ז'אן-אטיין ליוטאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן-אטיין ליוטאר
Jean-Étienne Liotard
ז'אן-אטיין ליוטאר, דיוקן עצמי, פסטל על נייר, 1744
ז'אן-אטיין ליוטאר, דיוקן עצמי, פסטל על נייר, 1744
לידה 22 בדצמבר 1702
ז'נבה, רפובליקת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 1789 (בגיל 86)
ז'נבה, רפובליקת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 ביוני 1789 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור (בעיקר דיוקנאות)
יצירות ידועותשוקולטיירית היפה", הקיסרית מריה תרזה, ליידי מרי מונטגיו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנסיכה מריה אדלאידה (אנ') בלבוש עות'מאני, שמן על בד, 1753 (אוסף גלריית אופיצי)

ז'אן-אטיין ליוטאר (Jean-Étienne Liotard; ‏22 בדצמבר 1702, ז'נבה, הרפובליקה של ז'נבה (צר') – 12 ביוני 1789, ז'נבה) היה צייר וסוחר ביצירות אמנות. נודע בדיוקנאות הפסטל שלו.

קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-אטיין ליוטאר נולד למשפחה הוגנוטית. אביו, צורף בעיסוקו, גלה מצרפת ב-1685 עם פרסום הקודקס השחור שאסר על בני דתות שאינן קאתוליות להתגורר בה. ליוטאר למד ציור בעיר הולדתו ז'נבה וכן בפריז. כל חייו נדד מבירה לבירה בארצות אירופה. ציורי הדיוקנאות שלו היו מבוקשים מאוד בחצרות מלכים, נסיכים ובני אצולה. ב-1736 הגיע לרומא, שם צייר את דיוקנאות האפיפיור קלמנס השנים עשר וכמה מהקרדינלים. בשנים 17381742 התגורר בקונסטנטינופול ושם צייר דיוקנאות של נכבדים עות'מאנים ושל אירופים, שגרירים וכן נוסעים ששהו בה, רובם ככולם בלבוש מזרחי, ומשום כך כונה בשם "הצייר הטורקי". ליוטאר עצמו המשיך לעטות תלבושת טורקית גם בשהותו באירופה.[1]

בשנים 17431745 שהה בווינה כצייר החצר ההבסבורגית, ושם צייר את דיוקנאות הקיסרית מריה תרזה ובני משפחתה, בהם מרי אנטואנט בת השמונה. ב-17461756 עבד בפריז, וממנה נסע להולנד וללונדון, שבה צייר בין היתר את דיוקנאות הנסיך מוויילז ואוגוסטה אשתו וכובד בתצוגת ציוריו באקדמיה המלכותית לאמנויות. ליוטאר יצר לא מעט דיוקנאות עצמיים.[2] בערוב ימיו חזר והשתקע בעיר הולדתו והִרבה בציורי טבע דומם ונופים. ב-1784, בגיל 82, נבחר למועצת המאתיים (אנ') של ז'נבה.

ליוטאר היה אמן רב-צדדי, מלבד ציורי הפסטל המעודנים קנה לו שם בעבודות אמייל, בתחריטי נחושת ובציורי זכוכית. מלבד זאת עסק באספנות של יצירות אמנות. ב-1781 פרסם חיבור על אמנות הציור.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-אטיין ליוטאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ככלל, לבוש בן הזמן נחשב לבלתי מתאים ליצירות מסוגת ציורי היסטוריה (אנ')
  2. ^ אחרי נישואיו ב-1757, בגיל 54, ל-Marie Fargues, אף היא בת להוגנטונים, ציית לדרישתה של אשתו הצעירה וגילח את זקנו, כניכר בדיוקנאות העצמיים שיצר מאז
  3. ^ Traitédes principes et des règles de la peinture ("מסה על עקרונות וכללי הציור") (בצרפתית)
"הקוראת", פסטל על קלף, 1746 (אוסף הריקסמוזיאום)