ז'וזף-פייר הוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ז'וזף-פייר הוט
Joseph-Pierre Hoet
ז'וזף-פייר הוט
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 בינואר 1899
אנטוורפן, בלגיה
פטירה 9 בפברואר 1968 (בגיל 69)
קורבק-לו
ענף מדעי אנדוקרינולוגיה ומחלות מטבוליות
עיסוק חקר הסוכרת
מקום לימודים אוניברסיטת לוון
המכון הלאומי למחקרים רפואיים בלונדון ‏ המכון רוקפלר בארצות הברית
אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה
מנחה לדוקטורט מוריו: הנרי דייל ואחרים
מוסדות אוניברסיטת לוון
פרסים והוקרה חבר באקדמיה המלכותית הבלגית לרפואה
צאצאים ז'וזף-ז'ול הוט, רופא וחוקר
תרומות עיקריות
חקר הסוכרת, תיאור התסמונת הוט-אבאזה

ז'וזף-פייר הוּטצרפתית: Joseph-Pierre Hoet, שם המשפחה נהגה בפלמית, ‏ 21 בינואר 1899 אנטוורפן - 9 בפברואר 1968 קורבק-לו) היה רופא פנימי בלגי, אנדוקרינולוג ודיאבטולוג. כיהן כפרופסור לקליניקה רפואית באוניברסיטה הקתולית של לוון והיה חבר באקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה. ז'.פ. הוט נמנה עם מייסדי החקר המודרני של הסכרת בבלגיה, וייסד את האיגוד הבלגי לסכרת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'וזף-פייר הוט נולד באנטוורפן, בשנת 1899, במשפחה פלמית. אביו היה אחד הרוקחים הידועים בעיר. אחרי לימודי תיכון במכללת נוטר דאם, הוט למד רפואה באוניברסיטת לוון וסיים עם תואר רופא ביולי 1923. בעת לימודי הרפואה התוודע למחקר הרפואי במעבדת הפרמקולוגיה של מאני איד ובמעבדת הביוכימיה של פרנאן מלאנגרו.[1] בעזרת מלגות שזכה בהן תוך הצטיינות בתחרות, השתלם בהמשך באנגליה במכון הלאומי למחקרים רפואיים בלונדון (1926-1925), תחת הדרכתו של סר הנרי דייל, ובמכון רוקפלר בארצות הברית (1926-1925). הוא עשה היכרות בלונדון עם בסט, ממגלי הטיפול באינסולין בטורונטו.[1] ביוני 1926 סיים דוקטורט במדעים באוניברסיטת קיימברידג' עם עבודה שסקרה את מנגנוני הפעולה של האינסולין.[1] The fate of the sugar disapeearance under the action of insulin בשובו ללוון התמנה למנהל קליניקה בבית החולים סן פייר. החל משנת 1928 היה לפרופסור בשפה הפלמית באוניברסיטת לוון, קודם לתראפויטיקה רפואית (1934-1928) (במקביל לקורסים בצרפתית של מאני איד), אחר כך לרפואה פנימית (1948-1934- במקביל לקורסים בצרפתית של פול לאמבן) והחל משנת 1948 לקליניקה רפואית. בשנת 1948 כיהן כדקאן של הפקולטה לרפואה בלוון.

בשנים 1926–1944 ניהל מעבדת מחקר לפתולוגיה כללית שבה השתלמו חוקרים רבים. בשנת 1933 פרסם מחקר על חשיבות הליקוי של בלוטת המגן במחלת סימונדס. בימי מלחמת העולם השנייה תחת הכיבוש הנאצי עשה מאמצים רבים כדי להשיג לחולים בבלגיה אספקה באינסולין שיובא מהולנד וארצות הברית בחסות הצלב האדום הבינלאומי. באותה תקופה הופקד עליו תפקיד במבצעי רפטריאציה של הצלב האדום.[2] בתום המלחמה הקים הוט איגוד להגנת האינטרסים של חולי סוכרת ועמד בראשו.

הוט היה נשוי למרגריט לבית אווה (Havet), בתו של מורו להיסטולוגיה באוניברסיטה.

החל מתחילת שנות ה-1950 עיקר מחקריו התמקדו בהשלכות הסכרת של האמהות על תחלואה של הילודים. בנו של הוט, ז'וזף-ז'ול הוט, שהיה כמו אביו בוגר ואחר כך פרופסור של אוניברסיטת לוון, חקר גם הוא את מחלת הסכרת, לרבות הקשר שלה להריון וללידה. השתתף בהקמה בשנת 1949 של הפדרציה הבינלאומית לסכרת שמושבה בבריסל. החל מ-1961 נבחר ליושב ראש לשם כבוד של ארגון זה. בשנת 1945 היה מעורב במחקרים על הגורם Rh. ב-1952 דיווח בטורונטו יחד עם שותפיו, בראסר ודה מייר, על חשיבות בדיקת הסוכר בשתן ועל השלכות הגליקוזוריה בהריון.

תסמונת הוט-אבאזה או תסמונת יאנג (Hoet-Abaza Syndrome)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של הוט ועל שמו של הרופא הצרפתי יליד רומניה (1909) אלפונס אבאזה נקראת תסמונת הוט-אבאזה. זו תסמונת המתאפיינת בהשמנה מהירה, חמורה וחולפת של הנשים בזמן ההריון ובמיוחד אחרי לידה (נודעה גם כתסמונת יאנג). השמנה זו היא דמוית קושינג ועלולה לחזור עם כל הריון ולפעמים עלולה להתקבע. הילדים הנולדים במקרים אלה יש להם משקל עודף בהרבה מהרגיל ומאוחר יותר עלולים ללקות בסכרת. חלקם נולדים מתים. התסמונת תוארה במאמרים של אבאזה ושל הוט בשנים 1953 ו-1954. בעוד אבאזה ייחס אותה להפרשה מוגברת של הורמון הגדילה, הוט סבר שהיא נגרמת על ידי ליקוי בקליפת בלוטת יותרת הכליה [3] [4] [5]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1957 - חבר באקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה (מ־1938 - חבר מתכתב)
  • יושב ראש לשם כבוד של הפדרציה הבינלאומית לסכרת
  • עיטור המסדר לאופולד בדרגת קצין גדול
  • הצלב האזרחי של בלגיה, דרגה א
  • עיטור מסדר הכתר של בלגיה, בדרגת קצין בכיר
  • 1964 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת טורונטו ומדליית בנטינג של האיגוד האמריקאי לסכרת.
  • 1965 - נבחר כיושב ראש ראשון של האיגוד האירופי לחקר הסכרת]

הוט פרסם 265 פרסומים מדעיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Thomas Lathrop Stedman - Sue Bartolucci, Pat Forbis Stedman's Medical Eponyms' second edition, Lippincott, Williams & Wilkins, Baltimore, Maryland 2005 p.1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אתר אוניברסיטת לוון
  2. ^ 1968 A.M.Dalcq
  3. ^ הלקסיקון של האקדמיה הצרפתית לרפואה 2016 ברשת ע' 18
  4. ^ Stedman's Medical Eponyms 2005 p.1
  5. ^ בלקסיקון של האקדמיה הצרפתית לרפואה שם התסמונת נקשר במאמר משנת 1954 של ז'וזף-פייר הוט, בעוד שב"לקסיקון האפונימים הרפואיים של סטדמן" נקשר בשמו של בנו, ז'וזף -ז'ול הוט