ז'וזף-דזירה קור

ז'וזף-דזירה קור
Joseph-Désiré Court
לידה	14 בספטמבר 1797; רואן, צרפת
פטירה	23 בינואר 1865 (בגיל 67); פריז, צרפת
מקום קבורה	Cimetière monumental de Rouen
מדינה	צרפת
מקום מגורים	רואן
יצירות ידועות	Countess de Pagès, née de Cornellan, as St Catherine
הושפע על ידי	אנטואן-ז'אן גרו
השכלה	אקדמיית צרפת ברומא (1826); בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ;
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (9 ביוני 1838); פרס רומא (1821); מסדר דנבורג ;

ז'וזף-דזירה קור (בצרפתית: Joseph-Désiré Court;‏ 14 בספטמבר 1797, רואן – 23 בינואר 1865, פריז) היה צייר צרפתי שהתמחה בציורים היסטוריים ודיוקנאות.

ביוגרפיה ויצירתו

קור היה צאצא של צייר הדיוקנאות הידוע, יאסים ריגו, וגילה עניין באמנות כבר בגיל צעיר. את לימודיו הראשונים עשה אצל מרק-אנטואן דסקאן בבית ספר לציור שהקים אביו של דסקאן, ז'אן-בטיסט. לאחר מכן המשיך את לימודיו בפריז, בסדנתו של אנטואן-ז'אן גרו.

מאחר שקצבת הכסף שקיבל ממשפחתו לא הספיקה לכל צרכיו, צייר ציורים קטנים שמכר באמצעות סוכן. למרות זאת, לא הצליח לחסוך מספיק כסף להמשך לימודיו ברומא. מתוך תקווה לזכות במימון ממלכתי, השתתף בתחרות הפרי דה רומא (Prix de Rome), ובשנת 1821 זכה בפרס על ציורו "שמשון ודלילה". במהלך שהותו ברומא המשיך לשלוח יצירות לתערוכות בפריז. בשנת 1827 רכש מוזיאון לוקסמבורג את ציורו "מותו של יוליוס קיסר".

בשנת 1828 מינתה אותו האקדמיה של רואן לחבר בהתכתבות והזמינה ממנו ציור גדול לחדר הישיבות החדש שלה. אף שהבקשה הייתה לציור כן בלבד, קור יצר בד קנבס מונומנטלי שתיאר את המחזאי פייר קורניי זוכה לכבוד מהאצולה לאחר הצגת הבכורה של הטרגדיה "סינה". כאות הוקרה, הוענקה לו מדליית זהב.

לאחר מהפכת יולי 1830 הכריזה ממשלת לואי פיליפ, מלך הצרפתים על תחרות לציור גדול שנועד לעטר את חדר הישיבות החדש של לשכת הצירים. הוצעו שלושה נושאים, וקור בחר בציור "מירבו ניצב מול דרו-ברזה באספת המעמדות של 1789". הסקיצה שלו דורגה במקום השני, אך מכיוון שלא היה מרוצה מההחלטה, הוא החליט לבצע את הציור בכל זאת והציג אותו בסלון של 1833. כיום ניתן לראות את היצירה במוזיאון לאמנויות יפות ברואן. למרות ההפסד בתחרות, זכה קור במספר הזמנות ציבוריות גדולות, בהן דמויות לעיטור "הוטל דה ויל" (בית העירייה) בשנת 1841, וכן ציורים לכיפת קתדרלת איסק הקדוש בסנקט פטרבורג (1850). עם זאת, חלק ניכר מעבודתו הוקדש לציור דיוקנאות.

קור שאף לשוב לעיר הולדתו, ולכן בשנת 1853 קיבל את תפקיד האוצר של "מוזיאון רואן" והחל מיד בפרויקט לשיפוץ אולמות המוזיאון.

הוא נפטר ממחלה כרונית לא מזוהה בפריז, בעת שקיבל טיפול רפואי. גופתו הובאה לרואן ונקברה בבית הקברות המונומנטלי בעיר. במהלך חייו זכה להוקרה רבה, ובשנת 1838 הוענק לו "עיטור לגיון הכבוד".