ז'ול רומן

ז'ול רומן
Jules Romains

צילום מאת הצלם ואן וכטן בשנת 1936
לידה	26 באוגוסט 1885 סן ז'וליאן-שאפטיי, מחוז לואר עילי, צרפת (הרפובליקה הצרפתית השלישית)
פטירה	14 באוגוסט 1972 (בגיל 86) פריז, צרפת, (הרפובליקה הצרפתית החמישית)
שם לידה	Louis Henri Jean Farigoule
מדינה	צרפת
מקום קבורה	פר לשז
מקום לימודים	תיכון קונדורסה, אקול נורמל סופרייר
שפות היצירה	צרפתית
זרם ספרותי	אונאנימיזם
יצירות בולטות	אנשים של רצון טוב, קנוק או ניצחון הרפואה
בן או בת זוג	גבריאל רומן לבית גאפה (1912–העשור של 1930) ליז רומן לבית דרייפוס (1936–1972)
פרסים והוקרה	מדליית זהב של החברה לעידוד הקדמה מפקד במסדר הדקל האקדמי קצין גבוה בלגיון הכבוד קונקור ז'נרל פרס הרומן הפופוליסטי מפקד מסדר האמנויות והספרות האקדמיה הצרפתית בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה

ז'ול רומן, בשמו האמיתי - לואי אַנרִי ז'אן פאריגוּל (בצרפתית: Jules Romains ובהתאמה - Louis Henri Jean Farigoule, ‏ 26 באוגוסט 1885 סן-ז'וליאן -שאפטיי - 14 באוגוסט 1972 פריז) היה סופר, משורר, פובליציסט, מחזאי ומסאי, צרפתי., חבר באקדמיה הצרפתית (החל מ-1947) רומן היה בוגר האקול נורמל סופרייר בתחום הספרות והפילוסופיה. בימי לימודיו הוא הצטרף לחוג הספרותי המכונה Abbatie Creteil ("אבציית קרטיי" ) . מיסודם של שארל וידראק, ז'ורז' דיאמל ורנה ארקוס. הקבוצה זו כללה, בין היתר, גם את הצייר אלבר גלז ואת המוזיקאי אלבר דואיין. המניפסט של הקבוצה ושל האיגאולוגיה שבה היא דגלה - ה"אונאנימיזם" נכתב בשנת 1908 על ידי ז'ול רומן בכותרת "La vie unanime" ("החיים האונאנימיים") .הוא הכריז שהגיבור הספרותי הראשי צריך להיות הקהילה ונשמתה הקיבוצית וזו היא המכריעה את גורלות היחידים בה. בשנת 1923 נודע במחזה שלו "קנוק או ניצחון הרפואה" ובשנים 1932–1947 פרסם רומן את מחזור הרומנים האפיים "אנשים של רצון טוב" (Les Hommes de bonne volonté) ב-28 כרכים. בתקופת מלחמת העולם השנייה היגר רומן לארצות הברית ודיבר בשידורי רדיו בוסטון וקול אמריקה. ב-1941 התיישב במקסיקו, בה עמד בראש המכון הצרפתי של אמריקה הלטינית.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

ז'ול רומן נולד בשנת 1885 בשם לואי אנרי ז'אן פאריגול (Farigoule) בחוות סביו מצד אמו ביישוב שאפיז שבכפר סן ז'וליאן-שאפטיי, במחוז אוט לואר, שבו לימד אביו, אנרי פאריגול, בבית ספר יסודי. אמו מרי לבית רישייה הייתה ילידת סן-ז'וליאן-שאפטיי. האב נולד ביישוב קובלדור (Coubladour), בכפר לוד (Loudes) בסביבות פווי-אן-ולה, ואחרי שעברו לגור בפריז ב-1887 עבד כמורה בבית ספר עממי ברחוב ארמל בשכונת מונמארטר. לואי אנרי ז'אן היה בן יחיד. כתלמיד בפריז חזר ז'ול רומן חבקר בחופש הגדול במקומות הולדתו והם שימשו לרקע בכמה מספריו.

למד בתיכון קונדורסה ואחר כך באקול נורמל סופרייר ובשנת 1909 עבר מבחן ההסמכה להוראת פילוזסופיה. ניסויים שערך במסגרת הקורס לפיזיולוגיה ב אקול נורמל סופרייר, בתחום הראייה חוץ-רשתית פורסמו תחת שם הלידה שלו ב-1919. כשאימץ את שם העט "ז'ול רומן" פקד הסופר הצעיר את חבורת המנזר קרטיי ("קבוצת האבצייה") שנוסדה על ידי שארל וידראק וז'ורז' דיהאמיל, וכללה, בין היתר כם את הסופר רנה ארקוס, את הציירים שארל פיקאר לה דו ואלבר גלז והמוזיקאי אלבר דואיין. יחד עם חברי החוג גילה ז'ול רומן את כתבי הסופר ז'אן-פייר בריסה (Brisset) שאותו הכתירו כ"נסיך ההוגים". בימי מלחמת העולם הראשונה הצליח לחמוק מהלחימה תוך כדי שיבוצו בתפקיד של ג'ובניק רחוק מהחזית.

המשך פעילותו כמורה וסופר

הקריירה בהוראה הביאה אותו לברסט, אחר כך בשנים 1917–1919 לבית ספר תיכון בניס (כיום התיכון "מאסנה"), בו לימד פילוסופיה. ב-1927 חתם על עצומה שפורסמה ב-15 באפריל בכתב העת "ארופ" (Europe) ושמחתה נגד "החוק להאתרגנות כללית של האומה לזמני מלחמה" שלדעת החותמים (ביניהם לוסיין דקאב, לואי גיאו, אנרי פולאי, סוורין, וכן הצעירים רמון ארון וז'אן-פול סרטר פסל כל עצמאות אינטלקטואלית וחופש דעה. ב-1929 קנה רומן וילה כפרית - le manoir de la Grand Cour בסן-אוורטן, על יד טור:שם טיפל כרם שבו הפיק יין לבן, אותו הגיש בגאווה לאורחיו ולמבקרים מזדמנים. בווילה זאת נהג לבלות את ימי הקיץ ובה כתב חלק גדול מהרומן רחב-היריעה שלו "אנשי הרצון הטוב"

בשנים 1935–1939 היה רומן פעיל ב"ועד צרפת-גרמניה" שאותו ניהלו אוטו אבץ ופרנאן דה ברינון, ועשה זאת יותר מתוך אמונה פציפיסטית מאשר מתוך אידאולוגיה פוליטית מובהקת. הצטרף גם ל"ליגה הבינלאומית של לוחמי השלום".ב-1934 הוא פרסם את הספר "הזוג צרפת-גרמניה" שצרם בגישתו "יפת הנפש" והתמימה מול גרמניה הנאצית. מאמציו לכיוון התקרבות צרפתית-גרמנית זיכו אותו בקבלות פנים חמות אצל אישים נאצים. מחזותיו שוחקו בגרמניה וכתביו תורגמו לגרמנית.

ימי מלחמת העולם השנייה

בתקופת מלחמת העולם השנייה העדיף לצאת לגלות ארצות הברית, רחוק מהכיבוש הנאצי, הדומה לרבים באליטה האינטלקטואלית הצרפתית. דיבר אל הקהל הצרפתי בשידורי קול אמריקה ורדיו בוסטון, אחרי החל מ-1941 התתישב במקסיקו, בה השתתף עם פליטים צרפתים אחרים בהקמת המכון הצרפתי של אמריקה הלטינית במקסיקו סיטי.

בשובו לצרפת

אחרי שובו למולדת, ב-1946 נבחר לאקדמיה הצרפתית במושב 12 במקום אבל בונאר, ששיתף פעולה עם הנאצים וסולק שנה קודם בגין "פגיעה בכבוד האומה". בשנים 1953–1971 כתב בעיתון "ל'אורור" שנוהל על ידי רובר לזוריק. כתב את הפרסקה גדולת הממדים "אנשי רצון טוב", אפוס על שני ידידים, ז'אלה וז'רפניון, אחד סופר והשני - פוליטיקאי, שיריעתו משתרעת על תקופה של עשרים וחמש שנים.

ז'ול רומן נפטר בפריז בשנת 1972 בגיל 87 . הובא לקבורה בבית הקברות פר לשז, לצד מקום הקבורה של אשתו ליז שנפטרה מאוחר יותר ב-1997.

אונאנימיזם

ז'ול רומן הגה את המושג :אונאנימיזם" השקפה שהוא היה נציגה הראשי, והמשתקפת ברומן העיקרי שלו "אנשי רצון טוב" לפי השקפה זו הסופר צריך לתת ביטוי לחיים המוסכמים והקיבוציים של נשמת הקבוצות של בני אדם ותיאר את הפרט רק בהקשר של יחסיו החברתיים.

דעות שעוררו בקורת

הסופר אמה סזר ציטט במסתו "שיח על הקולוניאליזם" (1950) את הערותיו הפוגעניות של ז'ול רומן לגבי השחורים: "לא אאסור על הכושים והכושיות שלנו ללעוס גומי. אני רק שם לב... שתנועות אלה רק מביאות להבלטת הלסתות, והאסוציאציות המתעוררות קשורות יותר ליער האקואטוריאלי מאשר לתהלוכה של פאנאתנאיה... הגזע השחור לא יצר עדיין, ולא ייצר לעולם, מישהו כמו איינשטיין, סטרבינסקי, גרשווין"

פרסים ואותות הוקרה

• 1946 - חבר האקדמיה הצרפתית
• 1964 יקיר היישוב סן-אוורטן

מבחר יצירות

• 1908 La Vie unanime, שירים,
• 1911 Mort de quelqu’un, רומן,
• 1913 Les Copains, רומן,
• 1920 La Vision extra-rétinienne et le sens paroptique, מסה,
• 1923 Knock ou le Triomphe de la médecine, דרמה -קומדיה בשלוש מערכות
• 1923 Petit traité de versification, מסה, (יחד עם ז'.שנווייר)
• 1923 Monsieur le Trouhadec saisi par la débauche, רומן,
• 1922–29 Psyché, טרילוגיית רומנים (Lucienne – Le Dieu des corps – Quand le navire...),
• 1926 Le Dictateur, דרמה,
• 1934 Le couple France–Allemagne, מסה,
• 1946-1932 Les Hommes de bonne volonté, מחזור רומנים ב-28 בכרכים
• 1957 Une femme singulière, רומן,
• 1959 Mémoires de Madame Chauverel, רומן, 1959
• 1976 Cahiers, יומנים (פורסם אחרי המוות),
• 1928 Volpone- וולפונה - גרסה של עיבודו של שטפן צווייג לפי בן ג'ונסון

תסריטים

• 1923 - לסרט The Portrait (הדיוקן) בבימוי ז'אק פדר
• 1941 - לסרט Volpone (וולפונה) בבימוי מוריס טורנר

במדיה האמנותית אחרת

• סרטי קולנוע לפי יצירותיו:
• 1925 - Knock -מבוסס על המחזה Knock - בבימוי רנה ארוויל (Hervil)
• 1933 - Knock ou le Triomphe de la médecine (נוק או ניצחון הרפואה ) בבימוי רוז'ה גופייר, עם לואי ז'ובה
• 1936 - Donogoo Tonka דונוגו טונקה - לפי המחזה "דונוגו" - סרט גרמני בבימוי ריינהולד שינצל
• 1936 - Donogoo -סרט צרפתי מבוסס על המחזה "דונוגו", בבימוי ריינהולד שינצל ואנרי שומט
• 1951 - Knock מבוסס על המחזה "Knock" בבימוי גי לפראן
• 1965 - Les Copains - מבוסס על הרומן "החבר'ה" בבימוי איב רובר
• 2017 - Knock לפי המחזה "Knock" בבימוי לורן לוי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'ול רומן בוויקישיתוף

• ז'ול רומן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ז'ול רומן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• "L'itinéraire vellave de Jules Romains". Le Monde.fr (בצרפתית). 1971-06-12. נבדק ב-2023-01-13.

Robert Courtine - L' itineraire vellave de Jules Romains 12/6/1971 Le Monde