיפול בהם (ושימוש ברשימות שחורות כמו בארה"ב). אבל אני די פסימית לגבי הכחדת התופעה לגמרי בנושאים כמו גילוי עריות. • צִבְיָהשיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ז 22:31, 15 בפברואר 2017 (IST)
ראשית, לפי זה, ומקומות נוספים שאינני זוכר כרגע, הנתון שלך שגוי. נראה שרוב הקורבנות בגילאי 18-34. מעבר לכך, גיל 18 אמנם נחשב היום לגיל ההתבגרות, אבל מבחינה מינית מדובר על גילאי 11-13. בוודאי בגילאי 16-18 מדובר על נשים בוגרות מבחינה מינית. לפי מה שהבנתי אין קורלציה דומה אצל סוגי פשע אחרים כגון רצח. הציור של "אנס סדרתי" המעוניין לחפש קורבן ומשוטט ברחובות על מנת למצוא מישהי בנקודת חולשה הוא ציור יפה, ואולי אמין, אבל לא בהכרח מספר את הסיפור של כל הנאנסות. בוודאי ובוודאי כשמדובר בהטרדות מיניות שאינן אונס. אני חש שהרצון לנתק בין מעשה האונס למשיכה מינית נטוע עמוק באידאולגיה המנסה להמנע ממסקנות כגון הגבלת התנועה או החופש האישי של הנשים מנימוקים של "הגנה על האשה". זהו נימוק נכבד, אבל אין בינו לבין בירור המציאות כל שייכות. משה פרידמן - שיחה 23:00, 15 בפברואר 2017 (IST)
אתה צודק ברוב הדברים שכתבת. על פי כל הנתונים, בכל המדינות, הרוב המכריע של קורבנות אונס הן נשים בגילאי 15 עד 30. נתון זה מלמד על קשר לכאורה בין מעשה האונס לבין דחף מיני. לגבי השאלה המקורית, על הקשר בין לבוש לבין אונס, מצאתי מחקר אחד [12] שבו נשאלו אנסים על המניעים שלהם, ואכן כ-20% מהם ציינו את אופן הלבוש של הקורבן, כאשר מטרתם היא להצדיק את מעשה האונס ולטעון שהאישה הייתה קורבן "לגיטימי" וקיבלה את מה שמגיע לה. מצד שני, 80% מהתוקפים לא ציינו את לבוש הקורבן כאחד המניעים, לכן נראה לי שזה לא מרכיב משמעותי בהחלטה של התוקף. זה מתיישב גם עם הנתונים לפיהם יש מקרי אונס רבים גם במדינות שבהן מקובל לבוש שמרני, מכיוון שהלבוש הוא רק אחד מהפרמטרים. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 13:26, 16 בפברואר 2017 (IST)
את הסטטיסטיקה לקחתי מכאן. הציור שציירתי (שאגב, הוא רק תיאוריה פרטית שלי), הוא לא של מישהו שהולך ברחוב ומחפש, אלא אדם שיש לו רמה מסוימת של תכנון בראש. לדוגמה, תמיד מפתיע אותי העובדה בדרך כלל מחבלים מתאבדים קמים, אוכלים ארוחת בוקר, הולכים לעבודה ואז רוצחים. די ברור שההחלטה לרצוח ולהתאבד היא לא הייתה עניין של רגע. הם הסתובבו עם הרעיון הזה תקופה, וקרה משהו בסביבה או מנטלית אצלם באותו רגע שאפשר להם לבצע את הפשע. כל הטיעון הנ"ל מתייחס לכך שאונס הוא קודם כל דחף לאלימות, ורק אחר אחר כך קשור למין. הקשר שקישרתי בין רוצחים סדרתיים שמתעללים מינית בגופות היה כדי להוכיח את הנקודה שאלימות יכולה להיות קשורה בד בבד עם מיניות, אבל אין למיניות בלעדיות על מכלול הפעולה. ובכלל, לובש "מושך" הוא נגזרת של תרבות, חברה ותקופה ואפילו זמן. בחורה עם טי-שירט ומכנס ארוך תיחשב מהוגנת בסטנדרטיים חילוניים, אך לא בסטנדרטיים חרדיים. ובשולי דבריי, אני כן חושבת שיש קשר בין מראה "סקסי" להטרדות מילוליות (אלה בדרך כלל מגיעות מגברים שחושבים שזה "מצחיק" או שבתרבות שלהם זה לגיטימי), אבל הדרך משם מאונס בפועל היא דרך ארוכה מאד. אני חושבת שאחת הבעיות היא שכוללים את כל סוגי ההטרדות ואת כל סוגי האונס בכפיפה אחת. כולם חמורים וכולי, אבל יש דרגות ויש רמות ביניים. • צִבְיָהשיחה • כ' בשבט ה'תשע"ז 13:42, 16 בפברואר 2017 (IST)
לגבי: המאמר שהבאת הוא אכן צעד בכיוון, אבל רחוק מאוד מלאפשר הערכה עובדתית לגבי הקורלציה בין לבוש האשה לבין הסיכוי שלה להאנס. בהנחה שאיש איננו סובר שזהו הפרמטר היחידי, או למצער המשמעותי ביותר, כנראה שאין ביד איש מאיתנו נתונים ברורים, ועל כן נראה לי נכון לענות לשואל שאיננו יודעים. זהו צעד חשוב, משום שבשיח הציבורי התקין מקובל לומר שאין שום קשר בין לבוש האשה (או התנהגותה!) לבין הסיכוי שלה להאנס, שזו אמירה שבעיני מבטאת כמיהת לב יותר מאשר אמת עובדתית מוכחת. מבחינת סברות, ניתן להעלות סברות לכאן ולכאן, אבל אין בכך כדי לקבוע מהי המציאות.
לצביה: אני מניח שחלה טעות בהבנת הנתונים שהמקור מבקש להציג. המקור מתאר את הפניות למרכזי הסיוע, ולא את כלל מקרי האונס. באותו הדף, אם תרדי למטה, תוכלי למצוא את נתוני התלונות במשטרה, ושם התמונה מתהפכת. ואני מניח ששני הנתונים לא מציגים את התמונה המלאה, שכן אחוז גדול של המקרים לא מדווח למשטרה או למרכזי הסיוע. אני סבור שהנסיון להציג את האנסים כאנשים מהסוג של מחבלים מתאבדים או מתעללים בגופות חוטא לאמת ופוגע ביכולת שלנו, כחברה, להלחם בתופעה. זה לא שאין כאלו, אבל מדובר בתופעה הרבה יותר רחבה הכוללת אנשים "נורמלים". אני לא סובר שלמיניות יש בלעדיות על מכלול הפעולה, אבל נראה לי שזו התממות לחשוב שהיא גורם שולי בסיפור. הטרדות מיניות, לא רק מילוליות אלא גם פיזיות, נובעות, להערכתי, בעיקר מסיבות מיניות ולא של אלימות. בעיקר על ידי גברים שלא מבינים את מקומם. לגבי אונס ממש, אני חושב שיש הבדלים מהותיים בין סוגי אונס שונים. לא הרי בחורה הנאנסת במועדון על ידי חוגג שתוי כהרי נערה הנאנסת על ידי אביה במשך שנים. אי אפשר לשים הכל בסיר אחד. משה פרידמן - שיחה 17:26, 16 בפברואר 2017 (IST)

גירוש הישועים מצ'ילה[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מקור מידע כלשהוא אודות גירוש מסדר הישועים מצ'ילה בשנת 1768 תחת שליטת האימפריה הספרדית - בעיקר מעניין אותי מהן הסיבות שהובילו לכך (מעבר לעובדה שמת האפיפיור קלמנס ה-13 שהגן עליהם עד אותו זמן). מנחם.אל - שיחה 10:23, 14 בפברואר 2017 (IST)

יש בנושא ערך מפורט למדי בוויקיפדיה האנגלית: en:Suppression of the Society of Jesus. ‏ Magisterשיחה 17:30, 14 בפברואר 2017 (IST)
By 1767 when the Society of Jesus was suppressed there were 13 Jesuit missioners and 79 chapels. From 1771 onwards the Franciscans took over the functions of the Jesuits in Chiloé.
Attempts by Franciscans to evangelize Chile were gravely disappointing. Between 1553 and 1750, repeated hostilities between Spanish settlers and natives made activity in the region difficult. 129.143.71.38 13:45, 16 בפברואר 2017 (IST)

האם מורה ביסודי צריך תעודת בגרות?[עריכת קוד מקור]

האם מורה בבית ספר יסודי ישראלי חייב שיהיה לו תעודת בגרות בשביל ללמד? שואל השאלות - שיחה 12:34, 14 בפברואר 2017 (IST)

לפי הידוע לי מורה בכל בית ספר שהוא חייב שתהיה לו תעודת הוראה, ולא ניתן להשיג כזו ללא תעודת בגרות. יואב ר. - שיחה 13:00, 14 בפברואר 2017 (IST)
אני חושב שכמה שזה נשמע מוזר אז התשובה היא כן.למשל לאוניברסיטה הפתוחה אתה יכול להתקבל לחוג להיסטוריה ללא תע' בגרות וכאשר תסיים תוכל להמשיך ע"מ לקבל תע' הוראה. Shannen - שיחה 13:06, 14 בפברואר 2017 (IST)
אני מתגעגע לברית המועצות, עם דרישה מינימלית להיות מורה, אפילו מחליף, של תואר שני בשני מקצועות - הוראה ומקצוע אותו הוא מלמד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:29, 14 בפברואר 2017 (IST)
אחרי גוגל אני רואה שמכללת רמת גן מציעה "תואר B.A. יוקרתי של האוניברסיטה הפתוחה" בחינוך ומתגאה בכך שאין להם דרישות קבלה. כך שהתשובה לשאלה שלי היא שיש מורים בארץ שאפילו לא ניגשו לבגרות. שואל השאלות - שיחה 14:32, 14 בפברואר 2017 (IST)
האוניברסיטות הפתוחות, בארץ ובעולם, אינן דורשות תעודת בגרות. אבל למה לדרוש תעודת בגרות ממי שהשיג כדין תואר ראשון? מה תועיל לך תעודת הבגרות שלו? תאורטית ייתכן מורה מעולה שלא למד באופן פורמלי ולו רגע אחד, וייתכן גם פרופסור (אולי אפילו פרופסור לחינוך) שהוא מורה גרוע במיוחד. נרו יאירשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 14:47, 14 בפברואר 2017 (IST)
התשובה לשואל השאלה היא חד משמעית כן. ישנו מגוון ענף של לימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות, כולל במוסדות בישראל (ובפירוש לא רק האוניברסיטה הפתוחה) והמשלים אותם יכול להמשיך ולהוציא תעודת הוראה בתחומו (או ללמד ישר בהינתן ואין דרישה לתעודת הוראה בתחום). 78.55.201.151 15:31, 14 בפברואר 2017 (IST)
יש בישראל מספר זרמים בחינוך. בחינוך הממלכתי דתי יכול להיות אדם בעל הסמכה של רב שאין לו תעודת בגרות. בחינוך החרדי בגרות היא לא תנאי. • איקס איקס - שיחה 15:50, 14 בפברואר 2017 (IST)
נרו יאיר "למה לדרוש תעודת בגרות ממי שהשיג כדין תואר ראשון" זה לא בעיה לעשות תואר בחינוך מיוחד מהאוניברסיטה הפחותה וממנו להשלים לתעודת הוראה. ואז הופכים להיות מורים ללא מקצוע מוגדר. מין "מורה כללי" ללא הידע הנדרש מבעל מקצוע. אני זוכר שגיאות הבנה די נוראיות במתמטיקה שהיו למחנכת שלי בכיתה ג'-ד'. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:14, 14 בפברואר 2017 (IST)
אין לי יכולת לשפוט את המחנכת שלך בכיתה ג', אבל אני משער בסבירות גבוהה שהייתה לה תעודת בגרות, שלא פתרה את הבעיה שאתה מתאר. קרוב לוודאי שבוגרי האוניברסיטה הפתוחה, גם ללא תעודת בגרות, יעשו פחות טעויות במתמטיקה של כיתה ג' מבוגרי מכללות למורים שיש להם תעודת בגרות. הלימודים בסוג האחרון של המוסדות קלים יותר. נרו יאירשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 20:20, 14 בפברואר 2017 (IST)
בחינוך החרדי תעודת בגרות עלולה לפגום בסיכויי המועמד להתקבל. • צִבְיָהשיחה • כ' בשבט ה'תשע"ז 15:24, 16 בפברואר 2017 (IST)

מה נפוץ לתכנת היום בתעשייה עם Pascal אם אפשר איזה 2 דוגמאות[עריכת קוד מקור]

בתודה, 78.55.201.151 15:33, 14 בפברואר 2017 (IST)

כבר שנים רבות שאין פרויקטים בפסקל בשום מקום. זו שפה "נקייה" ולכן משתמשים בה כדי ללמד תכנות, אבל בשנות התשעים שפות תכנות מונחה-עצמים החליפו אותה (למשל Java) ומאז לא נעשה בפסקל שום שימוש לפרויקטים חדשים. יש כמה חברות שפיתחו מערכות בפסקל, ועדיין ממשיכות לפתח חלקים מהמערכת בפסקל, אבל מדובר על מערכות "נישה" ולא על תוכנות רציניות.
לימוד פסקל מקנה ניסיון וכלים בתחום התוכנה שאפשר להשתמש בהם לאחר מכן בשפות אחרות. השפה הדומה ביותר לפסקל היא פייתון, שמאד נפוצה כיום, בעיקר בשרתי אינטרנט. במקום פסקל, כדאי ללמוד פייתון.
-- ‏גבי‏ • שיח 17:10, 14 בפברואר 2017 (IST)
מצטרף להמלצה ללמוד פייתון במקום פסקל. משה פרידמן - שיחה 17:21, 14 בפברואר 2017 (IST)
ממליץ לא להתקרב לפייתון לעולם Face-smile.svg יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:44, 14 בפברואר 2017 (IST)
למה? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:36, 16 בפברואר 2017 (IST)
דיברתי כבר על זה הרבה פעמים. זאת שפה שלדעתי לא אמורה להתקיים, בגלל כללי ההזחה שלה שמשנים את הסמנטיקה בהתאם לכמות הרווחים בין המילים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:47, 16 בפברואר 2017 (IST)
מצטרף להמלצה, אבל פייתון לא דומה לפסקל כמעט משום בחינה. אילו שפות עם אופי שונה. Tzafrir - שיחה 12:03, 15 בפברואר 2017 (IST)

האם מסלול חשמלי הוא בהכרח מעגל חשמלי?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שלפעמים משתמשים במונח "מעגל חשמלי" גם כשמדובר על מסלול שאינו מעגלי... האם מי שעושה כך שוגה? אפשר בבקשה ביאור בסיסי בכמה מילים מעטות על זה? בתודה, 78.55.201.151 15:37, 14 בפברואר 2017 (IST)

כשאומרים "מעגל חשמלי" לא מתכוונים למעגל במשמעות גיאומטרית. הכוונה ב"מעגל חשמלי" היא למסלול סגור שבו החשמל זורם, ללא קשר לצורה של המסלול. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:09, 14 בפברואר 2017 (IST)
מסלול סגור? תוכל בבקשה לתת על זה רק כמה מילים מעטות? הרי אני מסתכל על שקע חשמל ולא רואה אותו כמשהו סגור אלא כמשהו פתוח שניתן לחבר אליו תקע, לכן אני כנראה מפספס את ההבדל. 77.180.115.74 09:29, 15 בפברואר 2017 (IST)
שקע פתוח הוא לא מעגל סגור. כשאתה מחבר אלין מכשיר חשמלי, אתה סוגר מעגל. תחשוב על זה ש"בצד השני" בחברת חשמל שני החורים של השקע מחוברים למכשיר שמייצר מתח. אבל אין מעגל ולאן אין זרימה כי החורים של השקע לא סוגרים מהצד שלך. כשאתה מחבר מכשיר, אז אתה משלים את החצי השני של המעגל. יוצא תנועה מחר אחד של השקע, דרך המכשיר שלך, אל החור השני של השקע ומשם חזרה לחברת חשמל.
להסר הספק: ההסבר הזה הוא פשטני ברמות גבוהות מאוד וכולל מספר אי דיוקים, שפשוט לא רלוונטיים לשאלה המרכזית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:46, 15 בפברואר 2017 (IST)
האם הערך מעגל חשמלי מסביר את זה מספיק טוב? הוא מציין שני תנאים: מקור מתח, וקיום מעגל סגור. מקור מתח הוא מה שיוצר את הפרשי הפוטנציאל (המקבילה החשמלית להפרשי גובה). כמו שללא הפרשי גובה מים לא יזרמו, כך לא יהיה זרם חשמלי ללא הפרשי פוטנציאל. המעגל החשמלי מאפשר לזרם חשמלי להגיע מהגובה הגבוה לגובה הנמוך. להבדיל ממים שדי קשה לחסום אותם, זרם מוגבל לזרימה בתוך מוליכים. Tzafrir - שיחה 12:19, 15 בפברואר 2017 (IST)

סנכרון תמידי של תיקייה במחשב - עם דרופבוקס[עריכת קוד מקור]

האם יש אפשרות, נגיד, שכל מסמך חדש שאני יוצר ב"המסמכים שלי" יעלה אוטומטית לדרופבוקס? אלדדשיחה 07:53, 15 בפברואר 2017 (IST)

אם אתה מוכן לנתב מחדש את "המסמכים שלי" לדרופבוקס זה יעבוד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:25, 16 בפברואר 2017 (IST)
אפשר להגדיר משימת מתוזמנת שמסנכרנת את כל תיקיית 'המסמכים שלי' לתוך תיקיית ה־Dropbox, אבל אז נוצרת כפילות של נפח כפול לתוכן אחד. אפשרות יותר טובה היא להעביר את המיקום של תיקיית 'המסמכים שלי' לתוך תיקיית ה־Dropbox, במאפיינים של תיקיות המשתמש (מסמכים, וידאו, שולחן עבודה ושות') יש אפשרות לשנות את המיקום שלהם, להעביר אותו לתוך תיקיית משנה ב־Dropbox, ושלום על ישראל. נת- ה- - שיחה 22:57, 18 בפברואר 2017 (IST)
אילן שמעוני, נת- ה-, תודה לכם על תגובותיכם. אלדדשיחה 00:12, 19 בפברואר 2017 (IST)
לפני יומיים-שלושה קיבלתי תשובה מאוד מעניינת מאחד החברים, ויקיפד גם כן, כיצד לבצע גיבוי תמידי של כל תיקייה במחשב לענן של דרופבוקס:
להלן תחביר הפקודה שיש לכתוב לכתוב בחלונות כדי לבצע את הנ"ל על כל תיקייה שהיא:
צריך להריץ cmd בתור אדמיניסטרטור
ואחר כך לכתוב את הפקודה הבאה:
"mklink /d "path-to-dropbox/new-directory-with-some-name" "path-to-dir-you-wanna-sync
אז מופיעה לנו ספרייה שהיא בעצם לינק סימבולי לספרייה המקורית שלנו, והספרייה המקורית תסתנכרן אחרי כמה דקות לדרופבוקס.
הרצתי אתמול את הפקודה האמורה, וזה עובד כמו קסם. סנכרנתי כבר שתי תיקיות שלא נמצאות תחת תיקיית דרופבוקס בדיסק D, וכעת אני ממשיך ומסנכרן תיקיות נוספות.
יש לי שתי שאלות: (1) האם יש מצב שהקישור שנוצר על ידי פקודת Mklink (בהליך הנ"ל) ייפול/ייפסק ללא ידיעתי, והתיקיות יחדלו להיות מסונכרנות בלי שאדע על כך?
(2) אם כל קובץ שאני עובד עליו במסגרת התיקיות הנ"ל מסונכרן לענן של דרופבוקס, איך ניתן לשלוף את הגרסאות הקודמות, נגיד, במקרה שהגרסה האחרונה של הקובץ היא משהו שאני לא מעוניין בו? אלדדשיחה 08:47, 19 בפברואר 2017 (IST)
הפקודת שציטטה היא פקודה שגורמת למחשב לראות בתיקייה א' תת-משנה של תייקה ב', בלי שזה אמיתי (כלומר, קישור לוגי). כך יוצא שתיקייה אחת היא 'בת' של 2 תיקיות שונות. הרעיון נכון עקרונית אבל בעבר נתקלתי בקושי במימוש שלו, כמדומני שאחד משירותי הענן לא מכיר בקישורים לוגיים כתיקיות אמיתיות, ולא מגבה אותם בפועל. הרעיונות שהצעתי ודאי יעבדו, כי אז התיקיה תהיה 'בת יחידה' של תיקיית ה־Dropbox, ולא תהיה הבעיה הזו. מצד שני לפי התיאור שלך שזה עובד, אני מכיר ב'שיטת מצליח', אם דבר מסויים עובד - אז הוא עובד. ולגבי שאלתך - אין סיבה שיפסיק לעבוד. לגבי השאלה השניה, לפי הצהרת Dropbox, יש אצלם שמירת גרסאות ל־30 יום, ראה בקישור. נת- ה- - שיחה 11:21, 19 בפברואר 2017 (IST)
מעולה. תודה רבה, נת- ה-. שאלת המשך: בטעות יצרתי קישור (לוגי, מסוג זה שהוזכר לעיל) עם תיקייה לא-קיימת. איך אני מבטל (undo) את התיקייה הלוגית שנוצרה תחת דרופבוקס? חשבתי שאולי במקום Mklink אוכל להשתמש ב-Rmlink, אבל מסתבר שאין פקודה כזאת... :) אלדדשיחה 13:28, 19 בפברואר 2017 (IST)
אומרים פה ש־rmdir עושה את העבודה, בעוד כדאי להזהר משימוש בפקודה del. נת- ה- - שיחה 13:37, 19 בפברואר 2017 (IST)
המון המון תודה, נת- ה-. אלדדשיחה 01:04, 21 בפברואר 2017 (IST)

האם יש אפשרות לצפות בסטטיסטיקות של צפיות בדף מסוים?[עריכת קוד מקור]

האם יש אפשרות לצפות בסטטיסטיקות של צפיות בדף מסוים בויקיפדיה? ואם כן איך? תודה מראש Face-smile.svg Sbl770 - שיחה 15:42, 16 בפברואר 2017 (IST)

למעלה בצד שמאל: לחץ על לשונית "גרסאות קודמות". בדף הגרסאות, ממש מעל הרשימה: לחץ על "סטטיסטיקת צפייה". Liad Malone - שיחה 15:50, 16 בפברואר 2017 (IST)

שונן[עריכת קוד מקור]

לפי הערך שונן, אני מנסה להבין מה לא שונן. כי המאפיינים נראה לי מגדירים כל אנימה שראיתי בחיים. אם אלכימאי המתכת, מחברת המוות והאנטר x האנטר כולם באותה הקטגוריה, אז אני מתקשה להבין איפה עובר הגבול. כי אפשר להכניס בטח גם את בלאק באטלר לשם ואולי גם את טוקיו גול וPandora Hearts. וגם נראה לי שיש סתירה בערך. מצד אחד אומרים שהעלילה פחות מתייחסת ליחסים בין הדמיות ומצד שני "מערכות יחסים מורכבות יותר בין דמויות, ובפרט מערכות יחסים רומנטיות בין דמויות". שואל השאלות - שיחה 15:36, 17 בפברואר 2017 (IST)

למשל קודומו, וראה את ה"ראו גם" שם. נרו יאירשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ז • 20:16, 19 בפברואר 2017 (IST)

אתר או תוכנה לעריכת PDF[עריכת קוד מקור]

האם אתם מכירים אתר או תוכנה חינמיים שיכולים להמיר קבצים מ-WORD ל-PDF ולמזג PDF-ים, תוך שמירה על ההיפרלינקים שבגוף המסמך? מתייג את משתמש:IKhitron, משתמש:קיפודנחש ומשתמש:ערן. ‏ MathKnight (שיחה) 16:08, 17 בפברואר 2017 (IST)

בשביל להמיר, אתה פותח את זה בוורד, ולוחץ על save as pdf. זה שומר על הלינקים. כדי למזג, לא יודע, אבל נסה את זה. אני תמיד עובד איתו, ולא זוכר בעיות, אז אולי גם זה יהיה בסדר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:14, 17 בפברואר 2017 (IST)
עבדתי איתו בעבר אבל הוא הפך לשירות בתשלום עם מגבלות שהופכות אותו ללא מעשי (כגון הגבלה של 2 פעולות ביום (ביום! ולא בשעה שזה יותר סביר) וקבצים של עד 20 מגה). ‏ MathKnight (שיחה) 16:32, 17 בפברואר 2017 (IST)
MathKnight: בטח יש/גוגל מכיר, אבל לא יוצא לי לערוך PDFים אלא לכל היותר להמיר מWORD לPDF או מlatex לpdf. אם רוצים לחבר או לפצל עמודים בPDF יש pdf split וpdf merge. אם רוצים לחלץ טקסט מPDFים יש חבילת פייתון של pdfminer. אם רוצים רק להוסיף חתימה למסמך, אז יש אפשרות מובנת כזו בacrobat reader. ערן - שיחה 16:16, 17 בפברואר 2017 (IST)
ניסיתי למזג באמצעות לטך אבל הוא לא שומר על ההיפרלינקים שבגוף המסמך. ‏ MathKnight (שיחה) 16:32, 17 בפברואר 2017 (IST)

כפיתרון זמני מצאתי את https://smallpdf.com/ שמאפשר לעבד בחינם עד 2 קבצים לשעה. ‏ MathKnight (שיחה) 16:56, 17 בפברואר 2017 (IST)

אביר יקר, הורד את "PDFill FREE PDF Tools". זה נוח, חינמי ומספק את כל מה שכתבת שאתה צריך. Ldorfmanשיחה 16:59, 17 בפברואר 2017 (IST)
תודה רבה. יש לך ניסיון חיובי עם התוכנה? ‏ MathKnight (שיחה) 17:59, 18 בפברואר 2017 (IST)
MathKnight. התוכנה הכי נוחה לעבודה. מפצל מאחד מסדר דפים בסדר שומה ממיר ל-jpg. ממליץ.Geagea - שיחה 12:29, 21 בפברואר 2017 (IST)

הספר הלבן[עריכת קוד מקור]

היי. מישהו יודע האם בפורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/כ"ט בכסלו הכוונה בקישור לפירושונים היא לספר הלבן הראשון או השני? תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:47, 18 בפברואר 2017 (IST)

על פי התקופה, מדובר בספר הלבן השני מ-1930. תיקנתי את הקישור, אבל לא הבנתי מה זה "צר רגלי הכותל". Liad Malone - שיחה 00:27, 19 בפברואר 2017 (IST)
תודה. ואני הבנתי מה זה ותיקנתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:11, 19 בפברואר 2017 (IST)

חתימתי על הדרכון[עריכת קוד מקור]

חידשתי עכשיו את הדרכון שלי. אני צריך לחתום במקום המתאים לכך, והייתי רוצה לשנות את החתימה שלי שם. האם מותר לי מבחינה חוקית, או שיש איזו פרוצדורה רשמית שצריך לעבור? Liad Malone - שיחה 01:06, 19 בפברואר 2017 (IST)

אני שיניתי מבלי שמישהו יתייחס לזה בכלל, לפני משהו כמו 13 שנים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:34, 19 בפברואר 2017 (IST)
תודה. שיניתי היום את החתימה. לא מבין מה תפקידה בדרכון בכלל. Liad Malone - שיחה 22:37, 19 בפברואר 2017 (IST)
תפקיד החתימה הוא לאפשר מתן ייפוי כוח. יש מדינות שבדרכונן לא נדרשת חתימה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:48, 20 בפברואר 2017 (IST)

טלפון סלולרי ישן שרק מקבל שיחות[עריכת קוד מקור]

אני מחפשת בנרות את השם של טלפון סלולרי ישן שיכול היה רק לקבל שיחות נכנסות. 132.66.169.201 15:29, 19 בפברואר 2017 (IST)

למיטב זכרוני (ויתכן שאני טועה), לא מדובר בדגם ספציפי, אלא בהגדרת שירות שהייתה קיימת פעם אצל ספקי הסלולאר. הכוונה היא שהטלפון בפועל היה בנוי להוצאת שיחות, אולם בשל העלות הגבוהה של השיחות הסלולאריות היוצאות, היו שבחרו שיהיה להם מכשיר בו יהיו זמינים לשיחות נכנסות בלבד. Ldorfmanשיחה 15:33, 19 בפברואר 2017 (IST)
בסלקום, מסלול כזה נקרא 'טוקמן'. בפלאפון 'איזי'. באורנג' 'ביג טוק'. דוג'רית - שיחה 15:41, 19 בפברואר 2017 (IST)
זה פריפייד, לא מה שהיא שאלה. גם לי לא זכור שהיה דבר כזה. נרו יאירשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ז • 18:00, 19 בפברואר 2017 (IST)
מכיוון שרוב הספקים היום עובדים עם תשלום חודשי קבוע, נראה לי שהם לא יתנגדו לספק שירות כזה. יש לי סים של גולן טלקום (החבילה הרגילה: 29.90 לחודש) ויש שם אפשרות לחסום שיחות יוצאות ממשק הניהול (החשבון שלי -> קווי הטלפון שלי -> [הקו] -> שירותי טלפון -> שיחות יוצאות -> חסום). לא בדקתי אם זה עובד. דווקא עם מסלול פריפייד זה כנראה לא יהיה זמין, מכיוון ששם משלמים על השיחות ולא על החודשים. Tzafrir - שיחה 18:28, 19 בפברואר 2017 (IST)
אני חושב שאת מתכוונת למנגו של פלאפון (תוצרת מוטורולה). ראובן מ. - שיחה 18:39, 19 בפברואר 2017 (IST)
אבל היום (לפחות בישראל) השאלה (בניסוחה) לא אמורה להיות רלוונטית. כל הספקים הסלולריים עובדים עם טלפונים עם כרטיסי סים. יש אפשרות עקרונית לנעול כרטיס סים למכשיר (המכשיר מדווח על שניהם לספק שאליו מתחברים. הוא מחליט האם הוא מקבל את החיבור). אבל בישראל יש אפשרות לדרוש הסרת נעילה כזו. לכן בישראל אין משמעות למכשיר שרק מקבל שיחות. יש משמעות לחשבון שרק מקבל שיחות (או במינוח המיושן והפרדוקסלי: קו שרק מקבל שיחות). Tzafrir - שיחה 19:36, 19 בפברואר 2017 (IST)
גם מנגו היה פריפייד. נרו יאירשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ז • 20:12, 19 בפברואר 2017 (IST)

מציאת ערכים שקיימים בהכי הרבה שפות אבל לא בעברית[עריכת קוד מקור]

שלום. האם יש אפשרות כלשהי לקבל רשימה של ערכים בויקיפדיה, שקיימים בלפחות 40 עד 50 שפות שונות, אבל אין להם מקבילה בויקיפדיה העברית? אני רוצה למצוא ערכים שעוררו עניין או שהספיקו להיכתב בהרבה מהדורות של ויקיפדיה, אבל איכשהו התפספסו או הוחמצו פה בויקיפדיה העברית. פגז - שיחה 07:41, 20 בפברואר 2017 (IST)

ויקיפדיה:ערכים לא קיימים/הופעה בוויקיפדיות רבות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:57, 20 בפברואר 2017 (IST)
תודה רבה. הרשימה בקישור שהבאת מעודכת ל-1 במאי 2015, יש רשימה מעודכנת יותר? איך אני מסיר מהרשימה ערכים שהם ערכים בנושא ערים או בנושאי גיאוגרפיה למשל? פגז - שיחה 15:49, 20 בפברואר 2017 (IST).
אני כבר המון זמן צריך לעדכן אותה ואין לי זמן. בעניין שאלת הניפוי - אתה דובר SQL? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:24, 20 בפברואר 2017 (IST)
כן, אני יודע קצת SQL... פגז - שיחה 07:05, 21 בפברואר 2017 (IST).
אתה יכול להפוך את זה להרבה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:28, 21 בפברואר 2017 (IST)
תלוי כמה השאילתא מסובכת (: פגז - שיחה 15:03, 21 בפברואר 2017 (IST).
בסדר גודל של quarry:IKhitron. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:04, 22 בפברואר 2017 (IST)

זהה את החרק[עריכת קוד מקור]

שלום, נתקלנו בגברת במהלך טיול. נמלה ענקית? חיפושית? חרק אחר? אנא עזרתכם

מי הגברת?

בברכה אמא של גולן - שיחה 17:37, 20 בפברואר 2017 (IST)

מציע לך לשאול בקבוצת הפייסבוק המתאימה. לפי הכללים שם יש לכלול תאריך ומקום הצילום בגוף השאלה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:41, 20 בפברואר 2017 (IST)
אמא של גולן, ראוי להעביר לויקיפדיה:מסדר זיהוי ולתייג בעלי ידע מתאים. באיזה אזור צולמה התמונה? האם יש עוד תמונות? (קצת קשה לראות מספר רגליים) ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 05:13, 22 בפברואר 2017 (IST)


שאלה רב תחומית-אירוע בסוריה[עריכת קוד מקור]

בסרטון הבא נתקלתי בכל מיני חצאי אמיתויות והטיות למיניהן. הגבתי למישהו ששיתף את הסרטון על כל מיני נקודות מהסרטון אבל יש נקודה אחת שסיקרנה אותי (6:34 בסרטון), לשם כך אשמח לעזרה בדברים הבאים

  • עזרה בתרגום כיתוב ערבי המופיע על השלטים
  • אימות זיהוי של המצולמת
  • הסבר על אירועים היסטוריים מהתקופה (יש לנו איזה חור מסוים בכיסוי הנושא)

יש מספר גרסאות לתמונה המופיעה בקישורים הבאים:

  1. פוסט בטוויטר טוען שמדובר בגברת בשם Thuraya Al-Hafez שנאמה בפני קהל ב1948 (לא נראה לי סביר, נראית הרבה יותר מבוגרת ממה שאמורה להיראות, אם זו אכן היא)
  2. מקור מהימן יותר לדעתי טוען שזו הפגנת תמיכה בכוחות הסוריים, אפריל 1929, בעקבות התנגשויות באזור הגליל, ואלו מתנדבים פלסטינים שמעוניינים להצטרף לצבא הסורי.

אז אשמח אם מישהו יוכל לתרגם את הכיתובים בשני השלטים הבולטים. אם מישהו יכול לזהות את המצולמת זה נחמד אבל פחות משנה.

הכי מעניין אותי לשמוע אילו עימותים היו באזור ולמה הגיעו לדמשק פליטים פלסטיניים עד אותו זמן. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 11:31, 22 בפברואר 2017 (IST)