ז'ואן דה נובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'ואן דה נובה
Île Juan de Nova
Juan de nova - vues aériennes (5).jpg
תמונת נוף של האי
נתונים גאוגרפיים
מיקום מצר מוזמביק
קואורדינטות 17°03′16″S 42°43′30″E / 17.054444444444°S 42.725°E / -17.054444444444; 42.725
סוג אי נמוך
שטח 4.4 קמ"ר
אורך 6 קילומטר
רוחב 1.6 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה צרפת
אוכלוסייה 0 תושבים
מגלה ז'ואן דה נובה
תאריך גילוי 1501
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)
Indian Ocean laea relief location map.jpg
 
ז'ואן דה נובה
ז'ואן דה נובה

מפת האי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'ואן דה נובהצרפתית: Île Juan de Nova) הוא אי נמוך לא מיושב במצר מוזמביק בשלטון צרפת. האי הוכרז כשמורת טבע על ידי צרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי התגלה על ידי האדמירל הספרדי בשירות פורטוגל חואן דה נובה שגילה אותו בשנת 1501, ומכאן שמו. צרפת שולטת באי מאז 1897.

כריית גואנו באי החלה בתחילת המאה ה-20 ונסתיימה ב-1970. במהלך מלחמת העולם השנייה, האי נחרב על ידי גרמניה הנאצית שתקפה בין היתר תוך שימוש בצוללנים.

באי מסלול נחיתה שאורכו 1,300 מטרים.

גאוגרפיה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של האי הוא 6 קילומטרים ורוחבו כקילומטר. מסביב לאי ישנן שוניות אלמוגים בשטח של 40 קמ"ר. פני השטח שלו מיוערים ושטוחים.

האי, זוהה כאזור חשוב לציפורים (Important Bird Area). באי, מושבה של כ-100,000 שחפיות כהות. באי ישנה מושבה קטנה יותר בת 100 שחפיות צהובות מקור.

בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב האנושי באי החל בתחילת המאה ה-20 לכריית הגואנו. כאשר גרמניה הנאצית החריבה את האי, כלל האי האנגר, קווי רכבת ובתים. היישוב באי ננטש ב-1970 עת הופסקה כריית הגואנו.

כיום אין באי תושבי קבע אך ישנו חיל מצב צרפתי קטן ותחנה מטאורולוגית (המידע מהתחנה נגיש ברשת האינטרנט).

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ואן דה נובה בוויקישיתוף