זאב גלוסקין

זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוסקין נולד בסלוצק שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה), בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, למשפחת רבנים מהעיר הלוסק. התחנך כרגיל ב"חדר", ואחר כך, בהנחיית אביו אליעזר, ששהה מרבית ימי השנה בעיר קניגסברג לשם מסחר ונחשף להשכלה, למד עברית ולימודים כלליים אצל מורים פרטיים. בגיל 13 החל ללמוד בבית הספר המחוזי. לאחר שסיים את לימודיו נסע עם אביו לקניגסברג, שם השתלם במלאכת המסחר ובשפות זרות. בגיל 21 מת אביו, וגלוסקין נסע בשנת תר"מ מערבה לעיר ורשה לעבוד בבית מסחר גדול. שם נתוודע לחוג משכילי ורשה, והתיידד בפרט עם הסופר והעסקן ש"פ רבינוביץ (שפ"ר), ובהשפעתו נחשף לפעילות הציונית של "חובבי ציון" ולקח חלק בפעילותם. כשנוסדה אגודת "בני משה" בשנת 1889, היה גלוסקין ממייסדי הלשכה הוורשאית שלה. היה ממייסדי הוצאת אחיאסף.

בשנת 1905 עלה לארץ ישראל. בארץ היה ממייסדי חברת "כרמל", אשר הוקמה במימון הברון רוטשילד בשנת 1896, למטרת שיווק מוצרי היין של המושבות העבריות שהוקמו בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה, והיה למנהלה הראשון. בהמשך נבחר ליושב ראש "אגודת הכורמים". מיוזמותיו הנוספות יחד עם חברים נוספים: "חברת "מנוחה ונחלה", אשר ייסדה את המושבה רחובות, "הכנסייה הגדולה" שהתקיימה בזכרון יעקב, וחברת "גאולה" לרכישת קרקעות בארץ ישראל, שבשנים 1925–1946 כיהן כמנהלה. כמו כן, נבחר כציר למספר קונגרסים ציוניים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצא מהארץ למצרים והיה שותף להקמת הגדודים העבריים.

באמצע שנות ה-30 תרם גלוסקין לעיריית תל אביב את ביתו ברח' מונטיפיורי 8, כדי שישמש את ספריית שער ציון^[1] (הבניין נהרס ביחד עם גימנסיה הרצליה^[2]). נבחר כאזרח כבוד בראשון לציון ובתל אביב.

בשנת 1946 פרסם את זיכרונותיו.

זאב גלוסקין נפטר באביב 1949, בגיל 89. נקבר בבית הקברות טרומפלדור לצד אשתו וועלה, שנפטרה בסוף שנת 1930, ובין קבריהם של ד"ר חיים חיסין ומאיר וצינה דיזנגוף.^[3]

זכרונות, תל אביב: אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב, תש"ו.

'גלוסקין, זאב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 135. (הספר בקטלוג ULI)
יגאל דרורי, זאב גלוסקין, בתוך: העלייה השנייה, כרך ג: "אישים", (עורך: זאב צחור), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1998, עמ' 132–133.
הערך: זאב גלוסקין, בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, תל אביב:הוצאת עם עובד, תשמ"ג.

מדיה וקבצים בנושא זאב גלוסקין בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.