ז'ליקו אובראדוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ז'ליקו אוברדוביץ')
ז'ליקו אובראדוביץ'
Жељко”Robija”Обрадовић
אובראדוביץ' עם פנרבחצ'ה, 2017
אובראדוביץ' עם פנרבחצ'ה, 2017
לידה 9 במרץ 1960 (בן 64)
צ'אצ'אק, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה רכז
גובה 1.84 מטרים
קבוצות כשחקן
1980–1986
1986–1991
בוראץ צ'אצ'אק
פרטיזן בלגרד
הישגים כשחקן
קבוצות כמאמן
1991–1993
1993–1994
1994–1997
1995
1996–2000
1997–1999
2004–2005
1999–2012
2013–2020
2021–
פרטיזן בלגרד
חובנטוד בדאלונה
ריאל מדריד
יוגוסלביה (ע. מאמן)
יוגוסלביה
בנטון טרוויזו
סרביה ומונטנגרו
פנאתינאיקוס
פנרבחצ'ה
פרטיזן בלגרד
הישגים כמאמן
מאזן מדליות
כשחקן
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור נבחרת יוגוסלביה בכדורסל יוגוסלביה
כסףסיאול 1988כדורסל גברים
אליפות העולם בכדורסל
מתחרה עבור נבחרת יוגוסלביה בכדורסל יוגוסלביה
זהבארגנטינה 1990כדורסל גברים
כמאמן
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור נבחרת סרביה ומונטנגרו בכדורסל סרביה ומונטנגרו
כסףאטלנטה 1996כדורסל גברים
אליפות העולם בכדורסל
מתחרה עבור נבחרת סרביה ומונטנגרו בכדורסל סרביה ומונטנגרו
זהביוון 1998כדורסל גברים
אליפות אירופה בכדורסל
מתחרה עבור נבחרת סרביה ומונטנגרו בכדורסל סרביה ומונטנגרו
זהבספרד 1997כדורסל גברים
ארדצרפת 1999כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'לימיר (ז'ליקו) אובראדוביץ' (Željko Obradović; בסרבית: Жељко Обрадовић; נולד ב-9 במרץ 1960 בצ'אצ'אק) הוא כדורסלן-עבר ומאמן כדורסל בהווה. מאמן את קבוצת פרטיזן בלגרד. זכה כמאמן 9 פעמים באליפות אירופה לקבוצות על גלגוליה השונים, פעם אחת באליפות העולם ופעם נוספת באליפות אירופה עם נבחרת יוגוסלביה בכדורסל. אובראדוביץ' הוא המאמן המעוטר ביותר בכדורסל האירופי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שגדל בבוראץ צ'אצ'אק, אובראדוביץ' הצטרף לפרטיזן בלגרד בגיל 26 כרכז וכבר בעונתו הראשונה הוביל את הקבוצה לאליפות המדינה יחד עם שחקנים כגון ולאדה דיבאץ ואחרים. שנה מאוחר יותר העפיל עם הקבוצה לפיינל פור גביע אירופה לאלופות והפסיד בחצי הגמר למכבי תל אביב.

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת האימון של אובראדוביץ' החלה מיד עם פרישתו מכדורסל. כבר בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה זכה עם פרטיזן בדאבל היוגוסלבי ובגביע אירופה בכדורסל, אך בעונה השנייה נושלה פרטיזן מכל תאריה.

ב-1993 עבר לחובנטוד בדאלונה הספרדית. לאחר זכייתה המפתיעה בפיינל פור הליגה האירופית 1994, שנערך בהיכל הספורט יד אליהו, עבר אובראדוביץ' לאמן בריאל מדריד. ב-1995 זכה באליפות אירופה שנייה ברציפות, אך לא הצליח לשחזר את ההישגים בהמשך. ריאל נחלשה, ובשנת 1997 נאלצה להתמודד במפעל משני, גביע ספורטה, בו זכתה.

בסיום אותה עונה עבר אובראדוביץ' לבנטון טרוויזו האיטלקית, עימה זכה בגביע ספורטה ב-1999.

אובראדוביץ' חזר לצמרת האירופית כשחתם בפנאתינאיקוס היוונית, אותה אימן ברציפות עד 2012. תחת שרביטו זכתה פנאתינאיקוס בכל אליפויות יוון שנערכו מאז, למעט ב-2002 ו-2012. בשנת 2000 חזר לאחר היעדרות של חמש שנים לגמר אליפות אירופה ולזכייה, כאשר קבוצתו גברה על מכבי תל אביב. ב-2001 הפסידו אובראדוביץ' ופנאתינאיקוס למכבי בגמר הסופרוליג, וב-2002, עם איחוד מפעלי הכדורסל באירופה, זכה אובראדוביץ' באליפות היורוליג לאחר ניצחון בגמר על קינדר בולוניה. חמש שנים חלפו עד לזכייתו השישית של אובראדוביץ' באליפות היורוליג, בפיינל פור היורוליג שנערך באתונה ב-2007 לאחר שקבוצתו גברה במשחק הגמר על צסק"א מוסקבה. בפיינל פור 2009 בברלין הוביל את פנאתינאיקוס לגביע יורוליג נוסף, לאחר שקבוצתו גברה במשחק הגמר על צסק"א מוסקבה. ב-2011, בפיינל פור שנערך בברצלונה, הוביל אובראדוביץ' את המועדון היווני לעוד אליפות אירופה, לאחר ניצחון בגמר על מכבי תל אביב.

בין השנים 1996–2000 אימן גם את נבחרת סרביה ומונטנגרו בכדורסל, עימה זכה במדליית הכסף בטורניר הכדורסל האולימפי באטלנטה (1996), באליפות אירופה בשנת אליפות אירופה בכדורסל 1997 ובאליפות העולם בשנת 1998. ביוני 2012 הודיע כי לא יאמן את פנאתינאיקוס בעונה הבאה, וביולי 2013 חתם בפנרבחצ'ה אולקר לשנתיים, בהן הוביל את הקבוצה לאליפות ליגת העל הטורקית ולתואר גביע הנשיא הטורקי בעונתו הראשונה, ובעונתו השנייה לפיינל פור היורוליג. אחרי אלו הוארך חוזהו בשנתיים נוספות, וב-2016 הוארכו חוזהו עד 2020. בעונת 2015/2016 הוביל את פנרבחצ'ה לגמר אירופי ולדאבל מקומי. במאי 2017, בפיינל פור שנערך באיסטנבול, טורקיה, עשה אובראדוביץ' היסטוריה והביא לפנרבחצ'ה את גביע היורוליג הראשון בתולדותיה ובתולדות הכדורסל הטורקי בכלל, והתשיעי שלו בקריירת האימון, כאשר הוביל את קבוצתו לניצחון בגמר על אולימפיאקוס.

ביוני 2021 חזר לאחר 28 שנה לפרטיזן בלגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]