ורד סלונים-נבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורד סלונים-נבו
עוסקת בחקר משפחות החיות בעוני ומשפחות של מהגרים
עוסקת בחקר משפחות החיות בעוני ומשפחות של מהגרים
לידה 1953 (בת 68 בערך)
ירושלים
ענף מדעי עבודה סוציאלית
עיסוק בחקר משפחות החיות בעוני ומשפחות של מהגרים
מקום לימודים

האוניברסיטה העברית בירושלים

אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ורד סלונים-נבו (נולדה ב-1953) היא פרופסורית ישראלית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא עוסקת בחקר משפחות החיות בעוני ומשפחות של מהגרים והיא מטפלת זה שנים רבות ביחידים, בזוגות ובמשפחות.[1]

נולדה בירושלים. למדה עבודה סוציאלית (BSW ו- MSW) באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ( UCLA.) בשנת 2004 קיבלה את תואר יקיר באר שבע מהעיר באר שבע על עבודתה.[2] בשנת 2006 מונתה סלונים-נבו על ידי שר הרווחה הישראלי אריאל שרון, לבדיקת תפקודם של עובדים סוציאליים המספקים דיווחי משמורת על ילדים בדיוני גירושין, והקימה את "ועדת סלונים-נבו".[3][4]

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורד סלונים-נבו מתמקדת בעבודתה בקשר בין תיאוריה לפרקטיקה במקצועות הסוציאליים. כחוקרת וכקלינאית, היא מקדישה את מאמציה לפרויקטים בעלי השפעה ישירה על רווחת לקוחות העבודה הסוציאלית, והיא משלבת בין מחקר תאורטי ומעשי. תחומי המחקר המגוונים שלה הם: נוער בסיכון ומניעת איידס; הגירה ופליטים; פוליגמיה; הערכת טיפול; שיטות מחקר והתערבויות המתאימות למקצוע העבודה הסוציאלית; ילדים ומשפחות החיים בעוני; טיפול בסליחה ובסלחנות; וגורמים פסיכולוגיים הקשוריםלמחלות כרוניות.

בשנים האחרונות סלונים-נבו וחוקרים אחרים התמקדו במחקרם בגורמים הפסיכו-חברתיים המשפיעים על הרווחה הרפואית והרגשית של חולי קרוהן. הוראה, המבוססת על ניסיון קליני, היא מרכיב מרכזי בעבודה סלונים-נבו.

סלונים-נבו כתבה שני ספרים על ביצוע התערבויות בעבודה סוציאלית המבוססים על חוויותיה הקליניות והמחקריות ומשמשים סטודנטים ואנשי מקצוע. המאמרים המדעיים של סלונים-נבו דנים בדילמות המרכזיות של המקצוע: השמה מחוץ לבית של ילדים שעברו התעללות, תרגול מבוסס ראיות או הוכחות, הערכת טיפול ושילוב התערבויות מגוונות לרווחתם ובריאותם של יחידים ומשפחות. האוכלוסיות אותם היא חוקרת עומדות במרכז פעילויות המקצוע: משפחות החיים בעוני, פליטים וילדים בסיכון.

מתבגרים בסיכון ומניעת איידס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים-נבו ואחרים בחנו את הגורמים הקשורים למעורבות בהתנהגויות בסיכון גבוה בקרב מתבגרים בסיכון - בארצות הברית, בישראל ובאפריקה. המחקר העיוני הוביל לפיתוח התערבויות למניעת הידבקות ב- HIV ולהערכת יעילותן.

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים-נבו וחוקרים נוספים בחנו את הסתגלותם של עולים חדשים ומהגרים מתבגרים והורים מברית המועצות לשעבר בישראל ובגרמניה. אחד הממצאים העיקריים היה ההשפעה של יחסי משפחה על ההסתגלות: יחסים פתוחים ותומכים השפיעו מאוד על ההסתגלות.

פוליגמיה בחברה הבדואית-ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים-נבו ואחרים בחנו את ההשפעה של מבנה משפחתי זה, פוליגמיה בקרב הבדואים בישראל, על מצבים פסיכו-חברתיים של ילדים, נשים ובעלים החיים במשפחות פוליגמיות, בסדרת מחקרים כמותיים ואיכותיים. הם מצאו, כי יחסי משפחה הם גורם מפתח, יחד עם מעמד כלכלי, המסביר את מצבם של ילדים, נשים ובעלים.

הערכת טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים-נבו הוציאה ספר לימוד המשמש סטודנטים לעבודה סוציאלית וחוקרים מזה שנים רבות. בהמשך, היא ערכה מחקר שבדק האם פעולת ההערכה עצמה משפיעה על תוצאות ההתערבות. המחקר מציע, כי ביצוע הערכה של התערבות משפר את תוצאותיה.

שיטות מחקר והתערבות המתאימות לעבודה סוציאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם יצחק נבו, דנה סלונים-נבו באחת השאלות המרכזיות במקצוע העבודה הסוציאלית: האם עלינו ללמד ולתרגל תרגול מבוסס ראיות, או אולי לקדם פרקטיקה מושכלת ראיות? הם כתבו מאמר תאורטי, שהציע את האחרון.

ילדים ומשפחות החיים בעוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים-נבו יחד עם חוקרים אחרים פרסמו מאמרים המנסים להציע הוראות לעבודה עם ילדים ומשפחות החיים בעוני ובשוליות - התערבויות המקדמות את חוזקות המשפחות הללו ומונעות השמה מחוץ לבית במקרה של התעללות והזנחת ילדים.

פליטים ומבקשי מקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים-נבו ואחרים בוחנים את מצבם הפסיכו-סוציאלי של מבקשי המקלט מדרפור בישראל. תוצאות כמותיות ואיכותניות מראות כי קבוצה בעייתית זו בישראל סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), חרדה, דאגות קיצוניות לגבי עתידם. הם זקוקים לטיפול משפטי, חברתי וקליני.

עבודה קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם אחרים, ורד מיישמת את הממצאים והתפיסות שלה בעבודה בקהילה. היא בין מייסדי "באר-שובע"[5] - ארגון חוץ ממשלתי למען המגזר השלישי הפועל בנגב מאז 1999.

לארגון יש השפעה ישירה על חייהם של מאות אנשים בדרום ישראל. הוא נותן שירות לאזרחים רבים החיים בעוני ומספקים מטבח מרק שנפתח מדי יום, ארוחות על גלגלים, סיוע משפטי, קבוצת נשים, פרויקט מתנדבים ומרכז נוער.

בשנת 2015, יחד עם ד"ר מיה לביא-אג'איו בשיתוף סטודנטים למען פליטים באוניברסיטת בן-גוריון בישראל, היא בנתה קורס בן 8 שבועות עבור פליטים ממתקן המעצר הפתוח של חולות.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טיפול קצר מועד"- הוצ' אונ' ת"א[6]

"הערכת טיפול מערכים חד-מחקריים ושיטות נוספות" – הוצ' אונ' בן-גוריון.[7]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nevo, I., & Slonim-Nevo, V. (2011). The myth of evidence-based practice: Towards Evidence-Informed Practice. The British Journal of Social Work, 14, 1176-1197
  • Rubinstein, L., Mirsky, J., Shraga, Y., & Slonim-Nevo, V. (2011). Trajectories of adjustment and maladjustment among Russian immigrant adolescents at risk. Sociological Papers, 16, 58-77
  • Lander, I. Slonim-Nevo, V. (2013). Motivational interviewing: Principles, research, and application. Mifgash: Journal of Social-Educational Work, 38, 95-119
  • Gorodzeisky, A., Sarid, O., Mirsky, J., & Slonim-Nevo, V. (2014). Immigrant families: Mothers' and fathers' proficiency in a host-country language and psychological well-being of daughters and sons. Journal of Cross-Cultural Psychology, 45, 713-727
  • Slonim-Nevo, V. & Dorchin-Regev, S. (in press). Risk factors associated with culture shock among asylum seekers from Darfur. Journal of Refugee Studies
  • Slonim-Nevo, V., Dorchin-Regev, S., & Millo, Y. (2015). The well-being of asylum seekers and refugees from Darfur in Israel. Refuge: Canada's Journal on Refugees, 31, (2), 25-38
  • Greenberg DPI, Schwartz DC, Vardi HC, Friger MC, Sarid OC, Slonim-Nevo VC. Odes SPI. (2015). Health-related utility weights in a cohort of real-world Crohn’s disease patients. Journal of Crohn’s and Colitis. jjv167

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Refugees from Darfur, Sudan, Mindfulness and diseases[8]
  • Forgiveness

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]