ז'וסטן גודאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'וסטן גודאר
Justin Godart
Justin Godart.jpg
לידה 26 בנובמבר 1871
הרובע השישי של ליון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1956 (בגיל 85)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות באנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, עורך דין, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד ראש עירייה, חבר האספה הלאומית הצרפתית, חבר האספה הלאומית הצרפתית, חבר האספה הלאומית הצרפתית, חבר האספה הלאומית הצרפתית, חבר האספה הלאומית הצרפתית, סנטור ברפובליקה הצרפתית השלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'וסטן גודארצרפתית: Justin Godart; ‏26 בנובמבר 1871, ליון - 1956, פריז) היה עורך דין, פוליטיקאי, ראש עיריית ליון, שר בממשלת צרפת וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1899 קיבל גודאר תואר דוקטור במשפטים. בשנת 1904 החל את הקריירה הפוליטית שלו כשנבחר לתפקיד סגן ראש העירייה בליון תחת ז'אן-ויקטור אוגניו (Jean-Victor Augagneur). משנת 1914 היה סגן נשיא האספה הלאומית של צרפת. הוא היה תת-שר המלחמה, ארגן את שירותי הבריאות בצבא צרפת בתקופת מלחמת העולם הראשונה ופעל לשיקום נכי המלחמה ונפגעיה. הוא היה ממייסדיהן של אגודות רבות, בהן האגודה לזכויות האדם בצרפת (אנ'), ובשנת 1918 ייסד את האגודה הצרפתית למלחמה בסרטן. הוא היה ממקימיו ומפעיליו הראשונים של ארגון העבודה הבינלאומי. בשנת 1920 השתתף בקונגרס הנשים בז'נבה והביע תמיכה בזכות בחירה לנשים[1].

בשנת 1926 נבחר גודאר לתפקיד סנאטור בסנאט הצרפתי מטעם מחוז רון. הוא היה שר העבודה בקואליציית השמאל בשנת 1924 תחת נשיאותו של אדואר אריו (Édouard Herriot) ושר הבריאות בשנת 1932[2], תחת נשיאותו של אריו[3].

לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, היה בין 80 הצירים שהצביעו נגד שינוי החוקה ומתן סמכויות נרחבות לפטן[4].

גודאר נמלט עם אשתו לואיז וילדיהם לפומייר (Pommiers) שבמחוז רון[5].

עם שחרור צרפת בספטמבר 1944 מונאה גודאר לראש עיריית ליון[6]. לאחר פרישתו היה גודאר פעיל ובעל תפקידים בארגוני רווחה רבים. בין היתר היה פעיל להגנת מהגרים[7], נשיא ארגון העבודה הבינלאומי, פעיל בצבא הישע ופעיל בשורת נושאים חברתיים נוספים.

ציונות והצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודאר היה מתומכי הציונות[8], נשיא אגודת "צרפת-פלסטין" שנוסדה בדצמבר 1925[9][10] ונשיא כבוד של הסניף הצרפתי של הקרן הקיימת לישראל[11]. בין השאר הוא היה פעיל למען התיישבות יהודית בסוריה שהייתה נתונה תחת מנדט צרפתי[12]. לאחר מאורעות תרפ"ט הוא הגיע בראש משלחת צרפתית לביקור בארץ ישראל[13]. בדרכו חזרה לצרפת, דרך מצרים[14], אמר שבמקומות שבהם יהודים וערבים עבדו יחד הגנו פועלים ערבים על היהודים. כן ציין שבארץ ישראל יש מקום לכולם ושאין להפריד בין היהודים לערבים[15][16]. בתגובה לפרסום הספר הלבן של פאספילד ביקר גודאר את בריטניה בחריפות וטען שיש להעביר את נסיגת בריטניה ממחויבותיה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג[17]. גודאר גם התנגד לתוכנית ליישב את יהודי אירופה במדגסקר[18]. ביוני 1940 נתמנה לנשיא אוז"ה[19].

בתקופת מלחמת העולם השנייה, גודאר ואשתו היו מעורבים בפעילות הרזיסטאנס ופעלו רבות להצלת יהודים מגירוש. גודאר יצר קשר אישי עם פקידי משטר וישי כדי להביא לשחרורם של כספים של הקק"ל, כספים בהם נעשה שימוש לשם הצלת יהודים. כאשר גדל הסיכון ולא התאפשר שימוש בחשבונות בנקים לצורך העברת הכספים ששימוש להצלת יהודים, לקח גודאר את הכספים וקבר אותם בחצר ביתו בפומייר.

בני הזוג גודאר שיכנו בביתם את ז'וזף פישר, נשיא הקק"ל בצרפת, ואת משפחתו, ועקב כך היו נתונים לחקירה ולמעקב. למרות זאת התערב גודאר באופן אישי, פנה לקסאבייה ולה וניסה למנוע החרמת רכושו של פישר בפריז. בני הזוג גודאר הסתירו בביתם עוד מספר יהודים, ואחת מהם אף שהתה בביתם עד השחרור.

בשנת 1951 שב גודאר וביקר בישראל[20].

בשנת 2003 הוכר גודאר על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'וסטן גודאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קונגרס הנשים, הצפירה, 10 ביוני 1920
  2. ^ גודאר ישב ראש במשתה לסוקולוב, הארץ, 12 ביוני 1932
  3. ^ הקבינט הצרפתי החדש, הארץ, 14 ביוני 1932
  4. ^ ההצבעה הגורלית בצרפת, הבוקר, 15 ביולי 1940
    על חורבות יהדות צרפת, דבר, 26 ביולי 1940
  5. ^ רוחות נירנברג בצרפת, דבר, 28 באוקטובר 1940
  6. ^ גודאר - יורשו של הריו, דבר, 18 בספטמבר 1944
  7. ^ לזכר הגבורה היהודית, קול העם, 24 במרץ 1947
  8. ^ כרוז התאחדות הציונים הצרפתים, דואר היום, 1 ביולי 1926
  9. ^ Le Comité " France-Palestine "et M. Doumergue, LE REVEIL JUIF
  10. ^ איינשטיין בפאריס הצרפתים והאוניברסיטה העברית, הארץ, 21 בינואר 1926
    כרך היובל של ספר הזהב, הצפירה, 30 בספטמבר 1927
  11. ^ הסינאטור גודאר, דואר היום, 2 במרץ 1932
    ז'בוטינסקי על הקרן הקיימת, הארץ, 21 במרץ 1932
  12. ^ להתיישבות יהודית בסוריה, דואר היום, 25 באוקטובר 1926
  13. ^ ז'וסטין גודאר בתל אביב, דואר היום, 7 באוקטובר 1929
  14. ^ ג'יסטין גודאר שב מא"י, דבר, 7 בנובמבר 1929
  15. ^ הסינאטור ז'וסטאן גודאר על עתידה של א"י, הארץ, 28 באוקטובר 1929
  16. ^ זו'סטן גודאר על מאורעות ארץ־ישראל, דואר היום, 5 בדצמבר 1929
  17. ^ הסינטור גוסטן גודארד על מדיניות בריטניה בא"י, דואר היום, 26 באוקטובר 1930
  18. ^ מאדאגאסקאריזם, דבר, 29 באוגוסט 1941
  19. ^ סנטור גוסטין גודאר ראש "אוזה", דבר, 10 ביוני 1940
  20. ^ יהודי של כבוד, הבוקר, 5 ביולי 1951
Yellow star Jude Jew.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.