ו. ו. ג'ייקובס
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1863 וופינג, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1 בספטמבר 1943 (בגיל 79) איזלינגטון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
קרמטוריום גולדרס גרין |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| השכלה |
Birkbeck College |
| תקופת פעילות |
מ-1885 |
| בת זוג |
Agnes Eleanor Williams |
| ילדים |
Barbara Annis Jacobs, הלן ג'ייקובס |
  | |
ויליאם ויימרק ג'ייקובס (באנגלית: William Wymark Jacobs; 8 בספטמבר 1863 – 1 בספטמבר 1943) היה סופר ומחזאי אנגלי. יצירתו הידועה ביותר היא "כף הקוף" שזכתה לעיבודים רבים לתיאטרון ולקולנוע.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליאם ווימרק ג'ייקובס נולד בשנת 1863 בבית מספר 5 ברחוב קרומבי'ס רואו, שבשכונת מייל אנד אולד טאון בלונדון (ולא בוופינג, כפי שצוין לעיתים קרובות).[1] אביו, ויליאם גייג' ג'ייקובס, עבד כמנהל רציף, ואמו סופיה הייתה עקרת בית. אביו ניהל את הרציף של דרום דבון בלואר איסט סמית'פילד, סמוך לרציפי סנט קתרין. על פי מילון אוקספורד לביוגרפיה לאומית, "ג'ייקובס הצעיר בילה זמן רב בצד התמזה, התוודע לחיי השכונה" ואף "השתולל בוופינג".[2] ג'ייקובס ואחיו היו עדיין צעירים כשאמם נפטרה. ג'ייקובס ואחיו היו עדיין ילדים צעירים כאשר אמם נפטרה. אביהם נישא בשנית לעוזרת הבית, ולזוג נולדו שבעה ילדים נוספים, ובהם המאיירת הלן ג'ייקובס (אנ').[3] הוא למד תחילה בבית ספר פרטי בלונדון, ובהמשך עבר ללמוד ב-"מכון הספרותי והמדעי בירקבק" (כיום מכללת בירקבק, אוניברסיטת לונדון),[4] שם התיידד עם ויליאם פט רידג'.
חייו הבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1900 נישא ג'ייקובס לאגנס אלינור ויליאמס, בטקס שנערך בווסט האם, אסקס. אגנס נודעה לימים כסופרג'יסטית בולטת. על פי מפקד האוכלוסין של 1901, התגוררו בני הזוג בקינגס פלייס רואד שבבקהרסט היל, אסקס, יחד עם בתם הראשונה, שהייתה אז בת שלושה חודשים. עימם התגוררו גם אחותו של ג'ייקובס, העיתונאית איימי ג'ייקובס, גיסתו ננסי ויליאמס, וכן טבחית ומשרתת. לג'ייקובס ולאשתו נולדו בסך הכול חמישה ילדים: שני בנים ושלוש בנות.[5]
ג'ייקובס התגורר בהמשך בלאוטון שבאסקס, תחילה בבית בשם The Outlook ברחוב פארק היל, ולאחר מכן ב-Feltham House שברחוב גולדינגס היל, שעליו מוצב שלט כחול לזכרו. לאוטון מזוהה כ-"Claybury" במספר מסיפוריו, ונופיו של היער המקומי באים לידי ביטוי בסיפור "Land of Cockaigne". שלט כחול נוסף מציין את מקום מגוריו בלונדון, ברחוב גלוסטר גייט 15 שבשכונת ריג'נטס פארק, אשר שימש בשנים מאוחרות יותר את המכון לאדריכלות של נסיך ויילס.
יקובס הצהיר כי לאחר שאימץ בשנותיו המוקדמות עמדות שמאלניות, הייתה עמדתו הפוליטית בשנים מאוחרות יותר "שמרנית ואינדיבידואליסטית".[4]
ב-7 בינואר 1914, בהיכל המלך בקובנט גארדן, השתתף ג'ייקובס בחבר המושבעים במשפט המדומה של ג'ון ג'אספר, שדינו ברצח אדווין דרוד. באירוע זה, שבו נטלו חלק דמויות ספרותיות מפורסמות, שימש ג. ק. צ'סטרטון כשופט, וג'ורג' ברנרד שו כראש חבר המושבעים.
בשנת 1928 היה ג'ייקובס מעורב בעיבוד קולנועי ליצירותיו. הסרט הראשון שהופק נקרא "The Bravo". לתפקיד הראשי נבחנו כחמישים שחקניות, וג'ייקובס ציין כי התרשם במיוחד מהשחקנית פדי נייסמית', שנבחרה לגלם את הדמות הראשית.[6]
ג'ייקובס נפטר ב-1 בספטמבר 1943 בהורנסי ליין, איזלינגטון, לונדון, בגיל 79. מודעת אבל שפורסמה ב"הטיימס" ב-2 בספטמבר 1943 תיארה אותו כ-"רגוע, עדין וצנוע... לא אהב אירועים גדולים והתקהלויות". איאן היי כתב עליו: "המציא סגנון חדש לסיפור הומוריסטי, שבו התכונות הבולטות הן תמציתיות ויכולת לרמוז מבלי לומר במפורש."[7]
עבודה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1879 החל ג'ייקובס לעבוד כפקיד בבנק החיסכון של הדואר. סיפורו הקצר הראשון יצא לאור בשנת 1885, אך ההצלחה הספרותית הגיעה באיטיות. בשנת 1898 הופתע הסופר ארנולד בנט לגלות כי ג'ייקובס סירב להצעה של 50 פאונד עבור שישה סיפורים קצרים, דבר שהעיד על ביטחונו הכלכלי באותה תקופה. בשנת 1899 עזב את עבודתו בדואר והתמסר לכתיבה באופן מלא.
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ייקובס זכור בעיקר בזכות סיפור האימה, "כף הקוף", שפורסם בשנת 1902 בקובץ הסיפורים "גברת הספינה"[8] וכן בזכות כמה סיפורי רוחות נוספים, בהם "בית האגרה" (מתוך הקובץ "קשרי מלחים", 1909) ו-"ג'רי באנדלר" (מתוך "משאיות קלות", 1901).[8][9] למרות הצלחתם של סיפוריו העל-טבעיים, רוב יצירתו הספרותית של ג'ייקובס הייתה בעלת אופי הומוריסטי. נושאו המועדף היה חיי הים והמלחים, או כפי שנכתב בביקורת של כתב העת פאנץ' על קובץ סיפוריו הראשון "מטענים רבים" (Many Cargoes, 1896): "גברים היורדים לים בספינות בעלות משקל בינוני"[10] שזכה להצלחה ציבורית עם פרסומו בשנת 1896.
מייקל סדלייר אמר על ספריו של ג'ייקובס, "הוא כתב סיפורים משלושה סוגים: תיאור הרפתקאותיהם הכושלות של מלחים על החוף; חגיגת דמות ערמומית ומתוחכמת שמצליחה להתחמק (לרוב בתחבולות או תחכום) בתוך כפר איטי שכל; וסיפורי אימה אפלים."[11]
“מטענים רבים” זכה להמשך ברומן “חיזור הקפטן” (The Skipper's Wooing) שיצא לאור ב-1897, ואסופת סיפורים נוספת בשם “קיפודי הים” (Sea Urchins) מ-1898 העלתה אף יותר את הפופולוריות של ג'ייקובס. בין יצירותיו הנוספות ניתן למנות את “הקפטנים כולם” (Captains All), “קשרי המלחים” (Sailors' Knots) ו-“משמרות לילה” (Night Watches). אסופת הסיפורים “משמרות לילה” כוללת סיפורים קצרים שבהם מופיעה דמות החוזרת במספר סיפורים: שומר הלילה על המזח בוופינג. דמות זו מספרת על הרפתקאותיהם המופרכות של שלושה ימאים, ג'ינג'ר דיק, סם סמול ופיטר ראסט, ששבו ממסע ימי ארוך כשכיסיהם מלאים בכסף. הם השכירו יחד מגורים זמניים בלונדון, בתקווה ליהנות מתקופה של מנוחה על היבשה, אך עד מהרה איבדו את כל כספם בשל תמימותם וחוסר זהירותם, כשנפלו קורבן לתושבי הרציפים הערמומיים. ג'ייקובס הפגין רגישות סגנונית יוצאת דופן בשימושו בלשון הדיבור העממית של איסט אנד, תכונה שזיכתה אותו בהערכתו של פ. ג'. וודהאוס. וודהאוס אף מזכיר את ג'ייקובס בספרו האוטוביוגרפי “הביאו את הבנות!” (Bring on the Girls!) שכתב יחד עם גאי בולטון ויצא לאור בשנת 1954.
הסיפורים שבקובץ "מטענים רבים" פורסמו לראשונה במספר סדרות ועיתונים שונים, בעוד שרוב הסיפורים שבאסופה "קיפודי ים" הופיעו לראשונה בכתב העת "הבטלן" (The Idler), שערך ג'רום ק. ג'רום. מאוקטובר 1898 החל ג'ייקובס לפרסם את סיפוריו בכתב העת סטרנד מגזין, מה שסיפק לו ביטחון כלכלי כמעט עד מותו.
המשורר והמחזאי ג'ון דרינקווטר תיאר את סיפוריו של ג'ייקובס כ-"כתובים במסורת דיקנס".[4]
מחזותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה החלה תפוקתו הספרותית של ג'ייקובס בתחום הסיפורים הקצרים לדעוך. לאחר מכן התמקד בעיקר בעיבוד סיפוריו הקצרים למחזות. יצירתו הבימתית הראשונה, "רוחו של ג'רי באנדלר" (The Ghost of Jerry Bundler), הועלתה על הבמה בלונדון בשנת 1899, חודשה בשנת 1902, ולבסוף יצאה לאור בדפוס בשנת 1908. במהלך הקריירה שלו כתב ג'ייקובס בסך הכול 18 מחזות, חלקם בשיתוף פעולה עם מחזאים נוספים.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Skipper's Wooing (רומן) ו-The Brown Man's Servant (נובלה), 1897
- A Master of Craft, 1900
- At Sunwich Port, 1902
- Dialstone Lane, 1904
- Salthaven, 1908
- The Castaways, 1916
אסופות סיפורים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Many Cargoes, 1894
- More Cargoes, 1897 (יצא לאור כ-Sea Urchins בארצות הברית, 1899)
- Light Freights, 1901
- The Lady of the Barge, 1902 מכיל את כף הקוף
- Odd Craft, 1903 מכיל את The Money Box
- Captains All, 1905
- Short Cruises, 1906
- Sailors' Knots, 1909 מכיל את The Toll House
- Deep Waters, 1911
- Night Watches, 1911
- Ship's Company, 1911
- Sea Whispers, 1926
דרמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוחו של ג'רי באנדלר (The Ghost of Jerry Bundler, 1899)
סיפורים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Mrs Bunker's Chaperon", Henry's Christmas Annual, 1895
- "Contraband of War", הבטלן, פברואר 1896
- "In Borrowed Plumes", מגזין דה מינסטר, פברואר 1896
- "A Benefit Performance", טו-דיי, אוגוסט 1896
- "A Love Passage", הבטלן, פברואר 1896
- "The Brown Man's Servant", מגזין פרסונ'ס, דצמבר 1896
- "Wapping-on-Thames", מגזין וינדסור, יוני 1897
- "Rule of Three", הגרפיק, 1 יולי 1897
- "The Skipper's Wooing", מגזין וינדסור, יולי 1897
- Jerry Bundler, מגזין וינדסור, דצמבר 1897
- "The Lady of the Barge", מגזין הרפר'ס, אוגוסט 1900
- "The Monkey's Paw", מגזין הרפר'ס, ספטמבר 1902
עיבודים קולנועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיבודים לכף הקוף בשנים: 1915, 1923, 1933, 1948, 2008 ו-2013.
- A Master of Craft (1922)
- "היחסים שלנו" (1936)
- "היפה והסירה" (1937)
- "צעדים בערפל" (1955), מתוך הסיפור הקצר "ההפרעה" (The Interruption)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כף הקוף
- ג'יין ויימרק (נינה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי ו. ו. ג'ייקובס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ו. ו. ג'ייקובס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ו. ו. ג'ייקובס, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מפת לונדון, באתר london1872.com, קרומבי'ס רואו הייתה ממוקמת צפונית ל־Commercial Road, במייל אנד אולד טאון, בין הרחובות Sidney Street ו־Jubilee Street. ג'ייקובס הוטבל בכנסיית Christchurch ברחוב Watney Street, שנמצאת ממול ל־Commercial Road בשכונת שדוול. מקומות אלו נהרסו, אך ניתן לאתרם בספרו של אדוארד סטנפורד (1872).
- ↑ Michael Sadleir, Jacobs, William Wymark (1863–1943), writer, Oxford University Press, 2004-09-23, Oxford Dictionary of National Biography
- ↑ Peter Cook, W W Jacobs, 1863–1943, LOUGHTON AND DISTRICT HISTORICAL SOCIETY 186, 2010, עמ' 6
- 1 2 3 סטנלי קוניץ, הווארד הייקראפט, Twentieth century authors, a biographical dictionary of modern literature, New York, The H.W. Wilson Company, 1942
- ↑ Michael Sadleir, Jacobs, William Wymark, www.oxforddnb.com, 6 בינואר 2011
- ↑ "A full life". issuu (באנגלית).
- ↑ Sandra Kemp, Charlotte Mitchell and David Trotter, eds., "Jacobs, W. W.", The Oxford Companion to Edwardian Fiction, Oxford: OUP, 1997, מסת"ב 9780191727382
- 1 2 Supernatural fiction writers: fantasy and horror, New York: Scribner, 1985, עמ' 383–388, ISBN 978-0-684-17808-0
- ↑ Mike Ashley, Who's who in horror and fantasy fiction, London: Elm Tree Books, 1977, עמ' 102, ISBN 978-0-241-89528-3
- ↑ Lemon, Mark; Mayhew, Henry; Taylor, Tom; Brooks, Shirley; Burnand, F. C. (Francis Cowley); Seaman, Owen. "Punch". [London, Punch Publications Ltd., etc.] – via Internet Archive.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ John Sutherland, The Stanford companion to Victorian fiction, 1. publ. 1989, Stanford, Calif: Stanford Univ. Press, 1990, עמ' 324–325, ISBN 978-0-8047-1842-4
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|