ז'יגמונד ברודי
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1840 מישקולץ, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1906 (בגיל 65) הרובע החמישי של בודפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
| תפקיד |
Member of the House of Magnates (1896–1906) |
  | |
ז'יגמונד ברודי (בהונגרית: Bródy Zsigmond; מישקולץ, 15 בנובמבר 1840 – בודפשט, 6 בינואר 1906)[1] היה עיתונאי, עורך ומוציא לאור יהודי-הונגרי חבר הבית העליון של הפרלמנט ההונגרי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יגמונד ברודי נולד במשפחה יהודית כבנו של דניאל ברודי. בסיום לימודי התיכון בעיר הולדתו ובפשט, ז'יגמונד סיים לימודי משפטים באוניברסיטת פשט. הוא קיים את עצמו ממתן שיעורים פרטיים בתקופת לימודיו ובינתיים התחיל גם לכתוב, בעיקר למען הונגריזציה ושוויון אזרחי עבור היהודים. שיריו ומאמריו בעיתונים השונים שסומנו בשם "יהודי הונגרי" בשנת 1860 שימשו למטרה כפולה זו. בשנת 1860 עבד בעיתון האופנה לנשים "פשט" ובאותה שנה הקים את העיתון "פנוניה" בשפה הגרמנית יחד עם קארוי גרוס, שביקש להציג ספרות הונגרית ברחבי העולם. בתחילת 1861 כתב מטעם הקהילה היהודית של פשט, יחד עם אדולף טאטאי, שירי בית כנסת הונגריים שהולחנו על ידי החזן הראשי מור פרידמן. שמות המאמרים הפוליטיים והמאמרים של ספרות יפה שלו נפוצו בחוגים רחבים.
בתקופת האבסולוטיזם הוא נלחם רבות למען ניצחון העניין הלאומי ההונגרי. מאוחר יותר היה כתב בכמה עיתונים בווינה, ואחר כך היה כתב של עיתונים הונגריים ודיווח להם מווינה. בשובו לבודפשט, ערך את עיתון הבירה "משקפת" (Látcső) ב-1 ביוני 1864 עד 31 באוגוסט ואת היומון "עיתונות ההונגרית" (Magyar Sajtó) בשנת 1865. אחרי 1867 הוא היה העורך הראשי של הפשטי נפלו ובמקביל העורך של פסטר לויד. בשנת 1872 הוא הוזמן למשרד הפנים כמזכיר השר, אך כעבור שנה חזר לעיתונות. הוא פרסם לראשונה את ה"כרוניקה של השבוע" (1872) ואז הוביל את פסטר לויד כעורך ראשי במשך זמן מה לפני שמיקשה פלק השתלט עליו. הוא קנה את כתב העת Neues Pester Journal בשנת 1873, אך לא הופיע בשמו המלא רק בנובמבר 1879 כבעלים ועורך ראשי של העיתון. במהלך עריכתו, העיתון התפשט ללא תחרות ברחבי הארץ והפיץ רגשות הונגריים בקרב האוכלוסייה דוברת הגרמנית. כהוקרה על מעלותיו, מינה אותו המלך לחבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי בשנת 1896.
אשתו הייתה אדל שטרן, אותה נשא בפשט ב-15 באוגוסט 1867.[2] ברודי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עשרה שירים הונגריים. נכתב על ידי יהודי-הונגרי. פשט, 1860. (באופן אנונימי)
- לאספה הלאומית. שירים. (1861)
- נובלן. (1864)
- נאום לבוחרי פרנצווארוש. ( 1872)
- Traurige Tage. לייפציג, 1874
- שיריו, שכתב בגיל צעיר יותר, נאספו ופורסמו ככתב יד על ידי אחיו לאיוש ברודי (בודפשט, 1890)
פעילותו הפילנתרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחריצותו ובכישרונו עשה הון והיה אחד המו"לים הנדיבים ביותר. את עושרו הוציא על צדקה. ביום הולדתו החמישים העניק כמאה אלף פורינט למטרות עיתונות: הוא העניק עשרים אלף פורינט לאקדמיה ההונגרית למדעים, הגדיל את קרן הפנסיה של כותבי העיתונים בעשרים אלף פורינט, וחילק שלושים אלף פורינט בין עובדי המערכת שלו, של ההוצאה לאור וצוות הדפוס. לכך נוספו בשנת 1892 וב-1893 קרנות גדולות חדשות. כדי לנציח את שם אשתו, אדל ברודי, הקים בית חולים לילדים בבירה בשנת 1897 בתרומה שלשש מאות אלף קרונות, שנוהל על ידי הקהילה היהודית של פשט. כל הקריירה שלו לוותה ברעיון לתמוך בספרות ולהקל על העוני.
בתרומתו ייסד את פרס ברודי של האקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1890. הרבית של קרן עשרים אלף הכתרים הוענקה לאחת היצירות העיתונאיות המצטיינות אחת לשלוש שנים; בהיעדר יצירה כזו, הוענק הפרס לפובליציסט שזכה בהוקרה על עבודתו העיתונאית. הפרס הוענק לראשונה לפרנץ פולסקי (1894), הבא לרוזן דיולה אנדראשי ג'וניור (1897) והשלישי לבנדק ינצ'ו (1900).[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929.עורך פטר אויווארי. ז'יגמונד ברודי
- הלקסיקון הגדול של פאלאס
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
- ינה פינטר : תולדות הספרות ההונגרית: שיטתיות מדעית בודפשט, 1930–1941; כרך 6. ספרות רטרוספקטיבית / גרמנית בהונגריה במאה ה-19
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 14/1906. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzési a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 157/1867. folyószáma alatt".
- ^ Pintér Jenő i. m. 7. kötet. Bevezetés / Irodalmi társaságok c. alfejezet.