ז'אן מבורבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ז'אן דה בורבון)
ז'אן מבורבון
Jeanne de Bourbon
לידה 3 בפברואר 1338
ונסן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 1378 (בגיל 40)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שארל החמישי, מלך צרפת (16 באפריל 1350, 8 באפריל 135014 בפברואר 1378) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית בורבון
אב פייר הראשון, דוכס בורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם איזבל מוולואה, דוכסית בורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שארל השישי, מלך צרפת
Jean de France
Catherine of Valois, Countess of Montpensier
לואי הראשון, דוכס אורליאן
Isabelle of Valois עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן מבורבוןצרפתית: Jeanne de Bourbon;‏ 3 בפברואר 13386 בפברואר 1378) הייתה מלכת צרפת על ידי נישואים עם שארל החמישי, מלך צרפת. היא שימשה כיועצת הפוליטית שלו והתמנתה כעוצרת פוטנציאלית של הממלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן נולדה ב-3 בפברואר 1338 בטירת ונסן, והייתה בתם של פייר הראשון, דוכס בורבון, ואיזבל מוולואה, דוכסית בורבון, אחותו למחצה של פיליפ השישי, מלך צרפת.

מאוקטובר 1340 עד 1343 לפחות, נחתם עליה משא ומתן והסכמים להשיא אותה עם אמדאו השישי, רוזן סבויה. המטרה הייתה להכניס את סבויה תחת השפעה צרפתית. [1]

מלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באפריל 1350 התחתנה ז'אן עם בן דודה שארל, דופן צרפת, בטיין-לה'רמיטאז'. שניהם נולדו בהפרש של שלושה עשר ימים, ושניהם היו בני 12 בעת הנישואים. כאשר עלה שארל על כס המלוכה בשנת 1364, הפכה ז'אן למלכת צרפת.

לבני הזוג היו מערכות יחסים מתוחות במידה מסוימת במהלך כהונתו כדופין בגלל בגידתו בביט דה קסינל, אך מערכת היחסים ביניהם השתפרה לאחר שהוא הפך למלך, ולפי הדיווחים, הוא לפעמים התייחס אליה בנושאים פוליטיים ותרבותיים והסתמך על עצתה.[2] על פי השמועות, ז'אן לקחה את המשורר Hippolyte de Saint-Alphon כמאהב, והוא היה אביו הביולוגי של בנה ז'אן, שנולד ומת בשנת 1366.[2]

המלכה ז'אן תוארה כממוטטת מבחינה נפשית, ולאחר לידת בנה לואי בשנת 1372, היא סבלה מהתמוטטות נפשית מוחלטת.[2] זה הדאיג עמוקות את שארל החמישי, אשר עלה לרגל והציע תפילות רבות להחלמתה.[2] כשהיא התאוששה וחזרה למצב הרוח הרגיל שלה בשנת 1373, מינה אותה שארל החמישי כאפוטרופוס החוקי וכעוצרת צרפת אם ימות כאשר בנו ויורשו היו עדיין קטינים.[2]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן נפטרה בבית המלוכה הוטל סן-פול בפריז, ב-6 בפברואר 1378, [3] שלושה ימים לאחר יום הולדתה ה -40, ויומיים לאחר לידת בתה הצעירה, קתרין.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לז'אן ולשארל נולדו תשעה ילדים. שניים מהם הגיעו לבגרות:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובר, רוזן קלרמון
 
ביאטריס מבורגונדי, ליידי בורבון
 
יאן השני, רוזן הולנד
 
פיליפה מלוקסמבורג
 
פיליפ השלישי, מלך צרפת
 
איזבלה מאראגון
 
גי השלישי, רוזן שאטיון
 
מארי מברטאן, רוזנת סן-פול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי הראשון, דוכס בורבון
 
 
 
 
 
מארי דה אבסן
 
 
 
 
 
שארל, רוזן ולואה
 
 
 
 
 
מאוט משאטיון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פייר הראשון, דוכס בורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבל מוולואה, דוכסית בורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'אן מבורבון


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן מבורבון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cox, Eugene L. (1967). The Green Count of Savoy. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. p. 57. LCCN 67-11030.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Tuchman, Barbara W, En Fjärran Spegel. Det stormiga 1300-talet. Atlantis, Stockholm, 1994. ISBN 91-7486-260-X, sid 304
  3. ^ Les chroniques de sire Jean Froissart... avec notes par J.A.C. Buchon, Tome II, A. Desrez Libraire-Editeur, Paris, 1835, p. 19.