ורדה הורביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ורדה הורוביץ)
ורדה הורביץ
לידה 27 במרץ 1957 (בת 67)
ורשה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Varda Herman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סמינר הקיבוצים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורדה הורביץ (נולדה ב-27 במרץ 1957) היא עיתונאית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה הורביץ נולדה בוורשה, פולין. אביה, יצחק הרמן, היה ניצול השואה מוורשה. אמה, סוניה, ילידת רוסיה, הייתה כוריאוגרפית ידועה בלהקה במוסקבה. בגיל חמישה חודשים עלתה ורדה לישראל עם הוריה ועם אחיה הבכור, חנוך, במסגרת עליית גומולקה. את שלוש השנים הראשונות עשתה בקיבוץ משמר השרון, שם נולד אחיה הצעיר, אברהם הרמן. בהיותה בת ארבע עברה המשפחה להתגורר בשיכון עולים בחולון, שם גדלה. למדה בתיכון קוגל בחולון. במשך שנים רבות למדה פסנתר בקונסרבטוריון יריב אזרחי בתל אביב, הופיעה בקונצרטים ואף זכתה במלגות מטעם קרן שרת לאמנים צעירים. בצה"ל שירתה ביחידת המחשבים ממר"ם.

הורביץ היא בוגרת סמינר הקיבוצים בחינוך מיוחד וקורס ביבליותרפיה אצל פרופסור אדיר כהן. הייתה מורה לחינוך מיוחד עד גיל 28. למדה במשך שנתיים משחק אצל גדי ענבר ואתי רזניק במרכז ביכורי העיתים ושיחקה במשך ארבע שנים בתפקידים ראשיים בצוותא ובאולם תיאטרון חולון, במסגרת תיאטרון חובבים בחולון, בבימוים של חנן יבין, ושולי כהן.

בשנת 1988 החלה לכתוב בידיעות תקשורת, בעלת טור בשם "נשי אישי" וכתבות שטח וצבע רבות. ב-1990 ראה אור ספרה "שלושים ועוד משהו" בהוצאת בית עימוד, שנגע בדילמות ובקונפליקטים האופייניים לנשים בגיל שלושים בנוגע לגידול הילדים, הבעל והקריירה.

בשנת 1993 החלה לכתוב ב"ידיעות אחרונות", כתבה במוספים "זמנים מודרניים", "24 שעות" ו"שבעה ימים". פרסמה תחקירים רבים בהם על גל החזרה בתשובה של בני נוער, על רב[1] ופסיכולוג[2] בעדה החרדית שהטרידו מינית נשים ועל מכירת תלמידים לפנימיות דתיות תמורת 300 שקל לראש,[3] סיפורה של זונת רחוב שעבדה 14 שנה בכביש והשתקמה, ועוד.

משנת 1997 הייתה כתבת בכירה במגזין "לאשה", במהלך השנים פרסמה את סיפור חייהן של מאות נשות ציבור ופרסמה סיפורים אנושיים. אחד מסיפוריה הפך לסרט דוקומנטרי זוכה פרסים בשם "איך את מעיזה" ובוים על ידי בן ליזקה אסא ואורי שידורסקי (שין), [4] כמו כן, הייתה בעלת המדור "פנינה רומנטית", ושבעקבותיו הוציאה לאור ב-2002, ספר בשם "המלצה רומנטית"[5], בהוצאת ידיעות ספרים שהפך ל"ספר פלטינה" ונמכר ב-50 אלף עותקים. [6] בעקבות הספר הגישה פינות רדיו ברדיוס 100FM, רדיו חיפה ורשת ב'. הייתה בעלת המדור "סוגרים חשבון", שבו פרסמה מכתבי אהבה של קוראות אנונימיות. פרסמה טור אישי בשם "בנויים לקשר", בו פרשה את חיי נישואיה.

ב-2005 יצא ספרה "חוויה רומנטית" לשומרי כשרות[7], שאף הוא הפך לרב-מכר. [8] באותה שנה התפרסם סיפורה "ארמון הקרח נמס" באנתולוגיה "געגועים לשינויים: 16 סיפורי מסע ישראליים", בעריכתו של משה גלעד. ב-2009 התפרסם ספרה "אירוח עם רוח", שהביא סיפורי מסע למקומות רוחניים בארץ.

ב-2011 החליטה להתפטר מעבודתה הקבועה ב"לאשה", ולהפוך לפרילנסרית, כדי להקדיש זמנה לכתיבת ספרי פרוזה. במהלך השנים הנחתה והפיקה אירועי נשים רבים.

בשנת 2016 ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות הרומן הראשון פרי עטה "התנ"ך של אמא" והפך לרב מכר[9]. הספר מגולל את סיפור חייה של נעמי, אישה בת 43, דור שני לשואה, שחיי נישואיה אינם מאושרים, על ילדותה בשנות ה-60 וה-70 בשכונה מעורבת בפריפריה, פעילותה בתנועת השומר הצעיר, על אהבת נעוריה לבחור ערבי מהגליל, על נישואי הבוסר, ועל חיפושיה אחר אח שחזר בתשובה והתנתק מהמשפחה. ברקע מרחף התנ"ך הפרטי של האם, אשה אתאיסטית בשם רוזה שפיגל, המקבץ בתוכו חוכמת חיים נשית, סודות הישרדות העוברים מדור לדור, אמת, שקרים, אהבה וחמלה שבין אם לבת. מנחה מפגשי נשים בנושא ספרה.

ורדה הורביץ מתגוררת מזה שנים רבות בתל אביב ולה שתי בנות: הבכורה עמית הורביץ-גרושקה, מהנדסת תעשייה וניהול והצעירה, הבמאית גל הורביץ-הופנונג מייסדת ומנהלת "האנסמבל - תיאטרון נוער ע"ש אתי הילסום".

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנ"ך של אמא, עורכת: מיכל פאר, הוצאת משכל, 2016.
  • אירוח עם רוח: לילה לגוף, לילה לנפש, צילומים - עדי אדר, הוצאת משכל, 2008.
  • חוויה רומנטית: מקומות, חופשות, פינוקים (גם לשומרי מסורת), צילומים - אייל לנדסמן, הוצאה: משכל, 2005.
  • המלצה רומנטית: רעיונות, מקומות, תענוגות, צילומים - אייל לנדסמן, 2002.
  • שלושים ועוד משהו, הוצאת בית עימוד, 1990.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורדה הורביץ בוויקישיתוף

על הספר "התנ"ך של אמא"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כבוד הרב מעדיף אותן נשואות ומבולבלות", "7 ימים" ידיעות אחרונות, 6 ביוני 1997, עמ' 59-52.
  2. ^ "הטיפולים האסורים של יצחק רנד", "7 ימים" ידיעות אחרונות, 21 בפברואר 1997, עמ' 40–43, 46.
    דורון מאירי, 'הפסיכולוג החשוד במעשים מגונים בחרדיות נעצר בנתב"ג', ידיעות אחרונות, 21 בפברואר 1997.
  3. ^ "מאכערים" מגייסים בכסף ילדי עולים לפנימיות דתיות", "7 ימים" ידיעות אחרונות, 20 בספטמבר 1996, עמ' 26–30.
    שאול פרץ וורדה הורביץ, 'בעקבות תחקיר ידיעות אחרונות - ח"כים פתחו מאבק ציבורי להפסקת פעילות "המאכערים" המגייסים נערים לפנימיות דתיות', ידיעות אחרונות, 22 בספטמבר 1996, עמ' 8.
  4. ^ נרקיס טפלר, 'הסרט "איך את מעיזה" זכה בפסטיבל ביוון', באתר וואלה!, 26 ביוני 2008.
    '"איך את מעיזה" זוכה', באתר nrg מעריב, 26 בנובמבר 2008
  5. ^ נירה רוסו, לבוסס בשקיעה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2002
  6. ^ יהודית יהב, "תענוגות עם (ובלי) כיפה", ידיעות אחרונות, 25 באוגוסט 2005.
    רשימת הזוכים ב"ספר הפלטינה", באתר התאחדות הוצאות הספרים בישראל.
    "24 שעות" ידיעות אחרונות, 9 ביוני 2004, עמ' 3.
  7. ^ "אני כבר חשבתי שאהבה זה רק אצל פושקין", באתר הארץ, 5 באוגוסט 2005
  8. ^ "רשימת רבי המכר", המוסף לשבת – ספרות ידיעות אחרונות, 14 באוקטובר 2005, עמ' 30.
    "רבי מכר", ספרים הארץ, 28 בספטמבר 2005, עמ' 31.
    "רבי מכר", ספרים הארץ, 3 באוקטובר 2005, עמ' 23.
  9. ^ אתר למנויים בלבד רשימות רבי המכר 15.4.2016, באתר הארץ, 10 באפריל 2016