ז'וליאן גרין

ז'וליאן גרין
Julien Green

לידה	6 בספטמבר 1900 הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת
פטירה	13 באוגוסט 1998 (בגיל 97) הרובע השביעי של פריז, צרפת
שם לידה	Julian Hartridge Green
מדינה	ארצות הברית, צרפת
שם עט	David Irland, Théophile Delaporte
מקום לימודים	אוניברסיטת וירג'יניה
שפות היצירה	אנגלית אמריקאית, צרפתית, גרמנית
יצירות בולטות	The Distant Lands, לויתן, Mont-Cinère, To Leave Before Dawn, Adrienne Mesurat
פרסים והוקרה	פרס הנסיך פייר (1951) Northcliffe Prize (1928) Paul Flat Prize (1928) פרס הספרות הגדול של האקדמיה הצרפתית (1970) Grand prix national des Lettres
חתימה

ז'וליאן גרין (Julien Green;‏ 6 בספטמבר 1900 - 13 באוגוסט 1998), סופר אמריקני שכתב בעיקר בצרפתית.

ביוגרפיה

הוא נולד בפריז להורים אמריקנים. אמו הייתה מצאצאיו של ג'וליאן הארטרידג' שהיה ציר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית במדינת ג'ורג'יה, ואביו היה בנקאי שעבד בפריז. ב-1916, אחרי מות אמו שהייתה פרוטסטנטית, המיר את דתו לקתולי לבקשת אחיותיו ואביו. ב-1917 התנדב לשירות האמבולנסים האמריקני במלחמת העולם הראשונה, אך נאלץ לעזוב את תפקידו זה אחרי שהתברר כי היה בן 17 שנה בלבד. ב-1918 שירת בצלב האדום האמריקני שישה חודשים ואחר כך בחיל התותחנים הצרפתי בדרגת סגן משנה עד 1919. הוא למד באוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית (1919–1922) ושם כתב את ספרו הראשון באנגלית.

עם סיום לימודיו שב לצרפת והחל בקריירה ספרותית בלשון הצרפתית שנמשכה עד 1940, כאשר חזר לארצות הברית בעקבות מפלת צרפת במלחמת העולם השנייה ב-1942 גויס לצבא האמריקני ונשלח לניו יורק כדי לשרת במשרד האינפורמציה המלחמתית של ארצות הברית. במשך כשנה שימש כשדרן ברדיו "קול אמריקה" ושיתף פעולה עם אנדרה ברטון ועם יול ברינר בשידורים יומיים לצרפת הכבושה. עם סיום המלחמה שב מיד לצרפת והמשיך בקריירה הספרותית שלו.

ב-1970 קיבל את הפרס הגדול לספרות מטעם האקדמיה הצרפתית, וב-1971 נבחר לחבר אקדמיה זו. בכך היה החבר הראשון של האקדמיה הצרפתית שלא החזיק באזרחות צרפתית. ב-1972, נשיא צרפת, ז'ורז' פומפידו הציע לו אזרחות צרפתית אך הוא סירב והעדיף להישאר אזרח אמריקני.

ב-1990 ביקר בעיר קלגנפורט שבאוסטריה והתפעל מן הפסל של מריה, אם ישו שניצב בכנסייה של עיר זו. ב-1994 אימץ לעצמו כבן את הסופר והמחזאי הצרפתי אריק ז'ורדאן שהיה הומוסקסואל. ז'וליאן גרין עצמו גם הוא היה הומוסקסואל, כפי שהוא מגלה בספריו.

ז'וליאן גרין מת בפריז ב-1998 ועל פי צוואתו נקבר באוסטריה בכנסיית קלגנפורט.

יצירתו

הרומנים והנובלות של ז'וליאן גרין עוסקים בעיקר ביחסי מין, בהומוסקסואליות, באמונתו הדתית ובשאלת ההבחנה בין הטוב והרע. הרומן הראשון החשוב שלו "אדריין מזוראט" (1927) עובד לקולנוע ב-1953. ב-1929 הופיע הרומן לויתן שגם הוא עובד לסרט קולנוע (1962). אף שהיה הומוסקסואל, הוא כתב אודות יחסי מין בין גברים ונשים כפי שמשתקף, בין היתר, בנובלה הסוריאליסטית "חצות לילה" (1936) המתארת את התעוררותה המינית של נערה מתבגרת.

ז'וליאן גרין כתב כחמישים ספרים ובהם רומנים ונובלות רבים, 18 ספרי יומן, 4 ספרי אוטוביוגרפיה 4 מחזות, מסה ופואמה בפרוזה.

ב-1987 פרסם את הרומן "ארצות רחוקות" שהיה הספר הראשון מתוך הטרילוגיה "דיקסי" (כינויה של הקונפדרציה של מדינות הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית). ב-1989 הופיע הרומן השני של טרילוגיה זו "כוכבי הדרום", ואילו ב-1994 הופיע הרומן "דיקסי". ז'וליאן גרין אפיין את עצמו כ"בן הדרום" - אפיון אשר ירש מאמו.

ז'וליאן גרין נודע בצרפת לא בשל הרומנים והנובלות, אלא בעיקר בשל יומניו שהתפרסמו ב-18 כרכים (1936–2006). יומנים אלה כוללים תיעוד של חייו הספרותיים והדתיים, ומציגים את חיי האמנות והספרות בפריז החל ב-1928 עד מותו. שני היומנים האחרונים הופיעו אחרי מותו (2001 ו-2006).

רשימת יומניו

• "השנים הקלות" (1928 - 1934) 1936
• "הימים היפים האחרונים" (1935 - 1939) 1939
• "בפני דלתות אפלות" (1940 - 1943) 1946
• "בעין הסערה" (1943 - 1945) 1949
• "השיבה" (1946 - 1950 ) 1951
• "הראי הפנימי" (1950 - 1954) 1955
• "ימים יפים" (1955 - 1958) 1958
• "תולעים סמויות" (1958 - 1967) 1967
• "מה שנשאר" (1967 - 1972) 1972
• "בקבוק צף על פני הים" (1972 - 1976) 1976
• "האדמה כה יפה" (1976 - 1978) 1982
• "אורו של עולם" (1978 - 1981) 1983
• "קשת בשמים" (1981 - 1984) 1988
• "המהגרים" (1984 - 1990) 1990
• "העתיד אינו שייך לאיש" (1990 - 1992) 1993
• "מדוע אני מי שאני?" (1993 - 1996) 1996
• "קדימה אל תחתית הקברים" (1996 - 1997) 2001
• "אל מול הערב הגדול" (1997 - 1998) 2006

לקריאה נוספת

• Dayton Kohler, "Julian Green: Modern Gothic", The Sewanee Review 40(2), April-June 1932, pp. 139-148.
• John M. Dunaway, "The Motive of Self-Discovery in Julien Green", South Atlantic Bulletin 42(2), May 1977, pp. 85-93.
• Anthony H. Newbury, Julien Green : Religion and Sensuality, Rodopi, 1986.
• Michael O'Dwyer, Georgia History in Fiction: The Quest for Identity in the Civil War Novels of Julien Green, Georgia Historical Society, 1998.
• Kathryn Eberle Wildgen, Julien Green: The Great Themes, Summa Publications, 1993.
• Michael O'Dwyer, Julien Green: a critical study, Four Courts Press, 1997.

קישורים חיצוניים

• Julien Green (1900-1998), באתר אנציקלופדיית ג'ורג'יה החדשה (באנגלית)
• ז'וליאן גרין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ז'וליאן גרין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ז'וליאן גרין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ז'ולין גרין (1900-1998), דף שער בספרייה הלאומית