ז'ולי אליקס דה לה פיי
| לידה |
14 בדצמבר 1748 בריסל, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1804 (בגיל 56) סטוקהולם, שוודיה |
| מדינה |
 צרפת |
  | |
לאון-ז'ולי אליקס דה לה פיי (בצרפתית: Léonne-Julie Alix de la Fay, שנודעה גם בשמות יוליאנה בורנונביל ומאדאם אליקס, 14 בדצמבר 1748 - 14 במרץ 1826) הייתה רקדנית בלט ומדריכת ריקוד צרפתייה. היא מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות הבלט המלכותי השוודי. היא הייתה אחותו של רקדן הבלט המפורסם אנטואן בורנונביל ודודתו של אוגוסט בורנונביל.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה כלאון-ז'ולי בורנונביל בבריסל, אז ארצות השפלה ההבסבורגיות, ב-12 בדצמבר 1748, בת לשחקנים הצרפתים לואי-אמאבל בורנונביל וז'אן אברר, חברים בלהקת התיאטרון של שארל-סימון פאבאר.
בעונת 1760-1759 נלוותה אל הוריה לליון בלהקת התיאטרון הנודד של ז'אן-ז'ורז' נובר והופיעה לראשונה ב"לה שאקון" של ז'אן דיפרה בווינה, בשנת 1765.
היא הופיעה בתיאטרון מריאינסקי בסנקט פטרבורג בהנהלת גספארו אנג'וליני, ובקאסל בשנים 1781-1772.
בשנת 1782 הגיעה לשוודיה, שם הצטרפה לבלט המלכותי השוודי בסטוקהולם. ב-1783 התמנתה לפרימה בלרינה. ב-8 בפברואר של אותה שנה נישאה לקלוד אליקס דה לה פיי, רופא השיניים הצרפתי של סופיה מגדלנה, נסיכת דנמרק. בניגוד לרקדניות רבות בנות זמנה שנישאו לגברים בעלי מקצוע שונה משלהן, המשיכה לאון-ז'ולי לרקוד גם לאחר נישואיה. היא נודעה ברבים כ"מאדאם אליקס".
היא הופיעה בפעם האחרונה ב-1798, באופרה "קורה ואלונזו", ופרשה לגמלאות עם קצבה עד סוף חייה, בתנאי שתמשיך לעבוד כמדריכת ריקוד. היא עסקה בכך במשך שנים בלאו הכי, כשהדריכה תלמידים לבצע בלט פנטומימה בדרך דומה לזו של אן מארי מילאן דֶגִיוֹן, שלימדה סטודנטים להציג משחקי ילדים, ודה לה פיי המשיכה כמובטח בהדרכה לאחר פרישתה.