ז'אן איטאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אן איטאר

ז'אן מרק גספר איטארצרפתית: Jean Marc Gaspard Itard; ‏24 באפריל 1774 - 5 ביולי 1838) היה רופא צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באלפים של פרובאנס עילית, בהיותו מחוסר השכלה אקדמית נאלץ להתגייס לצבא הצרפתי במהלך המהפכה הצרפתית כשהוא מציג את עצמו כרופא, הוא הצליח בעבודתו כעוזר לרופא בבתי החולים הצבאיים וב-1796 מונה בשל ניסיונו כמנתח בבית חולים צבאי. בשנת 1799 התמנה כרופא המוסד הקיסרי לחירשים-אילמים.

הוא קנה את פרסומו כשהצליח להקנות יכולות חושיות ובהמשך גם קריאה וכתיבה ויכולת התבטאות והבעה בכתב לוויקטור מאוורון, שנחשב עד אז ל"ילד פרא" חסר תקנה. על אף שהטיפול המלא בוויקטור נכשל בשל ניוון של אברי השמיעה והדיבור שלו, גרם שיקומו החלקי להנחת היסוד לפדגוגיה של הילד החריג, שפותחה בעתיד על יסוד שיטותיו של איטאר בידי חוקרים נודעים אחרים כמו מריה מונטסורי (שיטת מונטסורי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן איטאר בוויקישיתוף
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.