ז'ורז' למטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'ורז' למטר
Georges Henri Joseph Édouard Lemaître
Belgique - Louvain-la-Neuve - Place des Sciences - Georges Lemaître - 04.jpg
לידה 17 ביולי 1894
שרלרואה, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1966 (בגיל 71)
לוון, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרופיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סיינט אדמונדס קולג', קיימברידג', המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת לוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט שארל דה לה ואלה פוסן, ארתור אדינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ז'ורז' למטר בסביבות שנת 1933
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ז'ורז' אנרי ז'וזף אדואר למטרצרפתית: Georges Henri Joseph Édouard Lemaître;‏ 17 ביולי 1894 - 20 ביוני 1966) היה אסטרופיזיקאי וכומר קתולי בלגי, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה הקתולית של לוון, שהיה הראשון להציע את תיאורית המפץ הגדול, לה הוא קרא היפותזת "האטום הקדמוני". כונה גם "האב למטר" ומאז 1960 "מוניסיניור למטר".

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטר נולד בשרלרואה, שם בית ספר תיכון ישועי. בגיל 17 עבר ללמוד הנדסה אזרחית באוניברסיטה הקתולית של לוון. לימודיו נקטעו ב-1914 בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, כששירת בצבא בלגיה כקצין תותחנים. על הפגנת אומץ ליבו, הוענק לו, בסופה, עיטור צלב המלחמה.

עם שחרורו החל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, ביחד עם לימודי כמורה. ב-1920 קיבל דוקטורט על "קירובים של פונקציות רבות משתנים ממשיים", בהדרכתו של שארל דה לה ואלה פוסן, וב-1923 הוסמך לכמורה. באותה שנה החל ללמוד אסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג', בהדרכתו של ארתור אדינגטון שלימד אותו קוסמולוגיה, אסטרונומיה ואנליזה נומרית. ב-1924 נסע לשנה אחת בקיימברידג', מסצ'וסטס, שם עבד עם הארלו שייפלי במצפה הכוכבים של מכללת הרווארד, והחל דוקטורט ב-MIT בנושא "השדה הגרוויטציוני בספירה זורמת של צפיפות אינווריאנטית אחידה לפי תורת היחסות" ("The gravitational field in a fluid sphere of uniform invariant density according to the theory of relativity"). הוא חזר ללוון ב-1925 וקיבל משרה חלקית כמרצה, כשבמקביל המשיך במחקר לדוקטורט ב-MIT. אחרי השלמת הדוקטורט ב-1927 התמנה לפרופסור בלוון.

התפשטות היקום והמפץ הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1927 פרסם בכתב עת מדעי בלגי את המאמר שהביא לו לאחר זמן הכרה בינלאומית: "יקום הומוגני בעל מסה קבועה ורדיוס גדל מסביר את המהירות הרדיאלית של ערפיליות חוץ-גלקטיות".[1] במאמר זה העלה לראשונה את רעיון התפשטות היקום לפי תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין וצירף חישוב מוערך של מה שאחר כך נקרא קבוע האבל. בלי קשר אליו, חישובים דומים נעשו כמה שנים לפני כן בברית המועצות על ידי הפיזיקאי אלכסנדר פרידמן, אולם למטר לא ידע עליהם - עד ששוחח עם איינשטיין לראשונה בכנס סולווה ב-1927. באותו זמן איינשטיין לא חשב שהיקום מתפשט, ואמר ללמטר על עבודתו: "חישוביך נכונים, אך הפיזיקה שלך איומה". לימים, השניים נפגשו עוד שלוש פעמים: בבריסל, ב-1932; בקליפורניה, ב-1933; ובפרינסטון, ב-1935.

בגלל שמאמרו של למטר התפרסם בצרפתית, בכתב עת בלגי שלא היה מוכר בקהיליה המדעית העולמית, הוא זכה לתשומת לב מועטה, עד שב-1930 פרסם ארתור אדינגטון ב"Monthly Notices of the Royal Astronomical Society" פרשנות למאמרו של למטר מ-1927, אותו כינה "פתרון מבריק לבעיות יוצאות הדופן של הקוסמולוגיה".[2] ב-1931 פורסם באותו כתב עת מאמרו המקורי של למטר - הפעם בתרגום לאנגלית,[3] ביחד עם תשובות להערותיו של אדינגטון.[4]

בעקבות כך הוזמן למטר להשתתף בלונדון בכינוס "האגודה הבריטית לקידום המדע" שהוקדש לקשר שבין היקום הפיזיקלי לרוחניות. שם לראשונה הוא הציג את רעיון התפשטות היקום מנקודה התחלתית, לה הוא קרא "האטום הקדמוני"; למטר תיאר את התאוריה שלו גם כ"ביצה קוסמית שהתפוצצה ברגע הבריאה". הוא פרסם דברים אלה גם במאמר ב"Nature".‏[5] ובכך למטר היה הראשון שהציע את מה שנקרא, לימים, תאוריית "המפץ הגדול" - כינוי שטבע ב-1940 פרד הויל, תוך כדי שניסה ללעוג לרעיון, לו הוא התנגד בחריפות.

איינשטיין, שהתנגד תחילה לרעיון התפשטות היקום, שינה דעתו, וב-1933 הוא השתתף ביחד עם למטר במסע הרצאות בקליפורניה. באחת מהן, בתום דבריו של למטר, קם איינשטיין ואמר: "זה ההסבר היפה והמספק ביותר לבריאה ששמעתי מעודי".[6]

המשך עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטר המשיך במחקריו בתחומי האסטרונומיה והקוסמולוגיה. בנוסף, שם עם השנים דגש יותר ויותר גדול על חישוב נומרי, והתעניין במחשבים ובתכנות. הוא היה הראשון שהכניס מחשב לאוניברסיטה שלו. אחד מתלמידיו אף טען שהוא היה מעורב בפיתוח של התמרת פורייה מהירה.[7]

נבחר כחבר באקדמיה האפיפיורית למדעים עם יסודה מחדש ב-1936 וב-1960 מונה לנשיאה, תפקיד בו כיהן עד מותו. ב-1953 היה הראשון לזכות במדליית אדינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' למטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Un Univers homogène de masse constante et de rayon croissant rendant compte de la vitesse radiale des nébuleuses extragalactiques", Annales de la Société Scientifique de Bruxelles, Vol.47, p. 49, April 1927
  2. ^ Eddington, A. S., "On the instability of Einstein's spherical world", Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 90, p.668-688, 05/1930
  3. ^ Lemaître, G., "A homogeneous Universe of constant mass and growing radius accounting for the radial velocity of extragalactic nebulae", Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 91, p.483 - 490, 03/1931
  4. ^ Lemaître, G., "Expansion of the universe, The expanding universe", Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 91, p.490-501, 03/1931
  5. ^ G. Lemaître, The Beginning of the World from the Point of View of Quantum Theory, Nature, Vol. 127 (1931), n. 3210, pp. 706. doi:10.1038/127706b0
  6. ^ Biography of Georges Lemaître. on MacTutor
  7. ^ ז'ורז' למטר, באתר האוניברסיטה הקתולית של לוון (באנגלית)