לדלג לתוכן

ז'אק אנסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אק אנסל
Jacques Ancel
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 ביולי 1882
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1943 (בגיל 61)
דראנסי, סן-סן-דני, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד (1933)
  • צלב המלחמה 1914–1918
  • מוות למען צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אק אנסלצרפתית: Jacques Ancel;‏ 22 ביולי 1879 - 1 בדצמבר 1943) היה גאוגרף, היסטוריון ופוליטיקאי צרפתי ממוצא יהודי, קפטן בצבא צרפת, פרופסור באוניברסיטת פריז, אסיר במחנה ריכוז של ממשלת וישי, מחברם של ספרים בתחום הגאופוליטיקה.

אנסל נולד בפרמיין שבסן-אה-אואז למשפחה יהודית, והיה מורה להיסטוריה ולגאוגרפיה. ב-1906 נשא לאישה את מריאן (מאנו) מבית אולאר, בתו של ההיסטוריון הצרפתי פרנסוא-אלפונס אולאר[1].

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס אנסל ב-1914 כטוראי בחיל הרגלים. הוא השתתף בקרב ורדן ולאחר שנפצע שלוש פעמים, נשלח לחזית המזרחית וסיים את המלחמה בדרגת קפטן במטכ"ל של צבא המזרח הצרפתי. צבא המזרח הצרפתי נלחם נגד האימפריה העות'מאנית בחצי האי הבלקני, כך הכיר אנסל אזור זה, עליו יכתוב בהמשך. אנסל היה למומחה בענייני האזור וב-1930 קיבל דוקטורט על נושא מקדוניה. הכרת האזור סייע לו למגעים בין בולגריה לסרביה[2].

לאחר מלחמת העולם הראשונה זומן אנסל, יחד עם גאוגרפים צרפתים נוספים, לוועידת השלום בפריז (1919), כדי להגן על האינטרסים של צרפת.

ז'אק אנסל, בהיותו יהודי, פוטר מתפקידו באוניברסיטה מיד עם פרסום החוקים האנטישמיים של אוקטובר 1940. בדצמבר 1941 גורש למחנה הריכוז הגרמני קומפיין רויאלייה ושוחרר במרץ 1942 במצב גופני קשה מאוד. הוא אולץ לענוד טלאי צהוב ומת בטרם עת שנה וחצי לאחר מכן[3].

לאחר מלחמת העולם השנייה הכירו שלטונות צרפת בכך שמותו נגרם במידה רבה משהותו במחנה הריכוז והעניקו לו מעמד של Mort pour la France (מת למען צרפת) מה שהבטיח תמיכה למשפחתו.

יצירות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Une page inédite de Saint-Simon, (1901),
  • La Formation de la colonie du Congo Français (1843—1882), (Paris, 1902),
  • L’unité de la politique bulgare, 1870—1919, (1919),
  • Les Travaux et les jours de l’Armée d’Orient. 1915—1918, (1921),
  • Manuel historique de la question d’Orient (1792—1923), (1923),
  • Peuples et nations des Balkans (1926),
  • Histoire contemporaine depuis le milieu du XIXe siècle (avec la collaboration d’Henri Calvet). Manuel de politique européenne, histoire diplomatique de l’Europe (1871—1914), (1929),
  • La Macédoine, étude de colonisation contemporaine (1930),
  • Géopolitique, (Paris, 1936),
  • Géographie des frontières, (Paris, 1938),
  • Manuel Géographique de politique européenne, (Paris, 1940),
  • Slaves et Germains, (Paris, 1945).

אנסל קיבל את העיטור הצרפתי "צלב המלחמה" על מעשיו במלחמת העולם הראשונה וב-1933 קיבל את עיטור לגיון הכבוד לקצינים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jacques Ancel, 1882 - 1943 (בצרפתית)
  2. ^ Ancel Jacques (בצרפתית)
  3. ^ Jacques Ancel, précurseur de la géopolitique française (בצרפתית)