ז'ואאו הראשון, דוכס ברגנסה השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ואאו הראשון, דוכס ברגנסה השישי
João I, Duque de Bragança
לידה 1543
וילה ויצ'וזה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1583 (בגיל 40 בערך)
וילה ויצ'וזה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קתרינה, דוכסית ברגנסה (8 בדצמבר 1563–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית ברגנזה
אב תאודוסיו הראשון, דוכס ברגנסה החמישי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Isabel de Lemos עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Saraphine de Bragança
Alexandre de Bragança
Duarte de Bragança, 1.Marqués de Flechilla, Conde d'Oropesa
תאודוסיו השני, דוכס ברגנסה השביעי
Felipe de Bragança עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דום ז'ואאו הראשון, דוכס ברגנסה השישיפורטוגזית: João I, Duque de Bragança;‏ 154322 בפברואר 1583) היה הדוכס השישי של ברגנסה והדוכס הראשון מברסלוש, בין היתר. הוא ידוע בדחיפת טענותיה של אשתו אינפנטה קתרינה מגימרייש לכס המלכות של פורטוגל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ואאו נולד בשנת 1543 בווילה ויצ'וזה, לתאודוסיו הראשון, דוכס ברגנסה החמישי ולאיזבל דה לנקאסטרה, בתם של דיניש דה ברגנסה, רוזן למוש וביאטריש, רוזנת למוש השלישית.

ב-8 בדצמבר 1563 התחתן עם בת דודתו הראשונה אינפנטה קתרינה מגימרייש, בתם של הנסיך דוארטה, דוכס גימרייש הרביעי ואיזבלה מברגנסה, דוכסית גימרייש (דודתו של ז'ואאו).

לאחר אסון קרב אל-קסר אל-כביר, שם נהרג מלך פורטוגל סבסטיאן ללא יורשים, הפך הקרדינל הזקן אנריקה מפורטוגל למלך. מכיוון שאנריקה היה זקן ולא הורשה להביא ילדים לגיטימיים, התרחש משבר שושלתי עוד לפני מות הקרדינל. הדוכס מברגנסה תמך בתביעת אשתו לכס המלוכה (היא הייתה נכדתו של המלך מנואל הראשון). פליפה השני, מלך ספרד (נכד נוסף של מנואל הראשון וגם טוען לכס המלוכה), ניסה לשחד אותו לנטוש את יומרות אשתו, והציע לו את תפקיד המשנה למלך בברזיל, תפקיד רב-האדון של מסדר המשיח, רישיון לשלוח ספינה אישית להודו מדי שנה, ונישואי בנו הבכור תאודוסיו מברגנסה לאחת מבנותיו (איזבלה, נסיכת ספרד או קתרינה מיקאלה, נסיכת ספרד). הדוכס מברגנסה, בהשפעת אשתו, סירב להצעה.

משבר הירושה הפורטוגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המלך הקרדינל נפטר, ליווה הדוכס את מושלי הממלכה לליסבון וסטובל, בניסיון להבטיח הכרה בטענת אשתו, אך בסופו של דבר ויתר וקיבל את שלטונו של פליפה השני (פיליפה הראשון מפורטוגל). לאחר מלחמת האזרחים שבאה לאחר מכן הובס אנטוניו, אב המנזר של קראטו בקרב אלקנטרה, ופליפה השני נכנס לפורטוגל ואושר על ידי הקורטס של טומאר, שם תפס ז'ואאו את משרת הקונסטבל.

כאשר המלך פיליפה עזב לספרד, הוא נתן את משרת הקונסטבל של הממלכה ליורש של ז'ואאו תאודוסיו, ואת התואר מרקיז לבנו השני, דום דוארטה, וכן תארים רבים לבנו השלישי, דום אלכסנדרה, שהיה מיועד לשירות הכנסייה. הוא אישר את תואר הוד מעלתו ואת זכויות הקנצלריות של ז'ואאו.

ז'ואאו נפטר בווילה ויצ'וזה בשנת 1583.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1563 התחתן ז'ואאו עם קתרינה, דוכסית ברגנסה, ממנה נולדו לו 10 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואן אלונסו פרס דה גוסמן, דוכס מדינה סידוניה השלישי
 
איסבל דה ולאסקו אי מנדוסה
 
פרננדו השני, דוכס ברגנסה השלישי
 
איזבלה מוויזאו
 
רודריגו דה קסטרו אוסוריו אי ואלקארסל, רוזן למוס השני
 
תרזה אוסוריו אי אנריקס דה קסטיליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאונור דה גוסמן אי ולאסקו
 
 
 
ז'יימה, דוכס ברגנסה הרביעי
 
דיניש דה ברגנסה, רוזן למוש
 
 
 
ביאטריש, רוזנת למוש השלישית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תאודוסיו הראשון, דוכס ברגנסה החמישי
 
 
 
 
 
 
 
איזבל דה לנקאסטרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'ואאו הראשון, דוכס ברגנסה השישי


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]