ז'אן-בטיסט ינסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן-בטיסט ינסן

ז'אן-בטיסט ינסןפלמית: Jean-Baptiste Janssens, ‏18891964) היה כומר קתולי בלגי, שימש כראש המסדר הישועי, חסיד אומות העולם.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינסן נולד במכלן שבבלגיה. הוא למד בבית ספר קתולי בהסלט (Hasselt) שבבלגיה. בלימודיו הגבוהים באוניברסיטת סן לואי בבריסל (Université Saint-Louis Bruxelles) הצטיין בפילוסופיה ובפילולוגיה קלאסית. בשנת 1907 נכנס למסדר הישועי. הוא הגיש עבודה לתואר דוקטור בנושא המשפט הקונטיננטלי באוניברסיטת לובה (Louvain) שבבלגיה. הוא לימד משפט בסמינר תאולוגי ישועי, מונה לרקטור המכון התאולוגי ב-1929 ולאחר מכן היה ממנהיגי הישועים (Compagnie de Jésus) בבלגיה. בשנת 1939 ביקר בזאיר, אז מושבה בלגית (קונגו הבלגית), אך להוציא ביקור זה התגורר, עד מינויו לתפקיד ראש המסדר הישועי, באזור אנטוורפן ובריסל.

פעילותו בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 מת ראש המסדר הישועי בבלגיה וינסן מונה לתפקיד במקומו, עד תום המלחמה. בתקופת השואה סייע לחסיד אומות העולם בנדיק גרינפס (Benedyk Grynpas), שהפעיל רשת להצלת יהודים בבריסל, וזאת על ידי הנפקת תעודות ומסמכים מזויפים שהעידו על הטבלתם לכאורה של ילדים יהודים רבים לנצרות. ינסן גייס לפעילות ההצלה כמרים רבים. ב-1975 העניק יד ושם את אות חסידי אומות העולם לינסן.[1]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 מונה ינסן, בוועידה כנסייתית ברומא, לראש המסדר הישועי. עקב בחירתו עבר להתגורר בסביבות רומא. במדיניותו ובדבריו בתפקידו זה חתר ינסן ליצור זיהוי בין הישועים לבין העניים והנזקקים, ולהתנתק מבעלי הון, וזאת ברוח שליחותם הרוחנית והחינוכית המקורית של הישועים, כפי שתפס אותה ינסן. ינסן חתר להרחיב את הפיקוח המרכזי שקיימו מוסדות ההנהגה הישועיים על מוסדות החינוך של המסדר הישועי ברחבי העולם, בעיקר בספרד ובאמריקה הלטינית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע נוסף באתר יד ושם, במאגר המידע אודות חסידי אומות העולם (באנגלית)
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.