ורחניאדזבינסק
| |||
._Downtown..jpg) | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 ויטבסק | ||
| ראיון | ורחניאדזבינסק | ||
| גובה | 108 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 6,870 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 55°46′00″N 27°56′00″E / 55.766666666667°N 27.933333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
ורחניאדזבינסק (בבלארוסית: Верхнядзьвінск, ברוסית: Верхнедви́нск, בפולנית: Wierchniedźwińsk) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לנהר דווינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה, שנקראה עד שנת 1962 בשם דריסה (בבלארוסית: Дры́са; בפולנית: Dryssa), נזכרת לראשונה בשנת 1386. במהלך שנות שלטון הדוכסות הגדולה של ליטא ביישוב, נבנתה בו טירה.
בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכלל היישוב בשטח האימפריה הרוסית, ובשנת 1777 הוענקו לו זכויות עיר. במהלך מלחמת רוסיה–צרפת (1812) הוקמו בסמוך ליישוב מחנות צבאיים, אשר תוארו בספר מלחמה ושלום.
יהודי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,800 יהודים, כשני שלישים מתושביה. בתקופה הסובייטית הצטמצמה הקהילה במקום, והגיעה ערב מלחמת העולם השנייה לכ-800 איש. בעיירה פעלו מועצה יהודית ובית ספר יידי.
ב-3 ביולי 1941 כבשו הגרמנים את העיירה, והטילו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו קטן שהוקם בה, אשר הוקף בגדר תיל, ואליו הועברו גם יהודים מיישובי הסביבה. יושבי הגטו הועסקו בעבודות כפייה, ובשל הצפיפות הרבה בו, נאלצו חלק מיושביו ללון תחת כיפת השמיים.
ב-2 בפברואר 1942 רצחו הגרמנים את כ-770 היהודים שנותרו בגטו בבית העלמין היהודי בעיירה, ושרפו את בתי הגטו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דריסה (Drissa), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- דניאל רומנובסקי (אנ'), דריסה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1667–1668), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
