ז'אן לואי גז דה בלזאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן לואי גז דה בלזאק
Jean-Louis Guez de Balzac
Jean-Louis Guez de Balzac - Versailles MV 2890.jpg
לידה 31 במאי 1597
אנגולם, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1654 (בגיל 56)
אנגולם, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פואטייה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי Baroque literature עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'אן לואי גז דה בלזאקצרפתית: Jean-Louis Guez de Balzac;‏ 31 במאי 1597 - 8 בפברואר 1654), סופר צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן לואי גז היה בנו של ראש העיר אנגולם, בירת מחוז שאראנט שבדרום מערב צרפת, וירש מאביו את תואר האצולה "דה בלזאק". למד בבית הספר של מסדר הישועים, והחל ב-1612 באוניברסיטה של ליידן שבהולנד. ב-1621 הגיע לרומא כנציג של הקרדינל דה לה ואלט. ב-1623 הגיע לפריז והתפרסם בשל מכתביו למכריו ולאנשי חצר המלכות הצרפתי. הקרדינל רישלייה הבחין בכישרונותיו ומינה אותו לכותב דברי הימים של המלך לואי השלושה עשר. ב-1624 יצא לאור הכרך הראשון של מכתביו שזכה להצלחה רבה, והוא הפך לאחד מחשובי המשתתפים בחוג הספרותי של קתרין דה ראמבוייה בפריז.

החל ב-1627 הותקף בטענה שהעתיק מכתבי חכמי העולם העתיק ומכתביהם של סופרים אחרים. בתגובה, מאס בחיים הספרותיים של פריז ופרש לטירה המשפחתית שבמחוז מולדתו שבה המשיך בעבודתו הספרותית. ב-1631 פרסם את ספרו "הנסיך" שבו הוא מלמד סנגוריה על המלך לואי השלושה עשר ועל הקרדינל רישלייה. ב-1634 הוזמן להצטרף לאקדמיה הצרפתית שבה היה אחד החברים הראשונים, אם כי המשיך להתגורר בטירתו, וכנראה לא השתתף בישיבותיה. ב-1636 הופיעה המהדורה השנייה של מכתביו. הוא המשיך לכתוב מסות ומאמרים ובהם ביקורת ספרותית, בין היתר על ספר "המסות" של מישל דה מונטיין. הוא כתב גם את "סוקרטס הנוצרי" שהיא מסה על תורת המוסר הדתי.

בשנותיו האחרונות חילק את כספו למטרות צדקה, ולפני מותו פרש למנזר בעיר אנגולם שבו נפטר ב-1654.

מכתביו של ז'אן לואי גז דה בלזאק, ששלט גם בשפות האיטלקית והספרדית, נועדו בעיקר כדי להשפיע על המשתתפים בחוגים הספרותיים לטהר את הלשון הצרפתית. מכתבים אלה מצטיינים בסגנון מדויק ובהיר, ומשום כך הוא נחשב למתכן הפרוזה בלשון הצרפתית, כשם שפרנסואה דה מאלרב נחשב למתכן השירה הצרפתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]