ז'יגמונד אדלר
 | |
| לידה |
17 באפריל 1901 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1982 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מידע כללי | |
| שם לידה |
Adler Zsigmond |
| מדינה |
הונגריה |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
אגרוף |
  | |
ז'יגמונד אדלר (בהונגרית: Adler Zsigmond; בודפשט, 17 באפריל 1901[1] – בודפשט, 12 בפברואר 1982) היה מתאגרף יהודי הונגרי, אלוף הונגריה פעמיים, מנהל הנבחרת; מאמנו של האלוף האולימפי לאסלו פאפ, הזוכה הראשון של פרס "מאמן אומן" באגרוף בהונגריה. כינויו היה "ז'יגה באצ'י" שפירושו "הדוד ז'יגה".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יגמונד אדלר נולד במשפחה יהודית כבנם של מרקוס יואל אדלר, אופה, ושל טרזיה קוהן (הגרסה ההונגרית לשם כהן) (1876–1937).[2] אביו הגיע להונגריה מגליציה מהעיר יאבורניק (Jawornik Ruski) אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ואמו נולדה בכפר פלשפאהוק (Felsőpáhok) במערב הונגריה (טרנסדנוביה).
קריירת ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1917 היה רשום במועדון TVE (אגודת התעמלות וסיף) ברובע 3 של בודפשט (אובודה), משנת 1925 היה מתאגרף של BTK (חוג מתרגלי הגוף של בודפשט). ב-1 ביוני 1924 הופיע במפגש הבינלאומי הראשון של נבחרת האגרוף ההונגרית בשם שאש (עיט) שהוא תרגום שמו הגרמני להונגרית. ב-1925 זכה בתואר אלוף הונגריה במשקל תרנגול קל (עד 52 ק"ג). באותה שנה, הוא היה חבר בנבחרת הונגריה באליפות אירופה הראשונה באגרוף בסטוקהולם. בשנים 1924 ו-1925 הופיע בנבחרת הונגריה בסך הכול ארבע פעמים. ב-1928 זכה באליפות הונגריה לקבוצות עם קבוצת BTK. הוא פרש באותה שנה.
קריירת מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמאמן, היה אדלר המצטיין ביותר בספורט האגרוף ההונגרי. לפעילותו הייתה השפעה על התפתחות הספורט בהונגריה במשך כמעט חצי מאה. גם כספורטאי פעיל הוא כבר קיבל על עצמו תפקיד מאמן באגודה שלו בשנת 1927. בשנים 1928 עד 1948 היה מאמן נבחרת האגרוף ההונגרית (עם ההפסקה המתבקשת בתקופת השואה בהונגריה), שהחלה את באליפויות אירופה ב-1930 וב-1934, וכן באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ובאולימפיאדת ברלין (1936). ב-1940 השיג תואר כמאמן מקצועי באגרוף במכללה לחינוך גופני. לאחר פירוק BTK, מ-1948 עד 1970 הוא היה המאמן של "ואשאש" (Vasas) ו"דוז'ה אויפשט" (Újpest Dózsa), ומ-1952 עד 1972 היה המאמן הראשי והקפטן הפדרלי של נבחרת הונגריה. תלמידו המצליח ביותר היה האלוף האולימפי שלוש פעמים לאסלו פאפ, שעל הכנתו הוא פיקח מ-1953 עד 1962. ב-1958 וב-1960 מונה לחבר במועצה ההונגרית לחינוך גופני וספורט (MTST). ב-1961, בנוסף לאימרה סאנטו, מיקשה בונדי ולאסלו סגפי, הוא היה הראשון בהונגריה שהשיג תואר מאמן מומחה באגרוף.
בשל התנגדותו לניהול הספורט ההונגרי, הוא לא קיבל אישור נסיעה למספר תחרויות בינלאומיות גדולות לכן לא עמד בראש נבחרת האגרוף ההונגרית באולימפיאדת טוקיו (1964) ובאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). הוא פרש לאחר לגמרי אולימפיאדת מינכן 1972. זכרו נשמר מאז 1984 על ידי "תחרות הזיכרון על שם אדלר ז'יגמונד".
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרגת ארד של מדליית ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1947)
- דרגת הכסף של הרפובליקה של הונגריה (1949)
- מדליית כסף של הרפובליקה העממית ההונגרית (1951)
- מדליית זהב של הרפובליקה העממית ההונגרית (1961)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דמותו מופיעה (ברמת האזכור) ברומן הפשע "בודפשט נואר" מאת הסופר ההונגרי וילמוש קונדור.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sportlexikon I. (A–K). (לקסיקון הספורט. 1985) ISBN 963-253-415-8
- Révai új lexikona I. (A – Baj) (הלקסיקון החדש של רוואי) ISBN 963-901-595-4
- Új magyar életrajzi lexikon I. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש) ISBN 963-547-414-8
- אישטוואן רמני דיינש: האם אנחנו מכירים אותם? הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי (Ex Libris Publishing House, בודפשט, 2000) ISBN 963-85530-3-0
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיבור קינצ'ס: ההיסטוריה של האגרוף ההונגרי (אתר איגוד האגרוף ההונגרי)
- קברו של ז'יגמונד אדלר (צילום)