ורמיה-מזוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורמיה-מזוריה (פרובינציה)
warmińsko-mazurskie
Warminsko-mazurskie herb.svg
סמל ורמיה-מזוריה
POL województwo warmińsko-mazurskie flag.svg
דגל ורמיה-מזוריה
Goldopiwo.jpg
Katedra we Fromborku.JPG
Stare Miasto Olsztyn KOS.jpg
Poland. Gmina Jedwabno. Forests 010.JPG
KOS Plac Jana Pawla II.JPG
בכיוון השעון: האגמים המזוריים, העיר העתיקה של אולשטין, מרכז העיר אולשטין, יער בורמיה-מזוריה וקתדרלת פראונבורג (Frauenburg)
מדינה פוליןפולין  פולין
בירת הפרובינציה אולשטין
שטח 24,173 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 1,437,812 (נכון ל־30 ביוני 2016)
 ‑ צפיפות 60 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 54°22′N 18°38′E / 54.367°N 18.633°E / 54.367; 18.633קואורדינטות: 54°22′N 18°38′E / 54.367°N 18.633°E / 54.367; 18.633
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערבית פומרניה (פרובינציה) ורמיה-מזוריה פודלסיה לובלין (פרובינציה) פודקרפאטי לובוש (פרובינציה) שלזיה תחתית אופולה (פרובינציה) שלזיה (פרובינציה) פולין קטן (פרובינציה) פולין גדול קויאוויה-פומרניה לודז' (פרובינציה) שוויינטוקז'יסקיה מזוביה דנמרק רוסיה ליטא בלארוס אוקראינה סלובקיה צ'כיה גרמניהWarminsko-Mazurskie in Poland.svg
אודות התמונה

ורמיה-מזוריהפולנית: Warmińsko-Mazurskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בצפון מערב פולין, וגובלת בצפון במובלעת הרוסית קלינינגרד, במזרח בווייוודה פודלסיה, בדרום בווייוודה מזוביה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ופומרניה.

בירתה של ורמיה-מזוריה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר אולשטין השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אלבלונג ואלק.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורמיה-מזוריה נקראת על שם שני האזורים ההיסטוריים המרכיבים אותה: ורמיה ומזריה. ורמיה, האזור ההיסטורי המשתרע בצפון הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Warmia ובגרמנית Ermland. ורמיה נקראת ככל הנראה על שמו של שבט פרוסי קדום בשם Warmier. למרות זאת, ככל הנראה השבט שלעיל מעולם לא התיישב באזור ורמיה. האזכור הראשון של האזור בשם זה הוא ככל הנראה משנת 1249. מזוריה, האזור ההיסטורי המשתרע בדרום הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Mazury ובגרמנית Masuren. באזכוריו הראשונים מזוריה הייתה הכינוי בו כינו הפרוסים אשר שלטו היסטורית במקום את יושביו - אוכלוסייה פולנית שמוצאה ממזוביה. משמעה של המילה maz בגרמנית עתיקה הוא ככל הנראה "מלוכלך".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האגמים המזוריים

בדומה לפודלסיה שכנתה מדרום מזרח, גם ורמיה-מזוריה היא הררית במעט בהשוואה לשפלת מזוביה שמדרום לה, אך יחד עם זאת היא עדיין מישורית במיוחד, וכוללת בעיקר גבעות. ורמיה-מזוריה ידועה כ"ארץ אלף האגמים" (Krainą Tysiąca Jezior), הודות לאגמים המָזוּריים, המכסים את רוב הווייוודה. האגמים המזוריים הוא אזור עתיר-אגמים (כ-2,000 במספר), הם מקושרים לנהרות סביבם ולים הבלטי במערכת תעלות מלאכותיות שהוקמו בעיקר במאה התשע עשרה.[1] האגמים הוצעו על ידי פולין לרשימת שבעת פלאי עולם הטבע ונבחרו בקבוצת 28 האתרים הראשונים. לצד אגמים רבים מתהדרת ורמיה-מזוריה גם ביערות רבים במיוחד, יערות המכסים 30.9% משטח הוויוודה. מדובר בעיקר בעצי אורן ובעצים מחטניים אחרים.[2] אגן ההיקוות של נהר הויסלה תוחם את ורמיה-מזוריה מדרום וממערב. באגמים שבאזור נמצא מקורו של הנהר בגוראפה (Węgorapa). נהר זה זורם צפונה אל תוך המובלעת הרוסית קלינינגרד, ומנקז את רוב מימי האזור. תנאי השטח של מזוריה - ריבוי יערות וגופי מים, משאיר מקום מצומם יותר לחקלאות, אשר תופסת עדיין חלקים נרחבים מהאזור.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת באולשטין, בירת הוויווידה, היא 7.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -2.3 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 17.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 625.8 מ"מ.[3]

בורמיה-מזוריה יש שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-111 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח תקופות היסטוריות של ורמיה-מזוריה
עד 1234 שבטים סלאבים וגרמאנים
1234-1466 Flag of the Teutonic Order.svg מדינת המסדר הטבטוני
1466-1655 Chorągiew królewska króla Zygmunta III Wazy.svg ממלכת פולין-ליטא
1655-1661 Flag of Sweden.svg ממלכת שוודיה
1661-1701 Flag of Brandenburg.svg נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867 Flag of Prussia (1892-1918).svg ממלכת פרוסיה
1867-1871 Flag of the German Empire.svg הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919 Flag of the German Empire.svg הקיסרות הגרמנית
1919-1933 Flag of Germany (3-2 aspect ratio).svg רפובליקת ויימאר
1933-1945 Flag of the German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
1945-1989 Flag of Poland (1928-1980).svg הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 Flag of Poland.svg הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה – בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערים, יישובים ומחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורמיה-מזוריה ישנם 49 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בורמיה-מזוריה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[4] מחוז
1
KOS Plac Jana Pawla II.JPG
POL Olsztyn COA.svg
אולשטין
Olsztyn
174,775 עצמאי
2
Elblag, Poland.JPG
POL Elbląg COA.svg
אלבלונג
Elbląg
122,568 עצמאי
3
Ełk-Osiedle Północ II.jpg
POL Ełk COA.svg
אלק
Ełk
59,934 מחוז אלק
4
OSTRÓDA, AB. 035.JPG
POL Ostróda COA.svg
אוסטרודה
Ostróda
33,872 מחוז אוסטרודה
5
Iława, ul. Kosciuszki 2 (Gimnazjum nr 1).jpg
POL Iława COA.svg
אילאווה
Iława
33,339 מחוז אילאווה
6
Giżycko - Blokowisko.jpg
POL Giżycko COA.svg
גיז'יצקו
Giżycko
29,929 מחוז גיז'יצקו
7
Kętrzyn Widok ogólny miasta z kościołem Św. Katarzyny.JPG
POL Kętrzyn COA 1.svg
קנטשיין
Kętrzyn
27,960 מחוז קנטשיין
8
Pozostałości zamku w Szczytnie.jpg
POL Szczytno COA.svg
שטיטנו
Szczytno
24,509 מחוז שטיטנו
9
Bartoszyce. Plac Konstytucji 3 Maja (Rynek) widziany z Bramy Lidzbarskiej..jpg
POL Bartoszyce City COA.svg
בארטושצה
Bartoszyce
24,371 מחוז בארטושצה
10
Mrągowo - Mały Rynek, Staromiejska street.jpg
POL Bartoszyce City COA.svg
מרוגובה
Mrągowo
22,191 מחוז מרוגובה
11
Dzialdowo1.jpg
POL Działdowo COA.svg
דג'יאוודובה
Działdowo
21,507 מחוז דג'יאוודובה

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורמיה-מזוריה ישנם 21 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.

מחוזות ורמיה-מזוריה
Województwo warmińsko-mazurskie powiaty.svg
סמל שם אוכלוסייה (2014)[5] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
POL Olsztyn COA.svg
אולשטין
Olsztyn
174,775 88
POL Elbląg COA.svg
אלבלונג
Elbląg
122,568 80
מחוזות רגילים
POL powiat olsztyński COA.svg
מחוז אולשטין
powiat olsztyński
122,822 2,840 12 אולשטין
POL powiat ostródzki COA.svg
מחוז אוסטרודה
powiat ostródzki
106,536 1,765 9 אוסטרודה
POL powiat iławski COA.svg
מחוז אילאווה
powiat iławski
93,057 1,385 7 אילאווה
POL powiat ełcki COA.svg
מחוז אלק
powiat ełcki
89,624 1,112 5 אלק
POL powiat szczycieński COA.svg
מחוז שטיטנו
powiat szczycieński
70,946 1,933 8 שטיטנו
POL powiat działdowski COA.svg
מחוז דג'יאוודובה
powiat działdowski
66,364 953 6 דג'יאוודובה
POL powiat kętrzyński COA.svg
מחוז קנטשיין
powiat kętrzyński
65,253 1,213 6 קנטשיין
POL powiat bartoszycki COA.svg
מחוז בארטושצה
powiat bartoszycki
60,021 1,309 6 בארטושצה
POL powiat elbląski COA.svg
מחוז אלבלונג
powiat elbląski
58,234 1,431 9 אלבלונג
POL powiat piski COA.svg
מחוז פיש
powiat piski
57,689 1,776 4 פיש
POL powiat giżycki COA.svg
מחוז גיז'יצקו
powiat giżycki
57,488 1,119 6 גיז'יצקו
POL powiat mrągowski COA.svg
מחוז מרוגובה
powiat mrągowski
51,031 1,065 5 מרוגובה
POL powiat nowomiejski COA.svg
מחוז נובה מיאסטו
powiat nowomiejski
44,262 695 5 נובה מיאסטו
POL powiat braniewski COA.svg
מחוז ברנייבו
powiat braniewski
42,569 1,205 7 ברנייבו
POL powiat lidzbarski COA.svg
מחוז לידזבארק
powiat lidzbarski
42,525 924 5 לידזבארק ורמינייסקי
POL powiat olecki COA.svg
מחוז אולצקו
powiat olecki
34,824 874 4 אולצקו
POL powiat nidzicki COA.svg
מחוז נידזיצה
powiat nidzicki
33,803 961 4 נידזיצה
POL powiat gołdapski COA.svg
מחוז גולדאפ
powiat gołdapski
27,401 772 3 גולדאפ
אין
מחוז נגוז'בו
powiat węgorzewski
23,686 693 3 נגוז'בו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]