ורדה רוטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורדה רוטר
Varda Rotter
לידה 13 ביוני 1947 (בת 71)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה
ארצות מגורים

גרמניה המערביתגרמניה המערבית  גרמניה המערבית
ישראלישראל  ישראל
ארצות הבריתארצות הבריתמסצ'וסטס, ארצות הברית

מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופ' ורדה רוֹטֶר (נולדה ב-13 ביוני 1947[1]) היא פרופסור מן המניין במכון ויצמן. חוקרת את הביולוגיה של התא ואת מחלת הסרטן. נושא מחקרה הוא הגן p53 והשפעתו על התפתחות גידול סרטני והיא נחשבת לאחת החלוצות בחקר הגן. עבודתה זיכתה אותה במגוון פרסים בניהם פרס א.מ.ת (2003) ופרס לומברוזו (2008). בעבר, היא ניהלה את המחלקה לביולוגיה של התא ואת המרכז לבריאות האישה במכון ויצמן למדע. בנוסף הייתה היועצת לנשיא בנושא קידום נשים במדע. נכון ל-2017, פרופ' רוטר מנהלת את המוסד לחקר מחלות הדיילים (FAMRI) בישראל.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה רוטר נולדה בשנת 1947 באנסבך שבגרמניה המערבית, ועלתה לישראל כתינוקת ב-1948.[1] פרופ' רוטר סיימה בהצטיינות תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1970,[3] לאחר מכן המשיכה לתואר שני בביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וגם אותו סיימה בהצטיינות בשנת 1971[4]. בשנת 1976 קיבלה דוקטורט במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע והתזה שלה הייתה בנושא תאי לימפואיד, התאים המייצרים לימפוציטים. רוטר המשיכה בעבודת פוסט דוקטורט במכון ויצמן עד 1979, אז עברה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם עשתה את הפוסט דוקטורט ועבדה עם דייוויד בולטימור על הגן p53 והשפעתו על התפתחות הסרטן. בשנת 1981 שבה למכון ויצמן כחוקרת בכירה והמשיכה לעסוק בנושא. בשנת 1985, קודמה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1992 הייתה לפרופסור מן המניין.[2]

בשנים 1993–1995 עמדה בראש המחלקה לביולוגיה של התא במכון ויצמן. משנת 2000 ועד שנת 2014 היא ניהלה את המרכז לבריאות האישה במכון ויצמן למדע ומשנת 2003 ועד שנת 2010 היא ניהלה את המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא. בין השנים 2011 ו-2014 הייתה פרופ' רוטר היועצת לנשיא לקידום נשים במדע. נכון ל-2017 היא מנהלת את המדור הישראלי של ה-FAMRI (המוסד לחקר מחלות הדיילים), תפקיד אשר החלה לבצע בשנת 2013. בנוסף היא עוסקת בקידום מעמד האשה במכון ויצמן.[2]

כיום, היא חברה באגודה הישראלית לאימונולוגיה, באגודה הישראלית לחקר הסרטן, הארגון האמריקאי למיקרוביולוגיה, האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן ואגודות וארגונים נוספים.[2] כמו כן היא חברה בדסק המקצועי של כתבי עת מדעיים רבים בארץ ובעולם כגון כתב העת הרפואי על שם הרמב"ם,[5] כתב העת בנושא ביולוגיה מולקולרית[6]FEBS Letters וכתבי עת נוספים.

רוטר נשואה, אם לשלושה וסבתא לשבעה.[7]

חקר הגן p53[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 כאשר עבדה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס חקרה פרופ' רוטר את הגן p53 במעבדתו של דייוויד בולטימור. בראשית מחקרה מצאה פרופ' רוטר כי הגן נוכח בגידול סרטני. הימצאותו של הגן בגידולים סרטניים היא משמעותית ופרופ' רוטר הציעה להשתמש בגן כסמן זיהוי ביוכימי להמצאות גידול .[8] בעקבות ממצאים אלו ואחרים סברו המדענים באותה תקופה כי הגן תורם להופעת מחלת הסרטן. חוקר נוסף אשר חקר את הגן במקביל לפרופ' רוטר היה פרופ' משה אורן. בשנת 1981 חזרו פרופ' רוטר ופרופ' אורן לארץ ופתחו שתי מעבדות במכון ויצמן למדע. במעבדתה, פיתחה פרופ' רוטר שיטות חדשניות לזיהוי ה-p53, שיטות המצויות בשימוש כיום במעבדות רבות בעולם.[9]

p53 מזוהה כמעכב גידולים סרטניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 כאשר פרופ' רוטר, פרופ' אורן וחוקרים נוספים השוו את שיבוטי הגן שהם פיתחו התגלה כי כל שיבוט שונה במעט מהאחר. ההשוואה הובילה למסקנה כי הגן שזוהה כמעודד הופעת גידול סרטני אינו אלא מוטציה של הגן המקורי. לאחר מכן התגלה כי מטרתו של גן זה במקורו היא לדכא סרטן וכי הוא גורם לתאים סרטניים לעבור אפופטוזה (מוות תאי מכוון).[10] עם השנים, מחקריהם של פרופ' רוטר ופרופ' אורן התפצלו לכיוונים שונים ופרופ' רוטר התמקדה בחקר המוטציות של הגן בתאים סרטניים בעוד שפרופ' אורן התמקד בחקר הפעילות של גן p53 במצבו המקורי. עם זאת, המשיכו השניים לשתף פעולה וכתבו מספר מאמרים בנושא יחדיו.[9]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס פהר בתחום ברפואה, 1993.[2]
  • פרס א.מ.ת, 2003.[11]
  • פרס לומברוזו לחקר סרטן, 2008.[12]
  • פרס הלמהולץ לחוקרים מצטיינים, 2013.[2]
  • פרס אנטוני דיפל בתחום קרצינוגנזה (סירטוּן), 2014.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Industry Documents Library, www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 CV | Varda, www.weizmann.ac.il (באנגלית)
  3. ^ רשימת מקבלי תארים באוניברסיטת בר אילן, מעריב, 9 במרץ 1970
  4. ^ רשימת מסיימי אוניברסיטת בר אילן, דבר, 24 ביוני 1971.
  5. ^ Editorial Board | Ramam Maimonnides Medical Journal, www.rmmj.org.il (באנגלית)
  6. ^ FEBS Letters Editorial board 2005
  7. ^ נשים פורצות דרך במליאת ויצו ישראל, www.wizo.org.il
  8. ^ Varda Rotter, p53, a transformationarelated cellular-encoded protein, can be used as a biochemical marker for the detection of primary mouse tumor cells, Proceedings of the National Academy of Sciences
  9. ^ 9.0 9.1 "שלושים שנה לגילוי הגן P53 | הידען". הידען (בעברית). 6 במרץ 2010. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2017. 
  10. ^ Drs. Varda Rotter and Moshe Oren | Israel Cancer Research Fund, www.icrfonline.org
  11. ^ פרופסור ורדה רוטר, www.emetprize.org
  12. ^ Institute Prizes | Academic Affairs Office, www.weizmann.ac.il (באנגלית)