ז'אן-פייר אבל-רמיזא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן-פייר אבל-רמיזא
Jean-Pierre Abel-Rémusat
Abel-Rémusat 01.jpg
לידה 5 בספטמבר 1788
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 1832 (בגיל 43)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות קולז' דה פראנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט סטניסלאס ז'וליין, מארי פליסיטה ברוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'אן-פייר אבל-רמיזא (או רמוזא) (בצרפתית: Jean-Pierre Abel-Rémusat;‏ 5 בספטמבר 1788 פריז - 2 ביוני 1832 פריז) היה מזרחן צרפתי, ממייסדי חקר הציוויליזציה הסינית בעולם המערבי המודרני. התעניין גם בתרבות היפנית. היה רופא בהכשרתו וכיהן כפרופסור הראשון לסינית בקולז' דה פראנס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמיזא נולד בפריז בשנת 1788. למד רפואה ובשנת 1813 סיים את הדוקטורט ברפואה. תוך כדי לימודי הרפואה גילה רמיזא באוסף אב המנזר טרסאן ספר לימוד סיני לצמחים ורותק על ידי הקריאה בו. החליט ללמוד לבד סינית מהמילון המסורתי הסיני "ג'נגדזיטונג" מן המאה ה-17 והקדיש לכך לחמש שנים רצופות עד שנת 1811. באותה שנה היה כבר מסוגל לכתוב מסה על השפה והספרות הסינית - Essai sur la langue et la littérature chinoise. כמו כן חיבר מאמר על השפות הזרות בקרב הסינים שעורר את תשמות לבו של הבלשן והמזרחן סילבסטר דה סאסי שפרש עליו את חסותו. ב-1813 פרסם רמיזא מסה בלטינית על סימני הכתב הסיני ועל הסינית הקלאסית - Utrum Lingua Sinica sit vere monosyllabica? Disputatio philologica, in qua de Grammatica Sinica obiter agiture"

פרסומיו הראשונים של רמיזא זיכו אותו בהערכה רבה בקהילה האקדמית בפריז. ב-25 בנובמבר 1814 נוצרה עבורו קתדרה מיוחדת לסינית בקולז' דה פראנס. תאריך זה, או לחליפין יום הרצאתו הראשונה של רמיזא במסגרת הקורס לסינית נחשבים ליום הולדת מדע הסינולוגיה האקדמי. בשיעוריו התמקד רמיזא בדקדוק ובחקר טקסטים קלאסיים כמו "שאנגשו" - הקלאסיקה של המסמכים, שירי דאו דה ג'ינג המיוחסים ללאו דזה האסטלה הנסטורית "שיאן" והמהדורות הסיניות והמנצ'וריות של הסיפורים על חיי קונפוציוס שיעוריו פורסמו בשנת 1822 בספר לפי דגם ספר הדקדוק הוותיק של ז'וזף דה פרמאר, כשכותרתו הייתה "יסודות הדקדוק הסינ או העקרונות הכלליים של קו-וון או הסגנון העתיק, ושל גואן-הואה או השפה השגורה באימפריה הסינית". (Élémens de la grammaire chinoise, ou Principes généraux du Kou-wen ou style antique, et du Kouan-hou, c'est-à-dire, de la language commune généralement usitée dans l'empire chinois ) ספר זה היווה חיבור מדעי ראשון על השפה הסינית באירופה. מאוחר יותר העריך אותו אנרי מספרו בתור הספר הראשון שבו הוצג הדקדוק באופן מבודד על מנת לתת תמונה נאמנה לרוחה של השפה הסינית, ולא רק כתרגיל תרגום שבו היו מורגשים יתר על מידה הדפוסים הדקדוקיים של השפות האירופיות.

בשנת 1818 הפך רמיזא לעורך ה-Journal des savants ("עיתון המדענים") וב-1822 ייסד את החברה לחקר אסיה (Société asiatique) בפריז והיה למנהלה הראשון.

ב-1826 פרסם רמיזא את תרגומו את הרומן הסיני "שתי הדודניות" (יו קיאו-לי או יו ג'יאו לי) אחד הרומנים הסינים הראשונים שהגיעו לאירופה ושנקרא בסקרנות על ידי אנשי רוח רבים, כמו גתה שמאז שאף לקרוא כל יצירה סינית שתורגמה, תומאס קרלייל, סטנדל, ראלף וולדו אמרסון ואחרים.

בסביבות שנת 1830 נתבקש רמיזא לערוך רשימת כל אוסף הסיני שבספרייה המלכותית הצרפתית. באותה תקופה הגיע להחלטה לתרגם קטעים ביביליוגרפיים של ספר התיעוד הסיני "ונשיאן טונגקאו " מן המאה ה-14 על מנת לעזור למלומדים האירופים במחקר התרבות הסינית. ב-1832 השלים את הכרך הראשו אולם חלה כולרה ונפטר לפני הבאתו לדפוס. אבל-רמיזא הובא לקבורה יחד עם אתשו, ז'ני לקאמי, בת של ראש העיר לשעבר של פריז, ז'אן לקאמי - על יד הכנסייה סן פרז'ו ביישוב סן פארז'ו-פונטיירי במחוז סן א- מארן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-פייר אבל-רמיזא בוויקישיתוף