לדלג לתוכן

ז'אן-כריסטוף גראנז'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן-כריסטוף גראנז'ה
Jean-Christophe Grangé
צילום מ-2009
צילום מ-2009
לידה 15 ביולי 1961 (בן 63)
בולון-ביאנקור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות בלשית, מותחן, ספרות אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jc-grange.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן-כריסטוף גראנז'הצרפתית:Jean-Christophe Grangé,‏ נולד ב-15 ביולי 1961) הוא סופר, עיתונאי, כתב ותסריטאי צרפתי נודע, בין השאר, ברומנים שלו בסוגת המסתורין. כתסריאטי עבד בין השאר בתחום הקומיקס. הקים סוכנות תקשורת משל עצמו L&G

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנז'ה נולד ב-1961 בבולון-ביאנקור במחוז או-דה-סן שבצרפת. הייתה לו לדבריו ילדות מאושרת, אם כי מחלה נפשית של אביו הטילה עליו חרדה. גודל על ידי אמו וסבתו. אחרי שסיים תואר שני בספרות (עם עבודה על גוסטב פלובר), גראנז'ה עבד תקופה כעורך פרסומי. בגיל 28 התוודע לצלם פייר פרן שהביא אותו לעולם העיתונאות. ב-1989 שיתוף הפעולה הראשון ביניהם למשך שנה הביא לכתיבת כתבה על עמים נוודים אחרונים ברחבי העולם. השניים המשיכו את עבודתם המשותפת למשך כעשור. כתבותיהם בין היתר על מסעותיו בקרב האסקימואים, הטוארגים, הפיגמאים - פורסמו במגזינים כמו Paris Match, סאנדי טימס The Observer ,אל פאיס או National Geographic.הם היו עצמאים ומימנו את המסעות מכיסם הפרטי. כתבות שכתב בשנות ה-1990 שימשו לו מאוחר יותר כמקור השראה לספריו.

הקריירה שלו כסופר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 פרסם גראנז'ה את הרומן הראשון שלו Le Vol des cigognes (מעוף החסידות) שהתקבל טוב אצל מבקרי הספרות. הרומן השני ב-1998 Les Rivières pourpres (הנהרות האדומים) הפך לרב מכר. בשנה הבאה פרסם מחדש את Le Vol des cigognes ההופך לרב מכר בעצמו. ב-2000 הבמאי מתייה קסוביץעיבד את הספר Les Rivières Pourpres לסרט עלילתי. הסרט זוכה בהצלחה רבה בעיקר בצרפת. ב-2000 הופיע Le Concile de pierre (ועדת האבן) המהווה מסע אל הפנטזיה. ב-2003 פרסם את L'Empire des loups (ממלכת הזאבים) ב-2004 יצא לאור La Ligne noire, כרך ראשון בטרילוגיה על הרוע, ובעקבותיו ב-2007 בא Le Serment des limbes (שבועת השוליים ) ובהמשך ב-2008 La forêt des Mânes (יער המאנים). ב-2008 פרסם גם את הרומן Miserere. ב-2011 פרסם את הרומן התשיעי שלו Le Passager (הנוסע) וב-2012 Kaïken ב-2015 הרומן "Lontano" מעין סאגה משפחתית שעלילותיה נקשרות לפרשות אפלות באפריקה. החלק השני של סאגה זו "קונגו רקוויאם" הופיע ב-2016. במקביל עבד הרבה גם בקולנוע. פרט לעיבוד "הנהרות האדומים" כתב ב-2001 תסריט מקורי לסרט "וידוק" בבימוי ז'אן-כריסטוף קומאר, המכונה "פיטוף" והשתתף התסריטים לכמה סרטים שנוצרו לפי ספריו. ב-2011 השתתף בכתיבת התסריט ובהפקה של הסרט Switch של הבמאי פרדריק שנדורפר. ב-2013 בטלוויזיה שודר עיבוד קולנועי של הספר "מעוף החסידות" בבימוי יאן קונן. באותה שנה סילבן וייט יצר את סרט "La Marque des anges" לפי הרומן של גראנז'ה, "מיזררה". ב-2015 בערוץ פראנס 2 שודרה סדרת "הנוסע" לפי הרומן שכתב. ב-2018 הופקה ב EuroCorp סדרה בהשראת גיבורי הסדרה" נהרות אדומים" ועוד סדרה לפי Le Serment des limbes ב-2004 כתב תסריט מקורי לקומיקס ב 3 כרכים בשם "קללתו של זנר" עם ציורים מאת פיליפ אדמוב. זאת הייתה הקדמה לרומן שלו "ועידת האבן" .

כתביו של גראנז'ה תורגמו למעל שלושים שפות.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנז'ה מתגורר בקרבת המגדל אייפל בפריז. לדבריו הוא נוצרי רומי-קתולי מאמין. התחתן שלוש פעמים. יש לו ארבעה ילדים:מטילדה, לואי, קייטו ואיזה. אשתו הראשונה הייתה הסופרת והעיתונאית וירג'יניה לוק, אחר כך התחתן בנישואים קצרים עם הצלמת, הקולנוענית וסופרת המסעות פריסילה טלמון ובפעם השלישית עם השחקנית והדוגמנית היפנית, ליקה מינמוטו (ילידת 1982) [1]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Le Vol des cigognes (1994) (מעוף החסידות)
  • Les rivières pourpres (1998) (הנהרות האדומים)
עיבוד לקולנוע -2000
עיבוד לסדרת טלוויזיה - 2018
  • Le Concile de pierre (2001) (ועידת האבן)
עיבוד לקולנוע - 2006
  • L'Empire des loups (ממלכת הזאבים) - 2003

"עיבוד לקולנוע - 2005

  • La Ligne noire הקו השחור - 2004 - חלק ראשון מ"טרילוגיית הרוע"
  • Le Serment des limbes (2007) (השבועה) - החלק השני ב"טרילוגיית הרוע"
  • ' Misèrere (2008)
  • La Forêt des Mânes (2009) -0 החלק השלישי ב"טרילוגיית הרוע"
  • Le Passager" (2011) (הנוסע)
  • Kaiken (2012)
  • Lontano (2015)
  • Congo Requiem (2016)
  • La Terre des morts (2018) (ארץ המתים)
  • La Dernière Chasse (2019) (ציד אחרון)
  • (Le Jour des Cendres (2020 (יום האפר)
  • Les Promises (2021)
  • Rouge Karma (2023)
  • Sans soleil Tome 1 : Disco inferno,, 2025 (ללא שמש) כרך א - דיסקו אינפרנו

Sans soleil Tome 2 : Le Roi des ombres,, 2025 (ללא שמש) - כרך ב - מלך הצללים

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לפי ספריו:
  • 2000 - Les rivières pourpres נהרות אדומים - תסריט עם מתייה קסוביץ
  • 2004 - 2 Les rivières pourpres נהרות אדומים 2 - מלאכי האפוקליפסה - תסריט מאת לוק ברסון לפי ספרו
  • 2005 - L'Empire des loups - ממלכת הזאבים - בבימוי כריס נהון, השתתף העיבוד

- gעם השחקנים ז'אן רנו ולאורה מורנטה

  • 2006 - Le Concile de pierre בבימוי גיום ניקלו, תסריט מאת גראנז'ה עם סטפאן קאבל, עם השחקנית מוניקה בלוצ'י
  • 2013 -Le Vol des cigognes מעוף החסידות - סרט טלוויזיה בשני חלקים, בבימוי יאן קונן
  • 2012 - La Marque des anges - אות המלאכים, לפי הרומן "מיזררה", בבימוי סילבן וייט
  • 2015 - Le Passager מיני-סדרת טלוויזיהבבימוי ז'רום קורנואו
תסריטים:
  • 1996 La Sanction העונש לפי רעיון מקורי מאת אלן ברבריאן
  • 1996 - La Señora לפי רומן מאת קתרין קלמtן, הופקד בסימנטק הצרפתי, קרן עמוס גיתאי
  • 1996 - Sur la terre comme au ciel (בארץ ובשמיים) לפי רעיון מקורי מאת קז'יס וארנייה
  • 1998 -Duncan דאנקן
  • 2000 - Vidocq (וידוק) בבימוי פיטוף -עם ז'ראר דפרדייה
  • 2006 - Le Crépuscule des Dieux דמדומי האלים - תסריט ב־12 פרקים מאת 12 מחברים
  • 2011 - Switch מפנה - בבימוי פרדריק שונדרפר
  • 2018 - Les Rivières pourpres נהרות אדומים, סדרת טלוויזיה
ייעוץ לתסריט:
  • 1999 - Six-Pack

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר pure people