זאב דב סלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב דב סלונים
SLONIM ZEEV.jpeg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 ביולי 1934
כ"א בתמוז תרצ"ד
ירושלים, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 2018 (בגיל 83)
י"ד בטבת תשע"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב מרכז ירושלים
תפקידים נוספים חבר בית דין רבני חב"ד בישראל
רבותיו יחזקאל לוינשטיין
חיבוריו ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב זאב דב סלונים (כ"א בתמוז ה'תרצ"ד, 4 ביולי 1934 - י"ד בטבת ה'תשע"ח, 1 בינואר 2018) היה רב מרכז ירושלים, חבר בית דין רבני חב"ד בישראל, מחבר ספרים ויזם הדפסת ספר החת"ת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לשיינא ליבא סלווה וליהודא לייב סלונים, מצאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים, ונקרא על שם סבו הרב זאב דב סלונים[1], שכיהן כרב קהילת חב"ד בחברון.

למד בתלמוד תורה חיי עולם, בעת ביקרו של הרב אליעזר סילבר בארץ ישראל, הוא בחן את סלונים והתפעל מרמת הלימוד שלו. למד בישיבה קטנה בישיבת תורת אמת בירושלים, בעקבות המצב הביטחוני בירושלים בהתיעצות עם הרב יוסף זוין ור' שלמה חיים קסלמן עבר ללמוד בישיבת מיר אצל המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין[2]. בסיוון תשי"ט התחתן עם גיטא לאה[3], בת ישראל פלדמן. בשנת תש"ל התמנה לרב מרכז ירושלים.

בשנת תשל"ט התמנה לחבר בית דין רבני חב"ד. הרב סלונים שימש גם כרב ומשפיע בבית הכנסת אהל יצחק ברחוב בעל התניא. הוא יזם את שינוי שם הרחוב[4] בשכונת מאה שערים.

כרזה בירושלים לדרשת הרב בשבת שובה בבית הכנסת בנחלת שבעה. תשע"ח (2017)

בשנת תשמ"א יזם לעילוי נשמת אביו, לכרוך יחד את הספרים חומש, תהילים ותניא לספר אחד (חת"ת) על מנת להקל על קיום התקנה של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון. לספר צורפו גם סידור תהלת ה', היום יום, ולקט מתורתם של גדולי ישראל ואדמו"רי חב"ד על חשיבות של לימוד חומש ותניא ואמירת תהילים בכל יום.

בשנת תשס"ו הודיע כי שוקל להתמודד על תפקיד הרב הראשי לירושלים[5].

הרב סלונים שימש גם כפוסק וחבר בהנהלת החברה קדישא חסידים בירושלים. במשך השנים היה הרב בידידות עם מפעלי אגודת ישראל בירושלים, ואף נשא לעיתים מדברותיו בכינוסים שונים.

נפטר בירושלים בי"ד בטבת תשע"ח, בגיל 83[6]. ספדו לו הרבנים דוד לאו, יצחק יהודא ירוסלבסקי, אברהם מיכאל הלפרין ומנחם מנדל גלוכובסקי. נטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו אהרון, שליח חב"ד בבינגהמטון, ניו יורק
  • בנו ברוך, שליח חב"ד במודיעין
  • בנו שניאור זלמן, משלוחי חב"ד בסאו פאולו, ברזיל
  • בנו הרב יוסף יצחק, ממשיך דרך אביו כרב מרכז ירושלים ורב בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' ברחוב בעל התניא. בנוסף הוא שליח חב"ד במרכז ירושלים.
  • בנו צבי, שליח חב"ד במצפה רמון
  • בנו יעקב, שליח חב"ד בשכונת גבעת מרדכי בירושלים
  • חתנו מנחם מנדל אזדאבא, שליח חב"ד בעיר העתיקה בירושלים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערי הלכה, שו"ת בהלכה, שני כרכים
  • הליכות עולם, דיני ומנהגי חודש אלול, ראש השנה ויום כיפור, בהוצאת מכון לחקר ההלכה שעל ידי מכון הרב פרנק, שלושה כרכים, תשמ"ח-תשנ"א
  • פרדס הפרשה, שני כרכים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גיל, שבועון כפר חב"ד, גיליון מספר 1787, טבת תשע"ט, עמודים 24–32, כתבה אודות הרב סלונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נהרג, כאשר התערב בסכסוך עם ערבי מקומי שניסה להשתלט על בית הכנסת אברהם אבינו שנרכש על ידי האדמו"ר האמצעי, והוכה במהלומה חזקה בחזהו ממנה נפל למשכב, ונפטר בן 41 שנים בלבד ביום כ"ט בתמוז תרנ"ח ונטמן בירושלים.
  2. ^ "מה שגילה לי המשגיח": הרב סלונים בסדרת גילויים בקול ישראל באתר col.
  3. ^ נפטרה בט"ו באב תשע"ד.
  4. ^ בית חסידים הראשונים, עם ניחוח חב"די עתיק אתר שטורעם טבת תשע"ב
  5. ^ "אני שוקל ברצינות להתמודד" אתר שטורעם חשון תשס"ו.
  6. ^ משה ויסברג, "אבל בירושלים: המשפיע הגרז"ד סלונים זצ"ל", באתר בחדרי חרדים, 1 בינואר 2018
  7. ^ טיוטה
  8. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  9. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  10. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  11. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון. הוא צאצא לרבי שניאור זלמן מלאדי שעל שמו קוריה משפחת שניאורסון (למעשה כל המופיעים פה בעץ הם צאצאי רבי שניאור זלמן אבל אברהם זלמן בחר לשנות השם)
  12. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  13. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  14. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' עליו מבוסס עץ זה כמצוין
  15. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  16. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק איפה שמצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים