ורמיה-מזוריה
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| מדינה |
 פולין | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בירת הפרובינציה | אולשטין | ||||||||||||
| על שם |
וארמייה, מזוריה  | ||||||||||||
| שטח | 24,173 קמ"ר | ||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||
| ‑ בפרובינציה | 1,437,812 (30 ביוני 2016) | ||||||||||||
| ‑ צפיפות | 60 נפש לקמ"ר (2014) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 53°51′00″N 20°49′00″E / 53.85°N 20.816666666667°E | ||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||
  | |||||||||||||
ורמיה-מזוריה (בפולנית: Warmińsko-Mazurskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בצפון מזרח פולין, וגובלת בצפון במובלעת הרוסית קלינינגרד, במזרח בווייוודה פודלסיה, בדרום בווייוודה מזוביה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ופומרניה.
בירתה של ורמיה-מזוריה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר אולשטין השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אלבלונג ואלק.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורמיה-מזוריה נקראת על שם שני האזורים ההיסטוריים המרכיבים אותה: ורמיה ומזוריה. ורמיה, האזור ההיסטורי המשתרע בצפון הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Warmia ובגרמנית Ermland. ורמיה נקראת ככל הנראה על שמו של שבט פרוסי קדום בשם Warmier. למרות זאת, ככל הנראה השבט שלעיל מעולם לא התיישב באזור ורמיה. האזכור הראשון של האזור בשם זה הוא ככל הנראה משנת 1249. מזוריה, האזור ההיסטורי המשתרע בדרום הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Mazury ובגרמנית Masuren. באזכוריו הראשונים מזוריה הייתה הכינוי בו כינו הפרוסים אשר שלטו היסטורית במקום את יושביו - אוכלוסייה פולנית שמוצאה ממזוביה. משמעה של המילה maz בגרמנית עתיקה הוא ככל הנראה "מלוכלך".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור נשלט על ידי ממלכת פרוסיה עד המאה ה-20. אף כי הפולנים באזור היוו מיעוט גדול, עדיין רוב התושבים בו ראו עצמם כגרמנים, ושפת השלטון הייתה גרמנית. בעקבות הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, בוטלה מדינת פרוסיה, גבולות פולין הורחבו והיא קיבלה את השליטה באזור. תושבי האזור הגרמנים גורשו. הפולנים, שהיוו קודם מיעוט, קיבלו עידוד לבוא להתיישב באזור בהמוניהם. חלק באו מווילנה וממרכז פולין; ורובם, כולל מספר קטן של אוקראינים, באו משטחי פולין במזרח, שסופחו לברית המועצות בקו קרזון.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האגמים המזוריים
בדומה לפודלסיה שכנתה מדרום מזרח, גם ורמיה-מזוריה היא הררית במעט בהשוואה לשפלת מזוביה שמדרום לה, אך יחד עם זאת היא עדיין מישורית במיוחד, וכוללת בעיקר גבעות. ורמיה-מזוריה ידועה כ"ארץ אלף האגמים" (Krainą Tysiąca Jezior), הודות לאגמים המָזוּריים, המכסים את רוב הווייוודה. האגמים המזוריים הוא אזור עתיר-אגמים (כ-2,000 במספר), הם מקושרים לנהרות סביבם ולים הבלטי במערכת תעלות מלאכותיות שהוקמו בעיקר במאה התשע עשרה.[1] האגמים הוצעו על ידי פולין לרשימת שבעת פלאי עולם הטבע ונבחרו בקבוצת 28 האתרים הראשונים. לצד אגמים רבים מתהדרת ורמיה-מזוריה גם ביערות רבים במיוחד, יערות המכסים 30.9% משטח הוויוודה. מדובר בעיקר בעצי אורן ובעצים מחטניים אחרים.[2] אגן ההיקוות של נהר הוויסלה תוחם את ורמיה-מזוריה מדרום וממערב. באגמים שבאזור נמצא מקורו של הנהר אנגרפה (הידוע בפולנית בשם ונגורפה (Węgorapa)). נהר זה זורם צפונה אל תוך המובלעת הרוסית קלינינגרד, ומנקז את רוב מימי האזור. תנאי השטח של מזוריה - ריבוי יערות וגופי מים - משאיר מקום מצומצם יותר לחקלאות, אשר תופסת עדיין חלקים נרחבים מהאזור.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת באולשטין, בירת הוויווידה, היא 7.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -2.3 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 17.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 625.8 מ"מ.[3]
בוורמיה-מזוריה יש שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-111 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| לוח תקופות היסטוריות של ורמיה-מזוריה | |||
|---|---|---|---|
| עד 1234 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 1234-1466 |  | מדינת המסדר הטווטוני | |
| 1466-1655 |  | ממלכת פולין-ליטא | |
| 1655-1661 |  | ממלכת שוודיה | |
| 1661-1701 |  | נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה | |
| 1701-1867 | .svg){kind=small} | ממלכת פרוסיה | |
| 1867-1871 |  | הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871-1919 | | הקיסרות הגרמנית | |
| 1919-1933 | .svg){kind=small} | רפובליקת ויימאר | |
| 1933-1945 | .svg){kind=small} | גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | .svg){kind=small} | הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  | הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה – בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערים, יישובים ומחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוורמיה-מזוריה ישנם 49 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בוורמיה-מזוריה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[4] | מחוז | |
| 1 |  |  | אולשטין Olsztyn | 174,775 | עצמאי |
| 2 |  |  | אלבלונג Elbląg | 122,568 | עצמאי |
| 3 |  |  | אלק Ełk | 59,934 | מחוז אלק |
| 4 |  |  | אוסטרודה Ostróda | 33,872 | מחוז אוסטרודה |
| 5 | .jpg) |  | אילאווה Iława | 33,339 | מחוז אילאווה |
| 6 |  |  | גיז'יצקו Giżycko | 29,929 | מחוז גיז'יצקו |
| 7 |  |  | קנטשין Kętrzyn | 27,960 | מחוז קנטשין |
| 8 |  |  | שצ'יטנו Szczytno | 24,509 | מחוז שצ'יטנו |
| 9 | _widziany_z_Bramy_Lidzbarskiej..jpg) |  | ברטושיצה Bartoszyce | 24,371 | מחוז ברטושיצה |
| 10 |  | | מרונגובו Mrągowo | 22,191 | מחוז מרונגובו |
| 11 |  |  | דז'לדובו Działdowo | 21,507 | מחוז דז'לדובו |
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוורמיה-מזוריה ישנם 21 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.
| מחוזות ורמיה-מזוריה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[5] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
אולשטין Olsztyn |
174,775 | 88 | ||
|
אלבלונג Elbląg |
122,568 | 80 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 | מחוז אולשטין powiat olsztyński | 122,822 | 2,840 | 12 | אולשטין |
 | מחוז אוסטרודה powiat ostródzki | 106,536 | 1,765 | 9 | אוסטרודה |
 | מחוז אילאווה powiat iławski | 93,057 | 1,385 | 7 | אילאווה |
 | מחוז אלק powiat ełcki | 89,624 | 1,112 | 5 | אלק |
 | מחוז שצ'יטנו powiat szczycieński | 70,946 | 1,933 | 8 | שצ'יטנו |
 | מחוז דז'לדובו powiat działdowski | 66,364 | 953 | 6 | דז'לדובו |
 | מחוז קנטשין powiat kętrzyński | 65,253 | 1,213 | 6 | קנטשין |
| מחוז ברטושיצה powiat bartoszycki | 60,021 | 1,309 | 6 | ברטושיצה | |
 | מחוז אלבלונג powiat elbląski | 58,234 | 1,431 | 9 | אלבלונג |
 | מחוז פיש powiat piski | 57,689 | 1,776 | 4 | פיש |
 | מחוז גיז'יצקו powiat giżycki | 57,488 | 1,119 | 6 | גיז'יצקו |
 | מחוז מרונגובו powiat mrągowski | 51,031 | 1,065 | 5 | מרונגובו |
 | מחוז נובה מיאסטו powiat nowomiejski | 44,262 | 695 | 5 | נובה מיאסטו |
 | מחוז ברנייבו powiat braniewski | 42,569 | 1,205 | 7 | ברנייבו |
 | מחוז לידזברק powiat lidzbarski | 42,525 | 924 | 5 | לידזברק ורמינסקי |
 | מחוז אולצקו powiat olecki | 34,824 | 874 | 4 | אולצקו |
 | מחוז נידז'יצה powiat nidzicki | 33,803 | 961 | 4 | נידז'יצה |
 | מחוז גולדאפ powiat gołdapski | 27,401 | 772 | 3 | גולדאפ |
| מחוז ונגוז'בו powiat węgorzewski | 23,686 | 693 | 3 | ונגוז'בו | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ורמיה-מזוריה- ורמיה-מזוריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Raport o stanie lasów w Polsce 2012. Warszawa: Centrum Informacyjne Lasów Państwowych, 2013, s. 78. ISSN 1641-3229
- ↑ Jan Bałdowski: Ermland und Masuren, ISBN 3-87466-173-3, S. 16–17
- ↑ Dane Klimatyczne
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, warmińsko-mazurskie
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, warmińsko-mazurskie
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
